רבי ישעי' שלום רוקח מוואניאוויטש זיע"א הי"ד - י"ט טבת תש"ב
די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד
- וואנאוויטשער
- שר חמש מאות
- תגובות: 824
- זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אפריל 06, 2016 4:10 am
רבי ישעי' שלום רוקח מוואניאוויטש זיע"א הי"ד - י"ט טבת תש"ב
הדרת פניו הק'
לעצט פארראכטן דורך וואנאוויטשער אום מאנטאג נאוועמבער 28, 2016 3:44 pm, פארראכטן געווארן 2 מאל.
המצפה לישועה
נו"נ לזקני הק' מוואניאוויטש זיע"א
נו"נ לזקני הק' מוואניאוויטש זיע"א
- וואנאוויטשער
- שר חמש מאות
- תגובות: 824
- זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אפריל 06, 2016 4:10 am
אביו היה הרה"ק רבי אפרים זלמן רוקח מהורבישוב זיע"א
בן הרה"ק רבי יהודה זונדל רוקח מאוחאן זיע"א
בן כ"ק מרן מהר"ש מבעלזא זיע"א
אביו רבי אפרים זלמן היה חתן הרה"ק רבי חנינא מאילינוב זיע"א
בן הרה"ק רבי יעקב ממעליץ זיע"א
וחתן הרה"ק רבי אליעזר מדז'יקוב זיע"א
בני הרה"ק חכם הרזים ר' נפתלי צבי מרופשיץ זיע"א
בן הרה"ק רבי יהודה זונדל רוקח מאוחאן זיע"א
בן כ"ק מרן מהר"ש מבעלזא זיע"א
אביו רבי אפרים זלמן היה חתן הרה"ק רבי חנינא מאילינוב זיע"א
בן הרה"ק רבי יעקב ממעליץ זיע"א
וחתן הרה"ק רבי אליעזר מדז'יקוב זיע"א
בני הרה"ק חכם הרזים ר' נפתלי צבי מרופשיץ זיע"א
המצפה לישועה
נו"נ לזקני הק' מוואניאוויטש זיע"א
נו"נ לזקני הק' מוואניאוויטש זיע"א
- וואנאוויטשער
- שר חמש מאות
- תגובות: 824
- זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אפריל 06, 2016 4:10 am
חותנו היה הרה"ק רבי דוד נתן דייטש זצוק"ל אב"ד קרעטשניף
בן הגאון רבי יוסף יואל דייטש זצוק"ל אב"ד מאניסטריטש וחאדרוב
וחתן הרה"ק רבי יצחק אייזיק מסטריא זיע"א.
חתנו של הרה"ק רבי צבי יוסף מרודניק זיע"א
בן הגאון רבי יוסף יואל דייטש זצוק"ל אב"ד מאניסטריטש וחאדרוב
וחתן הרה"ק רבי יצחק אייזיק מסטריא זיע"א.
חתנו של הרה"ק רבי צבי יוסף מרודניק זיע"א
המצפה לישועה
נו"נ לזקני הק' מוואניאוויטש זיע"א
נו"נ לזקני הק' מוואניאוויטש זיע"א
- וואנאוויטשער
- שר חמש מאות
- תגובות: 824
- זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אפריל 06, 2016 4:10 am
העיר וואנאוויטש בגאליציה
ראה במפות גוגל את מיקום העיר וואנאוויטש בגליציה ליד סמבור.
וואנאוויטש
וואנאוויטש
המצפה לישועה
נו"נ לזקני הק' מוואניאוויטש זיע"א
נו"נ לזקני הק' מוואניאוויטש זיע"א
- וואנאוויטשער
- שר חמש מאות
- תגובות: 824
- זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אפריל 06, 2016 4:10 am
- וואנאוויטשער
- שר חמש מאות
- תגובות: 824
- זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אפריל 06, 2016 4:10 am
בן בוזי האט געשריבן:געווען א מחותן מיטן הג"ר חיים יצחק ירוחם מלימאנאוו-אלשטאט
א ברכת מז"ט אין מחזיקי הדת, יום שישי, דצמבר 12, 1902 לרגל די חתונה
שם החתן היה רבי ישראל דוד רוקח לימים אב"ד קאטוב ואח"כ רבי בעיר דראהביטש, נעקדה"ש בשנות הזעם
שם זוגתו היה בלומא יכט ע"ה.
המצפה לישועה
נו"נ לזקני הק' מוואניאוויטש זיע"א
נו"נ לזקני הק' מוואניאוויטש זיע"א
- וואנאוויטשער
- שר חמש מאות
- תגובות: 824
- זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אפריל 06, 2016 4:10 am
- וואנאוויטשער
- שר חמש מאות
- תגובות: 824
- זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אפריל 06, 2016 4:10 am
הסכמת כ"ק מהר"א מבעלזא וגיסו רבי פינחס מאוסטילא זיע"א
המצפה לישועה
נו"נ לזקני הק' מוואניאוויטש זיע"א
נו"נ לזקני הק' מוואניאוויטש זיע"א
- וואנאוויטשער
- שר חמש מאות
- תגובות: 824
- זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אפריל 06, 2016 4:10 am
- וואנאוויטשער
- שר חמש מאות
- תגובות: 824
- זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אפריל 06, 2016 4:10 am
ליקוטי דברים מאת הרה"ק רבי ישעי' שלום רוקח זיע"א מוואנאוויטש, שנמצאו במקומות מפוזרים, ולא נדפסו בספרו ילקוט ישר
המצפה לישועה
נו"נ לזקני הק' מוואניאוויטש זיע"א
נו"נ לזקני הק' מוואניאוויטש זיע"א
- וואנאוויטשער
- שר חמש מאות
- תגובות: 824
- זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אפריל 06, 2016 4:10 am
פרקים לתולדותיו
פרק א.
היות ותולדותיו של הרה"ק מוואנאוויטש אינם ידועים לכל, נשתדל אי"ה לכתוב מעט גרגירים מתולדות חייו, זעיר פה זעיר שם.
תחילה נפתח בתיאור גדלותו שנשמע מפי קודש כ"ק מרן מהר"א מבעלזא זיע"א, שאמר עליו בזה הלשון: "בנגלה איז ער דאך געוועזן באקאנט, בנסתר איז ער געוועזן חד בדרא, חד בדרא". כך כפל פעמיים בלשון קדשו. ועוד אמר עליו באותו מעמד: "בארן טאט'ן איז ער געזעצן אויף איין ברייט" עכל"ק, וידוע שלא כל אחד זכה לישב אצל כ"ק מהרי"ד מבעלזא לרוחב השולחן, ורק רבנים ואדמורי"ם יחידי סגולה היו יושבים בשולה"ט לרוחב ליד מרן זיע"א. וראה גם את נוסח ההסכמות שכתבו הרה"ק ר' משה'לע בנו של מרן מהר"א מבעלזא בפקודת אביו לספר ילקוט ישר, והרה"ק ר' פינחס מאוסטילא, שם תיארוהו בתוארים מפליגים, כראוי וכיאות לגברא רבא כמותו.
נולד לאביו הרה"ק רבי אפרים זלמן מהורבישוב ואמו מרת פרידא ע"ה בסביבות שנת כת"ר – תרכ"ה, ונקרא שמו בישראל ישעי' שלום, ע"ש סביו כ"ק מרן מהר"ש מבעלזא, והיות והמנהג אצל צאצאי מרן היה שלא לקרוא לנכדים בשם שלום גרידא, הוסיפו לשמו גם את השם ישעי', וכנראה היה זה ע"ש דו"ז הרה"ק ר' אשר ישעי' מרופשיץ זיע"א.
אחרי לידתו נודע כי אמו לא תוכל ללדת יותר, ואי לכך נתגרשו הוריו, ואמו עברה לדור יחד עם הילד הרך אצל דו"ז הרה"ק ר' משה מראזוואדואוו זיע"א, שם נתגדל על ברכי הרה"ק מראזוואדאוו, שחינכו וגידלו לתורה ויראת שמים, כאשר נתגדל מעט למד בחברותא יחד עם בנו של הרבי הרה"ק ר' אברהם חיים מפלאנטש זיע"א. ויחדיו נתעלו מעלה מעלה.
היות ותולדותיו של הרה"ק מוואנאוויטש אינם ידועים לכל, נשתדל אי"ה לכתוב מעט גרגירים מתולדות חייו, זעיר פה זעיר שם.
תחילה נפתח בתיאור גדלותו שנשמע מפי קודש כ"ק מרן מהר"א מבעלזא זיע"א, שאמר עליו בזה הלשון: "בנגלה איז ער דאך געוועזן באקאנט, בנסתר איז ער געוועזן חד בדרא, חד בדרא". כך כפל פעמיים בלשון קדשו. ועוד אמר עליו באותו מעמד: "בארן טאט'ן איז ער געזעצן אויף איין ברייט" עכל"ק, וידוע שלא כל אחד זכה לישב אצל כ"ק מהרי"ד מבעלזא לרוחב השולחן, ורק רבנים ואדמורי"ם יחידי סגולה היו יושבים בשולה"ט לרוחב ליד מרן זיע"א. וראה גם את נוסח ההסכמות שכתבו הרה"ק ר' משה'לע בנו של מרן מהר"א מבעלזא בפקודת אביו לספר ילקוט ישר, והרה"ק ר' פינחס מאוסטילא, שם תיארוהו בתוארים מפליגים, כראוי וכיאות לגברא רבא כמותו.
נולד לאביו הרה"ק רבי אפרים זלמן מהורבישוב ואמו מרת פרידא ע"ה בסביבות שנת כת"ר – תרכ"ה, ונקרא שמו בישראל ישעי' שלום, ע"ש סביו כ"ק מרן מהר"ש מבעלזא, והיות והמנהג אצל צאצאי מרן היה שלא לקרוא לנכדים בשם שלום גרידא, הוסיפו לשמו גם את השם ישעי', וכנראה היה זה ע"ש דו"ז הרה"ק ר' אשר ישעי' מרופשיץ זיע"א.
אחרי לידתו נודע כי אמו לא תוכל ללדת יותר, ואי לכך נתגרשו הוריו, ואמו עברה לדור יחד עם הילד הרך אצל דו"ז הרה"ק ר' משה מראזוואדואוו זיע"א, שם נתגדל על ברכי הרה"ק מראזוואדאוו, שחינכו וגידלו לתורה ויראת שמים, כאשר נתגדל מעט למד בחברותא יחד עם בנו של הרבי הרה"ק ר' אברהם חיים מפלאנטש זיע"א. ויחדיו נתעלו מעלה מעלה.
המצפה לישועה
נו"נ לזקני הק' מוואניאוויטש זיע"א
נו"נ לזקני הק' מוואניאוויטש זיע"א
- וואנאוויטשער
- שר חמש מאות
- תגובות: 824
- זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אפריל 06, 2016 4:10 am
פרק ב
הרבה תורה וחכמה קיבל מדודו הרה"ק מראזוואדאוו, ואף קיבל ממנו כיצד לפעול ישועות עבור כלל ישראל. וכל ימי חייו היה הנהגתו כמנהגי בית ראפשיץ וכפי אשר קיבל מדודו זקנו הרה"ק מראזוואדאב, [יחד עם מנהגי זקנו מבעלזא]. ובספרו ילקוט ישר מביא בכמה מקומות דברים שקיבל מדודו הנ"ל, ראה לדוגמא...
ואף מה שקיבל רבו הרה"ק מראזוואדוב מחותנו זקינו הרה"ק בעל הישמח משה מאוהעל העביר לו וכמו שמצינו בספרו ילקוט ישר דף סט ע"א
ואף מה שקיבל רבו הרה"ק מראזוואדוב מחותנו זקינו הרה"ק בעל הישמח משה מאוהעל העביר לו וכמו שמצינו בספרו ילקוט ישר דף סט ע"א
המצפה לישועה
נו"נ לזקני הק' מוואניאוויטש זיע"א
נו"נ לזקני הק' מוואניאוויטש זיע"א
- וואנאוויטשער
- שר חמש מאות
- תגובות: 824
- זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אפריל 06, 2016 4:10 am
כנראה גם קטע זה מספרו "ילקוט ישר" קיבל מרבו הק' מראזוואדוב
המצפה לישועה
נו"נ לזקני הק' מוואניאוויטש זיע"א
נו"נ לזקני הק' מוואניאוויטש זיע"א
- וואנאוויטשער
- שר חמש מאות
- תגובות: 824
- זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אפריל 06, 2016 4:10 am
פרק ג
בהיותו בן שלש עשרה נישא עם ב"ג הרבנית הצדקנית מרת נחמה ע"ה בת הגאון רבי דוד נתן דייטש מקרעטשניף זצוק"ל, אחרי פטירת חותנו בשנת תרל"ט, עבר ככל הנראה לגור בק"ק אולייאנב ליד אמו הגלמודה אשר כבר עזבה את חצר הקודש ראזוואדאוו, שם באולייאנב שהה עד אחרי שנת תרנ"ד.
בשנת תרנ"ו בערך נתקבל לשמש פאר ברבנות הכפר וואניאוויטש השוכנת על אם הדרך לעיר סמבור. ועל שם כפר זה נקרא בפי כל בתואר וואניאוויטשער רבי. גם כשכבר עברו שלושים שנה מרבנותו בכפר זה. וכבר נתגלגל למקומות שונים, בכל זאת זה היה שמו וזכרו לדור ודור, [וכאשר מצינו בכמה מקומות בספר זכרון לקדושי טורקה, שנזכר בתואר זה כמה פעמים].
בשנת תרנ"ח מצינו ששלח מכתב לעיתון מחזיקי הדת על מעשר מצער שקרה בגלילותיו שטבעו שתי נפשות מישראל, וכבר הובא מכתב זה לעיל.
את שמו מצינו חתום בפרענומראנטן לספר כוס הישועות שנדפס בשנת תרס"ד [וכן את שמו של בנו ר' ישראל דוד עבור הביהמ"ד].
בשנת תרס"ז בערך עזב את הרבנות בכפר וואניאוויטש, ועבר לגור בליטאוויסק, שם פתח ביהמ"ד ושימש ברעביסטעווע בלבד. בשהותו בליטאוויסק נשלחה אליו תשובה מאת הגאון רבי אליעזר דייטש אב"ד באניאהד [אשר היה גם שר המסכים על ספריו, ונדפסה הסכמתו בתחילת הספר ילקוט ישר]. והיא לו נדפסה בספרו משנת אליעזר מהדו"ת סי' כה.
בשנת תרנ"ו בערך נתקבל לשמש פאר ברבנות הכפר וואניאוויטש השוכנת על אם הדרך לעיר סמבור. ועל שם כפר זה נקרא בפי כל בתואר וואניאוויטשער רבי. גם כשכבר עברו שלושים שנה מרבנותו בכפר זה. וכבר נתגלגל למקומות שונים, בכל זאת זה היה שמו וזכרו לדור ודור, [וכאשר מצינו בכמה מקומות בספר זכרון לקדושי טורקה, שנזכר בתואר זה כמה פעמים].
בשנת תרנ"ח מצינו ששלח מכתב לעיתון מחזיקי הדת על מעשר מצער שקרה בגלילותיו שטבעו שתי נפשות מישראל, וכבר הובא מכתב זה לעיל.
את שמו מצינו חתום בפרענומראנטן לספר כוס הישועות שנדפס בשנת תרס"ד [וכן את שמו של בנו ר' ישראל דוד עבור הביהמ"ד].
בשנת תרס"ז בערך עזב את הרבנות בכפר וואניאוויטש, ועבר לגור בליטאוויסק, שם פתח ביהמ"ד ושימש ברעביסטעווע בלבד. בשהותו בליטאוויסק נשלחה אליו תשובה מאת הגאון רבי אליעזר דייטש אב"ד באניאהד [אשר היה גם שר המסכים על ספריו, ונדפסה הסכמתו בתחילת הספר ילקוט ישר]. והיא לו נדפסה בספרו משנת אליעזר מהדו"ת סי' כה.
המצפה לישועה
נו"נ לזקני הק' מוואניאוויטש זיע"א
נו"נ לזקני הק' מוואניאוויטש זיע"א
- וואנאוויטשער
- שר חמש מאות
- תגובות: 824
- זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אפריל 06, 2016 4:10 am
פרק ד
פרק ד
במלחמת העולם הראשונה אשר פרצה בעת שגר בליטאוויסק, נתייסר ביסורים רבים יחד עם שאר אחב"י תושבי גאליציה, וגלה לרוסיה, ובהיותו בק"ק חרקוב [כיום באוקראינה] מתה עליו זוגתו הצדקת מרת נחמה ביום ט"ז אייר תרע"ו. כמו כן בימי המלחמה כנראה נפצע ברגלו, ומאז היה צולע מעט עד יומו האחרון.
בתום המלחמה חזר מרוסיה ונתיישב בק"ק פרעשוב / עפעריעס שבסלובקיה, שם קיבלוהו בני המקום בכבוד גדול, ותמכו בו בכל הענינים וכאשר הוא מתאר בעצמו בהקדמתו לספר ילקוט ישר:
איזכור נוסף מתקופה זו בפרעשוב / עפריעס
במלחמת העולם הראשונה אשר פרצה בעת שגר בליטאוויסק, נתייסר ביסורים רבים יחד עם שאר אחב"י תושבי גאליציה, וגלה לרוסיה, ובהיותו בק"ק חרקוב [כיום באוקראינה] מתה עליו זוגתו הצדקת מרת נחמה ביום ט"ז אייר תרע"ו. כמו כן בימי המלחמה כנראה נפצע ברגלו, ומאז היה צולע מעט עד יומו האחרון.
בתום המלחמה חזר מרוסיה ונתיישב בק"ק פרעשוב / עפעריעס שבסלובקיה, שם קיבלוהו בני המקום בכבוד גדול, ותמכו בו בכל הענינים וכאשר הוא מתאר בעצמו בהקדמתו לספר ילקוט ישר:
איזכור נוסף מתקופה זו בפרעשוב / עפריעס
המצפה לישועה
נו"נ לזקני הק' מוואניאוויטש זיע"א
נו"נ לזקני הק' מוואניאוויטש זיע"א
- וואנאוויטשער
- שר חמש מאות
- תגובות: 824
- זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אפריל 06, 2016 4:10 am
חתימת שמו בפרענומראנטן לספר זכרון שמואל שנדפס בשנת תרפ"ה
המצפה לישועה
נו"נ לזקני הק' מוואניאוויטש זיע"א
נו"נ לזקני הק' מוואניאוויטש זיע"א
- וואנאוויטשער
- שר חמש מאות
- תגובות: 824
- זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אפריל 06, 2016 4:10 am
בתקופה שלאחר המלחמה נישא שוב. אין אנו יודעים את זהות זוגתו השניה, כי אם אשר שם חניכת משפחת בעלה הראשון היה "שפירא" והיה מצאצאי הרה"ק מהרצ"א מדינוב, וזאת ע"פ הקטע האחרון בספרו ילקוט ישר בו הוא מודה לבנו חורגו על עזרתו בהעתקת כת"י של הספר.
אחרי שנת תרפ"ה חזר לגאליציה ונתיישב בק"ק טורקא, שם מצא מנוח לכף רגליו עד אשר נעקד"ה בשנות המלחמה האיומה בהיותו בגיל שמונים בערך וכאשר יתואר להלן.
אחרי שנת תרפ"ה חזר לגאליציה ונתיישב בק"ק טורקא, שם מצא מנוח לכף רגליו עד אשר נעקד"ה בשנות המלחמה האיומה בהיותו בגיל שמונים בערך וכאשר יתואר להלן.
המצפה לישועה
נו"נ לזקני הק' מוואניאוויטש זיע"א
נו"נ לזקני הק' מוואניאוויטש זיע"א
וואנאוויטשער האט געשריבן:בתקופה שלאחר המלחמה נישא שוב. אין אנו יודעים את זהות זוגתו השניה, כי אם אשר שם חניכת משפחת בעלה הראשון היה "שפירא" והיה מצאצאי הרה"ק מהרצ"א מדינוב, וזאת ע"פ הקטע האחרון בספרו ילקוט ישר בו הוא מודה לבנו חורגו על עזרתו בהעתקת כת"י של הספר.
אחרי שנת תרפ"ה חזר לגאליציה ונתיישב בק"ק טורקא, שם מצא מנוח לכף רגליו עד אשר נעקד"ה בשנות המלחמה האיומה בהיותו בגיל שמונים בערך וכאשר יתואר להלן.
אולי אמו של ר' צבי אלימלך בלאנדוויין-שפירא?
viewtopic.php?p=1282637#p1282637
- וואנאוויטשער
- שר חמש מאות
- תגובות: 824
- זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אפריל 06, 2016 4:10 am
- וואנאוויטשער
- שר חמש מאות
- תגובות: 824
- זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אפריל 06, 2016 4:10 am
תמונתו ממבחן בישיבת דגל התורה בטורקא
תמונה ממבחן בישיבת דגל התורה בטורקא בראשות הגאון רבי אלטר יצחק אייזיק ווינבערגער זצ"ל.
תמונה זו [וכן התמונה הקודמת] נלקחו מספר זכרון ליוצאי טורקה.
נראים בתמונה
מתחת למספר 1) כ"ק מרן אדמו"ר ר' מרדכי שלום יוסף מסדיגורא – פשעמישל זצוק"ל.
מתחת למספר 2) הרה"ק אדמו"ר מוואניאוויטש זצוק"ל [מוסתר מעט].
ובמספר 3) ראש הישיבה הגאון רבי אלטר יצחק אייזיק ווינבערגער זצ"ל.
תמונה זו [וכן התמונה הקודמת] נלקחו מספר זכרון ליוצאי טורקה.
נראים בתמונה
מתחת למספר 1) כ"ק מרן אדמו"ר ר' מרדכי שלום יוסף מסדיגורא – פשעמישל זצוק"ל.
מתחת למספר 2) הרה"ק אדמו"ר מוואניאוויטש זצוק"ל [מוסתר מעט].
ובמספר 3) ראש הישיבה הגאון רבי אלטר יצחק אייזיק ווינבערגער זצ"ל.
המצפה לישועה
נו"נ לזקני הק' מוואניאוויטש זיע"א
נו"נ לזקני הק' מוואניאוויטש זיע"א
- וואנאוויטשער
- שר חמש מאות
- תגובות: 824
- זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אפריל 06, 2016 4:10 am
פרק ה
אודות גדלותו כבר הבאנו בתחילת האשכול דברי כ"ק מרן מהר"א מבעלזא זיע"א, ואף כ"ק אדמו"ר מהר"י מבלאזוב זצוק"ל היה מרבה להפליא את גודל מדרגותיו והשגותיו.
נכדו רבי נפתלי רוקח מספר, כי שמע מבעל המעשה, שבצעירותו ביקשו לגייסו לצבא, ובדרכו לצבא עמוס בחבילותיו וצדה לדרך שהכינה לו זוגתו הלך אל הרה"ק מוואניאוויטש לבקש ברכה להינצל מהצבא, והנה לתמהונו אמר לו הרבי מוואניאוויטש שישאיר אצלו את כל חבילותיו, כי לא יצטרך להם. יהודי זה נתברך באמונת חכמים, ואכן השאיר אצל הרבי את כל חפציו ומאכליו, והלך לשם. ואכן כעבור כמה שעות חזר אל הרבי לבשרו שנשתחרר מהם בדרך פלאית.
עובדה מעניינת מופיעה בספרו ילקוט ישר בערך אבנים.
ומסתמא פעל לאשה זו ישועה, כי אם לא כן לא היה בזה למעשה השגחה פרטית, אם לא הועיל הדבר מאומה...
נכדו רבי נפתלי רוקח מספר, כי שמע מבעל המעשה, שבצעירותו ביקשו לגייסו לצבא, ובדרכו לצבא עמוס בחבילותיו וצדה לדרך שהכינה לו זוגתו הלך אל הרה"ק מוואניאוויטש לבקש ברכה להינצל מהצבא, והנה לתמהונו אמר לו הרבי מוואניאוויטש שישאיר אצלו את כל חבילותיו, כי לא יצטרך להם. יהודי זה נתברך באמונת חכמים, ואכן השאיר אצל הרבי את כל חפציו ומאכליו, והלך לשם. ואכן כעבור כמה שעות חזר אל הרבי לבשרו שנשתחרר מהם בדרך פלאית.
עובדה מעניינת מופיעה בספרו ילקוט ישר בערך אבנים.
ומסתמא פעל לאשה זו ישועה, כי אם לא כן לא היה בזה למעשה השגחה פרטית, אם לא הועיל הדבר מאומה...
המצפה לישועה
נו"נ לזקני הק' מוואניאוויטש זיע"א
נו"נ לזקני הק' מוואניאוויטש זיע"א
- וואנאוויטשער
- שר חמש מאות
- תגובות: 824
- זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אפריל 06, 2016 4:10 am
בן בוזי האט געשריבן:כ'האב געהערט דערציילן אז פאר א תקופה פון בערך צוויי יאהר איז ער בארימט געווען אלס א זעלטענער בעל מופת. הרב וואנאוויטשער, איר קענט עפעס דערציילן דערוועגן
דא האט איר דער מעשה, דערציילט דארך "בן בוזי".
"מיין פאטער האט מיר פונקט דערציילט. אז ער איז אמאל מיטגעגאנגען מיטן ציעשינוב'ער אויף א באזוך ביים בלאזוב'ער רבי'ן. האט דער ציעשינוב'ער געבעטן דעם בלאזוב'ער אז ער זאל דערציילן עפעס ספעציעל פונעם צבי לצדיק. האט דער בלאזוב'ער רבי דערציילט אז ס'איז געווען דער רבי ישעי' שלום רוקח מוואנאוויטש וואס האט אין משך פון צוויי יאהר באוויזן אותות ומופתים להפליא. ווען עמיצער איז געקומען צום צבי לצדיק און דערציילט וועגן די אותות ומופתים, האט דער צבי לצדיק זיך ארויף געלייגט די הענט אויפן הארץ און געזאגט "החייתנו", ביז היינט האב איך געמיינט אז אויף די צדיקים איז נישטא קיין השגחה פרטית, אז דער בעלזער רב שטארבט ווערט זיין זוהן ממלא מקום, אז דער טשארטקאווער גייט געשעהט דאס זעלבע, האב איך געקלערט אז דאס איז א "בראנזשע" (א ליין) וואס מ'קען דערין נישט אריין גיין. אבער אז דער וואנאוויטשער איז געווארן א בעל מופת זעה איך דאך אז ס'איז יא דא השגחה פרטית אויף די רבי'ס, דערפאר זאג איך אז החייתנו.
דער ציעשינוב'ער האט זיך מחי' געווען מיט דאס ווארט און זיך אנגערופען צו מיין טאטן אז פאר דעם אליין האט זיך שוין געלוינט צו קומען".
עד כאן פון "בן בוזי".
המצפה לישועה
נו"נ לזקני הק' מוואניאוויטש זיע"א
נו"נ לזקני הק' מוואניאוויטש זיע"א
- וואנאוויטשער
- שר חמש מאות
- תגובות: 824
- זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אפריל 06, 2016 4:10 am
עבודתו על כתבי מרן מהר"ש מבעלזא זיע"א
טרח הרבה ללקט את התורות של זקנו הגדול כ"ק מרן מהר"ש מבעלזא זיע"א, וכפי שכותב בהקדמת ספרו ילקוט ישר:
בתום עבודתו על הכתבי ידות נסע לכ"ק מרן מהרי"ד מבעלזא זיע"א לקבל ממנו הסכמה כדי להדפיס את תורות מרן מהר"ש מבעלזא, ומהרי"ד מבעלזא הסכים עמו בתנאי אם יוסיף מראה מקומות לכל דברי חז"ל המובאים בתורות. אדהכי והכי נפטר כ"ק מהרי"ד מבעלזא. וכאשר נסע בתום עבודתו על המראה מקומות לכ"ק מרן מהר"א מבעלזא כבר לא הרשה לו מרן להדפיס את התורות.
בנו ר' משה בא לבקרו בטורקא תקופה קצרה לפני המלחמה, ובאותו מעמד מסר לו את הכת"י של התורות, [למעט הכת"י לסדר דברים] באמרו כי מלחמה גדולה בפתח וחושש הוא על הכתבים פן יאבדו בצוק העיתים. [לשאלת בנו ר' משה למה אינו חושש על עצמו לברוח מפני הסכנה ענה, כי הוא נשאר כאן יחד עם כלל ישראל].
לאחר המלחמה בא בנו ר' משה למרן מהר"א מבעלזא וביקש להדפיס את התורות, אך מרן לא הסכים.
לימים נדפס הספר "מדבר קדש" בעיקר מכת"י זה.
כמו כן היו לו הרבה ספרים בכת"י שלא נדפסו ונאבדו במלחמה הגדולה וכמו שציין בהקדמתו הנ"ל:
בתום עבודתו על הכתבי ידות נסע לכ"ק מרן מהרי"ד מבעלזא זיע"א לקבל ממנו הסכמה כדי להדפיס את תורות מרן מהר"ש מבעלזא, ומהרי"ד מבעלזא הסכים עמו בתנאי אם יוסיף מראה מקומות לכל דברי חז"ל המובאים בתורות. אדהכי והכי נפטר כ"ק מהרי"ד מבעלזא. וכאשר נסע בתום עבודתו על המראה מקומות לכ"ק מרן מהר"א מבעלזא כבר לא הרשה לו מרן להדפיס את התורות.
בנו ר' משה בא לבקרו בטורקא תקופה קצרה לפני המלחמה, ובאותו מעמד מסר לו את הכת"י של התורות, [למעט הכת"י לסדר דברים] באמרו כי מלחמה גדולה בפתח וחושש הוא על הכתבים פן יאבדו בצוק העיתים. [לשאלת בנו ר' משה למה אינו חושש על עצמו לברוח מפני הסכנה ענה, כי הוא נשאר כאן יחד עם כלל ישראל].
לאחר המלחמה בא בנו ר' משה למרן מהר"א מבעלזא וביקש להדפיס את התורות, אך מרן לא הסכים.
לימים נדפס הספר "מדבר קדש" בעיקר מכת"י זה.
כמו כן היו לו הרבה ספרים בכת"י שלא נדפסו ונאבדו במלחמה הגדולה וכמו שציין בהקדמתו הנ"ל:
המצפה לישועה
נו"נ לזקני הק' מוואניאוויטש זיע"א
נו"נ לזקני הק' מוואניאוויטש זיע"א