מצפים לישועה האט געשריבן:מה אנו האט געשריבן:מבקש77 האט געשריבן:קאנווינס?! עס איז שוין נישט דא מער וואס צו קאנווינסען, אזוי ווי הרה''ג ר' מנדל שאפרן האט געשריבען, אז די סיבה פארוואס די הנהגה הפשוטה ביי כלל ישראל וואס טוען נישט אהן, איז נישט וועגען זיי זענען נישט קאנווינסט, הרב שאפרן שרייבט אז יעדע בר דעת וואס קוקט אביסעל אריין אין די נושא - איז הדברים מדברים בעד עצמם.
איר זאלט מיר אנטשולדיגן, אבער צו זאגן אז די איינציגסטע סיבה פארוואס תכלת איז נישט נתפשט ביי כלל ישראל איז צוליב די סיבה פון הרב שפרן [חדש אסור מן התורה] - איז פשוט נישט ריכטיג.
דער פאקט איז אז גדולי דורינו האבן אנגעגעבן גוטע סיבות פארוואס זיי נעמען נישט אן די תכלת. מאנכע ווייל זיי האלטן אז עס שטימט נישט מיט חז"ל און ראשונים, ווי לדוגמא הגרש"א מילר (בהסכמה לקונט' חלזון התכלת במשנת הראשונים), הגר"א ווייס (שו"ת מנחת אשר ח"ב סי' ב' ג' ד' ה'), הגרי"מ מארגנשטערן (שו"ת ים החכמה סי' ב' ג'). מאנכע ווייל זיי לערנען אפ דברי חז"ל (ספרי פרשת וזאת הברכה פיסקא שנ"ד, ומדרש פרשת שלח) כפשוטו אז די תכלת איז נגנז געווארן ביז ביאת משיח, [דאס איז חוץ פונעם פאקט אז דער מורעקס איז בפועל קיינמאל נישט נגנז געווארן], ווי לדוגמא הגרי"ש אלישיב (קובץ תשובות ח"א סי' ב' בשם הישועות מלכו), הגר"מ קליין (שו"ת משנה הלכות חלק ט"ו בהקדמה), הגר"ח קנייבסקי (דעת נוטה ח"ב סי' רע"ג - רע"ט), הגר"מ שטרנבוך (תשובות והנהגות ח"ד סי' ה'), הגר"ש קמינצקי (בהסכמה לקונט' חלזון התכלת במשנת הראשונים), הגר"א ווייס (שם). און מאנכע צוליב וואס זיי האלטן אז היות ס'פארהאן כמה וכמה פרטים אין די מצוה וועלכע זענען נישט קלאר הונדערט פראצענט [אופן הצביעה, הגוון, וכדו'], צוליב דעם פעלט אויס א חכם גדול א בעל רוח הקודש וואס זאל מחדש זיין די מצוה, ווי לדוגמא הגר"נ קרליץ (חוט שני הל' ציצית סי' ט' סעיף ג').
און האמת ניתן להיאמר, אז סוף כל סוף קען מען נישט מעלים עין זיין פונעם פאקט אז אסאך גדולי אחרונים האבן געהאלטן הלכה למעשה אז תכלת איז בכלל נישט נוהג בזמן הזה.
אט איז עטליכע מראי מקומות.
תפארת ישראל (קופת הרוכלים, כללי בגדי קודש של כהונה):אין נוהגין בתכלת בציצית מדאין אנו בקיאין באותן סממנין שהזכיר הש"ס... לפיכך מדאין תכלת מעכב ללבן ואיכא חשש שעטנז להכי בטלו בימי הגאונים לתכלת לגמרי
מהרש"ב מליובאוויטש (אגרות קודש ח"א סי' קנ"ח) אחרי שהאריך בבירור דברי האר"י ז"ל שאין התכלת נוהג בזמן הזה:יספיק כאן החשש דכלאים שלא במקום מצוה, ובפרט בט"ק דכמה אנשים פשוטים נושאים שלא מצמר, ואם יהיה ענין התכלת דבר השוה לכל נפש (אשר כן צ"ל אם נחשוב זה לחיוב) הרי זה חשש לא רחוק שיבוא לידי איסור כלאים, וה"ז ממש כמו שאמרו לענין תקיעת שופר הכל חייבין בתקיעת שופר ואין הכל בקיאין כו'.
שו"ת ישועות מלכו (או"ח סי' א' ב' ג'):ומדרש האר"י ז"ל שכתב שבמן הזה אין מצוה בתכלת היה אחר שנקבע הלכה דאין מעכב התכלת... וקרא הכי דייק, דקרא דעל כנפי בגדיהם לדורותם דמזה נלמד דהובטח להם לישראל שלא תתבטל מצות ציצית בשום דור הוא על לבן אבל על תכלת לא נאמר לדורותם, וזה סמך למדרש האר"י ז"ל...ודעת גדולי ישראל שהאידנא נגנז ושאין אנו מחוייבין בתכלת...לכן היו האמוראים האחרונים מסייעים לגנוז התכלת, וגם בימי ר' יוסי התחילו בזה אלא שלא קבלו אנשי דורו לפי שעדיין לא נקבע הלכה... משא"כ עתה לפ"ד האר"י ז"ל אין חיוב בתכלת ומסייעי להו הא דגנזוהו בימי האמוראים, והרי גם בתקנתא דרבנן אמרינן גזירה עבידא דבטלה ותקנתא דרבנן מקמי' גזירה לא מבטלינן, א"ו כדעת האר"י ז"ל דהאידנא אינו נוהג מצות תכלת...
הצדיקים לבית מונקאטש (שו"ע מאסף לכל המחנות או"ח סי' ט' ס"ק י"ד):והנה העירני מורי הגדול הגה"ק בעל מנחת אלעזר... ואמר לי בשם אביו הגה"ק דרכי תשובה ובשם זקינו הגה"ק מהר"ש זצ"ל שעיקר הטעם שלא לציית לו בזה כיון שכתב בעצמו שהאר"י הקדוש אמר שאותו הארה של תכלת ניקח כעת, על כן אין להניח עם תכלת, ע"כ הערתו.
ערוך השלחן (או"ח סי' ט' סעיף י"ב):ודע שזה שנים ספורות שאחד התפאר שמצא החלזון ועשה ממנו תכלת והמשיך אחריו איזה אנשים, אך לא היה שומע לו מגדולי הדור ומכלל ישראל, ונתבטל הדבר עד כי יבא גואל צדק בב"א.
הקדושת ציון מבאבוב (בית צדיקים יעמוד עמ' כ"א):שמעתי מר' הערצקא מינצער שזקני ז"ל הקדושת ציון שח פעם אודות ענין הזה... אולם הגיד בשם האור החיים הק'... ואמר זקני ז"ל שהפסוק בעצמו מדגיש שלדורותם לא קאי על תכלת, כי בדורות הבאים לא יהיה תכלת, וא"כ אין התורה מחייבת לבישת תכלת לדורות הבאים.
הגרי"פ פערלא (מובא בתורת מנחם ח"א סי' ג'):אבל יש לומר לבי' אנסי' מחמת שסומך על חזקה של הרבה מאות שנים שאין תכלת בעולם עד שאמרו במדרשים שנגנז לעתיד לבוא... ואעפ"י שהמחבר במאמר ראשון שלו טרח ליישב דברי המדרשים, אין הדברים שם מוכרחים, וגם לשון חז"ל אינו יוצא מידי פשוטו עיש"ה.
הגר"ח ברלין (שו"ת נשמת חיים או"ח סי' רכ"ד):כי המצוה הזאת מוחזקת היא אצל כלל ישראל לנגנז, ולהוציא דבר מחזקתו צריך עדות ברורה.
רבי צדוק הכהן מלובלין (מגילת פולין - האדמורי"ם מאיזביצה, עמ' 81):קבלה בידי שכל המצוות שיתחדשו עד לביאת הגואל למדתי ברמיזה ממורי... אם לא שמעתי אז סימן שאינני צריך לקבל עתה.
וע"ע ס' פנת יקרת עמ' 251: כן ידוע שהגה"ק רבי צדוק הכהן מלובלין חיבר ספר שלם להוכיח שלא ללבוש תכלת...
[ובס' מאת לצדיק הביא רשימה מכל הספרים שכתב רבי צדוק שנשארו בכתב יד, ובעמ' 362 הביא שר' צדוק חיבר 'ספר התכלת', אם מצות תכלת נוהגת בזמן הזה].
המגיד מדובנא (ספר המדות, שער הדעת פט"ז):ולולא קבלנו שאין התכלת מעכב את הלבן בזמן הזה, אפשר היינו מחזרים אף אחריו, כאשר אנחנו שולחים למרחקים להביא אתרוג ולולב והדס.
ומבואר מדבריו שעכ"פ אין זה חובה כמו מצות לולב ואתרוג.
דעי אלע זאכן איז נאר פארוואס מען איז זיך נישט טורח צו זוכן דעם תכלת, סאיז נישט קיין טעמים ווען סאיז דא תכלת נישט צו לייגן.
אז איר קענט נישט ליינען דאן קען איך אייך נישט העלפן.
)
