חתימות הקדשות הערות והגהות אין אלטע ספרים

איבער ספרים און מחברים

די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד

dovidal
שר תשעת אלפים
תגובות: 9581
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 04, 2011 12:16 am

Re: חתימות הקדשות הערות והגהות אין אלטע ספרים

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך dovidal »

אחרון של פסח האט געשריבן:דער שלמה זלמן איז געווען א איידעם ביי ר' יעקב אליעזר פעלדמאן ז"ל פון אונגוואר, ער האט חתונה געהאט אינמיטן די קריג אין ווראנוב דארט האבן זיינע עלטערן געוואוינט. נאכן קריג האבן זיי געוואינט אין פאריז און דערנאך אין ארץ ישראל.

יישר כח
האם השאיר צאצאים ?
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
אחרון של פסח
שר חמישים ומאתים
תגובות: 259
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך מארטש 07, 2018 10:06 pm

Re: חתימות הקדשות הערות והגהות אין אלטע ספרים

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אחרון של פסח »

יא
dovidal
שר תשעת אלפים
תגובות: 9581
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 04, 2011 12:16 am

אברהם יצחק סג"ל גרינבערגער בן שינדל

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך dovidal »

אברהם יצחק סג"ל גרינבערגער בן טשינדל
זה כתב ידו של ר' אברהם יצחק גרינבערגער שהיה חתנו של הגה"צ רבי ישראל חיים ברוין העברי זצ"ל המונח באוהל בקאלוב.
אטעטשמענטס
rsz_1rsz_ayg9.jpg
rsz_1rsz_ayg9.jpg (118.63 KiB) געזען 957 מאל
לעצט פארראכטן דורך dovidal אום דאנערשטאג יוני 09, 2022 4:39 pm, פארראכטן געווארן 1 מאל.
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
אוועטאר
אור כי טוב
שר חמישים ומאתים
תגובות: 361
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אפריל 14, 2022 1:35 pm
לאקאציע: גנזו לצדיקים

Re: אברהם יצחק סג"ל גרינבערגער בן טשינדל

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אור כי טוב »

dovidal האט געשריבן:אברהם יצחק סג"ל גרינבערגער בן טשינדל
זה כתב ידו של ר' אברהם יצחק גרינבערגער שהיה חתנו של הגה"צ רבי ישראל חיים ברוין העברי זצ"ל המונח באוהל בקאלוב.


לענ"ד צ"ל שינדל
dovidal
שר תשעת אלפים
תגובות: 9581
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 04, 2011 12:16 am

Re: חתימות הקדשות הערות והגהות אין אלטע ספרים

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך dovidal »

רבי נטע לאנדא אושפוצין
אטעטשמענטס
rsz_nlu.jpg
rsz_nlu.jpg (62.4 KiB) געזען 931 מאל
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
dovidal
שר תשעת אלפים
תגובות: 9581
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 04, 2011 12:16 am

מי מפענח החותם העתיק הזה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך dovidal »

תודה מראש
אטעטשמענטס
rsz_12345.jpg
rsz_12345.jpg (151.47 KiB) געזען 927 מאל
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
זכרונות
שר חמישים ומאתים
תגובות: 396
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג אקטאבער 19, 2018 12:26 pm

Re: אברהם יצחק סג"ל גרינבערגער בן טשינדל

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך זכרונות »

אור כי טוב האט געשריבן:
dovidal האט געשריבן:אברהם יצחק סג"ל גרינבערגער בן טשינדל
זה כתב ידו של ר' אברהם יצחק גרינבערגער שהיה חתנו של הגה"צ רבי ישראל חיים ברוין העברי זצ"ל המונח באוהל בקאלוב.


לענ"ד צ"ל שינדל

ריכטיג, די בי"ת און רי"ש פון אברהם איז געפלאכטען כנהוג, און עס שטייט אברהם יצחק סג"ל גרינבערגער בן שינדל.
dovidal
שר תשעת אלפים
תגובות: 9581
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 04, 2011 12:16 am

עקיבא בנימין סג"ל גאלדבערגער סערענטש

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך dovidal »

ירמיה ראזענבליטה סערענטש
עם רשימת יארצייטן בני המשפחה
===========================================
מעשה שהיה

דממת-מוות שוררת בבית-הכנסת הגדול בעיירה סערענטש (הונגריה). מדי פעם נשמע קול בכי חרישי ואנחה קורעת-לב מפרה את השקט. המחזה מזעזע: על רצפת בית-הכנסת יושבת כל הקהילה – על רבניה, דייניה ושוחטיה, תעשייניה, סוחריה ופועליה וכל בני-משפחותיהם, וחרדה מרחפת באוויר.

כבר ביום הראשון לאחר חג הפסח (תש"ד) נאסר על היהודים לעזוב את העיירה בלי היתר מיוחד. למחרת נצטוו לענוד 'מגן-דוד' צהוב על דש בגדיהם. בבוקר היום השלישי עברו שוטרים מבית לבית ואסרו לצאת מהבתים. ההוראה הבאה הייתה - לעזוב את הבית לצמיתות. בשלב הראשון הכול מרוכזים בבית-הכנסת, לאחר מכן יועברו לעיר-המחוז, ומשם יוסעו ברכבות אל הלא-נודע.

כאלף ומאתיים נפש בקהילה. הצפיפות בבית-הכנסת איומה. ופתאום נשמע רחש-לחש. באמצע האולם נראית דמותו הגבוהה של ""ר' ירמיהו רוזנבליט"""", נעה לעבר צידו השמאלי של ארון-הקודש. במקום זה ממוקמת משפחתו של ר' מנחם קייזלר.

ראש המשפחה, תושב העיר זה כשישים שנה, תלמיד-חכם וירא-שמים, נעדר מבית-הכנסת כשנתיים, בשל גילו המתקדם ומחלה קשה שפקדה אותו. כעת הוא יושב על חבילתו, עיניו עצומות ופניו פונות מעלה. תושבי סערענטש רואים בר' מנחם זה איש מורם מעם, שנוסף על כל מעלותיו – מקבל ייסורים באהבה. אליו מועדות עתה פניו של ר' ירמיהו.

זה כשנתיים ימים, מאז מחלתו של ר' מנחם, נקטע הוויכוח בין השניים. ויכוח זה, שנמשך קרוב לארבעים שנה, נסב על מצבו הקשה של עם-ישראל. ר' מנחם התאמץ תמיד להצדיק את דרכי ההשגחה העליונה, והטיף בלהט לקבלת הייסורים והגזרות באהבה. לעומתו, ר' ירמיהו עסק כל העת בלימוד זכות על ישראל והעלה טענות קשות על הסבל הפוקד אותו, טענות שלפעמים אף צרמו אוזניים בחריפותן.

"יאמר-נא, ר' מנחם" – מהדהד קולו של ר' ירמיהו בחלל בית-הכנסת - "על מה עשה ה' לנו ככה ומה חורי-האף הגדול הזה?!". לשמע דבריו של ר' מנחם כמו נפתחו סכרי הלבבות וכל הקהילה החלה גועה בבכי.

דקות חולפות עד שהקהל נרגע ומחריש, ממתין למוצא פיו של ר' מנחם. "ר' ירמיהו!" – קורא המלומד בייסורים – "וכי יש לך ספק שהקב"ה דן אותנו דין-אמת?! רבות הרהרתי בכך לאחרונה ולא עלה בידי. אבל אתמול בבוקר, בהביטי אל הקהל הרב הזה הנדחק ומצטופף בבית-הכנסת – דומני כי סוף-סוף מצאתי מענה. מידה כנגד מידה, נוהג בנו הקב"ה. אנו כשלנו שלא התאמצנו לפתוח את בתינו ולפרוש את זרועותינו לקראת אחינו הפליטים מפולין, שנמלטו מגיא-ההריגה, ובאישון-לילה באו ודפקו על דלתותינו. פחד המשטרה היה על ראשנו ולא נחלצנו כראוי לעזרתם. עכשיו אנחנו עצמנו נהפכים לפליטים. מידה כנגד מידה", מסיים ר' מנחם את דבריו.

חצות לילה מגיע. ר' יהודה השמש יושב על מקומו הקבוע לעריכת תיקון-חצות. לקינה זו, שתמיד מלווה בכיות, מצטרפים כעת רבים.

בהגיעם לפסוק "עד אנה בכייה בציון ומספד בירושלים", פונה לפתע ר' יהודה אל ר' מנחם ואומר: "קטונתי מלחלוק עליך, ר' מנחם. ואולם ליבי אומר לי כי אנו נענשים להיעקר מבתינו על אשר שכחנו כי אנו בגולה. במקום לחיות בתחושת בציפייה מתמדת לעזיבת הנכר ולשיבה לארץ אבותינו על ידי משיח-צדקנו, בנינו בתי-פאר, זרענו שדות ונטענו כרמים. על-כן באה לנו הצרה הזאת", מסיים ר' יהודה את דבריו וממשיך בתיקון-חצות.

עם עלות השחר מתקין עצמו ר' יעקב המלמד לתפילה. כדרכו, חוגר הוא את האבנט ופותח ב"הריני מקבל עליי מצוות עשה של ואהבת לרעך כמוך". לפתע הוא משתתק. כעבור רגע הוא מרים את קולו ואומר: "רבותיי! צעיר לימים אני. עפר אני לרגלי ר' מנחם וקטן אני לפני ר' יהודה. אך לעניות דעתי, סיבת הגזרה היא שנאת-חינם. מביט אני ורואה אנשים שזה שנים לא החליפו מילה ביניהם וכעת יושבים דבוקים זה לזה. בבת-אחת הוסרו מחיצות של מעמדות וקבוצות. כלום אין בכך אות ברור לחטא הגדול שהשתרש בקרבנו?!".

ר' יעקב מחריש לרגע ושב וקורא: "אחיי ורעיי, עומדים אנו להתפלל את תפילת שחרית האחרונה קודם שנצא לדרך. נקבל עלינו להסיר מליבנו כל נדנוד של שנאת-חינם ונאהב איש את זולתו בלב שלם!".

השמש יוצאת על הארץ. ר' חיים קניג האופה מתעורר משנתו הטרופה. פותח הוא את עיניו ואומר: "רבותיי! איני יודע אם בחלום או בהקיץ זה היה, אך עתה שמעתי כמו בת-קול המכרזת ואומרת – 'צדקת ר' מנחם! צדקת ר' יהודה! צדקת ר' יעקב!'. שלושתכם צדקתם".

בעיצומה של תפילת שחרית נפתחות הדלתות וקולו של מפקד המשטרה מרעים: "יהודים! צאו החוצה והסתדרו בשורות, חמישה בכל שורה. מי שייצא מהשורה או יסטה מהמסלול - אחת דינו למות".

מעטים שרדו מן המסע הארוך והתלאות שבאו בעקבותיו, אך מי שנותרו בחיים לא שכחו כל ימי חייהם אותה יממה אחרונה בבית-הכנסת.

(לע"נ הרב מנשה ב"ר חיים קניג ז"ל,
אטעטשמענטס
rsz_akivabs.jpg
rsz_akivabs.jpg (73.82 KiB) געזען 908 מאל
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
זכרונות
שר חמישים ומאתים
תגובות: 396
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג אקטאבער 19, 2018 12:26 pm

Re: עקיבא בנימין סג"ל גאלדבערגער סערענטש

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך זכרונות »

dovidal האט געשריבן:ירמיה ראזענבליטה סערענטש
עם רשימת יארצייטן בני המשפחה
===========================================
מעשה שהיה

...

דקות חולפות עד שהקהל נרגע ומחריש, ממתין למוצא פיו של ר' מנחם. "ר' ירמיהו!" – קורא המלומד בייסורים – "וכי יש לך ספק שהקב"ה דן אותנו דין-אמת?! רבות הרהרתי בכך לאחרונה ולא עלה בידי. אבל אתמול בבוקר, בהביטי אל הקהל הרב הזה הנדחק ומצטופף בבית-הכנסת – דומני כי סוף-סוף מצאתי מענה. מידה כנגד מידה, נוהג בנו הקב"ה. אנו כשלנו שלא התאמצנו לפתוח את בתינו ולפרוש את זרועותינו לקראת אחינו הפליטים מפולין, שנמלטו מגיא-ההריגה, ובאישון-לילה באו ודפקו על דלתותינו. פחד המשטרה היה על ראשנו ולא נחלצנו כראוי לעזרתם. עכשיו אנחנו עצמנו נהפכים לפליטים. מידה כנגד מידה", מסיים ר' מנחם את דבריו.

...

מוראדיג! א סקרוך גייט דורך די ביינער.

ענליך ווי דא האבן זיי אויף זיך מצדיק געווען את הדין ביים גירוש פורטוגאל אין שנת רנ"ח, אז ווען זייערע ברודער די פליטים פון גירוש שפאניע אין שנת רנ"ב זענען געקומען קיין פורטוגאל און דער קיסר האט ארויף געלייגט א קאפצאל אויף יעדן איד וואס קומט אריין, האבען די אידן דארטען עס נישט אנגענומען ווי עס באדארף צו זיין צו באצאלן פאר זייערע ברודער.

דאכט זיך מיר אז ביים גירוש פורטאגאל האט דער קיסר אליין עס זיי פארגעווארפען היתכן זיי האבען נישט געוואלט העלפען זייערע ברודער.
dovidal
שר תשעת אלפים
תגובות: 9581
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 04, 2011 12:16 am

רבי יהושע נח בינקה גבאי בית המדרש של האדמו"ר מגור

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך dovidal »

ספר נועם מגדים וכבוד תורה מרבי אליעזר הורביץ מטראניגראד. לעמבערג תרל"ג (1873)בדפוס פ.באלאבן קצו ד'; בשער הספר מספר חתימות בעלות ביניהם חתימת רבי יהושע נח בינקה גבאי בית המדרש של האדמו"ר מגור הבית ישראל. בשולי דפי הספר עשרות הגהות הוספות בכתב יד.
יצחק צבי סאפיר קאשויא
וואס שטייט אויף ענגליש צו !! די שטאט פון וואו יהושע זיכערמאן קומט fakereskedo- וועלכע שטאט איז דאס ?
אטעטשמענטס
BIKEL.jpg
BIKEL.jpg (249.61 KiB) געזען 873 מאל
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 15938
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am
לאקאציע: אדערע זייט שאך ברעט פון חמרא טבא

Re: רבי יהושע נח בינקה גבאי בית המדרש של האדמו"ר מגור

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך קיקיון »

dovidal האט געשריבן:...........
וואס שטייט אויף ענגליש צו !! די שטאט פון וואו יהושע זיכערמאן קומט fakereskedo- וועלכע שטאט איז דאס ?



אויף אונגאריש איז א חוטב עציםfakereskedo
גם אני מצטרף לבקשתו של ידידני מבראונזוויל
ענגליש? נוצט דעם Left קנעפל


dovidal
שר תשעת אלפים
תגובות: 9581
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 04, 2011 12:16 am

Re: רבי יהושע נח בינקה גבאי בית המדרש של האדמו"ר מגור

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך dovidal »

קיקיון האט געשריבן:
dovidal האט געשריבן:...........
וואס שטייט אויף ענגליש צו !! די שטאט פון וואו יהושע זיכערמאן קומט fakereskedo- וועלכע שטאט איז דאס ?



אויף אונגאריש איז א חוטב עציםfakereskedo

INTERESTING
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 15938
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am
לאקאציע: אדערע זייט שאך ברעט פון חמרא טבא

Re: רבי יהושע נח בינקה גבאי בית המדרש של האדמו"ר מגור

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך קיקיון »

קיקיון האט געשריבן:
dovidal האט געשריבן:...........
וואס שטייט אויף ענגליש צו !! די שטאט פון וואו יהושע זיכערמאן קומט fakereskedo- וועלכע שטאט איז דאס ?



אויף אונגאריש איז א חוטב עציםfakereskedo


אדער א סוחר עצים
גם אני מצטרף לבקשתו של ידידני מבראונזוויל
ענגליש? נוצט דעם Left קנעפל


dovidal
שר תשעת אלפים
תגובות: 9581
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 04, 2011 12:16 am

Re: רבי יהושע נח בינקה גבאי בית המדרש של האדמו"ר מגור

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך dovidal »

קיקיון האט געשריבן:
קיקיון האט געשריבן:
dovidal האט געשריבן:...........
וואס שטייט אויף ענגליש צו !! די שטאט פון וואו יהושע זיכערמאן קומט fakereskedo- וועלכע שטאט איז דאס ?



אויף אונגאריש איז א חוטב עציםfakereskedo


אדער א סוחר עצים

יושע זיכערמאן
האלץ האקער
* טאקיי *
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
dovidal
שר תשעת אלפים
תגובות: 9581
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 04, 2011 12:16 am

נפתלי הירץ רובין

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך dovidal »

חותמת שלו
מה הפשט HUNGARIAN COLONY
אטעטשמענטס
rsz_nhr.jpg
rsz_nhr.jpg (189.03 KiB) געזען 832 מאל
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
אוועטאר
אה''ו
שר האלף
תגובות: 1546
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יאנואר 23, 2022 1:29 am

Re: נפתלי הירץ רובין

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אה''ו »

dovidal האט געשריבן:חותמת שלו
מה הפשט HUNGARIAN COLONY

אפשר בתי אונגארן?
קהילות אה"ו

אלטונא, האמבורג, וואנדסבערג.
התבונני
שר חמש מאות
תגובות: 707
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יולי 12, 2018 3:56 pm

Re: מי מפענח החותם העתיק הזה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך התבונני »

dovidal האט געשריבן:תודה מראש

לע"ד
MR
משה רובין
dovidal
שר תשעת אלפים
תגובות: 9581
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 04, 2011 12:16 am

משפחת הערבסט נאנאש

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך dovidal »

יעקב הערבסט טוביה הערבסט משה שלום הערבסט
גם פרידריך שוחט בעיר מישקאלץ ושניצלער
רבי טוביה חותם שמו בעת למדו אצל רביה"ק מסאטמאר זצ"ל בעיר קראלי שנת תרפ"ו
אטעטשמענטס
rsz_th6.jpg
rsz_th6.jpg (186.25 KiB) געזען 795 מאל
rsz_th7.jpg
rsz_th7.jpg (107.96 KiB) געזען 795 מאל
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
dovidal
שר תשעת אלפים
תגובות: 9581
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 04, 2011 12:16 am

אלכסנדר משה קליין

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך dovidal »

דעברעצין נכדו של הרב החסיד זונדל סיגוטער
אטעטשמענטס
YZK77.jpg
YZK77.jpg (5.8 KiB) געזען 777 מאל
rsz_amkd.jpg
rsz_amkd.jpg (74.67 KiB) געזען 779 מאל
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
שה אחד
שר חמש מאות
תגובות: 808
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג דעצעמבער 05, 2016 4:05 pm

Re: אלכסנדר משה קליין

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך שה אחד »

dovidal האט געשריבן:דעברעצין נכדו של הרב החסיד זונדל סיגוטער

ר' אלכסנדר משה בן?
dovidal
שר תשעת אלפים
תגובות: 9581
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 04, 2011 12:16 am

Re: אלכסנדר משה קליין

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך dovidal »

שה אחד האט געשריבן:
dovidal האט געשריבן:דעברעצין נכדו של הרב החסיד זונדל סיגוטער

ר' אלכסנדר משה בן?

בן רבי ברוך
ראה מציבת אחיו
אטעטשמענטס
YZKJ.jpg
YZKJ.jpg (216.27 KiB) געזען 762 מאל
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
אוועטאר
אור כי טוב
שר חמישים ומאתים
תגובות: 361
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אפריל 14, 2022 1:35 pm
לאקאציע: גנזו לצדיקים

Re: אלכסנדר משה קליין

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אור כי טוב »

dovidal האט געשריבן:
שה אחד האט געשריבן:
dovidal האט געשריבן:דעברעצין נכדו של הרב החסיד זונדל סיגוטער

ר' אלכסנדר משה בן?

בן רבי ברוך
ראה מציבת אחיו


לא היה "ר' " אלכסנדר משה, אלא הבחור.

הב' אלכסנדר משה קליין הי"ד
ב"ר ברוך ז"ל, מלמד דרדקי בדעברעצין
בהרה"צ ר' אלכסנדר משה ז"ל מנאנאש
בהרה"צ רבי יוסף זונדל ז"ל מסיגעט
dovidal
שר תשעת אלפים
תגובות: 9581
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 04, 2011 12:16 am

יוסף יו"ט מאלעק

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך dovidal »

יוסף יו"ט מאלעק
אטעטשמענטס
rsz_yym.jpg
rsz_yym.jpg (31.7 KiB) געזען 733 מאל
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
dovidal
שר תשעת אלפים
תגובות: 9581
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 04, 2011 12:16 am

Re:

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך dovidal »

מיללער האט געשריבן:דא איז פארהאן נאך א רב ממשפחת גאלדבערגער א לוי, ר' יהודה ב"ר אברהם הלוי ג"ב:
http://kevarim.com/rabbi-yehuda-goldberger/

דער פאטער רר' אברהם איז געווען פון אונגארן, און געקומען קיין אמעריקא ווי ער איז געווען רב אין קהל אהבת ישורין ביז זיין פטירה בשנת תרפ"ט בגיל 90, דער זון ר' יהודה איז געווען רב אין ק"ק חברה בחורים - אנשי אונגארן.

גערעדט יעצט מיט אן אינקל הרב מנחם גאלדבערגער רב תפארת ישראל בבאלטימיר כהיום
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
dovidal
שר תשעת אלפים
תגובות: 9581
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 04, 2011 12:16 am

Re: עקיבא בנימין סג"ל גאלדבערגער סערענטש

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך dovidal »

dovidal האט געשריבן:ירמיה ראזענבליטה סערענטש
עם רשימת יארצייטן בני המשפחה
===========================================
מעשה שהיה

דממת-מוות שוררת בבית-הכנסת הגדול בעיירה סערענטש (הונגריה). מדי פעם נשמע קול בכי חרישי ואנחה קורעת-לב מפרה את השקט. המחזה מזעזע: על רצפת בית-הכנסת יושבת כל הקהילה – על רבניה, דייניה ושוחטיה, תעשייניה, סוחריה ופועליה וכל בני-משפחותיהם, וחרדה מרחפת באוויר.

כבר ביום הראשון לאחר חג הפסח (תש"ד) נאסר על היהודים לעזוב את העיירה בלי היתר מיוחד. למחרת נצטוו לענוד 'מגן-דוד' צהוב על דש בגדיהם. בבוקר היום השלישי עברו שוטרים מבית לבית ואסרו לצאת מהבתים. ההוראה הבאה הייתה - לעזוב את הבית לצמיתות. בשלב הראשון הכול מרוכזים בבית-הכנסת, לאחר מכן יועברו לעיר-המחוז, ומשם יוסעו ברכבות אל הלא-נודע.

כאלף ומאתיים נפש בקהילה. הצפיפות בבית-הכנסת איומה. ופתאום נשמע רחש-לחש. באמצע האולם נראית דמותו הגבוהה של ""ר' ירמיהו רוזנבליט"""", נעה לעבר צידו השמאלי של ארון-הקודש. במקום זה ממוקמת משפחתו של ר' מנחם קייזלר.

ראש המשפחה, תושב העיר זה כשישים שנה, תלמיד-חכם וירא-שמים, נעדר מבית-הכנסת כשנתיים, בשל גילו המתקדם ומחלה קשה שפקדה אותו. כעת הוא יושב על חבילתו, עיניו עצומות ופניו פונות מעלה. תושבי סערענטש רואים בר' מנחם זה איש מורם מעם, שנוסף על כל מעלותיו – מקבל ייסורים באהבה. אליו מועדות עתה פניו של ר' ירמיהו.

זה כשנתיים ימים, מאז מחלתו של ר' מנחם, נקטע הוויכוח בין השניים. ויכוח זה, שנמשך קרוב לארבעים שנה, נסב על מצבו הקשה של עם-ישראל. ר' מנחם התאמץ תמיד להצדיק את דרכי ההשגחה העליונה, והטיף בלהט לקבלת הייסורים והגזרות באהבה. לעומתו, ר' ירמיהו עסק כל העת בלימוד זכות על ישראל והעלה טענות קשות על הסבל הפוקד אותו, טענות שלפעמים אף צרמו אוזניים בחריפותן.

"יאמר-נא, ר' מנחם" – מהדהד קולו של ר' ירמיהו בחלל בית-הכנסת - "על מה עשה ה' לנו ככה ומה חורי-האף הגדול הזה?!". לשמע דבריו של ר' מנחם כמו נפתחו סכרי הלבבות וכל הקהילה החלה גועה בבכי.

דקות חולפות עד שהקהל נרגע ומחריש, ממתין למוצא פיו של ר' מנחם. "ר' ירמיהו!" – קורא המלומד בייסורים – "וכי יש לך ספק שהקב"ה דן אותנו דין-אמת?! רבות הרהרתי בכך לאחרונה ולא עלה בידי. אבל אתמול בבוקר, בהביטי אל הקהל הרב הזה הנדחק ומצטופף בבית-הכנסת – דומני כי סוף-סוף מצאתי מענה. מידה כנגד מידה, נוהג בנו הקב"ה. אנו כשלנו שלא התאמצנו לפתוח את בתינו ולפרוש את זרועותינו לקראת אחינו הפליטים מפולין, שנמלטו מגיא-ההריגה, ובאישון-לילה באו ודפקו על דלתותינו. פחד המשטרה היה על ראשנו ולא נחלצנו כראוי לעזרתם. עכשיו אנחנו עצמנו נהפכים לפליטים. מידה כנגד מידה", מסיים ר' מנחם את דבריו.

חצות לילה מגיע. ר' יהודה השמש יושב על מקומו הקבוע לעריכת תיקון-חצות. לקינה זו, שתמיד מלווה בכיות, מצטרפים כעת רבים.

בהגיעם לפסוק "עד אנה בכייה בציון ומספד בירושלים", פונה לפתע ר' יהודה אל ר' מנחם ואומר: "קטונתי מלחלוק עליך, ר' מנחם. ואולם ליבי אומר לי כי אנו נענשים להיעקר מבתינו על אשר שכחנו כי אנו בגולה. במקום לחיות בתחושת בציפייה מתמדת לעזיבת הנכר ולשיבה לארץ אבותינו על ידי משיח-צדקנו, בנינו בתי-פאר, זרענו שדות ונטענו כרמים. על-כן באה לנו הצרה הזאת", מסיים ר' יהודה את דבריו וממשיך בתיקון-חצות.

עם עלות השחר מתקין עצמו ר' יעקב המלמד לתפילה. כדרכו, חוגר הוא את האבנט ופותח ב"הריני מקבל עליי מצוות עשה של ואהבת לרעך כמוך". לפתע הוא משתתק. כעבור רגע הוא מרים את קולו ואומר: "רבותיי! צעיר לימים אני. עפר אני לרגלי ר' מנחם וקטן אני לפני ר' יהודה. אך לעניות דעתי, סיבת הגזרה היא שנאת-חינם. מביט אני ורואה אנשים שזה שנים לא החליפו מילה ביניהם וכעת יושבים דבוקים זה לזה. בבת-אחת הוסרו מחיצות של מעמדות וקבוצות. כלום אין בכך אות ברור לחטא הגדול שהשתרש בקרבנו?!".

ר' יעקב מחריש לרגע ושב וקורא: "אחיי ורעיי, עומדים אנו להתפלל את תפילת שחרית האחרונה קודם שנצא לדרך. נקבל עלינו להסיר מליבנו כל נדנוד של שנאת-חינם ונאהב איש את זולתו בלב שלם!".

השמש יוצאת על הארץ. ר' חיים קניג האופה מתעורר משנתו הטרופה. פותח הוא את עיניו ואומר: "רבותיי! איני יודע אם בחלום או בהקיץ זה היה, אך עתה שמעתי כמו בת-קול המכרזת ואומרת – 'צדקת ר' מנחם! צדקת ר' יהודה! צדקת ר' יעקב!'. שלושתכם צדקתם".

בעיצומה של תפילת שחרית נפתחות הדלתות וקולו של מפקד המשטרה מרעים: "יהודים! צאו החוצה והסתדרו בשורות, חמישה בכל שורה. מי שייצא מהשורה או יסטה מהמסלול - אחת דינו למות".

מעטים שרדו מן המסע הארוך והתלאות שבאו בעקבותיו, אך מי שנותרו בחיים לא שכחו כל ימי חייהם אותה יממה אחרונה בבית-הכנסת.

(לע"נ הרב מנשה ב"ר חיים קניג ז"ל,

אפשר איז ער געקומען קיין אמיעריקה
אטעטשמענטס
ASG88.jpg
ASG88.jpg (43.42 KiB) געזען 1307 מאל
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
שרייב תגובה

צוריק צו “ספרים ומחברים”