קושיות והערות על שיעור היום - פרק ערבי פסחים

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

ביבער היט
שר חמש מאות
תגובות: 616
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג אוגוסט 01, 2014 12:15 pm

קושיות והערות על שיעור היום - פרק ערבי פסחים

תגובהדורך ביבער היט » מאנטאג סעפטעמבער 08, 2014 1:32 pm

עס איז מבואר אין די ערשטע משנה די חיוב ד' כוסות לעניי ישראל און ווי עס ווערט געברענגט אין די פוסקים איז דא א חיוב 'אלעס' צו פארקויפען פאר ד' כוסות אפילו די גלימא דעל כתפי' עס איז א חידוש אז מען געפינט נישט ביי אנדערע מצוות אזא שטארקע חיוב צו פארלירען ממש כל נכסיו פאר א קיום מצוה מדרבנן


צום לעצטן פ' אינעם מסכת דארף מען זיך מער אנגארטלען זיך גרייטענדיג לסיום המסכת

אוועטאר
קושר כתרים
שר מאה
תגובות: 136
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 13, 2014 3:59 pm

חיוב למכור כסותו במצוה דרבנן דפרסומי ניסא

תגובהדורך קושר כתרים » דינסטאג סעפטעמבער 09, 2014 11:17 am

ביבער היט האט געשריבן:עס איז מבואר אין די ערשטע משנה די חיוב ד' כוסות לעניי ישראל און ווי עס ווערט געברענגט אין די פוסקים איז דא א חיוב 'אלעס' צו פארקויפען פאר ד' כוסות אפילו די גלימא דעל כתפי'. עס איז א חידוש אז מען געפינט נישט ביי אנדערע מצוות אזא שטארקע חיוב צו פארלירען ממש כל נכסיו פאר א קיום מצוה מדרבנן


האמת אמנם שיש בזה חידוש שחייב למכור כסותו בשביל קיום מצוה דרבנן, אך יש בכלל מה שבפרט, שהוא הדין בשאר מצוות שיש בהם משום פרסומי ניסא, וזיל בתר טעמא, שבכל מקום שהיא משום פרסומי ניסא חייב למכור כסותו, וכלשון רבי אלחנן בקובץ הערות (סימן כג ) "דפרסומי ניסא חמירא מכל המצות, דצריך למכור כסותו".

כן מצינו בדין הדלקת נר חנוכה, כמו שכתב בטור או"ח סי' תרע"א: "ויען כי אירע הנס בנרות תקנוה להדליק נרות בכל לילה כדי להזכיר הנס, וצריך כל אדם ליזהר בהן מאד ואפילו עני המתפרנס מן הצדקה שואל או מוכר כסותו ולוקח שמן להדליק".

וכתב ע"ז הב"י, שואל או מוכר כסותו ולוקח שמן להדליקן, כן כתב הרמב"ם (הל' חנוכה פ"ד הי"ב), וכתב הרב המגיד דהיינו מדתנן בפרק ערבי פסחים (צ"ט ע"ב) שאפילו עני שבישראל אל יפחתו לו מארבע כוסות של יין, וטעמא משום פרסומי ניסא". ומשם איפסקא הילכתא בשו"ע שם ס"א דאפילו עני המתפרנס מן הצדקה שואל או מוכר כסותו ולוקח שמן להדליק. (אגב, החיוב למכור כסותו בנ"ח היא רק לקיום החיוב דרבנן לבד דהיינו להדליק נר אחד בכל לילה, אבל לא בשביל נר הנוסף למהדרין ומהדרין מן המהדרין (משנ"ב שם סק"ג, מא"ר).

ועיין בשערי תשובה (שם סי' תרע"ח ס"א) שמביא מה שהקשו הלח"מ והא"ז על הכסף משנה שכתב דלמכור כסותו בנר חנוכה הוא כ"ש מד' כוסות, דמה כ"ש הוא, דהא ד' כוסות נמי פרסומי ניסא איכא. וכתב הלח"מ ליישב דהא דאמרינן דעדיף מקידוש היום, אעפ"י שהוא עדות ע"ז בריאת העולם, מ"מ הוא רק בביתו, משא"כ נ"ח שמדליק מבחוץ ואיכא פרסום הנס לציבור, ומה"ט הוי כ"ש מד' כוסות, ולכן שפיר פסק המג"א דלדידן שמדליקין מבפנים לא אמרינן האי דינא דחנוכה, ולא נאמרו אלא בזמן שמדליקין מבחוץ ע"ש.
וכתב עליו השערי תשובה: "ובמחכ"ת אגב שיטפא רהיט ליה וכ"כ בשם המג"א, דהמג"א לא כתב כן אלא אהא דאמרינן דנר שבת קודם משום שלום ביתו, דפי' כשמדליקין בפנים יקנה נ"ח כו' כמ"ש, אבל לא בא לגרוע עדיפות נ"ח כלל בשביל הדלקה בפנים, ואדרבה משמע מדבריו דלענין דעדיף מקידוש היום ויין להבדלה אף עתה הדין כן", עיי"ש.

הכלל, בכל מצוה דרבנן דפרסומי ניסא יש חיוב למכור כסותו, ואם יש מקום שהיא חידוש, היא במצות מחצית השקל דאורייתא, שכתב הרמב"ם (פ"א מהל' שקלים ה"א) מ"ע מן התורה ליתן כל איש מישראל מחצית השקל... אפילו עני המתפרנס מן הצדקה חייב ושואל מאחרים או מוכר כסות שעל כתיפו ונותן מחצית השקל כסף". (ועיין במנחת חינוך (מצוה קה אות ז ) שאם אינו רוצה ליתן כופין אותו עד שתצא נפשו, כיון שחייב במצוה זו ככל מצוות עשה שבתורה, רק דאין ממשכנין מפני דרכי שלום.
ראוי שיהיו ישראל מוכתרים בשלשה כתרים, חכמים, ונבונים, וידועים (שו"ת חת"ס ח"ז סי' טז)

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25726
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » דינסטאג סעפטעמבער 09, 2014 11:36 am

יישר כח הרב הקושר כתרים, כתר יתנו לך!

להלכה ולמעשה, דארף א איד מחזר זיין על הפתחים צו קענען איינקויפן; ד' מינים, תפלין, א מזוזה וכו'?

אוועטאר
קושר כתרים
שר מאה
תגובות: 136
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 13, 2014 3:59 pm

מחזיר על הפתחים

תגובהדורך קושר כתרים » דינסטאג סעפטעמבער 09, 2014 5:30 pm

מיללער האט געשריבן:להלכה ולמעשה, דארף א איד מחזר זיין על הפתחים צו קענען איינקויפן; ד' מינים, תפלין, א מזוזה וכו'?


החיוב לחזור על הפתחים נזכר ברמב"ם רק בג' מקומות.

א. פ"ה מהל' שבת ה"א: הדלקת נר בשבת אינה רשות... ולא מצוה... אלא חובה... אפילו אין לו מה יאכל שואל על הפתחים ולוקח שמן ומדליק את הנר, שזה בכלל עונג שבת.

ב. פ"א מהל' שקלים ה"א: מ"ע מן התורה ליתן כל איש מישראל מחצית השקל בכל שנה ושנה, אפילו עני המתפרנס מן הצדקה חייב, ושואל מאחרים או מוכר כסות שעל כתיפו ונותן מחצית השקל...

ג. פ"ד מהל' חנוכה הי"ב: מצות נר חנוכה מצוה חביבה היא עד מאד, וצריך אדם להזהר בה כדי להודיע הנס ולהוסיף בשבח האל והודיה לו על הנסים שעשה לנו, אפילו אין לו מה יאכל אלא מן הצדקה שואל או מוכר כסותו ולוקח שמן ונרות ומדליק.

בפוסקים מבואר, דהחיוב לשאול על הפתחים ולמכור כסותו היא דוקא במצוה שיש בו טעם מיוחד של פרסומי ניסא. וכן ידוקדק מלשון הרמב"ם בהל' חנוכה, שכתב דבריו "כדי להודיע הנס ולהוסיף בשבח האל והודיה לו על הנסים שעשה לנו" כהקדמה להדין של "שואל או מוכר כסותו ולוקח שמן ונרות ומדליק".

נ.ב. העת הזמן גרמא להיות מחזיר על "הפסחים"... ודו"ק.

בהצלחה
ראוי שיהיו ישראל מוכתרים בשלשה כתרים, חכמים, ונבונים, וידועים (שו"ת חת"ס ח"ז סי' טז)

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25726
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » דינסטאג סעפטעמבער 09, 2014 6:58 pm

יישר כח הרב הקושר, כי לו נאה הכתר!

ביבער היט
שר חמש מאות
תגובות: 616
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג אוגוסט 01, 2014 12:15 pm

תגובהדורך ביבער היט » דינסטאג סעפטעמבער 09, 2014 7:45 pm

אין ביאור הלכה איז דא ערגעץ א שמועס אז איינער וואס איז שוין ממילא א עני און ער וועט נישט צופיל ארימער ווערן מיט א כסות ווייניגער, אזא איינער האט מער א חיוב ווי א איד א בעל בתישער איד וואס דארף גיין פארקויפען אלעס און ווערן ''בגדר עני''

ייש''כ קושר כתרים פאר דיינע רייכע ידיעות

ונזכה לכתרה של תורה אכי''ר

ביבער היט
שר חמש מאות
תגובות: 616
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג אוגוסט 01, 2014 12:15 pm

תגובהדורך ביבער היט » דינסטאג סעפטעמבער 09, 2014 9:23 pm

יעצט געפינען דעם ביאור הלכה בסימן תרנ''ו בתחילתו באריכות ביי די הלכה פון די שיעור הידור במצות אתרוג

ביבער היט
שר חמש מאות
תגובות: 616
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג אוגוסט 01, 2014 12:15 pm

תגובהדורך ביבער היט » מיטוואך סעפטעמבער 10, 2014 12:28 pm

אין שער המשפט סי' צ''ז סק''ג שטייט א שטארקע דערהער אויף דער נושא, מען געפינט אז די איינציגסטע מאל וואס עס איז דא א חיוב להשכיר עצמו לדבר מצוה איז דא ביי די ד' כוסות משא''כ ביי אנדערע מצוות געפינט מען נישט אז סזאל זיין א חיוב להשכיר עצמו צו קענען קויפען די צרכי המצוה

איז דער שער המשפט מבאר לפי ווי די סמ''ע לערנט אפ דאס וואס עס איז נישט דא א חיוב צו כופה זיין א מענטש להשכיר עצמו לשלם חובו זאגט דער סמ''ע די טעם ווייל כי לי בנ''י עבדים ולא עבדים לעבדים
קומט אויס אז דא ביי ד' כוסות ווי די סיבת המצוה איז אפצוצייכענען דעם כי לי בנ'י עבדים, און דעם אנכי ד' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים
איז די פארדינגען זיך לקיים המצוה בבחינת ווי די גמ' מנחות מ''ח זאגט אז מען זאגט נישט חטא בחטאת בכדי שתזכה להקריב עולה, נאר חטא בחטאת בכדי שתזכה להקריב חטאת דאס הייסט אז אויב מיטן חטא ווערט געברענגט אן הכרה און ארויסווייזונג פון כי לי בנ''י עבדים דעמאלטס איז נישט קיין חסרון דאס פארדינגען זיך פאר א צווייטען
משא''כ ביי נרות חנוכה וכו' איז נישט שייך דער טעם.

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25726
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מיטוואך סעפטעמבער 10, 2014 12:43 pm

אין די גמרא סוף מס' מגילה רעדט מען וועגן די איסור מכירת ספר תורה, זאגט די גמרא אז נאר לישא אשה מעג מען פארקויפן א ספר תורה, האב איך פון דארט אויך געזען אז פאר א יעדע מצות עשה מה"ת איז נישט דא קיין חיוב למכור כל אשר לו כדי לקיים המצוה ודו"ק. די שאלה איז וואס טוט זיך ביי די מצוות פון פרסומי ניסא צו דארט מעג מען אויך פארקויפן א ס"ת?

אוועטאר
הרבטייטעלבוים
שר האלף
תגובות: 1702
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג פאברואר 20, 2012 5:52 pm
לאקאציע: שתולים בבית ד'

תגובהדורך הרבטייטעלבוים » מיטוואך סעפטעמבער 10, 2014 12:47 pm

אפי' בכדי ללמוד תורה מותר למכור
הק' איתמר טייטעלבוים
אבד"ק דלאָניע והגלילות

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25726
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מיטוואך סעפטעמבער 10, 2014 12:48 pm

הרבטייטעלבוים האט געשריבן:אפי' בכדי ללמוד תורה מותר למכור

ריכטיג, נישט אפילו, נאר אדער ללמוד תורה אדער לישא אשה וי"א אף לפדיון שבוים, אבער למשל לאכילת מצה נישט

אוועטאר
הרבטייטעלבוים
שר האלף
תגובות: 1702
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג פאברואר 20, 2012 5:52 pm
לאקאציע: שתולים בבית ד'

תגובהדורך הרבטייטעלבוים » מיטוואך סעפטעמבער 10, 2014 12:50 pm

דוקא תלמוד תורה כי גדול תלמוד ממעשה
הק' איתמר טייטעלבוים
אבד"ק דלאָניע והגלילות

yahoo
שר חמישים ומאתים
תגובות: 256
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוגוסט 07, 2014 3:35 pm

תגובהדורך yahoo » מיטוואך סעפטעמבער 10, 2014 1:19 pm

נאכ'ן אפלערנען די ערשטע אנדערטהאלבען בלאט אין ערבי פסחים קומט אויס אז ר' יוסי איז אויך מודה אז מ'טאר נישט אנפאנגען קיין סעודה ערב פסח סמוך למנחה משום חיובא דמצה, (שלא תהא נאכלת על השובע) אויב אבער ער האט שוין אנגעפאנגען מוז ער נישט מפסיק זיין.

פארוואס זאג איך נישט אז אלס חיובא דמצה דארף ער מפסיק זיין אויך?

די זעלבע איז שווער לויט ר' יהודה יעדן ערב שבת וואס ער האלט מ'טאר נישט אנפאנגען, אויב אבער ער האלט אינמיטען א סעודה קען ער עסן ביז ביינאכט. פארוואס זאג איך נישט אז ער דארף מפסיק זיין כדי שיהא סעודת שבת חביב עליו?

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25726
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מיטוואך סעפטעמבער 10, 2014 1:45 pm

א קשיא אויף א הלכה, עס איז נאר אן איסור מדרבנן און די רבנן האבן נאר געזאגט שלא יתחיל אבער אם התחיל לא הטריחוהו להפסיק, וכן הוא במס' שבת במתני' לא ישב אדם לפני הספר וכו' ואם התחילו אין מפסיקין וכהנה רבות.

שקלא וטריא
אנשי שלומינו
תגובות: 7
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג מאי 08, 2014 2:41 pm

תגובהדורך שקלא וטריא » מיטוואך סעפטעמבער 10, 2014 4:03 pm

yahoo האט געשריבן:נאכ'ן אפלערנען די ערשטע אנדערטהאלבען בלאט אין ערבי פסחים קומט אויס אז ר' יוסי איז אויך מודה אז מ'טאר נישט אנפאנגען קיין סעודה ערב פסח סמוך למנחה משום חיובא דמצה, (שלא תהא נאכלת על השובע) אויב אבער ער האט שוין אנגעפאנגען מוז ער נישט מפסיק זיין.

פארוואס זאג איך נישט אז אלס חיובא דמצה דארף ער מפסיק זיין אויך?

די זעלבע איז שווער לויט ר' יהודה יעדן ערב שבת וואס ער האלט מ'טאר נישט אנפאנגען, אויב אבער ער האלט אינמיטען א סעודה קען ער עסן ביז ביינאכט. פארוואס זאג איך נישט אז ער דארף מפסיק זיין כדי שיהא סעודת שבת חביב עליו?


לגבי ר' יהודה ביזטו נישט גערעכט, ר' יהודה האלט אפילו התחיל בהיתר איז מפסיקין, עיין רשב"ם ד"ה מפסיקין לשבתות

לולי תורתך שעשועי
שר העשר
תגובות: 39
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 13, 2014 6:49 pm

תגובהדורך לולי תורתך שעשועי » מיטוואך סעפטעמבער 10, 2014 6:46 pm

שקלא וטריא האט געשריבן:
yahoo האט געשריבן:נאכ'ן אפלערנען די ערשטע אנדערטהאלבען בלאט אין ערבי פסחים קומט אויס אז ר' יוסי איז אויך מודה אז מ'טאר נישט אנפאנגען קיין סעודה ערב פסח סמוך למנחה משום חיובא דמצה, (שלא תהא נאכלת על השובע) אויב אבער ער האט שוין אנגעפאנגען מוז ער נישט מפסיק זיין.

פארוואס זאג איך נישט אז אלס חיובא דמצה דארף ער מפסיק זיין אויך?

די זעלבע איז שווער לויט ר' יהודה יעדן ערב שבת וואס ער האלט מ'טאר נישט אנפאנגען, אויב אבער ער האלט אינמיטען א סעודה קען ער עסן ביז ביינאכט. פארוואס זאג איך נישט אז ער דארף מפסיק זיין כדי שיהא סעודת שבת חביב עליו?


לגבי ר' יהודה ביזטו נישט גערעכט, ר' יהודה האלט אפילו התחיל בהיתר איז מפסיקין, עיין רשב"ם ד"ה מפסיקין לשבתות


"מפסיקין" מיינט אבער אז ער קען עסן 'נאר' ביז ביינאכט, און ביינאכט דארף ער עוקר זיין את השלחן --

טא, יאהו איז לכאורה גערעכט מיט זיין הערה אז פארוואס זאל ער נישט דארפן מפסיק זיין 'פריער' כדי שיהא סעודת שבת חביב עליו? אדער ערב פסח אלס חיובא דמצה שתהא נאכל על השובע?

נאר דער תי' דערויף איז לכאורה ווי הרב מיללער האט געשריבן:
א קשיא אויף א הלכה, עס איז נאר אן איסור מדרבנן און די רבנן האבן נאר געזאגט שלא יתחיל אבער אם התחיל לא הטריחוהו להפסיק, וכן הוא במס' שבת במתני' לא ישב אדם לפני הספר וכו' ואם התחילו אין מפסיקין וכהנה רבות.

yahoo
שר חמישים ומאתים
תגובות: 256
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוגוסט 07, 2014 3:35 pm

תגובהדורך yahoo » דאנארשטאג סעפטעמבער 11, 2014 4:16 pm

לולי תורתך שעשועי האט געשריבן:
שקלא וטריא האט געשריבן:
yahoo האט געשריבן:נאכ'ן אפלערנען די ערשטע אנדערטהאלבען בלאט אין ערבי פסחים קומט אויס אז ר' יוסי איז אויך מודה אז מ'טאר נישט אנפאנגען קיין סעודה ערב פסח סמוך למנחה משום חיובא דמצה, (שלא תהא נאכלת על השובע) אויב אבער ער האט שוין אנגעפאנגען מוז ער נישט מפסיק זיין.

פארוואס זאג איך נישט אז אלס חיובא דמצה דארף ער מפסיק זיין אויך?

די זעלבע איז שווער לויט ר' יהודה יעדן ערב שבת וואס ער האלט מ'טאר נישט אנפאנגען, אויב אבער ער האלט אינמיטען א סעודה קען ער עסן ביז ביינאכט. פארוואס זאג איך נישט אז ער דארף מפסיק זיין כדי שיהא סעודת שבת חביב עליו?


לגבי ר' יהודה ביזטו נישט גערעכט, ר' יהודה האלט אפילו התחיל בהיתר איז מפסיקין, עיין רשב"ם ד"ה מפסיקין לשבתות


"מפסיקין" מיינט אבער אז ער קען עסן 'נאר' ביז ביינאכט, און ביינאכט דארף ער עוקר זיין את השלחן --

טא, יאהו איז לכאורה גערעכט מיט זיין הערה אז פארוואס זאל ער נישט דארפן מפסיק זיין 'פריער' כדי שיהא סעודת שבת חביב עליו? אדער ערב פסח אלס חיובא דמצה שתהא נאכל על השובע?

נאר דער תי' דערויף איז לכאורה ווי הרב מיללער האט געשריבן:
א קשיא אויף א הלכה, עס איז נאר אן איסור מדרבנן און די רבנן האבן נאר געזאגט שלא יתחיל אבער אם התחיל לא הטריחוהו להפסיק, וכן הוא במס' שבת במתני' לא ישב אדם לפני הספר וכו' ואם התחילו אין מפסיקין וכהנה רבות.


יא, א פיינע צושטעל הרב מיללער.

yahoo
שר חמישים ומאתים
תגובות: 256
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוגוסט 07, 2014 3:35 pm

תגובהדורך yahoo » דאנארשטאג סעפטעמבער 11, 2014 4:29 pm

דף צ"ט:

ביים סוף פונעם עמוד זאגט די גמרא ר' יוסי אומר אוכל והולך עד שתחשך, לכאורה לויט ר' יוסי מעג מען דאך עסן אפי' נאך דעם ער האלט דאך אז מ'דארף נישט מפסיק זיין?

אין אמת'ן אריין דא אין תוס' ד"ה עד שתחשך (ס'גייט ארויף אויף די ווערטער אין די משנה) זאגט דארט תוס' אז אין די גמרא גבי שבתות וימים טובים לא קתני ליה, למעשה דא ביי אונז אין די גמרא שטייט עס יא און אינטערסאנט ס'גארנישט צוגעצייכענט דא ביי די הגהות וציונים וכדומה.

שפעטער אויף דף ק"ב ע"א אונטען שטייט אויך אזא לשון און דארטן האבן זיי יא צוגעצייכענט אנדערע גירסאות.

להתחדד
שר חמישים ומאתים
תגובות: 289
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג מאי 08, 2014 12:08 pm

תגובהדורך להתחדד » פרייטאג סעפטעמבער 12, 2014 5:42 am

yahoo האט געשריבן:דף צ"ט:

ביים סוף פונעם עמוד זאגט די גמרא ר' יוסי אומר אוכל והולך עד שתחשך, לכאורה לויט ר' יוסי מעג מען דאך עסן אפי' נאך דעם ער האלט דאך אז מ'דארף נישט מפסיק זיין?

אין אמת'ן אריין דא אין תוס' ד"ה עד שתחשך (ס'גייט ארויף אויף די ווערטער אין די משנה) זאגט דארט תוס' אז אין די גמרא גבי שבתות וימים טובים לא קתני ליה, למעשה דא ביי אונז אין די גמרא שטייט עס יא און אינטערסאנט ס'גארנישט צוגעצייכענט דא ביי די הגהות וציונים וכדומה.

שפעטער אויף דף ק"ב ע"א אונטען שטייט אויך אזא לשון און דארטן האבן זיי יא צוגעצייכענט אנדערע גירסאות.


דא רעדט מען פין אנהייבן אין אנהייבן האלט ר׳ יוסי אויך איז נאר עד שתחשך

להתחדד
שר חמישים ומאתים
תגובות: 289
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג מאי 08, 2014 12:08 pm

תגובהדורך להתחדד » פרייטאג סעפטעמבער 12, 2014 11:38 am

yahoo האט געשריבן:נאכ'ן אפלערנען די ערשטע אנדערטהאלבען בלאט אין ערבי פסחים קומט אויס אז ר' יוסי איז אויך מודה אז מ'טאר נישט אנפאנגען קיין סעודה ערב פסח סמוך למנחה משום חיובא דמצה, (שלא תהא נאכלת על השובע) אויב אבער ער האט שוין אנגעפאנגען מוז ער נישט מפסיק זיין.

פארוואס זאג איך נישט אז אלס חיובא דמצה דארף ער מפסיק זיין אויך?

די זעלבע איז שווער לויט ר' יהודה יעדן ערב שבת וואס ער האלט מ'טאר נישט אנפאנגען, אויב אבער ער האלט אינמיטען א סעודה קען ער עסן ביז ביינאכט. פארוואס זאג איך נישט אז ער דארף מפסיק זיין כדי שיהא סעודת שבת חביב עליו?


די חילק איז ווען איינער עסט סתם אין די וועלט אריין עסט מען זיך אן
אדער ווען איינער עסט א סעודה עס מען מען מיט א חשבון ער לאזט פלאץ צי קענען עסן וואס מען וועט געבען שפעטער

ביבער היט
שר חמש מאות
תגובות: 616
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג אוגוסט 01, 2014 12:15 pm

תגובהדורך ביבער היט » פרייטאג סעפטעמבער 12, 2014 1:35 pm

עס איז מב' א חידוש אין די גמ' בדף ק''א אז אורחים זענען געווען געוואוינט לאכול ולשתות בבי כנישתא
עס איז באמת א חידוש אז עס זאל זיין מותר אכילה ושתיי' בבית הכנסת וואס עפ''י דמב' בגמ' ופוסקים איז דא חיוב לנהוג בקדושת בית הכנסת און נישט עסן אדער שלאפן אין בית הכנסת
תוס' שמועסט ארום פון די קשיא ועי' בתירוצו
אין ר''ן שטייט ממש א באמבע אז דאס וואס מען געט פאר עניים צו עסן דאס גופא מאכט עס פאר א מצוה דרבים וואס איז מותר בבי כנישתא

אינטערסאנט איז אז אין די אשכנזישע שילען איז נאך געבליבן דער מנהג לקדש בבי כנישתא אפילו שפעטער ווען עס איז שויןנישט געווען די סיבה פון אורחים דאכלי ושתו

אין סימן רס''ט אין שו''ע טוט זיך איבער דעם כוס קידוש וויאזוי דער מוציא את הרבים קען מוציא זיין אנדערע בזמן וואס ער איז נישט יוצא מיטן כוס קידוש
איבער ווער עס איז טועם פינעם כוס הקידוש טוט זיך אויך אין די פוסקים

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25726
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » זונטאג סעפטעמבער 21, 2014 9:27 pm

קו: א"ר ברונא אמר רב הנוטל ידיו לא יקדש. דער קשב"ם לערנט משום הפסק (עי' טור וב"י ושו"ע סי' רע"א סי"ב דלא פירשו כן) וכתב הרשב"ם "אלא אחר יקדש והוא יצא יד"ח בשמיעה -ושתיה- דאין כאן הסח הדעת"

מיינט דער רשב"ם אז ער זאל נאך טרינקען פאר די המוציא און עס איז נעשט קיין הפסק צווישן די נטילה און המוציא, אדער ער זאל טרינקען נאך א כזית פת און וואס טוט זיך מיט א הפסק צווישן קידוש און די שתיה?

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25726
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » זונטאג סעפטעמבער 21, 2014 9:44 pm

קז. דערציילט די גמרא אז לוי האט געשיקט פאר רבי שכר תמרים דבסים טובא קודם האט ער געזאגט ראטי לקדש עליו ולומר כל שירות ותשבחות אבער בלילה צעריה האט ער חוזר געווען.

זאגט דער רשב"ם אז דאס מיינט צער שלשול ווייל תמרים משלשלין כדאמר בכתובות. איז אינטערעסאנט אז לעיל דף פח. דערציילט די גמרא אז עולא איקלע לפומבדיתא און ער האט געגעסן אסאך תמרים ובליליא צערוהו.
דארט איז נישט דא קיין הסבר אין רש"י אויף די צער ודברי תורה עניים במקו"א וכו, אבער די ליקוטי רש"י ברענגט פון תענית ט. אז רש"י זאכט דארט צערוהו בשלשול כדאמר בגיטין תמרי משחנן ומשלשלן.

די תורה האט קיין שיעור וערך רש"י הק' ברענגט א גיטין גמרא דער רשב"ם א גמרא אין כתובות און אין פרק האשה זעלבסט האמיר נישט די טייטש ביז מלערנט ערבי פסחים.

תורה תורה ווי הייליג ביסטו, תורה הקדושה התחננו בבקשה פני צור נערץ בקדושה, לאמיר צוזאמען פועלן א ישועה בכללית ובפרטית.

להתחדד
שר חמישים ומאתים
תגובות: 289
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג מאי 08, 2014 12:08 pm

תגובהדורך להתחדד » מאנטאג סעפטעמבער 22, 2014 3:34 pm

מיללער האט געשריבן:קו: א"ר ברונא אמר רב הנוטל ידיו לא יקדש. דער קשב"ם לערנט משום הפסק (עי' טור וב"י ושו"ע סי' רע"א סי"ב דלא פירשו כן) וכתב הרשב"ם "אלא אחר יקדש והוא יצא יד"ח בשמיעה -ושתיה- דאין כאן הסח הדעת"

מיינט דער רשב"ם אז ער זאל נאך טרינקען פאר די המוציא און עס איז נעשט קיין הפסק צווישן די נטילה און המוציא, אדער ער זאל טרינקען נאך א כזית פת און וואס טוט זיך מיט א הפסק צווישן קידוש און די שתיה?


מען איז יוצא קידוש אן טרינקען אויך

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25726
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מאנטאג סעפטעמבער 22, 2014 3:52 pm

להתחדד האט געשריבן:
מיללער האט געשריבן:קו: א"ר ברונא אמר רב הנוטל ידיו לא יקדש. דער קשב"ם לערנט משום הפסק (עי' טור וב"י ושו"ע סי' רע"א סי"ב דלא פירשו כן) וכתב הרשב"ם "אלא אחר יקדש והוא יצא יד"ח בשמיעה -ושתיה- דאין כאן הסח הדעת"

מיינט דער רשב"ם אז ער זאל נאך טרינקען פאר די המוציא און עס איז נעשט קיין הפסק צווישן די נטילה און המוציא, אדער ער זאל טרינקען נאך א כזית פת און וואס טוט זיך מיט א הפסק צווישן קידוש און די שתיה?


מען איז יוצא קידוש אן טרינקען אויך

אבער דער רשב"ם זאגט דאך שתיה, קוק איבער


צוריק צו “תורתך שעשועי”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 2 געסט