כ'גלייב אז אסאך טאטעס וואס ווילן נישט שיקען די קינדער, אבער "יעדער גייט", קען אזא קול קורא העלפן.
לכתחילה טייערע, איך פארשטיי דיין מהלך גאר גאר גיט און איך בין מיט דיר שוה בשוה, איך מיין אבער אז איך רעד פאר מיין עידזש און די פאר דיין. לפי מה ששכלי מגעת קומען אונז פונעם זעלבען חדר און יש כמה וכמה וואס ניטאמאל זעהט ער וואס דארט שטייט און ס'אינטערסירט איהם ניטאמאל. א חוץ טאמער דיין געדאנק איז צו שרייבען אויף אזא פארנעם אז סתם מענטשען זאלען נישט וויסען די אמתע קרירות וואס הערשט אויפען גאס, אויב דאס איז דיין ציהל דאן דיסריגארד מיין תגובה.
דעת תורה של הגאון הרב פאדווא והרב דושינסקיא זצ"ל (מתוך ספר הליכות חנוך עמ' קיז)
עשיית שפילע"ן לצורך צדקה
הרב קרא תגר מאוד על ענין השפילע"ן ואמר בלשון הזה: הנני מוחה ע"ז שעושים שפילע"ן לטובת מוסדות התורה או צדקה.
ואמר, כי מה שעושין פורים שפילע"ן הוא בגדר התירו פרושים את הדבר, אבל בשאר שפילע"ן אפילו מה שעושין בחנוכה אסור, כי הוא בגדר אל תשמח ישראל אל גיל בעמים (הושע ט', ועי' גיטין ז' ע"א), ואמר דרך צחות שעושין כשר"ע טעאטער"ס.
ומתוך ההערה שם: יש להעיר שכלשון הזה ממש כתב בשו"ת מהרי"ץ (דושינסקי) (ח"א סימן נ"ו) שראוי לבטל הדבר אם אפשר באמצי כח, שיש בזה איסור עפ"י הלכה כמבואר באו"ח (סימן תק"ס סעיף ג') וטו"ז (שם סק"ה) וכו', מכש"כ דעושים זה באופן דיש לדמותו לטהאטער, והוי בכלל אשרי האיש אשר לא הלך, ובכלל בחוקותיהם לא תלכו, עכ"ד.
ברענג נישט קיין איסורים פון פאריגע דורות און שטעל עס אויף היינטיגע פלעיס. ס'פארלאנגט זיך צו האבן שימוש צו קענען מדמה זיין מילתא למילתא. ס'זענען דא פסקי הלכות וואס זענען פארשריבן געווארן לדורות און נאכדעם זענען דא איסורים און התירים וואס זענען גע'פסק'נט געווארן לפי המקום ולפי הזמן. ס'איז אבזורט אז א יונגערמאן פארשלייערט אינטער א אייוועלט ניק זאל ווערן א א רב און א פוסק.
ב"ה אז לא אלמן ישראל, און ס'זענען דא רבנים וואס קענען פסק'נען. טאמער האלטסטי אז מ'דארף אסר'ן די פלעיס קענסטי אנפרעגן דיין רב און טון ווי ער הייסט אבער זיי נישט קיין הדיוט קופץ בראש צו ווארפן איסורים און זיך איינרעדן אז דאס איז די רצון השם, ס'איז דא אמאל וואס מ'איז בוחר הרע במיעוטו אדער מוטב שיהיו שוגגין. חוץ מזה איז די פסק פון 2 רבנים נישט מחייב גאנץ כלל ישראל. איך בין זיכער אז מ'קען פונקט אזוי טרעפן רבנים וואס האבן געהאלטן אז ס'איז נישט קיין פראבלעם אזויווי יעדע הלכה ווי ס'דא מחלוקת.
במחלת כבוד כולם, אין שום איסור בהצגה. ואין דברי המחברים אלא לחסידות יתירה. ואסור לאסור דבר זה כמ"ש הש"ך יו"ד סי' רמב שכשם שאסור להתיר, אסור לאסור. ע"ש.
ראשית כל, מיין דיין האט מיר דאס גענוי געענטפערט: כשר'ע טעאטערס... (נאך איידער איך האב געפינען דעם הליכות חנוך), ועל סמך דבריהם האב איך געקעפלט דעם אשכול...
שנית כל, איך ברענג נאר מראי מקומות ממה שבא לידי... ואדרבה ביסט מכובד צו ברענגען ממה שבא לידך...
______________
המשך:... (מתוך ספר איש חמודות עמ' שסא)
יוסף שפיל
בשנת תשט"ז אירגנו התלמידים יוצאי הישיבה לתועלת הכנסה לצורך הישיבה לערוך הצגה של מכירת יוסף, כדי שיהי' מזה הכנסה לקופת הישיבה. ויצאו מערערים על זה, [ה"ה הגה"צ אב"ד שאפראן זצ"ל, והגה"צ אב"ד קאשוי זצ"ל שהבחור הצעיר שלקחו לתאר את "יוסף" במכירתו למד אצלו, ורצה לשלחו מישיבתו עבור זה]. ובא הערעור משני צדדים, האחד שאין זה כבוד התורה להציג ברבים לטובת ישיבה, ושנית כי אין מן הראוי לשום ספורי תורה בכלל, ומכירת יוסף בפרט, בהלבשה גשמית של בני אדם בצורת השבטים הקדושים. גם יצא אז לאורה שו"ת מהרי"ץ דושינסקיא שנוטה לאסור הצגה כזו.
וכתב אז רבינו מודעה שרצה לפרסמה בשער בת רבים שמבטל את ההצגה הזאת, והגם שהי' זה הפסד גדול שהשקיעו בשכירת המלבושים והמקומות וכדו' מ"מ החליט לבטלה, וזה לשונו:
ואף שהתיאור הזה של מכירת יוסף ישן נושן הוא, ומלפנים נתפשט ברוב קהלות ישראל לעשות לחנוכה שפיעל מכירת יוסף... ותיאור מכירת יוסף הי' נוהג במקומותנו לתכלית הישיבות ולטובתן עד היום הזה, ואין הדבר צריך להאמר כי הי' תארו כולו ביראת שמים בנוי על מאמרי חז"ל, ובעיקר על מעשיות המוזכרים בספר הישר... בכל זאת כעת יצאו לאור תשובות מרא דארעא דישראל רשכבה"ג הגאון האמתי מרן יוסף צבי דושינסקי זי"ע, ובתוכם (ח"א סי' נ"ו) תשובה לאסור את הענין. ואף שמכותלי התשובה ניכר כי איסורו נאמר על תיאור הנעשה ע"י צעירים מתחדשים, ולא על תיאור הישן והמקובל על פי מדרשי חז"ל וספר הישר כנ"ל, מכל מקום יצאה הוראה מפי צדיק, וגם פה יש מערערים יראי ה'.
לפיכך אף שמנהג אבותנו בידנו הוא זה מאות שנה, ואף שבית מדרשנו זה בעניו ודחקו ולחצו, בהתבודדות שלו ביערות מאונט קיסקא אך ורק לכבוד המקום והתורה, נצרך לכל פרוטה ופרוטה בפקוח נפשו, מצאנו את לבבנו מחויב לא לבד לוותר על הרווח, אלא גם להוסיף חוב על חובותינו שעלו למעלה ראש, ולשאת את ההוצאות הגדולות שכבר נשאנו בהכנות שנעשו עד היום.
ואי לזאת מודיעים אנו ברבים, כי הקריאות שנתפרסמו למען תיאור מכירת יוסף, בטלים הם, והתיאור הזה יהי' בשב ואל תעשה, וכל מי שכבר לקח רשות כניסה בכסף יחזירו לו את הדמים. ע"כ.
והתבטא רבינו שהרי זה בא ללמד שאין לחלוק נגד יראי ה' המערערים, הגם שיש לפקפק בצדקת דבריהם בענין זה. ושהי' כדאי ההפסד הזה כדי ללמד לקח זה לדורות.
בסופו של דבר שאל רבינו מאת הרה"ק מסאטמאר זצ"ל אם לעשותו או לא, ושאל האדמו"ר אם בפעם הקודמת כשעשו את ההצגה (בשנת תשי"ד) הרויחו כסף? כשרבינו ענה הן, אמר לו האדמו"ר שאם כן יכולים לעשותו [בפעם הזו שכבר השקיעו בזה כחות עצומים].
וישב רבינו כשעה ארוכה עם הגה"צ אב"ד קאשוי זצ"ל והחליטו לעשות כמה שינויים אלו: לא היו שם אלא ט' שבטים, ולא י"ב כמו שהי' אמור מתחילה - ואמרו שהשבטים נתנוהו במתנה להמדינים, ולא שמכרוהו. ואכן הציגו ארבעה פעמים, במוצש"ק ז' אדר, ולמחרתו ביום א' פעם אחת למבוגרים ופעם שני לילדים, ולאחר שבועיים במוצש"ק כ"א אדר.
ובעצם ענין פלעי"ס יש לדון בו מהמבואר באו"ח סי' ש"ז דמליצות ומשלים של שיחת חולין אסור משום מושב לצים, ועובר משום אל תפנו אל האלילים וגו' אל תפנו קל מדעתכם, וכן מהא דאיתא במס' ע"ז דף י"ח ע"ב ההולך לאיצטדינין וכו' יש בו משום מושב לצים וכו' אבל היות שנתארכו פה הדברים יותר מדי מוכרחני לקצר, ואי"ה עוד חזון למועד.
למשל די ווערטער פון רב הארפענעס איז קילורין לעיניים, אבער די גאנצע מעשה טוישט זיך ווען די כונה פון די פלעי איז צו דערציילען א שיינע מעשה און מען ווארפט אריין אפאר ווערטלעך קען עס תיכף ומיד ווערן אויס מושב ליצים.
איך וויל אייך פשוט קלארשטעלן, אז די שאלה פון פלעיס איז מיר שטארק נוגע למעשה, האב איך געפרעגט מיין דיין שליט"א און ער האט מיר געענטפערט כנ"ל, דערנאך האב איך זיך געשטעלט זוכן מראי מקומות, און דאס וואס איך האב געפינען, און אלס אל תמנע טוב מבעליו, טו איך אייך מיטטיילן...
איך גלייב אז גאר אסאך דא זענען מיר מכיר טובה פארן צושטעלן וואס זיי ווילן וויסן...
ס'איז קלאר אז ס'איז א שאלה, און יעדער בפרטיות מוז פרעגן זיין דיין פאר א דעת תורה, ועשית ככל אשר יורוך.
זייט נישט ברוגז, ידידכם ואוהבכם לנצח הק' אלי אימפעט
ז"ל שו"ת מהרי"ץ (דושינסקי) (ח"א סימן נ"ו) שראוי לבטל הדבר אם אפשר באמצי כח, שיש בזה איסור עפ"י הלכה כמבואר באו"ח (סימן תק"ס סעיף ג') וטו"ז (שם סק"ה) וכו'....
ז"ל שו"ת מהרי"ץ (דושינסקי) (ח"א סימן נ"ו) שראוי לבטל הדבר אם אפשר באמצי כח, שיש בזה איסור עפ"י הלכה כמבואר באו"ח (סימן תק"ס סעיף ג') וטו"ז (שם סק"ה) וכו'....
קוראה: 'הלכה' משום שכתובה ב'שלחן ערוך'. וכניסה בדיון זו עצמה, בהשקפה היא תלויה.
אמיפעט, למה באת ברמאות עלי לומר שהרב דושינסקי זכר תיבת "הלכה"?! ואדרבה, מכותלי דבריו ניכר להדיא שכותב על דרך חסידות. כיעו"ש. ואני ממתין לפיוס!!! ועכשיו לדיון שפשוט ליורדי דעת שאי אפשר לומר שכל אדם צריך ללמוד כל היום. ומש"כ בשבת קמט. ובע"ז יח: וכו', בראשונים (שם) מבואר טעמם המיוחדים. וכמו שהאריך בשו"ת יחוה דעת ח"ה סימן סו. [וליתר שאת בספר נטעי גבריאל מביא, שהרה"ק משינאווא שמר יוסף שפיל בפורים, שעליה מוסב דיון הרב דשונסקי, ונמצא חולק, והלכה כדבריו].
אוהבך האט געשריבן:אמיפעט, למה באת ברמאות עלי לומר שהרב דושינסקי זכר תיבת "הלכה"?! ואדרבה, מכותלי דבריו ניכר להדיא שכותב על דרך חסידות. כיעו"ש. ואני ממתין לפיוס!!! ועכשיו לדיון שפשוט ליורדי דעת שאי אפשר לומר שכל אדם צריך ללמוד כל היום. ומש"כ בשבת קמט. ובע"ז יח: וכו', בראשונים (שם) מבואר טעמם המיוחדים. וכמו שהאריך בשו"ת יחוה דעת ח"ה סימן סו.
בלי להכנס לעצם הדיון, אתה משיב שלא ממין הטענה, בתשובת מהרי"ץ לא דיבר כלל מביטול תורה אלא ממש"כ באו"ח סי' תק"ס, ומהאיסור דבתי תיאתראות שהוא משום ובחוקותיהם לא תלכו.
עוד הפעם איני אומר שזה נכלל באיסור דבתי תיאתראות, אבל להביא תשובות מביטול תורה, זה 'רמאות'.
אוהבך האט געשריבן:אמיפעט, למה באת ברמאות עלי לומר שהרב דושינסקי זכר תיבת "הלכה"?! ואדרבה, מכותלי דבריו ניכר להדיא שכותב על דרך חסידות. כיעו"ש. ואני ממתין לפיוס!!! ועכשיו לדיון שפשוט ליורדי דעת שאי אפשר לומר שכל אדם צריך ללמוד כל היום. ומש"כ בשבת קמט. ובע"ז יח: וכו', בראשונים (שם) מבואר טעמם המיוחדים. וכמו שהאריך בשו"ת יחוה דעת ח"ה סימן סו.
בלי להכנס לעצם הדיון, אתה משיב שלא ממין הטענה, בתשובת מהרי"ץ לא דיבר כלל מביטול תורה אלא ממש"כ באו"ח סי' תק"ס, ומהאיסור דבתי תיאתראות שהוא משום ובחוקותיהם לא תלכו.
עוד הפעם איני אומר שזה נכלל באיסור דבתי תיאתראות, אבל להביא תשובות מביטול תורה, זה 'רמאות'.
כותב שם: "מושב לצים"; והיינו ביטול תורה. והטעמים אחרים שמביא המחבר, דחיתי ע"פ הראשונים. [כעת עיינתי בהלשון שמביא אימפעט בתחילת האשכול משם המחבר. ע"ש. ושקר. והוא מרמה בזה שלא כצדק לחזק דברי האוסרים. ואני תחת חרבו].
אוהבך האט געשריבן:אמיפעט, למה באת ברמאות עלי לומר שהרב דושינסקי זכר תיבת "הלכה"?! ואדרבה, מכותלי דבריו ניכר להדיא שכותב על דרך חסידות. כיעו"ש. ואני ממתין לפיוס!!! ועכשיו לדיון שפשוט ליורדי דעת שאי אפשר לומר שכל אדם צריך ללמוד כל היום. ומש"כ בשבת קמט. ובע"ז יח: וכו', בראשונים (שם) מבואר טעמם המיוחדים. וכמו שהאריך בשו"ת יחוה דעת ח"ה סימן סו.
בלי להכנס לעצם הדיון, אתה משיב שלא ממין הטענה, בתשובת מהרי"ץ לא דיבר כלל מביטול תורה אלא ממש"כ באו"ח סי' תק"ס, ומהאיסור דבתי תיאתראות שהוא משום ובחוקותיהם לא תלכו.
עוד הפעם איני אומר שזה נכלל באיסור דבתי תיאתראות, אבל להביא תשובות מביטול תורה, זה 'רמאות'.
כותב שם: "מושב לצים"; והיינו ביטול תורה. והטעמים אחרים שמביא המחבר, דחיתי ע"פ הראשונים. [כעת עיינתי בהלשון שמביא אימפעט בתחילת האשכול משם המחבר. ע"ש. ושקר. והוא מרמה בזה שלא כצדק לחזק דברי האוסרים. ואני תחת חרבו].
מה שכתבת 'מושב לצים, והיינו ביטול תורה', אין זה פשוט כל כך, ראה בעיון יעקב שם שאסור מטעם מושב לצים לחוד, וטעם דביטול תורה נצרך דאסור אפילו לראות מרחוק אע"ג שאינו יושב בחבורתם, וכן בדעת תורה למהרש"ם ריש סי' רכ"ד דאפילו נשים שאינן בביטול תורה בכלל איסור זה, וכן מבואר מתוס' שם בדף י"ט, וראה עוד באו"ח סי' ש"ז ובנו"כ שם.
ומה שכתבת 'והטעמים אחרים שמביא המחבר דחיתי ע"פ ראשונים', לא דחית כלום, רק ציינת לשו"ת יחוה דעת ח"ה סי' סו, ואיני יודע מה כוונתך דבח"ה אין סי' סו, ולכאורה כוונתך לח"ג, אבל שם לא מבואר כלום מענין זה רק מתיר לילך לגן חיות משום דברי התוס' בשבת שם.
ואחזור עוד הפעם דאיני אומר שזה כמו בתי תיאתראות, אבל לפי המהרי"ץ דושינסקי שהבין כן, לא אמרת כלום.
ברש"י וערוך שם כתבו שטיאטר היינו שמעמידים חיות לחלוק אחד כנגד השני; והטעם שאסור היא משום ליצנות ושחוק בחיות. ע"ש. שיש בזה צער בעלי חיים. (שאף גוי בר דעת מבין שאין לילך למקום שגעון כזה). ואין שום דמיון להצגה. ועוד, שאף להרב דושינסקי, דוקא יוסף שפיל ההיא, נראה מדבריו (שם) שהיה שם ליצנות בעלמא. ע"ש. משא"כ כאן.