רבי אשר זאלקי זצ"ל אב"ד צאנז

תולדות וסיפורי צדיקים וחסידים

די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד

בצלאל
שר מאה
תגובות: 153
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג נאוועמבער 08, 2011 10:47 pm

רבי אשר זאלקי זצ"ל אב"ד צאנז

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך בצלאל »

נולד לאביו ר' ישראל צבי הירש ליפנער מגראדיזסק, יחוסו של רבי אשר זאלקי www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33780&hilite=d1fae15e-2ce0-4b60-ba37-449581c3180e&st=%D7%96%D7%90%D7%9C%D7%A7%D7%99+%D7%9E%D7%A6%D7%90%D7%A0%D7%96&pgnum=4רבי זאלקי נעשה בגיל צעיר דומ"ץ בעיר צאנז
מנו"כ בעיר צאנז בתוך אהל
בספר פי צדיק עמ' רפ"א מביא שהד"ח כתב בצוואתו שיניחוהו בהאהל של רבי אשר זאלקי מתלמידי החוזה מלובלין שמנו"כ בצאנז,אכן מפני שסמוך להאהל הנ"ל הי' קברם של הרב ברוך לאנדא [הרב מקרייז] ויו"ח ולא היה ניחא לבני הד"ח שרבינו ינוח בשכנותם, העמידו ב"ד של שבעים ואחד רבנים, והחליטו פה אחד להניח אצל קבר בנו הה"ק רבי מאיר נתן ובנו אהל על גבם,ועי,ש באריכות.
לעצט פארראכטן דורך בצלאל אום זונטאג נאוועמבער 20, 2011 10:08 pm, פארראכטן געווארן 1 מאל.
בצלאל
שר מאה
תגובות: 153
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג נאוועמבער 08, 2011 10:47 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך בצלאל »

סיפורים על הרבי רבי זאלקיwww.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3622&hilite=033e9d65-a0a3-44d3-8ff9-35b59e87b4c2&st=%D7%96%D7%9C%D7%A7%D7%90+%D7%9E%D7%A6%D7%90%D7%A0%D7%96
עוד מימרא www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3695&hilite=dd36d955-f113-4344-a43c-2e3560c2c7c1&st=%D7%96%D7%9C%D7%A7%D7%90+%D7%9E%D7%A6%D7%90%D7%A0%D7%96
עוד מעשהwww.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3928&hilite=9eb2dbe5-b6ee-4c34-85ec-1373a1a9921e&st=%D7%96%D7%9C%D7%A7%D7%90+%D7%9E%D7%A6%D7%90%D7%A0%D7%96
בין תלמידי הרה"ק רבי מענדל מרימנוב מוזכר רבי ר' זאלקי הוא אחד מהם[url=http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3928&hilite=9eb2dbe5-b6ee-4c34-85ec-1373a1a9921e&st=%u05d6%u05dc%u05e7%u05d0+%u05de%u05e6%u05d0%u05e0%u05d6]www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3928&hilite=9eb2dbe5-b6ee-4c34-85ec-1373a1a9921e&st=%u05d6%u05dc%u05e7%u05d0+%u05de%u05e6%u05d0%u05e0%u05d6[/url]
בצלאל
שר מאה
תגובות: 153
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג נאוועמבער 08, 2011 10:47 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך בצלאל »

בצלאל
שר מאה
תגובות: 153
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג נאוועמבער 08, 2011 10:47 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך בצלאל »

רבי זאלקי נפטר ביום ה' ניסן שנת תק"צ, וזה נוסח מצבתו
פ"נ איש האלקי הקדוש והטהור הרב החסיד המקובל המפורסם המופלג בתורה וביראה צנא מלא ספרא ה"ה מו"ה אשר זאלקי זצ"ל
בן הרב מו"ה ישראל צבי זצ"ל נפטר חמשה ימים בחודש ניסן שנת ה'תקצ לפרט ברוך מבנים אשר תנצב"ה
אוועטאר
farshlufen
שר שלשים אלף
תגובות: 35246
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג נאוועמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך farshlufen »

כבוד ר' בצלאל, קענט איר מאכן א שטיקל סך הכל?
דאע"ג דכבר למד הרבה פעמים כל התורה והמצות, מ"מ כשיגיע המועד חייב לשאול ולדרוש בהלכות כל מועד ומועד בזמנו [ב"ח]
בצלאל
שר מאה
תגובות: 153
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג נאוועמבער 08, 2011 10:47 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך בצלאל »

זה לא קשה גם אתה יכול לעשות כן ,
רבי זלקא נולד לאביו רבי ישראל צבי הירש מגראדיזסק, היה תלמיד להרה"ק החוזה מלובלין ולהרה"ק רבי מענדל מרימנוב, נתקבל בגיל צעיר לדומ,ץ בעיר צאנז, הוא הביא את הדברי חיים לשמש ברבנות בעיר צאנז,
אוועטאר
msp
שר עשרת אלפים
תגובות: 18061
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג מארטש 10, 2011 10:03 am
לאקאציע: בין גברא לגברא

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך msp »

הוא מובא בספר דבש השדה
חכלילי עינים מיין ולבן שנים מחלב
והוא פלאי
שר האלפיים
תגובות: 2754
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אוגוסט 23, 2009 3:18 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך והוא פלאי »

ממנו ג"כ ראיתי קונטרס באותו פורמט, וע"י אות המו"ל שהו"ל אודות ר' פנחס מגניוואשאטש
למה זה תשאל לשמי...
אוועטאר
farshlufen
שר שלשים אלף
תגובות: 35246
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג נאוועמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך farshlufen »

אב"ד או דומ"ץ?
דאע"ג דכבר למד הרבה פעמים כל התורה והמצות, מ"מ כשיגיע המועד חייב לשאול ולדרוש בהלכות כל מועד ומועד בזמנו [ב"ח]
אוועטאר
msp
שר עשרת אלפים
תגובות: 18061
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג מארטש 10, 2011 10:03 am
לאקאציע: בין גברא לגברא

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך msp »

אין קאטאלאג פון חב"ד ווערט געברענגט עפעס א ספר מנחת אשר פון ר' אשר זאלקי אב"ד צאנז
ארויסגעגעבען דארך באר מים אין תשנ"ח
עיין שם
http://www.chabadlibrary.org/catalog/in ... de=alefbet
חכלילי עינים מיין ולבן שנים מחלב
isolated
שר חמישים ומאתים
תגובות: 305
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג יוני 03, 2011 10:52 am
לאקאציע: אין גלות צווישען אידן

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך isolated »

הרה"ג ר' שלום יעקב גרינשטיין שליט"א מבאבוב
איז אן אייניקעל
אין הדבר תלוי אלא בי. / ס'איז מיין אייגען שולד.
אפשר
שר חמישים ומאתים
תגובות: 287
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך מארטש 10, 2010 10:27 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אפשר »

די אהל און די מציבה פון ר' זאלקי זי''ע
אטעטשמענטס
467.jpg
468.jpg
אוועטאר
בן בוזי
שר חמשת אלפים
תגובות: 5596
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אוגוסט 19, 2008 12:03 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך בן בוזי »

דער טיטשינער רבי ר' לייבוש גלאט זצ"ל און זיין ברודער רבי דוד גלאט מנו"כ בבית דוד ומחבר ספרים זענען זיך מתייחס נאך דעם רבי זלקא, ואם יש מהם יו"ח הרי שהם נכדי רבי זלקא.
רעוו. אהרן הירשקאוויטץ, מסדר קידושין דעיר סיראקיוז והגלילית: [email protected]
מורשת חכמי אמעריקא
והוא פלאי
שר האלפיים
תגובות: 2754
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אוגוסט 23, 2009 3:18 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך והוא פלאי »

כמדומה שר' משה דוד שטרום הי' נכד הר"ר זלקא
בכלל במערב גליציה הי' הרבה נכדי ר' זלקא
למה זה תשאל לשמי...
gamyuchad
שר חמישים ומאתים
תגובות: 304
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג נאוועמבער 01, 2011 9:38 pm

ר' ישראל צבי הירש אביו של ר' אשר זלקא מצאנז

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך gamyuchad »

בצלאל האט געשריבן:נולד לאביו ר' ישראל צבי הירש ליפנער מגראדיזסק, יחוסו של רבי אשר זאלקי www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33780&hilite=d1fae15e-2ce0-4b60-ba37-449581c3180e&st=%D7%96%D7%90%D7%9C%D7%A7%D7%99+%D7%9E%D7%A6%D7%90%D7%A0%D7%96&pgnum=4.


אשיחה וארוח לי.
איך מוטשע מיך שוין לאנג ארום בנוגע ר' אשר זאלקי מיטן פאטער.
וויפיל איך האב געזען שטיין האט ער געהייסן אשר זאלקע און זיין פאטער ישראל צבי הירש ליפינער פון גראדזיסק, ר' אלעזר בן הנועם אלימלך חתנו בזיוו"ר.

איך האב אבער געזען אמאל א ספר וואס שטייט דערויף די חתימה.
"מתנה לדרשה מאת הרב המאה"ג מוה' ליזר צילץ היושב בבה"מ של הקצין ר' פייטל ז"ל, לי הקטן ישראל הירש בן מו"ה יהודה זעלקי זלה"ה"


נאך שטייט דארט.
שייך לאדמו"ה הרב הגאון הגדול המפורסם מ"ו ישראל צבי נ"י אבדק"ק אויבערזיצקר באתי על החתום בער שטאנק.?


לכאורה רעדט מען דא נישט קיין צווייטן ווי פון ר' זאלקע'ס פאטער. און דא איז דא כמה חידושים.
אז זאלקע-זעלקע איז א משפחה נאמען גאר.
אז ר' ישראל הירש'ס פאטער האט געהייסן יהודה.
אז חוץ זיין רבנות אין גראדזיסק איז ער אויך געווען רב אין אויבערזיצקער. [די שאלה איז נאר ווען? בעפאר גראדזיסק אדער דערנאך, זיין זון ר' יוסף האט אים ממלא מקום געווען אין גראדזיסק]

איך האב אויך געזען אין "פנקס הקהלות" גליל פוזנא, שרייבן זיי דארט ביי אויברזיצקא, אז דארט איז געווען א רב "ר' הירש זלקא".

למעשה איז דא כמה ערנסטע חידושים וואס איך האב נישט געזען קיינעם רעדן דערוועגן ביזדערווייל, די שאלה צי די אייניקלעך פון ר' זלקא זענען באקאנט דערמיט? צי אפשר גאר רעדט מען דא פון א דריטן מענטש, [קוקט נישט אויס אזוי].
gamyuchad
שר חמישים ומאתים
תגובות: 304
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג נאוועמבער 01, 2011 9:38 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך gamyuchad »

בן בוזי האט געשריבן:דער טיטשינער רבי ר' לייבוש גלאט זצ"ל און זיין ברודער רבי דוד גלאט מנו"כ בבית דוד ומחבר ספרים זענען זיך מתייחס נאך דעם רבי זלקא, ואם יש מהם יו"ח הרי שהם נכדי רבי זלקא.


אויפן ספר קול יעקב וואס איז געדרוקט די ערשטע מאל אין ירושלים בשנת תשמ"ט, איז דא א חתימה פון ר' אשר זאלקי גלאטט מרישא, אויף איין עמוד מיט הרב הצדיק ר' אלעזר ריישער ז"ל.
האט דאס עפעס מיט ר' לייבוש און ר' דוד?
אוועטאר
בןהרחמן
סעקרעטאר
תגובות: 1497
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יוני 27, 2006 1:08 am
לאקאציע: אויפן רעקליינער

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך בןהרחמן »

gamyuchad האט געשריבן:
בצלאל האט געשריבן:נולד לאביו ר' ישראל צבי הירש ליפנער מגראדיזסק, יחוסו של רבי אשר זאלקי www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33780&hilite=d1fae15e-2ce0-4b60-ba37-449581c3180e&st=%D7%96%D7%90%D7%9C%D7%A7%D7%99+%D7%9E%D7%A6%D7%90%D7%A0%D7%96&pgnum=4.


אשיחה וארוח לי.
איך מוטשע מיך שוין לאנג ארום בנוגע ר' אשר זאלקי מיטן פאטער.
וויפיל איך האב געזען שטיין האט ער געהייסן אשר זאלקע און זיין פאטער ישראל צבי הירש ליפינער פון גראדזיסק, ר' אלעזר בן הנועם אלימלך חתנו בזיוו"ר.

איך האב אבער געזען אמאל א ספר וואס שטייט דערויף די חתימה.
"מתנה לדרשה מאת הרב המאה"ג מוה' ליזר צילץ היושב בבה"מ של הקצין ר' פייטל ז"ל, לי הקטן ישראל הירש בן מו"ה יהודה זעלקי זלה"ה"


נאך שטייט דארט.
שייך לאדמו"ה הרב הגאון הגדול המפורסם מ"ו ישראל צבי נ"י אבדק"ק אויבערזיצקר באתי על החתום בער שטאנק.?


לכאורה רעדט מען דא נישט קיין צווייטן ווי פון ר' זאלקע'ס פאטער. און דא איז דא כמה חידושים.
אז זאלקע-זעלקע איז א משפחה נאמען גאר.
אז ר' ישראל הירש'ס פאטער האט געהייסן יהודה.
אז חוץ זיין רבנות אין גראדזיסק איז ער אויך געווען רב אין אויבערזיצקער. [די שאלה איז נאר ווען? בעפאר גראדזיסק אדער דערנאך, זיין זון ר' יוסף האט אים ממלא מקום געווען אין גראדזיסק]

איך האב אויך געזען אין "פנקס הקהלות" גליל פוזנא, שרייבן זיי דארט ביי אויברזיצקא, אז דארט איז געווען א רב "ר' הירש זלקא".

למעשה איז דא כמה ערנסטע חידושים וואס איך האב נישט געזען קיינעם רעדן דערוועגן ביזדערווייל, די שאלה צי די אייניקלעך פון ר' זלקא זענען באקאנט דערמיט? צי אפשר גאר רעדט מען דא פון א דריטן מענטש, [קוקט נישט אויס אזוי].

איך זעה נאכנישט וואו איז מוכח אז זלקא איז געווען די משפחה נאמען, דער פאטער פון ר' ישראל הירש האט פונקט אזוי געקענט הייסן יהודה זעלקי אויפן אידישן נאמען, און דאס וואס שטייט אז עס איז געווען א רב ר' הירש זלקא, איז נאך אויך נישט קיין קשיא ווייל קען זיין מען האט איהם גערופן ר' הירש זלקא'ס ע"ש אביו.

למעשה ווער איז היינט זיך מתייחס צו ר' אשר זלקי? איינער האט מיר אמאל געזאגט אז כמדומה לו האט ר' אשר זלקי געהאט אן איידעם מיטן משפחה נאמען רובין, האט איינער עפעס א ידיעה דערוועגן?
בצלאל
שר מאה
תגובות: 153
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג נאוועמבער 08, 2011 10:47 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך בצלאל »

והוא פלאי האט געשריבן:כמדומה שר' משה דוד שטרום הי' נכד הר"ר זלקא
בכלל במערב גליציה הי' הרבה נכדי ר' זלקא


כן ידוע לי בבירור שהי' נכד רבי זאלקי
שבתי משורר
שר חמישים ומאתים
תגובות: 286
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג נאוועמבער 15, 2011 2:43 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך שבתי משורר »

הגה"ק רבי ר' אשר זאלקי ליפנער/פעלסקער נולד בשנת ת"ק בקירוב בעיר גראדז'יסק הוא "גרודז'יסקו דולנה" (ובלועזית GRODZISKO DOLNE ) שבמחוז לבוב שבפולין לאביו זקננו הגה"ק ר' ישראל צבי ליפנער זי"ע אבד"ק גראדז'יסק.

בהגיעו לפרקו לא ידעתי את מי נשא אכן זאת ידעתי שהיה לו שני זיווגים אחת בצעירותו ואחת בזקנתו ומשניהם נולדו לו ילדים, ואלו הם, א) הגה"ק ר' דוד, ב) זו' ר' חיים לוי לאנגער, ג) בן, ד) מרת דבורה.

א) הגה"ק ר' דוד הנ"ל מכונה פעלסקער היה מתחילה אבד"ק בלאזוב ואח"כ ראב"ד צאנז, הוא חתום יחד עם אביו על כתב הרבנות של הדברי חיים בשנת תקפ"ח המובא להלן, בנו 1) הגה"ק ר' נחום ראובן פעלסקיר זצ"ל.

1) הגה"ק ר' נחום ראובן פעלסקער הנ"ל נולד לאביו בשנת תקע"ט בהגיעו לפרקו נשא את מרת קריינדיל יהודית ב"ר ישכר דובעריש הכהן מאושפצין תלמיד החוזה מלובלין, בתו מרת לאה זו' הרה"ח ר' חיים יונה ב"ר אלכסנדר סנדר שמואל הלפרין שנפטרה ט"ו באב שנת ת"ש.

הגה"ק ר' נחום ראובן היה מגיל י"ח דומ"ץ באושפצין ולאחר פטירת אביו מלא מקומו בדיינות בצאנז עד ט"ו אייר תרט"ז שאז נתקבל להיות אבד"ק רישא על אף שלא רצה לעזוב את צאנז אבל לא עלה בידו כי השתדל בענין הגה"ק ר' אליעזר הורוביץ זי"ע מדזיקוב.

הגה"ק ר' נחום ראובן היה תלמיד חבר להגה"ק בעל הדברי חיים זי"ע מצאנז שכותב עליו בשו"ת דברי חיים, וז"ל, "שלום לכבוד ידידי הרב המאור הגדול החריף ובקי הירא ושלם כש"ת מו"ה נחום ראובן פעלסקר נ"י האבד"ק רישא והגליל יצ"ו" וכו' "דברי ידידו דורש שלום תורתו בלב ונפש חפיצה הק' חיים הלברשטאם", (תשובות נוספות סימן ג).

יש מכתב הגה"ק ר' נחום ראובן פעלסקער זי"ע אבד"ק רישא אל הגה"ק הדברי חיים זי"ע מצאנז
בתוך הספר מחלוקת סאנז וסדיגורה לאבן יצחק

גם ראיתי חתימת ידו של הגה"ק ר' נחום ראובן פעלסקער זי"ע אבד"ק רישא
על ספר חכמת שלמה להמהרש"ל שהיה ברשותו

הגה"ק ר' נחום ראובן נסתלק בהיותו בן נ"ג שנים ביום ט"ו אייר תרל"ב באותו יום שהגיע לכהן כרב העיר, הניח אחריו ברכה ספר נחלת ראובן.

יתכן שהיה ל' דוד עוד בן ה"ה ר' משה אשר זאלקי שנזכר בשו"ת שם עולם (ח"א סי' ה', ו', כ', כ"ב, כ"ה, כ"ו, ל"ז, מ"ב, מ"ג, מ"ו, מ"ז, צ"ט, משנת תרי"ג עד תר"ל), אבל יתכן שהיה נכדו והיינו בנו של הגה"ק ר' נחום ראובן.

ב) זו' ר' חיים לוי לאנגער הנ"ל שמש בבית דינו של הדברי חיים בתו 1) מרת בראנדל.

1) מרת בראנדל הנ"ל זו' שמואל צבי בירנבוים (נפטר בהיותו כבן צ' בשנת תרנ"ה) אבי ר' משה אבי ר' שלום אבי ר' משה יעקב יליד תרע"ב ובתשעה באב תרפ"ה אחרי שנעשה בר מצוה פקד לראשונה את ציון המצויינת של זקננו הרבי ר' אשר זאלקי זי"ע ומרוב תשות כח התענית והחום הלוהט בתוך האהל התעלף.

יתכן שאחיו של ר' חיים לוי היו הרה"ח ר' גרשון והרה"ח ר' מרדכי לאנגער החתומים על כתב הרבנות של הדברי חיים משנת תקפ"ח המובא להלן.

ג) בן הנ"ל כידוע היה לה"ק ר' אשר זאלקי זי"ע בן אשר לא היה לו לכבוד מחמת שהיה עם הארץ ומפשוטי העם, וראה להלן.

ד) מרת דבורה הנ"ל יבואר באריכות אי"ה.

הגה"ק ר' אשר זאלקי זי"ע היה דר מתחילה בעיר לידתו גראדז'יסק, ואח"כ נתקבל להיות ראב"ד צאנז והיה מכונה בפי כל "רבי ר' אשר זאלקי זי"ע מצאנז".

זקננו רבי ר' אשר זאלקי היה תלמידו של הגה"ק רבי ר' אלימלך מליזענסק והיה חבירו וידידו המובהק של הגה"ק מלובלין, דרכם היה בהיותם אצל רבם בעיר ליזענסק לטייל בהרי ליזענסק והיו שניהם יחדיו מתבודדים בעמקות מחשבתם, פעם אחת בעת שהתבודדו יחדיו היה הולך הגה"ק מלובלין שקוע ברעיונותיו ובעמקות מחשבותיו הקדושים בעניני ענוה והתבטלות יתירה בתשובה עד שברוב קדושתו לא מצא עצה רק למסור את נפשו לה', ועל כן היה הולך ומתקרב לפאתי ההר להשליך עצמו מן ההר, הגה"ק ר' אשר זאלקי שהרגיש במחשבותיו הקדושים של ידידו ורצה אחרת ממנו תחב ידו בחגרותו של הגה"ק מלובלין ולא הניח לו לעשות כרצונו והיה מחזק לבו בעצות ודיבורים קדושים, לימים כאשר נסתלק רבם הגה"ק רבי ר' אלימלך ונתקבל הגה"ק מלובלין להנהיג עדתו נסע הגה"ק ר' אשר זאלקי אליו וכאשר בא לביתו תפסו הגה"ק מלובלין בשמחה ואמר לו "רבי זאלקי לעב מיר האבין אייך זייער ליעב וואל בדער פרידיגער גלגול זענט איהר געוועזון מיין זוהן, נאר ווען מיר דערמאנן זיך וואס איהר האט אונז געטוהן און ליזענסק קענען מיר אייך ניט אינגאנצן ליעב האבן וואל אונזער כוונה איז געוון אונגאנצען לשם שמים", (נפלאות הרבי אות לז, אהל אלימלך אות קמ"א בשם בעל הפתחא זוטא ששמעו מפה קדשו של הגה"ק ר' ברוך מגארליץ).

פעם אחת בהיות הגה"ק רבי ר' אשר זאלקי וידידו הגה"ק מלובלין בליזענסק חזרו אל האכסניה אחרי עריכת שלחן של רבם ומצאו שכבר כבו הנרות והיה חושך באכסניה ולא יכלו ללמוד ולעבוד את ה' כדרכם, אמר החוזה מלובלין לידידו זקננו ר' אשר זאלקי שאין ברירה רק לילך לישון ולמחרת בשבת בבוקר יעמדו בהשכמה ויעבדו את ה', ושלח אותו החוזה שילך לישון באומרו שעוד מעט וגם הוא ילך לישון, אמנם בעת שכמעט נפל השינה על ר' אשר זאלקי פתאום שמע איך שחבירו החוזה מלובלין פוסע בחדר ואומר "הלא אין נרות איז לאמיר גיין זעהן וואס טוהט זיך אין די עולמות העליונים" וכך חזר הדבר ונשנה כמה פעמים, רעדה אחז ב' אשר זאלקי כי לא ידע בידידו החוזה מלובלין שכבר משיג אלו מדריגות, אז באותו הלילה כבר לא ישן ר' אשר זאלקי כי היה מסתפק בעצמו אם להמשיך לקראו לחבירו החוזה מלובלין בלשון "איהר" דרך כבוד או "דו" כמקודם וככה היה ער על משכבו עד שקמו והכינו עצמם לעבודת ה' זו תפלה. בסעודת יומא דשבתא באמצע עריכת השולחן קרא הרבי ר' אלימלך ואמר "רבי זאלקי זאל עס בלייבן ביים אלטן", העולם לא הבינו את משמעות הדברים זולת ר' אשר זאלקי, אעפ"כ לא היה יכול ר' אשר זאלקי לפעול בנפשו לקראו בלשון "דו" על כן קרא אותו בלשון נוכח עד שהגיע היום שנפרדו כל אחד לדרכו.

כאשר התחיל החוזה מלובלין בנשיאות השתוקק ר' אשר זאלקי לנסוע אליו אך התעכב מלנסוע אליו מחמת שלא ידע באיזה לשון ידבר אליו, בלשון "דו" אינו ראוי, ובלשון "איהר" מצווה ועומד מרבו הרבי ר' אלימלך "זאל עס בלייבן ביים אלטן", עד שפעם אחת לא היה יכול ר' אשר זאלקי להתאפק ונסע אליו על שבת קודש בהגיעו לשם הלך תיכף לקבל שלום וכראות אותו החוזה מלובלין היה שש ושמח עד מאוד כי נתעורר אהבתם מאז ומקדם, בסעודת צפרא דשבתא פנה החוזה מלובלין לידידו ר' אשר זאלקי ואמר לו "רבי זאלקי דער רבי איז שוין ביי מיר געווען און האט מיר געזאגט אז דו קענס שוין זאגן איהר און האט מיר נאך א זאך געזאגט אז פארוואס מיר האבן זיך אזוי ליב ווייל מיר זענען אין פריערדיגן גלגול געווען ברודער", (ר' אברהם דעמביצער ז"ל מפי זקינו ר' מנשה יחזקאל רייכמאן ז"ל מפי ר' טוביה פריינד ז"ל שסיפור זה סיפר המהר"ש הראשון מבאבוב בעת ששבת בעיר בארדיוב ובא אצלו הערוגת הבושם על שבת ובאמצע עריכת השולחן סיפר סיפור זה להערוגת הבושם).

כבוד רב חלק הרבי מלובלין לרבי זאלקי כאשר היה בא אליו, ודיבר יותר בפנמיות מכאשר דיבר אל אחרים שבאו אצלו, ופעם אחת באמצע שהמתיקו סוד שיח התנצל החוזה מלובלין אל ר' אשר זאלקי ומגודל מרירות ליבו אמר לו "אני יודע רבוני ומתכוין למרוד בו ומכעיסו בכל עת ואין לי שום תנחומין רק בעת שיבא עת פירוד היסודות ואלך לעפר ושם ינוחו כל פועלי און ושם חדלו רוגז וזהו תנחמותי", (רמתיים צופים א"ז נ"ב, א' אות י"ח).

דרכו של ר' אשר זאלקי היה שהיה הולך בכל יום מימי החורף הקרים הסוערים ברוחות וגשמים בהשכמה לפני תפילת שחרית אל עבר הנהר שהיה קפוא והיה שובר במו ידיו את הקרח מלמעלה והיה מתפשט ויורד לטבול ועולה ויושב בתוך המים הקפואים עם מגבעת על ראשו ועל גבי הקרח מלמעלה היה מניח את ספר התהילים והיה אומר את כל ספר התהילים מרישא עד גמירא בהשתפכות הנפש ואח"כ היה יוצא מן המים ומסתפג והולך להתפלל שחרית בהתפשטות הגשמיות והתדבקות ביוצרו, (בית מנחם אות י"א בשם הגה"ק ר' מאיר הורוביץ זי"ע בעל האמרי נועם מדז'יקוב).

ר' אשר זאלקי היה נוסע אל ידידו הגה"ק ר' מנחם מענדיל זי"ע מפריסטיק רומנאב, אירע פעם בימות החורף שנפל שלג גדול ולא היה להמסתופפים ביכולת לבא על שבת אל רבם אבל זקננו ר' אשר זאלקי כבר הגיע לרומנאב לפני ירידת השלגים, והנה מחמת ירידת השלגים על גבי הדרכים לא הוכן כראוי וכנכון לכבוד שבת קודש כלא היה ביכולת הסוחרים לסחור בסחורתם בשר ודגים וכל מטעמים מעיר לעיר, ומי מדבר ממאכלים לכבוד שבת שלא היה כבכל שבת ושבת אלא אפילו נרות שבת לא הודלקו כבכל שבוע אלא נרות קטנים שלא כמנהגם בכל שבת ושבת שלא עמדו מכשולים על גבי הדרכים, אימרה ידועה היתה שגורה בפי ילידי גאליציע "נחל זר"ד" הינו ז'ימגרוד ר'ומנאב ד'וקלא שהינם ג' עיירות סמוכים בשכינות אחד להשני וכאשר יורד שלג עליהם מכסה אותם כנח"ל שוטף.

בליל שבת אחרי שערכו יחדיו הצדיקים את שולחנם ר' אשר זאלקי ר' מנחם מענדיל לא היה ביכולתם לעסוק בעבודת ה' לאור הנר מחמת שכבו הנרות כאמור לעיל שהנרות היו קטנים בשבת זו ונכבו מהר שלא כדרכם בכל שבת ושבת שהדליקו נרות גדולים והאירו את כל החשיכה בכל הליל שבת - פנה ר' מנחם מענדיל אל ידידו ר' אשר זאלקי ואמר לו "קום זוץ מיט מיר אויפן בעט און יעך וועל עהרען וואס פארע חידושים זענן מחדש די צדיקים און הימל און יעך וועל זיי דיר מגלה זיין", מיד ישבו שניהם על גבי המטה, וככה ישבו שני הצדיקים כל הליל שבת ומידי פעם היה ר' מנחם מענדיל משמיע דברי תורה באוזני ר' אשר זאלקי סתרי תורה תורה מן השמים, (בית מנחם אות י"א ועטרת מנחם אות ק"ב בשם הגה"ק ר' מאיר הורוביץ זי"ע בעל האמרי נועם מדז'יקוב).

סיפר ר' משה דוד שטראם זצ"ל שפעם אחת היה עלילת דם על משפחת ענגלאנדער בצאנז בעצם יום הפסח ומעשה שהיה כך היה, אשת הבעה"ב ירדה באמצע הסדר להביא יין מהמרתף והנה נגלה לנגד עיניה פגר מת של אחד מילדי גויי הסביבה, היא בחכמתה שידעה את פשר הענין לא עשתה רעש מהענין רק לקחה הפגר וסיבבה אותו סביב גופה וקשרה אותו חזק עליה והלבישה על עצמה מלבוש עליון עד שהיתה נראית כמו אשה מעוברת, לאחר שעה כאשר באו השוטרים לחפש בביתם את הפגר לא מצאו אותו מחמת שגם אותה לא חשדו כי היתה נראית כמעוברת, כאשר עזבו השוטרים את ביתם הלכו אל ר' אשר זאלקי מה לעשות ענה להם "ווארפט אריין דעם שייגעץ און קאמיניצער טאך" שהיה סביב העיר צאנז עד היום, ומני אז לא שמעו את מאן דהו פוצה פה ומצפצף, (ולמה נקרא שמו קאמיניצע מפני שהיה נהר עם הרבה אבנים הנקראים קאמניצע בפולנית).

סיפר ר' משה דוד שטראם זצ"ל שבביתו של ר' אשר זאלקי שררה דחקות ודלות עד כדי כך שגם פרוסת לחם לתת לטף לא היה, פעם אחת ישבה אשתו בביתה עם ילדיה ותשא קולה ותבך על שאין בידה לתת לילדיה לאכול, והנה נכנס ר' אשר זאלקי הביתה ולא התעניין כלל בבכייתה ונתיישב לעבוד את ה' סמוך לנר קטן שדלק על גבי השולחן, אשתו ניגשה אליו והתאוננה לפניו אודות צער הילדים וכיבתה הנר לאות הדחקות מיד זעק ר' אשר זאלקי בקול "אוי וואס האסטו געטוהן האסט אויסגעלאשען די ליכט האסט מיר אלעס אויסגעלאשען".

מוסיף בקשר לזה מעשה נוסף, ומעשה שהיה כך היה פעם באו אל המהר"ש הראשון מבאבוב חבורת חסידים להסתופף בצילו כאשר נכנסו אליו שאלם אודות הבעל העגלה שניהגם בדרך וכאשר ענה לו מי הוא ביקש מאיתם שיקראו לו פנימה הם יצאו אליו וקראו לו שיכנס אל המהר"ש, מיד כאשר נכנס נתן לו העטרת שלמה שלום ושאלו מה שמו והוא ענהו שהוא בנו של הגה"ק הרבי ר' אשר זאלקי מצאנז, המהר"ש דיבר עמו על כה ועל כה, אח"כ ענה המהר"ש ואמר אל עבר חסידיו שאלמלא היו לו עוד תשעה אנשים שהכירו את הרבי ר' אשר זאלקי היה עולה עמהם לציונו בצאנז ומתפלל שם והיה מחזיר את בנו זה כראוי לבנו של הרבי ר' אשר זאלקי זי"ע.

וכיוצא בזה מסופר על הדברי חיים מצאנז שכאשר בא אליו ר' מאיר בנו של הגה"ק מקאלוב שכידוע חזר בתשובה אחרי שעלו חסידיו על ציון אביו ובקשו עליו רחמים שיחזיר את בנו לטובו והביא עמו מתנה את מנורת אביו להדברי חיים נענה הדברי חיים ואמר "אלמלא היה לר' אשר זאלקי חסידים כמו שהיה להגה"ק מקאלוב היו יוצאים על ציונו ומבקשים בתוקף שיחזיר את בנו לטובו, (אביר הרועים דף קל"ו).

וקישר בין שני הסיפורים דלעיל ואומר שזה היתה כוונתו של ר' אשר זאלקי בזעקתו אל עבר אשתו כאשר כבתה הנר מעל גבי שולחנו "אוי וואס האסטו געטוהן האסט אויסגעלאשען די ליכט האסט מיר אלעס אויסגעלאשען", שכוונתו היתה בזה שלמה כבתה הנר שרגיל בו דהויין לו בנים הגונים.

אמרה ידועה יש ר' אשר זאלקי זי"ע שלפורים ראב המוכתר על ידי הקהילה יש כח בשמים מעל לפעול ישועות בקרב הארץ, ומסופר שפעם אחת הוציא הפורים ראב צו וזירוז על ר' אשר זאלקי זי"ע שיבא אליו, ועל אף היותו זקן ותשוש כח יצא אל בית הפורים ראב עם עגלה על כל מטלטלי ביתו וספר תורתו בידו לקבל פני הפורים ראב.

כידוע כתב הדברי חיים מצאנז בצוואתו שיניחו אותו לאחר פטירתו על יד מנוחת כבודו של הגה"ק ר' אשר זאלקי זי"ע ראב"ד צאנז, אך לאחר פטירתו העמידו בניו הקדושים ב"ד של שבעים ואחד רבנים והחליטו להניחו אצל מנוחת כבוד בנו ר' מאיר נתן, וזה היה מחמת שסמוך וליד מנוחת כבודו של ר' אשר זאלקי היה מנוחת כבודו של מאן דהו שלא היה שוה בשוה עם דו"ז הדברי חיים, (פי צדיק דף רפ"א).

כאשר תשש כחו של ר' אשר זאלקי זי"ע בהנהגת העיר צאנז קרא לבנו הגה"ק ר' דוד ששימש כאבד"ק בלאזוב לעזור לו אך אח"כ ערך כתב רבנות להדברי חיים מצאנז שהיה אז אבד"ק רידניק שיבא להתמנות להיות אבד"ק צאנז.

הכתב רבנות התחילה הקהילה לכתוב ביום כ"ב שבט שנת תקפ"ח ונסתיים בי"ב אדר יום תענית אסתר באותה שנה שאז חתמו עליו ר' אשר זאלקי ובנו הגה"ק ר' דוד, אבל הדברי החיים בבואו אל העיר משום כבודו של זקננו ר' אשר זאלקי לא היה נקרא אלא דומ"ץ בהעיר עד ליום ה' ניסן תק"ץ שאז נסתלק זקננו ר' אשר זאלקי ואז נעשה אבד"ק צאנז.


כתב רבנות שנשלח להדברי חיים מצאנז
וזהו עתקתו של הכתב רבנות אות באות


הן היום דלמטה נעשה אסיפה שלמה ראשי ויחידי סגולה פה ק"ק צאנז יבנה ציון ועריה בנדון התמנות מורה צדק לעדתינו כשבתו בתוכחת מוסר ולקבוע עתים לתורה אחד המרבה ואחד הממעיט, וביחוד עם בחורי חמד בספרא וספרי ובהלכות שונות על כן עלה במוסכם כולנו פה אחד מאתנו החתום מטה לקבל את כבוד הרב המאור הגדול החריף מורינו חיים הלברשטאם נירו יאיר אב בית דין דקהילה קדושה רידניק דקרייז רישא להיות לנו פה קהלתנו למורה צדק הנ"ל והקרייז הסרים למשמעתינו ולדרוש ברבים בבית הכנסת ובבית המדרש הגדול דפה ולהשגיח על כל עניני ועסקי הקהילה ולשמוע ולצוות דברי פי חכם חן, בצירוף י"ס ובעלי הסכמות הגבוהים כולם מפה קהילתנו וזאת אשר התחייבנו אנחנו ראשי הקהילה בהוראת איסור והיתר ולהורות לנו בדרכי ד' אשר נלכו בה ואת המעשה אשר נעשה ולדרוש לנו מידי שבת הנ"ל ומהקרייז והסרים למשמעתינו להיות לכבוד הרב הגאון הנ"ל מעמד ומצב לפרנסתו בריוח ולא בצמצום ובכבוד גדול שיהיה לו מקופת הקהל ארבעה רייניש מעות כסף לא פחות חוץ כל הכנסות שהיה שייך מאז ומקדם להרב כמו כן ממנו לא יבצר שיהיה לו בתוך הקצוב מידי שבוע בשבוע בלי גרעון חס ושלום, כל הנ"ל נעשה באסיפה שלמה ומיושבת שלא מאונס והכרח כלל וכלל ועלינו החתומים מטה לאשר ולקיים את כל התחייבות הנ"ל באין שום פוצה פה ומצפצף כלל:
ולראיה מהימנא באנו ראשי נגידי קהילתנו ובצירוף י"ס וראשי בעלי
הסכמות על החתום היום ו' ערב שבת קודש ב"ך שבט תקפ"ח פה צאנז

נאום מאיר במ"י כ"ץ עהרליך נאום אברהם אביש במא"ח גאלדקלאנג
נאום משה אליער כ"ץ עהרליך נאום דוד שפארר
נאום אליעזר ליזר כ"ץ הללענדער נאום אברהם פלאסטער
נאום אשר כ"ץ קלימאנס נאום יצחק יעקב פאבער
נאום אברהם פיש נאום חיים העניך הערבסט
נאום מרדכי לאנגער נאום גרשון לאנגער

וליתר תוקף ועוז באנו כבוד האלופים געמיינדע פארשעהער על החתום יום הנ"ל ושנת הנ"ל

שמואל הורוויץ משה ווילדפייער

וליתר תוקף ועוז באנו דייני ומורי צדק דקהילה קדושה צאנז על החתום יום ה' תענית אסתר שנת הנ"ל

הק' אשר זאלקי בהרב המנוח מו"ה צבי ז"ל
הק' דוד פעלסקיר


עד כאן עתקתו של הכתב רבנות אות באות

הגה"ק ר' אשר זאלקי זי"ע ראב"ד צאנז ביום שני ה' ניסן תק"ץ (ולמספרם 29/3/1830) ונטמן בבית החיים בעיר צאנז ושם מנחתו כבוד עד היום הזה.

מעשי הרשע שעוללו לנו הגרמנים הרשעים ימש"ו - לא היה להם די במחיקת שם ישראל מבין החיים אלא שרצו למחוק את שם ישראל ולבערו כליל מן העולם אפילו את מקום קבורתם, בשנות המלחמה האיומה הפציצו הנאצים ימש"ו את בתי החיים באירופה הם טסו במטוסיהם מעל שמי הארץ והפציצו הכל מלמטה עד שכמעט לא נשאר מצבה או האהל על גבי מצבה שלם.

לאחר המלחמה היתה מצבת קבורת הגה"ק ר' אשר זאלקי זי"ע ואהל מפוזר ומפורד על מקומו, הרה"ח המפואר ר' צבי מנחם מענדיל רייכבערג ע"ה אזר כח והתחיל לבנות מחדש את בתי החיים הנהרסות וסיפר לי הנ"ל כי אצל מצבת קבורת הגה"ק ר' אשר זאלקי הרגיש שצדקת הצדיק עמדה לו ומצא את מקום קבורתו ויסודות אהל בדיוק ממש, וזה לשון ותמונת מצבתו כהיום,

פ"נ
איש האלקי הקדוש והטהור
הרב החסיד המקובל המפורסם
המופלג בתורה וביראה
צנא מלא ספרא
ה"ה מו"ה אשר זאלקי זצ"ל
בן הרב
מו"ה ישראל צבי זצ"ל
נפטר חמשה ימים בחודש ניסן
שנת ה'תק"צ
לפרט ברוך מבנים אשר
תנצב"ה


אמר רבי זלקא שהעולם קוראים לאורחי פורחי עוברים ושבים ואני אומר שהמה עוברים ולא שבים ונחמד, (חמדה גנוזה ח"ב).


רשימה חלקית מתוך התעודות שבצאנז, לאלו הנולדים בתוך 10 שנים מפטירת הרה"ק הר"ר זלקא אבדק"ק צאנז זי"ע, דהיינו בין תק"צ לת"ר, ונקראו על שמו, שהשם לכאורה מוכיח בד"כ שהם היו נכדיו, ואולי יקיל זה קצת דבר החיפוש לדורותיו אחריו, ואלו הם

ר' זלקא ב"ר יצחק וטויבא פעטערפריינד
ר' זלקא גארטנער
ר' זלקא עלסטנער
ר' זלקא קלינגער
ר' זלקא מאנדעל
ר' זלקא מאריק
ר' זלקא קאלבער
ר' זלקא קאנענגיסער (חושבני שהיה בן בתו של ר' חיים לוי לאנגער) ודו"ק
ר' זלקא עהרליך
ר' זלקא צימעטבוים
ר' זלקא ב"ר יוסף מיכל ואיטא קנאפף
ר' זלקא קראנעק
ר' זלקא רובין
ר' זלקא וויינפעלד
ר' זלקא גרינבערגער
ר' זלקא לוקס
ר' זלקא ענגלענדער
ר' זלקא ב"ר יצחק ונעכא? שפאץ
אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלף
תגובות: 27044
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיללער »

ר' זלקא קראנעק או קנאריק?

היה ר' שלמה זאלקי קאנאריק שהיה לו איזה משרה בעיר טארנא/טארנוב (מענינא דיומא..) והיגר לארה"ב, פעל בעד (ואולי שימש כנשיא) כולל שומה"ח ונפטר שם בשנת תרצ"א, מצבתו:
http://kevarim.com/rabbi-shlomo-zalkah-kanarek/
שבתי משורר
שר חמישים ומאתים
תגובות: 286
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג נאוועמבער 15, 2011 2:43 pm

הגה"ק רבי ישראל צבי ליפינער זי"ע אבד"ק גראדיז'סק

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך שבתי משורר »

הגה"ק רבי ישראל צבי ליפינער זי"ע אבד"ק גראדיז'סק
אביו של הגה"ק ר' אשר זאלקי ליפנער זי"ע ראב"ד צאנז


הגה"ק ר' ישראל צבי ליפינער זי"ע נולד לאביו ולאמו אשר לא ידעתי שמם - אך זאת ידעתי כי היה נכד הגה"ק ר' יהודה לייבוש זי"ע מרעדים וגראדז'יסק, והיה דור י"ב במשפחתו ששימשו ברבנות גראדזיסק בן אחר בן כיאמר להלן. העיר גראדז'יסק הוא "גרודז'יסקו דולנה" (ובלועזית GRODZISKO DOLNE ) מחוז לבוב.

בהגיעו לפרקו נשא אשה אשר לא ידעתי שמה, נולדו לו ילדים, ואלו הם, א) הגה"ק ר' יוסף, ב) הגה"ק ר' אשר זאלקי, ג) אשת הגה"ק ר' אלעזר ווייסבלום זי"ע מליזענסק.

א) הגה"ק ר' יוסף הנ"ל בשנת תק"ע מילא מקומו של אביו זקננו הגה"ק ר' ישראל צבי זי"ע ברבנות גראדיז'סק והיה דר י"ג ברבנות גראדז'יסק בן אחר בן.

לאחר שנסתלק הגה"ק ר' יוסף בסביבות שנת ת"ר כיהן בנו ה"ה הגה"ק ר' אהרון חיים תחתיו והיה דור י"ד ברבנות גראדז'יסק בן אחר בן עד לשנות תר"מ - שלאחר מכן כיהן תחתיו בנו של הגה"ק ר' אהרון חיים ה"ה הגה"ק ר' אשר זאלקי ליפינער זצ"ל שנקרא אחרי דודו ה"ה הגה"ק ר' אשר זאלקי זי"ע ראב"ד צאנז הוא נולד ג' שנים לאחר פטירתו בשנת תקצ"ג.

הגה"ק ר' אשר זאלקי ליפינער בהגה"ק ר' אהרון חיים זצ"ל אבד"ק גראדז'יסק נשא את מרת חנה שיינדיל בת הגביר ר' צבי הירש לבוב מבוטשאטש נכד הגה"ק ר' מרדכי זאב אורנשטיין מלבוב (חתנו ר' מרדכי צבי ב"ר אריה לייב טייכער מטארניגראד בהקדמתו לשו"ת פני יצחק), בזיווג שני נשא את מרת מינדל בת הגה"ק ר' יוסף יוסקא לאם זצ"ל מבעלזא.

היה דר בטארנוב עד שנת תרמ"ב שאז נתקבל לאבד"ק גראדז'יסק ושימש שם ברבנות משך כארבעים שנה עד הסתלקותו ביום כ' מנחם אב שנת תרע"א - היה דור ט"ו ברבנות גראדז'יסק בן אחר בן, נסתלק ביום כ' מנחם אב שנת תרע"א ומנו"כ בחלקת הרבנים שבבית החיים בגראדז'יסק

תשובות אליו בית יצחק (או"ח סימן ו' חושן משפט סימן ל"ו), שו"ת דברי חיים (ח"ב אהע"ז סימן קס"ז), שו"ת מהר"ש (ח"ה סימן פ"ב), שו"ת שואל ומשיב (קמא ח"א סימן ע"א וסימן רי"ז) ושם (תליתאה ח"א סימן ק"א וסימן שמ"א), ועיין למכתבו בספר דרישת הזאב לר' זאב וואלף פורילה שחותם עצמו "ליפנע".

לאחר מכן כיהן תחתיו חתנו שנשא את בתו ה"ה הגה"צ ר' נחום לנגנויר בנו של ר' אפרים דוב ב"ר יעקב ישראל מקומרנא, והיה דר ט"ז ברבנות גראדז'יסק במשפחה עד לשואה ששם לו קץ, ילדיו של ר' נחום, אלו הם, בתו אסתר הודל זו' ר' אהרון מונד ב"ר יחיאל דוב אבד"ק מוסט, ר' אריה לייבוש מרדכי מטורנא בהגה"ק ר' משה הלברשטאם משינעווע, זו' אבד"ק נירברטור.

לבנו של ר' יוסף ה"ה הגה"ק ר' אהרון חיים אבד"ק גראדז'יסק הנ"ל היה בת הרבנית מרת אידל יענטא ע"ה אשת הגאון רבי אליעזר צוקער זצ"ל ראב"ד ומו"צ שינעווע בן הגה"ק ר' יצחק מאיר צוקער זצ"ל ראב"ד ומו"צ שינעווע ב"ר יחיאל צוקער זצ"ל דומ"ץ בארנוב, שתשובות אליו בשו"ת מהר"ש (ח"א סימן נ, וח"ג סימן פ"ג, וח"ה סימן נ"א וסימן צ"א).

בנם של מרת אידל יענטא והגה"צ ר' אליעזר צוקער זצ"ל ראב"ד ומו"צ שינעווע היה הגה"צ ר' אהרון חיים שנקרא ע"ש סבו מ"מ ראב"ד ומו"צ שינעווע נעקד"ה י"ד כסלו תש"ג הי"ד - תשובות אליו באמרי יושר (ח"ב סימן כ"ה וסימן קפ"ה) דובב מישרים (ח"א סימן ק"ב וסימן קמ"ד, וח"ב סימן ג') חזון נחום (סימן נ"ט).

מנוחתה כבוד של מרת אידל יענטא ובעלה ר' אליעזר בבית החיים בשינאווא (מספר מצבתה 2704 - מספר מצבתו 2710).



מצבת מרת אידל יענטא אשת הגאון רבי אליעזר צוקער זצ"ל ראב"ד ומו"צ שינאווא
בת ש"ב הגה"ק ר' אהרון חיים ליפינער אבד"ק גראדז'יסק

פה נטמנה
האשה החשובה מפורסמת בצדקתה
כפה פרשה לעניים וידיה שלחה
לאביונים להעניקם מהדברים
צופים וערבים לחיך להשיב
נפשם ורוחם וגם במטמונים תמכה
איתם מרת אידל יענטא אשת
הרב מורינו אליעזר זכרונו לברכה ראש בית דין ומורה צדק
דפה ובת הרב המאור הגדול החסיד
שלשלת היוחסין מורינו אהרן חיים זכרונו לברכה אשר
שימש בכתר הרבנות י"ד דורות
בן אחר בן בקהילת גראדזיסק
נפטרה בשם טוב ...
ביום כ"ו לחודש ניסן תרצ"ו
תנצב"ה


בתשומת לב על מצבתה חרות אל אביה ר' אהרון חיים "אשר שימש בכתר הרבנות י"ד דורות בן אחר בן בקהילת גראדזיסק" - נמצא שאביו הגה"ק ר' יוסף היה י"ג דורות בן אחר בן אבד"ק גראדזיסק, ואביו הגה"ק ר' ישראל צבי זצ"ל אב"ד גראדזיסק שימש ברבנות בגראדזיסק י"ב דורות בן אחר בן.

מצבת בעלה הגה"ק ר' אליעזר צוקער זצ"ל ראב"ד שינאווא נמצא גם הוא עד היום בבית החיים דשינאווא

ב) הגה"ק ר' אשר זאלקי הנ"ל כיון דלא אמרו רבנן בכפילא - עיין עליו לעיל במקומו.

ג) אשת הגה"ק ר' אלעזר ווייסבלום זי"ע מליזענסק הנ"ל נשאה להגה"ק ר' אלעזר וייסבלום בן הגה"ק הרבי ר' אלימלך מליזענסק זי"ע.

גודל צדקת הרבנית הצדיקת אשת הגה"ק ר' אלעזר ווייסבלום זי"ע מליזענסק אפשר ללמוד ממעשה דלהלן, ומעשה שהיה כך היה, לאחר כמה שנים שעברו מנשואיהם ולא נפקדו בזרע של קיימא ל"ע קמו והלכו להרבי ר' אלימלך כדי שיברכם בזש"ק, בבואם אליו אמר להם שאין זה באפשרות שיפקדו בבן רק בתנאי אחד שהאם תסתלק בלידה וגם הבן לא יחיה אלא י"ג שנים, דו"ז הרבנית הצדיקת קיבלה על עצמה אותו התנאי וכאשר ילדה את בנה נפטרה, והבן בהגיעו לגיל י"ג נסתלק למרומים, אח"כ נשא הגה"ק ר' אלעזר את האשה מרת הדסה בת הנגיד ר' שמואל מלמד משינעווע, (עיין אהל אלימלך אות רנ"ה).

הרבה צאצאים נמנים על גזע הגה"ק ר' ישראל צבי ליפינער אבד"ק גראדז'יסק, ר' דוב בערל בפרעמישלא ממנה השתתף בשנת תרנ"ט (בקובץ אהל מועד ח"ב דף ב ע"א) ותשובה אליו בשו"ת אבן יקרא (תנינא סימן קל"ז).

הגה"ק ישראל יוסף גלאטט זצ"ל ראב"ד בערשט ואבד"ק ראזנטוב בעמח"ס פלפול הלכה ובנו הגה"צ ר' יהודה לייבוש גלאטט זצ"ל האדמו"ר מטיטשין.
שבתי משורר
שר חמישים ומאתים
תגובות: 286
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג נאוועמבער 15, 2011 2:43 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך שבתי משורר »

הגה"ק ר' יהודה לייבוש זי"ע היה תחילה אבד"ק ומגיד מישרים ברעדים (ובלועזית Radymno) הסמוכה ליערוסלאב, היה תלמיד להמגיד הגה"ק ר' דוב בער ממעזריטש זי"ע וחבר להגה"ק ר' אלימלך מליזענסק זי"ע.


בסוף ימיו נסע לליזענסק ומשם נסע לעיר גראדז'יסק וקרא לגבאי החברא קדישה ואמר לו שמקומו הוא כאן וכאן בבית העלמין, ואם יסכימו שיקימו על מקום זה אהל יבוא לדור בעירם, משהסכימו לדבריו עבר עם משפחתו בעיר גראדז'יסק - מלבד בנו שנשאר למלא מקומו ברעדים.

ידידו הגה"ק ר' אלימלך מליזענסק זי"ע בא שם אליו והיה ישן בסוכתו שעמדה כל השנה, כשנפטר אמר ר' אלימלך שיפרקו הקורות ויביאו אליו, בני הגה"ק ר' יהודה לייבוש זי"ע הסכימו בתנאי שאח"כ יחזירו הקורות לרשותם, וכך היה, והיו מצביעים על אלו הקורות עד השואה, (מאורי גאליציה ח"ו עמ' 393 - מפי נכדו ר' קופל זילברברג).
שבתי משורר
שר חמישים ומאתים
תגובות: 286
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג נאוועמבער 15, 2011 2:43 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך שבתי משורר »

והוא פלאי האט געשריבן:ר' משה דוד שטרום הי' נכד הר"ר זלקא
בכלל במערב גליציה הי' הרבה נכדי ר' זלקא
שבתי משורר
שר חמישים ומאתים
תגובות: 286
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג נאוועמבער 15, 2011 2:43 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך שבתי משורר »

ראיתי איזה כתב יחוס של ר' משה דוד שטראם ז"ל
[center]הרה"ח ר' משה דוד שטראם ז"ל
בן
הרה"ח ר' יצחק שטראם ז"ל, אשתו מרת רחל הי"ד
חתן
הגה"צ ר' משה דוד ווילדמאן זצ"ל, אשתו מרת דבורה ע"ה
חתן
הגה"צ ר' משה אברהם שטערין זצ"ל, אשתו מרת גיטל לאה ע"ה
חתן
הרבנית הצדיקת מרת דבורה רובין ע"ה מצאנז, לא ידעתי שם בעלה
בת
הגה"ק ר' אשר זאלקי ליפנער פעלסקיר זי"ע ראב"ד צאנז
בן
הגה"ק ר' ישראל צבי ליפנער זי"ע אבד"ק גראדיז'סק
נכד
הגה"ק ר' יהודה לייבוש דאמניץ זי"ע מגרודידז'סק
לעצט פארראכטן דורך שבתי משורר אום מאנטאג נאוועמבער 21, 2011 6:41 pm, פארראכטן געווארן 2 מאל.
שבתי משורר
שר חמישים ומאתים
תגובות: 286
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג נאוועמבער 15, 2011 2:43 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך שבתי משורר »

gamyuchad האט געשריבן:
בצלאל האט געשריבן:נולד לאביו ר' ישראל צבי הירש ליפנער מגראדיזסק, יחוסו של רבי אשר זאלקי www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33780&hilite=d1fae15e-2ce0-4b60-ba37-449581c3180e&st=%D7%96%D7%90%D7%9C%D7%A7%D7%99+%D7%9E%D7%A6%D7%90%D7%A0%D7%96&pgnum=4.


אשיחה וארוח לי.
איך מוטשע מיך שוין לאנג ארום בנוגע ר' אשר זאלקי מיטן פאטער.
וויפיל איך האב געזען שטיין האט ער געהייסן אשר זאלקע און זיין פאטער ישראל צבי הירש ליפינער פון גראדזיסק, ר' אלעזר בן הנועם אלימלך חתנו בזיוו"ר.

איך האב אבער געזען אמאל א ספר וואס שטייט דערויף די חתימה.
"מתנה לדרשה מאת הרב המאה"ג מוה' ליזר צילץ היושב בבה"מ של הקצין ר' פייטל ז"ל, לי הקטן ישראל הירש בן מו"ה יהודה זעלקי זלה"ה"


נאך שטייט דארט.
שייך לאדמו"ה הרב הגאון הגדול המפורסם מ"ו ישראל צבי נ"י אבדק"ק אויבערזיצקר באתי על החתום בער שטאנק.?


לכאורה רעדט מען דא נישט קיין צווייטן ווי פון ר' זאלקע'ס פאטער. און דא איז דא כמה חידושים.
אז זאלקע-זעלקע איז א משפחה נאמען גאר.
אז ר' ישראל הירש'ס פאטער האט געהייסן יהודה.
אז חוץ זיין רבנות אין גראדזיסק איז ער אויך געווען רב אין אויבערזיצקער. [די שאלה איז נאר ווען? בעפאר גראדזיסק אדער דערנאך, זיין זון ר' יוסף האט אים ממלא מקום געווען אין גראדזיסק]

איך האב אויך געזען אין "פנקס הקהלות" גליל פוזנא, שרייבן זיי דארט ביי אויברזיצקא, אז דארט איז געווען א רב "ר' הירש זלקא".

למעשה איז דא כמה ערנסטע חידושים וואס איך האב נישט געזען קיינעם רעדן דערוועגן ביזדערווייל, די שאלה צי די אייניקלעך פון ר' זלקא זענען באקאנט דערמיט? צי אפשר גאר רעדט מען דא פון א דריטן מענטש, [קוקט נישט אויס אזוי].




תוכל להעלותו כאן מהמקור ??????? האורגענאלי
שרייב תגובה

צוריק צו “צדיקים וחסידים”