מנהגי קדיש בקהילות הקודש

די אחראים: יאנאש,אחראי,געלעגער

בעל מדרגה
שר שלשת אלפים
תגובות: 3875
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אקטאבער 29, 2020 11:51 pm
לאקאציע: ביים גמרא

Re: מנהגי קדיש בקהילות הקודש

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך בעל מדרגה »

farshlufen האט געשריבן:
בעל מדרגה האט געשריבן:אז מ’רעדט שוין וועל איך אריינווארפן מיינע צוויי צענט.

אין סאטמאר איז איינגעפירט אז די בעל תפילה זאגט די קדישים ביים יום און עלינו, די מנהג קומט פון צאנז, די צאנז’ע רב האט מקפיד געווען אז מען זאל זאגן 4 קדישים נאך שמו"ע. יעצט וואס איז מיט ראש חודש, חול המועד? איז אזוי, די עולם זאגט יא קדיש, פארוואס? ווייל זיי ווייסן אז אין סאטמאר זאגט די בע"ת די קדישים, אבער לכאורה איז עס א גרויסע טעות, ווייל ר"ח און חוה"מ זאגט מען במילא 4 קדישים נאך שמו"ע אויב אזוי האט עס נישט קיין שום פשט.
ודי בזה

ס'נישט ממש אזוי, קדיש להפסיק בין הענינים בתפילה שטייט שוין אין די ראשונים.

דער יום מיטן לייענען האט קיין שייכות וכן דער יום מיטן ברכי נפשי [אגב, אין צאנז האט מען דאס נישט געזאגט ביים דאווענען].

אין סאטמאר, זינט ווען איך געדענק און אזוי פלעט מען צו טאן אויך ביי מרן בעל בר"מ ז"ל, פלעגט דער בעל תפילה זאגן קדיש נאכן יום ר"ח און שבת, כאטש ס'איז נישט געווען יתום, עד שבאו עליו עוררין עטליכע יאר צוריק.


איך האב נישט געוואלט אריינגיין אין די ענין, אבער אז די האסט עס ארויפגעברענגט וועל איך זיך ברייטער אויסשמעוסן, די ענין פון צאנז איז געווען אז מען זאל זאגן א קדיש צווישן יעדע עולם, דהיינו צווישן אצילות און בריאה וכו’ ווייל נאך שמו"ע גייט מען אראפ די עולמות, אבער ר"ח איז דא א אנדערע סדר, (נישט אז איך ווייס נאר איך זאג וואס ס’שטייט)
אויב זיכט איר א גוטע אקאונטענט, קאנטעקט מיר אין אישי, אדער שיקט א אימעיל צו [email protected].
אוועטאר
farshlufen
שר שלשים אלף
תגובות: 35242
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג נאוועמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

Re: מנהגי קדיש בקהילות הקודש

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך farshlufen »

איך רעדט דאך פון פשוט הלכה, אן עולמות און קבלה ענינים.
דאע"ג דכבר למד הרבה פעמים כל התורה והמצות, מ"מ כשיגיע המועד חייב לשאול ולדרוש בהלכות כל מועד ומועד בזמנו [ב"ח]
בעל מדרגה
שר שלשת אלפים
תגובות: 3875
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אקטאבער 29, 2020 11:51 pm
לאקאציע: ביים גמרא

Re: מנהגי קדיש בקהילות הקודש

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך בעל מדרגה »

farshlufen האט געשריבן:איך רעדט דאך פון פשוט הלכה, אן עולמות און קבלה ענינים.


אבער די ענין קומט פון דארט, גארנישט מיט פשוט הלכה.
אויב זיכט איר א גוטע אקאונטענט, קאנטעקט מיר אין אישי, אדער שיקט א אימעיל צו [email protected].
אוועטאר
farshlufen
שר שלשים אלף
תגובות: 35242
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג נאוועמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

Re: מנהגי קדיש בקהילות הקודש

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך farshlufen »

זייזשע מוחל, נישט יעדער איז אזא "בעל מדריגה" ווי אייך.

ס'נאך דא אידן וואס לערנען פלעין פשוט טור ושו"ע מיט נו"כ.
דאע"ג דכבר למד הרבה פעמים כל התורה והמצות, מ"מ כשיגיע המועד חייב לשאול ולדרוש בהלכות כל מועד ומועד בזמנו [ב"ח]
בעל מדרגה
שר שלשת אלפים
תגובות: 3875
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אקטאבער 29, 2020 11:51 pm
לאקאציע: ביים גמרא

Re: מנהגי קדיש בקהילות הקודש

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך בעל מדרגה »

farshlufen האט געשריבן:זייזשע מוחל, נישט יעדער איז אזא "בעל מדריגה" ווי אייך.

ס'נאך דא אידן וואס לערנען פלעין פשוט טור ושו"ע מיט נו"כ.


טענו בחטים והודי לזכר קדשו... עס קומט נישט דא אריין, ווען איר וועט מיר ברענגען א קהילה וואס זאגט די קדישים אלס הלכה זענט איר גערעכט. איך רעד פון א קהילה וואס זאגט עס אלס קבלה, און אויף דעם האב איך געזאגט אז עס גייט נישט אן ר"ח.
אויב זיכט איר א גוטע אקאונטענט, קאנטעקט מיר אין אישי, אדער שיקט א אימעיל צו [email protected].
אוועטאר
farshlufen
שר שלשים אלף
תגובות: 35242
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג נאוועמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

Re: מנהגי קדיש בקהילות הקודש

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך farshlufen »

בעל מדרגה האט געשריבן:טענו בחטים

זייער גערן, נאר לויט ווי איך קען די חשוב'ע הנהלה וועלן זיי עס נישט צו לאזן.

**

ניין, מיר פירן זיך אלעס ע"פ הלכה, ס'האט ע"פ רוב אויך א שורש אין קבלה, אבער אלעס גייט מיט די הלכה.
דאע"ג דכבר למד הרבה פעמים כל התורה והמצות, מ"מ כשיגיע המועד חייב לשאול ולדרוש בהלכות כל מועד ומועד בזמנו [ב"ח]
בעל מדרגה
שר שלשת אלפים
תגובות: 3875
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אקטאבער 29, 2020 11:51 pm
לאקאציע: ביים גמרא

Re: מנהגי קדיש בקהילות הקודש

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך בעל מדרגה »

farshlufen האט געשריבן:
בעל מדרגה האט געשריבן:טענו בחטים

זייער גערן, נאר לויט ווי איך קען די חשוב'ע הנהלה וועלן זיי עס נישט צו לאזן.

**

ניין, מיר פירן זיך אלעס ע"פ הלכה, ס'האט ע"פ רוב אויך א שורש אין קבלה, אבער אלעס גייט מיט די הלכה.


אויב אזוי הייב איך הענט. איך האב קיינמאל נישט געוויסט פון די הלכה.
אויב זיכט איר א גוטע אקאונטענט, קאנטעקט מיר אין אישי, אדער שיקט א אימעיל צו [email protected].
אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 15938
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am
לאקאציע: אדערע זייט שאך ברעט פון חמרא טבא

Re: מנהגי קדיש בקהילות הקודש

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך קיקיון »

קיקיון האט געשריבן:מנהג וויזניץ ציווישען רבי ישמעאל און קדיש זאגט מען אמר ר' אלעזר אמר ר' חנינא וכ'

יושב סתר באישי האט געשריבן:אין שולחן ערוך הרב ווערט געברענגט אז מ'זאגט נאר די קדיש דרבנן אויב מ'לערענט עפעס [משניות וכדומה] און אויך א דבר אגדה. און דערפאר זאגן מיר פאר עלינו דעם אמר ר' אלעזר אמר ר' חנינא מיט תנא דבי אליהו. און ער זאגט אז נאך ברייתא דר' ישמעאל זאגט מען די יהי רצון שיבנה ביהמ"ק אנשטאט א דבר אגדה.
איך פארשטיי נישט פונקליך ווי אזוי די יהי רצון איז משלים דעם דבר אגדה. אבער עס שטימט שטארק אז מ'זאל טאקע צוגליין דעם אמר ר' אלעזר דארט.
ווער האט עס צוגעליגייגט ? איז באקאנט ווער פון די רביים וכו'?

קיקיון האט געשריבן: ;l;p- איך האב דאס געוואלט צושרייבען נור כ'האב נישט געדענקט דעם מראה מקום אין שועה"ר
איך בין נישט א וויזניצער, איך האב עס אמאל געזעהן באקראי אין א וויזניצער סידור

האב איך געבלעטערט און געטראפען
שועה"ר סוף סימן נ"ד האט געשריבן:ומנהג כל ישראללו שאין מקדישין בקדיש לעולם אלא בסיום הפסוק או אגדה שהיא דרשת הפסוק
אבל לא בסיום התורה שבעל פה שאינה דרשת הפסוק
ולכן נוהגין לומר אחר פרקי אבות
אגדת רבי חנניא בן עקשיא אומר כו' ואחר פיטום הקטורת ובמה מדליקין אגדת אמר רבי אלעזר
אמר רבי חנינא תלמידי חכמים וכו' וא"כ גם כשלומדין משניות יש לומר איזה אגדה בסיומן כדי
לומר קדיש לאחריה (אבל אחר איזהו די בסיום תפלת יהי רצון)
גם אני מצטרף לבקשתו של ידידני מבראונזוויל
ענגליש? נוצט דעם Left קנעפל


בעל מדרגה
שר שלשת אלפים
תגובות: 3875
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אקטאבער 29, 2020 11:51 pm
לאקאציע: ביים גמרא

Re: מנהגי קדיש בקהילות הקודש

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך בעל מדרגה »

farshlufen האט געשריבן:


אויב איר קענט ביטע ברענג דא ארויף די הלכה.
אויב זיכט איר א גוטע אקאונטענט, קאנטעקט מיר אין אישי, אדער שיקט א אימעיל צו [email protected].
אוועטאר
mmn
שר חמישים ומאתים
תגובות: 380
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יאנואר 29, 2018 3:59 pm

Re: מנהגי קדיש בקהילות הקודש

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך mmn »

ווען איז געווארן איינגעפירט אז יתומים זאגן די קדישים?
און פארוואס הייסט די קדיש נאך כגוונא א קדיש יתום אויב עס איז נישט. און ווי איז די מקור מחלוקה אויב ס׳ איז א קדיש יתום?
אוועטאר
אוראייניקל
רב הצעיר תשפ"ד
תגובות: 17017
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג פעברואר 21, 2019 9:05 am

Re: מנהגי קדיש בקהילות הקודש

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אוראייניקל »

farshlufen האט געשריבן:איך רעדט דאך פון פשוט הלכה, אן עולמות און קבלה ענינים.

קדיש נאכ'ן יום קומט (לויט וויפיל איך ווייס) נאר פון קבלה (פע"ח).
חוח בין השושנים האט געשריבן:
zugurnish
שר שלשת אלפים
תגובות: 3366
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מאי 17, 2011 8:31 am

Re: מנהגי קדיש בקהילות הקודש

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך zugurnish »

לאחר 'קדיש תתקבל' שאומר השליח-ציבור לאחר 'ובא לציון' בתפילת שחרית, אומרים בנוסח התפילה עוד כמה קדישים: 'קדיש יתום' אחרי שיר-של יום, 'קדיש דרבנן' אחרי 'אין כאלוקינו', ועוד 'קדיש יתום' אחרי 'עלינו'. למנהגנו, נוספו גם: 'קדיש יתום' קבוע אחרי (סיום) אמירת הציבור את שיעור התהילים היומי, ו(אם יש 'חיוב' או יארצייט) 'קדיש דרבנן', אחרי (סיום) פרקי המשניות של האבלים.

ויש לברר מה עושים כשאין 'חיוב' בבית-הכנסת.

הרמ"א2 כתב בעניין זה: "ואומרים 'קדיש יתום' אחר 'עלינו'3. ואפילו אין יתום בבית-הכנסת – יאמר אותו מי שאין לו אב ואם, ואפילו מי שיש לו אב ואם יכול לאומרו אם אין אביו ואימו מקפידין"4.

ובמקום אחר5 כתב הרמ"א: "ואם אין בבית-הכנסת אבֵל על אביו ואימו, אומר אותו קדיש מי שאין לו אב ואם, בעד כל מתי ישראל...". ואכן כך נהוג אצל הספרדים6.

ומפרש הלבוש7: "שהרי לעולם צריכים לומר קדיש אחר שאמרו פסוקים, ובעלינו יש גם-כן פסוקים, וצריכים קדיש אחריו8. אלא שנהגו בקדיש זה להניחו ליתום שמת אביו או אימו, מפני שיש יתומים קטנים, או אפילו גדולים שאינם יכולים להיות שלוחי-ציבור [כדי] לומר קדיש וברכו אחר אביו ואימו... לכך תיקנו והניחו קדיש זה, שאין צריך שום דבר יותר ליתומים, הן קטנים הן גדולים".

מלשון הלבוש צריכים, משמע לכאורה שאין זו רשות, אלא חובה לומר קדיש. ומהמשך דבריו ברור, שגוף החובה היא על הציבור, אלא שבפועל נותנים זאת ל'חיובים'. וראה לשון הרמ"א עצמו בדרכי משה להלן9: "...וכתב (האגור10) בשם מהר"ם11, אף-על-פי שזה הקדיש נתקן בשביל המתים, כמו שמצינו במעשה דרבי עקיבא12, מכל מקום אף-על-פי שאין שם אבל בבית-הכנסת – אין לבטלו, מאחר שהוא נתקן אחר הפסוקים, ואפילו מי שיש לו אב ואם יכול לומר אותו, מאחר שכבר נתקן...". מאידך יש מקום להבין, שכיוון שבדרך כלל יש 'חיובים', הניחו את העניין להם, וגם כשאינם – נותרה רק האפשרות לומר קדיש, אבל אין בכך חובה על הציבור.

ולכן בהרבה קהילות ישראל האשכנזים נהוג, שאם אין 'חיוב' בבית-הכנסת, נמנעים המתפללים מלומר קדיש, גם אלו שאין להם אב ואם. ואף קדיש דרבנן, שיכול כל אדם לאומרו, נמנעים מלאומרו כשאין 'חיוב'. ורק בעקבות המענה של הרבי המובא להלן, נהגו אנ"ש לדאוג לכך שגם אם אין 'חיוב' יאמר זאת מי שאין לו אב ואם, וקדיש דרבנן יאמר הש"ץ או מי מהמתפללים.

והנה הרבי נשאל בעניין זה13: "אודות הקדישים שלאחרי קדיש תתקבל: כשאין 'חיובים' בבית הכנסת, אם יאמרם אחר או לא".

ומשיב: "כבר אמרתי לו חוות דעתי בעל-פה – שיאמרו הקדישים, ובאתי בזה לבאר טעמי ונימוקי, כי הוראה בזה לא שמעתי.

"בעניין קדישים בכלל – יש סברא להדר לאומרם, וסברא להדר ולהימנע מהם. והן:

א) ידוע שאין להרבות בקדישים רק מה שתיקנו הקדמונים14. וכמובא בשער הכולל פרק י"א ס"ק כ"ט בשם כנסת הגדולה15 ושו"ת דבר שמואל16.

ב) קדישים הנ"ל – היינו שלאחר שיר-של-יום, קוה, ובפרט – שלאחרי עלינו17, אינם אלא מנהג (ראה שו"ע רבינו הזקן סנ"ה ובמ"מ שם18).

ג) נוסף על זה – ישנו גם הטעם דמניעת טורח הציבור, ובימי המעשה – גם הטעם דביטול מלאכה (ראה ברכות ל"א א, ברבי עקיבא כשהיה מתפלל בציבור כו'19. ומגילה כ"ב ב20).

ד) גם לולא כל הנ"ל, צריך לברר אם יש עניין באמירת קדיש – לבד החיוב דאבילות, דסיום לימוד אגדתא21 וכיו"ב22".

בגוף התשובה מביא: א) את דברי הרמ"א הנ"ל. ב) "במקום שאין בירור בנגלה23, סומכין על הנמצא בקבלה", ולכן מביא את חשיבות הקדישים הללו על-פי קבלה. ג) את העניין שבאמירת ושמיעת (מספר מסויים של) קדישים בכלל. ד) שולל הטענה שזה 'קדיש ללא צורך', שהרי זהו מנהג ישראל (וב"נ.ב." שבשולי המכתב, מבאר שהקדישים שעד 'ובא לציון' כולם הם עלייה מעולם לעולם ולכן הם חיובים, אבל אלה שלאחריו, כיוון שהד' עולמות שלאחרי ובא לציון כולם נמצאים באצילות, אלא שבאצילות גופא מחולקים הם, לכן יצאו הקדישים הללו מכלל 'חיוב' ונשארו בגדר 'מנהג ישראל'). ה) שולל הטעם ד'טורח הציבור' ו'ביטול מלאכה', שהרי אם היו 'חיובים' בבית הכנסת, היו אומרים את הקדישים הללו, ו"סבור וקיבל".

ומסיק: "המורם מכל הנ"ל, אשר לדעתי יש לומר כל הקדישים שמנהגנו לאומרם, אפילו כשאין 'חיוב' בבית הכנסת – היינו גם הקדיש לאחר שיר של יום, קווה, עלינו24, ולא עוד אלא אפילו הקדיש שלאחר שיעור התהילים שנקבע 25 לאומרו לאחר תפילת שחרית, וכמו שכתב הלבוש סי' קל"ב, אשר לעולם צריכים לומר קדיש לאחרי שאמרו פסוקים".

http://chabad.org.il/Magazines/Article. ... oryID=1167
קיסריה
שר האלף
תגובות: 1604
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג סעפטעמבער 12, 2016 6:26 pm

Re: מנהגי קדיש בקהילות הקודש

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך קיסריה »

zugurnish האט געשריבן:לאחר 'קדיש תתקבל' שאומר השליח-ציבור לאחר 'ובא לציון' בתפילת שחרית, אומרים בנוסח התפילה עוד כמה קדישים: 'קדיש יתום' אחרי שיר-של יום, 'קדיש דרבנן' אחרי 'אין כאלוקינו', ועוד 'קדיש יתום' אחרי 'עלינו'. למנהגנו, נוספו גם: 'קדיש יתום' קבוע אחרי (סיום) אמירת הציבור את שיעור התהילים היומי, ו(אם יש 'חיוב' או יארצייט) 'קדיש דרבנן', אחרי (סיום) פרקי המשניות של האבלים.

ויש לברר מה עושים כשאין 'חיוב' בבית-הכנסת.

הרמ"א2 כתב בעניין זה: "ואומרים 'קדיש יתום' אחר 'עלינו'3. ואפילו אין יתום בבית-הכנסת – יאמר אותו מי שאין לו אב ואם, ואפילו מי שיש לו אב ואם יכול לאומרו אם אין אביו ואימו מקפידין"4.

ובמקום אחר5 כתב הרמ"א: "ואם אין בבית-הכנסת אבֵל על אביו ואימו, אומר אותו קדיש מי שאין לו אב ואם, בעד כל מתי ישראל...". ואכן כך נהוג אצל הספרדים6.

ומפרש הלבוש7: "שהרי לעולם צריכים לומר קדיש אחר שאמרו פסוקים, ובעלינו יש גם-כן פסוקים, וצריכים קדיש אחריו8. אלא שנהגו בקדיש זה להניחו ליתום שמת אביו או אימו, מפני שיש יתומים קטנים, או אפילו גדולים שאינם יכולים להיות שלוחי-ציבור [כדי] לומר קדיש וברכו אחר אביו ואימו... לכך תיקנו והניחו קדיש זה, שאין צריך שום דבר יותר ליתומים, הן קטנים הן גדולים".

מלשון הלבוש צריכים, משמע לכאורה שאין זו רשות, אלא חובה לומר קדיש. ומהמשך דבריו ברור, שגוף החובה היא על הציבור, אלא שבפועל נותנים זאת ל'חיובים'. וראה לשון הרמ"א עצמו בדרכי משה להלן9: "...וכתב (האגור10) בשם מהר"ם11, אף-על-פי שזה הקדיש נתקן בשביל המתים, כמו שמצינו במעשה דרבי עקיבא12, מכל מקום אף-על-פי שאין שם אבל בבית-הכנסת – אין לבטלו, מאחר שהוא נתקן אחר הפסוקים, ואפילו מי שיש לו אב ואם יכול לומר אותו, מאחר שכבר נתקן...". מאידך יש מקום להבין, שכיוון שבדרך כלל יש 'חיובים', הניחו את העניין להם, וגם כשאינם – נותרה רק האפשרות לומר קדיש, אבל אין בכך חובה על הציבור.

ולכן בהרבה קהילות ישראל האשכנזים נהוג, שאם אין 'חיוב' בבית-הכנסת, נמנעים המתפללים מלומר קדיש, גם אלו שאין להם אב ואם. ואף קדיש דרבנן, שיכול כל אדם לאומרו, נמנעים מלאומרו כשאין 'חיוב'. ורק בעקבות המענה של הרבי המובא להלן, נהגו אנ"ש לדאוג לכך שגם אם אין 'חיוב' יאמר זאת מי שאין לו אב ואם, וקדיש דרבנן יאמר הש"ץ או מי מהמתפללים.

והנה הרבי נשאל בעניין זה13: "אודות הקדישים שלאחרי קדיש תתקבל: כשאין 'חיובים' בבית הכנסת, אם יאמרם אחר או לא".

ומשיב: "כבר אמרתי לו חוות דעתי בעל-פה – שיאמרו הקדישים, ובאתי בזה לבאר טעמי ונימוקי, כי הוראה בזה לא שמעתי.

"בעניין קדישים בכלל – יש סברא להדר לאומרם, וסברא להדר ולהימנע מהם. והן:

א) ידוע שאין להרבות בקדישים רק מה שתיקנו הקדמונים14. וכמובא בשער הכולל פרק י"א ס"ק כ"ט בשם כנסת הגדולה15 ושו"ת דבר שמואל16.

ב) קדישים הנ"ל – היינו שלאחר שיר-של-יום, קוה, ובפרט – שלאחרי עלינו17, אינם אלא מנהג (ראה שו"ע רבינו הזקן סנ"ה ובמ"מ שם18).

ג) נוסף על זה – ישנו גם הטעם דמניעת טורח הציבור, ובימי המעשה – גם הטעם דביטול מלאכה (ראה ברכות ל"א א, ברבי עקיבא כשהיה מתפלל בציבור כו'19. ומגילה כ"ב ב20).

ד) גם לולא כל הנ"ל, צריך לברר אם יש עניין באמירת קדיש – לבד החיוב דאבילות, דסיום לימוד אגדתא21 וכיו"ב22".

בגוף התשובה מביא: א) את דברי הרמ"א הנ"ל. ב) "במקום שאין בירור בנגלה23, סומכין על הנמצא בקבלה", ולכן מביא את חשיבות הקדישים הללו על-פי קבלה. ג) את העניין שבאמירת ושמיעת (מספר מסויים של) קדישים בכלל. ד) שולל הטענה שזה 'קדיש ללא צורך', שהרי זהו מנהג ישראל (וב"נ.ב." שבשולי המכתב, מבאר שהקדישים שעד 'ובא לציון' כולם הם עלייה מעולם לעולם ולכן הם חיובים, אבל אלה שלאחריו, כיוון שהד' עולמות שלאחרי ובא לציון כולם נמצאים באצילות, אלא שבאצילות גופא מחולקים הם, לכן יצאו הקדישים הללו מכלל 'חיוב' ונשארו בגדר 'מנהג ישראל'). ה) שולל הטעם ד'טורח הציבור' ו'ביטול מלאכה', שהרי אם היו 'חיובים' בבית הכנסת, היו אומרים את הקדישים הללו, ו"סבור וקיבל".

ומסיק: "המורם מכל הנ"ל, אשר לדעתי יש לומר כל הקדישים שמנהגנו לאומרם, אפילו כשאין 'חיוב' בבית הכנסת – היינו גם הקדיש לאחר שיר של יום, קווה, עלינו24, ולא עוד אלא אפילו הקדיש שלאחר שיעור התהילים שנקבע 25 לאומרו לאחר תפילת שחרית, וכמו שכתב הלבוש סי' קל"ב, אשר לעולם צריכים לומר קדיש לאחרי שאמרו פסוקים".

http://chabad.org.il/Magazines/Article. ... oryID=1167


ייש״כ פאר דעם ליקוט ממנהגי חב״ד.

ומה עם הקדיש שלאחר כגוונא?
zugurnish
שר שלשת אלפים
תגובות: 3366
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מאי 17, 2011 8:31 am

Re: מנהגי קדיש בקהילות הקודש

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך zugurnish »

דער קדיש נאך כגוונא זאגט דער חזן צוזאמען מיט דעם ברכו.
(דער קדיש פאר כגוונא געהערט צום חיוב , אויך האט מען מדייק געווען אין חב"ד אויב איינער האט מסיים געווען קדיש יענעם פרייטאג
אדער האט ער געהאט יארצייט יענם פרייטאג זאגט ער די קדיש פאר כגוונא ווויל עס איז נאך שייך צו פרייטאג)
zugurnish
שר שלשת אלפים
תגובות: 3366
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מאי 17, 2011 8:31 am

Re: מנהגי קדיש בקהילות הקודש

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך zugurnish »

בעת ניחום אבלים אצל משפחת בוטמאַן שיחיו* –



א. [הרש"ז שי' שאל אצל כ"ק אדמו"ר שליט"א אודות מנהגנו לומר ט"ז קדישים בכל יום1, דלכאורה, מספר הקדישים (עם הקדיש שלאחר אמירת תהלים) הוא י"ז? – ואולי נרשם המנהג דאמירת ט"ז קדישים לפני התקנה דאמירת תהלים, שאז הי' החשבון ט"ז קדישים2.

ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:]

בנוגע למספר הקדישים – אין הקפדה שלא להוסיף על ט"ז קדישים, כי אם, שלא להפחית מט"ז קדישים.

ויש לומר טעם הדבר – ע"פ המבואר בזהר3 שפעולת הקדיש, להציל מגיהנם כו', היא לשעה ומחצה ("רווחין לון שעתא ופלגות שעתא"), ולפי חשבון זה יש צורך במספר ט"ז קדישים כדי להציל במשך כל כ"ד שעות של המעל"ע (כי בכ"ד שעות ישנם ט"ז פעמים שעה ומחצה)4.

וכל זה – בימות החול, משא"כ בשבתות וימים טובים, כי, אמירת קדיש בשבת ויו"ט אינה בשביל להציל מגיהנם (שאין זה שייך בשבת ויו"ט), אלא בשביל עליית הנשמה כו'5, ובמילא, אין צורך במספר ט"ז קדישים דוקא.

*
zugurnish
שר שלשת אלפים
תגובות: 3366
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מאי 17, 2011 8:31 am

Re: מנהגי קדיש בקהילות הקודש

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך zugurnish »

אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 15938
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am
לאקאציע: אדערע זייט שאך ברעט פון חמרא טבא

Re: מנהגי קדיש בקהילות הקודש

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך קיקיון »

zugurnish האט געשריבן:דער קדיש נאך כגוונא זאגט דער חזן צוזאמען מיט דעם ברכו.
(דער קדיש פאר כגוונא געהערט צום חיוב , אויך האט מען מדייק געווען אין חב"ד אויב איינער האט מסיים געווען קדיש יענעם פרייטאג
אדער האט ער געהאט יארצייט יענם פרייטאג זאגט ער די קדיש פאר כגוונא ווויל עס איז נאך שייך צו פרייטאג)

אין כגוונא איז דא דרשות פון פסוקים?
שו"ע אדה"ז סוף סימן נ"ד האט געשריבן:ומנהג כל ישראל שאין מקדישין בקדיש לעולם אלא בסיום הפסוק או אגדה שהיא דרשת הפסוק
אבל לא בסיום התורה שבעל פה שאינה דרשת הפסוק
ולכן נוהגין לומר אחר פרקי אבות
אגדת רבי חנניא בן עקשיא אומר כו' ואחר פיטום הקטורת ובמה מדליקין אגדת אמר רבי אלעזר
אמר רבי חנינא תלמידי חכמים וכו' וא"כ גם כשלומדין משניות יש לומר איזה אגדה בסיומן כדי
לומר קדיש לאחריה (אבל אחר איזהו די בסיום תפלת יהי רצון)
גם אני מצטרף לבקשתו של ידידני מבראונזוויל
ענגליש? נוצט דעם Left קנעפל


אוועטאר
ים רויבער
שר האלפיים
תגובות: 2176
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג פעברואר 03, 2011 2:13 pm

Re: מנהגי קדיש בקהילות הקודש

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך ים רויבער »

כמדומה לי שבדרכי חיים ושלום כתוב שאין אומרים קדיש אחר ברכי נפשי בר''ח
כא כא כא האבן זיך די רויבער צולאכט (מנחם מענדל)
אוועטאר
farshlufen
שר שלשים אלף
תגובות: 35242
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג נאוועמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

Re: מנהגי קדיש בקהילות הקודש

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך farshlufen »

קיקיון האט געשריבן:
zugurnish האט געשריבן:דער קדיש נאך כגוונא זאגט דער חזן צוזאמען מיט דעם ברכו.
(דער קדיש פאר כגוונא געהערט צום חיוב , אויך האט מען מדייק געווען אין חב"ד אויב איינער האט מסיים געווען קדיש יענעם פרייטאג
אדער האט ער געהאט יארצייט יענם פרייטאג זאגט ער די קדיש פאר כגוונא ווויל עס איז נאך שייך צו פרייטאג)

אין כגוונא איז דא דרשות פון פסוקים?
שו"ע אדה"ז סוף סימן נ"ד האט געשריבן:ומנהג כל ישראל שאין מקדישין בקדיש לעולם אלא בסיום הפסוק או אגדה שהיא דרשת הפסוק
אבל לא בסיום התורה שבעל פה שאינה דרשת הפסוק
ולכן נוהגין לומר אחר פרקי אבות
אגדת רבי חנניא בן עקשיא אומר כו' ואחר פיטום הקטורת ובמה מדליקין אגדת אמר רבי אלעזר
אמר רבי חנינא תלמידי חכמים וכו' וא"כ גם כשלומדין משניות יש לומר איזה אגדה בסיומן כדי
לומר קדיש לאחריה (אבל אחר איזהו די בסיום תפלת יהי רצון)

איך פארשטיי אז ס'איז כעין דער קדיש פאר ברכו ביי שחרית, ווי דער מג"א ברענגט דארט שלא להפסיק ביניהם וכו'
דאע"ג דכבר למד הרבה פעמים כל התורה והמצות, מ"מ כשיגיע המועד חייב לשאול ולדרוש בהלכות כל מועד ומועד בזמנו [ב"ח]
פרייליכען
שר חמש מאות
תגובות: 545
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג מאי 04, 2017 4:55 pm

Re: מנהגי קדיש בקהילות הקודש

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פרייליכען »

קיקיון האט געשריבן:מנהג וויזניץ ציווישען רבי ישמעאל און קדיש זאגט מען אמר ר' אלעזר אמר ר' חנינא וכ'

אין ויזניץ זאגט מען נישט קדיש פאר הודו
די תורת מרדכי האט אנגעפירט ביי זיך אין ויזניץ מאנסי צו זאגן פאר הודו, און נאך עלינו
אוועטאר
אוראייניקל
רב הצעיר תשפ"ד
תגובות: 17017
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג פעברואר 21, 2019 9:05 am

Re: מנהגי קדיש בקהילות הקודש

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אוראייניקל »

zugurnish האט געשריבן:דער קדיש נאך כגוונא זאגט דער חזן צוזאמען מיט דעם ברכו.
(דער קדיש פאר כגוונא געהערט צום חיוב , אויך האט מען מדייק געווען אין חב"ד אויב איינער האט מסיים געווען קדיש יענעם פרייטאג
אדער האט ער געהאט יארצייט יענם פרייטאג זאגט ער די קדיש פאר כגוונא ווויל עס איז נאך שייך צו פרייטאג)

אין בעלזא זאגן עס אויך די חיובים, אבער די מנהג איז אז ס'געהערט צו ביידע, סיי די וואס האבן יארצייט פרייטאג, און סיי די וואס האבן יארצייט שבת.
חוח בין השושנים האט געשריבן:
zugurnish
שר שלשת אלפים
תגובות: 3366
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מאי 17, 2011 8:31 am

Re: מנהגי קדיש בקהילות הקודש

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך zugurnish »

וועלכע קדיש פאר כגוונא?
אזוי אויכעט ביי אונז סיי די יארצייט פון פרייטאג און סיי פון שבת
אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 15938
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am
לאקאציע: אדערע זייט שאך ברעט פון חמרא טבא

Re: מנהגי קדיש בקהילות הקודש

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך קיקיון »

farshlufen האט געשריבן:
קיקיון האט געשריבן:
zugurnish האט געשריבן:דער קדיש נאך כגוונא זאגט דער חזן צוזאמען מיט דעם ברכו.
(דער קדיש פאר כגוונא געהערט צום חיוב , אויך האט מען מדייק געווען אין חב"ד אויב איינער האט מסיים געווען קדיש יענעם פרייטאג
אדער האט ער געהאט יארצייט יענם פרייטאג זאגט ער די קדיש פאר כגוונא ווויל עס איז נאך שייך צו פרייטאג)

אין כגוונא איז דא דרשות פון פסוקים?
שו"ע אדה"ז סוף סימן נ"ד האט געשריבן:ומנהג כל ישראל שאין מקדישין בקדיש לעולם אלא בסיום הפסוק או אגדה שהיא דרשת הפסוק
אבל לא בסיום התורה שבעל פה שאינה דרשת הפסוק
ולכן נוהגין לומר אחר פרקי אבות
אגדת רבי חנניא בן עקשיא אומר כו' ואחר פיטום הקטורת ובמה מדליקין אגדת אמר רבי אלעזר
אמר רבי חנינא תלמידי חכמים וכו' וא"כ גם כשלומדין משניות יש לומר איזה אגדה בסיומן כדי
לומר קדיש לאחריה (אבל אחר איזהו די בסיום תפלת יהי רצון)

איך פארשטיי אז ס'איז כעין דער קדיש פאר ברכו ביי שחרית, ווי דער מג"א ברענגט דארט שלא להפסיק ביניהם וכו'

איך פארשטיי נישט אז ס'איז כעין דער קדיש פאר ברכו ביי שחרית אוןן ממילא וואס?
קדיש פאר ברכו איז אויך נאר נאך פסוקים כמבואר בשו"ע
גם אני מצטרף לבקשתו של ידידני מבראונזוויל
ענגליש? נוצט דעם Left קנעפל


להודות
שר האלפיים
תגובות: 2356
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג מארטש 27, 2016 5:02 pm

Re: מנהגי קדיש בקהילות הקודש

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך להודות »

קיקיון האט געשריבן:אין כגוונא איז דא דרשות פון פסוקים?

https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?r ... &pgnum=290
אוועטאר
למעלה משבעים
שר עשרת אלפים
תגובות: 12394
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג מארטש 02, 2008 10:17 pm
לאקאציע: ערגעץ פארבלאנדזשעט אויף די גראדע וואסערן

Re: מנהגי קדיש בקהילות הקודש

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך למעלה משבעים »

אז מ'רעדט וועגן מנהגי קדיש, אין סקווירא זאגט מען קדיש נאך אחות קטנה וואס מען זאגט ערב ר"ה נאך מנחה.
שרייב תגובה

צוריק צו “הלכות תפלה וברכות”