די נושא פון 'צדיק' במשנת החסידות

[ביציקל]

דער וואך ברענגט די הייליגע מאור ושמש ארא מורא'דיגע ווערטער פונעם הייליגן נעשכיזער איבער די סיבה פארוואס מען דארף פארן צום צדיק. גאר א טיפע נקודה.

"כי הנה שמעתי מפה קדוש איש אלקים בוצינא קדישא הקדוש המנוח אב''ד ור''מ דק''ק נשכיז זצ''ל שאמר,
ששורש מה שנוסעים אל הצדיקים יהיה עיקר הכונה לא כיש מי שנוסעים עבור תפלה ויש מי שנוסעים עבור תורה, ויש מי שנוסעים עבור שיראו מדריגות,
לא זה הוא הנסיעה העיקרית, אלא העיקר הנסיעה יהיה רק עבור לבקש השי''ת לידע לירא מהשי''ת היראה הרממות ולידע כי הוא עיקרא ושרשא דכל עלמין,
והאיך יוכל לבא לזה, העיקר הוא על ידי התחברות הצדיקים!".

און בעצם איז דאס בכלל די עיקר פון חסידות, נישט די תרי''ג מצוות און נישט תורה, דאס טוט יעדער איינער, דער עיקר וואס חסידות בכלל איז געקומען אריינברענגען איז אוודאי די לב, די יראה און אהבה ווי די ספרים שרייבן אלץ, איז ממילא טאקע פשוט אז דאס איז די עיקר פארוואס מען דארף האבן א צדיק, און דאס קען מען נאר באקומען דורך דעם צדיק ווי די מאו''ש שרייבט דא. און ממילא אז מען האט די יראה און אהבה טוט מען שוין די מצוות כראוי וכו'.

און דאס וואס חסידות האט געמאכט א גרויסע עסק פון תפלה, איז טאקע ווייל תפלה איז די עיקר דביקות און יראה ואהבה, און דאס שרייבט אויך די מאו''ש דער וואך מורא'דיגע ווערטער:

והנה איש הישראלי בהתקרבו אל העבודה זו תפלה, שהוא גדולה מכל דבר שבעולם... ובפרט בדורינו, העיקר הזדככות לבא לידע אלוקותו ועבדות השי''ת העיקר הוא תפלה,
מעת שבא הבעש''ט הקדוש זצוק''ל הציץ וזרח אור התנוצצות קדושת התפלה בעולם אל כל מי שרוצה לגשת לעבודת ה'!

און אזוי שטייט אין אין ליקו''מ (פד:) וואס ר''נ האט כידוע געמאכט א גרויסע עסק און יסוד פון תפלה:
דע, שעיקר התחברות ודביקות להשי''ת הוא ע''י התפלה, כי התפלה הוא שער שדרך שם נכנסין להשי''ת ומשם אשתמודעין ליה.

[farshlufen]

"כי הנה שמעתי מפה קדוש איש אלקים בוצינא קדישא הקדוש המנוח אב''ד ור''מ דק''ק נשכיז זצ''ל שאמר,
ששורש מה שנוסעים אל הצדיקים יהיה עיקר הכונה לא כיש מי שנוסעים עבור תפלה ויש מי שנוסעים עבור תורה, ויש מי שנוסעים עבור שיראו מדריגות,
לא זה הוא הנסיעה העיקרית, אלא העיקר הנסיעה יהיה רק עבור לבקש השי''ת לידע לירא מהשי''ת היראה הרממות ולידע כי הוא עיקרא ושרשא דכל עלמין,
והאיך יוכל לבא לזה, העיקר הוא על ידי התחברות הצדיקים!".

די וי"ו פון ולידע איז גאנץ זיכער א טעות, ס'איז איין המשך מיט פריערט.

[טאלנער יונגערמאן]

אין דער (פארשפארטע) אשכול התכלת והחלזון מהו, האב איך געברענגט מיין מיינונג אז א ענין פון התבטלות צו א צדיק איז - התבטלות, איך דארף נישט און וויל נישט זיין קלוגער פון מיין רבי.
און דער משל (וואס אודאי קען זיין אסאך משלים), איז מיין געפוהל אז אפילו אז איך קום אן צו א מסקנא אז מ'ברויכט גיין מיט תכלת, גיי איך נישט אזוי טוהן פאר מיין רבי טוהט עס. פונקט אזוי ווי דער ראדזינער חסידים גיין מיט תכלת ווייל זייערע רבי גייט אזוי, דארפען דער אנדערע חסידים נישט גיין ווי לאנג זייערע רבי גייט נישט.
פארשטייט זיך אז מ'רעדט פון פשוט'ע אידען כערכי, און נישט גאר גרויסע וואס זענען בעצמם 'צדיקים', ווי כידוע דער הייליגע מגיד האט געטוישט אפאר מנהגים פון זיין רבי דער בעש"ט הק' א.א.וו..

איך בין מלקט אפאר תגובות וואס ך'האב געשריבען אין דער דערמאנטע אשכול (נ"ב, ס'איז דא אפאר שארפע נקודות וואס איך האב געדארפט שרייבען צוליב דער נושא):

לא אלמן ישראל! ב"ה יעדע איד האט (אדער דארף צו האבען) א רבי!
וע"ז נאמר 'עשה לך רב', מ'טרעפט אין דער גמ' (סוכה לב:) היכי דמי עבות, אמר רב יהודה והוא דקיימי תלתא תלתא טרפי בקינא. רב כהנא אמר אפילו תרי וחד. רב אחא בריה דרבא מהדר אתרי וחד, הואיל ונפיק מפומיה דרב כהנא. אמר ליה מר בר אמימר לרב אשי, אבא, לההוא הדס שוטה קרי ליה. זאגט רש"י, מהדר אתרי וחד, אף על גב דתלתא בחד קינא כל שכן דכשר, הואיל ונפק מפומיה דרב כהנא. און ווי דער ריטב"א איז מסביר אז אפי' אז כלהו בחד קינא איז עדיף טפי.
זעהט מען פון דא דער חשיבות פון האבען א רבי, און טוהן ווי זיין הנהגה (אפי' אויב ס'איז נישט 'מהודר').

איך האב נישט געמיינט דער נקודה אויב ס'איז א הידור וויבאלד אין התכלת מעכב את הלבן בזה"ז, אפי' נניח אז ס'איז טאקע א מצוה דאורייתא כפשוטה, נא, ברענג איך א ראי' מיניה וביה, א אמת'ע חסיד פארשטייט אז אויב זיין רבי טוהט עס נישט דארף ער נישט זיין קלוגער פון זיין רבי, אן קיין פארוואס און אן קיין פארווען.
איך האב צוגעצייכענט דער גמ' פשוט צו ווייזען וויאזוי מ'דארף נאכמאכן דער הנהגה פון דער רבי.

הגם אז הרב מה אנו האט שוין צוגעצייכענט דער פנ"י ודעימי' אז ס'איז נישט קיין ביטול מ"ע, נאר א מצוה מן המובחר.
אבער נניח אז ס'איז א ביטול מ"ע, זאג אייך אן קיין בושה אז איך בין גרייט מבטל זיין א מצות עשה דאורייתא צוליב... נישט זיין קלוגער פון מיין רבי!
פרעג איך אייך, למשל ווען הרה"ק רמ"ל סאסובער זי"ע האט געזאגט הלל מיט א ברכה בשם ומלכות אויף שב"ק פ' בא, ווען איר זענט דארט א חסיד, וואס וואלט איר געטוהן? געטוהן וואס דער רבי טוהט, אדער ארויס געלאפען ווי א מתנגד אלץ חשש ברכה לבטלה?
אויף וואס דען האט רבינו הבעש"ט הק' ותלמידיו ותלמידי תלמידיו מחזק געוועהן דער ענין פון האבען א רבי, אויב נישט אויף צו וויסען את המעשה אשר יעשון?!

אבער אני הק' האלט לענ"ד אז אפי' אויב רוב (אדער אלע) רבנים גיין יא תכלת זאל יעדע איד טוהן וואס זיין רבי טוהט, "אפילו מראים בעיניך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין שמע להם".
דער "שפראך" שטייט אין ספרי פרשת שופטים פיסקא קנ"ד (שוין פאר'ן בחירות). איר זעהט עס פאר א 'צמצום' אז א איד גייט נישט תכלת ווייל זיין רבי גייט נישט? אז מ'ליינט עובדות פון פרצייטישע 'פשוט'ע' חסידים האבן זיי דען זיך נישט געפוהרט מיט אזא 'צמצום' "אפילו מראים בעיניך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין שמע להם"?
קומען פון א חסידישע בליק איז "ת"ח שבדור" ווייניגע פאסיג ווי דער פשוט'ע מושג "רבי", אבער עכ"פ ווי אזוי האט מען זיך געפוהרט ביי בעש"ט הק' ותלמידיו ותלמידי תלמידיו, יפתח בדורו כשמואל בדורו?
עי' בספה"ק דגל מחנ"א פרשת במדבר "ולא יבואו לראות כבלע את הקודש ומתו (ד, כ). יש לומר הרמז בזה על דרך ששמעתי מן אא"ז זללה"ה שיש לפעמים שבא אחד אצל הצדיק כדי ללמוד ממעשיו והצדיק הוא אז בבחינת קטנות והוא מקבל ממנו כך ולא ידע לאזדהורי ביה וכמו שאירע שבא אחד אל הרב המפורסם מוהר"ן זללה"ה וראה ששתה אז קאווע בטלית ותפילין ונסע לביתו והתחיל לנהוג גם כן כך, וזהו אזהרה ולא יבואו לראות היינו בשביל לראות את מעשיו ולקבלם תיכף כבלע את הקודש היינו שיש לפעמים שהוא בימי הקטנות ונבלע אז הקדושה בו ולכך מתו היינו שנפלו ממדריגתן לא יבואו לקבל זה כי אם שיראה זמן הגדלות ויקבל ממנו, והבן זה כי קצרה דעת השומעים ולא הבינו ויש בזה דברים טובים ואם ירצה ה' כשיזכה ה' אותי ואהיה בריא עדיף אפרש."

קומט אויס מיין געפול איז אז דער דרך הבעש"ט איז צו זיין א חסיד מיט אמת'ע אמונת צדיקים (אפשר אפי' בבחינת 'פתי יאמין לכל דבר').

איך בעט אז אויב איינער האט א אנדערע הבנה אין דעם, זאל ביטע אריין קומען קלאר. אונז ווילען הערן!

[טאלנער יונגערמאן]

בענין הנ"ל ברענג איך דא א מאמר פון כ"ק טאלנער רבי שליט"א (ירושלים עיה"ק) איבער דער גרויסקייט פון דביקות אין א רבי, מיט א מעשה פון א אמעלעדיגע חסיד (מתוך דב"ק ס"ג עקב תשע"ד) פאר דער פילע דב"ק

והנה בעל המימרא הזו שאנו עוסקים בה – 'הנהנה מעצי אשירה לוקה משום לא תביא תועבה אל ביתך' הוא ר' אחא בריה דרבא, ואפ"ל שרב אחא זה גילה לנו במקום אחר היאך אפשר להינצל מן ההנאה מכל דבר איסור שהנפש מחמדתו, והוא מה דאיתא במסכת סוכה (לב:) שלכתחילה צריך ההדס להיות משולש, ואמרו שם 'רב כהנא אמר אפילו תרי וחד, רב אחא בריה דרבא מהדר אתרי וחד הואיל ונפיק מפומיה דרב כהנא'. והיינו שרב כהנא אמר שאי"צ שההדס יהא משולש אלא גם אינו משולש כשר, ור' אחא בריה דרבא שהיה תלמידו של רב כהנא היה מחזר דוקא אחר הדסים אלו שלא היו משולשים משום 'הואיל ונפיק מפומיה דרב כהנא'. הואיל שיצא דבר זה מפי רבו רב כהנא.
ואפשר שרב אחא זה נתכוין לרמז במעשיו אלו, שהתריס שאפשר להעמיד בפני פורענות פיתויי היצר, הוא הדבקות ברבי ללא שום עוררין, כי הנה ההדס מרמז על המשך הדורות, וכמו שפירש"י בסוכה (לב:) 'ענף עץ עבות עץ שכולו ענף שהעץ מחופה בעלין על ידי שהן עשויין בקליעה ושוכבין על אביהן' עכ"ל. והיאך אפשר להמשיך ולהיות ענף מעצי האבות ולא להיכשל וליהנות מדבר איסור – על ידי דביקות ברבי.
בספר 'מרגליות הש"ס' עמ"ס סוכה על דברי הגמרא 'הואיל ונפיק מפומיה דרב כהנא', הביא הרה"ג ר' אהרון פרלוב שליט"א סיפור בשם הגר"י ישראלזון זצ"ל, חתן פוסק הדור הגאון הרב אלישיב זצ"ל, וגיסו של הגאון ר' יצחק זילברשטיין שליט"א, שהרה"ק ה'בית אברהם' מסלונים זי"ע, דאג לכל עני ולכל מסכן שיהיה לו היכן לאכול וללון בשבת, פעם אחת נכנס הבית אברהם לבית מדרשו, וראה שם עני אחד שיושב לבדו, ולצידו ישב חסיד אחד מחסידיו, פנה הרבי אל החסיד ואמר לו 'ער איז אויף דיינע פלייצעס', ויצא משם, כשמוע החסיד את הציווי הזה רץ אל העני והרימו על כתפיו, לשאלת העני מה הוא עושה, אמר לו הרי הרבי ציווני לישא אותך על כתפי, ולא עזרו לאותו עני שום טענות ומענות שכוונת הרבי לא היתה כפשוטה, וכך נשא אותו החסיד לביתו על כתפיו – 'הואיל ונפיק מפומיה דרב'.
בהזדמנות כשראיתי את הגר"י ישראלזון ביקשתי הימנו שיספר לי דברים כהוויתם, וחזר על הנ"ל והוסיף שכשסיפר על כך לחותנו הגרי"ש אלישיב זצ"ל, התפעל מאוד מהנהגה חסידית זו.

[שמחהלע]

עטליכע שיעורים פין הרה"ג ר' שמעון שפיצער איבער התקשרות ואמונת צדיקים.

אמונה בצדיק גם בלי רוח הקודש: http://lomdotchasidut.libsyn.com/k9k3llwact1c

בענין התקשרות לצדיקים בזמן הזה, ולמה זה כל כך חיוני בשביל כל אחד ואחד:
http://lomdotchasidut.libsyn.com/episode--7804-37

איך לחפש צדיק להתקשר אליו: http://lomdotchasidut.libsyn.com/7jxqwuahl5kw

ביאור ענין רב ותלמיד: http://lomdotchasidut.libsyn.com/djpkmy5x4934

בענין האם שייך בצדיקים והייתם נקיים: http://lomdotchasidut.libsyn.com/episode--7705-19

[מסתמא]

@טאלנער יונגערמאן, איך מיין איר זאלט אדורכבליקן דער תגובה ווייל איך שפיר אז די יסוד האט איר אויסגעלאזט
איך בין מיט אייך בדעה אחת איבער די תכלת אבער איך צייכן צו יענע תגובה ווייל איך מיין אז אונגארן אמאל און סאטמאר היינט גייען זייער שטארק אויף יענע שניט צו מחלק זיין צווישן א רבי אין פשוטע נגלות התורה און א פנימיות'דיגע רבי
רוב אנדערע חסידות'ער זענען גארנישט מחלק און אויף דעם קען מען זיך דינגען

לויט די טאטאלע התבטלות שיטה צו א רבי וואס איז גרויס אין פנימיות איז א שטארקע שאלה וויאזוי איר וואלט צוגעקומען צום אמת לדוגמה איבער די קליפות השבתאות

[לייקוס]

ווייסט איינער וועלכע פון די היינטיגע רעביס האלטען אז סגייט נאך אהן היינט די ענין פון התקשרות בא זיי
איך האב געפרעגט איינע פון די גאר חשובע ארויפגעקוקטע רעביס א יוד וואס איז באמת אויסגעקאכט בתורה עבודה וגמילות חסדים
און ער האט מיר געזאגט אז סזעעט נישט אויס וואו דאס גייט נאך אהן בדורינו אלה
איך בין זיכער אז און ׳סקווער,קארלין,סלונים,וויזניץ מרכז,האלט מען אז דאס איז חי וקים
מיין שאלה איז וואס איז די שפראך און באבוב, בעלז, צאנז קלויזענבורג,וויזניץ מאנסי?

[סארקאזי]

ווייסט איינער וועלכע פון די היינטיגע רעביס האלטען אז סגייט נאך אהן היינט די ענין פון התקשרות בא זיי
איך האב געפרעגט איינע פון די גאר חשובע ארויפגעקוקטע רעביס א יוד וואס איז באמת אויסגעקאכט בתורה עבודה וגמילות חסדים
און ער האט מיר געזאגט אז סזעעט נישט אויס וואו דאס גייט נאך אהן בדורינו אלה
איך בין זיכער אז און ׳סקווער,קארלין,סלונים,וויזניץ מרכז,האלט מען אז דאס איז חי וקים
מיין שאלה איז וואס איז די שפראך און באבוב, בעלז, צאנז קלויזענבורג,וויזניץ מאנסי?

די עטליכע וואס איר האט אויסגערעכענט ביי זיי גייט עס אן אזוי ווי ביים בעש''ט בלי שום שינוי, (לשיטתם) די אנדערע עקסטרעם איז סאטמאר אז ס'היינט שוין בכלל נישט שייך,
די אלע אנדערע שווימען ערגעץ אינדערמיט, יעדער לייגט זיין ליניע ווי סשמעקט אים,

[טאלנער יונגערמאן]

ווייסט איינער וועלכע פון די היינטיגע רעביס האלטען אז סגייט נאך אהן היינט די ענין פון התקשרות בא זיי
איך האב געפרעגט איינע פון די גאר חשובע ארויפגעקוקטע רעביס א יוד וואס איז באמת אויסגעקאכט בתורה עבודה וגמילות חסדים
און ער האט מיר געזאגט אז סזעעט נישט אויס וואו דאס גייט נאך אהן בדורינו אלה
איך בין זיכער אז און ׳סקווער,קארלין,סלונים,וויזניץ מרכז,האלט מען אז דאס איז חי וקים
מיין שאלה איז וואס איז די שפראך און באבוב, בעלז, צאנז קלויזענבורג,וויזניץ מאנסי?

די עטליכע וואס איר האט אויסגערעכענט ביי זיי גייט עס אן אזוי ווי ביים בעש''ט בלי שום שינוי, (לשיטתם) די אנדערע עקסטרעם איז סאטמאר אז ס'היינט שוין בכלל נישט שייך,
די אלע אנדערע שווימען ערגעץ אינדערמיט, יעדער לייגט זיין ליניע ווי סשמעקט אים,

לויט ווי איך זעה עס ס'איז קלאר אז אודאי אלע חסידות'ען האלטן אז זיי גיין בדרך הבעש"ט הק' נ"ע, און איינער פון דער יסודות'ען פון דער דרך החסידות איז דאך התקשרות לצדיק (עי' לדוגמא תפארת שלמה ש"ע בד"ה שלש פעמים "...ע"י ההתקשרות לצדיק הדור יכול ג"כ להיות עלי' לכל התו"מ שלא נעשו בדו"ר ולא פרחו לעילא וע"י ההתחברות עמו יעלה אותם למעלה...").

[אוהב חסידים]

ס'דארף צו זיין אין קדושת לוי ערגעץ וואו אין די יוסף סדרות איבער דעם ענין פון זיך ביקן צו א צדיק

כי מצינו בתורה שהשתחוו לצדיק כגון עובדיה לאליהו, כי הצדיקים יש להם תורת ה' ומצינו שקרא הקדוש ברוך הוא ליעקב אבינו אל, רוצה לומר מחמת שקיים כל התורה היה בבחינת אל כמו כן כל הצדיקים מחמת ציווי התורה יש להם בחינה זו ומותר להשתחוות להם. אבל השמש והירח אשר אין להם ציווי תורתו הקדושה אסור להשתחוות להם. וזהו לשמש או לירח אשר לא צויתי, כלומר שאין להם הציווי שלי, היינו התורה שניתנה לישראל.
קדושת לוי פרשת שופטים ד''ה ולשמש

[פנימחדשות]

אלע דורות זענען געווען אזעלכע חסידים וואס האבען זיך יא געווייקט אין די סארט זאכען ווי וועלכע בעקיטשע די רבי גייט אא"וו (און אויך זיי האט חסידות געראטעוועט, מיטן זיין מקושר צו א חבורה און א צדיק, און מיטן נישט זיין אראפגעקוקט ווי א צווייטע קלאס בירגער וכו' וכו'), און סיז געווען די דערהויבענע חסידים וואס זענען טאקע געווען פארנומען מיט אהבה און יראה אא"וו, און די זעלבע זאך איז אויך היינט, כאטש סיז אפשר דא א גרעסערע פראצענט וואס זענען פארנומען מיט נארישקייטען, נעמט עס אבער נישט אוועק פון די חסידים וואס זענען יא פארנומען מיט די ריכטיגע זאכען.

[אוהב חסידים]

אידיאט, האסט אויפגעברענגט א שטארקע נקודה וואס מען דארף רעדן.

איין פלאץ שרייבט דער הייליגער מאור ושמש אז א צדיק און רבי מוז כאטש וויסן אלע גלגולים פון דער מענטש זינט אדם הראשון ביז היינט. איך דארף טרעפן דער שטיקל.

אגב, די מאור ושמש האט זייער שיינע און שטארקע שטיקלעך אויף די ענין פון צדיק. איך האף נאכצוברענגען אי''ה שטיקלעך וואס זענען חידושים.

נישטא אזא מאור ושמש

[ביציקל]

ב''ה מען נוצט דעם אשכול פאר גוטע זאכן צו ארומרעדן איבער די נושא פונעם צדיק.

למעשה וויל איך צולייגן אויף די ווערטער פונעם טאלנער אינגערמאן, אז די ענין פונעם צדיק איז לכאורה נישט בעיקר דאס זיך לערנען פון די חיצוניות'דיגע עשיות פונעם צדיק, דאס האבן די ליטווישע אידן אויך געטון ביים גר''א און די אונגארישע ביים חתם סופר און אזוי אלע דורות.

און אויב עפעס פארקערט, ביי חסידישע רבי'ס איז זייער שווער צו זיך לערנען פון זייערע ענינים און מנהגים, ווי עס איז מבואר אין ספרי בני יששכר און נאך, וויבאלד טאקע ער איז א צדיק וואס טוט ענינים לויט זיין מדריגה און האט צומאל נישט קיין שייכות צו אונז.
אזויווי א גוטע איד האט מיר אמאל געזאגט "די זעלבע סיבה פארוואס דו זאלסט ווילן נאכטון דיין רבי טאקע וועגן דעם זאלסטו אים נישט נאכטון, ווייל די סיבה פארוואס דו ווילסט אים נאכטון איז ווייל ער איז א גרויסער מענטש און צדיק, איז טאקע פארדעם זאלסטו אים 'נישט' נאכטון, ווייל ער איז סאך גרעסער פון דיר און טוט זאכן לויט 'זיין' מדריגה און נישט דיין"... ודפח''ח.

נאר די עיקר חידוש פון חסידות איז לכאורה די נקודה פון אריינברענגען אין די הערצער פון אידישע קינדער די ריכטיגע פחד ה' ואהבת ה', די רצון און השתוקקות, די התלהבות פנימי וחיצוני, אויפפלאקערן די נקודה הפנימית פונעם איד, אריינברענגען שפלות וענוה און שמחה, די נקודות שבלב.
וואס דער נקודה גייט צו מער באופן סגולי, אז דורך די התקשרות און ביטול צום צדיק און דורך הערן זיינע תורות און טון זיינע עצות, דורכדעם קען ער אריינשיינען א אור און קדושה אין די הארץ פונעם איד באופן סגולי.
וואס דאס איז טאקע דורכדעם וואס דער צדיק איז די שורש נשמה פון דער איד, און ער גייט צום שורש און שיינט אריין אינעם איד'ס הארץ די ריכטיגע געפיל אין אידישקייט, וואס וועגן דעם איז חסידות געווען מער די חלק פון די התלהבות און התעוררות פנימי וחיצוני.

[ביציקל]

אידיאט, האסט אויפגעברענגט א שטארקע נקודה וואס מען דארף רעדן.

איין פלאץ שרייבט דער הייליגער מאור ושמש אז א צדיק און רבי מוז כאטש וויסן אלע גלגולים פון דער מענטש זינט אדם הראשון ביז היינט. איך דארף טרעפן דער שטיקל.

אגב, די מאור ושמש האט זייער שיינע און שטארקע שטיקלעך אויף די ענין פון צדיק. איך האף נאכצוברענגען אי''ה שטיקלעך וואס זענען חידושים.

נישטא אזא מאור ושמש

קען טאקע זיין.

הגם איך געדענק ס'דארף יא צו זיין.

אבער דאס איז לכאורה פשוט אז די צדיק דארף וויסן אלע פגמים פונעם מענטש וואס ער דארף מתקן זיין אויף דער וועלט כדי צו אים ברענגען דערצו.

[אוהב חסידים]

אידיאט, האסט אויפגעברענגט א שטארקע נקודה וואס מען דארף רעדן.

איין פלאץ שרייבט דער הייליגער מאור ושמש אז א צדיק און רבי מוז כאטש וויסן אלע גלגולים פון דער מענטש זינט אדם הראשון ביז היינט. איך דארף טרעפן דער שטיקל.

אגב, די מאור ושמש האט זייער שיינע און שטארקע שטיקלעך אויף די ענין פון צדיק. איך האף נאכצוברענגען אי''ה שטיקלעך וואס זענען חידושים.

נישטא אזא מאור ושמש

קען טאקע זיין.

הגם איך געדענק ס'דארף יא צו זיין.

אבער דאס איז לכאורה פשוט אז די צדיק דארף וויסן אלע פגמים פונעם מענטש וואס ער דארף מתקן זיין אויף דער וועלט כדי צו אים ברענגען דערצו.

קען זיין אז איר מיינט דאס
הענין הוא כך שה' יתברך ברא את האדם לכבודו לעובדו בלב שלם ונפש ומאד, וזה על ידי הנשמה חלק אלהי ממעל שנתן בתוך האדם שהנשמה נאצלת מכבודו ומכרת בכבודו היאך לעובדו.
אבל בתחילה האדם עיר פרא יולד ועד שלש עשרה שנים אינו שורה בו עדיין היצר טוב והנשמה בו בהעלם עד בוא אור לארבעה עשר שבודקין את החמץ לאור הנר כדאיתא בספרי הקודש.
והנה הגם שקוראים נשמה הוא בדרך כללות אבל לאו כל אדם זוכה לנשמה הלואי שיזכה כל האדם בבוא שלש עשרה שנים שיהיה בו הנפש הקדושה, דלאו כל אדם זוכה בקלות אליה רק אחר יגיעות רבות יגיעת הגוף והבשר עד בואו אל אמונה שלימה בהזדככות גדול, כעין ראייה בעיני הבשר כן יהיה בהאמונה ויראה בעיני השכל יחודו ויאמין שמלא כל הארץ כבודו באמונה שלימה ובשמחה גדולה ואז זוכה לנפש הקדושה.
וכשמתגבר עוד יותר ויותר גדול בחזקה עד שזוכה לדבר דיבורים קדושים הן בתורה הקדושה הן בתפילה, אז זוכה לרוח שהוא רוח ממללא שהוא רוח הקודש והוא מדריגה גדולה.
וכשמתגבר עוד יותר ויותר עד שזוכה למחשבות הקדושות וזכות, אז זוכה לנשמה שהיא מדריגה גדולה וגבוה ולאו כל אחד זוכה לנשמה. ומי שזוכה לנשמה הוא יכול לנהוג את הדור אבל מי שלא זכה אל הנשמה אי אפשר לו להיות מנהיג הדור.
והנה הצדיק הגדול יש בכוחו למשוך לתלמידו הראוי לכך את הנשמה איזהו שהוא רוצה למשוך עליו, וזה היה הסמיכות שהיה סומך הרב לתלמידו שהיה נוהג בימים הקדמונים.
והנה הנפש והרוח הם שורים בתוך האדם תמיד אבל מדריגת הנשמה אינה שורה בתוך האדם רק לעתים כשהצדיק הוא בשמחה גדולה ובדביקות גדול אז שורה עליו הנשמה לפי שהיא מדריגה גדולה עד למאד, והיא אינה בתוכו רק חופפת עליו לעתים כשמכין את עצמו בהכנה דרבה.
מאור ושמש פרשת פנחס ד''ה או

[אוהב חסידים]

און נועם אלימלך מיינט א צדיק א איד!

כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור כו' ע"ד הרמז שהתורה הקדושה מרמזת על איש צדיק ההולך בדרכי השם יתברך אבל עדיין אינו טהור בכל מחשבותיו וזהו כי יהיה כו' מקרה לילה שאירע לו מקראות של שפלות וחטאים חלילה הנקראים לילה דהיינו שאין גופו טהור לגמרי שיהיה נשמר מטומאת קרי ח"ו. ועיניו מלהסתכל הסתכלות לא טובות, ומלראות ברע, ואזניו משמוע, ופיו מלדבר, דבר שאינו צורך גבוה לעבודתו ויראתו יתברך שמו.
נועם אלימלך פרשת כי תצא


און רשעים מיינט גוים.

ויקח קרח תרגומו ואתפליג נראה לפרש בהקדים לפרש פסוק יהי רקיע בתוך המים כו' דהנה יש להבין על שברא הקדוש ברוך הוא בעולם שיהיו צדיקים ורשעים והלא אין חפץ השם יתברך ברשעים אך מחמת שאין צדיק בארץ כו' ולמען שלא יהא ח"ו קטרוג על הצדיק כי הצדיק צריך לתקן העולמות שזה הוא מעשה דקות ורוחניות ועל ידי הרשעים ניכר ונראה צדקת הצדיק.
כמו שאמר שלמה המלך עליו השלום כיתרון כו' כן יתרון החכם מן הכסיל ופירשו המפרשים כמו שעל ידי חושך ניכר מעלת האור כן על ידי הכסיל ניכר מעלת יתרון החכם בחכמתו ובראות המקטרג רשעת הרשעים נגד צדקת הצדיק שבחר בחיים בבחירתו שנתן לו השם יתברך אז נסתם פיו מלקטרג עוד עליו.
וזהו פירוש יהי רקיע בתוך המים רוצה לומר הצדיק שנקרא בשם רקיע ע"ש הדקות והרוחניות מלשון וירקעו פחי הזהב שיהיה לו כח לתקן על ידי התורה הקדושה הנקרא מים ויהי מבדיל בין מים למים כלומר על כן הוכרח להיות הבדל בין מים למים והיינו שיהיה צדיק וגם ניתן רשות ובחירה לאדם להיפך ח"ו ואף גם הוא יש לו חלק בתורה כמו שאמרו רקנין שבך מלאים כו' בראות המקטרג ההבדל שבין הצדיק והרשע אין יכול שוב לקטרג עליו ויכול הצדיק לפעול פעולתו כנ"ל.
וזהו פירוש הפסוק ונתתי כפרך מצרים כוש וסבא תחתיך כפרך הוא מלשון כפירה וחטא ח"ו והיינו אם ח"ו הצדיק נכשל קצת בחטא קל כנ"ל לעומת זה נתן הקדוש ברוך הוא רשעים כמו למשל מצרים ושאר אומות כוש וסבא בעולם כדי שעל ידי זה לא יהיה כח למקטרג לקטרג על הצדיק.
ולכן כתיב תחתיך שפירושו שהם כבושים תחתיך כי כיון שנסתם פי המקטרג ממילא כבושים תחת הצדיק כל האומות וזהו ויקח קרח תרגומו ואתפליג דהיינו שעשה חלוקה והבדל שעל ידי רשעתו היה ניכר צדקת אביו שהיה צדיק גדול ולכך מייחסו אחר אביו וק"ל.
נועם אלימלך פרשת קרח


אך שהאמת הוא כך כשהשם יתברך עושה דין בהרשעים הם האומות אז הדין נקרא למעלה בשמים חסד כי הוא חסד לישראל לנקום נקמתם באויביהם
נועם אלימלך פרשת ואתחנן ד''ה ואתחנן

[אוהב חסידים]

וואס מיינט א רבי???

ותאר שם רבינו מורה על היותו מלמד לעם ישראל דרך הישר לדעת את השי''ת ותואר שם חסיד מורה על העושה חסד עם קונו ואם בני אדם ע''ד אמרם ז''ל איזהו חסיד המתחסד עם קונו ודבוק הוא במדותיו מה הוא גומל חסדים וכו' וזהו היה מדתו של אהרן.
אבל מדתו של משה רבינו ע'''ה היה דרכו בקודש כל ימיו כשהיה פוגע באחד מישראל אפילו בפחות שבפחותים היה לוקח אותו בידו ומטייל עמו ושם היה מדבר עמו דברי תוכחות ומוסר בדברים, המתקבלים על הלב באמור לו ראה נא אחי, כי בכל יום ויום אתה בא בימים וזקנה קופצת עליך, וא''כ אחי ורעי, עליך לתת חשבון נפשך על הימים שעברו עליך בהבל וריק, וכל הימים העתידים לבא תראה לזרז את עצמך שיהיו כולן שוין לטובה, כי מה יהיה תכליתך על פני האדמה ע''כ ראה נא לברך ולשבח להקדוש ברוך הוא בעוד אשר רוחך ונשמתך בקרבך, כי לאחר פטירתך לא תוכל עוד לתקן זאת כן היה מנהגו של משה רבינו עליו השלום תמיד.
אבל ליצני בדור היו אומרים עליו, כי כל כוונתו הוא רק בשביל השררה ואהבת הכבוד אשר רצה להיות מושל מקשיב על כל העם ולכך הוא לוקח נפשות וממשיך אותם אצלו בדברים......
עבודת יששכר פרשת בהעלותך

[מסתמא]

ב''ה מען נוצט דעם אשכול פאר גוטע זאכן צו ארומרעדן איבער די נושא פונעם צדיק.

למעשה וויל איך צולייגן אויף די ווערטער פונעם טאלנער אינגערמאן, אז די ענין פונעם צדיק איז לכאורה נישט בעיקר דאס זיך לערנען פון די חיצוניות'דיגע עשיות פונעם צדיק, דאס האבן די ליטווישע אידן אויך געטון ביים גר''א און די אונגארישע ביים חתם סופר און אזוי אלע דורות.

און אויב עפעס פארקערט, ביי חסידישע רבי'ס איז זייער שווער צו זיך לערנען פון זייערע ענינים און מנהגים, ווי עס איז מבואר אין ספרי בני יששכר און נאך, וויבאלד טאקע ער איז א צדיק וואס טוט ענינים לויט זיין מדריגה און האט צומאל נישט קיין שייכות צו אונז.
אזויווי א גוטע איד האט מיר אמאל געזאגט "די זעלבע סיבה פארוואס דו זאלסט ווילן נאכטון דיין רבי טאקע וועגן דעם זאלסטו אים נישט נאכטון, ווייל די סיבה פארוואס דו ווילסט אים נאכטון איז ווייל ער איז א גרויסער מענטש און צדיק, איז טאקע פארדעם זאלסטו אים 'נישט' נאכטון, ווייל ער איז סאך גרעסער פון דיר און טוט זאכן לויט 'זיין' מדריגה און נישט דיין"... ודפח''ח.

נאר די עיקר חידוש פון חסידות איז לכאורה די נקודה פון אריינברענגען אין די הערצער פון אידישע קינדער די ריכטיגע פחד ה' ואהבת ה', די רצון און השתוקקות, די התלהבות פנימי וחיצוני, אויפפלאקערן די נקודה הפנימית פונעם איד, אריינברענגען שפלות וענוה און שמחה, די נקודות שבלב.
וואס דער נקודה גייט צו מער באופן סגולי, אז דורך די התקשרות און ביטול צום צדיק און דורך הערן זיינע תורות און טון זיינע עצות, דורכדעם קען ער אריינשיינען א אור און קדושה אין די הארץ פונעם איד באופן סגולי.
וואס דאס איז טאקע דורכדעם וואס דער צדיק איז די שורש נשמה פון דער איד, און ער גייט צום שורש און שיינט אריין אינעם איד'ס הארץ די ריכטיגע געפיל אין אידישקייט, וואס וועגן דעם איז חסידות געווען מער די חלק פון די התלהבות און התעוררות פנימי וחיצוני.

איר זאגט זייער גוט אבער מקען נישט ברענגען א ראיה פון די סארט רבי'ס גארנישט (אדער כמעט גארנישט) אויף הלכה למעשה, חוץ אין די מקומות וואס די רבי'ס האבן זעלבסט געשטעלט א דגוש אויף שו"ע און נגלות התורה ווי די צאנזע אייניקלעך אדער בעלזא רבי'ס, ובפרט די וועלכע האבן משמש געווען ברבנות
צו ברענגען א ראיה פון די העכערע סארט רבי'ס אויף מצוות תכלת אדער אויף סיי וועלכע הלכה למעשה איז נישט ריכטיג, סאיז א צווייטע סארט זאך בכלל (איך באצי מיך בעיקר צו @טאלנער יונגערמאן)

---

פון וואנעט בכלל ווייס איך אויב יענער איז א צדיק? לכאורה לויט וויאזוי די צדיקים אין נגלות התורה זענען קובע, סתם שרייען קדוש אני קען דאך א יעדער און דאס זיין א קינד פון א צדיק איז נישט קיין ראיה אויף צדקות , סאיז זייער קאמפליצירט

---

ס'שטייט אז לעתיד לבא ווען די פאלטשע מנהיגים וועלן נתגלה ווערן וועט מען זיי מעניש זיין ציזאמען מיט זייערע אנהענגער
וועלן די חסידים שרייען וואס זענען מיר שילדיג אז איינער האט אונז פארנערט? וועט מען זיי ענטפערן אז ווען ענק זאלן ווען זוכן דעם אויבערשטן מיט אן אמת וואלט עטץ געהאט סייעתא דשמיע נישט נאכצוגיין קיין פאלטשע מנהיגים
(א שאד אז כ'געדענק נישט כרגע די מקור)

[אוהב חסידים]

מאיר עיניהם בכמה ענינים איך לעבוד ה' באמת!!

ונראה לפרש על פי פשוטו כך דהנה מצאנו וראינו בכל דור ודור גם בדורות הללו כשיש צדיק בדור שמקדש עצמו ומזדכך עצמו בכל אופני הקדושה ועוסק תמיד בתורה ובתפילה ובמצוות ובמעשים טובים לשם פעלם לה' לבדו, לזה האיש נאספים בכל דור ודור אסיפת חבירים הרבה לשמוע ממנו תורת ה' ועצות טובות לעבודת הבורא ברוך הוא ושאר ענינים ולתפילה גם כן, מחמת שהצדיק הזה מאיר עיניהם בכמה ענינים איך לעבוד ה' באמת ובהתלהבות ומעורר אותם לתשובה שלימה.
וכך היה נהוג בימי התנאים והאמוראים שהיה להם ישיבות גדולות וזמן אסיפה בשבתא דריגלא לדרוש להם התורה ודרכי ה' באמת כידוע מדברי חז"ל בתלמוד בכמה מקומות בבבא מציעא ובבבא בתרא, ועיקר האסיפה היה בשבת כי בשבת יש להצדיק הזה קדושה גדולה והשגות גדולות בתורה ומוסר ויכול להורות לעם ה' דרכי ה' על פי דיבורו הקדוש וטוב.
ולזה הצדיק יש לו אסיפה וקיבוץ חבירים כמעט בכל שבת ושבת אנשים וחבירים אחרים, כי שבת נקרא שבת מלכתא ומלכות פה תורה שבעל פה קרינן לה רצה לומר כנ"ל שכל צדיק שמקדש פיו ולשונו בתורה ובתפילה אזי יש לו בשבת כח בפה לפרש תורה שבעל פה על פי תורה שבכתב.
מאור ושמש פרשת ויקהל

[אוהב חסידים]

עס איז דא א רב און עס איז דא א רבי.


אך הענין הוא, כי יש שני מיני מורי ישראל א' הוא אשר יורה לעדת ב"י דרכי התורה והמצות כל חוקותיו ודקדוקיו ודיני איסור והיתר. וכולם סרים למשמעתו בדיני ממונות לשפוט בין איש ובין רעהו.
ועוד יש המייחד ומקשר לבבות ישראל לאביהן שבשמים. וע"י תוכחתו מעלה את ישראל לקשר אותם בקשר עליון ולהוריד להם שפע וברכה וחיים ממקור הברכות. והנה הצדיק הזה צריך להיות תמיד בדביקות גדול בל יטרדנו בני אדם. אף כי לפעמים הוא מחבר א"ע באחינו בני ישראל ללמדם דברי אלהים חיים ועי"ז מעורר את לבבם לשוב אל ה'. אמנם אח"כ ע"י התעוררות בנ"י לבו בוער בקרבו כאש מתלקחת מגודל אהבת ישראל. ואז הוא מחבר ומייחד אהבת ישראל לאהבת הבורא ב"ה. וכל התחברותו עם בנ"א הוא רק לעבודתו ית"ש. ולא כצדיק הא' המתחבר עם ב"א בכל עת לדין ולהורות לכל מי שיצטרך.
ומעתה נבוא לבאר דברי הכתובים הנ"ל, והנה בהשאלה אשר שאל יתרו למשה, הכפיל את דבריו. כי אמר מה הדבר הזה אשר אתה עושה לעם. מדוע אתה יושב לבדך וכו'. וגם משה בתשובתו הכפיל את דבריו. אשר אמר כי יבוא אלי העם לדרוש את אלהים. וכי יהיה להם דבר בא אלי. ושפטתי וכו' והודעתי וכו'. כי המה מדברים מענין שני הצדיקים הנ"ל.
ולכן שאל יתרו את משה מה זה אתה עושה לעם. דהיינו איזה צדיק אתה. אם לדין ולהורות. או לקשר ולייחד אהבת ישראל לאביהם שבשמים. והשיב משה כי הוא עוסק בשני דרכים. ולכן אמר בכפל לשון. כי יבוא אלי העם לדרוש את אלהים דהיינו לעורר את לבבם בתשובה.
ועוד אמר כי יהיה להם דבר בא אלי ושפטתי וגו' והודעתי וגו'. דהיינו כי הדבר מוטל עלי ג"כ לדין ולהורות, ועי"ז אמר יתרו לא טוב הדבר אשר אתה עושה דהיינו כי הצדיק המעלה נשמות ישראל צריך להיות תמיד בדביקות כנ"ל. ולכן אמר לו יתרו איעצך וגו'. היה אתה לעם מול האלהים כאשר אמרת. ואתה תחזה דהיינו לדין ולהורות תבחר אנשים אחרים תחתיך.
וז"ש יתרו בסוף הפרשה אם את הדבר הזה תעשה וצוך אלהים ויכלת עמוד. ופרש"י ז"ל המלך בגבורה כי זה כלל גדול אשר אדם אחד אין ביכלתו לעשות שני דרכים הנ"ל ולכן מסר לו סימן. אם יסכים ה' על ידו לבחור אנשים אחרים לדין ולהורות אז הוא יהיה נשאר צדיק הדור מול האלהים כאשר אמר. ואם יעכב על ידו אזי לא יכול לעמוד דהיינו שהוא לא יהא נשאר צדיק הדור כנ"ל רק יבחור לו השי"ת צדיק אחר במקומו והבן.

אוהב ישראל לקוטים חדשים פרשת יתרו

[אוהב חסידים]

ס'שטייט אז לעתיד לבא ווען די פאלטשע מנהיגים וועלן נתגלה ווערן וועט מען זיי מעניש זיין ציזאמען מיט זייערע אנהענגער
וועלן די חסידים שרייען וואס זענען מיר שילדיג אז איינער האט אונז פארנערט? וועט מען זיי ענטפערן אז ווען ענק זאלן ווען זוכן דעם אויבערשטן מיט אן אמת וואלט עטץ געהאט סייעתא דשמיע נישט נאכצוגיין קיין פאלטשע מנהיגים
(א שאד אז כ'געדענק נישט כרגע די מקור)

ח''ו אזוי צי זאגן, קיין שום צדיק האט נישט אזוי געשריבן.

מען זעט אין גמרא פונקט פארקערט

כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו וכל המחטיא את הרבים כמעט אין מספיקין בידו לעשות תשובה כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו מאי טעמא כדי שלא יהא הוא בגיהנם ותלמידיו בגן עדן שנאמר כי לא תעזב נפשי לשאול לא תתן חסידך לראות שחת.
וכל המחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה שלא יהא הוא בגן עדן ותלמידיו בגיהנם שנאמר אדם עשק בדם נפש עד בור ינוס אל יתמכו בו.
יומא דף פז.

[אוהב חסידים]

כי יש שני מיני צדיקים, היינו מדריגה אחת של צדיק שהולך תמיד בתמימות בתורה ותפילה ומעשים טובים ואינו יודע להעמיק בחכמה דהיינו חכמת אלהותו יתברך שמו רק הולך בפשטות בלימודו ותפילתו.
וזה הצדיק אינו יכול להתחבר את עצמו עם בני אדם כלל וכלל כי נחשב לו שבני אדם יבלבלו אותו מעבודתו, וגם אין לו שכל גדול לקרב בני אדם לעבודת ה' יתברך שמו מחמת ששכלו בעבודתו הוא קטן מאד והולך בתמימות שלו לבדו דהיינו בהתבודדות בלי חברת בני אדם כנ"ל.
ויש מדריגת צדיק שהולך בחכמה ודביקות לקיים בכל דרכיך דעהו כמאמר חז"ל, וזה הצדיק יוכל להתחבר את עצמו עם כמה בני אדם מחמת שהילוכו בקדושה ובחכמה בדביקות גדול, והגם שמתחבר את עצמו עם אנשים אינם מבלבלים מחשבתו כי הוא קשור בחכמה עילאה ודביקות בבורא יתברך שמו, וזה הצדיק אינו נקרא תמים כי הולך בהתחכמות נגד היצר הרע לקרב רחוקים.

מאור ושמש פרשת נח

[farshlufen]

כי יש שני מיני צדיקים, היינו מדריגה אחת של צדיק שהולך תמיד בתמימות בתורה ותפילה ומעשים טובים ואינו יודע להעמיק בחכמה דהיינו חכמת אלהותו יתברך שמו רק הולך בפשטות בלימודו ותפילתו.
וזה הצדיק אינו יכול להתחבר את עצמו עם בני אדם כלל וכלל כי נחשב לו שבני אדם יבלבלו אותו מעבודתו, וגם אין לו שכל גדול לקרב בני אדם לעבודת ה' יתברך שמו מחמת ששכלו בעבודתו הוא קטן מאד והולך בתמימות שלו לבדו דהיינו בהתבודדות בלי חברת בני אדם כנ"ל.
ויש מדריגת צדיק שהולך בחכמה ודביקות לקיים בכל דרכיך דעהו כמאמר חז"ל, וזה הצדיק יוכל להתחבר את עצמו עם כמה בני אדם מחמת שהילוכו בקדושה ובחכמה בדביקות גדול, והגם שמתחבר את עצמו עם אנשים אינם מבלבלים מחשבתו כי הוא קשור בחכמה עילאה ודביקות בבורא יתברך שמו, וזה הצדיק אינו נקרא תמים כי הולך בהתחכמות נגד היצר הרע לקרב רחוקים.

מאור ושמש פרשת נח

שטייט שוין ענדליך אין "נועם אלימלך".

[אוהב חסידים]

או יאמר אם רוח המושל תעלה עליך מקומך אל תנח, כעין זה וקצת באופן אחר, כי באמת מי ערב לנפשו שהוא בגדר זה שיאמר איני מניחך. אך האמת הוא למי שנתן לו השי"ת איזה התנשאות על ישראל שלא בעקיפין, הרי זה יש לו רשות לומר כן, דכיון שנתמנה כו' הרי הוא כאביר שבאבירים יפתח בדורו כו', דאפילו ריש גרגותנא כו', וה' בם, כמו שביאר במעשה ה' בפסוק הנה אנכי שולח מלאך וכו'. ולכך אמר משה איני מניחך, אף שהיה עניו מכל אדם והיה מחשיב עצמו כלא, ולא מבעיא אם ראוי לגדולה שעלה אליה, אלא אף אם אינו ראוי אליה, אם כן הגדולה יותר גבוה ממנו, מכל מקום כיון שנתמנה נתמנה. והיינו אם רוח המושל תעלה עליך דייקא, ר"ל שאינך ראוי לו, מכל מקום כיון שנתמנית, מקומך אל תנח ויש לך כח זה לומר איני מניחך, והוא נכון מאד בס"ד.

ישמח משה פרשת שופטים דף קטו.

[אוהב חסידים]

כי יש שני מיני צדיקים, היינו מדריגה אחת של צדיק שהולך תמיד בתמימות בתורה ותפילה ומעשים טובים ואינו יודע להעמיק בחכמה דהיינו חכמת אלהותו יתברך שמו רק הולך בפשטות בלימודו ותפילתו.
וזה הצדיק אינו יכול להתחבר את עצמו עם בני אדם כלל וכלל כי נחשב לו שבני אדם יבלבלו אותו מעבודתו, וגם אין לו שכל גדול לקרב בני אדם לעבודת ה' יתברך שמו מחמת ששכלו בעבודתו הוא קטן מאד והולך בתמימות שלו לבדו דהיינו בהתבודדות בלי חברת בני אדם כנ"ל.
ויש מדריגת צדיק שהולך בחכמה ודביקות לקיים בכל דרכיך דעהו כמאמר חז"ל, וזה הצדיק יוכל להתחבר את עצמו עם כמה בני אדם מחמת שהילוכו בקדושה ובחכמה בדביקות גדול, והגם שמתחבר את עצמו עם אנשים אינם מבלבלים מחשבתו כי הוא קשור בחכמה עילאה ודביקות בבורא יתברך שמו, וזה הצדיק אינו נקרא תמים כי הולך בהתחכמות נגד היצר הרע לקרב רחוקים.

מאור ושמש פרשת נח

שטייט שוין ענדליך אין "נועם אלימלך".

וואס מיינט ענדליך?
אז ער רעד פון צוויי מיני צדיקים?