אפדעיט: מגילת ספר עמ"ס מגילה

די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד

מתוק לחכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 344
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג מאי 21, 2021 7:39 am

אפדעיט: מגילת ספר עמ"ס מגילה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מתוק לחכי »

ב"ה נאך אסאך ארבעט און אביסל הילף פון משתתפים האבן מיר זוכה געוען מסיים צו זעהן דאס אויפקלאפן פונעם כת"י מגילת ספר עמ"ס מגילה להגאון האדיר ר' דוד אופנהיים זצ"ל.
לדאבוני איז דער ראש המדברים דאהי הראשון לכל דבר של יידישע קהילות נישט אקטיוו די לעצטע תקופה, מוז איך איבערנעמען זיינע לייצעס... לאמיר זעהן וואס דער עולם איז גרייט צוצוהעלפן לשלימות הפראיעקט.
עס וואלט געווען ראטזאם אז דער ספר זאל זיין גרייט כלול בהדרו אויף דעם קומענדיגן עשרה בטבת ווען א גרויס חלק פון כלל ישראל לומדי דף היומי וועלן בעז"ה אנהייבן מס' מגילה.

וואס מיר האבן איצטערט;
    דעם גאנצן חיבור מגילת ספר (קרוב צו טויזענט עמודים בכת"י). חיבור נפלא על כל המסכת דף אחר דף באופן; פשט, פלפול, הלכה, דרוש, חשבון. כרכא דכולה ביה.
    מיר האבן צוגעלייגט בפנים הספר אסאך מאמרים פון זיינע ספרים וואס זענען שוין געדרוקט, ווי אויך פון די כתבי ידות וואס זענען בנמצא לעיני כל.
    א ליקוט פון די כתבי ידות [הנמצאים] פון דריי חלקים פונעם כת"י עיר דוד [בנוי על בתים וחדרים], וואס דאס זענען קורצע הקדמות און געדאנקן.
    דרוש פון כת"י יד דוד אויף א ירושלמי מס' מגילה.
    קונטרס אויף מס' מגילה בדרך דרוש וחידוד פון חתנו הגאון ר' יחיאל מיכל אב"ד פרידבורג.
    קונטרס חכם לב, פלפולים על המסכת שביררנו שגם זה הוא מחתנו הנ"ל.
    ליקוט אויף די מסכת פון כת"י של בנו חורגו של הגרד"א ה"ה הר"ר שמואל לוי ליכטענשטאט, מו"צ בפראג, ואב"ד בה"כ 'קלויז' בפראג.

די ארבעט וואס ברויך נאך געטוהן ווערן;
    צוויי מתנדבים האבן זיך אנגערופן איבערארבעטן די ביאגראפיע פון הג"ר יחיאל מיכל הנ"ל, אבל עדיין לא נתקבל בודאות...
    א מתנדב האט זיך אינטערגענומען איבער צוארבעטן דעם קונטרס חכם לב הנ"ל.
    יעצט וואלט מען געדארפט עטליכע וואס זענען גרייט אדורך צו גיין דעם גאנצן חיבור צוצולייגן שטרעכלך און פינטלעך [פיסוק וניקוד]. [לע"ע האבן מיר דאס אין קאמפיוטער אין 6 פיילס, יעדע איינס פון בערך 100-150 בלעטער].
    וואלט אויך געקענט נוצן איינעם איבערצושרייבן די ביאגראפישע נקודות וואס מיר האבן מלקט געווען אויף בנו חורגו הג"ר שמואל הנ"ל.
ווער איז גרייט צו העלפן?

שנה טובה ומתוקה
מתוק לחכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 344
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג מאי 21, 2021 7:39 am

Re: אפדעיט: מגילת ספר עמ"ס מגילה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מתוק לחכי »

לידיעה בעלמא:
דער כת"י מגילת ספר איז געשריבן מיט א הערליכע כתב [חוץ מכמה עמודים המטושטשים], נישט קיין לאנגע קטעים, ריוח בין קטע לקטע, כמה תיבות מודגשים בריש כל קטע, ווי אויך האט ער צוגעצייכנט א מראי מקום אויף יעדע איינציגע זאך, ער האט ממש נישט איבערגעלאזט קיין ארבעט פאר אונז, נאר דאס צו טייפן און מפרסם זיין.
ווי עס זעהט אויס איז עס געווען ממש מוכן לדפוס. [וכמו כן זיינע אנדערע כתבי ידות אויף אנדערע מסכתות].
רוב מראי מקומות האבן מיר נאכגעזוכט, ובמקומות בודדים הוצרכנו לשנות שכנראה דפוס הש"ס שלו הי' שונה במקצת מהש"ס שלנו.
זיינע ציונים צו תלמוד ירושלמי זענען אויך לויט די דפים, והי' לו דפוס ווינציאה. וכמו"כ ציין למספר הדף במדרשים שונים. [א"א להתאפק מלומר אז זיין בקיאות איז ממש מבהיל על הרעיון. ווי ער אליינס שרייבט אויף א פלאץ "הש"ס שגור על לשוני"].
ער לייגט צו זייער אסאך לשונות בדרך מליצה, דאס גיבט א געשמאק צום לערנען.
זיין גיגאנטישע לייברערי איז אנגעקומען צו די אקספארד לייברערי אין באדליען, ענגלאנד. א חלק געפינט זיך שוין אין דיג'יטעל ווערסיע וואס מען קען זעהן אנליין.
מיר האבן אויך שוין באקומען פידיעף'ס פון עטליכע כתבים פון דעם לייברערי, ועוד חזון בסייעתא דשמיא.
מיר האבן פרובירט זיך מקשר זיין מיט די סט. פעטערבורג לייברערי אין רוסלאנד צו באקומען רשות מפרסם צו זיין דעם מגילת ספר, אבער זיי ריספאנדן נישט דערווייל. א יוצא רוסלאנד האט מיר מסביר געווען אז אין רוסלאנד ארבעט עס נאר מיט אינטערשמירן... דארף מען דאך וויסן וועמען צו דינגן [פאר געלט] וואס זאל גיין אינטערשמירן [נאך געלט]...
דער פלאן לע"ע איז מפרסם צו זיין דעם חיבור נאר אויף פידיעף. וועט דער אייבירשטער צופירן אז א נדבן וועט דאס וועלן דרוקן אויף זיינע קאסטן, מה טוב ומה נעים.
מתוק לחכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 344
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג מאי 21, 2021 7:39 am

Re: אפדעיט: מגילת ספר עמ"ס מגילה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מתוק לחכי »

אודות הגאון ר' דוד אופנהיים זצ"ל שכמעט שנשכח זכרו, אבער בדורו איז ער געווען מפורסם בכל קצוי תבל, ווי גדולי ישראל בדורו שרייבן אויף איהם "רבן של כל בני הגולה".
חוץ וואס ער איז געווען רב אין פראג, איז ער אויך געווען דער אפיציעלער רב המדינה פון גאנץ מדינת מעהרין. ומצודתו פרוסה און ער האט אויך געהייסן רב אין די ווייטע ק"ק בריסק אין ליטא. ווי אויך איז ער געווען אויפגענומען אלץ נשיא ארץ ישראל.
מען זעהט פון וויפיל הסכמות אויף ספרים וואס ער האט געגעבן [צענדליגער, אפשר הינדערטער], ווי ווייט ער האט משתדל געווען להדפסת ספרים. אבער זיינע אייגענע כתבים ווארטן נאך אויף גואל, ווי דער חיד"א האט זיך שוין מתמרמר געווען אז זיינע אייגענע כתבי ידות זענען נישט געדרוקט געווארן. ווי עס שיינט האט ער אויך צוגעהאלפן מיט געלט להדפסת ספרים [אפשר דערפאר האט יעדער פרובירט צו באקומען זיין הסכמה... לצחות].
ער האט גענוצט זיין עשירות צו העלפן אידישע קינדער, כמחורט על מציבתו. ווי אויך האט ער געהאט א לייברערי פון טויזענטער ספרים און כתבי ידות. פארהאן היינט ספרים פון פריערדיגע אפילו פון ראשונים וואס זענען ארויסגעקומען נאר פון זיין לייברערי.
מיט רעכט שרייבט א שרייבער אויף איהם: "על הגרד"א יובן מאמר חז"ל אין השכינה שורה אלא על חכם, גבור, עשיר, ובעל קומה, וכל הדברים האלה כאשר נראה היו בו".
פארהאן א סיפור [שוין געדרוקט בימיו, און דער חיד"א ברענגט דאס אויך] ווי א תלמיד זיינער האט עפ"י ההוראות שרבו הגרד"א נתן לו [קונטרס שלם עם השבעות וכיו"ב], פארטריבן א דיבוק.
געווען א בלבול אויף איהם צו די רעגירונג אז די אידן רופן איהם 'משיח'. ולמעשה אינו רחוק כ"כ מן האמת, שמצינו שכתבו אליו בהתואר 'דוד מלך ישראל' [ר"ד האט זיי אויסגעשטראכן כנראה מחמת פחד הממשלה והצענזור]. איינער שרייבט אז ער האט געלערנט אין זיין ישיבה 'ישיבת מלכות דוד'.
זכותו יגן עלינו ועל כל המשתתפים.
מתוק לחכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 344
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג מאי 21, 2021 7:39 am

Re: אפדעיט: מגילת ספר עמ"ס מגילה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מתוק לחכי »

מצורף להנאתכם, קונטרס ליקוט עמ"ס מגילה מבנו חורגו של הגרד"א.
קאמענטארן זענען וועלקאמד.
מתוק לחכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 344
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג מאי 21, 2021 7:39 am

Re: אפדעיט: מגילת ספר עמ"ס מגילה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מתוק לחכי »

אפסס. דער פייל איז געווען צו גרויס און דער אייוועלט איז צו קליין.
דא איז א לינק.
https://drive.google.com/file/d/1GaquIQ ... sp=sharing
מתוק לחכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 344
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג מאי 21, 2021 7:39 am

Re: אפדעיט: מגילת ספר עמ"ס מגילה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מתוק לחכי »

לכבוד די יארצייט של רבינו הג"ר דוד אופנהיים, ז' תשרי. א שיינעם ארטיקל אין אידיש פון 'דער איד'.
https://drive.google.com/file/d/1qReR9q ... sp=sharing
מתוק לחכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 344
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג מאי 21, 2021 7:39 am

Re: אפדעיט: מגילת ספר עמ"ס מגילה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מתוק לחכי »

היינט די יארצייט פון הגאון הגדול ר' דוד אופנהיים זצ"ל. לאמיר זיך עפעס מקבל זיין לעילוי נשמתו, וזכותו יגן עלינו ועכ"י.
ווי דער עולם ווייסט האבן מיר שוין ב"ה אויפגעטייפט דעם גאנצן הערליכן חיבור 'מגילת ספר' עמ"ס מגילה. חידושים נפלאים בדרך הלימוד נפלא עד למאוד.
ביני לביני בין איך געווארן סיידטרעקד מיט די קונטריסים פון זיין איידעם און שטיף זוהן. און געלאזט אין דער זייט דער עצם חיבור.
אפילו עס איז שוין אויפגעקלאפט פעלט אבער נאך בעיקר די שטרעכעלעך און פונטעלעך (commas & periods). בשעת'ן טייפן פונעם כת"י איז מיר שווער געווען דאס צו טוהן.
מצידי וואלט איך אין משך פנעם קומענדיגן 'יאר' וואס איך לערן פאר א שיעור אין מס' מגילה, אדורך געגאנגן בלאט נאך בלאט עד גמירא [ואגב להגיה ולהעיר וכו']. ס'איז אבער א גרויסער שאד צו ווארטן נאך א יאר, ווייל עס וואלט געווען א דבר גדול ווען מען קען דאס האבן פערטיג אויף חודש טבת ווען דף היומי וועט לערנען מגילה.
לאמיר רעדן צום פונטל. ווער איז גרייט זיך מנדב צו זיין צו טוהן די ארבעט?
להבהרה, מען דארף 'נישט' קיין מראי מקומות, 'נישט' לחלק הקטעים, ווייל ער האט דאס שוין אליינס געטוהן. אויך איז עס 99% מוגה. אבער אן די שטרעכעלעך מאכט עס שווער דאס לערנען.
אוועטאר
שוועמל
שר עשרת אלפים
תגובות: 14263
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך יולי 19, 2006 8:40 pm
לאקאציע: גידולו בכל מקום

Re: אפדעיט: מגילת ספר עמ"ס מגילה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך שוועמל »

א געוואלדיגע זכות הרב מתוק!
העט איך געווען אביסל פנוי וואלט איך מתנדב געווען אבער מה אעשה וכו'.

כ'בין זיכער חברים דא וועלן מתנדב זיין כבעבר לדבר גדול כזה.
שוש אשיש בה', תגל נפשי באלקי! (ישעיה סא)
מתוק לחכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 344
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג מאי 21, 2021 7:39 am

Re: אפדעיט: מגילת ספר עמ"ס מגילה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מתוק לחכי »

מיר ווארטן בכליון עינים! אביסל פרוסטורירט....
מתוק לחכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 344
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג מאי 21, 2021 7:39 am

Re: אפדעיט: מגילת ספר עמ"ס מגילה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מתוק לחכי »

ישמחו הדרשנים ואוהבי הדרוש. נפרסם קונטרס חכם לב - דרוש, עמ"ס מגילה בדרך דרוש מהגאון ר' יחיאל מיכל בער-אופנהיים חתנא דבי נשיאה של הג"ר דוד אופנהיים זצ"ל.
הסיגנון הוא באופן של הני תנאי כהני תנאי, וזה תלוי בזה, עד כדי מחרוזת ארוך. [כאופן של הספר בתי נפש שי"ל ע"י המכון שבכאן].
https://drive.google.com/file/d/1AFPQ2t ... sp=sharing
קונטרס זה הוא חלק קטן ממה שכתב [בסגנון הדרוש], ובכת"י נמצא עוד עמ"ס ברכות, שבת, עירובין, פסחים, ביצה, יומא, סוכה, ראש השנה, תענית, חגיגה.
בכת"י אין להחיבור שם, ואנו קראנו בשמו 'חכם לב' והוא על שם כת"י אחר שקרוי כן, והוא ג"כ עמ"ס מגילה בדרך החידוד והפלפול, שבררנו בבירור ארוך שהוא ממנו, ולא מחותנו הגרד"א שהי' מיוחס אליו. [והרב יידישע קהלות הגיב לי, ש'חכם לב' בגימ' 'מיכל'].
עוד ישנו חיבור ממנו על הגדה של פסח, שלפי ידיעתי ישנם שני העתקות ממנו [לא השגתי אף אחד מהם]. א' נמכר במכירה פומבית 'קדם' לפני כמה שנים, והשני הי' מונח תח"י הרב יוסף בוקסבוים ז"ל של מכון ירושלים [מכון ירושלים כתבו שהחיבור הוא מר' דוד אופנהיים עצמו, אבל לפי השערתי עפ"י מאמר אחד שפרסמו ממנו, שאינו מהגרד"א, אלא הוא העתקה אחרת מהכת"י שנמכרה ע"י קדם, והוא מחתנו הגרי"מ הנ"ל].
גם נדפס ממנו בשנת ת"ע קונטרס קטן הכמות (שני דפים) על סוגיות דחנוכה, ישנו רק עותק א' ממנו, והוא מונח בהספרייה בבאדליען, אך אמרו לי שאין ביכולתם לסרקו. וחבל.
אגב חלק השני, חכם לב - גפ"ת, הוא כעת ביד למדן אחד, שעובר עליו בעיון, ומבארו ומגיהו, ישלם ה' פעלו, וזכות הצדיקים נ"ע יגן עליו בכל השפעות טובות.
אוועטאר
יידישע קהילות
שר שמונת אלפים
תגובות: 8680
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm

Re: אפדעיט: מגילת ספר עמ"ס מגילה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יידישע קהילות »

מתוק לחכי האט געשריבן:ישמחו הדרשנים ואוהבי הדרוש. נפרסם קונטרס חכם לב - דרוש, עמ"ס מגילה בדרך דרוש מהגאון ר' יחיאל מיכל בער-אופנהיים חתנא דבי נשיאה של הג"ר דוד אופנהיים זצ"ל.
הסיגנון הוא באופן של הני תנאי כהני תנאי, וזה תלוי בזה, עד כדי מחרוזת ארוך. [כאופן של הספר בתי נפש שי"ל ע"י המכון שבכאן].
https://drive.google.com/file/d/1AFPQ2t ... sp=sharing
קונטרס זה הוא חלק קטן ממה שכתב [בסגנון הדרוש], ובכת"י נמצא עוד עמ"ס ברכות, שבת, עירובין, פסחים, ביצה, יומא, סוכה, ראש השנה, תענית, חגיגה.
בכת"י אין להחיבור שם, ואנו קראנו בשמו 'חכם לב' והוא על שם כת"י אחר שקרוי כן, והוא ג"כ עמ"ס מגילה בדרך החידוד והפלפול, שבררנו בבירור ארוך שהוא ממנו, ולא מחותנו הגרד"א שהי' מיוחס אליו. [והרב יידישע קהלות הגיב לי, ש'חכם לב' בגימ' 'מיכל'].
עוד ישנו חיבור ממנו על הגדה של פסח, שלפי ידיעתי ישנם שני העתקות ממנו [לא השגתי אף אחד מהם]. א' נמכר במכירה פומבית 'קדם' לפני כמה שנים, והשני הי' מונח תח"י הרב יוסף בוקסבוים ז"ל של מכון ירושלים [מכון ירושלים כתבו שהחיבור הוא מר' דוד אופנהיים עצמו, אבל לפי השערתי עפ"י מאמר אחד שפרסמו ממנו, שאינו מהגרד"א, אלא הוא העתקה אחרת מהכת"י שנמכרה ע"י קדם, והוא מחתנו הגרי"מ הנ"ל].
גם נדפס ממנו בשנת ת"ע קונטרס קטן הכמות (שני דפים) על סוגיות דחנוכה, ישנו רק עותק א' ממנו, והוא מונח בהספרייה בבאדליען, אך אמרו לי שאין ביכולתם לסרקו. וחבל.
אגב חלק השני, חכם לב - גפ"ת, הוא כעת ביד למדן אחד, שעובר עליו בעיון, ומבארו ומגיהו, ישלם ה' פעלו, וזכות הצדיקים נ"ע יגן עליו בכל השפעות טובות.

הערליך שיין!!!
יישר כח וחילך לאורייתא!
זכות הרבנים הגדולים הצדיקים אשר בארץ החיים זאל און וועט אוודאי מגין זיין אויף אייך און אויף אלע מיטהעלפער.
(סליחה על שאני לא יכול לעזור כ"כ בימים אלו מחמת סיבות שונות.)
משנכנס אדר מרבין בשמחה
הל'א דו'ד מסתת'ר עמנו
מתוק לחכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 344
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג מאי 21, 2021 7:39 am

Re: אפדעיט: מגילת ספר עמ"ס מגילה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מתוק לחכי »

דער כת"י חכם לב בדרך החידוד והחילוקים ענטהאלט אויך א קליינער חלק אויף מס' שבת (32 קורצע עמודים). אזויווי מיין געפיל איז דא נאר אויף מס' מגילה, האב איך עס נישט אויפגעקלאפט. אמנם יש מקום לטעון, אז בדרך הטבע וואלט דאך דער כת"י קיינמאל נישט געזען דעם אור עולם (עס איז אפילו נישט בנמצא אנליין), וממילא וועט דער חלק ווייטער בלייבן פארשטעקט. און אז מען דרוקט שוין דעם חלק הרוב דערפון זאל מען אויך אריינלייגן דעם חלק אויך.
אשר על כן אם המצא תמצא א מתנדב וואס איז גרייט עס אויפצוקלאפן, בודאי נצרפו להחיבור השלם, ויהא בזה זכות גדול.
אזויווי איך בין שוין רגיל אין זיין שריפט, דארף מען נאר אויפקלאפן דאס וואס ליינט זיך גרינג, און זיך נישט מוטשען אויף די ווערטער וואס מען פארשטייט נישט, און איך וועל בעז"ה משלים זיין את החסר.
אוועטאר
יידישע קהילות
שר שמונת אלפים
תגובות: 8680
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm

Re: אפדעיט: מגילת ספר עמ"ס מגילה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יידישע קהילות »

מתוק לחכי האט געשריבן:דער כת"י חכם לב בדרך החידוד והחילוקים ענטהאלט אויך א קליינער חלק אויף מס' שבת (32 קורצע עמודים). אזויווי מיין געפיל איז דא נאר אויף מס' מגילה, האב איך עס נישט אויפגעקלאפט. אמנם יש מקום לטעון, אז בדרך הטבע וואלט דאך דער כת"י קיינמאל נישט געזען דעם אור עולם (עס איז אפילו נישט בנמצא אנליין), וממילא וועט דער חלק ווייטער בלייבן פארשטעקט. און אז מען דרוקט שוין דעם חלק הרוב דערפון זאל מען אויך אריינלייגן דעם חלק אויך.
אשר על כן אם המצא תמצא א מתנדב וואס איז גרייט עס אויפצוקלאפן, בודאי נצרפו להחיבור השלם, ויהא בזה זכות גדול.
אזויווי איך בין שוין רגיל אין זיין שריפט, דארף מען נאר אויפקלאפן דאס וואס ליינט זיך גרינג, און זיך נישט מוטשען אויף די ווערטער וואס מען פארשטייט נישט, און איך וועל בעז"ה משלים זיין את החסר.

בל"נ אשתתף.
משנכנס אדר מרבין בשמחה
הל'א דו'ד מסתת'ר עמנו
מתוק לחכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 344
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג מאי 21, 2021 7:39 am

Re: אפדעיט: מגילת ספר עמ"ס מגילה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מתוק לחכי »

איך וועל זיך נישט מתחבר זיין דא במשך כל ימי היום טוב, און אויב עס וועלן זיך אנרופן מתנדבים (?) זאלן זיי ביטע ווארטן מיט געדולד ביז נאך יו"ט.
א פרייליכן יו"ט.
מתוק לחכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 344
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג מאי 21, 2021 7:39 am

Re: אפדעיט: מגילת ספר עמ"ס מגילה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מתוק לחכי »

אזויווי ס'איז דאך פארהאן וועלכע וועלן מארגן זאגן סליחות פון בה"ב (והפזמון ה' ה'). ס'איז דאך אויך פארהאן א מגיפה אין די וועלט ל"ע. לאור זה האבן מיר מעתיק געווען א סליחה וואס הגרד"א האט פערפאסט לעצירת מגיפה, מיוסד על הי"ג מדות של רחמים, ועל י"ג סממני הקטורת.
דער ניקוד איז געמאכט געווארן דורך א פראגרgם, און דער קאמפיוטער איז דאך א דומם, טייל ווערטער האט ער נישט געלערנט, טייל ווערטער האט ער פאלטש געלערנט, ברויך מען דאס נאך צו פארענדיגן, וברצות ה'... לכש...
קישור: https://drive.google.com/file/d/14wJrPR ... sp=sharing
מתוק לחכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 344
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג מאי 21, 2021 7:39 am

Re: אפדעיט: מגילת ספר עמ"ס מגילה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מתוק לחכי »

מ'קען שוין אנהייבן טראכטן פון חנוכה...
פארהאן א קונטרס מהגרד"א על סוגיות דחנוכה (35 פולע בלעטער). געוויסע חידושים על אותן סוגיות האט א תלמיד געדרוקט בלי נטילת רשות (בספר בית יהודה חידושי מהריב"ן), פון דארטן האט דער שבות יעקב (לימים גיסו של רבינו) געזען דעם חידוש, וכתב תשובה ע"ז לרבינו.
לטעם קצת מטעם הצפיחית בדבש, אעתיק ההקדמה, והחידוש הראשון [שהוזכר בשבו"י הנ"ל].

הקדמה
אלה דברי דוד הראשונים, מה שכבר נודע בין החיים, ויד הכל ממשמשין בו, מתקריא ערעא דרבנן והכל דשין בה, וכיון דדש דש בעירו, עיר מוקף חומה ומוקף גויל ודוכסוסטוס ודפתרא וקולן של סופרים, ספירת דברים הדברים אשר קביעו בדפוס ועשאן כיון לעליות פתח, בפתח שלפני חצירו של אדם קונה שלא מדעת, וזכין לאדם שלא בפניו זכיון דאתא מעלמא, שנתפזרו שמעתתן בעלמא ע"י הרב המופלא מוהר"ר אברהם נ"ע שהיה חד מעמודי ב"ה לפנים, אשר קבעתי עתים לתורה בק"ק נ"ש המפוארה, בהיותי שם שם חוק ומשפט ורובץ בין משפתיים שפתי דעת, ויקם אברהם בקימה שיש בו הידור כתוב הדור הוא לקול ההולך על ארבע כנפות הארץ, קול לו, קול אליו, מדבר מבין השחי שיחה נאה ומדבר מחצי קומתו קומת איש לפי גבורתו גבור חיל, חילו לאורייתא, אשר העלה ואשר הביא במטריחנא רוחא מלתא אלבשייהו יקירא, וגילה טפח ומה שעלה במצודתי מצודת דו"ד היא ציון המצויין בהלכה, ואסף בחפניו וחופן על פס יד הכותבת ממילי דמיטב וכת'ב ישיב לבעליו.
והנה עלה בפיו, עליהו לתרופה, להתיר פה מפיק ואחא מרחוק כמטחוי קס'ת, וקס'תו ננערת בקן קולמסא ארישא דמגילתא מגילת ספר כתב עלי. והוא כתב את המגילות לסירוגין כי שיחה דסירוגין נקטי', ומרוב חביבותא היה חוטף מכתף ומנטף קטפא דפירא וקטפא דגווזא ומכתף ועייל בזמן דעיילי אינשי עד שתכלה רגל מן השוק הימין, שוק העליון אילעאי גבר בגבורת התאוה לעינים, עין רואה ואוזן שומעת ממהדורי מילי מהדורא קמא קמא דמטא לידי' כתב על הספר זכרון.
ושם אפס קציהו תראה, וקיצר במקום שהיה לו להאריך, ובדין שיניף המאריך על המקצר בקצירת א'ומר לגלגולת, גלגל החוזר וגלגל היומא יום יום ידרושון דרישה וחקירה חיקור הדין בדיני חנוכה, אז אמרתי שיהיה הכל מתוקן לת'עודה ולא יהיה חתום בלימודה תורה חתומה נתנה חותם בתוך חותם שחותמין במגן דו'ד ויפקד מקום דו'ד.
על כן בררתי לעצמי דרך הרבים ודרך היחיד להיות גלוי לכל ולהודיע במודעא רבא לאורייתא דבור דבר על אופניו מה שכתבתי בספרי מועד דוד על השטה דחנוכה וקבעתי לו שם בפני עצמו "חנוכת הבית לדו'ד", ובית אחד הוא בונה אריח ע"ג לבינה, בונה וסותר ומקשה ומפרק כלאחר יד, ידים עסקניות, וכל היד המרבה לבדוק ולתקן הבדק כאשר עין בעין נראה בפנים ושוה מבחוץ, והשוה להן את הפצמים בין הפצים בלחיים בדיומדין בר"ה וסיכך על גבן, ופי התקר'א יורד וסותם משום היכר ק'ורא כאשר ירדוף הקורא בהרים הר המודיעים בידיעת התומ'ה טעם כעיקר טעם לשבח המגיע לכתב'ים, כת'ב נבחר, ויש ברירה בדרבנן כבורר אוכל מתוך פסולת של לוחות אשר מזה ומזה הם כתובים, ונכנסתי אל אר'ש העמים בשיטה זו ותיבה קולטתו, קולט מן המזחילה וצנור של כרכים כרך, וכל המשמח לו בשמחת תורה, פוק חזי כמה בטלני איכא בשוקא דתלמודאי ובשקונדרין מטיילין, וחנוקות של בית רבן בטלין בה ביטול ברוב בדאורייתא.
מפאת כן אמרתי דבר בעתו מה טוב, ומלתי על לשוני לשון חכמים מרפא, ואומרים מרפא בבית המדרש ביומא דמפגרא ביה רבנן, ומטיילין בהלכות חנוכה לומר דין הניין לי הנאה הבאה מאליו, ואפשר וקא מכוין כיון להלכה פותח ויורד כיון עד שמגיע לאמת ושחי מסיח לפי תומו תומת ישרים, ת'ם מפקד פקודי דאורייתא משמחי לב איקרי, וקריאתן זו הלולו בהילולא דבי רב מהיות הקולות ובל יחדלון קול שופר שיפורא גרם גרם המעלות להעלות על שולחן דבר שנאכל כמות שהוא חי צומח ומדבר כלשון עמו דברי תורה כלשון בני אדם בתיקונא גברא ותיקון מאכל להביא פרפראות לחכמה, ובשעת ת'קנה מניח על שלחנו ודי חלב ודבש תחת לשונו, לשון זהורית, בין קרני הוד והדר בעלי קרניים המנגחים, גדיים ותיישים תלמידי חכמים המתווכחים בהלכה ומדגילין זה את זה, וממילא שמעתתא רווחא וד[ו]גלים עלי אהבה רבה ואהבת עולם, אהבה שאינה בטילה ברוב היוצא כנגד ימים היוצאים ליוצא ובא בקרבא דאורייתא מלחמת מצוה, ועושה לשמה לשם גירוס'ין, גרסה נפשי לתאוה, מאורות היו לי חקיך עשאן כמין שיר, וכל בעלי שיר יוצאין בשיר, ונמשכין בשיר שיר מזמור

חנוכת הבית לדוד

[וז"ל רבינו בתשובתו להשבו"י: הנה ראיתי דבריו בפלפול עצים חד חד נחית לעומק' דדינא ומסיק שמעתתא אליבא דהלכתא ועוף הפורח נשרף בהבל פיו ומדורת נר חנוכה אך באמת דברי דוד הראשונים אשר זכין אדם שלא בפניו שנתפזרו שמעתתיה בעלמא ע"י הרב בן המחבר בית יהודא הוא כתב את המגילה לסירוגין. כי שיחה דסירוגין נקטה וקיצר בקצירת אומר ומקטף ומחטף באשכולת קטפא דפריו קודם לעליו אשר העלה על מזבח הדפוס קבעו ולא קמכווין כיון בעליות הפתח פתוח לאורך ורוחב כפתחו של אולם וכדי שיהא הכל מוכן לתעודה ולא יהי' חתום בלימודה תורה חתומה ניתנה חותם בתוך חותם שחותמין במגן דוד ויפקד מקום דוד על כן בררתי דרך לעצמי דרך הרבים ודרך היחיד להיות גלוי לכל ולהודיע במודעא רבא לאורייתא דבור דבר על אופניו מ"ש בספרי מועד דוד על השיטה דחנוכה וקבעתי לו שם בפני עצמו: חנוכת הבית לדוד]

במסכת שבת דף כ"א בגמרא אמר רבא מ"ט דרב הונא קסבר כבתה זקוק לה ומותר להשתמש לאורה וכו'. הנה לפי רהיטת וסוגית הש"ס דמפרש רבא טעמא דרב הונא על כרחיך ס"ל כוותיה, לפי זה צ"ע דלקמן ע"ב בדף הנ"ל אמר רבא וצריך נר אחרת להשתמש לאורה עכ"ל, ואי ס"ד דרבא ס"ל כדרב הונא דמותר להשתמש לאורה למה מצריך רבא נר אחרת.
ועל כרחיך צ"ל דרש"י מיישב באמת דבר זה בצחות לשונו בד"ה נר אחרת, ז"ל: לעשות היכר לדבר עכ"ל. פירש לפירושו דהיא הנותנת כיון דמסכים רבא שמותר להשתמש לאורה מש"ה צריך נר אחרת להיכרא וזולתו לא יהי' פרסומי ניסא והיכרא בנר חנוכה דהרואה שהוא משתמש בו יאמר לצרכו הוא דנקט כדאיתא לקמן (דף כ"ב ע"ב) בשיטת רבא הי' תופס נר חנוכה וכו' משום דהרואה אומר לצרכו הוא דנקט ע"ש.
וכן מצאתי מפורש בבעל המאור ז"ל: ולעולם צריך נר אחרת בבית קבועה לכל תשמישיו כדרבא דאמר רבא וצריך נר אחרת להשתמש לאורה ואפי' למ"ד מותר להשתמש לאורה כל תשמיש שבעולם בהא דרבא מודה שצריך נר אחרת שלא יהא הרואה אומר לצרכו הוא דאדלקה עכ"ל הרי ממש כמו שכתבתי.
לפ"ז קשה למה אוסר רבא אליבא דרב הונא שמנים ופתילות שאסרו חכמים להדליק בהן נרות של חנוכה בשבת שבתוך חנוכה ויהיב טעמא לדבריו משום דמותר להשתמש לאורה ה"ל להתיר שמנים ופתילות האסורי' וכו' להדליק בשבת שבתוך חנוכה לנרות של חנוכה והיה לו לתקן לאסור שלא יניח נר אחרת גבייהו וכיון שלא יהי' שם נר אחרת ממילא יהא אסור להשתמש לאורה ולא יבא לידי הטיה ואפוכי בתרתי למה לי וכל המוסיף גורע מכח שמוסיף נר אחרת גורם איסור הדלקת שמנים ופתילות שאסרו חכמים וכו'.
ואין לומר הא דאמר רבא צריך נר אחרת אדלעיל מינה קאי דקאמר בגמרא בשעת הסכנה מניחו על שלחנו ודיו והתם הוא דמצריך רבא נר אחרת משא"כ כשהיה מדליקין בחוץ. ולפי השקפה ראשונה לכאורה משתמע לשנא דבעל המאור הכי שכתב ואפי' למ"ד וכו' בהא דרבא מודה ע"ש.
ואחר העיון נראה בעליל מזוקק דזה אינו דמידי הוא טעמא משום היכרא שלא יאמרו לצרכו הוא דנקט א"כ אף בחוץ למ"ד דמותר להשתמש לאורה צריך ג"כ נר אחרת משום היכרא דהרואה סבר לצרכו הוא דנקט והא דכתב בעל המאור אפי' למ"ד מותר להשתמש לאורה וכו' בהא דרבא מודה וכו' ה"פ אפי' למ"ד וכו' כגון רב הונא ורב חסדא דס"ל מותר להשתמש לאורה כל תשמיש שבעולם וא"כ אפשר לומר לדידהו דאין צריך נר אחרת להיכרא כי לא ס"ל חששא דהיכרא מ"מ בהא דרבא מודה שצריך נר אחרת ר"ל רבא ע"כ ס"ל הכי לשיטתי' דס"ל שצריך נר אחרת משום היכרא. וכן מצאתי בריא"ז (דף קע"א ע"ב) וז"ל: ויש נותנים טעם להדליק נר אחרת משום היכר עכ"ל ומסתימות לשונו משמע לעולם צריך נר אחרת להיכרא.
והא דסמיך רבא דבריו אדין דמניחן על שלחנו ודיו י"ל רבותא אשמעינן רבא לא מיבעי' אם מדליק בחוץ אם רוצה להשתמש לאורה פשיטא דצריך נר אחרת להיכרא אבל בשעת הסכנה כיון שמניחן על שלחנו ועל כרחיך משתמש לאורה הוה אמינא דא"צ נר אחרת להיכרא כיון דמשתמש שלא במתכווין קמ"ל דאפ"ה צריך נר אחרת להיכרא. וגם מצאתי סברא זו בהר"ן ע"ש.
ואל תטעה במ"ש הר"ן וז"ל: דנהי דרבא מודה דאסור להשתמש לאורה וכיון שכן פשיטא דצריך נר אחרת וכו' שפירושו דס"ל לרבא אסור להשתמש לאורה כרב דס"ל הכי, דבר זה מוקצה מן הדעת דמפרש רבא טעמיה דרב הונא על כרחיך ס"ל כוותיה כמ"ש לעיל.
ועוד אי ס"ד דרבא ס"ל כרב שאסור להשתמש לאורה א"כ אף כשידליק נר אחרת הי' לו לאסור דלשיטת רב הטעם משום ביזוי מצוה היא ולטעמיה אסור אפי' כשמדליק נר אחרת וכ"כ להדיא בעל מלחמות ה' לשיטת רב אף כשיש לו נר אחרת אעפ"כ אסור ושמואל מודה לו ע"ש אלא ודאי דזהו פשוט דס"ל לרבא מותר להשתמש לאורה.
והא דכתב הר"ן נהי דרבא מודה דאסור להשתמש לאורה ה"פ דנהי דרבא מודה דאסור להשתמש לאורה היינו כשאין לו נר אחרת דלטעמיה דס"ל שצריך נר אחרת להיכרא אין חילוק בין בחוץ למבפנים וא"כ אינו מתיר רבא להשתמש לאורה אלא כשיש לו נר אחרת להכירא וכיון שכן פשיטא דצריך נר אחרות בין בחוץ בין בפנים, א"כ למה סמיך רבא דבריו על שעת הסכנה שהיה מניחין על שלחנו. ע"ז מיושב הר"ן הכא הכי קאמר דאע"ג דבשעת הסכנה כיון דמניחו על שלחנו על כרחיך משתמש לאורה אפ"ה צריך לנר אחרת לעשות היכרא בדבר כמ"ש דרבא בא לאשמעינן רבותא וא"כ הדרא קושיא דלעיל לדוכתא.
ואם נפשך לומר דעדיין שף הקושי' מדוכתי' ואיעכול ניביה ניב שפתים אך למחסור דודאי אנחת לן בחדא אמנם נקוט מיהא פלגא בידך דודאי התיקון שלא להביא נר אחרת היה התקון הבריח הטעם שמא יטה דאם אין שם נר אחרת אסור להשתמש לאורה ולא יבא לידי הטייה אך עדיין לא פלטית שמ"מ אסור להדליק נרות של חנוכה בשבת בשמנים ופתילות שאסרו חכמים משום דכבתה זקוק לה ובשבת אם כבתה אי אפשר לחזור להדליק וכן הוא באמת משמעות קושי' התוספ' בד"ה ומותר להשתמש לאורה דז"ל: וא"ת מנ"ל לרבא וכו' פירש הטעם משום דמותר להשתמש לאורה אינו אלא כשיש נר אחרת להיכר והטעם הזה אינו כעיקר דה"ל לתקן ולאסור שלא להדליק נר אחרת וא"כ יהא אסור להשתמש לאורה ולא יבוא לידי הטייה ויוכל להדליק בהיתר בשמנים ופתילות שאסרו חכמים בשבת. אלא העיקר הטעם הוא משום כבתה זקוק לה וא"כ על כרחיך טעמא דרב הונא שאוסר בשבת ג"כ מטעם כבתה זקוק לה ע"זכ מקשים ומנ"ל דסבר רב הונא מותר להשתמש לאורה אם לזה נתכווין תוספ' תיובתא קא חזינא מעשה מקשה ועדיין לא נתקרר דעתי דמאי דמשני תוספ' וי"ל דא"כ לא הוי וכו' מדקאמר בין בחול בין בשבת ש"מ שעוד יש טעם אחר שלא להדליק לבד מטעם חול והיינו שמא יטה א"כ סבר דמותר להשתמש לאורה עכ"ל הא טעם זה אינו מוכרע דיש תקנה לאסור שלא ידליק נר אחרת ויהא אסור להשתמש לאורה ולא יבא לידי הטייה וא"כ הדרי הקושי' במהדורא קמא ונצבה כמו נד וחומה מחיצה העומדת ברוח חיים הם למוצאיהם.
והנה כדי להסיר כל זה בכתבים מן הכרח לומר דהיינו טעמא דרבא שאוסר להדליקן בשמנים שאסרו חכמים וכו' דלא מהני התיקון לאסור מלהביא נר אחרת דעדיין מידי חששא לא נפקא פן ואולי יבוא נר אחרת וא"כ יהא מותר להשתמש לאורה ויביא לידי הטייה לפ"ז קשה קושיא עצומה על הרשב"א שמביא ה"ה בעל המשביר בשמו בסי' תרע"ג וכו'.
מתוק לחכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 344
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג מאי 21, 2021 7:39 am

Re: אפדעיט: מגילת ספר עמ"ס מגילה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מתוק לחכי »

המשך...
והנה כדי להסיר כל זה בכתבים מן הכרח לומר דהיינו טעמא דרבא שאוסר להדליק בשמנים שאסרו חכמים וכו' דלא מהני התיקון לאסור מלהביא נר אחרת דעדיין מידי חששא לא נפקא פן ואולי יבוא נר אחרת וא"כ יהא מותר להשתמש לאורה ויביא לידי הטייה לפ"ז קשה קושיא עצומה על הרשב"א שמביא ה"ה בעל המשביר בשמו בסי' תרע"ג וז"ל: כתב הרשב"א שאלת במה שכתב הרי"ף [(ט.)] בנר חנוכה שמותר להשתמש לאורה אחר עבור זמנה דאם כן למה התירו בה שמנים ופתילות שאסרו חכמים להדליק בהם בשבת שהרי כל עצמן לא התירו אותן אלא מפני שאסור להשתמש לאורה. קושיא זו אינה כלום שהרי לא הצריכו להוסיף בשמן שיהא הולך ודולק כל הלילה אלא כדי שיעורו וכו' עכ"ל. וכן פסק בעל המפה סימן הנ"ל וז"ל ה"ה ב"י בש"ע [(ס"א)]: ואפי' בלילי שבת שבתוך ימי חנוכה מותר להדליק בנר חנוכה השמנים והפתילות שאסור להדליק בהם נר שבת. וע"ז כתב בעל המפה ז"ל: אם אינו נותן בנר רק כדי שיעור מצותו וכו' ע"ש. וכן פוסק הב"ח ריש סימן תרע"ג וז"ל: בשבת אינו מותר אא"כ אינו נותן בנר שמן רק כדי שעור מצותו וכו' ע"ש. ומקור הנובע דין זה הוא שו"ת הרשב"א [ח"א] סימן ק"ע ע"ש.
אמור מעתה היאך מותר להדליק באותן השמנים בשבת של חנוכה הא אי אפשר לצמצם וכי בטורטני יכניס ופן יוסיף קצת יותר משיעור' ואף שהר"ן מביא השיעור שיעורא דרבנן לפי שיעור הדלקת מנורה ע"ש מ"מ היאך נתנו לכל א' וא' תורתו בידו ופן יוסיף שלא במתכוין ויהי' בכלל כל המוסיף גורע ויבא להשתמש לאורה וגזירה שמא יטה. אע"כ צ"ל דאין חוששין לזה מכ"ש שאין לחוש שיביא נר אחרת במתכוין אצל נירות של חנוכה. לפ"ז קושיא ראשונה חוזר וניעור האיך מסכים רבא לאסור בשמנים ופתילות וכו' משום דסובר אליבא דרב הונא דמותר להשתמש לאורה הא ע"כ אינו מותר אא"כ יש לו נר אחרת ה"ל לתקן ולאסור שלא יבוא נר אחרת ויהא אסור להשתמש לאורה וממילא יהא מותר להדליק בשמנים וכו' ואם אתה חושש שיביא נר אחרת במתכוין מכ"ש שיש לחוש פן יוסיף קצת שמן שלא במתכוין כי נתת דבריך לשיעורין ויבא לידי תקלה וא"כ חדא מתרתי לא פלטית.
איברא אחר העיון קושיות הרשב"א מעיקרא דדיני ליתא ושים רעיונך בב"י בהלכות חנוכה סימן תרע"ז [(ס"ד)] שמקשה דברי הטור סימן תרע"ב אמה שכתב בסימן תרע"ז אהדדי ותרוייהו דברי הרא"ש נינהו דהטור פוסק בסימן תרע"ב כהרי"ף דמפ' לשיעורא דמשני הש"ס שאם היתה דולקת עד כשיעור שתכלה רגל דתרמודא ורוצה לכבותה או להשתמש לאורה הרשות בידו. ובסי' תרע"ז פוסק בשם הרא"ש שמביא בשם שאלתות דר' אחאי הנותר מן השמן והפתילות בליל ראשון מוסיף והולך בליל שני והנותר בליל שני מוסיף ומדליק בליל ג' וכן בכל הלילות והנותר ממנו בליל שמיני עושה מדורה ושורפו בפני עצמו שהרי הוקצה למצותו עכ"ל נמצא שסותרין דברי הטור בפסקיו זא"ז. וכתב ה"ה ב"י שמצא בשם מהר"י אבוהב שיש לחלק ביניהם שכשנתן השמן בנר ולא הקצהו אלא לשיעור זמן הדלקה יכול אחר כך להסתפק ממנו אם ירצה אבל כשנתן השמן בנר בסתם אז הוקצה למצות נר חנוכה וצריך לעשות לו זה התיקון עכ"ל.
וכן מביא הב"ח בשמו ומסכים להלכה וזהו תמצית דבריו גם מהר"ן ומהר"י אבוהב שמחלקין דכשנתן השמן סתם אז הוקצה כל השמן למצות נר חנוכה ואסור אבל אם לא הוקצה אלא לשיעור זמן הדלקה לא הוקצה למצותו אלא כדי שיעור הצריך בלבד והוא טעם נכון עכ"ל הב"ח. ועיין סוף סימן תרע"ז.
לפ"ז ע"כ לדעת הרי"ף שפוסק אחר שדלק שיעור המבוארת בש"ס מותר להשתמש בנר חנוכה מיירי בהתנה בפירוש גמור שאין מקצה למצותו רק כפי שיעור הדלקתו באופן הזה הרוצה להנות יהנה אבל אם נתן בסתם אל יהנה. וא"כ אין מקום לקושיות הרשב"א שמקשה היאך התיר רב להדליק בשמנים וכו' הא יבא להנות אחר זמן שיעור הדלקתו ויבא לידי הטייה לזה אין לחוש כלל וכלל שהרי אין מותר להשתמש דוקא אם מתנה בפירוש שאינו מקצה לאחר שיעור מצותו ורב מיירי באינו מתנה ונתן השמן סתם בנר חנוכה ואז אסור להשתמש לאורה ואם מתנה בפירוש מודה רב באמת שאסור להסתפק בשמנים והא דפסק רב שמותר להדליק בשמנים ופתילות שאסרו חכמים וכו' מיירי בנותן השמן סתם ולא התנה דע"כ אסור להתנות על נרות דחנוכה של שבת שרוצה להנות לאורה אחר שיעור זמן הדלקה דאם מתנה כזה א"כ יהי' להנר חנוכה אחר שיעור זמן הדלקתו דין נר של שבת שהרי הוא רוצה להשתמש לאור הנר וזהו כבר נכנס בכלל האסור כולל איסור שמנים ופתילות שאסרו חכמים להדליק בשבת לנרות של שבת אע"כ צ"ל בדלא מתנה מיירי ואסור להשתמש בהן אחר זמן הדלקתו מש"ה התיר רב להדליק בפתילות ושמנים האלו לנרות של חנוכה.
וא"כ נמלטנו מהקושיא שהקשינו עצמינו לדעת דאף לפי הסברא שאסור להדליק בשבת בשמנים ופתילות האילו משום דלמא ידליק נר אחרת ויהא מותר להשתמש לאורה ויבא לידי הטיי' אעפ"כ י"ל שפסק הרי"ף הוא אמת אחר זמן שיעור הדלקה מותר להשתמש לאורה והא דמותר לשיטת רב להדליק בשמנים ופתילות האסורות איירי בדלא התנה ואז אסור להשתמש לאורה ולא יבא לידי הטיי' ודו"ק.
איטשע
שר שלשת אלפים
תגובות: 3329
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 27, 2009 10:19 am

Re: אפדעיט: מגילת ספר עמ"ס מגילה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך איטשע »

אויב מאכט מען דערפון א פידיעף, ביטע מאכט עס לויט די סייז פון lulu.com, אזוי אז יעדער זאל זיך קענען דרוקען פאר זיך א הארטן דעקל ספר.
מתוק לחכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 344
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג מאי 21, 2021 7:39 am

Re: אפדעיט: מגילת ספר עמ"ס מגילה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מתוק לחכי »

נישט באקאנט וואס דאס איז. קענט איר שרייבן דא וואס דער סייז איז?
איטשע
שר שלשת אלפים
תגובות: 3329
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 27, 2009 10:19 am

Re: אפדעיט: מגילת ספר עמ"ס מגילה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך איטשע »

זיי האבן אנליין אלע זייערע סייזעס.
נישט נאר דאס, מען קען עס פאבלישן דורך זיין, ס׳איז ממש קליין געלט.
איטשע
שר שלשת אלפים
תגובות: 3329
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 27, 2009 10:19 am

Re: אפדעיט: מגילת ספר עמ"ס מגילה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך איטשע »

דא האט איר די סייזעס וואס איז נוגע:

Screenshot 2021-11-03 at 20.24.14.png
Screenshot 2021-11-03 at 20.24.14.png (127.56 KiB) געזען 2351 מאל
מתוק לחכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 344
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג מאי 21, 2021 7:39 am

Re: אפדעיט: מגילת ספר עמ"ס מגילה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מתוק לחכי »

המשך לחנוכה:
ועוד יש ליישב דהרשב"א מפרש אליבא דאמת דהילכתא כרב שאסור להשתמש לאורה כמו שכתבו תו' בד"ה ומותר להשתמש וכו' בפירוש דהלכתא כרב וכר"י וכו' שאסור להשתמש לאורה וטעמא דרב משום בזוי מצוה ואזל לשיטתי' דז"ל (בדף ך"ב ע"א) אמר ר' יהודא אמר רב אסור להרצות מעות כנגד נר חנוכה וכו' ה"נ שלא יהא מצות בזויות עליו עכ"ל יע"ש. וא"כ אסור להשתמש לאורה אף אם יש שם נר אחרת כמ"ש לעיל מ"ה מתיר להדליק בשמנים ופתילות ולית דין צריך חשש דאף אם ידליק נר אחרת מ"מ אסור להשתמש לאורה ולא יבא לכלל הטי'.
משא"כ לשיטת רבא דס"ל אין מדליקין בשבת משום דמותר להשתמש לאורה מיירי דוקא כשיש לו נר אחרת לשיטתו אינו מועיל התיקון שלא ידליק נר אחרת כי מידי חששא לא נפקא כי פן ואולי ידליק נר אחרת ואף שי"ל שלא יעשה במתכוין להדליק נר אחרת יש עוד חשש פן יוסיף שלא במתכוין על השיעור הראוי ואי אפשר לצמצם משום זה אוסר רבא להדליק בשמנים ופתילות האסורות והקושי' שהקשיתי הוא לשיטת רבא א"כ לק"מ ודו"ק.
ומידי דברי בו אזכיר אזכרנו מה שנתחדש בבית מדרשי ומחדושי ילפינן כד נחתינן לעומק הלכה הליכות עולם נראה ליישב דברי הרא"ש והטור לא סתרי אהדדי ועולין כהוגן בלי שום פקפוק ונדנוד ופרכוס בבית המדרש. דהנה הטעם שהשמן אסור משום שהוקצה למצותו מאן גלי רזי' מה שבלבו של אדם ומה שבסתר מצפוני. וצ"ל דברים הניכרים הוא מדמוסיף מדלי' ועל השיעור ששערו רבנן ודאי אקצי דעתי' מיני' (ו)[מ]לשמש בתשמישי רשות וקדוש יאמר לו והוקצה הכל למצותן לנר חנוכה והנותן בעין יפה נותן בלי מדות וערכין זהו למראית עין ישפוט תחילת המעשה אמנם סופו מוכיח על תחלתו ומחשבתו ניכרת מתוך מעשיו אם אנו רואין שעושה צרכיו אצל נר חנוכה אחר שדלק השיעור ששערו רבנן מבין ריסי עיניו ניכר שנתן יותר מכשיעור כדי להשתמש לאורה אחר שדלק כשיעור ולאורה הוא צריך ולעשות צרכיו נכנס ולא אקצי דעתיה למצוה רק כשיעור ששערו רבנן והמותר נתן לתוכו להשתמש בו אחר זמן שיעור הדלקה וידים מוכיחות קא חזינן.
וא"כ זכינו לדין ושניהם צדקו יחדיו הא דפסקו הרי"ף והרא"ש והטור בסימן תרע"ב אם רצון האדם להנות אחר זמן שיעור הדלקתו מותר להנות היינו טעמא דסופו מוכיח על תחלתו דלא אקצי למצותו רק כשיעור והמותר נתן בו להשתמש לאורה אחר שיעור הדלקתו וחזותא מוכיח עליו הואיל ומשתמש בו. משא"כ בסימן תרע"ז שפוסק בשם שאלתות דרב אחאי שמותר השמן אסור שם אינו משתמש אחר זמן שיעור הדלקה רק מה שהוא משייר בליל ראשון מוסיף עליה בליל שני וכו' מדמוסיף והולך ומדליק בו בליל שני מוכח דכל השמן שנתן לנר חנוכה מתחילה היה מקצה למצותו לכך פסק המותרת ביום השמיני עושה לו מדורה ושורפה ואסור להנות ממנו שהרי היה מקצה למצות ודו"ק.
*
בגמרא שם ורב חסדא אמר מדליקין בהן בחול אבל לא בשבת קסבר כבתה אין זקוק לה ומותר להשתמש לאורה עכ"ל.
יש להקשות מנלן הא דלמא רב חסדא סבר כתבה זקוק לה מ"ה אסור להדליק בשבת משום דאם כבתה זקוק לה ובשבת אם כבתה אין יכול לחזור ולהדליק ולעולם אימא לך דס"ל אסור להשתמש לאורה משא"כ בחול אם כבתה יכול להדליק מש"ה מתיר רב חסדא להדליק בשמנים ופתילות וכו' דאם כבתה יחזיק וידליק ולא חייש לשמא יפשע. ובהא פליגי רב הונא ורב חסדא דרב הונא סבר חיישינן שמא יפשע ולכך אוסר להדליק אפילו בחול ורב חסדא לא חייש לשמא יפשע דכל ישראל בחזקות כשרות הן ומהדרין אחר מצות וכ"ש שלא יפשע ואם כבתה הדר מדליק ומ"ה מתיר להדליק בחול.
ויש ליישב דכד עיינן בתו' ד"ה מותר להשתמש לאורה וכו' ז"ל דבסתמא לא הייתי אומר ששום אדם יחמיר לאסור להשתמש לאורה וכו'. וע"ז כתב מהרש"א ז"ל: אין זו הסברא מוכרחת וכו' ובהכי מתיישב נמי רב חסדא דקאמר מדליקין בהן בחול אבל לא בשבת אמאי לא קאמר סתם מדליקין בהן והייתי אומר מסתמא בחול אבל לא בשבת דלא הייתי אומר ששום אדם יחמיר לאסור להשתמש לאורה אלא ע"כ דאין זה סברא פשוטה דאיכא למטעי נמי לאידך גיסא עכ"ל.
והנה הוא נכנס בפרצה דחוקה שהרי תוספות כתבו מפורש בסתמא וכו' ומסתמא פירושו דדוקא קאמר. ומה שמביא ראי' מרב חסדא כשול עוזר ונפול עזור די"ל דזה הוא האמת דמסתמא לא יחמיר שום אדם לעצמו לאסור להשתמש לאורה, והא דלא אמר רב חסדא סתם מדליקין דה"א דרב חסדא ס"ל כבתה זקוק לה ובחול מותר דאם כבתה הדר מדליק לה ולא חיישינן שמא יפשע ובשבת אסור מטעם דאם כבתה אינו יכול להדליק וגם מטעם שמא יטה דמותר להשתמש לאורה לכך בא רב חסדא לאשמעינן בפירוש מדליקין בחול אבל לא בשבת להורות בחול הוא היתר פשוט מטעם דכבתה אינו זקוק לה ואעפ"כ בשבת אסור מטעם דשמא יטה דמותר להשתמש לאורה. ולפ"ז אין כאן שום מקום לעורר וטוען בדברי רב חסדא והראי' אחרונה שמביא מהרש"א מדברי רב חסדא ורוצה להוציא הדבר מפשטי' של תוס' עליו להביא ראי'.
ומעתה זכינו לדין דאין מקום להקושיא שהקשינו דאי תימא דס"ל לרב חסדא כבתה זקוק לה ובחול מותר משום דלא חייש שמא יפשע הדרא קושיא לדוכתא דהל"ל סתם מדליקין אלא ודאי דבא לאשמעינן כבתה אין זקוק לה וחסדא הוא וחסדאי מילין ומ"ה מדייק בגמר קסבר רב חסדא כבתה אין זקוק לה ודו"ק. ועוד י"ל בכמה אנפין.
מתוק לחכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 344
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג מאי 21, 2021 7:39 am

Re: אפדעיט: מגילת ספר עמ"ס מגילה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מתוק לחכי »

המשך:
בתוספות שם ד"ה ומותר להשתמש לאורה וא"ת מנ"ל לרבא דסבר רב הונא דמותר להשתמש לאורה וכו'.
יש להקשות דלמא באמת ס"ל לרבא אליבא דרב הונא אסור להשתמש לאורה ובהא לא פליגי רב הונא ורב דתרווייהו ס"ל אסור להשתמש לאורה והא דאמר רבא אליבא דרב הונא מותר להשתמש לאורה פרושו אחר שדלק כשיעור עד שתכלה רגל מן השוק אז מותר להנות ממנו ולהשתמש לאורה ומ"ה אוסר רב הונא להדליק בשמנים ופתילות האסורים וכו' דכיון דנעשה לו כהיתר להשתמש לאורה אחר שיעור הדלקה יבא לידי הטי' כמ"ש לעיל בשם הרי"ף שמפרש הכי הא דמשני הש"ס לשיעורא פרושו שאחר שדלק זמן השיעור הותרה להשתמש לאורה ורב דס"ל אסור להשתמש לאורה פרושו אף לאחר שדלק השיעור עד שתכלה רגל מן השוק אעפ"כ אסור להשתמש לאורה ומפרש לשיעורא כשיטת רש"י ולא כשיטת הרי"ף שמפרש לשיעורא שמותר אחר שדלק כשיעור דרב דס"ל מדליקין בשבת מ"ה ס"ל אסור להשתמש אף לאחר שיעור שלא יבא לידי הטי' ואי אפשר לצמצם ופן יוסיף כמו שמקשה שו"ת הרשב"א על הרי"ף כאשר כבר מלתי אמורה לעיל באריכות ורבא ס"ל שיטת הרי"ף וגם חש לקושיות הרשב"א ומזה יצא לו אליבא דרב הונא שאסור להדליק בשמנים ופתילות האסורים והיא הנותנת משום שמתיר להנות ולהשתמש לאורה אחר שדלק כשיעור לכך אוסר להדליק כי פן יבא לידי הטי'. ובזה הם מחולקי' רב הונא ורב דתרוייהו חשו לקושיות הרשב"א אליבא דהרי"ף ורב מכח קושיות הרשב"א ממאן בשיטת הרי"ף ומפרש לשיעורא אף לאחר שדלק כשיעור אסור ואי אפשר לצמצם ורבא ס"ל כשיטת הרי"ף דלאחר שדלק כשיעור מותר להשתמש לאורה ומכח קושיות הרשב"א ס"ל שאסור להדליק בשמנים ופתילות האסורים דג"כ ס"ל לרבא אי אפשר לצמצם ויבא לידי הטי'.
ויש ליישב דקושיית התו' הכי הוא מנ"ל לרבא וכו' פירש אף אם תרצה לפרש הא דאמר רבא אליבא דרב הונא מותר להשתמש לאורה מיירי אחר שדלק כשיעור אבל תוך זמן שיעור הדלקתן כ"ע מודים דאסור להשתמש מ"מ יש כאן מקום עיון מנ"ל לרבא דס"ל לרב הונא מותר להשתמש לאורה לאחר שדלק כשיעור דהא י"ל רב הונא ס"ל אף לאחר שיעור הדלקה אסור להשתמש לאורה דרב הונא דס"ל כבתה זקוק לי' מפ' הברייתא כפי' ה"א בגמרא מאי לאו דאי כבתה הדר מדליק לה ומשם למד דין זה כבתה זקוק והברייתא מסייע לי' א"כ לשיטת רב הונא אינו מן הצורך לאוקמא הברייתא לשיעורא.
ואף לשיטת רב הונא דס"ל כבתה זקוק לי' וע"כ צריך שיעור אורך הזמן שצריכין הנירות להיות דולקת ואם כבתה תוך זמן זה זקוק לה ודאי רב הונא ס"ל יש שיעור למטה ואם כבתה זקוק לה תוך השיעור אבל למעלה אין שיעור דאף אם נתן לתוכו יותר משיעור אעפ"כ אסור להשתמש לאורה אף לאחר שיעור הדלקה דכל זמן שדולקת והולכת אסורה וכל מה שנתן למצותו הוקצה למצותו, וכיון דאין צריך לאוקמא הברייתא אליבי' לשיעורא י"ל דס"ל באמת אסור להשתמש לאורה אף לאחר שדלק כשיעור וא"כ מנ"ל לרבא וכו'.
ע"ז מיישבים תו' וי"ל וכו' ובלימוד הישיבה הארכתי למעניתו מלא מענה על פני תלם תילי תילי של הלכות.
מתוק לחכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 344
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג מאי 21, 2021 7:39 am

Re: אפדעיט: מגילת ספר עמ"ס מגילה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מתוק לחכי »

דרוש לחנוכה - מכת"י יד דוד על אגדות הש"ס
במס' שבת (דף ך"א ע"ב) דרש ר' תנחום נר של חנוכה שהניח למעלה מכ' אמה פסולה כסוכה וכמבוי. ואמר ר' כהנא דרש ר' תנחום מאי דכתיב והבור ריק אין בו מים ממשמע שנא' והבור ריק אינו יודע שאין בו מים אלא מה ת"ל אין בו מים מים אין בו אבל נחשים ועקרבים יש בו עכ"ל.
הנה כבר צווחו בי' קמאי דקמאי להעמיד הדת על תילה תל המתלקט במלקט ורהיטנא רהיט ואזיל ועינא מטייפא לחבר אל האהל אחת איך תליא תניא בדתניא שני דברים הללו.
ליישב את כל זה בס"ד נלע"ד ליישב בהקדים הנה מצינו בסוכה דיעות חלוקת למה היא פסולה למעלה מעשרים, עיין בריש מס' סוכה [דף ב' ע"א] אמר רבה דכתיב למען ידעו דורותיכם כי בסוכת הושבתי את בני ישראל, עד עשרים אמה אדם יודע שהוא דר בסוכה למעלה מך' אמה אין אדם יודע שהוא דר בסוכה משום דלא שלטא בי עינא. ור' זירא אמר מהכא וסוכה תהיה לצל יומם מחורב, עד ך' אמה אדם יושב בצל סוכה למעלה מך' אמה אין אדם יושב בצל סוכה אלא בצל דפנות וכו'. ורבא אמר מהכא בסוכת תשבו שבעת ימים, אמרה תורה כל שבעת ימים צא מדירת קבע ושב בדירת עראי, עד ך' אמה אדם עושה דירתו דירת עראי למעלה מך' אמה אין אדם עושה דירתו דירת עראי אלא דירת קבע עכ"ל.
אמור מעתה לדעת רבה איכא לדמוי חנוכה לסוכה, כמו שסוכה פסולה משום דלא שלטא בי' עינא ה"נ איכא למימר בחנוכה אי הוי למעלה מך' לא שלטא בי' עינא וליכא פרסומא ניסא על כן פסולה.
אמנם לדעת רבא דסובר הטעם למעלה מך' דפסולה משום דבעינן דירת עראי לפ"ז בנר חנוכה למעלה מך' אמה כשירה דאיפשר לומר דשולט העין יותר מעשרים אמה.
והנה במאי קמפלגי י"ל שהמה מחולקות אי הוה ז' ענני כבוד או רק חמשה, דמצינו דיעות חלוקת ח"א [עי' מכילתא ריש פ' בשלח] שהיו ד' על ארבע רוחות וא' מלמטה וא' מלמעלה וא' לפניהם, וח"א שהיו רק ד' על ארבע רוחות וא' לפניהם [עי' מ"ש רבינו בשם דוד פ' צו].
הנה רבה הוא מסכים כמ"ד שהיה ז' ענני כבוד, על כן סוכה למעלה מעשרים אמה פסולה דלא שלטא בי' עינא בסכך, שהלא כנגד הענן שהי' למעלה מראשיהן של ישראל. משא"כ לפי דברי רבא דמפרש הטעם עד ך' אמה אדם עושה דירתו דירת עראי למעלה מך' אמה אדם עושה דירתו קבע וכו', הוא סובר שהי' חמשה עננים.
ודבר זה אי היו חמשה עננים או ז' עננים תליא בזה אי המה חמשה חומשי תורה או ז' חומשין [עי' שבת דף קט"ז ע"א], דזה לעומת זה עשה אלקים.
והנה מאן מכריע אי המה ז' חומשין או ה' חומשין, נראה דתליא בהא אי האבות היה מקיימו התורה קודם שניתנה, כי למ"ד שהיו ז' חומשין י"ל שהוא כנגד הז' אבות, שאברהם התחיל לקבל התורה, והוא קיים תחלה מצות הברית, ומאברהם עד משה המה ז' דורות אברהם יצחק יעקב לוי קהת עמרם משה, ונגד כל א' הוא חומש א', וספר אלה הדברים הוא חומש השביעי הוא נגד משה. משא"כ אי נימא שהמה רק חמשה חומשים.
אמור מעתה לדעת שהיו מקיימי התורה עד שלא נתנה, א"כ חל עלינו חובת ביאור הקרא והבור ריק אין בו מים, דזולת זה יש לפרש כמו שמפרש המדרש בפ' וישב [ב"ר פ"ד ט"ז] נתרוקן בורו של יעקב, ומפרש היפה תואר שהיו עושין השבטים נגד דין תורה, דאין מים אלא תורה ע"ש.
וא"כ הא בהא תליא ר' תנחום שאמר הדין נר חנוכה שהניחה למעלה מעשרים אמה פסולה כסוכה וכמבוי, א"כ ע"כ הטעם דלא שלטא בי' עינא כדעת רבה, לפ"ז [דון] מינה שהי' ז' ענני כבוד, כי התורה נחלק לז' חומשין, כי באמת האבות קיימי התורה עד שלא ניתנה, לפ"ז היה לחובת גברא לפרש מאי דכתיב והבור ריק אין בו מים, הלא אי איפשר לפרש כדעת המדרש דנתרוקן בורו של יעקב, דהלא קיימי אבות התורה, ומיישב רבי תנחום פרושו דקרא הוא, מים אין בו הא נחשים ועקרבים יש בו.
דהנה מצינו שיהודה היה אומר מה בצע כי נהרג את אחינו, שלא היה רוצה לידון אותו בסייף שהוא הרג, ובבור לא היה מים שהוא נגד חנק, ובאמת מצינו [סנהדרין דף נ"ו ע"א] סתם מיתה האמורה לבני נח סייף, ויש דיעות שסוברין שהוא בחנק. והמה לא רצה לדון אותו בדין בני נח, והיה רוצה לידון אותו בדין החמור שהוא שריפה וסקילה, כי היתה להשליך אותו לבור שהוא במקום סקילה, והיה שם נחשים ועקרבים שהוא במקום שריפה כדאיתא במס' כתובות פ' אלו נערות [דף ל' ע"ב] דין ארבע מיתות לא בטלו וכו', וצ"ע למה ועל מה ראה לידון אותו בעונש זה.
כי וודאי אלו היה רוצים לידון אותו בדין בני נח היה מקום ליישב, כי המה היה סוברים שיוסף חייב מפני שהעיד לפני אביהן שהמה נותנין עיניהן בבנות הארץ [ב"ר פד, ז]. וקי"ל בסנהדרין פ' ד' מיתות [דף נ"ז ע"ב] בן נח נהרג בעד א' וקרוב ובלא התראה וכו' יע"ש. ויוסף היה מעיד בפני אביו עליהן שנותנין עיניהן בבנות הארץ, וב"נ חייב הבא על שפחה שייחד לעבדו, כי מיוחדת יש להן שקורין רביתא דפלניא [סנהדרין דף נ"ח ע"ב], וא"כ היה דיניהן כדין הבא על א"א שהוא בחנק, או בסתם מיתה האמורה לבני נח שהוא בסייף, והמה חשבו ששקר ענו בם ודינו כעד זומם, וחשבו בלבם לעשות כאשר זמם לעשות. אמנם דבר זה א"א לומר שהרי לא רצו לידון אותו בדין ב"נ.
אמור מעתה מהו והבור ריק וכו', א"א לומר נתרוקן בורו של יעקב שלא עשה כדין תורה כי דנו אותו בדין בני נח, הלא דבר זה א"א לאומרו שהרי אמרו מה בצע כי נהרג את אחינו, אף גם מים לא היה בבור וצ"ל .. היה רוצים לידון אותו בדין שריפה או סקילה, שהיה חושבים בלבם שיוסף הי' מדבר לשון הרע עליהן, כי מי שמעיד יחידי הוי לשון הרע כדאיתא במס' מכות [דף י"א ע"א] טובי' חטא וזיגוד מנגיד, וקי"ל [עי' ערכין דף ט"ו ע"ב] כל המספר לשון הרע ראוי להכישו נחש, ואף גם ראוי לסקלו באבנים, ותלמוד ערוך שבידינו במס' מכות, על כן היו רוצים לדון אותו בדין ישראל, וה' הציל אותו מידם כי נקי היה אותו צדיק וחישב לטובה.
מתוק לחכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 344
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג מאי 21, 2021 7:39 am

Re: אפדעיט: מגילת ספר עמ"ס מגילה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מתוק לחכי »

המשך פלפול לחנוכה:
שם בא"ד: וי"ל דא"כ לא הוי צריך למימר בין בחול בין בשבת כיון דחד טעמא הוא וכו'.
ויש לדקדק דעדיין קושיות תוס' במקומו עומדת והא דלא אמר אין מדליקין סתם ה"א במיפך והשמה על הלב טעם כעיקר שאין מדליקין בשמנים ופתילות שאסרו חכמים וכו' משום דכבתה אין זקוק לה וכשמדליקין בשמנים האסורות הוי כאלו נותן לתוכו לכתחילה פחות מכשיעור כמ"ש לקמן דברי הריא"ז יע"ש. וטעם זה הוא מלתא דשווי' לתרוייהו בין בחול ובין בשבת דכיון דכבתה אין זקוק לה צריך לכתחילה להדליק בשמן ופתילות הראוים להדליק כשיעור הדלקתן מש"ה קתני בפירש בין בחול ובין בשבת לאשמעינן הא דאין מדליקין הוא מטעם דכבתה זקוק ובשבת אי אפשר להדליק ובחול אף שאפשר להדליק אם כבתה אעפ"כ אסור מטעם שמא יפשע.
ויש ליישב אי משום הא לא ארי' דאין מקום לטעות בדברי רב הונא דע"כ ס"ל לרב הונא כבתה זקוק דאלת"ה תקשה דרב הונא אדרב הונא דלקמן (בדף ך"ג ע"א) איתא ז"ל: אמר רב הונא חצר שיש לה שני פתחים צריכה שתי נרות. ואמר רבא לא אמרן אלא משתי רוחות אבל מרוח אחת לא צריך מאי טעמא וכו' לעולם משום חשדא דבני מתא וזימנין דמחלפי בהאי ולא חלפי בהאי ואמרי כי היכי דבהאי פיתחא לא אדליק בהך פיתחא נמי לא אדליק עכ"ל. דון מיני' דרב הונא סובר כבתה זקוק לה דאלת"ה אמאי מצריך רב הונא להדליק בשני פתחים משום חשדא, הא הרואה יאמר שהדליק וכבתה, אלא ודאי מוכח דס"ל לרב הונא כבתה זקוק לה א"כ הרואה יאמר שלא הדליק דאם הדליק וכבתה הדר זקוק לה עד שתכלה רגל מן השוק. א"כ גדר מזה וגדר מזה דאין מקום לנטות לימין ושמאל בדברי רב הונא. וא"כ ה"ל לסתום דבריו ולומר אין מדליקין ומדפרש דבריו בין בחול בין בשבת ש"מ שעוד יש טעם אחר שלא להדליק בשבת וכו' משום דמותר להשתמש לאורה ודו"ק.
ובזה חכם עוקר מעיקרא דדינא פירכא ליתא מאי שמקשה הרש"א וז"ל: לא המ"ל מדליקין סתם דה"א דוקא בחול אבל בשבת אין מדליקין כו' [עכ"ל התוס']. ויש לדקדק דלעיל נמי לרב הונא אימא דלא המ"ל סתם אין מדליקין דה"א דוקא בשבת משום שמא יטה דמותר להשתמש לאורה אבל בחול מדליקין דכבתה אין זקוק לה עכ"ל. ולפמ"ש גברא קא חזינא ותיובתא לא קא חזינא דאי אפשר למטעי בדברי רב הונא שמוכח ומוכרע לשיטתו כבתה זקוק לה.
ובר מן דין קושיות הרש"א אין צריך לפנים דבדברי רב הונא אם היה אומר סתם אין מדליקין לא הי' מקום לטעות בדבריו דדוקא בשבת אין מדליקין אבל בחול מדליקין משם דכבתה אין זקוק לה, דא"כ בלשון היתירא ה"ל לאשמועינן והל"ל מדליקין ואז הייתי אומר דקאי על חול כמ"ש תוס' לשיטת רב, ומדאמר בלשון איסורא אין מדליקין משמע דאתי לאשמועינן דאין מדליקין אפילו בחול.
ובלא"ה מן הכרח לומר סברא זו דאף לפי מאי שמתרץ מהרש"א דסתמא דחנוכה מדין חנוכה קמיירי ולא מדין שבת וכו' עדיין לא פלטנו דהא אכתי יש מקום ללון דאי אם אמר סתם אין מדליקין ה"א דקאי אשבת ואין מדליקין בשבת מטעם דס"ל כבתה זקוק לה ובשבת אי אפשר להדליק אבל בחול מדליקין דלא חיישינן שמא יפשע וזהו הטעם דשוו לתרוייהו ומדיני חנוכה נגע בהו אלא ודאי בדברי רב הונא שמדקדק בדבריו ואמר בלשון איסורא אין מדליקין אין מקום לומר שקאי דוקא על שבת וק"ל.
והנה אחר הכתיבה ראיתי בספר מהררי"ט בחידושיו למסכת שבת שמרגיש בקושי' זו שהקשיתי ומיישב בדוחק ולפמ"ש ניחא והוא פשוט.
שרייב תגובה

צוריק צו “מפעל הוצאת ספרים”