בית החיים בבארדיטשוב

[נחוניא]

אין "המבשר" איז היינט געווארן געמאלדן אז מען האט געפונען אלטע היסטארישע מציבות אינעם בית החיים אין בארדיטשוב.

[מיללער]

אין "המבשר" איז היינט געווארן געמאלדן אז מען האט געפונען אלטע היסטארישע מציבות אינעם בית החיים אין בארדיטשוב.

אינטערעסאנט

ווייסט מען עפעס מער פון דעם ר' שמואל איסרליש?

[בן בוזי]

דער הייליגער רוזינער איז געווען אן איידעם ביי רבי משה מבארדיטשוב בן ר' אליעזר הלוי וועלכע איז געווען אן איידעם ביי ר' ישראל איסרל בן המהדורא בתרא, ובכן היות ווי דארט ווי ס'דארף צו שטיין אויפן שטיין -גיסו, איז דאך אפגעהאקט איז מסתמא רעדט זיך עס וועגן דודו של הרוזינער, און דער כותב המאמר האט צוזאמען געשטעלט בארדיטשוב+רוזינער=גיסו. חוץ אויב איינער וועט טאקע אנצייגן אז דעם רוזינער'ס שווער האט אנגענומען זיין טאטנ'ס שווער'ס לעצטע נאמען.

[נחוניא]

שם משפחת חותנו של הרוזינער היה "אפרתי". [רבי יוזפא אפרתי מרבני בארדיטשוב היה ג"כ נכד רבי אליעזר אפרתי ראש ישיבת פינסק - אביו של רבי משה מבאטשאן חותנו של הרוזינער].
הרה"ק מרוזין מזכיר את גיסו ר' שמואל במכתב שכתב ביום כ"ג שבט תקצ"ז [נדפס באגרות הרה"ק מרוזין ח"ב עמ' ס"א] "גיסי ידידי ה"ה הרבני המופלג הנגיד מו"ה שמואל בהרב מוהר"מ מבטשאן".

[בן בוזי]

אפשר איז דער חלק וואס שטייט איסרליש אן אונטערשטע טייל פון די מציבה וואס דייט אן אז ער איז אן איסרלס אייניקל?

[לכתחילה אריבער]

עס איז דא א אינטערוויו אויף קאלמע. כ'ווייס נישט צו עס איז אינטערעסאנט, כ'האב עס נישט אויסגעהערט.

[הירשל ציג]

מצבת הרה"ק ר' מאיר בן הקדושת לוי

[נחוניא]

מצבת הרה"ק ר' מאיר בן הקדושת לוי

והצנועה
בתיה בת הרב
הגאון הצדיק מו"ה
מאיר זצ"ל בהרב
הגאון הקדוש
רשכב"ה מ' לוי יצחק
הרב דפה זצלה"ה
נפטרה יום

[מינצקער]

http://shturem.net/index.php?section=news&id=66935

[מה ידידות]

מצבת הרה"ק ר' מאיר בן הקדושת לוי

והצנועה
בתיה בת הרב
הגאון הצדיק מו"ה
מאיר זצ"ל בהרב
הגאון הקדוש
רשכב"ה מ' לוי יצחק
הרב דפה זצלה"ה
נפטרה יום

ווייסט איינער עפעס מער איבער דעם טאכטער פונעם כתר תורה?

[dovidal]

איך וואלט געראטן פאר "אייוועלט" מצבות שטעלער" צו פארן קיין ברדיטשוב אוקריינא אין מאכן בילדער פון אלע מצבות אין בארדיטשוב
ער וועט דארט אנטדעקין גרויסע זאכען בידעי ומכירי הייתי שם ויש הרבה נכדי הבעש"ט ותלמידיו

[נחוניא]

בימים אלה במסגרת עבודות תיעוד הקברים ושיקומם על ידי הרב משה שמואל טהאלער רב העיר ובשיתוף פורום חברות הקדישא בישראל, נתגלו קירות מקוריים של אהל בקירבה לאהל הקיים והידוע מאז שבו יהודים לפקוד את ציונו של סנגורן של ישראל הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב כמו גם את שאר ציוני הצדיקים באוקראינה ובכל מזרח אירופה.

מבנה האהל הנוכחי על ציונו של רבי לוי יצחק קיים כ-30 שנה ונבנה על ידי יהודים מקומיים שנכחו במקום עוד מלפני מלחמת העולם השנייה במהלכה נהרס המבנה המקורי שעל הציון הקדוש.

כאמור, השבוע נחשף בסמיכות ממש למבנה הנוכחי יסודות לקירות מבנה בגודל 5 על 5 מטר שמתאים במיקומו ובגודלו להיות האהל המקורי של הרה"ק רבי לוי יצחק. עבודות החשיפה והמחקר ממשיכים במטרה לקבוע בוודאות האם זהו מבנה האהל של רבי לוי יצחק או של צדיק אחר מהקבורים בבית החיים העתיק ומיוחד זה.

ועד בית החיים בראשות הרבנים הגאונים ה"ה הרב ר' שלמה וילהלם רב הראשי של זיטאמיר ומערב אוקראינה הרב ר' משה שמואל טהאלער מרא דאתרא ברדיטשוב והרב ר' יצחק געלבשטיין מנהל ח"ק הראשית והכללית - פרושים בירושלים - המלווים את פרוייקט השיקום מבקשים מהציבור שיש בידו מידע ותיאור כלשהו בכתב או בתמונה משנים קודמות על בית החיים לשלוח אליהם ולסייע במלאכת הקדוש בבחינת הציבי לך ציונים במקום הראוי למען באי בית ה' הרוצים לכוון תפילתם ולשפוך שיח במקום מנוחת הצדיקים.

לשליחת חומר ניתן לפנות במייל [email protected] או למספר טלפון 380638881818

[נחוניא]

בימים אלה במסגרת עבודות תיעוד הקברים ושיקומם על ידי הרב משה שמואל טהאלער רב העיר ובשיתוף פורום חברות הקדישא בישראל, נתגלו קירות מקוריים של אהל בקירבה לאהל הקיים והידוע מאז שבו יהודים לפקוד את ציונו של סנגורן של ישראל הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב כמו גם את שאר ציוני הצדיקים באוקראינה ובכל מזרח אירופה.

מבנה האהל הנוכחי על ציונו של רבי לוי יצחק קיים כ-30 שנה ונבנה על ידי יהודים מקומיים שנכחו במקום עוד מלפני מלחמת העולם השנייה במהלכה נהרס המבנה המקורי שעל הציון הקדוש.

כאמור, השבוע נחשף בסמיכות ממש למבנה הנוכחי יסודות לקירות מבנה בגודל 5 על 5 מטר שמתאים במיקומו ובגודלו להיות האהל המקורי של הרה"ק רבי לוי יצחק. עבודות החשיפה והמחקר ממשיכים במטרה לקבוע בוודאות האם זהו מבנה האהל של רבי לוי יצחק או של צדיק אחר מהקבורים בבית החיים העתיק ומיוחד זה.

ועד בית החיים בראשות הרבנים הגאונים ה"ה הרב ר' שלמה וילהלם רב הראשי של זיטאמיר ומערב אוקראינה הרב ר' משה שמואל טהאלער מרא דאתרא ברדיטשוב והרב ר' יצחק געלבשטיין מנהל ח"ק הראשית והכללית - פרושים בירושלים - המלווים את פרוייקט השיקום מבקשים מהציבור שיש בידו מידע ותיאור כלשהו בכתב או בתמונה משנים קודמות על בית החיים לשלוח אליהם ולסייע במלאכת הקדוש בבחינת הציבי לך ציונים במקום הראוי למען באי בית ה' הרוצים לכוון תפילתם ולשפוך שיח במקום מנוחת הצדיקים.

לשליחת חומר ניתן לפנות במייל [email protected] או למספר טלפון 380638881818

אוהל בבארדיטשוב.jpg (129.68 KiB) געזען 6681 מאל

[יוראפ]

איז דער יעצטיגער ציון בכלל נישט דאס? אדער די אלע מצבות זענען אויך געווען אינעם אהל?

[נאות דשא]

אפשר וועט מען טרעפן נאך מציבות אינטער דער ערד פון צאצאי הרה״ק מבארדיטשוב וואס מען האט נאך קיינמאל נישט געטראפען. למשל רבי דובעריש בנו הצעיר של הבארדיטשובער וכו׳.

[חוקר משפחות]

בימים אלה במסגרת עבודות תיעוד הקברים ושיקומם על ידי הרב משה שמואל טהאלער רב העיר ובשיתוף פורום חברות הקדישא בישראל, נתגלו קירות מקוריים של אהל בקירבה לאהל הקיים והידוע מאז שבו יהודים לפקוד את ציונו של סנגורן של ישראל הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב כמו גם את שאר ציוני הצדיקים באוקראינה ובכל מזרח אירופה.

מבנה האהל הנוכחי על ציונו של רבי לוי יצחק קיים כ-30 שנה ונבנה על ידי יהודים מקומיים שנכחו במקום עוד מלפני מלחמת העולם השנייה במהלכה נהרס המבנה המקורי שעל הציון הקדוש.

כאמור, השבוע נחשף בסמיכות ממש למבנה הנוכחי יסודות לקירות מבנה בגודל 5 על 5 מטר שמתאים במיקומו ובגודלו להיות האהל המקורי של הרה"ק רבי לוי יצחק. עבודות החשיפה והמחקר ממשיכים במטרה לקבוע בוודאות האם זהו מבנה האהל של רבי לוי יצחק או של צדיק אחר מהקבורים בבית החיים העתיק ומיוחד זה.

ועד בית החיים בראשות הרבנים הגאונים ה"ה הרב ר' שלמה וילהלם רב הראשי של זיטאמיר ומערב אוקראינה הרב ר' משה שמואל טהאלער מרא דאתרא ברדיטשוב והרב ר' יצחק געלבשטיין מנהל ח"ק הראשית והכללית - פרושים בירושלים - המלווים את פרוייקט השיקום מבקשים מהציבור שיש בידו מידע ותיאור כלשהו בכתב או בתמונה משנים קודמות על בית החיים לשלוח אליהם ולסייע במלאכת הקדוש בבחינת הציבי לך ציונים במקום הראוי למען באי בית ה' הרוצים לכוון תפילתם ולשפוך שיח במקום מנוחת הצדיקים.

לשליחת חומר ניתן לפנות במייל [email protected] או למספר טלפון 380638881818

מתוך תפארת בית לוי, תר"ע, ע' 30, מהרב מתתיהו יחזקאל גוטמאן:

"שלשה בניו הק, נטמנו אצל אביהם הק' {=בעל הקדושת לוי} בשורה א' והוקם עליהם בית גדול בנוי לתלפיות,
ואנשי העיר וגם אשאר עיירות יבואו לפעמים תכופות להתפלל על קברם"

[yakovb]

בימים אלה במסגרת עבודות תיעוד הקברים ושיקומם על ידי הרב משה שמואל טהאלער רב העיר ובשיתוף פורום חברות הקדישא בישראל, נתגלו קירות מקוריים של אהל בקירבה לאהל הקיים והידוע מאז שבו יהודים לפקוד את ציונו של סנגורן של ישראל הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב כמו גם את שאר ציוני הצדיקים באוקראינה ובכל מזרח אירופה.

מבנה האהל הנוכחי על ציונו של רבי לוי יצחק קיים כ-30 שנה ונבנה על ידי יהודים מקומיים שנכחו במקום עוד מלפני מלחמת העולם השנייה במהלכה נהרס המבנה המקורי שעל הציון הקדוש.

כאמור, השבוע נחשף בסמיכות ממש למבנה הנוכחי יסודות לקירות מבנה בגודל 5 על 5 מטר שמתאים במיקומו ובגודלו להיות האהל המקורי של הרה"ק רבי לוי יצחק. עבודות החשיפה והמחקר ממשיכים במטרה לקבוע בוודאות האם זהו מבנה האהל של רבי לוי יצחק או של צדיק אחר מהקבורים בבית החיים העתיק ומיוחד זה.

ועד בית החיים בראשות הרבנים הגאונים ה"ה הרב ר' שלמה וילהלם רב הראשי של זיטאמיר ומערב אוקראינה הרב ר' משה שמואל טהאלער מרא דאתרא ברדיטשוב והרב ר' יצחק געלבשטיין מנהל ח"ק הראשית והכללית - פרושים בירושלים - המלווים את פרוייקט השיקום מבקשים מהציבור שיש בידו מידע ותיאור כלשהו בכתב או בתמונה משנים קודמות על בית החיים לשלוח אליהם ולסייע במלאכת הקדוש בבחינת הציבי לך ציונים במקום הראוי למען באי בית ה' הרוצים לכוון תפילתם ולשפוך שיח במקום מנוחת הצדיקים.

לשליחת חומר ניתן לפנות במייל [email protected] או למספר טלפון 380638881818

מתוך תפארת בית לוי, תר"ע, ע' 30, מהרב מתתיהו יחזקאל גוטמאן:

"שלשה בניו הק, נטמנו אצל אביהם הק' {=בעל הקדושת לוי} בשורה א' והוקם עליהם בית גדול בנוי לתלפיות,
ואנשי העיר וגם אשאר עיירות יבואו לפעמים תכופות להתפלל על קברם"

http://www.hebrewbooks.org/3935

[זיסקינד]

ס'איז אביס'ל אינטרעסאנט די גאנצע זאך,
1 וואס טוהע'ן זיי ? זיי גראב'ן אריין אין די ערד פון בית החיים, על סמך וואס, ווער איז מפקח אז מ'זאל חלילה נישט פוגע זיין אין קברים, און ווער קען וויס'ן פונקט ביז וואו מ'קען אריין גראב'ן, צו איז דא א השגחה פון א אחריות'דיגע ארגענעזאציע לשמירת קברי ישראל,

2 וואס איז פשט אין דער אלטער אהל צו ס'איז געבויט געווארן נישט אויף דעם ריכטיגן פלאץ קומט אויס אז מהאט חלילה אריין געגראבן בשעתו אין בית החיים כדי צו בויען א אהל, צו האט מען נישט פוגע געווען אין קברים,

[ארך אפים]

איך ווייס נישט אויב עס קומט דא אריין אבער אז מען רעדט שוין פון בארדיטשוב איז כדי אנצומערקן אז אין די זעלבע צייט וואס בזמנינו, זענען דא אזעלכע וואס טוען אין קברי צדיקים ככל העולה על רוחכם, (ואין כאן המקום, מעזביז, ר' ליבער, וכו'), איז ב"ה אין בארדיטשוב דא א שומר הרב טאהלער שליט"א וואס מיר קענען עם פון דערנאנט, אן איש אמת וואס זוכט נישט סתם עס זאל זיין א שטיין אין זאגן פה נטמן, נאר ער גייט עס נאך מיט א פונקטליכקייט, אין אז איך זעה אויף די בילדער ווי ער נעמט קעיר דארט ביי די נייע אויפדעקונגען קען מען זיין רואיג אז מען טשעפעט נישט קיין קברים, אין מען וועט נישט טוישן די אהל ווי לאנג מען וועט וויסן זיכער וואס דא גייט פאר, ישלם ה' פעלו, ויראה הצלחה במעשי ידיו.

דרך אגב איז כדי צו דער ציילן א שמועס וואס מיר האבן געהאט מיט עם פארגאנגענעם חודש אייר, ווי מען האט ארום גערעדט וועגן די ציון פון הרה"ק ר' ליבער מבארדיטשוב, האט ער מיר געוויזן קלארע מאפעס פון פארן קריג ווי מען זעהט קלאר די ציון, אין עס איז ניטאמאל נאנט צו דער פלאץ וואס האט היינט א שטיין, דארט ווי מען זאגט אז ער ליגט היינט איז ניטאמאל די שטח הבית החיים, ער ליגט ממש ביים גדר, ביים עק אויף די לינקע זייט, האב איך עם געפרעגט פארוואס ער מאכט נישט קיין ציון? האט ער מיר געזאגט אז היות די לעצטע 2 בנינים אויפן גאס זענען אויפן שטח הבית החיים, קען ער נישט וויסן 100% ווי דאס איז מאכט ער נישט,
ויש להאריך בזה ועוד חזון למועד.

[בערל קראקאווער]

יא ארך אפים איר זאגט גוט.
האבן מיר אויך געזעהן דעם בילד פון בארדיטשוב ווי מען זעהט קלאר אז די ציון פון ר' ליבער איז געווען ממש ביים גדר.

און וועגן קדושת לוי, האב איך געהערט פון א איש מהימן אז נאכן קריג האבן אידן געגאסן איין גרויסע שטיק צעמענט אויף בערך דעם פלאץ וואס זיי האבן געוויסט אז עס איז געווען די ציון.
שפעטער איז געקומען הרב גבאי און געמאכט א אוהל און אוועק געשטעלט מצבות (אזוי ווי אסאך פלעצער) לפי ראות עיני.

[שטייגען]

ס'איז אביס'ל אינטרעסאנט די גאנצע זאך,
1 וואס טוהע'ן זיי ? זיי גראב'ן אריין אין די ערד פון בית החיים, על סמך וואס, ווער איז מפקח אז מ'זאל חלילה נישט פוגע זיין אין קברים, און ווער קען וויס'ן פונקט ביז וואו מ'קען אריין גראב'ן, צו איז דא א השגחה פון א אחריות'דיגע ארגענעזאציע לשמירת קברי ישראל,

2 וואס איז פשט אין דער אלטער אהל צו ס'איז געבויט געווארן נישט אויף דעם ריכטיגן פלאץ קומט אויס אז מהאט חלילה אריין געגראבן בשעתו אין בית החיים כדי צו בויען א אהל, צו האט מען נישט פוגע געווען אין קברים,

איהר דארפט פארשטיין דעמאלטס יענע יארן האט מען געטרייט צו טוען די בעסטע, אויף יעדע מקום איז מעוררים ווי ליזענסק, קערעסטיר, מאגלניץ.

[זיסקינד]

ס'איז אביס'ל אינטרעסאנט די גאנצע זאך,
1 וואס טוהע'ן זיי ? זיי גראב'ן אריין אין די ערד פון בית החיים, על סמך וואס, ווער איז מפקח אז מ'זאל חלילה נישט פוגע זיין אין קברים, און ווער קען וויס'ן פונקט ביז וואו מ'קען אריין גראב'ן, צו איז דא א השגחה פון א אחריות'דיגע ארגענעזאציע לשמירת קברי ישראל,

2 וואס איז פשט אין דער אלטער אהל צו ס'איז געבויט געווארן נישט אויף דעם ריכטיגן פלאץ קומט אויס אז מהאט חלילה אריין געגראבן בשעתו אין בית החיים כדי צו בויען א אהל, צו האט מען נישט פוגע געווען אין קברים,

איהר דארפט פארשטיין דעמאלטס יענע יארן האט מען געטרייט צו טוען די בעסטע, אויף יעדע מקום איז מעוררים ווי ליזענסק, קערעסטיר, מאגלניץ.

אבער איך פרעג אויך וועגן היינט אז זיי גראב'ן אריין אין די ערד צו אויפדעקן מציבות ווער איז אחראי און געבט פיקוח אז חלילה זאל נישט נפגע ווערן קברים, און ווער נעמט די אחריות אז ס'לוינט די גאנצע ארבעט אויב חלילה אפי' נאר איין קבר זאל נפגע ווערן איז שוין בעסער צו לאזן אזוי, וואס פעלט אויס צו אריינגראבן און אויפ דעקן,

[בן בוזי]

יא ארך אפים איר זאגט גוט.
האבן מיר אויך געזעהן דעם בילד פון בארדיטשוב ווי מען זעהט קלאר אז די ציון פון ר' ליבער איז געווען ממש ביים גדר.

און וועגן קדושת לוי, האב איך געהערט פון א איש מהימן אז נאכן קריג האבן אידן געגאסן איין גרויסע שטיק צעמענט אויף בערך דעם פלאץ וואס זיי האבן געוויסט אז עס איז געווען די ציון.
שפעטער איז געקומען הרב גבאי און געמאכט א אוהל און אוועק געשטעלט מצבות (אזוי ווי אסאך פלעצער) לפי ראות עיני.

מיין זיידע איז געווען אין בארדיטשוב דורכאויס די קריג (אלס מונקאטאבאריסט פאר די טשעכישע ארמיי) האט ער דערציילט אז דער אוהל איז שוין דעמאלטס מער נישט געווען.

ווארשיינליך האט געדויערט אפאר יאהר ביז מ'האט געגאסן די בעטאן, און דאן האבן זיי עס בטעות אפגערוקט.

[שטייגען]

ס'איז אביס'ל אינטרעסאנט די גאנצע זאך,
1 וואס טוהע'ן זיי ? זיי גראב'ן אריין אין די ערד פון בית החיים, על סמך וואס, ווער איז מפקח אז מ'זאל חלילה נישט פוגע זיין אין קברים, און ווער קען וויס'ן פונקט ביז וואו מ'קען אריין גראב'ן, צו איז דא א השגחה פון א אחריות'דיגע ארגענעזאציע לשמירת קברי ישראל,

2 וואס איז פשט אין דער אלטער אהל צו ס'איז געבויט געווארן נישט אויף דעם ריכטיגן פלאץ קומט אויס אז מהאט חלילה אריין געגראבן בשעתו אין בית החיים כדי צו בויען א אהל, צו האט מען נישט פוגע געווען אין קברים,

איהר דארפט פארשטיין דעמאלטס יענע יארן האט מען געטרייט צו טוען די בעסטע, אויף יעדע מקום איז מעוררים ווי ליזענסק, קערעסטיר, מאגלניץ.

אבער איך פרעג אויך וועגן היינט אז זיי גראב'ן אריין אין די ערד צו אויפדעקן מציבות ווער איז אחראי און געבט פיקוח אז חלילה זאל נישט נפגע ווערן קברים, און ווער נעמט די אחריות אז ס'לוינט די גאנצע ארבעט אויב חלילה אפי' נאר איין קבר זאל נפגע ווערן איז שוין בעסער צו לאזן אזוי, וואס פעלט אויס צו אריינגראבן און אויפ דעקן,

סאבא פון בודאפעסט איז א מומחה אין דערשנאפן אויף א ערד צו עס איז דא א מת אדער גדר אדער ליידיג
די פלעצער ווי מהאט עהם געניצט אין געפאלגט האבן נאר מקדש געווען, אלע אנדערע וואס טוען אשרי חלקו אבער מדארף האבן א געוויסע פרעספערקיטוו אויכעט.

[ישלהוסיף]

מצבת החדש של הה"ק ר' יעקב קאפל חסיד בטיסמניץ יוכיח.