רופט/באזוכט אייערע עלטערן יעדן טאג!

געדאנקען און התחזקות בעניני עבודת השם

די אחראים: יאנאש,אחראי,געלעגער

רופט/באזוכט איר אייערע עלטערן יעדן טאג?

יא, ב"ה איך בין נזהר אין דער מצות עשה דאורייתא
102
46%
ניין - מחמת סיבות שונות
58
26%
ניין - אבער איך גיי בל"נ זיך נעמען דערצו
26
12%
נאר מיין טאט'ן
5
2%
נאר מיין מאמע'ן
33
15%
 
סך הכל שטימען: 224

אוועטאר
יידישע קהילות
שר שמונת אלפים
תגובות: 8679
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm

Re: רופט/באזוכט אייערע עלטערן יעדן טאג!

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יידישע קהילות »

.
אטעטשמענטס
1.jpg
1.jpg (346.89 KiB) געזען 2255 מאל
משנכנס אדר מרבין בשמחה
הל'א דו'ד מסתת'ר עמנו
אוועטאר
יידישע קהילות
שר שמונת אלפים
תגובות: 8679
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm

Re: רופט/באזוכט אייערע עלטערן יעדן טאג!

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יידישע קהילות »

"פעם ביום"
איך ברענג נישט קיין ראיות, נאר פשוט אז אסאך גדולים ותלמידי חכמים האבן פארשטאנען אז טעגליך איז נארמאל און ערוואטעט.
אטעטשמענטס
1.png
1.png (160.45 KiB) געזען 2253 מאל
משנכנס אדר מרבין בשמחה
הל'א דו'ד מסתת'ר עמנו
אוועטאר
א גלעזעל חכמה
שר האלף
תגובות: 1371
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג מאי 01, 2022 3:48 pm

Re: רופט/באזוכט אייערע עלטערן יעדן טאג!

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך א גלעזעל חכמה »

דא די וואך אן אינטערוויא און איינע פון די אויסגאבעס מיט ר' מרדכי שלמה אפטער בעמ"ס למען יאריכון ימיך
אוועטאר
א גלעזעל חכמה
שר האלף
תגובות: 1371
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג מאי 01, 2022 3:48 pm

Re: רופט/באזוכט אייערע עלטערן יעדן טאג!

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך א גלעזעל חכמה »

דאכטצעך און די קינדער שריפט!
אוועטאר
יידישע קהילות
שר שמונת אלפים
תגובות: 8679
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm

Re: רופט/באזוכט אייערע עלטערן יעדן טאג!

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יידישע קהילות »

באקומען אין אישי
אישי האט געשריבן:
איך דאנק אייך זייער פאר דעם אשכול. איר האט מיך מעורר געווען אויף אזא פשוטע און חושבע זאך. מיינע עלטערן וואוינען אין וומס"ג איך אין מאנסי, און איך האב פאר סאם ריזען נישט גערופן זייער אפט מיינע עלטערן, אפילו ערב שבת איז געווען זייער אסאך מאל וואס פשוט איך פלעג נישט רופן, צוליב אייער אשכול האב איך אנג'הויבן צו רופן כמעט יעדן טאג.
הער א מעשה - מיין טאטע זאגט מיר "וואלווי, דו האסט זיך אפגעשמועסט מיט יענקי צו מאכן חוזק פון מיר?"
"וואס הייסט?" פרעג איך איהם צוריק. "עטס ביידע פלעגט עטס רופן מיום כיפורים זה עד יום כיפורים, און פלוצלינג רופט עטס יעדן טאג!"
איך בין געווען שאקירט!! וואס זאל איך איהם ענטפערן?
האב איך איהם געגעבן א זאג, "ניין, עס איז דא איינער וואס האט לעצטענס אנגהויבן א קעמפיין אז מ'זאל רופן די עלטערן א יעדן טאג, מצוות כיבוד אב ואם, מסתם האט יענקי אויך עפעס געהערט איבער דעם לעצטענס".
מיין טאטע איז שטיל פאר א 3-5 סעקונדעס און דערנאך געט ער מיר א זאג -
"ווייסט וואס איך וועל דיר זאגן? ער איז גערעכט!"
עד כאן המעשה.
(ווער ווייסט אפשר ביסטו גאר יענקי... :lol: )
ניין, איך בין נישט יענקי!
משנכנס אדר מרבין בשמחה
הל'א דו'ד מסתת'ר עמנו
אוועטאר
יידישע קהילות
שר שמונת אלפים
תגובות: 8679
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm

Re: רופט/באזוכט אייערע עלטערן יעדן טאג!

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יידישע קהילות »

דר'אוילעם אישי'ט אין גרויסן.
אישי האט געשריבן:
צריכים להיזהר כשאומרים לאביו או לאמו "איך גיי דיך רופן שפעטער" או "איך גיי ענק וויזיטן מארגן" וכדומה שיאמר "בלי נדר", כי יש אומרים שאסור לו לחזור בו דחשיבי כמו נדרי מצוה שהר אמר לקיים מצות עשה של כיבוד אב.
גוטע פוינט!
משנכנס אדר מרבין בשמחה
הל'א דו'ד מסתת'ר עמנו
אוועטאר
יידישע קהילות
שר שמונת אלפים
תגובות: 8679
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm

Re: רופט/באזוכט אייערע עלטערן יעדן טאג!

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יידישע קהילות »

חשוקי חמד מסכת סוכה דף מה עמוד ב
אב המבקש מבנו שיטלפן אליו מהישיבה יום יום, והבן מתקשה בזה
שאלה. אבא המבקש מבנו שיטלפן אליו מהישיבה כל יום, והבן מתקשה בכך, כי הוא מתמיד גדול, ולשם כך הוא צריך לעמוד בתור ליד טלפון ציבורי, האם חייב הבן להתקשר לאביו כל יום למרות שקשה לו, או שמא מצות כיבוד אב ואם אינה מחייבת להתקשר כל יום אלא מספיק פעם בכמה ימים?
תשובה. נאמר במסכת יומא דף עו ע"א שאלו תלמידיו את רבי שמעון בן יוחאי מפני מה לא ירד להם לישראל מן פעם אחת בשנה, אמר להם אמשול לכם משל למה הדבר דומה למלך בשר ודם שיש לו בן אחד, פסק לו מזונותיו פעם אחת בשנה ולא היה מקביל פני אביו אלא פעם אחת בשנה, עמד ופסק מזונותיו בכל יום, והיה מקבל פני אביו כל יום, אף ישראל מי שיש לו ארבעה וחמישה בנים היה דואג ואומר שמא לא ירד מן למחר, ונמצאו כולם מתים ברעב, נמצאו כולם מכוונים את לבם לאביהן שבשמים. והוסיף רבנו חננאל ונמצא תמיד מכוונים לבם, ואסיקנא מפני שיהיו מכוונים לבם לאביהם שבשמים בכל יום, יעו"ש. ואם כן יש מצוה להקביל פני האב בכל יום, ואין להימנע בגלל טירחא, כי כל מצות כיבוד אב ואם היא טירחא, והשי"ת הבטיח למען ייטב לך והארכת ימים.
ואמנם עיקר מצות כבוד אב ואם היא לשרתם ולסעדם, אולם מצינו גם בעדכון הבן את הוריו על מצבו ומשמחם בכך, מקיים בזה מצות כבוד אב ואם, וכמו שמצינו במכתבו של הגאון מקוטנא לבנו, המובא בשו"ת ישועות מלכו (או"ח סימן יד) וז"ל: שפעת שלו'... לכבוד בני הרב מו"ה משה פינחס שיחי' דומ"צ בפראגא. אבקש שתודיענו תדיר ולכל הפחות ג' פעמים בשבוע משלומך וממצבך הטוב, למען תקיים מצוות כיבוד אב ואם. גם באתי להודיעך מה שנתקשיתי זה ימים בהא דמבואר..., עכ"פ בראש המכתב מבקש מבנו שהיה דומ"צ בעיר פראגא ומן הסתם היה מוטרד, ובכל זאת בקשו להודיעו תדיר משלומו ולכל הפחות ג' פעמים בשבוע, שמע מינה דאין בזה הכבדה, וגם משמע דהוא מצוות כיבוד אב ואם.
משנכנס אדר מרבין בשמחה
הל'א דו'ד מסתת'ר עמנו
פראקטיש
שר חמשת אלפים
תגובות: 5516
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יוני 15, 2020 5:47 pm

Re: רופט/באזוכט אייערע עלטערן יעדן טאג!

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פראקטיש »

יידישע קהילות האט געשריבן:
חשוקי חמד מסכת סוכה דף מה עמוד ב
אב המבקש מבנו שיטלפן אליו מהישיבה יום יום, והבן מתקשה בזה
שאלה. אבא המבקש מבנו שיטלפן אליו מהישיבה כל יום, והבן מתקשה בכך, כי הוא מתמיד גדול, ולשם כך הוא צריך לעמוד בתור ליד טלפון ציבורי, האם חייב הבן להתקשר לאביו כל יום למרות שקשה לו, או שמא מצות כיבוד אב ואם אינה מחייבת להתקשר כל יום אלא מספיק פעם בכמה ימים?
תשובה. נאמר במסכת יומא דף עו ע"א שאלו תלמידיו את רבי שמעון בן יוחאי מפני מה לא ירד להם לישראל מן פעם אחת בשנה, אמר להם אמשול לכם משל למה הדבר דומה למלך בשר ודם שיש לו בן אחד, פסק לו מזונותיו פעם אחת בשנה ולא היה מקביל פני אביו אלא פעם אחת בשנה, עמד ופסק מזונותיו בכל יום, והיה מקבל פני אביו כל יום, אף ישראל מי שיש לו ארבעה וחמישה בנים היה דואג ואומר שמא לא ירד מן למחר, ונמצאו כולם מתים ברעב, נמצאו כולם מכוונים את לבם לאביהן שבשמים. והוסיף רבנו חננאל ונמצא תמיד מכוונים לבם, ואסיקנא מפני שיהיו מכוונים לבם לאביהם שבשמים בכל יום, יעו"ש. ואם כן יש מצוה להקביל פני האב בכל יום, ואין להימנע בגלל טירחא, כי כל מצות כיבוד אב ואם היא טירחא, והשי"ת הבטיח למען ייטב לך והארכת ימים.
ואמנם עיקר מצות כבוד אב ואם היא לשרתם ולסעדם, אולם מצינו גם בעדכון הבן את הוריו על מצבו ומשמחם בכך, מקיים בזה מצות כבוד אב ואם, וכמו שמצינו במכתבו של הגאון מקוטנא לבנו, המובא בשו"ת ישועות מלכו (או"ח סימן יד) וז"ל: שפעת שלו'... לכבוד בני הרב מו"ה משה פינחס שיחי' דומ"צ בפראגא. אבקש שתודיענו תדיר ולכל הפחות ג' פעמים בשבוע משלומך וממצבך הטוב, למען תקיים מצוות כיבוד אב ואם. גם באתי להודיעך מה שנתקשיתי זה ימים בהא דמבואר..., עכ"פ בראש המכתב מבקש מבנו שהיה דומ"צ בעיר פראגא ומן הסתם היה מוטרד, ובכל זאת בקשו להודיעו תדיר משלומו ולכל הפחות ג' פעמים בשבוע, שמע מינה דאין בזה הכבדה, וגם משמע דהוא מצוות כיבוד אב ואם.
שקויעך, ברענג נאך. דאס גיבט חיזוק
אוועטאר
יידישע קהילות
שר שמונת אלפים
תגובות: 8679
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm

Re: רופט/באזוכט אייערע עלטערן יעדן טאג!

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יידישע קהילות »

אינטערסאנטע (און שרעקעדיגע!) חידוש פון ספר חסידים
ספר חסידים (מרגליות) סימן תקעג
ומה שאמרו האב שמחל על כבודו כבודו מחול מדיני אדם אבל בדיני שמים חייב
--
שרייבט דער חיד"א
דברים אחדים דרוש יג - אח"ד באדר - לשבת זכור (און אויך אין זיין פירוש אויף דעם ספר חסידים)
ואפשר לומר, במ"ש ספר החסידים סי' תקע"ג, דהא דאמרינן האב שמחל על כבודו כבודו מחול, היינו בדיני אדם, אבל בדיני שמים חייב. ובזה ניחא לי משז"ל סוף פ"ק דמגילה, דיעקב אע"ה נענש על כבוד אב ואם כ"ב שנה שלא קיים, בצער יוסף. ולכאורה קשה, דאמאי יצחק אע"ה לא מחל להבן יקיר לו ביום בואו עם שבטי יה, דכבר הכיר וידע גדולתו ומטתו שלימה. וע"פ דברי ספר החסידים נחה שקטה האר"ש, דכיון דבדיני שמים חייב, א"כ זה גרם צער יעקב אע"ה במדת הימים, דהקב"ה מדקדק עם חסידיו כחוט השערה, ולפי יקר תפארת גדולת יעקב אע"ה, עשה רושם, ונידון בצער יוסף:
ונראין דברי ספר החסידים וטעמו ונימוקו עמו, כי הן, האדם בהמנעו מכיבוד אב ואם, חטא בכפלים, אחת למטה עם אביו, ואחת למעלה עם הקדוש ברוך הוא, דעבר אמימרא דרחמנא. וכשאביו מחל, אינו יכול למחול אלא חלקו. ולכן בדיני שמים חייב.
---
לעצט פארראכטן דורך יידישע קהילות אום מיטוואך סעפטעמבער 28, 2022 1:28 pm, פארראכטן געווארן 1 מאל.
משנכנס אדר מרבין בשמחה
הל'א דו'ד מסתת'ר עמנו
אוועטאר
יידישע קהילות
שר שמונת אלפים
תגובות: 8679
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm

Re: רופט/באזוכט אייערע עלטערן יעדן טאג!

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יידישע קהילות »

ווי באקאנט איז דאך דא א חקירה פון דעם מנחת חינוך
מנחת חינוך פרשת יתרו מצוה לג אות א
ומצות עשה היא ככל מצות שבתורה לענין תשובה דתשובה מכפר. ומכל מקום אני מסופק לפי המבואר ברמב"ם הלכות תשובה ובש"ס דעבירות שבין אדם לחבירו לא מהני תשובה ולא יום הכפורים עד שירצה את חבירו, אם כן במצוה זו של כיבוד דהוא נוסף דגזירת הכתוב היא דנוסף על כיבוד כל אדם דבאדם אחר אין איסור אלא לצערו וכאן מצוה לכבדו אם לא כיבדו אפשר דהיא רק מצות המקום ב"ה ולא בין אדם לחבירו, דבין אדם לחבירו אינו אלא במה שהוא שוה לכל אדם, אבל כאן הוא רק באב ואם א"כ אינו אלא כמצות שבין אדם למקום ב"ה, או דילמא כיון שהשי"ת ציוה זו המצוה בין אדם לחבירו הוי בין אדם לחבירו ולא מהני תשובה אם לא שירצה את אב ואם...

און לויט דעם פריערדערמאנטן ספר חסידים און חיד"א זענען ביידע צדדים פון די חקירה ריכטיג, מצות כיבוד אב ואם איז כולל סיי בין אדם למקום און סיי בין אדם לחבירו!
משנכנס אדר מרבין בשמחה
הל'א דו'ד מסתת'ר עמנו
אוועטאר
יידישע קהילות
שר שמונת אלפים
תגובות: 8679
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm

Re: רופט/באזוכט אייערע עלטערן יעדן טאג!

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יידישע קהילות »

.
אטעטשמענטס
Capture.PNG
Capture.PNG (69.64 KiB) געזען 1154 מאל
משנכנס אדר מרבין בשמחה
הל'א דו'ד מסתת'ר עמנו
אוועטאר
יידישע קהילות
שר שמונת אלפים
תגובות: 8679
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm

Re: רופט/באזוכט אייערע עלטערן יעדן טאג!

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יידישע קהילות »

ועל חטא שחטאנו לפניך בזלזול הורים ומורים...
סלח לנו מחל לנו כפר לנו.
מאכט א קבלה טובה - והקב"ה מצרפה למעשה!
משנכנס אדר מרבין בשמחה
הל'א דו'ד מסתת'ר עמנו
אוועטאר
יידישע קהילות
שר שמונת אלפים
תגובות: 8679
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm

Re: רופט/באזוכט אייערע עלטערן יעדן טאג!

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יידישע קהילות »

האט איר אנגערופען די עלטערן אנווינטשען א געזונטן ווינטער?
האט איר מודיע געווען אייער טאטן אז איר זענט גרייט צו העלפן צאמלייגן די סוכה?
משנכנס אדר מרבין בשמחה
הל'א דו'ד מסתת'ר עמנו
אוועטאר
יידישע קהילות
שר שמונת אלפים
תגובות: 8679
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm

Re: רופט/באזוכט אייערע עלטערן יעדן טאג!

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יידישע קהילות »

א שיינע ראיה
תלמוד בבלי מסכת יומא דף עו עמוד א
שאלו תלמידיו את רבי שמעון בן יוחי: מפני מה לא ירד להם לישראל מן פעם אחת בשנה? אמר להם: אמשול לכם משל: למה הדבר דומה - למלך בשר ודם שיש לו בן אחד. פסק לו מזונותיו פעם אחת בשנה, ולא היה מקביל פני אביו אלא פעם אחת בשנה. עמד ופסק מזונותיו בכל יום, והיה מקביל פני אביו כל יום. אף ישראל, מי שיש לו ארבעה וחמשה בנים היה דואג ואומר: שמא לא ירד מן למחר ונמצאו כולן מתים ברעב, נמצאו כולן מכוונים את לבם לאביהן שבשמים.

אידאך משמע אז א טאטע וויל אז זיין זוהן זאל איהם מקבל פנים זיין יעדן טאג!!
משנכנס אדר מרבין בשמחה
הל'א דו'ד מסתת'ר עמנו
אוועטאר
יידישע קהילות
שר שמונת אלפים
תגובות: 8679
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm

Re: רופט/באזוכט אייערע עלטערן יעדן טאג!

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יידישע קהילות »

אדם מבוגר, כשהיה בבית אבות, הגיע בנו לבקרו באחד הימים. האב לא היה דברן גדול, והבן הגיע להעביר אתו את הזמן, שעה בערך, כדי לסמן ויש שביקר את אביו. הם ישבו בחצר בית האבות, והבן הביא עמו עיתון כי אין לו על מה לדבר עם אביו. הבן קרא בעיתון והיה שקוע כולו בעיתון, בעוד אביו מסתכל מסביב. לפתע, הבחין האב בציפור ופנה לבנו: "בני, מה זה?" שאל אותו כשהוא מצביע לעברה. הבן, בחוסר חשק, מוריד את העיתון, מתבונן לכיוון אליו מצביע אביו ומשיב: "ציפור דרור". וחוזר לקרוא בעיתון.

שקט. עוברות עוד דקה או שתיים, ושוב מצביע האב לכיוון כלשהו ושואל את בנו: "בני, מה זה?", ושוב מוריד הבן בחוסר חשק את העיתון והפעם משיב בקוצר רוח לאביו: "אבא, ציפור דרור. ציפור דרור". ושוב חוזר לקרוא לעיתון. עוברות כמה דקות נוספות והאב פונה לבנו שוב: "ושם, מה זה שם?" כשהוא מצביע לכיוון אחר. שוב מוריד הבן בחוסר חשק את העיתון והפעם כשהוא רואה על מה הצביע אביו הוא צועק לו בתגובה: "דרור! ציפור דרור!!! אתה לא מבין? זו! ציפור! דרור!!". ושוב חוזר הבן לקרוא את העיתון.

האבא קם והלך. הבן שראה כי אביו הולך ונכנס אל בית האבות, היה אובד עצות. כעבור כמה דקות חזר האב ובידו מחברת ישנה מאוד. התיישב האב ליד בנו, פתח את המחברת הצביע לתוכה וביקש מן הבן: "קרא בקול בבקשה, אני רוצה לשמוע אותך קורא". מדובר היה ביומן שכתב האב והתאריך בראש הדף היה מלפני עשרות שנים, הבן החל בקריאה:

"היום הייתי בגינה עם הבן שלי. הבן היחיד שלי, בני אהובי שהוא בן שלוש. הוא שאל אותי היום על ציפור דרור, 'מה זה אבא?'. הוא שאל אותי אותה שאלה עשרים ושבע פעמים, וכל פעם השבתי לו 'ציפור דרור' ונישקתי וחיבקתי אותו. לא התעצבנתי עליו. לא כעסתי עליו. כל פעם ששאל אותי: 'אבא, מה זה?', השבתי לו: 'בני, ציפור דרור'. ונישקתי וחיבקתי אותו".

כשהבן קרא את המילים, החל לבכות. הוא חיבק את האב וביקש ממנו סליחה.
משנכנס אדר מרבין בשמחה
הל'א דו'ד מסתת'ר עמנו
פראקטיש
שר חמשת אלפים
תגובות: 5516
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יוני 15, 2020 5:47 pm

Re: רופט/באזוכט אייערע עלטערן יעדן טאג!

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פראקטיש »

אין אידיש ביטע, אונז זעמיר אידן.
ווארעמער
שר מאה
תגובות: 155
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג נאוועמבער 10, 2019 11:27 am

Re: רופט/באזוכט אייערע עלטערן יעדן טאג!

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך ווארעמער »

שכח פארן מעורר זיין.
איך פלעג ריפן מיינע עלטערן יעדן טאג.... ביז איך בין געווארן פארנימען... און עס איז מיר אויך געווארן ליינגווייליג.
אי'''ה וועל איך אנהייבן צי ריפן מער אפט.
אוועטאר
יידישע קהילות
שר שמונת אלפים
תגובות: 8679
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm

Re: רופט/באזוכט אייערע עלטערן יעדן טאג!

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יידישע קהילות »

.
אטעטשמענטס
Capture.JPG
Capture.JPG (57.19 KiB) געזען 553 מאל
משנכנס אדר מרבין בשמחה
הל'א דו'ד מסתת'ר עמנו
אוועטאר
עירוב תבשילין
שר שמונת אלפים
תגובות: 8033
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יולי 21, 2020 6:28 am

Re: רופט/באזוכט אייערע עלטערן יעדן טאג!

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך עירוב תבשילין »

איך רוף נישט ממש מיין טאטע יעדן טאג, נאר 2-3 מאל א וואך ע''פ בקשתו וויבאלד ער איז פארנומען מיט די ארבעט און האט נישט קיין סאך צייט.

מיין מאמע רוף איך יא אפטער, אבער אויך נישט ממש יעדן טאג.

ווען איך געפין זיך צוגאסט אין זייער שטאט - פרוביר איך יעדן טאג אריינצוגיין צו זיי זאגן א גוטן.

---
נישט פארגעסן אז ביי א זיידע איז דא די זעלבע חיוב כיבוד אב, נאר א טאטע קומט ערשט (בדרך כלל געבט דער טאטע רשות מכבד צו זיין ערשט דעם זיידן), כמבואר בשו''ע.
אוועטאר
יידישע קהילות
שר שמונת אלפים
תגובות: 8679
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm

Re: רופט/באזוכט אייערע עלטערן יעדן טאג!

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יידישע קהילות »

עירוב תבשילין האט געשריבן: מאנטאג מארטש 06, 2023 1:40 pm
איך רוף נישט ממש מיין טאטע יעדן טאג, נאר 2-3 מאל א וואך ע''פ בקשתו וויבאלד ער איז פארנומען מיט די ארבעט און האט נישט קיין סאך צייט.

מיין מאמע רוף איך יא אפטער, אבער אויך נישט ממש יעדן טאג.

ווען איך געפין זיך צוגאסט אין זייער שטאט - פרוביר איך יעדן טאג אריינצוגיין צו זיי זאגן א גוטן.

---
נישט פארגעסן אז ביי א זיידע איז דא די זעלבע חיוב כיבוד אב, נאר א טאטע קומט ערשט (בדרך כלל געבט דער טאטע רשות מכבד צו זיין ערשט דעם זיידן), כמבואר בשו''ע.
די זעלבע??
משנכנס אדר מרבין בשמחה
הל'א דו'ד מסתת'ר עמנו
אוועטאר
עירוב תבשילין
שר שמונת אלפים
תגובות: 8033
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יולי 21, 2020 6:28 am

Re: רופט/באזוכט אייערע עלטערן יעדן טאג!

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך עירוב תבשילין »

יידישע קהילות האט געשריבן: מאנטאג מארטש 06, 2023 1:47 pm
עירוב תבשילין האט געשריבן: מאנטאג מארטש 06, 2023 1:40 pm
איך רוף נישט ממש מיין טאטע יעדן טאג, נאר 2-3 מאל א וואך ע''פ בקשתו וויבאלד ער איז פארנומען מיט די ארבעט און האט נישט קיין סאך צייט.

מיין מאמע רוף איך יא אפטער, אבער אויך נישט ממש יעדן טאג.

ווען איך געפין זיך צוגאסט אין זייער שטאט - פרוביר איך יעדן טאג אריינצוגיין צו זיי זאגן א גוטן.

---
נישט פארגעסן אז ביי א זיידע איז דא די זעלבע חיוב כיבוד אב, נאר א טאטע קומט ערשט (בדרך כלל געבט דער טאטע רשות מכבד צו זיין ערשט דעם זיידן), כמבואר בשו''ע.
די זעלבע??
אויב איך געדענק גוט, יא. דאס איז נאר ביי א פאל וואס כיבוד אב איז נישט רעלעוואנט, וואס דעמאלט איז חל די זעלבע חיוב ביי א זיידע. איך גיי עס נאכאמאל נאכקוקן..
אוועטאר
עירוב תבשילין
שר שמונת אלפים
תגובות: 8033
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יולי 21, 2020 6:28 am

Re: רופט/באזוכט אייערע עלטערן יעדן טאג!

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך עירוב תבשילין »

עירוב תבשילין האט געשריבן: מאנטאג מארטש 06, 2023 1:50 pm
יידישע קהילות האט געשריבן: מאנטאג מארטש 06, 2023 1:47 pm
עירוב תבשילין האט געשריבן: מאנטאג מארטש 06, 2023 1:40 pm
איך רוף נישט ממש מיין טאטע יעדן טאג, נאר 2-3 מאל א וואך ע''פ בקשתו וויבאלד ער איז פארנומען מיט די ארבעט און האט נישט קיין סאך צייט.

מיין מאמע רוף איך יא אפטער, אבער אויך נישט ממש יעדן טאג.

ווען איך געפין זיך צוגאסט אין זייער שטאט - פרוביר איך יעדן טאג אריינצוגיין צו זיי זאגן א גוטן.

---
נישט פארגעסן אז ביי א זיידע איז דא די זעלבע חיוב כיבוד אב, נאר א טאטע קומט ערשט (בדרך כלל געבט דער טאטע רשות מכבד צו זיין ערשט דעם זיידן), כמבואר בשו''ע.
די זעלבע??
אויב איך געדענק גוט, יא. דאס איז נאר ביי א פאל וואס כיבוד אב איז נישט רעלעוואנט, וואס דעמאלט איז חל די זעלבע חיוב ביי א זיידע. איך גיי עס נאכאמאל נאכקוקן..
כ'האב א טעות געהאט, ס'איז נישט די זעלבע חיוב, אבער ס'איז דא א חיוב. ס'איז א רמ''א יו''ד מ' כ''ד, זע בייגעלייגט
כיבוד.jpg
כיבוד.jpg (35.15 KiB) געזען 515 מאל
אוועטאר
יידישע קהילות
שר שמונת אלפים
תגובות: 8679
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm

Re: רופט/באזוכט אייערע עלטערן יעדן טאג!

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יידישע קהילות »

תנא דבי אליהו רבה פרשה כד
זכור את יום השבת לקדשו, כבד את אביך ואת אמך, וכי מה עינין זה אצל זה, אלא ללמדך שכל זמן שאדם מכבד את אביו ואת אמו אין חטא בא לידו, שנאמר אשרי אנוש יעשה זאת [וגו'] שומר שבת מחללו [וגו'] (ישעיה נ"ו ב'), אל תיקרי מחללו, אלא מחל לו, לכך נאמר שומר שבת מחללו, אין אדם מכבד את אביו ואת אמו גזירות קשות באות עליו, שנאמר ויאמר ה' יען כי נגש העם הזה וגו' (שם כ"ט י"ג).
ואל יאמר אדם בעצמו, הואיל ואבי שבשמים הקדימני תחילה, אלך ואעשה רצון אבי שבשמים ואניח רצון אבי ואמי, לכך נאמר כבד את אביך ואת אמך, כבד את ה' מהונך (משלי ג' ט').
כבד ולא תרצח, מה ענין זה אצל זה, אלא ללמדך, יש לו לאדם מזונות הרבה בתוך ביתו, ואינו מהנה את אביו ואת אמו לעת זקנתן, כאילו רוצח כל ימיו, כאילו רוצח נפשות לפני המקום, לכך נאמר כבד את אביך ואת אמך ולא תרצח.
[כבד], לא תרצח, לא תנאף, מה ענין זה אצל זה, אלא ללמדך, נשא אדם אשה [והיא] בעצמה אינה מכבדת את אביו ואת אמו לעת זקנתן, כאילו נואף הוא כל ימיו, לכך נאמר כבד ולא תנאף.
כבד ולא תגנוב, מה ענין זה לזה, אלא ללמדך, יש לו לאדם בנים ובנות בתוך ביתו ואין מכבדין את אביו ואת אמו לעת זקנתן, כאילו גנב הוא כל ימיו, כאילו גונב נפשות לפני המקום, לכך נאמר כבד ולא תגנוב.
כבד ולא תענה, מה ענין זה לזה, אלא ללמדך, יש לו נכסים הרבה בתוך ביתו ואינו מהנה את אביו ואת אמו לעת זקנתן, כאילו מעיד עדות שקר כל ימיו לפני המקום, לכך נאמר כבד ולא תרצח לא תנאף לא תגנוב לא תענה ולא תחמוד.
משנכנס אדר מרבין בשמחה
הל'א דו'ד מסתת'ר עמנו
פראקטיש
שר חמשת אלפים
תגובות: 5516
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יוני 15, 2020 5:47 pm

Re: רופט/באזוכט אייערע עלטערן יעדן טאג!

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פראקטיש »

יידישע קהילות האט געשריבן: מאנטאג מארטש 13, 2023 1:34 pm
תנא דבי אליהו רבה פרשה כד
זכור את יום השבת לקדשו, כבד את אביך ואת אמך, וכי מה עינין זה אצל זה, אלא ללמדך שכל זמן שאדם מכבד את אביו ואת אמו אין חטא בא לידו, שנאמר אשרי אנוש יעשה זאת [וגו'] שומר שבת מחללו [וגו'] (ישעיה נ"ו ב'), אל תיקרי מחללו, אלא מחל לו, לכך נאמר שומר שבת מחללו, אין אדם מכבד את אביו ואת אמו גזירות קשות באות עליו, שנאמר ויאמר ה' יען כי נגש העם הזה וגו' (שם כ"ט י"ג).
ואל יאמר אדם בעצמו, הואיל ואבי שבשמים הקדימני תחילה, אלך ואעשה רצון אבי שבשמים ואניח רצון אבי ואמי, לכך נאמר כבד את אביך ואת אמך, כבד את ה' מהונך (משלי ג' ט').
כבד ולא תרצח, מה ענין זה אצל זה, אלא ללמדך, יש לו לאדם מזונות הרבה בתוך ביתו, ואינו מהנה את אביו ואת אמו לעת זקנתן, כאילו רוצח כל ימיו, כאילו רוצח נפשות לפני המקום, לכך נאמר כבד את אביך ואת אמך ולא תרצח.
[כבד], לא תרצח, לא תנאף, מה ענין זה אצל זה, אלא ללמדך, נשא אדם אשה [והיא] בעצמה אינה מכבדת את אביו ואת אמו לעת זקנתן, כאילו נואף הוא כל ימיו, לכך נאמר כבד ולא תנאף.
כבד ולא תגנוב, מה ענין זה לזה, אלא ללמדך, יש לו לאדם בנים ובנות בתוך ביתו ואין מכבדין את אביו ואת אמו לעת זקנתן, כאילו גנב הוא כל ימיו, כאילו גונב נפשות לפני המקום, לכך נאמר כבד ולא תגנוב.
כבד ולא תענה, מה ענין זה לזה, אלא ללמדך, יש לו נכסים הרבה בתוך ביתו ואינו מהנה את אביו ואת אמו לעת זקנתן, כאילו מעיד עדות שקר כל ימיו לפני המקום, לכך נאמר כבד ולא תרצח לא תנאף לא תגנוב לא תענה ולא תחמוד.
א פחד
אוועטאר
יידישע קהילות
שר שמונת אלפים
תגובות: 8679
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm

Re: רופט/באזוכט אייערע עלטערן יעדן טאג!

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יידישע קהילות »

משנכנס אדר מרבין בשמחה
הל'א דו'ד מסתת'ר עמנו
שרייב תגובה

צוריק צו “אז נדברו”