מנהגי קדיש בקהילות הקודש
די אחראים: יאנאש,אחראי,געלעגער
- יידישע קהילות
- שר שמונת אלפים
- תגובות: 8680
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm
Re: מנהגי קדיש בקהילות הקודש
אין קרלין באלאנגט תמיד דער קדיש פון פאר כגוונא פאר דעם בעל תפילה. (דאס איז אזא הכנה פאר די קארלינע כגוונא פאר ווער עס ווייסט...) אחוץ אויב עס דאוונט דאן איינער וואס איז ל"ע אינמיטן די שבעה.
משנכנס אדר מרבין בשמחה
הל'א דו'ד מסתת'ר עמנו
הל'א דו'ד מסתת'ר עמנו
- קיקיון
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 15938
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am
- לאקאציע: אדערע זייט שאך ברעט פון חמרא טבא
Re: מנהגי קדיש בקהילות הקודש
להודות האט געשריבן:קיקיון האט געשריבן:אין כגוונא איז דא דרשות פון פסוקים?
https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?r ... &pgnum=290
יי"כ פאר מודיע זיין אזמען רעדט דערפין אבל לא נחה דעתי פון די ר"ת ונוטריקין
- farshlufen
- שר שלשים אלף
- תגובות: 35242
- זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג נאוועמבער 16, 2007 8:26 am
- לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק
Re: מנהגי קדיש בקהילות הקודש
ער זאגט דאך אז דער תניא זאגט אז גאנץ כגוונא איז דאך דרשת הפסוק ה' אחד ושמו אחד.
דאע"ג דכבר למד הרבה פעמים כל התורה והמצות, מ"מ כשיגיע המועד חייב לשאול ולדרוש בהלכות כל מועד ומועד בזמנו [ב"ח]
- קיקיון
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 15938
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am
- לאקאציע: אדערע זייט שאך ברעט פון חמרא טבא
Re: מנהגי קדיש בקהילות הקודש
איך האב מיטגעהאלטען א ש"ק בצילא דמהימנותא פון כ"ק אדמו"ר מ.......... שליט"א
און דער רבי האט געדאווענט מוסף פארען עמוד
די קדישים נאך אין כאלוקינו און עלינו האט דער רבי געזאגט אליין און נאך אים די חיובים
ווי אזוי שטימט דאס מיט דעם מגן אברהם אין סימן נ"ד סעיף ג
און דער רבי האט געדאווענט מוסף פארען עמוד
די קדישים נאך אין כאלוקינו און עלינו האט דער רבי געזאגט אליין און נאך אים די חיובים
ווי אזוי שטימט דאס מיט דעם מגן אברהם אין סימן נ"ד סעיף ג
.............ועתה חדשים מקרוב באו שפורסין שמע אחר קדיש בתרא ואומרים שנית קדיש ואינו נכון דמה ענין לומר ב' קדישים סמוכים זה לזה וכ"מ הלשון סי' קל"ג שכתב ברכו אחר קדיש בתרא משמע דאומרים רק ברכו בלא קדיש ועכ"פ יש ללמדם שיאמרו מקצת פסוקים בין שני הקדישים:
Re: מנהגי קדיש בקהילות הקודש
זעה דרכי חיים ושלום
https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.as ... =&pgnum=53
כ'מיין אז בעצם איז עס טאקע א שווערע שאלה. אבער כנראה האט מען זיך אזוי געפירט אויך אין אונגארן
https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.as ... =&pgnum=53
כ'מיין אז בעצם איז עס טאקע א שווערע שאלה. אבער כנראה האט מען זיך אזוי געפירט אויך אין אונגארן
- farshlufen
- שר שלשים אלף
- תגובות: 35242
- זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג נאוועמבער 16, 2007 8:26 am
- לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק
Re: מנהגי קדיש בקהילות הקודש
מיטן טו"ז שטימט עס אבער.
דאע"ג דכבר למד הרבה פעמים כל התורה והמצות, מ"מ כשיגיע המועד חייב לשאול ולדרוש בהלכות כל מועד ומועד בזמנו [ב"ח]
-
- שר שלשת אלפים
- תגובות: 3875
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אקטאבער 29, 2020 11:51 pm
- לאקאציע: ביים גמרא
Re: מנהגי קדיש בקהילות הקודש
קיקיון האט געשריבן:איך האב מיטגעהאלטען א ש"ק בצילא דמהימנותא פון כ"ק אדמו"ר מ.......... שליט"א
און דער רבי האט געדאווענט מוסף פארען עמוד
די קדישים נאך אין כאלוקינו און עלינו האט דער רבי געזאגט אליין און נאך אים די חיובים
ווי אזוי שטימט דאס מיט דעם מגן אברהם אין סימן נ"ד סעיף ג
.............ועתה חדשים מקרוב באו שפורסין שמע אחר קדיש בתרא ואומרים שנית קדיש ואינו נכון דמה ענין לומר ב' קדישים סמוכים זה לזה וכ"מ הלשון סי' קל"ג שכתב ברכו אחר קדיש בתרא משמע דאומרים רק ברכו בלא קדיש ועכ"פ יש ללמדם שיאמרו מקצת פסוקים בין שני הקדישים:
אין סאטמאר טוט מען אזוי ווען די רבי איז אין יאר.
אויב זיכט איר א גוטע אקאונטענט, קאנטעקט מיר אין אישי, אדער שיקט א אימעיל צו [email protected].
Re: מנהגי קדיש בקהילות הקודש
אין ליובאוויטש האט מען אזוי אויך געטאהן
- קיקיון
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 15938
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am
- לאקאציע: אדערע זייט שאך ברעט פון חמרא טבא
Re: מנהגי קדיש בקהילות הקודש
בעל מדרגה האט געשריבן:קיקיון האט געשריבן:איך האב מיטגעהאלטען א ש"ק בצילא דמהימנותא פון כ"ק אדמו"ר מ.......... שליט"א
און דער רבי האט געדאווענט מוסף פארען עמוד
די קדישים נאך אין כאלוקינו און עלינו האט דער רבי געזאגט אליין און נאך אים די חיובים
ווי אזוי שטימט דאס מיט דעם מגן אברהם אין סימן נ"ד סעיף ג
.............ועתה חדשים מקרוב באו שפורסין שמע אחר קדיש בתרא ואומרים שנית קדיש ואינו נכון דמה ענין לומר ב' קדישים סמוכים זה לזה וכ"מ הלשון סי' קל"ג שכתב ברכו אחר קדיש בתרא משמע דאומרים רק ברכו בלא קדיש ועכ"פ יש ללמדם שיאמרו מקצת פסוקים בין שני הקדישים:
אין סאטמאר טוט מען אזוי ווען די רבי איז אין יאר.
zugurnish האט געשריבן:אין ליובאוויטש האט מען אזוי אויך געטאהן
ווי אזוי?
די אנדערע חיובים זאגען פסוקים פאר דעם צווייטען קדיש?
לעצט פארראכטן דורך קיקיון אום מיטוואך יוני 16, 2021 6:33 pm, פארראכטן געווארן 1 מאל.
-
- שר ארבעת האלפים
- תגובות: 4666
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג נאוועמבער 17, 2011 8:17 pm
Re: מנהגי קדיש בקהילות הקודש
אמירת קדיש
יש מחלוקת כמה קדישים צריכים לומר בכל יום, שבעה, עשרה, י"ב או י"ג. עכ"פ על פי הלכה אין לפחות מז' קדישים בכל יום, על שם הכתוב שבע ביום הללתיך, דהיינו:
ויש שכתבו שהרי לא כ"א לומד בכל יום, והרי יחסר לו קדיש, אז אומרים קדיש גם אחרי תפלת מנחה וכך משלימים הז' קדישים בכל יום.
לפי נוסח אשכנז [הקדום] אין אומרים קדיש קודם הודו, 'שיר של יום' והקדיש שלאחריו או 'אין כאלקינו' והקדיש שלאחריו. וכן א"א קדיש אחר עלינו [ראה טור. אמנם בפרישה כתב שהמנהג לומר קדיש גם אחר עלינו אפילו במקום שאין אבלים]. אבל מוסיף הטור, שמנהג ספרד לומר מזמור 'הטה ה' אזנך' ולאחריו קדיש, ואח"כ 'עלינו לשבח'. וכן מביא מסדר רב עמרם, שנוהגין לומר 'אין כאלקינו' אחר קדיש של ובלצ"ג, ולא מזכיר שוב אמירת קדיש.
מנהג האר"י
והנה, על פי אר"י יש לומר בכל תפלת שחרית ד' קדישים, בין כל חלקי התפלה המכוונים לעולם אחר, ואינו קשור לאבלים [ומשם נובע המנהג בצאנז, מונקאטש, סאטמאר, חב"ד ודעימיה, שהבעל תפלה אומר כל הקדישים אף כשאין יתום], וכך הסדר: עד 'ברוך שאמר' [הודו] הוא בעולם העשיה, ואומרים 'קדיש דרבנן'. ומשם עד 'יוצר אור' הוא ביצירה, ואומרים קדיש לאחר 'ישתבח'. ומשם עד שמונה עשרה הוא בבריאה, שמונה עשרה באצילות, ואומרים קדיש לאחר תחנון. מ'אשרי' עד 'תפלה לדוד' בבריאה, ואומרים קדיש לאחר 'ובלצ"ג', משם עד 'אין קדוש כה'' ביצירה, ואומרים קדיש אחרי שיר של יום, עד 'עלינו לשבח' בעשיה ואומרים קדיש אחר זה.
ולכאורה מזה, שקדיש אחר 'אין כאלקינו' אינו חיוב על פי סדר התפלה כי זה קדיש דיתמי, וכמ"ש האר"י דאינו מכלל הקדישים, ברם ראה בכף החיים סימן נ"ה (סק"א) שהביא שלל מקובלים שאעפ"כ חיוב גדול לומר קדיש זה אף כשאין יתומים, כי קדיש זה בעולם העשיה וכו' ואכמ"ל.
קדיש אחר עלינו. קדיש זה מקובל כקדיש של האבלים, ברם ברמ"א כתוב שאף אם אין יתום בביהמ"ד יאמרו הקדיש, אבל רק מי שאין לו אב ואם או מי שהוריו אינם מקפידים [ובכמה נו"כ משמע שדוקא בקדיש זה יש להקפיד כנ"ל, כי זה נקרא קדיש של אבלים], ולא כמו שטועים העולם לגבי הקדיש לאחר 'רבי ישמעאל', 'שיר של יום' ו'אין כאלקינו'.
גם צל"ד, שעל פי האר"י אין קדיש אחר עלינו, רק קדיש דיתמי נקרא הקדיש דרבנן אחר 'אין כאלקינו', וכפי שציינתי לעיל.
כעת לקדישים אחרים
קדיש קודם 'כגוונא'. יש קהילות שזה שייך לבעל תפלה, ויש קהלות שזה שייך לאבלים [וכ"ה במג"א], במונקאטש המנהג שזה שייך לאלו שיש להם יא"צ הן ביום ששי והן בשב"ק.
קדיש אחר 'כגוונא'. חוץ מחב"ד לא זכור לי מקום שאומרים קדיש שם.
קדיש אחר 'מזמור לדוד' בליל שבת. מנהג האר"י וכן המנהג במקהלות החסידים שאומרים אחר ברכת מעין שבע בליל שבת 'מזמור לדוד' וחצי קדיש וברכו, ברוב המקומות נהוג שהבעל תפלה אומרו, ברם ב'דרכי חיים ושלום' איתא, שאם היה אבל בבית המדרש, הוא היה אומר הקדיש וברכו. וכן נהג המנחת אלעזר ביא"צ. וראה בזה בלקט קמח החדש ובשו"ת ערוגת הבושם.
קדיש אחר 'תהלים' ו'קידוש לבנה'. קדיש זה ענין אחר לגמרי הוא, ואינו ענין לאבלים, ובהרבה מקומות חסידים מאוד הקפידו על זה. [הוספה] לגבי קדיש אחר קידוש לבנה, מביאו בסידור רבי שבתי כמנהג ירושלים לומר שוב עלינו וקדיש, ברם החיד"א מערער על המנהג.
קדיש אחר 'אנעים זמירות' ו'ספירת העומר'. לא מצאתי לע"ע טעם הגון לכך, ובסידורי האר"י לא הובא. והאדמו"ר הרמ"ש כותב באחד ממכתביו שהיה מבטל הקדיש לאחר ספירת העומר [דהיינו לומר פעמיים, הן אחר 'עלינו' והן אחר ספירת העומר], מפני הטעם שאין להרבות בקדישים. ויש שכתבו שהטעם שהוסיפו לומר עוד קדיש אחר 'אנעים זמירות', הוא כדי ליתן עוד קדיש לאבלים כשאין מספיק, ולא נהירא. 'קדיש לאחר ספירת העומר', היה מקומות שזה לא היה שייך לאבלים דוקא.
קדיש אחר קדיש כבר הובא לעיל מדרחו"ש, שהמנח"א לא אחז בלשון המעטה ממנהג הנהוג אצל הרבה מקומות שאחד אומר קדיש ואח"כ אומרים שאר האבלים קדיש, כי על מה בדיוק נאמר הקדיש השני, ורק מציע שלפחות יגידו עוד מזמור ביניהם.
אין להרבות בקדישים. למעשה המנחת אלעזר אחז הכלל שאין להרבות בקדישים, ולכן א"א קדיש לאחר 'לדוד ה' אורי' או 'ברכי נפשי' [כהיום המנהג במונקאטש שאומרים הקדיש של שיר של יום בראש חדש רק לאחר 'ברכו נפשי', לכלול שניהם, וכן בימי אלול ותשרי אומרים הקדיש אחר עלינו רק לאחר אמירת 'לדוד ה' אורי']. וכן המנהג בחב"ד.
הערה כללית לגבי קדיש יתום. המנהג הקדום היה שרק אחד היה אומר קדיש יתום על פי גורל ועל פי דין קדימה כמבואר למכביר בספרי הפוסקים, ורק משרבו האבלים ר"ל ול"ע, תקנו שכמה אבלים יאמרו אותו קדיש בבת אחת [וכפי הנראה זה מתקנת רעק"א במגפת תקצ"א]. והרש"ב מביא שיש לאבל לומר בכל יום ט"ז קדישים.
ויש עוד להאריך, אבל אני אמרתי בחפזי כל האדם כותב, ועוד חזון. ואם שגיתי ד' הטוב יכפר.
יש מחלוקת כמה קדישים צריכים לומר בכל יום, שבעה, עשרה, י"ב או י"ג. עכ"פ על פי הלכה אין לפחות מז' קדישים בכל יום, על שם הכתוב שבע ביום הללתיך, דהיינו:
- א. אחר פסוקי דזמרה, משום הפסק דפסוקים [דהיינו אחר ישתבח].
ב. אחר שמונה עשרה מפני שהיא מצוה בפני עצמה [דהיינו הקדיש אחר תחנון].
ג. אחר קדושת ובא לציון.
ד. אחר אמירת מזמור או לימוד פרק אגדה או משנה וכו'.
ה. אחר אמירת אשרי במנחה.
ו. אחר קר"ש של ערבית.
ז. אחר תפלת ערבית.
ויש שכתבו שהרי לא כ"א לומד בכל יום, והרי יחסר לו קדיש, אז אומרים קדיש גם אחרי תפלת מנחה וכך משלימים הז' קדישים בכל יום.
לפי נוסח אשכנז [הקדום] אין אומרים קדיש קודם הודו, 'שיר של יום' והקדיש שלאחריו או 'אין כאלקינו' והקדיש שלאחריו. וכן א"א קדיש אחר עלינו [ראה טור. אמנם בפרישה כתב שהמנהג לומר קדיש גם אחר עלינו אפילו במקום שאין אבלים]. אבל מוסיף הטור, שמנהג ספרד לומר מזמור 'הטה ה' אזנך' ולאחריו קדיש, ואח"כ 'עלינו לשבח'. וכן מביא מסדר רב עמרם, שנוהגין לומר 'אין כאלקינו' אחר קדיש של ובלצ"ג, ולא מזכיר שוב אמירת קדיש.
מנהג האר"י
והנה, על פי אר"י יש לומר בכל תפלת שחרית ד' קדישים, בין כל חלקי התפלה המכוונים לעולם אחר, ואינו קשור לאבלים [ומשם נובע המנהג בצאנז, מונקאטש, סאטמאר, חב"ד ודעימיה, שהבעל תפלה אומר כל הקדישים אף כשאין יתום], וכך הסדר: עד 'ברוך שאמר' [הודו] הוא בעולם העשיה, ואומרים 'קדיש דרבנן'. ומשם עד 'יוצר אור' הוא ביצירה, ואומרים קדיש לאחר 'ישתבח'. ומשם עד שמונה עשרה הוא בבריאה, שמונה עשרה באצילות, ואומרים קדיש לאחר תחנון. מ'אשרי' עד 'תפלה לדוד' בבריאה, ואומרים קדיש לאחר 'ובלצ"ג', משם עד 'אין קדוש כה'' ביצירה, ואומרים קדיש אחרי שיר של יום, עד 'עלינו לשבח' בעשיה ואומרים קדיש אחר זה.
ולכאורה מזה, שקדיש אחר 'אין כאלקינו' אינו חיוב על פי סדר התפלה כי זה קדיש דיתמי, וכמ"ש האר"י דאינו מכלל הקדישים, ברם ראה בכף החיים סימן נ"ה (סק"א) שהביא שלל מקובלים שאעפ"כ חיוב גדול לומר קדיש זה אף כשאין יתומים, כי קדיש זה בעולם העשיה וכו' ואכמ"ל.
קדיש אחר עלינו. קדיש זה מקובל כקדיש של האבלים, ברם ברמ"א כתוב שאף אם אין יתום בביהמ"ד יאמרו הקדיש, אבל רק מי שאין לו אב ואם או מי שהוריו אינם מקפידים [ובכמה נו"כ משמע שדוקא בקדיש זה יש להקפיד כנ"ל, כי זה נקרא קדיש של אבלים], ולא כמו שטועים העולם לגבי הקדיש לאחר 'רבי ישמעאל', 'שיר של יום' ו'אין כאלקינו'.
גם צל"ד, שעל פי האר"י אין קדיש אחר עלינו, רק קדיש דיתמי נקרא הקדיש דרבנן אחר 'אין כאלקינו', וכפי שציינתי לעיל.
כעת לקדישים אחרים
קדיש קודם 'כגוונא'. יש קהילות שזה שייך לבעל תפלה, ויש קהלות שזה שייך לאבלים [וכ"ה במג"א], במונקאטש המנהג שזה שייך לאלו שיש להם יא"צ הן ביום ששי והן בשב"ק.
קדיש אחר 'כגוונא'. חוץ מחב"ד לא זכור לי מקום שאומרים קדיש שם.
קדיש אחר 'מזמור לדוד' בליל שבת. מנהג האר"י וכן המנהג במקהלות החסידים שאומרים אחר ברכת מעין שבע בליל שבת 'מזמור לדוד' וחצי קדיש וברכו, ברוב המקומות נהוג שהבעל תפלה אומרו, ברם ב'דרכי חיים ושלום' איתא, שאם היה אבל בבית המדרש, הוא היה אומר הקדיש וברכו. וכן נהג המנחת אלעזר ביא"צ. וראה בזה בלקט קמח החדש ובשו"ת ערוגת הבושם.
קדיש אחר 'תהלים' ו'קידוש לבנה'. קדיש זה ענין אחר לגמרי הוא, ואינו ענין לאבלים, ובהרבה מקומות חסידים מאוד הקפידו על זה. [הוספה] לגבי קדיש אחר קידוש לבנה, מביאו בסידור רבי שבתי כמנהג ירושלים לומר שוב עלינו וקדיש, ברם החיד"א מערער על המנהג.
קדיש אחר 'אנעים זמירות' ו'ספירת העומר'. לא מצאתי לע"ע טעם הגון לכך, ובסידורי האר"י לא הובא. והאדמו"ר הרמ"ש כותב באחד ממכתביו שהיה מבטל הקדיש לאחר ספירת העומר [דהיינו לומר פעמיים, הן אחר 'עלינו' והן אחר ספירת העומר], מפני הטעם שאין להרבות בקדישים. ויש שכתבו שהטעם שהוסיפו לומר עוד קדיש אחר 'אנעים זמירות', הוא כדי ליתן עוד קדיש לאבלים כשאין מספיק, ולא נהירא. 'קדיש לאחר ספירת העומר', היה מקומות שזה לא היה שייך לאבלים דוקא.
קדיש אחר קדיש כבר הובא לעיל מדרחו"ש, שהמנח"א לא אחז בלשון המעטה ממנהג הנהוג אצל הרבה מקומות שאחד אומר קדיש ואח"כ אומרים שאר האבלים קדיש, כי על מה בדיוק נאמר הקדיש השני, ורק מציע שלפחות יגידו עוד מזמור ביניהם.
אין להרבות בקדישים. למעשה המנחת אלעזר אחז הכלל שאין להרבות בקדישים, ולכן א"א קדיש לאחר 'לדוד ה' אורי' או 'ברכי נפשי' [כהיום המנהג במונקאטש שאומרים הקדיש של שיר של יום בראש חדש רק לאחר 'ברכו נפשי', לכלול שניהם, וכן בימי אלול ותשרי אומרים הקדיש אחר עלינו רק לאחר אמירת 'לדוד ה' אורי']. וכן המנהג בחב"ד.
הערה כללית לגבי קדיש יתום. המנהג הקדום היה שרק אחד היה אומר קדיש יתום על פי גורל ועל פי דין קדימה כמבואר למכביר בספרי הפוסקים, ורק משרבו האבלים ר"ל ול"ע, תקנו שכמה אבלים יאמרו אותו קדיש בבת אחת [וכפי הנראה זה מתקנת רעק"א במגפת תקצ"א]. והרש"ב מביא שיש לאבל לומר בכל יום ט"ז קדישים.
ויש עוד להאריך, אבל אני אמרתי בחפזי כל האדם כותב, ועוד חזון. ואם שגיתי ד' הטוב יכפר.
לעצט פארראכטן דורך אוהב ספרים אום דאנערשטאג יוני 17, 2021 12:23 pm, פארראכטן געווארן 9 מאל.
Re: מנהגי קדיש בקהילות הקודש
אין חבד איז דער קדיש נאך שיר של יום און עלינו איז פאר דער חיוב . אויב ניטא קיין חיוב איז א יתום זאגט עס. אויב ניטא קיין חיוב אדער יתום זאגט מען ניט. קדיש פון רבי ישמעאל און נאך אין כאלוקינו אויב עס איז דא א חיוב זאגט ער, אויב ניטא א חיוב זאגט דער חזן
-
- שר ארבעת האלפים
- תגובות: 4666
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג נאוועמבער 17, 2011 8:17 pm
Re: מנהגי קדיש בקהילות הקודש
zugurnish האט געשריבן:אין חבד איז דער קדיש נאך שיר של יום און עלינו איז פאר דער חיוב . אויב ניטא קיין חיוב איז א יתום זאגט עס. אויב ניטא קיין חיוב אדער יתום זאגט מען ניט. קדיש פון רבי ישמעאל און נאך אין כאלוקינו אויב עס איז דא א חיוב זאגט ער, אויב ניטא א חיוב זאגט דער חזן
יכול להיות שהמנהג כך, איני מתווכח, ברם באגרות קודש כתוב במפורש שאף אחר שיר של יום אם אין חיוב יש לאומרם, וכן כותב לגבי אין כאלקינו, לאחר עלינו [שהוא כבר חידוש], וכן לאחר תהלים]
Re: מנהגי קדיש בקהילות הקודש
אין חבד אויך זאגט מען נאר איין קדיש נאך שיר של יום מיט ברכי נפשי. אויך לדוד ה' אורי (וואס מיר זאגן אין שחרית פאר אין כאלקינו און מנחה פאר עלינו און מיר זאגן ניט מעריב) ניטא קיין עקסטרע קדיש פאר דעם.
Re: מנהגי קדיש בקהילות הקודש
אוהב ספרים האט געשריבן:zugurnish האט געשריבן:אין חבד איז דער קדיש נאך שיר של יום און עלינו איז פאר דער חיוב . אויב ניטא קיין חיוב איז א יתום זאגט עס. אויב ניטא קיין חיוב אדער יתום זאגט מען ניט. קדיש פון רבי ישמעאל און נאך אין כאלוקינו אויב עס איז דא א חיוב זאגט ער, אויב ניטא א חיוב זאגט דער חזן
יכול להיות שהמנהג כך, איני מתווכח, ברם באגרות קודש כתוב במפורש שאף אחר שיר של יום אם אין חיוב יש לאומרם, וכן כותב לגבי אין כאלקינו, לאחר עלינו [שהוא כבר חידוש], וכן לאחר תהלים]
אויב עס איז ניטא קיין חיוב אבער אויב ניטא א יתום זאל מען זאגן? דאכט זאך מיינט מען א יתום וואס איז ניט א חיוב זאל עס זאגן
-
- שר ארבעת האלפים
- תגובות: 4666
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג נאוועמבער 17, 2011 8:17 pm
Re: מנהגי קדיש בקהילות הקודש
zugurnish האט געשריבן:אין חבד אויך זאגט מען נאר איין קדיש נאך שיר של יום מיט ברכי נפשי. אויך לדוד ה' אורי (וואס מיר זאגן אין שחרית פאר אין כאלקינו און מנחה פאר עלינו און מיר זאגן ניט מעריב) ניטא קיין עקסטרע קדיש פאר דעם.
כתבתי שכן המנהג גם בחב"ד
-
- שר ארבעת האלפים
- תגובות: 4666
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג נאוועמבער 17, 2011 8:17 pm
Re: מנהגי קדיש בקהילות הקודש
zugurnish האט געשריבן:אוהב ספרים האט געשריבן:zugurnish האט געשריבן:אין חבד איז דער קדיש נאך שיר של יום און עלינו איז פאר דער חיוב . אויב ניטא קיין חיוב איז א יתום זאגט עס. אויב ניטא קיין חיוב אדער יתום זאגט מען ניט. קדיש פון רבי ישמעאל און נאך אין כאלוקינו אויב עס איז דא א חיוב זאגט ער, אויב ניטא א חיוב זאגט דער חזן
יכול להיות שהמנהג כך, איני מתווכח, ברם באגרות קודש כתוב במפורש שאף אחר שיר של יום אם אין חיוב יש לאומרם, וכן כותב לגבי אין כאלקינו, לאחר עלינו [שהוא כבר חידוש], וכן לאחר תהלים]
אויב עס איז ניטא קיין חיוב אבער אויב ניטא א יתום זאל מען זאגן? דאכט זאך מיינט מען א יתום וואס איז ניט א חיוב זאל עס זאגן
תסתכל בחלק י. וכפי הבנתי כותב שיש לאמרו בכל מקרה
Re: מנהגי קדיש בקהילות הקודש
דער בריוו איז געדרוקט אין די חבד סדורים. עכ"פ אזוי פירט מען זאך אז א יתום וואס איז ניט א חיוב זאגט עס אויב עס איז ניטא א חיוב און אויב ניטא א יתום זאגט מען ניט
-
- שר ארבעת האלפים
- תגובות: 4666
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג נאוועמבער 17, 2011 8:17 pm
-
- שר ארבעת האלפים
- תגובות: 4666
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג נאוועמבער 17, 2011 8:17 pm
- קיקיון
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 15938
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am
- לאקאציע: אדערע זייט שאך ברעט פון חמרא טבא
Re: מנהגי קדיש בקהילות הקודש
אוהב ספרים האט געשריבן:לפי נוסח אשכנז אין אומרים קדיש קודם הודו, 'שיר של יום' והקדיש שלאחריו או 'אין כאלקינו' והקדיש שלאחריו. וכן א"א קדיש אחר עלינו [ראה טור. אמנם בפרישה כתב שהמנהג לומר קדיש גם אחר עלינו אפילו במקום שאין אבלים]. אבל מוסיף הטור, שמנהג ספרד לומר מזמור 'הטה ה' אזנך' ולאחריו קדיש, ואח"כ 'עלינו לשבח'. וכן מביא מסדר רב עמרם, שנוהגין לומר 'אין כאלקינו' אחר קדיש של ובלצ"ג, ולא מזכיר שוב אמירת קדיש.
מנהג אשכנז בזמנינו
אחר ברייתא דר' ימאע'
אחרי מזמור שיר קודם ברוך שאמר
(הודו אומרים אחרי ברוך שמר)
אחרי עלינו שהיא אחרי אשרי וקידושא דסדרא
אחרי שיר של יום שאחרי עלינו
'אין כאלקינו' וכ' אין אומרים בחול
-------------
אין ק"ק יסודי התורה (דעברעצין) איז דער ש"ץ פון מנחה עש"ק ממשיך די מזמורים פון לכו נרננה ביז סוף מִזְמוֹר לְדָוִד הָבוּ לַה' בְּנֵי אֵלִים
זאגט קדיש און גייט אוועק פון עמוד
צו לכה דודי וכ גייט צו אן אנדערער אן א טלית צום שולחן ביז (אויב איך געדענק גוט) קדיש נאך במה מדליקין
-
- שר ארבעת האלפים
- תגובות: 4666
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג נאוועמבער 17, 2011 8:17 pm
Re: מנהגי קדיש בקהילות הקודש
קיקיון האט געשריבן:אוהב ספרים האט געשריבן:לפי נוסח אשכנז אין אומרים קדיש קודם הודו, 'שיר של יום' והקדיש שלאחריו או 'אין כאלקינו' והקדיש שלאחריו. וכן א"א קדיש אחר עלינו [ראה טור. אמנם בפרישה כתב שהמנהג לומר קדיש גם אחר עלינו אפילו במקום שאין אבלים]. אבל מוסיף הטור, שמנהג ספרד לומר מזמור 'הטה ה' אזנך' ולאחריו קדיש, ואח"כ 'עלינו לשבח'. וכן מביא מסדר רב עמרם, שנוהגין לומר 'אין כאלקינו' אחר קדיש של ובלצ"ג, ולא מזכיר שוב אמירת קדיש.
מנהג אשכנז בזמנינו
אחר ברייתא דר' ימאע'
אחרי מזמור שיר קודם ברוך שאמר
(הודו אומרים אחרי ברוך שמר)
אחרי עלינו שהיא אחרי אשרי וקידושא דסדרא
אחרי שיר של יום שאחרי עלינו
'אין כאלקינו' וכ' אין אומרים בחול
-------------
אין ק"ק יסודי התורה (דעברעצין) איז דער ש"ץ פון מנחה עש"ק ממשיך די מזמורים פון לכו נרננה ביז סוף מִזְמוֹר לְדָוִד הָבוּ לַה' בְּנֵי אֵלִים
זאגט קדיש און גייט אוועק פון עמוד
צו לכה דודי וכ גייט צו אן אנדערער אן א טלית צום שולחן ביז (אויב איך געדענק גוט) קדיש נאך במה מדליקין
כ'האב פארגעסען מדגיש צו זיין מנהג אשכנז הקדום
-
- שר חמישים ומאתים
- תגובות: 344
- זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך פעברואר 11, 2015 10:49 am
Re: מנהגי קדיש בקהילות הקודש
אוהב ספרים האט געשריבן:אמירת קדיש
קדיש אחר 'מזמור לדוד' בליל שבת. מנהג האר"י וכן המנהג במקהלות החסידים שאומרים אחר ברכת מעין שבע בליל שבת 'מזמור לדוד' וחצי קדיש וברכו, ברוב המקומות נהוג שהבעל תפלה אומרו, ברם ב'דרכי חיים ושלום' איתא, שאם היה אבל בבית המדרש, הוא היה אומר הקדיש וברכו. וכן נהג המנחת אלעזר ביא"צ. וראה בזה בלקט קמח החדש ובשו"ת ערוגת הבושם.
.
און ליסקא נהגו אז דו רעביס האבען אויסגעפירט בכל ליל שבת קודש פון אך טוב וחסד, געזאגט אליין דעם קדיש און דערנאך דער ברכו, און נישט דער בעל תפילה.
איך האב מיר אלס געווינדערט ווי אזוי מ'פירט זיך ביי נכדי סיגוט-סאטמאר צו זיי האבען אויך אזוי בקבלה פונעם אוהעלי רב הבעל ישמח משה זצ"ל?
-
- שר ארבעת האלפים
- תגובות: 4514
- זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך מאי 20, 2015 6:01 am
- לאקאציע: אויפן ראוד
Re: מנהגי קדיש בקהילות הקודש
קיקיון האט געשריבן:אין בה"מ .-.- בנשיאת הרה"צ ר' ---- לייפער זאגט מען שיר המעלות אין קדיש פאר מעריב מוצש"ק
איז דאס דער מנהג ביי אלע נאדבורנער?
קלאר נישט ביי אלע נאדבורנע
מיר פרייען זיך נישט מיט די מפלות אדער נצחונות פון די ציונים
מיר ווארטן אויף ביאת משיח וואס וועט אונז אויסלייזן פון גלות פון די ציונים און אראבער ביינעזאם
מיר ווארטן אויף ביאת משיח וואס וועט אונז אויסלייזן פון גלות פון די ציונים און אראבער ביינעזאם
- איש חמודות
- שר שלשת אלפים
- תגובות: 3996
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג אוגוסט 17, 2015 9:42 am
Re: מנהגי קדיש בקהילות הקודש
אוצרות ליסקא האט געשריבן:איך האב מיר אלס געווינדערט ווי אזוי מ'פירט זיך ביי נכדי סיגוט-סאטמאר צו זיי האבען אויך אזוי בקבלה פונעם אוהעלי רב הבעל ישמח משה זצ"ל?
ניין!
און אויך האבן זיי נישט מקבל געווען די מנהג פון נישט עסן מצה גאנץ פסח חוץ די כזית מצוה.