רבי ירוחם הכהן אב"ד דובאסאר

[נחוניא]

הרה"ג ר' ירוחם הכהן אב"ד דובאסאר פלך חערסאן בעמח"ס כהן צדק, שו"ת התשבי, וספר בריש גלי על הגש"פ (שנדפס מחדש ע"י ספריית חב"ד, מעותק יחיד שנשתמר בעולם מאוסף של הצנזור).
רצו"ב מה שכתב עליו נכדו, ולפי דבריו נדפס ספר התשבי בארה"ב ע"י דודו ר' שלמה הכהן שהתגורר כאן. לע"ע עוד לא נמצא העתק של הספר.
נפטר י' אדר תרס"ח.
נתן הסכמה על ספר "יד שלום" [פיעטרקוב תר"ע] והמחבר מציין שהוא היה רבו של הגרמ"נ ירושלימסקי ז"ל אב"ד קיעלץ.
זוגתו אדל היתה נכדת הבעש"ט הק'.

[חיס]

ספרו שאלות ותשובות התשבי. .על ארבעת חלקי שלחן ערוך לר’ ירוחם בן שבתי הכהן אבד"ק דובסר,
עם הסכמה מידי ר’ יצחק אלחנן ספקטור משנת תרמ"ה. ‬נמצא עדיין בכתב יד בספריה הלאומית ירושלים.

[חיס]

בתו מרת פיגא בת הרב הגאון ירוחם הכהן, נפטרה באודיסה (בת 49) בשנת 1924 בשל מאסר בניה עבור הציונות.
וציון זה על מצבת קברה באודיסה נשאר חקוק עד היום.

[קוגן]

בספריה הלאומית בירושלים נמצאים כתבי ידו של ר' ירוחם.
כתב יד אחד הכולל בתוכו:
הגדה של פסח – עם פירוש בריש גלי.
ליקוטים נחמדים - ובהם ביאורים על מדרשי פליאה על התורה.
דרוש לשבת תשובה, ודרוש על הציונים.
שמועות טובות - מאביו הרב שבתי זצלל"ה.
כהן צדק – הגהות על הש"ס לתרץ כל הקושיות שבגליון הגאון רעק"א שנשאר בצ"ע.
כתב יד נוסף ובו שו"ת התשב"י - שאלות ותשובות על ארבע חלקי שולחן ערוך.


בספר שדי חמד נושא ונותן עמו בדברי הלכה ופלפול. [חלק א עמוד 220. וכן בחלק ז עמוד 2964 בענין אין שליח לדבר עבירה, ובחלק ח עמוד א'תשפ''ה בענין כתיבת ירושלים בגיטין בכתיב מלא או חסר].
ובספר אהלי שם מביא שסמך להוראה את שמואל מרדכי בן הרב מאיר ישככר [אב"ד קליעוו] ראבינאוויץ מפעטראווקע – פלך בסרביא.
ובספר כנסת חכמי ישראל סי' שכ"א [נסדר ע"י אברהם יואל אבעלסאן] נדפס תשובה שכתב בענין קידושי שוטה. תשובה זו נדפסה גם בספר עץ חיים [למשפחת אבלסון] בסימן כ' ובסימן כ"ה.


ואלו בניו של ר' ירוחם ב"ר שבתי, ממה שעלה בידי מעיון בהגדה של פסח ומדברי נכדו שבתי קרדונסקי בספר זיכרון דובוסרי.
שלמה - בארה"ב, ונתן את ידו להוציא את שו"ת התשב"י בארה"ב.
חיים ז"ק כהנא.
רחל'ה.
בן חזן באודסה.
בן חזן בקישינוב (ככל הנראה שבתאי הדיין, אך אינני יודע במדויק ואשמח אם למישהו יש ידיעה בעניין).
פייגה - ויש לה בן שבתי קרדונסקי ,שנכתב עליו רבות באנציקלופדיה לתולדות הישוב העברי הישן.
לנכד שבתי קרדונסקי יש 3 ילדים: שמעון צבי, טליה, ועוזיאל [עוזי].

נכדו שבתי קרדונסקי כותב על ר' ירוחם ורעייתו אדילה שהם מצאצאי הש"ך. וכמו כן אדילה הינה משושלת הבעש"ט. אודה מאד למי שיוכל להאיר את עיני כיצד הם משתייכים לגזע הש"ך ולשושלת הבעש"ט.
כמו כן אני מצאצאיו ואודה מאד למי שיוכל לעזור לי למצוא צאצאים נוספים. וכן לסייע לי בהוצאת כתבי ידו לאור.
כמו כן אינני יודע היכן למד ר' ירוחם, ומי היה רבותיו.

[נחוניא]

בתו מרת פיגא בת הרב הגאון ירוחם הכהן, נפטרה באודיסה (בת 49) בשנת 1924 בשל מאסר בניה עבור הציונות.
וציון זה על מצבת קברה באודיסה נשאר חקוק עד היום.

אולי יכולים לראות תמונה מהמציבה?

[חיס]

נתן הסכמה על ספר "יד שלום" [פיעטרקוב תר"ע] והמחבר מציין שהוא היה רבו של הגרמ"נ ירושלימסקי ז"ל אב"ד קיעלץ.

כן ניתן לראות בספר "מנחת משה" חלק א' (הוצאת מכון ירושלים, תשמ"ו) סימן פא ועוד, שהיה רבו של הגרמ"נ הנ"ל.

ומעניין רבי ירוחם הכהן זצ"ל חותם שם אבד"ק קאווישאהק ?

[קוגן]

כתב ידו של ר' ירוחם מההגדה של פסח שנמצא בשלמותו בספריה הלאומית
עקב מגבלות האתר הקטנתי את גודל התמונה ועל כן האיכות בהתאם.
במקור זה כתב יד קריא ביותר.

[קוגן]

כתב ידו של ר' ירוחם מהספר כהן צדק שמיישב את כל הקושיות של הגליון הש"ס לרעק"א,
שנמצא בשלמותו בספריה הלאומית
עקב מגבלות האתר הקטנתי את גודל התמונה ועל כן האיכות בהתאם.
במקור זה כתב יד קריא ביותר.

[קוגן]

ראיתי באוסף ירושלימסקי שנמצא במכון שוקן בירושלים שלשה מכתבים שכתב רבי ירוחם במכתב אחד הוא חותם "ירוחם ישראל הכהן הירשקאוויטש" = [כהנא]. ויש שם חותמת שלו ובחותמת כתוב גירשקאויטש עם האות ג'. במכתבו הוא מתאר שם שהוא היה רב בקאושאן וביקשו ממנו להיות רב בעיר איזמאיל על נהר דונא אך השלטונות גירשו אותו משם, אח"כ הוא היה אב"ד בדובסאר פלך חערסאן.
והוא מספר שם שיש לו הסכמה מהרב מקובנא – ר' יצחק אלחנן ספקטור לשו"ת התשבי, והוא הלך לר' נתן אדלר מלונדון לקבל הסכמה אך הוא סירב בטענה שאיננו נותן הסכמות לספרים אך כתב לו מכתב ברכה.

[קוגן]

מויים בידי שני קטעי עיתונות מתקופתו מעיתון "המליץ", בהם הוא מתייחס לעזרה במציאת בעלה של אשה עגונה, ועוד מכתב באידיש שלא הבנתי את תוכנו.

[קוגן]

קטע נוסף מעיתונות התקופה

[קוגן]

ככל הנראה זהו תמונתו של שבתאי הדיין בנו של רבי ירוחם.

[קוגן]

ראתית שתולדותיו נדפסו באנציקלופדיה לתולדות רומניה בדיוק כמו בספר הזיכרון "דובסארי"

[קוגן]

חלק מחידושיו על ההגדה נדפסו בעלון אוצר המעלה של הקהילה החרדית מעלה אדומים
www.ladaat.info/showgil.aspx?par=20160423&gil=2167

[קוגן]

הנה זכינו לאורו של ספרו יקר הערך של רבי ירוחם "ספר שו"ת התשב"י" שלאחר מאמץ רב נסרק בצורה איכותית ע"י הספרייה הלאומית בירושלים.
ספר זה קיים רק בכתב יד ולא נדפס מעולם ועכשיו ניתן לראותו לראשונה בצורה איכותית כיון שנסרק מחדש לבקשתי.
בספר זה ר' ירוחם מקיף את כל ד' חלקי שו"ע בבקיאות וגאונות עצומה.
הספר מעוטר בהסכמתו של רבי יצחק אלחנן ספקטור זצוק"ל וכמו"כ קיבל מכתב ברכה מר' נתן אדלר בעל ה"נתינה לגר".
הבטחה מעניינת מצאתי בהקדמתו של המחבר לספרו שו"ת התשב"י, "וכל מי שיהיה בקי היטב בשלושת התשובות שכתבתי:
א. טעם כעיקר. ב. איסור דבוק ואפשר לסוחטו, וחתיכה נעשית נבילה. ג. כללי שמות גיטין, בטח בעזר השי"ת יהיה לו יד בעניני ההוראה כחד מן קמאי לברר הלכות מסברא דנפשאי.
רבי ירוחם השתוקק להוציא את ספרו בחייו אך לא עלתה בידו.
[אני מעוניין מאד להוציאו לאור כי יש שם דברים נפלאים ומתוקים ממש. אשמח לקבל עזרה בעניין.]

[נחוניא]

הנה זכינו לאורו של ספרו יקר הערך של רבי ירוחם "ספר שו"ת התשב"י" שלאחר מאמץ רב נסרק בצורה איכותית ע"י הספרייה הלאומית בירושלים.
http://rosetta.nli.org.il/delivery/DeliveryManagerServlet?dps_pid=IE34524694
ספר זה קיים רק בכתב יד ולא נדפס מעולם ועכשיו ניתן לראותו לראשונה בצורה איכותית.
בספר זה ר' ירוחם מקיף את כל ד' חלקי שו"ע בבקיאות וגאונות עצומה.
הספר מעוטר בהסכמתו של רבי יצחק אלחנן ספקטור זצוק"ל וכמו"כ קיבל מכתב ברכה מר' נתן אדלר בעל ה"נתינה לגר".
הבטחה מעניינת מצאתי בהקדמתו של המחבר לספרו שו"ת התשב"י, "וכל מי שיהיה בקי היטב בשלושת התשובות שכתבתי:
א. טעם כעיקר. ב. איסור דבוק ואפשר לסוחטו, וחתיכה נעשית נבילה. ג. כללי שמות גיטין, בטח בעזר השי"ת יהיה לו יד בעניני ההוראה כחד מן קמאי לברר הלכות מסברא דנפשאי.
רבי ירוחם השתוקק להוציא את ספרו בחייו אך לא עלתה בידו.
[אני מעוניין מאד להוציאו לאור כי יש שם דברים נפלאים ומתוקים ממש. אשמח לקבל עזרה בעניין.]

בלינק הזה לא יכולים לראות את הספר. זה מה שרואים כשנכנסים להלינק:
You do not have sufficient rights to view the requested object
Due to copyright restrictions, this item is only viewable from within the Library.
עקב מגבלות הקשורות לזכויות יוצרים, פריט זה ניתן לצפיה רק מתוך בניין הספרייה
Login in order to view the object

[וואץ]

זוגתו אדל היתה נכדת הבעש"ט הק'.

וואו איז דער מקור אז זי איז דעם בעל שם טוב'ס אן אייניקל ?

[קוגן]

זוגתו אדל היתה נכדת הבעש"ט הק'.

וואו איז דער מקור אז זי איז דעם בעל שם טוב'ס אן אייניקל ?

המקור לכך הוא מהמאמר בספר זיכרון דובסארי, שכתב "שבתאי קרדונסקי" נכדו של רבי ירוחם, ושם הוא כותב "אשתו אדילה, משושלת הבעש"ט, וכבעלה מצאצי הש"ך.
ניסתי למצוא איך היא הייתה קשורה לבעש"ט, אך לעת עתה ללא הצלחה!

[קוגן]

הנה זכינו לאורו של ספרו יקר הערך של רבי ירוחם "ספר שו"ת התשב"י" שלאחר מאמץ רב נסרק בצורה איכותית ע"י הספרייה הלאומית בירושלים.
http://rosetta.nli.org.il/delivery/DeliveryManagerServlet?dps_pid=IE34524694
ספר זה קיים רק בכתב יד ולא נדפס מעולם ועכשיו ניתן לראותו לראשונה בצורה איכותית.
בספר זה ר' ירוחם מקיף את כל ד' חלקי שו"ע בבקיאות וגאונות עצומה.
הספר מעוטר בהסכמתו של רבי יצחק אלחנן ספקטור זצוק"ל וכמו"כ קיבל מכתב ברכה מר' נתן אדלר בעל ה"נתינה לגר".
הבטחה מעניינת מצאתי בהקדמתו של המחבר לספרו שו"ת התשב"י, "וכל מי שיהיה בקי היטב בשלושת התשובות שכתבתי:
א. טעם כעיקר. ב. איסור דבוק ואפשר לסוחטו, וחתיכה נעשית נבילה. ג. כללי שמות גיטין, בטח בעזר השי"ת יהיה לו יד בעניני ההוראה כחד מן קמאי לברר הלכות מסברא דנפשאי.
רבי ירוחם השתוקק להוציא את ספרו בחייו אך לא עלתה בידו.
[אני מעוניין מאד להוציאו לאור כי יש שם דברים נפלאים ומתוקים ממש. אשמח לקבל עזרה בעניין.]

בלינק הזה לא יכולים לראות את הספר. זה מה שרואים כשנכנסים להלינק:
You do not have sufficient rights to view the requested object
Due to copyright restrictions, this item is only viewable from within the Library.
עקב מגבלות הקשורות לזכויות יוצרים, פריט זה ניתן לצפיה רק מתוך בניין הספרייה
Login in order to view the object

עכשיו לראשונה ניתן לראות את הכתב יד הנדיר סרוק באיכות מעולה, באתר של הספריה הלאומית.
הכתב יד של הספר הנדיר שו"ת התשבי

[קוגן]

ראיתי דבר מופלא ומחודש שכתב רבי ירוחם בספרו שו"ת התשב"י מובא בעלון אוצר המעלה פרשת דברים בענין לימוד משניות למי שיש יארצייט בתשעה באב.
אוצר המעלה פרשת דברים [בעמוד השני תחת הכותרת: ידיעות נפלאות בעניני שבת חזון ותשעה באב].

[קוגן]

תמונת דיוקנו של ר' ירוחם ישראל בן שבתאי הכהן הירשקאוויטש כהנא אב"ד דובסארי מח"ס שו"ת התשב"י.לדעת

[קוגן]

הספר הנפלא, שו"ת התשב"י מעוטר בהסכמה מהרב מקובנא – ר' יצחק אלחנן ספקטור זצ"ל. שנחשפת כאן ומעולם לא נדפסה.
וכך כותב ר' יצחק אלחנן בהסכמתו: "בעז"ה יום ג' י"ז תמוז יהפכהו ד' לנו לששון ולשמחה תרמ"ה פה קאוונא.
אל כבוד הרב הג' החריף ובקי משנתו זך ונקי מסיק שמעתתא אליבא דהלכתא כבוד שם תורתו מו"ה ירוחם הכהן נ"י אבד"ק קאווישאהן יע"א.
אחרי דרישת שלומו הטוב, חבורו היקר שו"ת התשבי הגיעני ומפני רפיון כחי ל"ע אין ביכולת לעיין בו הרבה, אך מהמעט שראיתי מצאתי כי הולך למישרים ודבריו הם בטוב טעם ודעת מתון ומסיק שמעתתתא אליבא דהלכתא וראוים דבריו הנכונים להעלותם על הדפוס וד' יהיה בעזרו להוציא לאור מעשהו ויפוצו מעינותיו חוצה, וכשיזכה להוציא את ספרו היקר על פני תבל ברשיון הצענזור אז אקבלו באהבה בעז"ה.
והנני ידידו דו"ש מברכו ברוב חיים ושלום, יצחק אלחנן בהרב מו"ה ישראל איסר זצ"ל.

[קוגן]

עש"ק חקת התורה תרנ"ג
לכבוד ידידי הרב הגדול, מעוז ומגדול, כהנא רבה, מוהר"ר ירוחם הכהן אבד"ק דובסאר שליט"א.
אתמול קבלתי מכתבו אשר מיום ה' בהעלותך (פלא הוא איך נתעכב כל כך הבית דואר), והנה אוהביי וידידיי רבנים וגאונים המכירים אותי מאז ומכללם מר ניהו ידידנו הגאון מנחת משהיצ"ו יודעים כי אין באפשרות לי עתה לבוא בכתובים במשא ומתן של הלכה כלל, וכבוד תורתו שלא ידע מזה שדר לן חורפא, מגילה יפה, ובא לו בארוכה, בדבר ה' זו הלכה, ואין בכוחי לעשות רצונו ועמו הסליחה.
נער הייתי (כבן עשרים שנה) גרשוני עונותי (בשנת התרי"ג) מהסתפח בנחלת אבותינו, ולא היה לי אז עסק בטיב גטין, אמנם מתברר לי מתוך דברי הרב שדה הארץ בח"ג חלק אה"ע סי"ד שכותבים ירושלם וצלל במים אדירים להכשיר הגט שנכתב ביו"ד ירושלים, (לולא שהיה פיסול אחר בשם המגרש).
גם ידיד רבין חסידא איש ירושת"ו כמוהר"א עזריאל ז"ל בספר כפי אהרן ח"א בשו"ת ליו"ד סי' י"ב הביא נוסח גט שחרור שסדרו בירושלים בשנת התר"ל וכתוב בו במתא דירושלם (בלא יו"ד) ולא יכלתי כעת לחפש בזה ואם יתברר ליאח"כ בהיפך מזה לא אמנע טוב ואודיע לכתה"ר איה"ג.
עצת ידידינו הגאון מנחת משה יצ"ו נכנונה דפסת מועט דפסתה (תפסת מועט תפסת), כל התחלות קשות וסוף הכבוד לבוא יהי ה' אלוקיו עמו ויזכהו להפיק זממו ויאריך ימיו ושנותיו בטוב ובנעימים בהשקט ושלוה חיים של טובה וברכה (לפ"ק) כנה"ר וכנפש המעתיר בעדו.
הצעיר חיים חזקיהו מדיני המכונה חח"מ הי"ו.

[קוגן]

כמה מחידושי תורתו, נדפסו כעת לראשונה מכתב ידו, בקובץ עץ חיים באבוב תשרי תשפ"א גליון 34