התכלת והחלזון מהו

דיונים ועיונים בדבר ה' זו הלכה

די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד

מצפים לישועה
שר האלף
תגובות: 1692
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אקטאבער 15, 2017 2:49 pm

Re: התכלת והחלזון מהו

תגובה דורך מצפים לישועה »

יעדער האט געשריבן:
מצפים לישועה האט געשריבן:
יעדער האט געשריבן:
מצפים לישועה האט געשריבן:
אוראייניקל האט געשריבן:כידוע פון הגר"ח מבריסק (אויך פון די אונטער ערדישע?) אז דאס גייט נאר אן אויב נאכן מקיים זיין וועט מען יוצא זיין די דאורייתא בודאות, אבער ס'/איז נישט מחייב צו מקיים זיין א ספק מצוה דאורייתא.


אין בזה שום טעם וסברא מקור
להיפך יש הרבה מקורות, גם לוא יהא ספק ספיקא דאורייתא לחומרא.

המקומות שמבואר שאמרינן סד''א לחומרא אף במקום שיש ספק קיום המצוה, וכשיחמיר לא יודע בבירור אם יצא יד''ח אם לאו, ואלו הם [ודע, שלא נכתבו הדברים בעיון היטב במקורות, ואולי במקצתם ניתן לחלק ולתרץ ואולי יש טעות במקצת מן המראה מקומות ], ואמנם ביניהם נמי יש אלו שברור כשמש שאין מקום לחלק.

[מראה מקומות להיפוך: מועו''ז ח''א סי' ג', תשובות והנהגות ח''א כו, ח''ד ה, ושם סי' קצ''ד, גור ארי' יהודה סי' ז'-ח'. ובספר משמרת מצוה לחם על דברי הגור ארי' יהודה וכתב שם בהקדמה שהגור ארי' יהודה חזר ממה שכתב]

או"ח

· כ''ז, סעי' י''א בשו''ע, ובמ''ב ס''ק מ''ג.

· ל''ב סעי' ה' בשו''ע, ובמ''ב ס''ק יח וי''ט כתב שהטעם משום סד''א לחומרא- וכ''מ בביאור הגר''א שם ובפרמ''ג, וכ''כ הב''ש בהל' גיטין.

· ל''ב ס''ק קע''ג (ואולי יש לחלק).

· ל''ב ס''ק קע''א ועי''ש בביה''ל.

· ל''ב ס''ק קפ''ד.

· ל''ב סעי' ל''ח בביה''ל ד''ה היכא.

· ל''ב סעי' נ' ס''ק רכ''ז [דלהחולקים [ובראשם בעל העיטור] על הנוב''י אמרינן סד''א, רק הנוב''י ס''ל שאין כאן ספק אלא הם ודאי פסולים].

· ל''ג ס''ק ט''ו ועי''ש בביה''ל ד''ה לחוש.


· ל''ג בביה''ל ד''ה ומיהו.

· ל''ג ס''ק כ''ט.

· ל''ד סע' ה' ובמ'''ב ס''ק כ''ט

· ל''ט ס''ק כ''ו [ומקורו מהפרמ''ג]

· ל''ט סעי' י' ברמ''א ועי' מ''ב שם ס''ק כ''ח

· קצ''ד ס''ק י''ג [שכתב שם המ''ב דלא כהפרמ''ג המפורסם {ואף שהפרמ''ג עצמו סתר דבריו בכ''מ, ויש דרך אחרת ליישב דבריו, ואכמ''ל}, ומלבד המ''ב הרבה אחרונים נמי נקטו דלא כהפרמ''ג ואלו הם: הגר''ז, אבן העוזר, מחצה''ש, דגול מרבבה, בגדי ישע, ערה''ש]

· תקפ''ו ס''ק י''ח

· תקפ''ו סעי' ז' ועי' מ''ב ס''ק ל''ד ומקורו מהפרמ''ג

· תקפ''ו ס''ק ל''ו [וכ' שהוא מטעם ספק, ומקורו מהריטב''א]

· תקפ''ו בביה''ל ד''ה ויש אומרים דוקא

· תקפ''ו ס''ק מ''ג ועי' שעה''צ שם בשם הברכי יוסף

· תקפ''ו ''ק מ''ז ושעה''צ שם ודו''ק

· תקפ''ו שער הציון אות צ''ב

· תקצ''ג סעי' ב', ועי''ש בביה''ל שעכ''ז א''א לברך (כלומר שלא קי''ל כרב האי) ועי' ס''ק ג' וע''ע תוס' בר''ה ל''ג:

· תקצ''ה א'- והוא באמת גמ' מפורשת בר''ה לד:, ועי' מג''א א', ובפרמ''ג שם, ומ''ב ס''ק ג' וע''ע פרמ''ג פתיחה כוללת סוף שער ד'

· תרל''א ס''ק ל''ג מהפרמ''ג

· תרל''ב ס''ק י''ט

· תרמ''ה בסעי' ו' ועי' מ''ב ס''ק ל' שכל הנידון אינו אלא לענין ברכה ודו''ק

· תרמ''ט ס''ק נ''ח

· תרמ''ו ס''ק ט''ו ועי' היטב בשעה"צ ט''ו

· תרמ''ו סעי' י''א ועי''ש במ''ב ל''ו

· תרמ''ח בביה''ל ד''ה שהוא, ובמ''ב ס''ק ס''ב

· תרנ''א ס''ק מהפרמ''ג.

· תרצ''א ש''צ אות ד'.

· תרצ''א סעי' י' ובמ''ב ס''ק כ''ז מהפרמ''ג מבואר שהוא מטעם ספק, והדבר ק''ו

· תרצ''א ס''ק י''ג-י''ד ובשעה''צ שם אות ט' וחידוש הוא שהוא כנגד דבריו בכ''מ.

איז אזוי די תשובות והנהגות און מועדים וזמנים האב איך נישט אבער הגר“ח ווערט נישט אפגעפרעגט אויב דארט שטייט אנדערש
און די גור ארי' יהודה האב איך אויך נישט
און די אלע משנה ברורה'ס שטייט נישט קיין ווארט בכלל פין ספיקא דאורייתא לחומרא חוץ אין סי' תקפ“ו סקל“ו אבער מען זעהט נישט קיין שום ראיה פין דארט דלא כהגר“ח

דו האסט נאך נישט געברענגט א מקור און נישט קיין הסבר אויף דעם גר"ח און דו ווילסט אן א מקור פטר'ן א חיוב דאורייתא און זיך מדחיק זיין אז אלע משנה ברורות איז געזאגט געווארן אלץ מידת חסידות און חומרא בעלמא, אבער אין מג"א תקצה איז מוכח אז סאיז מדין ספיקא דאורייתא, וז"ל משום דתקיעות דאוריי' וברכות דרבנן וה"ה אם בא' אין יודעין רק סדר אחד ילך להם דזהו נמי בכלל ספק.
אויך און סימן קצד סיעף ג איז מוכח פון אלע אחרונים חוץ פרמ"ג וייל אויב סאיז נישט קיין חיוב איז עס א ברכה לבטלה.

גראדע האט עס יא א מקור עס קימט פונעם גאון עולם הגר“ח מבריסק זצ“ל און גראדע שטייט כעין זה אין אור שמח
א הסבר קען מען עס זייער גוט פארשטיין לויט די חוות דעת אז די סיבה מחמיר צי זיין ביי א ספק עשה איז ווייל די תורה רעדט פין א ודאי און נישט פין קיין ספק
די משנה ברורה'ס האב איך נישט קיין השגה וואס די ווילסט קיקט אויס אז די פארשטייסט אז די משנ“ב האט געמאכט א כלל אז ביי יעדע דאורייתא מחלוקה איז מען מחמיר און יעדע דרבנן איז מען מיקל
אבער איך קען דיר ברענגן הונדערטער משנה ברורה'ס וואס איז מיקל ביי מחלוקת דאורייתא און מחמיר ביי מחלוקת דרבנן
און אין ס' תקצ“ה זעהט מען אפי' נישט קיין רמז כל דהוא אנדערש פין הגר“ח

הנחות על גבי הנחות
הנחה א אז רבי חיים האט טאקע אזוי געזאגט, האסט נאך נישט געברענגט קיין מקור.
הנחה ב אז בדאורייתא הלך אחר המחמיר איז נישט וועגן ספיקא דאורייתא לחומרא.
הנחה ג אז סאיז דא א חילוק פון א מחלוקת בין חכמי דורינו למחלוקת בין חכמי דורות שעברו
און על סמך אזעלעכע הנחות ווילסטו מקל זיין הלכה למעשה ביי א מצוות עשה דאורייתא.
אוועטאר
כפרה
שר שלשת אלפים
תגובות: 3603
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג מארטש 08, 2019 10:50 am

Re: התכלת והחלזון מהו

תגובה דורך כפרה »

מצפים לישועה האט געשריבן:
יעדער האט געשריבן:גראדע האט עס יא א מקור עס קימט פונעם גאון עולם הגר“ח מבריסק זצ“ל און גראדע שטייט כעין זה אין אור שמח

הנחות על גבי הנחות
הנחה א אז רבי חיים האט טאקע אזוי געזאגט, האסט נאך נישט געברענגט קיין מקור..

הרב מצפים, איר שטעלט זיך דא פאר אלץ די מומחה בענין תכלת און איר האט נישט אפילו געלערנט די ספר עין התכלת פון דעם ראדזינער רבי? איר ווייסט נישט קיין מקור פאר די בריסקער שיטה.... :?:
שטיצט די געשעפטן וואס לייגן די פרייזן אויף די שעלפ'ס.
#ווייז-די-פרייז
אוועטאר
יידישע קהילות
שר שמונת אלפים
תגובות: 8684
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm

Re: התכלת והחלזון מהו

תגובה דורך יידישע קהילות »

נישט ר' חיים נאר דער בית הלוי.
משנכנס אדר מרבין בשמחה
הל'א דו'ד מסתת'ר עמנו
מצפים לישועה
שר האלף
תגובות: 1692
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אקטאבער 15, 2017 2:49 pm

Re: התכלת והחלזון מהו

תגובה דורך מצפים לישועה »

כפרה האט געשריבן:
מצפים לישועה האט געשריבן:
יעדער האט געשריבן:גראדע האט עס יא א מקור עס קימט פונעם גאון עולם הגר“ח מבריסק זצ“ל און גראדע שטייט כעין זה אין אור שמח

הנחות על גבי הנחות
הנחה א אז רבי חיים האט טאקע אזוי געזאגט, האסט נאך נישט געברענגט קיין מקור..

הרב מצפים, איר שטעלט זיך דא פאר אלץ די מומחה בענין תכלת און איר האט נישט אפילו געלערנט די ספר עין התכלת פון דעם ראדזינער רבי? איר ווייסט נישט קיין מקור פאר די בריסקער שיטה.... :?:

ער ברענגט עס בשם רבי חיים?
מבקש77
שר מאה
תגובות: 107
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יוני 13, 2021 6:49 pm

Re: התכלת והחלזון מהו

תגובה דורך מבקש77 »

בעזה''י היום יום ראשון לפרשת פנחס תשפ"ב (תענית י''ז בתמוז נדחה), יהיה מעמד ויכוח אודות תכלת בזמנינו (בין הרב יואל פיליפ והרב ברוך ערפס), ואח''כ מעמד צביעת תכלת.
בישיבת סאטמר:
20 (Fred Road (South Fallsburg
מנחה בשעה 7:00 ואח''כ המעמד.
מצפים לישועה
שר האלף
תגובות: 1692
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אקטאבער 15, 2017 2:49 pm

Re: התכלת והחלזון מהו

תגובה דורך מצפים לישועה »

ברוך ערפס איז גאר שטארק אין די נושא
יעדער
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4410
זיך איינגעשריבן אום: מוצ"ש אקטאבער 30, 2021 11:01 pm
פארבינד זיך:

Re: התכלת והחלזון מהו

תגובה דורך יעדער »

מצפים לישועה האט געשריבן:
יעדער האט געשריבן:
מצפים לישועה האט געשריבן:
יעדער האט געשריבן:
מצפים לישועה האט געשריבן:
אין בזה שום טעם וסברא מקור
להיפך יש הרבה מקורות, גם לוא יהא ספק ספיקא דאורייתא לחומרא.

המקומות שמבואר שאמרינן סד''א לחומרא אף במקום שיש ספק קיום המצוה, וכשיחמיר לא יודע בבירור אם יצא יד''ח אם לאו, ואלו הם [ודע, שלא נכתבו הדברים בעיון היטב במקורות, ואולי במקצתם ניתן לחלק ולתרץ ואולי יש טעות במקצת מן המראה מקומות ], ואמנם ביניהם נמי יש אלו שברור כשמש שאין מקום לחלק.

[מראה מקומות להיפוך: מועו''ז ח''א סי' ג', תשובות והנהגות ח''א כו, ח''ד ה, ושם סי' קצ''ד, גור ארי' יהודה סי' ז'-ח'. ובספר משמרת מצוה לחם על דברי הגור ארי' יהודה וכתב שם בהקדמה שהגור ארי' יהודה חזר ממה שכתב]

או"ח

· כ''ז, סעי' י''א בשו''ע, ובמ''ב ס''ק מ''ג.

· ל''ב סעי' ה' בשו''ע, ובמ''ב ס''ק יח וי''ט כתב שהטעם משום סד''א לחומרא- וכ''מ בביאור הגר''א שם ובפרמ''ג, וכ''כ הב''ש בהל' גיטין.

· ל''ב ס''ק קע''ג (ואולי יש לחלק).

· ל''ב ס''ק קע''א ועי''ש בביה''ל.

· ל''ב ס''ק קפ''ד.

· ל''ב סעי' ל''ח בביה''ל ד''ה היכא.

· ל''ב סעי' נ' ס''ק רכ''ז [דלהחולקים [ובראשם בעל העיטור] על הנוב''י אמרינן סד''א, רק הנוב''י ס''ל שאין כאן ספק אלא הם ודאי פסולים].

· ל''ג ס''ק ט''ו ועי''ש בביה''ל ד''ה לחוש.


· ל''ג בביה''ל ד''ה ומיהו.

· ל''ג ס''ק כ''ט.

· ל''ד סע' ה' ובמ'''ב ס''ק כ''ט

· ל''ט ס''ק כ''ו [ומקורו מהפרמ''ג]

· ל''ט סעי' י' ברמ''א ועי' מ''ב שם ס''ק כ''ח

· קצ''ד ס''ק י''ג [שכתב שם המ''ב דלא כהפרמ''ג המפורסם {ואף שהפרמ''ג עצמו סתר דבריו בכ''מ, ויש דרך אחרת ליישב דבריו, ואכמ''ל}, ומלבד המ''ב הרבה אחרונים נמי נקטו דלא כהפרמ''ג ואלו הם: הגר''ז, אבן העוזר, מחצה''ש, דגול מרבבה, בגדי ישע, ערה''ש]

· תקפ''ו ס''ק י''ח

· תקפ''ו סעי' ז' ועי' מ''ב ס''ק ל''ד ומקורו מהפרמ''ג

· תקפ''ו ס''ק ל''ו [וכ' שהוא מטעם ספק, ומקורו מהריטב''א]

· תקפ''ו בביה''ל ד''ה ויש אומרים דוקא

· תקפ''ו ס''ק מ''ג ועי' שעה''צ שם בשם הברכי יוסף

· תקפ''ו ''ק מ''ז ושעה''צ שם ודו''ק

· תקפ''ו שער הציון אות צ''ב

· תקצ''ג סעי' ב', ועי''ש בביה''ל שעכ''ז א''א לברך (כלומר שלא קי''ל כרב האי) ועי' ס''ק ג' וע''ע תוס' בר''ה ל''ג:

· תקצ''ה א'- והוא באמת גמ' מפורשת בר''ה לד:, ועי' מג''א א', ובפרמ''ג שם, ומ''ב ס''ק ג' וע''ע פרמ''ג פתיחה כוללת סוף שער ד'

· תרל''א ס''ק ל''ג מהפרמ''ג

· תרל''ב ס''ק י''ט

· תרמ''ה בסעי' ו' ועי' מ''ב ס''ק ל' שכל הנידון אינו אלא לענין ברכה ודו''ק

· תרמ''ט ס''ק נ''ח

· תרמ''ו ס''ק ט''ו ועי' היטב בשעה"צ ט''ו

· תרמ''ו סעי' י''א ועי''ש במ''ב ל''ו

· תרמ''ח בביה''ל ד''ה שהוא, ובמ''ב ס''ק ס''ב

· תרנ''א ס''ק מהפרמ''ג.

· תרצ''א ש''צ אות ד'.

· תרצ''א סעי' י' ובמ''ב ס''ק כ''ז מהפרמ''ג מבואר שהוא מטעם ספק, והדבר ק''ו

· תרצ''א ס''ק י''ג-י''ד ובשעה''צ שם אות ט' וחידוש הוא שהוא כנגד דבריו בכ''מ.

איז אזוי די תשובות והנהגות און מועדים וזמנים האב איך נישט אבער הגר“ח ווערט נישט אפגעפרעגט אויב דארט שטייט אנדערש
און די גור ארי' יהודה האב איך אויך נישט
און די אלע משנה ברורה'ס שטייט נישט קיין ווארט בכלל פין ספיקא דאורייתא לחומרא חוץ אין סי' תקפ“ו סקל“ו אבער מען זעהט נישט קיין שום ראיה פין דארט דלא כהגר“ח

דו האסט נאך נישט געברענגט א מקור און נישט קיין הסבר אויף דעם גר"ח און דו ווילסט אן א מקור פטר'ן א חיוב דאורייתא און זיך מדחיק זיין אז אלע משנה ברורות איז געזאגט געווארן אלץ מידת חסידות און חומרא בעלמא, אבער אין מג"א תקצה איז מוכח אז סאיז מדין ספיקא דאורייתא, וז"ל משום דתקיעות דאוריי' וברכות דרבנן וה"ה אם בא' אין יודעין רק סדר אחד ילך להם דזהו נמי בכלל ספק.
אויך און סימן קצד סיעף ג איז מוכח פון אלע אחרונים חוץ פרמ"ג וייל אויב סאיז נישט קיין חיוב איז עס א ברכה לבטלה.

גראדע האט עס יא א מקור עס קימט פונעם גאון עולם הגר“ח מבריסק זצ“ל און גראדע שטייט כעין זה אין אור שמח
א הסבר קען מען עס זייער גוט פארשטיין לויט די חוות דעת אז די סיבה מחמיר צי זיין ביי א ספק עשה איז ווייל די תורה רעדט פין א ודאי און נישט פין קיין ספק
די משנה ברורה'ס האב איך נישט קיין השגה וואס די ווילסט קיקט אויס אז די פארשטייסט אז די משנ“ב האט געמאכט א כלל אז ביי יעדע דאורייתא מחלוקה איז מען מחמיר און יעדע דרבנן איז מען מיקל
אבער איך קען דיר ברענגן הונדערטער משנה ברורה'ס וואס איז מיקל ביי מחלוקת דאורייתא און מחמיר ביי מחלוקת דרבנן
און אין ס' תקצ“ה זעהט מען אפי' נישט קיין רמז כל דהוא אנדערש פין הגר“ח

הנחות על גבי הנחות
הנחה א אז רבי חיים האט טאקע אזוי געזאגט, האסט נאך נישט געברענגט קיין מקור.
הנחה ב אז בדאורייתא הלך אחר המחמיר איז נישט וועגן ספיקא דאורייתא לחומרא.
הנחה ג אז סאיז דא א חילוק פון א מחלוקת בין חכמי דורינו למחלוקת בין חכמי דורות שעברו
און על סמך אזעלעכע הנחות ווילסטו מקל זיין הלכה למעשה ביי א מצוות עשה דאורייתא.

הנחה א' האט מען שוין גענטפערט
און הנחה ב' ג' פארשטיי איך נישט וואס דו זאגסט
כאפט אריין טויזענטער מצות טעגליך:
ווען א יוד טוהט א מלאכה אינדערוואכען און ער טראכט אז אז ער טוהט עס יעצט ווייל יעצט מעג מען נאך אבער שבת גייט ער נישט הנה עשיית המלאכה הלזו למצוה יחשב תיכף כאלו עשה מצות עשה מעשיות בפועל ממש אגרא דכלה פרשת בהר
מצפים לישועה
שר האלף
תגובות: 1692
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אקטאבער 15, 2017 2:49 pm

Re: התכלת והחלזון מהו

תגובה דורך מצפים לישועה »

איך האב געקוקט אין עין התכלת ער ברענגט עס נישט בשם דעם בית הלוי
מצפים לישועה
שר האלף
תגובות: 1692
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אקטאבער 15, 2017 2:49 pm

Re: התכלת והחלזון מהו

תגובה דורך מצפים לישועה »

מבקש77 האט געשריבן:בעזה''י היום יום ראשון לפרשת פנחס תשפ"ב (תענית י''ז בתמוז נדחה), יהיה מעמד ויכוח אודות תכלת בזמנינו (בין הרב יואל פיליפ והרב ברוך ערפס), ואח''כ מעמד צביעת תכלת.
בישיבת סאטמר:
20 (Fred Road (South Fallsburg
מנחה בשעה 7:00 ואח''כ המעמד.

סדא א רעקארדעניג?
מבקש77
שר מאה
תגובות: 107
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יוני 13, 2021 6:49 pm

Re: התכלת והחלזון מהו

תגובה דורך מבקש77 »

מצפים לישועה האט געשריבן:
מבקש77 האט געשריבן:בעזה''י היום יום ראשון לפרשת פנחס תשפ"ב (תענית י''ז בתמוז נדחה), יהיה מעמד ויכוח אודות תכלת בזמנינו (בין הרב יואל פיליפ והרב ברוך ערפס), ואח''כ מעמד צביעת תכלת.
בישיבת סאטמר:
20 (Fred Road (South Fallsburg
מנחה בשעה 7:00 ואח''כ המעמד.

סדא א רעקארדעניג?


מסתמא
מבקש77
שר מאה
תגובות: 107
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יוני 13, 2021 6:49 pm

Re: התכלת והחלזון מהו

תגובה דורך מבקש77 »

מצפים לישועה האט געשריבן:איך האב געקוקט אין עין התכלת ער ברענגט עס נישט בשם דעם בית הלוי


כך הוא לשונו בעין התכלת

"שמענו בזה בשם אחד המפורסם לגדול ומקובל, ומעוטר בכתר הרבנות באחת מהעיירות הגדולות, שדחה דברינו כלאחר יד, דעד כאן לא אמרינן ספיקא לחומרא אלא היכא שעל ידי שיחמיר על עצמו יתקן את עצמו שיצא בבירור מכלל הספק..."

והנה א''א לומר שזהו הגר"ח:
א' הרי הגר"ח נעשה לראשונה 'רב העיר' בעיר בריסק בשנת 1892 והאדמ"ר מראדזין נפטר בשנת 1890!!
ב' האם הגר"ח היה מפורסם למקובל?!
ג' באותו זמן היתה רבה דבריסק הבית הלוי, והוא מביא ממנו לעיל מיניה בתואר: "הגאבד"ק בריסק דליטא שיחיה, מסר כל טעמו"...
אטעטשמענטס
עין התכלת2.png
עין התכלת2.png (56.06 KiB) געזען 1236 מאל
עין התכלת.png
עין התכלת.png (108.83 KiB) געזען 1236 מאל
מצפים לישועה
שר האלף
תגובות: 1692
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אקטאבער 15, 2017 2:49 pm

Re: התכלת והחלזון מהו

תגובה דורך מצפים לישועה »

מתוך ספר בירורי הלכות בעניין התכלת:

ונודע משמי' דהגרח"ס זצ"ל לטעון על
תכלת דראדזין דאין דין דספק דאורייתא
לחומרא בדבר שאף אחר הספק נשאר בספיקו,
אלא כשיש ספק אם לקיים וכשיקיים יצא
מספיקו.
והנה בספק פלוגתא ודאי חזי' בפסקים דלא
כדבריו עי' מ"ב קצד יג, ביכו"י תרמח נג,
רעק"א תרמ"ח על מג"א ד', ואף כאן י"ל כן
דכמה ת"ח ראוהו כודאי גמור, וכן נטיית הלב
של רוב העוסקים בזה אף שיש שאינן יודעין
תשובה לכל הנסיונות דחי', ועי' או"ח לב סל"ז,
ואף בספק במציאות אשכחן דיש לקיים מספק
מ"ב לט כו, תרמ"ח סכ"א בבה"ל, וכן סוגיין
דעלמא דאם לא לקח לולב עד ביה"ש חייב
ליטול מספק, ראה תרנב מ"ב סק"ב, וכן בספק
גמור שעבר זמן ק"ש חייב לקרוא מספק, וכן
בשו"ע או"ח תרצה דינא דגמ' לדחות דרבנן
משום ספק שמא יקיים דאורי'.
וכ"ש כיום שהוברר טובא כמו שנודע, וראה לק'
בס"ד, אף טענת הגר"ח יורדת
יעדער
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4410
זיך איינגעשריבן אום: מוצ"ש אקטאבער 30, 2021 11:01 pm
פארבינד זיך:

Re: התכלת והחלזון מהו

תגובה דורך יעדער »

מצפים לישועה האט געשריבן:מתוך ספר בירורי הלכות בעניין התכלת:

ונודע משמי' דהגרח"ס זצ"ל לטעון על
תכלת דראדזין דאין דין דספק דאורייתא
לחומרא בדבר שאף אחר הספק נשאר בספיקו,
אלא כשיש ספק אם לקיים וכשיקיים יצא
מספיקו.
והנה בספק פלוגתא ודאי חזי' בפסקים דלא
כדבריו עי' מ"ב קצד יג, ביכו"י תרמח נג,
רעק"א תרמ"ח על מג"א ד', ואף כאן י"ל כן
דכמה ת"ח ראוהו כודאי גמור, וכן נטיית הלב
של רוב העוסקים בזה אף שיש שאינן יודעין
תשובה לכל הנסיונות דחי', ועי' או"ח לב סל"ז,
ואף בספק במציאות אשכחן דיש לקיים מספק
מ"ב לט כו, תרמ"ח סכ"א בבה"ל, וכן סוגיין
דעלמא דאם לא לקח לולב עד ביה"ש חייב
ליטול מספק, ראה תרנב מ"ב סק"ב, וכן בספק
גמור שעבר זמן ק"ש חייב לקרוא מספק, וכן
בשו"ע או"ח תרצה דינא דגמ' לדחות דרבנן
משום ספק שמא יקיים דאורי'.
וכ"ש כיום שהוברר טובא כמו שנודע, וראה לק'
בס"ד, אף טענת הגר"ח יורדת

איך ווייס נישט ווער די ספר בירורי הלכות איז אבער אין די משנ“ב און אין רעק“א ווערט בכלל נישט דערמאנט די נושא פין ספיקא דאורייתא לחומרא
און פין בין השמשות איז אויך שווער צי ברענגן א ראיה ווייל לכו“ע איז ספיקו מן התורה לחומרא אפי' לויט די מאן דאמר אז ספק דאורייתא מן התורה לקולא
און אין סי' תרצ“ה זעהט מען גארנישט קעגן די חידוש

אין לעצם הענין האב איך געזעהן אין שו“ת ארץ צבי (סי' קכ ד“ה ובעיקר) בשם די פרי מגדים (איך כאפ אבער נישט די מקור ווי עס שטייט אין פמ“ג) די זעלבע סברה
https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?r ... &pgnum=292
כאפט אריין טויזענטער מצות טעגליך:
ווען א יוד טוהט א מלאכה אינדערוואכען און ער טראכט אז אז ער טוהט עס יעצט ווייל יעצט מעג מען נאך אבער שבת גייט ער נישט הנה עשיית המלאכה הלזו למצוה יחשב תיכף כאלו עשה מצות עשה מעשיות בפועל ממש אגרא דכלה פרשת בהר
מצפים לישועה
שר האלף
תגובות: 1692
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אקטאבער 15, 2017 2:49 pm

Re: התכלת והחלזון מהו

תגובה דורך מצפים לישועה »

יעדער האט געשריבן:
מצפים לישועה האט געשריבן:
מתוך ספר בירורי הלכות בעניין התכלת:

ונודע משמי' דהגרח"ס זצ"ל לטעון על
תכלת דראדזין דאין דין דספק דאורייתא
לחומרא בדבר שאף אחר הספק נשאר בספיקו,
אלא כשיש ספק אם לקיים וכשיקיים יצא
מספיקו.
והנה בספק פלוגתא ודאי חזי' בפסקים דלא
כדבריו עי' מ"ב קצד יג, ביכו"י תרמח נג,
רעק"א תרמ"ח על מג"א ד', ואף כאן י"ל כן
דכמה ת"ח ראוהו כודאי גמור, וכן נטיית הלב
של רוב העוסקים בזה אף שיש שאינן יודעין
תשובה לכל הנסיונות דחי', ועי' או"ח לב סל"ז,
ואף בספק במציאות אשכחן דיש לקיים מספק
מ"ב לט כו, תרמ"ח סכ"א בבה"ל, וכן סוגיין
דעלמא דאם לא לקח לולב עד ביה"ש חייב
ליטול מספק, ראה תרנב מ"ב סק"ב, וכן בספק
גמור שעבר זמן ק"ש חייב לקרוא מספק, וכן
בשו"ע או"ח תרצה דינא דגמ' לדחות דרבנן
משום ספק שמא יקיים דאורי'.
וכ"ש כיום שהוברר טובא כמו שנודע, וראה לק'
בס"ד, אף טענת הגר"ח יורדת
איך ווייס נישט ווער די ספר בירורי הלכות איז אבער אין די משנ“ב און אין רעק“א ווערט בכלל נישט דערמאנט די נושא פין ספיקא דאורייתא לחומרא
און פין בין השמשות איז אויך שווער צי ברענגן א ראיה ווייל לכו“ע איז ספיקו מן התורה לחומרא אפי' לויט די מאן דאמר אז ספק דאורייתא מן התורה לקולא
און אין סי' תרצ“ה זעהט מען גארנישט קעגן די חידוש

אין לעצם הענין האב איך געזעהן אין שו“ת ארץ צבי (סי' קכ ד“ה ובעיקר) בשם די פרי מגדים (איך כאפ אבער נישט די מקור ווי עס שטייט אין פמ“ג) די זעלבע סברה
https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?r ... &pgnum=292
אם יש לך רק תפילין שספק אם נפסלו באופן שאין לסמוך על חזקה, או אתרוג שהוא ספק מורכב, האם יש רב בעולם שיפסוק שאתה פטור?
בני ציון
שר העשר
תגובות: 34
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אוגוסט 21, 2022 1:16 pm

Re: התכלת והחלזון מהו

תגובה דורך בני ציון »

פאר די אלע וועלכע טענה'ן אז די תכלת איז נגנז געווארן און מען דארף ווארטן ביז משיח.

אין שו''ת מהרי''ל החדשות (מכון ירשלים) סימן ה' רעדט דער הייליגער ר' יעקב מולין ז''ל ארים איבער שיטת הרא''ש אז היינט איז שוין נישט נוגע די גזרה דרבנן נישט צו גיין מיט ציצית אויף א פלאקסנע קלייד, וויבאלד אינז האבן מער נישט תכלת ממילא איז נישט דא קיין חשש כלאים. זאגט אויף דעם דער מהרי''ל אז מען דארף חייש זיין אז יחזיר הדבר לקילקולו 'כ''ש למאי דכתב סמ''ג דאותו דג חלזון הוא בים המלח וכתב סימנין, בקל היה לעשות תכלת'!
אוועטאר
כפרה
שר שלשת אלפים
תגובות: 3603
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג מארטש 08, 2019 10:50 am

Re: התכלת והחלזון מהו

תגובה דורך כפרה »

אין כל חדש, די מהרי"ל איז שוין אויסגעשמועסט געווארן אין די פריערדיגע בלעטער.
שטיצט די געשעפטן וואס לייגן די פרייזן אויף די שעלפ'ס.
#ווייז-די-פרייז
מרכבות פרעה
שר מאה
תגובות: 202
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג דעצעמבער 06, 2021 9:29 pm

Re: התכלת והחלזון מהו

תגובה דורך מרכבות פרעה »

מצפים לישועה האט געשריבן:
ווייל מיר האבן כאטש א ראיה אז די קאליר איז די זעלבע בלוי און אז די גויים האבן גענוצט מיורקס פאר בלויע בגדי מלכות
נישט ריכטיג
מצפים לישועה
שר האלף
תגובות: 1692
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אקטאבער 15, 2017 2:49 pm

Re: התכלת והחלזון מהו

תגובה דורך מצפים לישועה »

וואס איז נישט ריכטיג
יעדער
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4410
זיך איינגעשריבן אום: מוצ"ש אקטאבער 30, 2021 11:01 pm
פארבינד זיך:

Re: התכלת והחלזון מהו

תגובה דורך יעדער »

מצפים לישועה האט געשריבן:
יעדער האט געשריבן:
מצפים לישועה האט געשריבן:
מתוך ספר בירורי הלכות בעניין התכלת:

ונודע משמי' דהגרח"ס זצ"ל לטעון על
תכלת דראדזין דאין דין דספק דאורייתא
לחומרא בדבר שאף אחר הספק נשאר בספיקו,
אלא כשיש ספק אם לקיים וכשיקיים יצא
מספיקו.
והנה בספק פלוגתא ודאי חזי' בפסקים דלא
כדבריו עי' מ"ב קצד יג, ביכו"י תרמח נג,
רעק"א תרמ"ח על מג"א ד', ואף כאן י"ל כן
דכמה ת"ח ראוהו כודאי גמור, וכן נטיית הלב
של רוב העוסקים בזה אף שיש שאינן יודעין
תשובה לכל הנסיונות דחי', ועי' או"ח לב סל"ז,
ואף בספק במציאות אשכחן דיש לקיים מספק
מ"ב לט כו, תרמ"ח סכ"א בבה"ל, וכן סוגיין
דעלמא דאם לא לקח לולב עד ביה"ש חייב
ליטול מספק, ראה תרנב מ"ב סק"ב, וכן בספק
גמור שעבר זמן ק"ש חייב לקרוא מספק, וכן
בשו"ע או"ח תרצה דינא דגמ' לדחות דרבנן
משום ספק שמא יקיים דאורי'.
וכ"ש כיום שהוברר טובא כמו שנודע, וראה לק'
בס"ד, אף טענת הגר"ח יורדת
איך ווייס נישט ווער די ספר בירורי הלכות איז אבער אין די משנ“ב און אין רעק“א ווערט בכלל נישט דערמאנט די נושא פין ספיקא דאורייתא לחומרא
און פין בין השמשות איז אויך שווער צי ברענגן א ראיה ווייל לכו“ע איז ספיקו מן התורה לחומרא אפי' לויט די מאן דאמר אז ספק דאורייתא מן התורה לקולא
און אין סי' תרצ“ה זעהט מען גארנישט קעגן די חידוש

אין לעצם הענין האב איך געזעהן אין שו“ת ארץ צבי (סי' קכ ד“ה ובעיקר) בשם די פרי מגדים (איך כאפ אבער נישט די מקור ווי עס שטייט אין פמ“ג) די זעלבע סברה
https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?r ... &pgnum=292
אם יש לך רק תפילין שספק אם נפסלו באופן שאין לסמוך על חזקה, או אתרוג שהוא ספק מורכב, האם יש רב בעולם שיפסוק שאתה פטור?
עס איז א גרויסע חילוק פין א חיוב ווי תפילין און אתרוג וואס איז זיכער א חיוב אויף יעדע איד
ווי תכלת וואס איז נישט קיין זיכערע חיוב
כאפט אריין טויזענטער מצות טעגליך:
ווען א יוד טוהט א מלאכה אינדערוואכען און ער טראכט אז אז ער טוהט עס יעצט ווייל יעצט מעג מען נאך אבער שבת גייט ער נישט הנה עשיית המלאכה הלזו למצוה יחשב תיכף כאלו עשה מצות עשה מעשיות בפועל ממש אגרא דכלה פרשת בהר
אוועטאר
אלטרא
שר האלפיים
תגובות: 2610
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 23, 2022 8:36 pm

Re: התכלת והחלזון מהו

תגובה דורך אלטרא »

יעדער האט געשריבן:
עס איז א גרויסע חילוק פין א חיוב ווי תפילין און אתרוג וואס איז זיכער א חיוב אויף יעדע איד
ווי תכלת וואס איז נישט קיין זיכערע חיוב
וואס איז נישט זיכער? ונתנו על הכנף פתיל תכלת איז נאר פאר געוויסע מענטשען?
מצפים לישועה
שר האלף
תגובות: 1692
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אקטאבער 15, 2017 2:49 pm

Re: התכלת והחלזון מהו

תגובה דורך מצפים לישועה »

אלטרא האט געשריבן:
יעדער האט געשריבן:
עס איז א גרויסע חילוק פין א חיוב ווי תפילין און אתרוג וואס איז זיכער א חיוב אויף יעדע איד
ווי תכלת וואס איז נישט קיין זיכערע חיוב
וואס איז נישט זיכער? ונתנו על הכנף פתיל תכלת איז נאר פאר געוויסע מענטשען?
דו וויסט טאקע נישט אדער די מאכסעך נאר? דו וויסט נישט אז מען קען לערנען פשט ונתנו אז עס איז א הידור צו לייגן? איי אפשר מיינט עס א חיוב, דאס איז נאר א השערה אונז דארף מער א "הוכחה" ווייל א מצווה וואס שוין נישט געווען מער ווי טויזנט יאר קען מען נישט מחדש זיין מיט השערות נאר מיט הוכחות חזקות כחומות של ברזל שלא תנוד ולא. תנוע אפילו בכל רוחות שאינם מצייים בעולם אפילו אחת לשבעים שנה, אן דעים איז נישט דא פון וואס צו רעדן.

ועין פה https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f ... 47#p771739
בני ציון
שר העשר
תגובות: 34
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אוגוסט 21, 2022 1:16 pm

Re: התכלת והחלזון מהו

תגובה דורך בני ציון »

מצפים לישועה האט געשריבן:
אלטרא האט געשריבן:
יעדער האט געשריבן:
עס איז א גרויסע חילוק פין א חיוב ווי תפילין און אתרוג וואס איז זיכער א חיוב אויף יעדע איד
ווי תכלת וואס איז נישט קיין זיכערע חיוב
וואס איז נישט זיכער? ונתנו על הכנף פתיל תכלת איז נאר פאר געוויסע מענטשען?
דו וויסט טאקע נישט אדער די מאכסעך נאר? דו וויסט נישט אז מען קען לערנען פשט ונתנו אז עס איז א הידור צו לייגן? איי אפשר מיינט עס א חיוב, דאס איז נאר א השערה אונז דארף מער א "הוכחה" ווייל א מצווה וואס שוין נישט געווען מער ווי טויזנט יאר קען מען נישט מחדש זיין מיט השערות נאר מיט הוכחות חזקות כחומות של ברזל שלא תנוד ולא. תנוע אפילו בכל רוחות שאינם מצייים בעולם אפילו אחת לשבעים שנה, אן דעים איז נישט דא פון וואס צו רעדן.

ועין פה https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f ... 47#p771739
תפילין האט מען אויך נישט געלייגט פאר צענדליגע יארן (מחמת שמד) ביז עס איז צוריק נתחדש געווארן. און ניין עס איז נאך אלס נישט קלאר וואס תפילין איז והוא המחלוקת בין רש''י לר''ת.
אוועטאר
אביש
שר חמישים ומאתים
תגובות: 369
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג פעברואר 02, 2018 12:26 am

Re: התכלת והחלזון מהו

תגובה דורך אביש »

בני ציון האט געשריבן:
מצפים לישועה האט געשריבן:
אלטרא האט געשריבן:
יעדער האט געשריבן:
עס איז א גרויסע חילוק פין א חיוב ווי תפילין און אתרוג וואס איז זיכער א חיוב אויף יעדע איד
ווי תכלת וואס איז נישט קיין זיכערע חיוב
וואס איז נישט זיכער? ונתנו על הכנף פתיל תכלת איז נאר פאר געוויסע מענטשען?
דו וויסט טאקע נישט אדער די מאכסעך נאר? דו וויסט נישט אז מען קען לערנען פשט ונתנו אז עס איז א הידור צו לייגן? איי אפשר מיינט עס א חיוב, דאס איז נאר א השערה אונז דארף מער א "הוכחה" ווייל א מצווה וואס שוין נישט געווען מער ווי טויזנט יאר קען מען נישט מחדש זיין מיט השערות נאר מיט הוכחות חזקות כחומות של ברזל שלא תנוד ולא. תנוע אפילו בכל רוחות שאינם מצייים בעולם אפילו אחת לשבעים שנה, אן דעים איז נישט דא פון וואס צו רעדן.

ועין פה https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f ... 47#p771739
תפילין האט מען אויך נישט געלייגט פאר צענדליגע יארן (מחמת שמד) ביז עס איז צוריק נתחדש געווארן. און ניין עס איז נאך אלס נישט קלאר וואס תפילין איז והוא המחלוקת בין רש''י לר''ת.
ס'קיינמאל נישט געווען א צייט וואס קיינער האט נישט געלייגט קיין תפילין און ת"ח זענען אלע מאל געגאנען, (ע"ה זענען הודעטער יאר נישט געגאנגען אין לאו דוקא מחמת שמד) עכ"פ ס'איז דא רצוף'דיגע מסורה, משא"כ ביי תכלת דארף מען צוקומען צו חצוניות'דיגע מקורות (וואס לענ"ד איז דא איבער גענוג) עס צו בשטעטיגען.
בני ציון
שר העשר
תגובות: 34
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אוגוסט 21, 2022 1:16 pm

Re: התכלת והחלזון מהו

תגובה דורך בני ציון »

אויב אזוי דאן ווי קען זיין מחלוקת רש''י ור''ת אויב דורך אויס אלע דורות איז געווען תפילין?
פארשפארט

צוריק צו “הלכה למעשה”