על ספרים וסופרים

איבער ספרים און מחברים

די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד

dovidal
שר תשעת אלפים
תגובות: 9579
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 04, 2011 12:16 am

2 מיני הסכמות

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך dovidal »

נשמטו ???
ראה היטב מה שנשמט
אטעטשמענטס
V8.jpg
V8.jpg (497.87 KiB) געזען 2683 מאל
V7.jpg
V7.jpg (616.47 KiB) געזען 2683 מאל
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
נא_שכל
שר שבעת אלפים
תגובות: 7999
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
לאקאציע: עולם התורה

Re: 2 מיני הסכמות

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך נא_שכל »

dovidal האט געשריבן:נשמטו ???
ראה היטב מה שנשמט

די ערשט דרוק דורך די מדפיסים איז געווען שנת תרח"כ, פארן טיילונג אין אונגארן, ובאותה שעה היה נחשב "רבי מאיר פרלס" כאחד הגדולים והצדיקים, אבער ביים צווייטן דרוק תר"ל, איז שוין געווען נאכן טיילונג, און אזווי ר' מאיר נישט מיטגעשטאנען מיט רוב אראטהדאקסן, האט מען ארויסגענומען זיין הסכמה.

שער דפוס תרכ"ח עם הסכמת ר' משה הרש.
אטעטשמענטס
144669.jpg
144669.jpg (271.92 KiB) געזען 2662 מאל
וויאזוי צו אויפהייבן דיינע קינדער און נאנטע

"ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').
נא_שכל
שר שבעת אלפים
תגובות: 7999
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
לאקאציע: עולם התורה

Re: על ספרים וסופרים

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך נא_שכל »

אין אוצר החכמה האבן זיי צוזאמגעשטעלט ביידע הדפסות, די שער פון תרל מיט די הסכמה פון ר' מאיר פרלס.
וויאזוי צו אויפהייבן דיינע קינדער און נאנטע

"ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').
dovidal
שר תשעת אלפים
תגובות: 9579
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 04, 2011 12:16 am

Re: 2 מיני הסכמות

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך dovidal »

נא_שכל האט געשריבן:
dovidal האט געשריבן:נשמטו ???
ראה היטב מה שנשמט

די ערשט דרוק דורך די מדפיסים איז געווען שנת תרח"כ, פארן טיילונג אין אונגארן, ובאותה שעה היה נחשב "רבי מאיר פרלס" כאחד הגדולים והצדיקים, אבער ביים צווייטן דרוק תר"ל, איז שוין געווען נאכן טיילונג, און אזווי ר' מאיר נישט מיטגעשטאנען מיט רוב אראטהדאקסן, האט מען ארויסגענומען זיין הסכמה.

שער דפוס תרכ"ח עם הסכמת ר' משה הרש.

יישר
וואס מיינט איר הסכמת רבי משה הרש ?
האך איך יעצט באמערקט אז עס איז געדרוקט אין 2 יארען 1868 און 1870 למספרם
אבער אויפן שער בלאט שרייבט ער די זעלבע
אטעטשמענטס
1870.jpg
1870.jpg (103.68 KiB) געזען 2638 מאל
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
נא_שכל
שר שבעת אלפים
תגובות: 7999
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
לאקאציע: עולם התורה

Re: 2 מיני הסכמות

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך נא_שכל »

dovidal האט געשריבן:
נא_שכל האט געשריבן:
dovidal האט געשריבן:נשמטו ???
ראה היטב מה שנשמט

די ערשט דרוק דורך די מדפיסים איז געווען שנת תרח"כ, פארן טיילונג אין אונגארן, ובאותה שעה היה נחשב "רבי מאיר פרלס" כאחד הגדולים והצדיקים, אבער ביים צווייטן דרוק תר"ל, איז שוין געווען נאכן טיילונג, און אזווי ר' מאיר נישט מיטגעשטאנען מיט רוב אראטהדאקסן, האט מען ארויסגענומען זיין הסכמה.

שער דפוס תרכ"ח עם הסכמת ר' משה הרש.

יישר
וואס מיינט איר הסכמת רבי משה הרש ?
האך איך יעצט באמערקט אז עס איז געדרוקט אין 2 יארען 1868 און 1870 למספרם
אבער אויפן שער בלאט שרייבט ער די זעלבע

כ'האב מיך טועה געווען מיט "רבי מאיר פרלס".

קוק מיין שער בלאט, דארט שטייט יא 1868 וואס דאס איז תרכ"ח.
וויאזוי צו אויפהייבן דיינע קינדער און נאנטע

"ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').
dovidal
שר תשעת אלפים
תגובות: 9579
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 04, 2011 12:16 am

אניה - שיף ??.

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך dovidal »

המחבר... מאיר בלא"א כהר"ר זלמן שיף כ"ץ זללה"ה
אטעטשמענטס
ANI.jpg
ANI.jpg (101.95 KiB) געזען 2129 מאל
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
dovidal
שר תשעת אלפים
תגובות: 9579
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 04, 2011 12:16 am

Re: על ספרים וסופרים

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך dovidal »

תנובת יהודה : ... [חידושים על הש"ס]. להרב ראובן פינק
עד סוף דף צ"ח נדפס באונגוואר ומשם והלאה בקראקא.
אטעטשמענטס
TNI.jpg
TNI.jpg (123.29 KiB) געזען 2117 מאל
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
אוועטאר
יצחק טובי'
שר האלף
תגובות: 1348
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אוגוסט 01, 2021 8:45 am

Re: על ספרים וסופרים

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יצחק טובי' »

וואס ווילט איר מיט די בילדער זאגן?
dovidal
שר תשעת אלפים
תגובות: 9579
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 04, 2011 12:16 am

Re: על ספרים וסופרים

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך dovidal »

יצחק טובי' האט געשריבן:וואס ווילט איר מיט די בילדער זאגן?

אז דער ספר תנובת יהודה איז געדרוקט געווארן אין 2 אנדערע פלעצער
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
אוועטאר
יצחק טובי'
שר האלף
תגובות: 1348
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אוגוסט 01, 2021 8:45 am

Re: על ספרים וסופרים

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יצחק טובי' »

dovidal האט געשריבן:
יצחק טובי' האט געשריבן:וואס ווילט איר מיט די בילדער זאגן?

אז דער ספר תנובת יהודה איז געדרוקט געווארן אין 2 אנדערע פלעצער

שטימט, הערשט יעצט באמערקט די קעפל "אני' - שיף" אויפן ערשטן בילד, כ'האב פון קודם געמיינט אז די צוויי דארפן האבן א שייכות און כ'האב נישט געקענט כאפן וואס.
dovidal
שר תשעת אלפים
תגובות: 9579
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 04, 2011 12:16 am

Re: על ספרים וסופרים

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך dovidal »

אינטערסאנטער לשון - נדפס ע"י חתן חותנו !!!!!!!! געקענט שרייבן גיסו
אטעטשמענטס
CCCP.jpg
CCCP.jpg (201.36 KiB) געזען 1919 מאל
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
אוועטאר
יצחק טובי'
שר האלף
תגובות: 1348
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אוגוסט 01, 2021 8:45 am

Re: על ספרים וסופרים

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יצחק טובי' »

dovidal האט געשריבן:אינטערסאנטער לשון - נדפס ע"י חתן חותנו !!!!!!!! געקענט שרייבן גיסו

מעגליך פון אנדערע זיווגים.
ספר.הערוך
שר חמישים
תגובות: 88
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג דעצעמבער 23, 2019 9:01 pm

Re: על ספרים וסופרים

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך ספר.הערוך »

פשוט ומובן שהוא ט"ס וצ"ל 'חתן חתנו' (ההוצאה ראשונה נדפס לערך תק"ץ, והוצאה זו נדפס שנת תר"ל, כאשר חתני חותנו לא היו עוד בחיים).

ר' אלעזר בהרב החסיד מו' זיסקינד מבראד, נראה שהוא בן הגביר הנכבד ר' אלכסנדר זיסקינד קאליר (איש חסיד וירא אלקים, עי' צוואתו בספר אשר יצוה), בן הגאון ר' אלעזר קאליר מח"ס אור חדש ועוד, וחידושיו נזכרו כמ"פ בספרי אביו. יתכן ומסתבר שאחד מבניו נקרא ע"ש אביו ר' אלעזר, והוא שהי' חתן ר' שמואל אוסטריר.

ומדי השערה לא יצאנו
dovidal
שר תשעת אלפים
תגובות: 9579
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 04, 2011 12:16 am

Re: על ספרים וסופרים

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך dovidal »

ספר.הערוך האט געשריבן:פשוט ומובן שהוא ט"ס וצ"ל 'חתן חתנו' (ההוצאה ראשונה נדפס לערך תק"ץ, והוצאה זו נדפס שנת תר"ל, כאשר חתני חותנו לא היו עוד בחיים).

ר' אלעזר בהרב החסיד מו' זיסקינד מבראד, נראה שהוא בן הגביר הנכבד ר' אלכסנדר זיסקינד קאליר (איש חסיד וירא אלקים, עי' צוואתו בספר אשר יצוה), בן הגאון ר' אלעזר קאליר מח"ס אור חדש ועוד, וחידושיו נזכרו כמ"פ בספרי אביו. יתכן ומסתבר שאחד מבניו נקרא ע"ש אביו ר' אלעזר, והוא שהי' חתן ר' שמואל אוסטריר.

ומדי השערה לא יצאנו

טוב !!

ידוע למע"כ שהיה לו בן בשם אלימלך ? איזה פרטים ?
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
ספר.הערוך
שר חמישים
תגובות: 88
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג דעצעמבער 23, 2019 9:01 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך ספר.הערוך »

dovidal האט געשריבן:
ספר.הערוך האט געשריבן:פשוט ומובן שהוא ט"ס וצ"ל 'חתן חתנו' (ההוצאה ראשונה נדפס לערך תק"ץ, והוצאה זו נדפס שנת תר"ל, כאשר חתני חותנו לא היו עוד בחיים).

ר' אלעזר בהרב החסיד מו' זיסקינד מבראד, נראה שהוא בן הגביר הנכבד ר' אלכסנדר זיסקינד קאליר (איש חסיד וירא אלקים, עי' צוואתו בספר אשר יצוה), בן הגאון ר' אלעזר קאליר מח"ס אור חדש ועוד, וחידושיו נזכרו כמ"פ בספרי אביו. יתכן ומסתבר שאחד מבניו נקרא ע"ש אביו ר' אלעזר, והוא שהי' חתן ר' שמואל אוסטריר.

ומדי השערה לא יצאנו

טוב !!

ידוע למע"כ שהיה לו בן חתן בשם אלימלך ? איזה פרטים ?

אם בהשערות עסקינן, הרי שיש לי בזה איזה השערה.

- בעיה"ק צפת גר איש חסיד נכבד בשם ר' אלימלך טאסטיר, הדפיס קונטרס קטן בשם אדרת אליהו (תרל"ו, חמ"ד), ובראשו כתוב באריכות אודות החזקת תושבי אה"ק, ובפרט עיה"ק צפת. ר' אלימלך טאסטיר הנ"ל הסתובב בערי חו"ל בזמן מן הזמנים (וכנראה מלשונו שהי' שליח וגבאי א"י), והי' אצל הרה"ק ר' יצחק מאיר מזינקוב זצוק"ל, ז.א. קודם שנת תרט"ו - זמן פטירת הרה"ק מזינקוב.

- מסופר אודות 'ר' אלימלך צפת'ער' ששהה בצ"ק הרה"ק מהר"ש מבעלזא זצוק"ל, ז.א. ג"כ קודם שנת תרט"ו - זמן פטירת הרה"ק [ממנו ידוע המאמר אודות הדיבור מצדיקים, וגבאי צחק ממנו וכו']. הסיפור הנ"ל נמסר באיזה מקומן בשם 'ר' אלימלך מטלוסט/טרויסטער [מצפת]'.

- כן מסופר על אחד החסידים ור' אלימלך ט[ר]ויסטיר/טלוסט שמו, שדרכו הי' להיות בבעלזא בר"ה ובפרימישלאן ליוה"כ, ז.א. קודם שנת תרי"א, זמן פטירת הרה"ק מפרימישלאן זצוק"ל.

- ר' אלימלך טאסטיר שלח ידו בהדפסת ספרים, הקרובים ודומים לספרי קבלה ['סודי רזא, רוקח, הרב הצדיק המקובל ר' יעקב קאפיל, הרב הצדיק הקדוש המקובל החסיד ר' נפתלי כץ בעל סמיכת חכמים, ק"כ צירופי אליהו' = שער ספר אדרת אליהו], וגם ר' אלימלך מצפת דנן הדפיס ספר תורת האדם ע"ד הסוד והקבלה.

- ומעתה נוכל לקשור נימא בנימא, ולומר שר' אלימלך מצפת מו"ל תורת האדם - הוא ר' אלימלך טאסטיר [=מט(ל)אסט] מצפת.


ואגב, ר' אלימלך טאסטיר מצפת מו"ל אדרת אליהו, חותם שמו 'אלימלך טאסטיר ב"ר ישראל ז"ל מצפת', והנה בשנת תרל"ה נדפס ספר מעין החכמה (המיוחס להאר"י, לא הקדמון ולא האחרון) כפי שנדפס בשנת תקמ"ד בק"ק קאריץ, והובא לביה"ד ע"י 'המופלג ישראל בן אלימלך מצפת', וכן מבשר בשער הספר שידפיס גם ספר התמונה (שנדפס ג"כ בקאריץ תקמ"ד). יתכן והוא בן ר' אלימלך טאסטיר, וכאביו פנה ג"כ אל ספרי הקבלה.

וכל זה בדרך השערה גרידא...
dovidal
שר תשעת אלפים
תגובות: 9579
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 04, 2011 12:16 am

Re: על ספרים וסופרים

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך dovidal »

אגב איז אינטערסאנט אז דער נוסח אויף דעם שער בלאט אז דער מחבר האט געזאגט אז דער ספר איז א שמירה מכל רע - שטייט נישט אויף די ערשטע דרוקען פון דעם ספר
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
dovidal
שר תשעת אלפים
תגובות: 9579
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 04, 2011 12:16 am

Re: על ספרים וסופרים

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך dovidal »

עטליכע שער בלעטער יישר כח פאר "ספר הערוך ניק"
אטעטשמענטס
TZFAS2.png
TZFAS2.png (69.63 KiB) געזען 1719 מאל
TZFAS.png
TZFAS.png (70.89 KiB) געזען 1719 מאל
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
dovidal
שר תשעת אלפים
תגובות: 9579
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 04, 2011 12:16 am

ספר אדני פז תק"ג

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך dovidal »

ספר אדני פז תק"ג ברוב העותקים נמחק שם עיר
==================================================================
ספר אדני פז דפוס אלטונא תק"ג נדיר מאד בכל העותקים נמחק שם עיר השואל אבל אצלנו זה נמצא !!!עם הקדמה ארוכה מהמחבר בשבח להדפיס דברי תורה
על מחיקה אחת בספר "אדני פז" (אלטונא, תק"ג 1743)

בע"ה
במסגרת עבודתי בטיוב קטלוג הספריה, דפדפתי השבוע בספר "אדני פז" (דפוס אלטונא תק"ג 1743), שמחברו הרב אפרים הקשר היה דיין בקהילת אלטונא, והנה צדה עיני מחיקה באחד מדפי הספר.
מדובר בשאלה שנשאל גאון אחד אב"ד (אב בית דין) מקהילה מפוארה, בנוגע לתקנה אחת "פה ק"ק (קהילת קודש)". אותו גאון כתב תשובה ושלח העתק לרב אפרים הקשר וביקש לשמוע חוות דעתו על התשובה. משום מה, שם הקהילה מחוק מהספר !
התמיהה היא, מדוע העלימו את שם הקהילה המפוארת?

אדני פזא
ספר "אדני פז" דף לד. עותק ספריית הרמב"ם
בחנתי עותקים נוספים כדי לראות מה נכתב במקור.
עותק אחד נמצא במאגר "אוצרות התורה", וגם שם ישנה מחיקה. זה כבר אומר דרשני. האם יש כאן מחיקה עקבית בכל עותקי הספר?
ספריה לאומית2
עותק מאגר "אוצרות התורה"
———————————-
הפתעה גדולה חכתה לי בעותק "אוצר החכמה" (דפוס צילום, ניו יורק תשמ"ו). כפי שתיווכחו, במקור הושאר רווח ולא הודפס שם המקום !

ספריה לאומיתב3
עותק מאגר "אוצר החכמה"
————————————
פניתי לידידי ר' יוסף לייכטר, איש הספריה הלאומית, ובקשתי שיבדוק את העותקים שם.
וכך השיב לי כעבור יום:
קיבלתי כעת את שני העותקים.
בעותק 1 ישנה מחיקה בדיו שחור.
בעותק 2 ישנה מדבקה קטנה, הדבק התייבש מעט, וכך יכולתי להציץ. נדפס במפורש באלטונה.

אדני פז 6ב
עותק 1: הספריה הלאומית

אדני פז ב7
עותק 2: הספריה הלאומית
ר' יוסף ברוחב ידיעותיו אף הוסיף לי, שתשובה זו נכתבה על ידי רבה של קהילת אלטונא והמבורג באותה עת, ר' יחזקאל קצלנבויגן, ונדפסה בספרו "כנסת יחזקאל" (אלטונא, תצ"ג 1733) בסימן פה. תשובה זו עוסקת בדיני אונאה בסחר ביהלומים ואבני חן.
בעקבות הגילוי הנ"ל חזרתי לעיין בכתוב מתחת למחיקה ונראה לי שהכיתוב המלא הוא: אלטונא והמבורג.
הנה לפנינו מקרה קלאסי בו רב הקהילה ואב בית הדין מתייעץ עם דיין בקהילתו. על כן גברה תמיהתי, מדוע נעלם ונמחק שם המקום ושם הרב השואל (וגם בהמשך מכונה הוא "הרב פלוני אב"ד דק"ק פלוני") ?
כדי להבין זאת עלינו להכיר את המציאות הרבנית באותה שעה ולעימות שהיה בין הרב יחזקאל קצנלבויגן לחכם אחר ובר פלוגתא מפורסם, הלוא הוא ר' יעקב עמדין, שבא לגור באלטונא בשנת תצ"ג (1733). כפי שנוכחנו דרכו של האב"ד, ר' יחזקאל, להיוועץ בחכמי עירו. באחד הפעמים נשאל ר' יעקב עמדין לדעתו בנוגע לבעיה שהיתה על הפרק. הוא חיווה דעתו אך זו לא התקבלה על דעת ר' יחזקאל. ר' יעקב עמדין לא הבליג וכתב נגד האב"ד בדרך לא מכובדת ונקלע לעימות חריף עם האב"ד ועם פרנסי הקהילה . הפרשה ארעה בשנת תצ"ט (1739) והיא מוזכרת בספרו של יחזקאל דוקס על רבני קהילות אה"ו, "אוה למושב" (עמ' 25-26), בערכו של הרב יחזקאל קצנאלבויגן.
השערתי היא, שכנראה שהרב אפרים הקשר ז"ל בחר במקרה זה להעלים את שמו של המרא דאתרא מן הכתובים, כדי שלא לעורר מדנים ולא להסתבך עם פרנסי הקהילה.
המעניין שהרב יחזקאל קצנלבויגן כתב הסכמה אשר נדפסה בראש ספר "אדני פז". בהסכמתו כתב, שאיננו מסכים עם תשובה אחת בספר העוסקת בדיני קידוש החודש, אך "זולת זה כולם אהובים כולם ברורים".
אדני פז הסכמה
הסכמת הרב יחזקאל קנצלבויגן לספר "אדני פז". עותק ספריית הרמב"ם

ספר אדני פז – אלטונא – נדיר
ספר אדני פז – חלק ראשון על חלק אורח חיים טור ושו"ע ומפרשיהם – חלק שני הנקרא לוית חן מיוסד על הש"ס סוגיות עמוקות – המחבר הג"ר אפרים העקשיר דיין אלטונא ומ"ץ בק"ק האמבורג.
אלטונא תק"ג
מצב טוב מאוד – נדיר במיוחד
=================
אטעטשמענטס
MK5.jpg
MK5.jpg (45.22 KiB) געזען 1586 מאל
MK4.jpg
MK4.jpg (642.28 KiB) געזען 1586 מאל
ADNEI PAZGD.png
ADNEI PAZGD.png (70.94 KiB) געזען 1586 מאל
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
dovidal
שר תשעת אלפים
תגובות: 9579
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 04, 2011 12:16 am

Re: על ספרים וסופרים

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך dovidal »

הסכמה נפלאה ראה הנ"ל
אטעטשמענטס
KJH.jpg
KJH.jpg (144.48 KiB) געזען 1582 מאל
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
dovidal
שר תשעת אלפים
תגובות: 9579
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 04, 2011 12:16 am

נדפס פ"א עם שני מיני שערים

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך dovidal »

Rare work of homilies on the Siddur, Yomim Tovim and more, by R. Yosef Chaver, son of the famed R. Yitzchok Isaac Chaver (1789-1852), who was closely associated with the Gaon and R. Menachem Mendel of Shklov. R. Yosef served as Rav in Kinishin and was one of the most distinguished Rabbonim in Lithuania famous as both a Talmid Chochom and a Maggid. (See Raboseinu Shebagolah Vol. 1 pp. 9-14).
Vinograd Johannesburg 6. 66 pages. 20.5 cm. Very fine condition. Modern binding.



חיבור נדיר של דרושים על הסידור, ימים טובים, ועוד, מאת ר’ יוסף חבר, בנו של הרב הנודע ר’ יצחק אייזיק חבר (תקמ”ט- תרי”ב, 1789-1852), אשר היה מקורב בקשר הדוק להגאון ולר’ מנחם מנדל משקלוב. ר’ יוסף כיהן כרב בקינישין והיה מגדולי הרבנים בליטא. נודע כתלמיד חכם עצום ומגיד מפורסם. (ראה רבותינו שבגולה חלק א, עמ’ 9-14).
וינוגרד יוהנסבורג 6. 66 עמודים. 20.5 ס”מ. מצב טוב מאוד.
אטעטשמענטס
SYC2.jpg
SYC2.jpg (124.81 KiB) געזען 1519 מאל
SYC.png
SYC.png (46.57 KiB) געזען 1519 מאל
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
אוועטאר
שאראש-פאטאק
שר חמש מאות
תגובות: 955
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך פעברואר 20, 2019 10:25 pm

Re: על ספרים וסופרים

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך שאראש-פאטאק »

וואס איז טאקע די פשט פון די 2 שער בלאט?
איז גי תוכן די זעלבע פון ביידע דפוסים ?
dovidal
שר תשעת אלפים
תגובות: 9579
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 04, 2011 12:16 am

Re: על ספרים וסופרים

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך dovidal »

שאראש-פאטאק האט געשריבן:וואס איז טאקע די פשט פון די 2 שער בלאט?
איז גי תוכן די זעלבע פון ביידע דפוסים ?

אזוי פלעגט זיך מאכן אמאל צוליב צענזור וכדומה
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
אוועטאר
שאראש-פאטאק
שר חמש מאות
תגובות: 955
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך פעברואר 20, 2019 10:25 pm

Re: על ספרים וסופרים

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך שאראש-פאטאק »

dovidal האט געשריבן:
שאראש-פאטאק האט געשריבן:וואס איז טאקע די פשט פון די 2 שער בלאט?
איז גי תוכן די זעלבע פון ביידע דפוסים ?

אזוי פלעגט זיך מאכן אמאל צוליב צענזור וכדומה

איז די תוכן די זעלבע?
ספר.הערוך
שר חמישים
תגובות: 88
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג דעצעמבער 23, 2019 9:01 pm

Re: ספר אדני פז תק"ג

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך ספר.הערוך »

dovidal האט געשריבן:במסגרת עבודתי בטיוב קטלוג הספריה, דפדפתי השבוע בספר "אדני פז" (דפוס אלטונא תק"ג 1743), שמחברו הרב אפרים הקשר היה דיין בקהילת אלטונא, והנה צדה עיני מחיקה באחד מדפי הספר.
מדובר בשאלה שנשאל גאון אחד אב"ד (אב בית דין) מקהילה מפוארה, בנוגע לתקנה אחת "פה ק"ק (קהילת קודש)". אותו גאון כתב תשובה ושלח העתק לרב אפרים הקשר וביקש לשמוע חוות דעתו על התשובה. משום מה, שם הקהילה מחוק מהספר !
התמיהה היא, מדוע העלימו את שם הקהילה המפוארת?
————————————
פניתי לידידי ר' יוסף לייכטר, איש הספריה הלאומית, ובקשתי שיבדוק את העותקים שם.

ר' יוסף ברוחב ידיעותיו אף הוסיף לי, שתשובה זו נכתבה על ידי רבה של קהילת אלטונא והמבורג באותה עת, ר' יחזקאל קצלנבויגן, ונדפסה בספרו "כנסת יחזקאל" (אלטונא, תצ"ג 1733) בסימן פה. תשובה זו עוסקת בדיני אונאה בסחר ביהלומים ואבני חן.
בעקבות הגילוי הנ"ל חזרתי לעיין בכתוב מתחת למחיקה ונראה לי שהכיתוב המלא הוא: אלטונא והמבורג.
הנה לפנינו מקרה קלאסי בו רב הקהילה ואב בית הדין מתייעץ עם דיין בקהילתו. על כן גברה תמיהתי, מדוע נעלם ונמחק שם המקום ושם הרב השואל (וגם בהמשך מכונה הוא "הרב פלוני אב"ד דק"ק פלוני") ?
כדי להבין זאת עלינו להכיר את המציאות הרבנית באותה שעה ולעימות שהיה בין הרב יחזקאל קצנלבויגן לחכם אחר ובר פלוגתא מפורסם, הלוא הוא ר' יעקב עמדין, שבא לגור באלטונא בשנת תצ"ג (1733). כפי שנוכחנו דרכו של האב"ד, ר' יחזקאל, להיוועץ בחכמי עירו. באחד הפעמים נשאל ר' יעקב עמדין לדעתו בנוגע לבעיה שהיתה על הפרק. הוא חיווה דעתו אך זו לא התקבלה על דעת ר' יחזקאל. ר' יעקב עמדין לא הבליג וכתב נגד האב"ד בדרך לא מכובדת ונקלע לעימות חריף עם האב"ד ועם פרנסי הקהילה . הפרשה ארעה בשנת תצ"ט (1739) והיא מוזכרת בספרו של יחזקאל דוקס על רבני קהילות אה"ו, "אוה למושב" (עמ' 25-26), בערכו של הרב יחזקאל קצנאלבויגן.
השערתי היא, שכנראה שהרב אפרים הקשר ז"ל בחר במקרה זה להעלים את שמו של המרא דאתרא מן הכתובים, כדי שלא לעורר מדנים ולא להסתבך עם פרנסי הקהילה.
המעניין שהרב יחזקאל קצנלבויגן כתב הסכמה אשר נדפסה בראש ספר "אדני פז". בהסכמתו כתב, שאיננו מסכים עם תשובה אחת בספר העוסקת בדיני קידוש החודש, אך "זולת זה כולם אהובים כולם ברורים".

לענ"ד מסקנתו לא נראית נכונה, שהרי לא נמנע ר' אפרים מלהזכיר את הגאון ר' יחזקאל האב"ד, האף אמנם ממה שהדפיס הסכמתו אינו כ"כ ראי', שיתכן שלא יכול הי' להדפיס הספר בעיר בלי הסכמת האב"ד (כנראה כן היה תקנה קדומה בכמה ערים ידועים, כאמס"ד ופראג וכדו'). אבל ממה שהזכירו בפנים הספר (או"ח סי' תכ"ו) ביותרת הכבוד בזה"ל: מסקנות דברי מ"ו הגאון האב"ד מוהר"ר יחזקאל נר"ו, שהשיב לי על תשובתי הנ"ל ששלחתי אליו', ושם עוד מכתב הגאון ר"מ חגיז, כבר נתקיימו בעדות נכונה מגדול הדור ה"ה אהו' הגאון רבינו אב"ד דשק"ק ש"נ [דשלשה קהלות קדושות, שיחי' נצח], מוכח מזה שלא נמנע כלל מלהזכיר את הגאון בשמו המפורש.
זאת ועוד, גם הגאון היעב"ץ זצ"ל נזכר בין עמודי הספר (או"ח סי' נד): וכן שמעתי מה"ה הרב אב"ד מעמדין מוהר"ר יעקב, שאביו הגאון חכם צבי זצלה"ה..., וכנראה לא נטל חלק בדיון ושערורי' בין הני אריותא, ובכן לא נמנע מלהזכיר שניהם.

בעיון קל ניתן להיווכח שלא הזכיר שום אחד משמות השואלים, ואף השמיט מקום מושב השואלים, וכמדומה שרק בסי' א' נזכר שם השואל ומקום מושבו, ומוכחא מילתא שרצון המחבר להשמיט פרטי הענינים במי שנו"נ בהלכה, מאיזה טעם שיהי', וא"כ לא שייך לבנות בנינים ומגדלים בהשערות רחוקות, על סמך השמטה ומחיקה זו.
dovidal
שר תשעת אלפים
תגובות: 9579
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 04, 2011 12:16 am

Re: על ספרים וסופרים

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך dovidal »

מי יודע קצת אודות המדפיסים של הספר ? רבי שלמה האם זה רבי שלמה לוצקער ?
אטעטשמענטס
CHASIDIM.jpg
CHASIDIM.jpg (276.87 KiB) געזען 1107 מאל
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
שרייב תגובה

צוריק צו “ספרים ומחברים”