שמואל ק. האט געשריבן:GYI האט א האטליין פיל מיט חיזוק
עס איז ווארשיינליך נאר פאר איינעם וואס דארף עס. ניין?
די אחראים: זייער נייגעריג,אחראי,thefact
שמואל ק. האט געשריבן:GYI האט א האטליין פיל מיט חיזוק
נשמה האט געשריבן:שמואל ק. האט געשריבן:GYI האט א האטליין פיל מיט חיזוק
עס איז ווארשיינליך נאר פאר איינעם וואס דארף עס. ניין?
טראציג האט געשריבן:נשמה האט געשריבן:שמואל ק. האט געשריבן:GYI האט א האטליין פיל מיט חיזוק
עס איז ווארשיינליך נאר פאר איינעם וואס דארף עס. ניין?
יא, אבער לאו דוקא נאר פאר עדדיקס, נאר אויך בכלליות אויף די נושא, וואס עס זענען ליידער אויך דא אזעלכע וואס זענען פארזינקען דערין אבער זענען נישט קיין עדדיקס, וואס דאס קען זיי אויך זיין שטארק בייהילפיג
פראקטיש האט געשריבן:שיינע אשכול דאס.
זאל איך טוהן למעשה?
יקוש פייוויש האט געשריבן:נשמה, סוף כל סוף האסטו א גוטן פענע…
יקוש פייוויש האט געשריבן:אוודאי רעדט ער פון אדיקשאן! און שכח פארן צוברענגען!
זיין עצה איז לכאורה צו תשובה טוהן מיט מסירות נפש, און שטארק חרטה האבן, די שאלה איז ״וואס מיינט מסירות נפש?״ באמת איז נישטא קיין כללית׳דיגע ענטפער, פאר יעדן מיינט עס עפעס אנדערש לפי דרגה דיליה,
אגב, די ערשטע תורה אין הייליגן מאור עינים פאריגע וואך שלח, איז ער מבאר ידיעה/בחירה, (הגם, כ׳בין קלאר ביי מיר אז כ׳האב נישט יורד געווען לסוף דעתו) כ׳גלייב אז איינער וואס קען נישט גוט דעם שטיקל, זאל נישט רעדן (אוודאי נישט שרייבן) אין דעם נושא,
ואגב דאגב.. האב איך אמאל געהערט פון אן אדם גדול מאוד, ווען עמיצער האט אים געפרעגט עפעס בעניני ידיעה/בחירה, ״מיום עמדי על דעתי האב איך מחליט געווען אז דאס ענין איז צו טיף פאר מיר, און כ׳האב אנגענומען א מהלך אויסצולאזן שטיקלעך אין ספרים וואס רעדן בנושא זו! כ׳האב אנגענומען פשט פון בעש״ט הק׳ ׳ואני בער ולא אדע׳ כ׳בין א נער און איך גלייב״ און נישט סתם א אדם גדול נאר א איד וואס קען ש״ס פוסקים אויסנווייניג, ווי אויך אסאך ספרי קבלה שגור על פיו, וכו׳ וכו׳
וַנַּשִּים עַד נֹפַח האט געשריבן:באר מים חיים פרשת שופטים
[spoil]ואמנם מי שהתגבר בנפשו כוחות הגופניות הרי אף שיודע בשכלו כי היה טוב לו שלא לעבור את פי ה',
אי אפשר לו להכניע תאות לבו ולהתגבר עליו וכבר הוא מוכרח לעשות מה שלבו חפץ באין מונע.
וכמו בפרעה הרשע אף שהיה יודע מהמכות הנפלאות שיגיעו לו על המרתו ברצון ה'. לא היה בכוחו לעצור ברוחו ולמשול בתאותו והוכרח לעשות את אשר בלבבו אף שלא ברצונו. וזה אומרם הרשעים הן ברשות לבם. שכל עצמן ברשות לבן הם,
שאין בהם כח לפרוש מתאותן והתאוה מושכתן בהכרח לבאר שחת
(אם לא כאשר ירצו בתשובה יתירה במסירות נפשם ורוחם ונשמתם לאלהי עולם ויתחרטו בחרטה מופלגה וגדולה על העבר. אז בכח החרטה הרבה משברים עול ברזל אשר עליהם וצועקים לה' בכל כחם ולבבם במצוי טיפת דם נפשם ואז האל הטוב יעזרם ויושיעם למען שמו. ועליהם נאמר (תהלים ק"ז, י"ד) יוציאם מחשך וצלמות ומוסרותיהם ינתק וגו' כי שיבר דלתות וגו').[/spoil]
וואס זאגט דער עולם ער רעדט פון עדיקשאן?
און וואס איז זיין עצה?
אושפיזין האט געשריבן:וַנַּשִּים עַד נֹפַח האט געשריבן:באר מים חיים פרשת שופטים
[spoil]ואמנם מי שהתגבר בנפשו כוחות הגופניות הרי אף שיודע בשכלו כי היה טוב לו שלא לעבור את פי ה',
אי אפשר לו להכניע תאות לבו ולהתגבר עליו וכבר הוא מוכרח לעשות מה שלבו חפץ באין מונע.
וכמו בפרעה הרשע אף שהיה יודע מהמכות הנפלאות שיגיעו לו על המרתו ברצון ה'. לא היה בכוחו לעצור ברוחו ולמשול בתאותו והוכרח לעשות את אשר בלבבו אף שלא ברצונו. וזה אומרם הרשעים הן ברשות לבם. שכל עצמן ברשות לבן הם,
שאין בהם כח לפרוש מתאותן והתאוה מושכתן בהכרח לבאר שחת
(אם לא כאשר ירצו בתשובה יתירה במסירות נפשם ורוחם ונשמתם לאלהי עולם ויתחרטו בחרטה מופלגה וגדולה על העבר. אז בכח החרטה הרבה משברים עול ברזל אשר עליהם וצועקים לה' בכל כחם ולבבם במצוי טיפת דם נפשם ואז האל הטוב יעזרם ויושיעם למען שמו. ועליהם נאמר (תהלים ק"ז, י"ד) יוציאם מחשך וצלמות ומוסרותיהם ינתק וגו' כי שיבר דלתות וגו').[/spoil]
וואס זאגט דער עולם ער רעדט פון עדיקשאן?
און וואס איז זיין עצה?
וואס פאלט דיר ביי אז ער רעדט פון עדיקשאן, ער רעדט פון אינער וואס מוטשעט זיך "זייער שטארק" אבער קיין עדיקשאן האט ער נישט
וַנַּשִּים עַד נֹפַח האט געשריבן:אושפיזין האט געשריבן:וַנַּשִּים עַד נֹפַח האט געשריבן:באר מים חיים פרשת שופטים
[spoil]ואמנם מי שהתגבר בנפשו כוחות הגופניות הרי אף שיודע בשכלו כי היה טוב לו שלא לעבור את פי ה',
אי אפשר לו להכניע תאות לבו ולהתגבר עליו וכבר הוא מוכרח לעשות מה שלבו חפץ באין מונע.
וכמו בפרעה הרשע אף שהיה יודע מהמכות הנפלאות שיגיעו לו על המרתו ברצון ה'. לא היה בכוחו לעצור ברוחו ולמשול בתאותו והוכרח לעשות את אשר בלבבו אף שלא ברצונו. וזה אומרם הרשעים הן ברשות לבם. שכל עצמן ברשות לבן הם,
שאין בהם כח לפרוש מתאותן והתאוה מושכתן בהכרח לבאר שחת
(אם לא כאשר ירצו בתשובה יתירה במסירות נפשם ורוחם ונשמתם לאלהי עולם ויתחרטו בחרטה מופלגה וגדולה על העבר. אז בכח החרטה הרבה משברים עול ברזל אשר עליהם וצועקים לה' בכל כחם ולבבם במצוי טיפת דם נפשם ואז האל הטוב יעזרם ויושיעם למען שמו. ועליהם נאמר (תהלים ק"ז, י"ד) יוציאם מחשך וצלמות ומוסרותיהם ינתק וגו' כי שיבר דלתות וגו').[/spoil]
וואס זאגט דער עולם ער רעדט פון עדיקשאן?
און וואס איז זיין עצה?
וואס פאלט דיר ביי אז ער רעדט פון עדיקשאן, ער רעדט פון אינער וואס מוטשעט זיך "זייער שטארק" אבער קיין עדיקשאן האט ער נישט
קוק פריער אין דעם שטיקל איך ברענג עס דא
[spoil]ואכן הנה נודע הדבר מה שאמרו חז"ל (בראשית רבה ס"ז, ח') הרשעים הן ברשות לבם, אמר נבל בלבו (תהלים י"ד, א'), ויאמר עשו בלבו וכו' (בראשית כ"ז, מ"א) אבל הצדיקים לבן ברשותן ויאמר דוד אל לבו וגו' (שמואל-א כ"ז, א') עד כאן. ופירושו כי הרשעים הגם שיודעין כי אחריתן מרה כלענה ויודעים היטב בשעת מעשה העבירות כי זה הוא סם המות שלהם להשמדם עדי עד משני עולמות כמאמר חז"ל (שבת ל"א:) יודעים רשעים שדרכם למיתה שמא תאמר שכוחה מהם תלמוד לומר (תהלים מ"ט, י"ד) ואחריהם בפיהם ירצו סלה וכו'. והיה רצונם לפרוש שלא יתגעלו בתאותם הרע למרוד את פי ה' הגדול הגבור והנורא עושה משפט אל קנא שמו. ואולם כי לאשר נשתקעו הרבה במילוי תאותם בעבירות רעות והגבירו עליהם כוחות החיצונים והקליפות למאוד עד שאין תאות לבם ברשותם, ואין בהם כח למשול ברוחם להתגבר על תאוותם לפרוש מן הרע. כי הלא האלהים עשה את האדם ישר ששכלו ורצונו יהיה להם כח המלוכה והממשלה על התאוה כמאמר הכתוב (ברשית ד', ז') ואליך תשוקתו ואתה תמשול בו. כי כל אדם המשכיל על דבר יראה בעצמו שהוא נחלק לחצאין. כח התאוה שבלב המושכו לכל מיני תאות הגופניות הגשמיות להיתר ולאיסור. וכח השכל אשר עליו שהוא אשר מבין בשכלו כי חלילה לו ח"ו לעבור את פי ה' לעשות קטנה או גדולה מאשר הזהירו עליו פן יראה בעיניו ומרה תהיה באחרונה. וכל אדם לפי מה שהוא באהבתו ויראתו את בוראו בקטנות או בגדלות. ועל כן לפעמים כשיראה אשר עבור התאוה שבו שמתאוה אל הדבר הזה הוא ממציא לו היתרים וסברות כרסיות להקיל בנפשו לעשות הדבר הזה כי מחמדי מעמקי לבו מנתקים אותו אל הדבר למילוי הנאתו. כאשר יבין את זאת כי זה הכל הוא עבור התאוה שבלב. אבל באמת כח השכל והמוח שלו אינו מסכים בשום אופן לעשותו אז תיכף הוא מגביר כח שכלו בראותו שזה אשר רוצה את הדבר הזה הוא רק מהתאוה שבלב המתאוה לכל דברים חיצונים. ולא למען שמו יתברך באהבה להיות בזה מצות ה' בהיתר גמור שלא במצוה הבא בעבירה חלילה. ומכניע תאות זדון לבו הרע בכח השכל אשר עליו כי לו ניתן הכח והממשלה על התאוה כאומרו ואתה תמשל בו. ומתחיל לשוטט בשכלו ולהבין מגדולות בוראו באהבתו ויראתו. וכי כל דברי עולם הזה הם נבזים ושפלים אין מתום בהם. וכל עיקרו לא נברא ואינו חי בארץ כי אם למלאות רצון הבורא לעשות נחת רוח לפניו בכל אשר יוכל ובזה הוא מתגבר על התאוה ועובד את ה' יתברך בזה. שכל עיקרי העבודה לאלהינו יתברך שמו החשובה לפניו יותר מכל הוא ההתגברות על התאוה. שכל עיקרו לא נברא אלא לזה. ואשרי לו שזוכה לעבדו יתברך בזה.[/spoil] רעדט ער פון איינער וואס מוטשעט זיך זייער שטארק, די שטיקל וואס איך האב געברענגט פריער רעדט ער לויט אלע ווארשיינליכקייט פון עדיקשאן ,
אויב דו זאגסט אז נישט זיי ביטע מסביר קלאר די חילוק פון עדיקשאן מיט וואס ער זאגט
די חברה ווילן זאגן אז עדיקשאן איז אינגאנצן א נייע זאך א מחלה בכלל און האט גארנישט מיט וואס שטייט אין די ספרים
דאס איז אינגאנצן נישט מסתבר אז עס זאל זיין אזא זאך און די תורה זאל נישט רעדן דערפון
די תורה געט א וועג פון "לעבן" פאר "יעדן"
והרוצה להבין יבין
טראציג האט געשריבן:וַנַּשִּים עַד נֹפַח האט געשריבן:אושפיזין האט געשריבן:וַנַּשִּים עַד נֹפַח האט געשריבן:באר מים חיים פרשת שופטים
[spoil]ואמנם מי שהתגבר בנפשו כוחות הגופניות הרי אף שיודע בשכלו כי היה טוב לו שלא לעבור את פי ה',
אי אפשר לו להכניע תאות לבו ולהתגבר עליו וכבר הוא מוכרח לעשות מה שלבו חפץ באין מונע.
וכמו בפרעה הרשע אף שהיה יודע מהמכות הנפלאות שיגיעו לו על המרתו ברצון ה'. לא היה בכוחו לעצור ברוחו ולמשול בתאותו והוכרח לעשות את אשר בלבבו אף שלא ברצונו. וזה אומרם הרשעים הן ברשות לבם. שכל עצמן ברשות לבן הם,
שאין בהם כח לפרוש מתאותן והתאוה מושכתן בהכרח לבאר שחת
(אם לא כאשר ירצו בתשובה יתירה במסירות נפשם ורוחם ונשמתם לאלהי עולם ויתחרטו בחרטה מופלגה וגדולה על העבר. אז בכח החרטה הרבה משברים עול ברזל אשר עליהם וצועקים לה' בכל כחם ולבבם במצוי טיפת דם נפשם ואז האל הטוב יעזרם ויושיעם למען שמו. ועליהם נאמר (תהלים ק"ז, י"ד) יוציאם מחשך וצלמות ומוסרותיהם ינתק וגו' כי שיבר דלתות וגו').[/spoil]
וואס זאגט דער עולם ער רעדט פון עדיקשאן?
און וואס איז זיין עצה?
וואס פאלט דיר ביי אז ער רעדט פון עדיקשאן, ער רעדט פון אינער וואס מוטשעט זיך "זייער שטארק" אבער קיין עדיקשאן האט ער נישט
קוק פריער אין דעם שטיקל איך ברענג עס דא
[spoil]ואכן הנה נודע הדבר מה שאמרו חז"ל (בראשית רבה ס"ז, ח') הרשעים הן ברשות לבם, אמר נבל בלבו (תהלים י"ד, א'), ויאמר עשו בלבו וכו' (בראשית כ"ז, מ"א) אבל הצדיקים לבן ברשותן ויאמר דוד אל לבו וגו' (שמואל-א כ"ז, א') עד כאן. ופירושו כי הרשעים הגם שיודעין כי אחריתן מרה כלענה ויודעים היטב בשעת מעשה העבירות כי זה הוא סם המות שלהם להשמדם עדי עד משני עולמות כמאמר חז"ל (שבת ל"א:) יודעים רשעים שדרכם למיתה שמא תאמר שכוחה מהם תלמוד לומר (תהלים מ"ט, י"ד) ואחריהם בפיהם ירצו סלה וכו'. והיה רצונם לפרוש שלא יתגעלו בתאותם הרע למרוד את פי ה' הגדול הגבור והנורא עושה משפט אל קנא שמו. ואולם כי לאשר נשתקעו הרבה במילוי תאותם בעבירות רעות והגבירו עליהם כוחות החיצונים והקליפות למאוד עד שאין תאות לבם ברשותם, ואין בהם כח למשול ברוחם להתגבר על תאוותם לפרוש מן הרע. כי הלא האלהים עשה את האדם ישר ששכלו ורצונו יהיה להם כח המלוכה והממשלה על התאוה כמאמר הכתוב (ברשית ד', ז') ואליך תשוקתו ואתה תמשול בו. כי כל אדם המשכיל על דבר יראה בעצמו שהוא נחלק לחצאין. כח התאוה שבלב המושכו לכל מיני תאות הגופניות הגשמיות להיתר ולאיסור. וכח השכל אשר עליו שהוא אשר מבין בשכלו כי חלילה לו ח"ו לעבור את פי ה' לעשות קטנה או גדולה מאשר הזהירו עליו פן יראה בעיניו ומרה תהיה באחרונה. וכל אדם לפי מה שהוא באהבתו ויראתו את בוראו בקטנות או בגדלות. ועל כן לפעמים כשיראה אשר עבור התאוה שבו שמתאוה אל הדבר הזה הוא ממציא לו היתרים וסברות כרסיות להקיל בנפשו לעשות הדבר הזה כי מחמדי מעמקי לבו מנתקים אותו אל הדבר למילוי הנאתו. כאשר יבין את זאת כי זה הכל הוא עבור התאוה שבלב. אבל באמת כח השכל והמוח שלו אינו מסכים בשום אופן לעשותו אז תיכף הוא מגביר כח שכלו בראותו שזה אשר רוצה את הדבר הזה הוא רק מהתאוה שבלב המתאוה לכל דברים חיצונים. ולא למען שמו יתברך באהבה להיות בזה מצות ה' בהיתר גמור שלא במצוה הבא בעבירה חלילה. ומכניע תאות זדון לבו הרע בכח השכל אשר עליו כי לו ניתן הכח והממשלה על התאוה כאומרו ואתה תמשל בו. ומתחיל לשוטט בשכלו ולהבין מגדולות בוראו באהבתו ויראתו. וכי כל דברי עולם הזה הם נבזים ושפלים אין מתום בהם. וכל עיקרו לא נברא ואינו חי בארץ כי אם למלאות רצון הבורא לעשות נחת רוח לפניו בכל אשר יוכל ובזה הוא מתגבר על התאוה ועובד את ה' יתברך בזה. שכל עיקרי העבודה לאלהינו יתברך שמו החשובה לפניו יותר מכל הוא ההתגברות על התאוה. שכל עיקרו לא נברא אלא לזה. ואשרי לו שזוכה לעבדו יתברך בזה.[/spoil] רעדט ער פון איינער וואס מוטשעט זיך זייער שטארק, די שטיקל וואס איך האב געברענגט פריער רעדט ער לויט אלע ווארשיינליכקייט פון עדיקשאן ,
אויב דו זאגסט אז נישט זיי ביטע מסביר קלאר די חילוק פון עדיקשאן מיט וואס ער זאגט
די חברה ווילן זאגן אז עדיקשאן איז אינגאנצן א נייע זאך א מחלה בכלל און האט גארנישט מיט וואס שטייט אין די ספרים
דאס איז אינגאנצן נישט מסתבר אז עס זאל זיין אזא זאך און די תורה זאל נישט רעדן דערפון
די תורה געט א וועג פון "לעבן" פאר "יעדן"
והרוצה להבין יבין
יא דער הייליגער באר מים חיים רעדט פון עדדיקשאן,
אמנם מי שהתגבר בנפשו כוחות הגופניות הרי אף שיודע בשכלו כי היה טוב לו שלא לעבור את פי ה',
אי אפשר לו להכניע תאות לבו ולהתגבר עליו וכבר הוא מוכרח לעשות מה שלבו חפץ באין מונע.
יעצט וואס זאל איך טאן אז די התגברות בנפשו כוחות הגופניות, אין אונזער פאל: די געפיל וואס מיין מח האט באקומען פון ווערן אנגעפולט און געזעטיגט אפי' נאר פאר עטליכע מינוט, האט שוין פאסירט ווען איך בין געווען דריי פיר יאר אלט, צו איז אין דעם פאל אויך שייך צו שרייען בחירה בחירה בחירה, ווען נאך איידער איך האב געקענט משיג זיין וואס דא האט פאסירט בין איך שוין געווען רעכט עדדיקטעד?
ווייטער לאמיר זען וואס איז די עצה וואס ער גיט דערויף?:
אז בכח החרטה הרבה משברים עול ברזל אשר עליהם וצועקים לה' בכל כחם ולבבם במצוי טיפת דם נפשם ואז האל הטוב יעזרם ויושיעם למען שמו. ועליהם נאמר (תהלים ק"ז, י"ד) יוציאם מחשך וצלמות ומוסרותיהם ינתק וגו' כי שיבר דלתות וגו').
וואס איז דאס אויב נישט די מהלך פון 12 סטעפס פראגראם זיך אינגאנצן איבערגעבן אין די הענט פונ'ם באשעפער און זיך אויסשרייען און אויסגעבן דאס הארץ צו אים ווייל נאר ער בחסדו הטוב קען און וועט דיר העלפן אויב מען וויל באמת, און מ'מיינט דאס ערנסט אוועקצווארפן דאס גאנצע קאנטראל וואס מ'פארמאגט [נישט] און זיך אריינלייגן נאר אין זיינע הענט.
ווי הרב טווערסקי זצ"ל פלעגט זאגן, אז די גאנצע מהלך פון 12 סטעפס טרעפט מען שוין בתורתינו הק' און אין פילע חסיד'ישע ספרים, ס'שטייט נאר נישט ארויסגעשריבן אזוי קלאר און מסודר, אבער דער פודאמענט דערפון איז קלאר.
ופשוט הוא.
קיינמאל אויפגעבן האט געשריבן:דו אלע וואס ליידן אויף עדיקשאן און אדיקטעוו ביהעיוויער, די האבן גאר גרויסע נשמות און ריזיגע הערצער!!!! זיי נעמען זאכן מוראדיג טיף, און דארפן אנפילן זייער רוחניותדיגער געברויך אסאך אסאך מער פון סתם א מענטש, און אין די זעלבע מאס וואס זיי קענען נעבעך זיך מוטשען אסאך טיפער פון אנדערע מענטשן, אזוי אויך ווען מען ריקאווערט קומט מען אן אויף א פלאץ וואס סתם א מענשט קען קיינמאל נישט אנקומען!!!! און דאס איז די לויטערקייט וואס איך האב פריער גערעדט פון.
אמאל געווען האט געשריבן:געהערט פון צענדליגע עדיקטס אין ריקאווערי וואס שטייען און שטוינען פון די אומוויסענדיגקייט און איגנארענץ וואס גייט דא פאר..
מח ולב האט געשריבן:אמאל געווען האט געשריבן:געהערט פון צענדליגע עדיקטס אין ריקאווערי וואס שטייען און שטוינען פון די אומוויסענדיגקייט און איגנארענץ וואס גייט דא פאר..
סערווייווער האט געשריבן:איך מיין אויך אז נשמה האט גערעדט היפש צום זאך אבער סדא וואס האבן עס נישט גיט אנגענימען כאילו נשמה שרייט אז זיי דארפן תשובה טון...
איך מיין אז נשמה האט געמיינט צו זאגן נשמה קארעקט מי איף איים ראנג...
אז סאיז גיט ציריקצוגיין צו די מאמענט ווען ער האט נאך יא געהאט בחירה און גיט ציריקגיין צו יענע מאמענט מיטן הילף פון א טערעפיסט פארשטייט זיך און גיט דורכגיין וואס פונטקליך איז דעמאלטס פארגעקימען וועלכע טשעלענזעס דער מענטש איז דעמאלטס אריבער און וואס פונקטליך די "דראג" האט באריהיגט, אפשר קען מען אזוי היילן עדיקשאן
ממוצע האט געשריבן:נשמה האט סתם ארויסגעברענגט א געדאנק, אז היות - לויט ווי ער פארשטייט - האט זיך די עדיקשאן אנגעפאנגען ווען ס'איז נאך יא געווען א בחירה.
שפעטער איז עס טאקע געווארן אן עדיקשאן, און מ'האט כמעט ווי פארלוירן די בחירה, אבער מתחילה איז עס געווען מיט א בחירה. דעריבער - קען זיין - אז אויב דער מענטש וועט פאררעכטן יענע בחירה, ער וועט תשובה טוען דערויף, וועט דער באשעפער העלפן אז ער זאל קענען ארויסקריכן פון דעם קשורה בו ככלב עדיקשאן.
א שיינע געדאנק, און מעגליך אמת אין געוויסע פעלער. (כאטש ווי איך פארשטיי זענען דא אסאך עדיקשאנס וואס האבן זיך אנגעפאנגען ממש געצווינגערנערהייט פון דאס צעקוועטשעניש פונעם נפש)
נשמה האט געשריבן:אויב ס'האט זיך אנגעהויבן פון די צעקוועטשעניש פונעם נפש? פארוואס איז עס א עבירה?