חכם לב - דרושים על הגש"פ

די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד

מתוק לחכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 344
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג מאי 21, 2021 7:39 am

חכם לב - דרושים על הגש"פ

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מתוק לחכי »

בס"ד
כבר הועלתי זה מכבר בתור השערה, וכעת באתי לבררו בוודאות.
הרקע:
בגנזי מכון ירושלים מונח פנקס כת"י ובתוכו דרושים על הגש"פ.
בראש הפנקס וכן בסוף נדבק שם פתק קטן שכתוב שם: כת"י על תורה והגדה של פסח מהגאון רבי נח חיים צבי ברלין מגאוני ופוסקי של אשכנז בזמנו...
בתחלת הכת"י: דרושים ופשטים נחמדים מן הגאון הגדול אב"ד מהור"ר נח חיים צבי אב"ד דק"ק מגענצא. אני הכותב הקטן יאקב בן כהר"ר מער לוי שליט"א מהענא.
[ועי' במוריה (פה שנה ח, א עמ' יז) שהעתיקו שם פלפול מפנקס זה על סוגי' דמכשירי קרבן דוחין את השבת. ובמוריה (תכד-תכו, עמ' נג) על הסוגי' דקידושין בחמץ בשעות דרבנן].
*
אמנם באמצע הפנקס (לב, ע"ב): פירש על ההגדה כולה מן הגאון הגדול המופלא בתורה וגדולה בחסידות רבן של כל בני הגולה המרא דארעא קדישא מהור"ר דוד אפנהיים זצ"ל, בשנת תקצ"ו [או תקנ"ו] לפ"ק.
ובאתי בזה לברר שהדרושים אלו אינם מהגרד"א אלא מחתנו הג"ר יחיאל מיכל פער-אופנההים אב"ד פרידבורג, בעל חכם לב.
וראשית אציין שבקובץ מוריה של מכון ירושלים כבר פרסמו שני דרושים מפנקס זה.
הראשון; במוריה (קפט-קצ, ניסן תשמ"ט עמ' מז).
והשנית; במוריה (שמז-שמח, ניסן תשס"ט עמ' לב).
אך דא עקא שבתשמ"ט הדפיסו אותו בשם הגרד"א, אבל בתשס"ט הדפיסו אותו בשם הג"ר נח חיים צבי ברלין. וכנראה שהמעתיק השני לא ראה את הפתיחה לדרושים אלו, אלא ראה את הפתק בתחלת ובסוף הפנקס, ולכן חשב שדרושים אלו המה ממנו.
ועוד יותר מזה, הפסקא האחרונה שהדפיסו בתשמ"ט המתחלת: כדי ליישב מה שהקשה הרשב"א למה אין מברכין ברכה על מצוה זו של סיפור יציאת מצרים... אותה הפסקא ממש הוא ההתחלה של הנדפס בתשס"ט. ולא הרגישו שהעתיקו פסקא זו בכפילא ובשם שני גדולים נפרדים.
ולדעתי שניהם אינם נכונים, כי פשוט שאינו מהגאון רנחצ"ב ברלין, כנכתב להדי' בהכת"י, וגם אינו מהגרד"א.
*
ואבאר שיחתי;
מתוק לחכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 344
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג מאי 21, 2021 7:39 am

Re: חכם לב - דרושים על הגש"פ

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מתוק לחכי »

ונקדים; בחודש שבט תשע"ה נמכר [בסך של ח"י אלפים דאלער] בבית מכירות פומבי 'קדם' [מכירה 48 פריט 19], וזה תוכנה:
כתב-יד, הגדה של פסח, עם פירוש כתב-יד מהרב מהור"ר מיכל בער [אופנהיים] זצ"ל אב"ד דק"ק פרידבורג והמדינה וק"ק אוביבאך [אופנבך] והמדינה, הועתק מכ"י של המחבר ע"י רבי יעקב ב"ר ברוך נוימבורג, [בעמח"ס "נחלת יעקב" על "מסכתות קטנות", שנדפס במהדורות הש"ס], בלמדי בישיבה של אדמ"ו הגאון המפורסם מהור"ר טעבלי שייאר זצ"ל בק"ק מענץ [מיינץ, מגנצא], שנת תקב"ל.
הסיום שם: ותשלם המלאכה בחמשה עשר לחודש שבו כלה מתי מדבר, כן יהפוך ה' לנו חודש הזה לששון ולשמחה כמדובר, וכאשר זכיתי לכתוב ולסדר סיפור יציאת מצרים, כן אזכה לעשות הפסח בירושלים, נאם הכותב יאקב בן לאא"מ ברוך נוימבורג זצ"ל, לע"ע פה ק"ק מגענצא יע"א.
פירוש שלם ורחב, הכולל ביאור ארוך ומפורט על כל פסקה מדברי ההגדה. המחבר משלב ביאורים באגדות חז"ל, פלפולים בהלכה, ודברי קבלה ומחשבה. כולל גם פירוש נרחב על הפיוטים שבסוף ההגדה: "ובכן ויהי בחצי הלילה", "ובכן ואמרתם זבח פסח", "כי לו נאה כי לו יאה", "אדיר הוא יבנה ביתו בקרוב", "אחד מי יודע" ו"חד גדיא".
*
הנה הם כתבו שם שלמיטב ידיעתם זהו כתב-יד יחיד בעולם מפירוש זה להגדה של פסח, ובאתי כאן להוכיח שעכ"פ חלק ממנו נמצא בכת"י אחר, והוא אותה הפנקס שנמצא תח"י מכון ירושלים.
*
מתוק לחכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 344
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג מאי 21, 2021 7:39 am

Re: חכם לב - דרושים על הגש"פ

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מתוק לחכי »

ומקודם אעתיק את הקטע שהוכפלה בקובצי מוריה הנ"ל, שאותה קטע ממש הוביל אותי לההחלטה שהפנקס במ"י אינם חידושים מהגרד"א אלא מחתנו הגרי"מ.
וזה לשונו:
[מצוה עלינו לספר ביציאת מצרים. וכל המרבה לספר הרי זה משובח]. כדי ליישב מה שהקשה הרשב"א , למה אין מברכין ברכה על מצוה זו של סיפור יציאת יציאת מצרים, כמו שמברכין על כל מצות שהם מדרבנן עכ"ל, עיין בספר נפתלי שבע רצון .
כדי ליישב קושי' זאת, נ"ל לפי מה דאי' במס' מגילה (דף י"ח ע"א) כאשר הבאתי לעיל, אסור לספר בשבחו של מקום יותר מדאי, דאמר ר' אליעזר, מאי דכתיב מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת ה' יַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלָּתוֹ (תהלים קו, ב), למי נאה למלל גבורות ה' למי שיכול להשמיע כל תהלתו ע"ש. פי' מהרש"א וגם הרי"ף [בעין יעקב שם] וז"ל: הא דאסור לספר בשבחו יותר מדאי, היינו בקביעות ברכה, כך פי' רש"י [בד"ה אסור]. ומהרש"א מפרש: אין ר"ל בקביעות הברכה בפני עצמה, אבל בברכה אחת שרי להוסיף בשבח המקום, דהא לקמן בפרק הקורא עומד [שם דף כ"ה ע"א] אמרינן דההוא דנחית ואמר האל הגדול הגבור והנורא וכו', א"ל סיימתינהו לכולהו שבחא דמרא, משמע דאפילו בברכה אחת אסור להוסיף, והיינו נמי בקיעות ברכה אחת משמונה עשר ברכות, ולאפוקי בלא ברכה כלל, מותר לספר בשבחו יותר עכ"ל.
השתא יתורץ קושי' הרשב"א, וכך הוא אומר בעל הגדה, מצוה עלינו לספר ביציאת מצרים, לפ"ז קשה הרשב"א יקבע ברכה לעצמה, למה אין מברכין על מצוה זו של סיפור יציאת מצרים, כמו שמברכין על כל מצוה דרבנן. מש"ה אמר בעל הגדה ליישב זאת, וכל המרבה לספר הרי זה משובח, מש"ה אין רשאי לברך עליו, כי אסור לספר בשבחו של מקום יותר מדאי היינו דוקא בברכה, אבל בלא ברכה מותר לספר בשבחו יותר, ומש"ה אסור לברך כדי להרבות ולספר ודו"ק.
עכ"ל.
*
הנה בקטלוג של 'קדם' נמצא כמה תמונות מהכת"י שמכרו, והצלחתי להעתיק דרוש אחד משם. [לא אפרסמה בשלימות, כי איני יודע אם יש בזה איסור של זכיות יוצרים, ואעתיק רק מה שנוגע לענינינו], וזה לשונו:
ונ"ל דכך הוא הענין, לפמ"ש טעם מצה ע"ש שלא הספיק וכו', נמצא מצה מורה על חירות ושבח למקום ב"ה, מרור נמי מורה על זה. וכך אמר בעל הגדה מצוה עלינו לספר וכו' וכל המרבה לספר וכו' עיין שם למ"ש תמצא נחת, ושם נאמר ישוב מספיק על קושי' הרשב"א למה אין אנו מברכין על סיפור יציאת מצרים כבשאר מצות דרבנן, והואיל דצריך לענינינו צריך לפלפל בקצרה, מה דאית' במגילה (דף י"ח ע"א) אסור לספר בשבחו של מקום יותר מדאי, דאמר ר' אלעזר מאי דכתיב מי ימלל גבורות ה' וכו', למי נאה למלל גבורות ה' למי שיכול להשמיע כל תהלתו. ופי' מהרש"א הא דאסור לספר יותר מדאי היינו בקביעות ברכה לעצמו, אבל בברכה אחרת שרי להוסיף בשבח המקום עיין לעיל, לאפוקי בלא ברכה כלל מותר להוסיף בשבח המקום. לפ"ז מיושב קושי' הרשב"א, ועיין לעיל בפסקא כל המרבה לספר. לפ"ז ל"ק קושי' בעל מטה אהרן למה לא מברכין כשאר מצות דרבנן, לפי שאסור לספר יותר מדאי, רק בלא ברכה צריך לאומרו, ויכול להוסיף מה שירצה.
עכ"ל.
ועין בעין יראה בעליל שכוונתו לטקע הנ"ל שנמצא בפנקס של מ"י.
*
מתוק לחכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 344
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג מאי 21, 2021 7:39 am

Re: חכם לב - דרושים על הגש"פ

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מתוק לחכי »

ואם ההוכחה הנ"ל אינה משכנע לגמרי, עוד יש לי הוכחה אחרת.
הנה בפנקס של מ"י נמצא דרוש ארוך על 'כהא לחמא עניא', ובעיקרו הוא ביאור בגמ' פסחים (דף ל"ה ע"א), וכל הדרוש הנ"ל הוכפל ג"כ בכת"י של הגרי"מ עמ"ס פסחים (סי' ג').
*
וכ"ז רק לחזק ההרגשה והתחושה שהי' לי בעת שראיתי המאמר במוריה תשמ"ט, שמתוכן הדברים נראה שהם מהגרי"מ, שהדרושים המה בנוסח ובסגנון שלו בשאר כתביו, ובאותן הקדמות שמשתמש בהם פעם אחר פעם, וגם נוסח הכתיבה הוא שלו ממש.
*
אין זה פעם הראשונה שהצלחתי בעז"ה לזהות כת"י שהי' מיוחס להגרד"א, שאינו ממנו אלא מחתנו הנ"ל, [ה"ה הקונטרס בדרך פלפול עמ"ס מגילה, הנקרא 'חכם לב' (בגימ' מיכל]. ואל יהי' דבר זה זר בעיניך האיך אירע טעות כזה, כי לפי הנראה הי' כתבי הגרי"מ מעורבבים בין כתבי חותנו הגרד"א. ואולי שלח החתן העתקה מחידושיו לחותנו, והוא שמרם בגנזיו כדרך שעשה עם כל נייר ונייר שנשלח אליו.
ואברך עוה"פ: ברוך המחזיר אבידה לבעליה.
מתוק לחכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 344
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג מאי 21, 2021 7:39 am

Re: חכם לב - דרושים על הגש"פ

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מתוק לחכי »

בקובץ מוריה העומד להופיע בימים הקרובים יודפס אי"ה מאמר מכת"י הנ"ל שהצלחתי לזהות שהוא מחתנו של הג"ר דוד אופנהיים ה"ה הג"ר יחיאל מיכל אב"ד פרידבורג.
ראה בקובץ זה
עוד העתקתי מכת"י שלו עמ"ס פסחים
ראה כאן
מתוק לחכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 344
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג מאי 21, 2021 7:39 am

Re: חכם לב - דרושים על הגש"פ

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מתוק לחכי »

העתקה של כל הפנקס כת"י המונח אצל מכון ירושלים. [לדאבוני לא הגיע אלי הצילום של ד' עמודים].
הקובץ
שרייב תגובה

צוריק צו “מפעל הוצאת ספרים”