מהגוני האט געשריבן:ס'דארט צייט, כך היא גאולתה של התכלת, קמעא קמעא.
וואלט איר ג'חלומ'ט דאס אין שיכון סקווירא וואלט זיך א דיין אנגעטוהן תכלת? קמעא קמעא...
אלעס דארט צייט, מיורעקס תכלת איז רעלעטיוו א נייע זאך.
מהגוני האט געשריבן:ס'איז נישט שייך צו זאגען מנהג אדער מסורה אויף א זאך וואס איז בדיעבד נשתכח געווארען צוליב גזירות.
די תוקף פון א מנהג אי אויף די אופן וויאזוי מ'פירט זיך אין אלע ענינים וואס איז שייך מקיים צוזיין נישט אויף זאכען וואס איז נישט געווען מעגליך מקיים צו זיין.
ס'איז קיינמאל נישט געווען קיין אפעציעלע מנהג צו מבטל זיין די מצוות עשה פון תכלת!!
אזוי זאגען ענק "הרב מהגוני והרב מסתמא = רוב גדולי הדור".
אבער למשל פוסק הדור הגר"מ שטרנבוך שליט"א האלט נישט אזוי
הגר"מ שטרנבוך אין תשובות והנהגות ח"א סי' כ"ו, ח"ד סי' ה', ח"ו סי' ג' האט געשריבן:והנה בעצם השאלה אם זהו תכלת או לא אנו לא נוכל להכריע, אבל בסוד תכלת שדומה לרקיע שמזהיר עיקרה בזמן שרואים השגחת אלוקים בגלוי, ובימי התנאים עוד זכו וראו ולכך נמשך, אבל מאז חשך ומדרכי אלקינו ית"ש הסתר תוך הסתר, ולכן התכלת נעלמה עד שיתגלה בביאת משיח צדקינו, ולא נראה שדוקא בזה"ז שאין הסתר כמוהו זכינו להתגלות התכלת, ושו"מ בישועות מלכו סימן א' - ג' שהאריך בזה שגם לדעת האריז"ל אין מקום לזה יעו"ש.
אמנם בזה לא קובעים הלכה, רק גאוני הדור הם שהכריעו ועל פיהם אנו נוהגין ולא חששו להחמיר כמוהו, וחוששני דמי שלובש בקהלה שלנו שלא נהגו להחמיר כן, כשהוא משנה עובר בלא תתגודדו, שאע"פ שאין קפידא שכשהוא צבוע בקלא אילן, מ"מ כיון שידוע שעושה לשם מצות תכלת, ודלא כמנהג יש לחוש ללא תתגודדו, ואנשי ראדזין בקהלתם מותר, אבל כאן שלא שמעו מעולם על ציצית בצבע תכלת, לא נניח לאיזה מתחסד ללבוש כן בשעה שאינו אפילו מסורת אבותיו.
וכ"ק האדמו"ר מראדזין זצ"ל תמה מה איכפת לגאוני ישראל זצ"ל להחמיר לצבוע תכלת לצאת מכל ספק, ולא מצא לזה מענה, אבל חוששני שהורו לא לצבוע תכלת, שאנשים ידמו שמקיימין בודאי מ"ע דתכלת ויכוונו לכך, ויש חשש בל תוסיף לכוון עם ציצית בצבע אחר למ"ע דתכלת דליתא.
והנראה לע"ד בזה שבחלזון לא נמסרו לנו כל הסימנים ועיקרו במסורת שנשכח מאתנו הרבה שנים, ובמקום שצריך מסורת ולא סגי בסימנים, אין צריך לחשוש לזה ואפילו להחמיר. ועובדא היא דבתוך מאה שנה היו ג' גילויים שמצאו חלזון כביכול, ומי יודע אם לא יתגלו עוד, וקבלה בידינו מהקדוש האריז"ל שתכלת דומה לרקיע לרמוז שאנו מונהגים בהשגחתו הגלויה, ובזמן המקדש שזכינו לניסים ממש אז התגלה לנו האפשרות לקיומה של המצוה, אבל מן החורבן ואילך שנתמעט והולך גילוי השכינה, ואדרבה בעו"ה איכא הסתר פנים אף התכלת נסתר, [וזהו שורש גניזת התכלת המוזכר בתנחומא ס"פ שלח], ואמנם אחר החורבן נמשך כמה שנים מפני המסורת שקיבלו, מ"מ כשבטלה לא חיפשנו לחדשה שהמסורת בטלה וכמ"ש, ורק בביאת משיח צדקנו כשיתחיל להתגלות כבוד ה' בעולמו יתגלה לנו החלזון לתכלת וכיצד צובעים בדמו.
ומצאו לזה רמז בפרשת ציצית גופא שנאמר "ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם", היינו על עיקר מצות ציצית יהא "לדורותם", ואח"כ כתוב "ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת", ובתכלת לא נאמר לדורותם, רמז שלא בכל הדורות יהא התכלת מצוי. וכן שמעתי שאמר מרן הגריז"ס הגאב"ד דבריסק זצ"ל שגדולי ישראל בכל הדורות לא חיפשו תכלת דס"ל שלהשיג תכלת צריך מסורת, ואצלנו בעו"ה בטלה המסורת ולא חיפשו כלל.
ומה גם שיש לחשוש דעובר בבל תוסיף כשמפרש כוונת התורה במצות תכלת להאי שאינו תכלת, ואפילו בספק משמע בתוס' (ר"ה כח: ד"ה ומנא) גבי זריקת דם בנתערבו ניתנין במתנה אחת לניתנין במתן ד' דעובר משום בל תוסיף.
סוף דבר אין אני יכול להמליץ להשתמש בתכלת לכל אותם שלא נהגו כן, ומוטב לא לזוז ממנהגנו ולהמתין להתגלות כבוד ה' בביאת משיח צדקינו בקרוב!
וכפי הנשמע הרבה בני תורה התחילו לחשוש לדבריהם והטילו תכלת בציצית. וע"ז מוכיח מכמה וכמה הוכחות ברורות שאין לפורפורא שום קשר לתכלת, שבגמ' (מנחות מד א) מבו' שהחלזון התכלת גופו דומה לים, וברייתו (ופירש רש"י תבנית דיוקנו) דומה לדג (וברמב"ם מבו' שלא רק דומה לדג אלא שהוא עצמו דג וכלשון הרמב"ם "והוא דג"), והפורפורא רובם אינם דומים למראה הים, וכן צורת הפורפורא אינו כדג כלל, וכן בירושלמי שם (פ"א ה"ג) מוכיח שחלזון יש בו גידין ועצמות (וכפי שפירשו הגליון הש"ס ובטוב ירושלים שם) והפורפורא אין בו גידין ועצמות, וכן שדעת הרמב"ם דהחלזון דתכלת דמו שחור כדיו שזה אינו בפורפורא, ועוד שבזוה"ק מפורש דהחלזון דתכלת נמצא בים כנרת, וא"כ מוכח דהפורפורא שאינו נמצא בים כנרת רק בים התיכון בין צור לחיפה אינו החלזון דתכלת.
וכן מביא מספר הקנה דהחלזון דתכלת שוחטים אותו ומוציאים את דמו, ומבאר שאי"ז סתירה להא דאיתא בגמ' שבת (עה) דמקפידים להוציא דם החלזון קודם מיתתו, דהגמ' מיירי במין חלזון שאינו החלזון דתכלת, וכנ"ל דיש שני מיני חלזונות, וא"כ הפורפורא שאין בו שחיטה כלל מוכח שאינו החלזון דתכלת לציצית.
וכשהאדמו"ר מראדזין זצוק"ל טען שדג הדיונון זהו החלזון דתכלת ושלח לגאוני ישראל שיסכימו לדבריו, לפי הידוע לנו, רובם ככולם של הגאונים והצדיקים לא רצו לקבל דבריו וכמ"ש בערוך השולחן (סי' ט' סי"ב) עיין שם. והיו מגדולי ישראל שפירשו טעמם שחלזון התכלת אינו דג "שנאבד" שאפשר לנו למוצאו, רק שהקב"ה "גנז" לתכלת ולא יהא בתוכינו עד ביאת משיח צדקנו, וכ"ה לשון המד"ר פ' שלח פי"ז ומדרש תנחומא ש"נגנז" התכלת [וכן בפירוש תפארת ציון להגרי"ז יאדלער זצ"ל (תלמיד מרן מהרי"ל דסקין זצ"ל) על המד"ר שם (חט"ו עמ' קלט ד"ה אימתי) כתב דכוונת המדרש שאם יאמר אדם שיש לו תכלת שלא להאמין לו וכדמסיק המדרש שהתכלת נגנז ע"ש], וכפי הנראה כך היה מקובל בידינו דור דור שהקב"ה גנז התכלת, ולכן במשך כל הדורות לא חיפשו כלל למצוא החלזון דתכלת, ומנהגי ישראל וקבלתם תורה היא.
ובעיקר טענת המצדדים ללבוש היום התכלת שטענתם דאף אם אי"ז ודאי שמקיים בזה מצות תכלת מ"מ מספק ראוי להטיל הצבע בציצית, כיון שאם לא יועיל לא יזיק, שאם אי"ז התכלת לא הפסיד מצות ציצית בלבן, שמקיימין מצות ציצית גם בלבן הצבוע בצבע בעלמא. הנה כבר טען כן האדמו"ר מראדזין זצוק"ל בשעתו דאמאי מספק לא יחמירו להטיל התכלת, אבל רוב גדולי הדור זצ"ל לא קיבלו דבריו והכריעו דבכה"ג שהוא ספק חסרון ידיעה אם זהו התכלת אמרינן שוא"ת עדיף. אבל דע שלענ"ד המחמיר מפסיד שעלול שיכשל באיסור בל תוסיף.
מיהו לענ"ד כיון שהדבר רחוק שזהו התכלת, אין ללבשו אף אם מתנה שאם אי"ז התכלת הוא לובש החוט הצבוע לשם לבן.
ועוד י"ל דכיון דלא ידיע לאינשי שהלובשים התכלת לובשים כן בתנאי, א"כ הלובש תכלת אף אם לובשו בתנאי מ"מ יש לחשוש דמחזי כבל תוסיף, וכעין הא דאיתא בגמ' סוכה (מח ב) דאסור לישן בשמיני בסוכה אף אם אינו מכוון למצוה משום דמחזי כמוסיף. וכ"ש שאין לפרסם שראוי לכל אחד להחמיר להטיל תכלת, שהרי לאו כו"ע בקיאי להתנות, וכמו שכתב הרמ"א (ס"ס תרל"ח) דבזה"ז לא נהגו להתנות תנאי בנוי סוכה משום דלא בקיאי שפיר בתנאי.
סוף דבר: בודאי לא נעשה אצלינו אפי' ספק שהפורפורא זהו תכלת, שלא שמענו מגדולי ישראל שהסכימו לחשוש שזהו התכלת, ובמקום דאתחזק עד עכשיו שנגנז מאיתנו התכלת, לא כל הרוצה ליטול את השם להחמיר יבוא ויטול. ולדעתי אין שום חסידות להחמיר ללובשו, וכיון שגדולי ההוראה בזמנינו שעפ"י הוראתם נוהגים בבית ישראל בכל דיני התורה, לא הסכימו לחשוש שזהו התכלת, המחמיר ללובשו הרי"ז דומה למה שאמרו דהמחמיר כב"ש לא עשה כלום, ולא יקבל שכר על כך, רק יקבל שכר על הפרישה, והמחמיר כן ברבים אינו אלא יוהרא, והרוצה לקיים מצות תכלת, ילמד הלכות תכלת, שכמו שאמרו חז"ל העוסק בתורת קרבנות נחשב כאילו הקריב קרבנות, כמו כן בלימוד ההלכות תכלת נחשב כקיום המצות תכלת.
בנד"ד כיון דלובשי הפורפורא אף שמדמין שזהו התכלת, מ"מ יודעים בעצמם שגדולי ישראל לא קיבלו שזהו התכלת, א"כ הוו"ל לחשוש שטעו ואי"ז התכלת, ולכן לדין תורה אינם מחויבין ללבשו לשם תכלת, וממילא אם מחמיר ללובשו לשם תכלת ובאמת אי"ז תכלת עבר בבל תוסיף, כיון שלא היה דינו להחמיר ללובשו לתכלת.
דאס איז לגבי דער חלק ההלכה, אבער לגבי דער חלק המעשה, האבען מיר שוין געברענגט,
זיי נישט קלוגער פון אייערע רבי (חוץ אז איר האלט אז אייערע רבי איז נישט קיין ערליכער איד הי"ר), און טאמער איר האלט אז מיט דער צייט וועט גאנץ כלל ישראל אזוי טוהן, נא אדרבה ווייט אויף אייערע רבי, מ'וועט אייך נישט פרעגן אויף יענע וועלט 'פארוואס ביסט דו נישט געוועהן קלוגער פון דיין רבי?'
)
