הישישה מרס יאקאבאוויטש ע"ה נפטרה לפני שבוע בגיל 101
בעלה נפטר לפני 2 שנה בגיל 104
גרו בבארא פארק
אחד מבניה הוא מלאס אנדזעלעס גיסו של הנגיד החסיד רבי בערל ווייס שליט"א
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
ער אליין איז געוועהן א תלמוד פונעם קרן לדוד, מיר האבן אים געטעסט א יאר פאר זיין פטירה, זייענדיג 101 יאר אלט, מיר האבן אים געפרעגט וועלכע יאר ער האט געלערנט ביים קרן לדוד האט ער געזאגט תר"פ (מיין זכרון איז אפשר נישט אזוי גוט), האט מען אים געפרעגט ווייטער אין וועלכע שטאט, האט ער גענפערט קודם אין ווישעווע און נאכדעם אין סאטמאר, מיר האבן געמאכט דעמאטץ דעם חשבון אז ס'שטומט ווייל אין יענע תקופה איז דער קרן לדוד אריבער פון ווישעווע קיין סאטמאר.
ער פלעגט זייער שיין רעדן פון זיין רבי'ן דער קרן לדוד, ווי אויך איז ער געוועהן עטליכע מאל ביים בעלזא רב ר' ישכר דוב,
איבער זיין יוחס פלעגט ער נאר רעדן פון זיין ווייב'ס יוחס, זאנגנדיג אז זי איז געוועהן א גרויסע מיוחסת ר"ר מילך ועוד,
Rebbitzen Zakheim was the wife of HaRav Yaakov Zakheim Zt”l, a longtime Rov in Flatbush.
Rebbitzen Zakheim was born in Palestine, and at a young age immigrated to the United States. As a girl, she was a secretary in Yeshiva Torah Vodaath. When she left her position, it was said that they had to hire three people to replace her.
She married in the late 1940’s and moved to Trenton, NJ, where they became Rav and Rebbitzen. Before the birth of her first child, she realized that Trenton was not the place to raise a family, so HaRav Yaakov got a new job as a Rav in East Flatbush at Beth Medresh HaGadol of East Flatbush. They remained there there until 1976 when the community changed.
They moved their shul to Bedford Avenue and Avenue J in Flatbush, where she gave her heart and soul to the shul and to its Mispallelim. She did everything and anything to make the Shul run smoothly. Nothing was below her dignity, and she treated everyone in the Shul like her family.
Even after the Petira of her husband 14 years ago, and even in her advanced age, she still ran the Shul.
She was known to all as an “old time Rebbitzen” who had a certain regal demeanor about her.
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
ברוך דיין האמת: מציריך שבשווייץ מגיעה היום הידיעה על פטירתה ביום הולדתה בזקנה ושיבה טובה של האישה הישישה, החשובה והצדקנית, רודפת צדקה וגומלת חסד, מרת רויזא מנדלוביץ ע"ה, והיא בת 99 בפטירתה.
המנוחה ע"ה נולדה היום, ו' ניסן, בדיוק לפני 99 שנים בדיוק לאביה הרה"צ רבי דוד יעקב בריסק זצ"ל שכיהן כאב"ד העיירה טיסא דאדא כמ"מ אביו הרה"צ רבי יהושע בריסק זצ"ל,
בהגיעה לפרקה נישאה לבעלה, השוחט המפורסם בציריך, הרבני החסיד המפואר רבי שלמה דוד מנדלוביץ ז"ל, מזקני וחשובי חסידי בעלזא בציריך.
הותירה אחריה דור ישרים מבורך. חתנה הדיין, הגאון רבי פנחס לייבוש פדווא גאב"ד קהילת 'שומרי הדת' באנטוורפן.
הלווייתה תתקיים הערב בציריך וארונה יוטס מחר לפנות בוקר בדרכה לקבורה בארץ ישראל, כאן תתקיים הלווייתה מחר (רביעי) בשעה 20:00 בערב (משוער) מבית הלוויות שמגר בירושלים בדרכה להר המנוחות שם תיטמן.
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
בת קדושים הישישה מרס רוקח בת הגאון שמעון דוב אתרוג זצ"ל בן הגה"צ רבי נחום אתרוג זצ"ל ע"ה אשת הרב אברהם שמחה רוקח בן הרה"צ צבי אלימלך רוקח זצ"ל מבערטש בנה הרב מרדכי יוסף רוקח פלעטבוש לייקואד בתה אשת הרב אלעזר בראדט ע"ה בתה אשת רבי קהת פאליק ז"ל נולדה בבאסטאן לפני 100 שנה
אטעטשמענטס
NUCHEM.jpg (92.23 KiB) געזען 922 מאל
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
ברוך דיין האמת: בבני ברק הסתלק הבוקר לבית עולמו בשיבה טובה הגאון רבי ברוך שרגא הכהן פלונצ'ק זצ"ל מי שכיהן במשך עשרות שנים כראש ישיבת עץ חיים - וילרייק ומשרידי תלמידי ישיבת לומז'ה והוא בן 101 בפטירתו.
הגאון רבי שרגא זצ"ל היה תלמיד של הגאון הקדוש רבי אלחנן וסרמן הי"ד וכן של מרן רבי ברוך בער זצ"ל בעל ה'ברכת שמואל' ממנו שמע שיעורים.
עלה לארץ הקודש לאחר השואה והתגורר בפתח תקווה לאחר שלמד בישיבת לומז'ה יחד עם גדולי התורה.
בהגיעו לפרקו נשא את רעייתו הרבנית הצדקנית מרת אסתר פלונצ'ק ע"ה בתו של הרה"ח ר' משה צבי הכהן פלונצ'ק הי"ד, היא שרדה את המלחמה בכוח אמונתה ויחד עם בעלה הקימו בית של תורה.
אחרי כמה שנים עבר להתגורר באנטוורפן שם מונה לכהן כראש ישיבת עץ חיים - וילרייק בבלגיה שם כיהן במשך יובל שנים שם הרביץ תורה ויראה והעמיד תלמידים רבים בדרך הישר.
בכל מקום בו התגורר, הן בפתח תקווה והן באנטוורפן, ויותר מאורח בבני ברק התהלך בצידי דרכים בהיותו עניו וצדיק. באנטוורפן קראו לו ה'חפץ חיים'.
היה תלמיד חכם עצום, ומרן הרב שך זצ"ל בספרו 'אבי עזרי' מצטט בשמו של הרב פלונצ'ק זצ"ל.
אטעטשמענטס
PLENN.jpeg (39.07 KiB) געזען 901 מאל
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
יודל קליין האט געשריבן: ↑דינסטאג דעצעמבער 30, 2014 7:01 am
הרה"ג ר' יואל היימליך וועגשייד'ער רב שליט"א לאויושנ"ט, איך בין נישט באקאנט מיט זיין פוקטליכע עלטער אבער לכאורה דארף ער שוין אויך זיין בערך אין די יארגאנג
המברך יתברך האט געשריבן: ↑מאנטאג אפריל 10, 2023 4:21 am
יודל קליין האט געשריבן: ↑דינסטאג דעצעמבער 30, 2014 7:01 am
הרה"ג ר' יואל היימליך וועגשייד'ער רב שליט"א לאויושנ"ט, איך בין נישט באקאנט מיט זיין פוקטליכע עלטער אבער לכאורה דארף ער שוין אויך זיין בערך אין די יארגאנג
המברך יתברך האט געשריבן: ↑מאנטאג אפריל 10, 2023 4:21 am
יודל קליין האט געשריבן: ↑דינסטאג דעצעמבער 30, 2014 7:01 am
הרה"ג ר' יואל היימליך וועגשייד'ער רב שליט"א לאויושנ"ט, איך בין נישט באקאנט מיט זיין פוקטליכע עלטער אבער לכאורה דארף ער שוין אויך זיין בערך אין די יארגאנג
נאך דא?
נפטר בן 94 שנה
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
מעשה שהיה אצל הגאון הצדיק רבי שמחה בונם ורנר זצ"ל. בשכונה שייסד, הלא היא שכונת "בתי ורנר" בשכונת ל"מאה שערים" התגוררה ישישה אחת שזכתה והגיעה לגיל מופלג ביותר מאה ושש עשרה שנים. והנה קרב יום הכיפורים של אותה שנה. הישישה כבר הייתה חלושה ביותר. כמעט כל כוחותיה עזבוה. הלכו ושאלו אצל הרופא, האם מותר להניח לה לצום. מיהר הרופא לבודקה וקבע בצורה החלטית ממש פיקוח נפש! אסור בתכלית להניח לה לצום!
שמעה הישישה והגיבה בביטול רב: 104 שנים שאני צמה ביום הכיפורים והשנה לא אצום?! לא בא בחשבון! אצום כמו תמיד! לא שייך לשנות מאומה! שמע רבי שמחה בונם ורנר והתלבט מה לעשות כאן. הרופא אוסר עליה את הצום. היא אכן ישישה מופלגת בשנים וסכנת פיקוח נפש היא ממש בעליל. מצד שני, היא מתנגד, היא מסרבת לקבל את הכרעת הרופא. ואולי מי יודע, אם תאכל אולי דווקא זה יזיק לה. הגע בנפשך! ישישה כה מופלגת שעברו עליה כדבריה כבר 104 תעניות של יום כיפורים כמה זה ישפיע עליה לרעה אם נכריח אותה לאכול! איזו עגמת נפש תהיה לה!…
אבל לבסוף מצא רבי שמחה בונם עצה נפלאה: האשה לא רק ישישה וחלושה היתה, אלא גם מאור עיניה כבר ניטל ממנה ולא הבחינה אף בין אור לחושך, שלח לומר לה: יהי כדברייך! את תתעני ביום הכיפורים כמנהגך מימים ימימה. לא ניטול את הדבר הזה ממך. נרגעה הישישה ומלמלה דברי תודה על כך. ואולם, ביום הכיפורים, שעות אחדות בלבד לאחר שהאיר היום, בא רבי שמחה בונם לביתה של הישישה, ביחד עם כמה אנשים צעירים, וביוזמתו הוציא אחד מהם שופר ותקע תקיעה, וכל האחרים עמדו וקראו את הקריאה: "לשנה הבאה בירושלים", כפי המנהג שתוקעים במוצאי יום הכפורים.
הישישה, שכאמור מאור עיניה כבר ניטל ממנה, מפאת זאת לא יכלה עוד לחשב בדייקנות חשבון של שעות, שמעה את הכל וקיבלה כי תם צום יום הכיפורים. הלכה ונטלה לפיה מעט משקה ואוכל והשביעה את נפשה כלאחר הצום בערב. כזו הייתה חרדתו של צדיק זה לנפש אחת מישראל, וכך הפליא בעצמה להחיותה!
(שאל אביך ויגדך)
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
היום ב' אייר תשפ"ג: ראש הישיבה הגאון ר' גרשון אדלשטיין שליט"א עמו"ש, נולד ב' אייר שנת תרפ"ג לפ"ק
הנה אנכי שולח מלאך. זאגט רש"י כאן נתבשרו שעתידין לחטוא. די בשורה איז געווען אז אעפ"י שיחטאו לא תסתלק שכינה מביניהם, אזוי ווי די תרגום טייטשט כי לא אעלה בקרבך; לא אסלק שכינתי מבינך!
האה''ח הישישה מרת העניא שענפעלד ע''ה
געבוירן שנת תרס''ט לפ''ק - נפטרה שנת תשע''ו לפ''ק ביי די 106 יאר
א טאכטער פון הרה''ג אלי' שפיטצער זצ''ל שו''ב ומו''ץ בק''ק פיזעש - דיארמאט יצ''ו
א שוועסטער מיט הרה''ג מאיר משה שפיטצער זצ''ל פון וויליאמסבורג
און הרה''ג שלום יוסף שפיטצער זצ''ל הי''ד (די שווער פון כ''ק אדמו''ר מכונת הלב זצ''ל און הגה''צ אב''ד קראסנא זצ''ל)
ועוד
זי האט דערציילט אז בשעת די מלחמה האט זי אוועק געגעבן איר ''בעט'' (וואס איז געווען אביסל באקוועמער) פאר איר טאטע און זי האט געפילט אז אין דעם זכות האט זי זוכה געווען צו אזא זעלטענע אריכות ימים
האה''ח הישישה מרת העניא שענפעלד ע''ה
געבוירן שנת תרס''ט לפ''ק - נפטרה שנת תשע''ו לפ''ק ביי די 106 יאר
א טאכטער פון הרה''ג אלי' שפיטצער זצ''ל שו''ב ומו''ץ בק''ק פיזעש - דיארמאט יצ''ו
א שוועסטער מיט הרה''ג מאיר משה שפיטצער זצ''ל פון וויליאמסבורג
און הרה''ג שלום יוסף שפיטצער זצ''ל הי''ד (די שווער פון כ''ק אדמו''ר מכונת הלב זצ''ל און הגה''צ אב''ד קראסנא זצ''ל)
ועוד
זי האט דערציילט אז בשעת די מלחמה האט זי אוועק געגעבן איר ''בעט'' (וואס איז געווען אביסל באקוועמער) פאר איר טאטע און זי האט געפילט אז אין דעם זכות האט זי זוכה געווען צו אזא זעלטענע אריכות ימים
יא ער איז א זון פון ר' שלום יוסף שפיטצער
(ער האט זיך געטוישט אויף ''ליכטענשטיין'' וויבאלד זיין מאמע האט חתונה געהאט נאך די מלחמה מיט הגה''צ בעל כונת הלב מקראסנא זצ''ל
הצדיק האלמוני מבני ברק נפטר בגיל 100
רבי פסח דוב הלוי רייכנברגר זצ"ל מהעיר בני ברק היה צדיק אמת שכל חייו היו חטיבה אחת של תורה ועבודה, מעולם לא התלבט ולא זכה לזרע של קיימא. היום הוא נפטר לבית עולמו בגיל 100 וחצי כשרבים ליוו אותו בתור 'מת מצווה'
8
אבד חסיד מן הארץ רבי פסח דוב הלוי רייכנברגר זצ"לרבי פסח דוב הלוי רייכנברגר זצ"ל
ברוך דיין האמת: בעיר בני ברק הסתלק לבית עולמו אחד מחסידי קמאי, הרב החסיד הישיש, משרידי דור דעה, אוד מוצל מאש, רבי פסח דוב הלוי רייכנברגר זצ"ל שלא זכה לזרע של קיימא והוא בן 100 בפטירתו.
המנוח ז"ל נולד בט' אלול תרפ"ב בעיר גרוסוורדיין שברומניה, לאביו הרה"ח רבי יצחק צבי ז"ל ולאמו מרת גיטל ע"ה. גדל והתחנך בגרוסווארדיין בצל הסבא קדישא בעל ה'אהבת ישראל' מויז'ניץ זי"ע,
בילדותו דבק בכל נימי נפשו באהבת ישראל ועד יומו האחרון לא פסק מלהעלות מזכרונות מימי קדם מה שזכה לחזות בעבודת הקודש של הרבי. לאחר הסתלקותו דבק בבנו הרבי האמרי חיים זי"ע - עוד בגרוסווארדיין ואח"כ בעיר בני ברק, קבע מקום תפילתו בבית מדרשו הגדול בשיכון ויז'ניץ, שתה בצמא את דבריו וחיקה אחר תנועותיו והנהגותיו בקודש, היה תדיק משמיע הקלטות שונות מלחנים ושירים עתיקים לאמרי חיים שקיבלם בשמחה רבה. כמים פנים אל פנים רחש לו האמרי חיים אהבה והערצה רבה, ולאחריו בצל בנו הרבי הישועות משה זי"ע.
איבד את כל בני משפחתו במלחמת עולם השניה והוא ניצל בדרך נס. הוא עלה לארץ ובנה את ביתו עם זוגתו החשובה ע"ה ולמרבה הצער לא זכו לזש"ק.
בכל ליל שבת היה קובע מקום תפילתו אצל מרן בעל החזון איש זי"ע וגם בשבת האחרונה בלילה שקודם הסתלקותו של החזון איש, עוד זכה להתפלל אצלו. היה משתתף בטישים של האמרי חיים והיה מתפלל בבית מדרשו בימים טובים ושבתות.
בשנת תש"ס כשהוקם ביהמ"ד 'קדושת שמואל צבי' לעלוב בנשיאות האדמו"ר מהרשצ"א רוזנפלד זצ"ל בסמוך לביתו ברחוב מלאכי קבע מקום תפילתו בבית מדרשו ודבק ברבי בכל נימי נפשו.
לאחר הסתלקותו המשיך להתפלל בכל שבת ויו"ט וימים נוראים בבית המדרש 'קדושת שמואל צבי' ודבק בבנו ממשיך דרכו האדמו"ר מקדושת שמואל צבי לעלוב שהתמסר אליו בכל נפשו והיה עולה אליו לבקרו בביתו ולשמחו.
היה מתמיד עצום בתורה, השכים קום בכל יום כשעתיים קודם הנץ החמה והוא היה זה שפתח את שערי המקווה בביהמ"ד 'שבט מיהודה' לובלין, ולאחמ"כ הלך לביהכנ"ס איצקוביץ ולמד כשעה קודם התפילה בריתחא דאורייתא, בשעת הנץ התפלל עם מנין יראים ושלמים מסלתה ומשמנה של עיר בני ברק, תפילתו ארכה זמן רב, במתינות, היה מתפלל כמונה מעות, לא הוציא את עיניו מהסידור וכל כולו מרוכז בעבודת התפילה כעומד לפני המלך. כך גם כל תפילותיו במשך כל ימי חייו היה בעבודה מיוחדת במינה של התרכזות עצומה בסידור התפילה ללא התייחסות לנעשה מסביבו.
היה ירא שמים מרבים ומדקדק במצוות, כל ימיו נזהר במצוה קלה כבחמורה, לא פספס מנין ולא הקל לעצמו אף בעת חולשה. קבע עיתותיו ללימוד התורה עם חברותות במשך כל היום, לא פסק פומיה מגירסא.
שייף עייל שייף נפיק ולא מחזיק טיבותא לנפשיה, נקי כפיים ובר לבב, הקפיד על רכוש האחר ונזהר ביושר ממון. היה מקפיד על כל הלכה, היה נעמד בתפילות עד לשנתו האחרונה עלי דאמות ואף בראש השנה האי שתא ביום שמלאו לו מאה שנים עמד בתפילות בביהמ"ד קדושת שמואל צבי לעלוב במשך היום ולא אבה לאכול קודם התקיעות אף לא מאומה, דבר שכבר הפך לנחלת הכלל, אבל אצלו כיוון שכך נפסק בשו"ע, לא וויתר. כך גם ביום הכיפורים בשנה זו, נעמד על רגליו במשך תפילות היום וצם כרגיל ללא שום שינוי כל שהוא.
בהיותו 'לוי' היה עולה לתורה כל שבת בביהמ"ד 'קדושת שמאול צבי', המתפללים מספרים ל'בחדרי חרדים' כי היה מחזה מיוחד לראות יהודי בן מאה ניגש לבימת ספר התורה עם שמחה עצומה וזריזות לא לטרוח את הציבור ולהזדרז לעלות לתורה, היה מברך את הברכות ברגשי קודש ובמתינות, ולפעמים היה יכול להתפרץ בבכי בברכות של הקריאה, אף שהיה מברכם בכל שבוע.
כל ימיו ציפה לישועה ודיבר על הגאולה, בתשעה באב היה פורץ בבכי על חרבן בית המקדש ובכה כתינוק ממש. היה אוהבן של ישראל, מצר בצרתן ושמח בשמחתן, על אף שהוא בעצמו לא זכה למשפחה ולא זכה לקיים שמחות ולחתן ילדים אך שמכרו חיתן ילד שמח עמו כאילו היא שמחתו הפרטית. ולהבדיל בעתות צרה היה מצטער ומיצר בצרתן כאילו זה צרה פרטית שלו.
היה מספר סיפורים מצדיקים בדורות הקודמים בניחוח הוד קדומים, כל דורש ומבקש שפנה אליו, אף בחור וילד קט, לשמוע סיפור עתיק על צדיק פלוני ואלמוני היה נענה בשמחה ובסבלנות היה פותח את פיו וכמעיין הנובע מספר סיפורים ועובדות מצדיקים וחסידים שזכה לחסות בצילם.
היה מתנהג בפשיטות וענווה, בהצנע לכת, לא עשה רעש מעצמו ולא שאף לפרסום וכבוד בלט זאת כשזכה להכניס ספר תורה בבית כנסת בערד, לא השתתף במעמד הכנסת ס"ת ואף לא גילה לאיש שהוא התורם, הכל היה באלמוניות מוחלטת.
פרק מיוחד הוא דביקותו במצוות סוכה ובחג הסוכות, היה כבר כחצי שנה ויותר לפני סוכות מתחיל בעבודת הקודש של בניית הסוכה, היה מייצר קישוטים מיוחדים והיה ממלא את ארבעת קירות הסוכה בקישוטים וחפצים נאים ומיוחדים, סוכתו הייתה קטנה יחסי, אך גדולה במיוחד באיכותה, היה מרהיב עין לראות את הסוכה בשלימותה ובהידורה, מבקרים רבים היו עולים בחג הסוכות אל סוכתו לראות את המחזה המרהיב, והיה מקבל את כל אחד בסבר פנים יפות.
זכה ונפטר ביום י"א אייר יום הילולת הרה"ק רבי נפתלי צבי מראפשיץ זי"ע שצדיקים אמרו עליו ששורש נשמתו הייתה ממצוות סוכה, ופלא שבדיוק ביום ההילולא נפטר גם הוא שהיה דבוק כ"כ במצוות סוכה.
היה צלול בדעתו עד לרגע האחרון, לא נס ליחו ולא כהו עיניו, בחדשיים האחרונים נחלש והתמוטט, הוא הובהל לבית החולים ולאחר כמה ימים הועבר לבית אבות בשיכון ויז'ניץ שם המשיך בעבודתו בלימוד התורה ועבודת התפילה, בימי מהאחרונים נחלש ונלקח לביה"ח והיום החזיר את נשמתו הטהורה והזכה ליוצרה והוא בן מאה וחצי.
הלווייתו יצאה היום מביתו ברחוב מלאכי 6 בבני ברק ועברה דרך בית המדרש קדושת שמואל צבי לעלוב, כשהאדמו"ר שליט"א אומר קדיש ומשם המשיכה לירושלים לעבר הר המנוחות שם נטמן למנוחת עולמים.
היות ולא השאיר אחריו זש"ק מתבקשים ללמוד לעילוי נשמת ר' פסח דוב בן ר' יצחק צבי.
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.
אטעטשמענטס
Z100.jpg (37.72 KiB) געזען 530 מאל
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
