ידיעות באגאזש...

רייכע ידיעות און כללי התורה

די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד

אוועטאר
קרעמניצער חסיד
שר האלפיים
תגובות: 2145
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך מאי 10, 2023 10:29 pm

Re: ידיעות באגאזש...

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך קרעמניצער חסיד »

גוטע וועטער האט געשריבן: זונטאג סעפטעמבער 03, 2023 1:28 am
אפשער נעמט איינער דא צוזאם אזוי פיל שיינע זאכן אויף א PDF אלעס און איינס
הערליכער אשכול, מיט אזויפיל ידיעות! איינער קען מאכן א געהעריגע ספר, נאר כל הזכויות שמורות פאר משפחת (אדער הנהלת) אייוועלט!
העלא!
dovidal
שר תשעת אלפים
תגובות: 9737
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 04, 2011 12:16 am

Re: ידיעות באגאזש...

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך dovidal »

ווער זאגט דער ערשטער אז אלול איז ר"ת אני לדודי ודודי לי .??.
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
אוועטאר
בריטיש עירוועיס
שר האלפיים
תגובות: 2737
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג מארטש 12, 2023 7:42 pm
לאקאציע: פליגער

Re: ידיעות באגאזש...

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך בריטיש עירוועיס »

dovidal האט געשריבן: דינסטאג סעפטעמבער 12, 2023 7:12 pm
ווער זאגט דער ערשטער אז אלול איז ר"ת אני לדודי ודודי לי .??.
א ראשי תיבות איז א מציאות. לאל.

צום ענין

פרי עץ חיים שער ר"ה פ"א. שער הפסוקים להאריז"ל עה"פ. רד"ה אני לדודי בלקו"ת פ' ראה לב, א. שם לג, א. דרושים לר"ה סד, א. סידור עם דא"ח רכה, סע"ג. : ראה אבודרהם סדר תפלת ר"ה ופירושה בשם הדרשנים. דרשות ר"י אבן שועיב ס"פ שופטים בשם המדרש. סדר היום סדר ר"ח אלול. ב"ח לטאו"ח סתקפ"א ד"ה והעבירו בשם האחרונים. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' שלב. וש"נ.
פיטום
שר שלשת אלפים
תגובות: 3241
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג מאי 19, 2014 9:02 pm
לאקאציע: אינעם קאמפאט לכ' חאמיש אסער

Re: ידיעות באגאזש...

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פיטום »

וויפיל יאר איז געווען די עקשול שעבוד מצרים?
אוועטאר
אוראייניקל
רב הצעיר תשפ"ד
תגובות: 17343
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג פעברואר 21, 2019 9:05 am

Re: ידיעות באגאזש...

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אוראייניקל »

אין מדרש שטייט ערגעץ צווישן 117 (מפטירת לוי עד יצי"מ) און 86 יאר (מלידת מרים שנקראה ע"ש וימררו עד יצי"מ).
חוח בין השושנים האט געשריבן:
אוועטאר
ממי_שאמרו
שר האלף
תגובות: 1363
זיך איינגעשריבן אום: מוצ"ש דעצעמבער 01, 2012 7:48 pm

Re: ידיעות באגאזש...

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך ממי_שאמרו »

פיטום האט געשריבן: מוצ"ש אפריל 20, 2024 11:30 pm
וויפיל יאר איז געווען די עקשול שעבוד מצרים?
דיין קינד האט דיר אויך געפרעגט?... עפעס א האטליין פאר קינדער געווען. קיין איין נאמבער פון 86 ביז 117 נישט געגאנגען..
דאס לעבן איז פארקערט פונעם 'אטעלאו' שפיל - אין אטעלאו געווינט מען אויב דרייט מען יענעם איבער צו וואס דו ביסט. אין לעבן איז דאס פונקט פארקערט! - ממי שאמרו

מפתח - ממי שאמרו
אוועטאר
מענטשאלע
שר האלף
תגובות: 1472
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מארטש 05, 2013 8:50 am

Re:

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מענטשאלע »

קיקיון האט געשריבן: זונטאג יולי 06, 2014 1:45 pm
נושא: "וועלטליכע טעותים אשכול"
קיקיון האט געשריבן:
לאקשען ברעט האט געשריבן:
איין טעות פין די וועלט איז אז די וואס האבען איבער געטייטשט דעם גא-ט פין אברהם אויף לשה"ק
טייטשען אזוי:
גא-ט פין אברהם וכו'
באהיט דיין ליב פאלק פין אלעם בייזען אין דיינעם לויב טייטשען זיי אין דיינעם לויב : בשבחך
האבעך געהערט פין א אויבעלענדיש אידל אז אין דיינעם לויב מיינט אין דיין שאטען , לויב מיינט שאטען
אבער די וועלט מיינט אז לויב מיינט אזוי ווי לויבען, א פלעינע טעות
שמעתי שבכמה סידורים טעו במובן הדברים של ג־ט פון אברהם וכו׳ שפירשו
ג-ט פון אברהם און פון יצחק און פון יעקב באהיט דיין ליב פאלק ישראל פון אלעם
בייזען ״אין דיינעם לויב״, שתיבת לויב הוא מלשון שבח ותהלה ולפ״ז אין ההמשך מובן כ״כ,
והנה בלשון דויטש לויב הוא מלשון מגן ומחסה ולפ״ז הדברים נאמרים כמין חומר באהיט דיין ליב פאלק
ישראל פון אלעם בייזען אין דיינעם לויב, דהיינו תחת צלך, ואח״כ מבקשין
אז דער ליבער שבח קודש גייט אוועק וכו׳ [מפי הרה״ח ר׳ מאיר יודא
וואזנער שליט״א], וכן יש בכמה סידורים הפסק אחר התיבות אין דיינעם לויב.
קובץ זרע יעקב
באקומען א בליץ פאסט

בילד
מכאן: https://www.kramim.info/article/%D7%90% ... D/38874276
"אין דיינעם לויב" (בתפילת "ג-ט פון אברהם")
עלים לתרופה
הדיונים בשאלת פירושן של המלים "אין דיינעם לויב", נערכו כבר בשנים תרנ"ו–תרנ"ח באחד מכתבי–העת העבריים.
"אין דיינעם לויב" (בתפילת "ג-ט פון אברהם")

במדור "עלי הגיון" (פ' מקץ, גל' תקצז) העירו, שהמלים "אין דיינעם לויב" שבתפילת "ג-ט פון אברהם" אין פירושן "בתהלתך", אלא "בסוכתך" (ויסודה בל' פולין ורוסיא).

ובגל' דפ' ויחי הוסיפו להעיר, שכבר עמדו על כך בקובץ 'בית אהרן וישראל' (שנה עשירית) [וראה גם בקובץ 'אור ישראל' גל' כה עמ' רנה].

ברם, הדיונים בשאלה זו נערכו עוד הרבה שנים לפני כן:

בי"ח אלול תרנ"ו נכתב באחד מכתה"ע העבריים ["המליץ"], ששגגה יצאה מקולמוסו של אחד הסופרים שתרגם "בתהלתך", והתרגום הנכון הוא "בסוכתך". בי"ח תשרי תרנ"ז שב המתרגם הראשון והצטדק, שאלו הגורסים "אין דיינער לויב" (ל' נקבה), המשמעות היא אכן "בסוכתך". אבל באם גורסים "אין דיינעם לויב" (ל' זכר), תהיה המשמעות "בתהלתך".

אגב כך יש להעיר, שאין אנו זקוקים ללשון פולין ורוסיא ("לוביא"), מפני שהביטוי "לויב" קרוב יותר ל"לאובע" שבלשון אשכנז.

(גל' תריג)
שרייב תגובה

צוריק צו “אוצר הידיעות”