רבי שלמה האלברשטאם (השני) מבאבוב זצ"ל

[סטאוו יא פיטא]

[גבר ישראל]

ווער איז די בעל מחבר פון דער ספר

[שמן]

ווער איז די בעל מחבר פון דער ספר

איך וויס נישט, מען דארף עם אבער פרעגן צו ער קען די טייטש פון אל תדון את חבירך קודם שתגיע למקומו

[סטאוו יא פיטא]

ווער איז די בעל מחבר פון דער ספר

הגה"צ ר' אברהם אלי' מייזעס זי"ע

[שמן]

ווער איז די בעל מחבר פון דער ספר

הגה"צ ר' אברהם אלי' מייזעס זי"ע

אונזערע רבי'ס האבען אונז אנדעריש געלערנט

[זעירא]

און בפרט די הייליגע בעל הילולא זי"ע,
וואס איך מיין אז ס'איז איבריג צו ברענגען צענדליגע פארקערטע מעשיות.
----
ס'קען זיין אז די מעשה איז געווען אויף א געוויסע אופן, און ער האט געהאלטן אז ס'קומט יענעם אזא ווארט (אויך שווער צו גלייבען), אבער דאס איז א מעשה וואס מ'דערציילט אויף אזא צדיק וואס זיין מהות איז געווען פארקערט אינגאנצן?

[סטאוו יא פיטא]

פארשטייט זיך אז די רב ז"ל האט אזאנס נישט געזאגט פאר קיין אידן (אם לאו ווי ר' זעירא איז שוין מעורר אז אולי האט ער דעמאלטס פארשטאנען טאקע אז יענער איז אלס געווען א משכיל ... אדער פעלט א חלק פון די מעשה וויאזוי יענער האט גערעדט... וואס האט געפאדערט אזא סארט רעאקציע)

הרב שמן, האט איר אפשר מראה מקומות וואס דינגען זיך אויף דעם? כ'מיין אז ס'איז גאנץ קלאר אין אינזער תורה אז חוץ פון א תינוק שנשבה איז נישטא קיין תירוץ פארן אפלאזן די תורה, נישט קיין חילוק וואס מ'איז אלס אריבער... אפשר קען מען זיך דינגען אינעם ציגאנג וואס מען דארף נעמען כלפיהם אבער זאגן אז מ'האט אינז געלערנט אנדערש? דהיינו אינז זאלן באמת פארשטיין אזא איינעם? פארשטיי אז דער ספר רעדט דא צי אינז נישט צי די אידן... אדרבה ברענג מ"מ

[שמן]

פארשטייט זיך אז די רב ז"ל האט אזאנס נישט געזאגט פאר קיין אידן (אם לאו ווי ר' זעירא איז שוין מעורר אז אולי האט ער דעמאלטס פארשטאנען טאקע אז יענער איז אלס געווען א משכיל ... אדער פעלט א חלק פון די מעשה וויאזוי יענער האט גערעדט... וואס האט געפאדערט אזא סארט רעאקציע)

הרב שמן, האט איר אפשר מראה מקומות וואס דינגען זיך אויף דעם? כ'מיין אז ס'איז גאנץ קלאר אין אינזער תורה אז חוץ פון א תינוק שנשבה איז נישטא קיין תירוץ פארן אפלאזן די תורה, נישט קיין חילוק וואס מ'איז אלס אריבער... אפשר קען מען זיך דינגען אינעם ציגאנג וואס מען דארף נעמען כלפיהם אבער זאגן אז מ'האט אינז געלערנט אנדערש? דהיינו אינז זאלן באמת פארשטיין אזא איינעם? פארשטיי אז דער ספר רעדט דא צי אינז נישט צי די אידן... אדרבה ברענג מ"מ

איך מיין נישט בכלליות, נאר כלפי די צוגאנג צו די מיטגעמאכטע אידען נאכ'ן קריג

[נחוניא]

אינעם ספר איש חי"ל, לתולדות משפחת לעפקאוויטש, שטייט גאר אינטערעסאנטע פרטים וועגן די פעולות פון האדמו"ר מבאבוב זצ"ל אין אונגארן בשעת די מלחמה.

[חמרא טבא]

F239880F-4D1C-456B-9339-82CCE049BA64.jpeg (57.78 KiB) געזען 1030 מאל

[מומחה יוחס]

אה די לעכטיגע צורה, צו שיינעדיגע צורה, מיר קענען נישט פארגעסן די צורה.

זאל ער זיין א גוטע בעטער פאר גאנץ כלל ישראל מיט אלעס גוטס

[אשריכם ישראל]

אינטערסאנט אז הרה"ק רבי נפתלי צבי מבאבוב זי"ע האט א ענליכע צורה צו די קדושת ציון זי"ע און אדמו"ר מבאבוב שליט"א האט א ענליכע צורה צו זיין טאטן די דברי שלמה זי"ע

[זעירא]

img196.jpg (16.26 KiB) געזען 957 מאל

[זעירא]

מונטריאל ל''ד.jpg (27.69 KiB) געזען 955 מאל

לינקס מיט'ן קאלפיק איז באבוב'ער רב זז"ג.

[יוסף פריעדמאן]

לגבי צו מ'קען באשילדיגן א יוד וואס איז אראפ פון וועג נאך די ביטערע קריג, האב איך ג'הערט יענע יאהר א וואונדבארע מעשה בענין זה אויף די באבובע רב זצ"ל, פון די מגיד מישרים הרה"ג ר' מנשה ישראל רייזמאן, די מעשה האט מיר דעמאלס זייער שטארק באנומען.
איך האב אויפגעזוכט אין קול הלשון זיין פאריערגער שיעור והנה הוא לפניכם:

היום הילולת רבינו שלמה בן רבינו בן ציון מבאבוב זצוק“ל.
רבי ברוך שליט“א הראני מעשה נורא מבעל ההילולא, לאחר שנות הזעם כשבא הבאבוב‘ער רב זצוק“ל לאמריקה, לקרב נפשות ישראל שנתרחקו משמירת תורה ומצוות. כיהן כאב“ד בבית מדרש במנהטן. פעם אחת בדרכו בערב שבת לבית המדרש, ראה יהודי בלי כיפה הולך לכיוון הפארק הגדול הסמוך לבית המדרש. הרב עצר ואמר לו בסבר פנים יפות ’גוט שבת, אולי תבואו להתפלל בבית המדרש?‘. היהודי תמה, ’האם רואים עלי שאני יהודי?‘ ’בוודאי רואים, מהיכן אתם?‘. האיש אמר לו את שם העיר בגאליציע. והרב שמח ואומר, בוודאי אני מכיר את העיר, נשמח מאד לראות אותכם בבית המדרש בקבלת שבת.

היהודי עמד ותהה, איך אוכל להכנס לבית המדרש, מה לי ולבית מדרש. אך הפנים המאירות של הבאבובער רב כבשו את לבו, ונכנס לבית המדרש, וכבר סדרו לו איזה כיפה לשים על ראשו, וסידור.
אחר מנחה אמר לו הרב ’רב יהודי, אולי תוכלו לגשת לפני העמוד לקבלת שבת?‘. היהודי תמה על הרוח הקודש של הרבי, אחר שהוא היה ה‘בעל תפילה‘ הקבוע בעיירתו בגאליציה שלפני המלחמה. נתנו לו את הטלית של בית המדרש, וניגש לעמוד, והיה שם קבלת שבת, שלא מעלמא הדין.

אחר התפילה הודו לו כל העם, ואמר לו הרב, שמחנו מאד לשמוע את הקבלת שבת שלך, נשמח בכפליים אם גם נזכה מחר לראות אותך כאן בבית המדרש לשחרית לפני העמוד. היהודי ביקש מהרב לומר לו דבר מה בחשאיות בפינת בית המדרש, הרב נאות וניגש עמו בפינה, האיש לוחש לו, רבי, אינני יכול להיות בעל תפילה, לאחר היסורים הקשים שאיבדתי כל חיי במלחמה, מאז לא שמרתי אפילו שבת אחת, אולי הייתי צריך לומר זאת לרבי לפני קבלת שבת, אבל זהו המציאות המרה.
הרב אינו מרפה ואומר לו: ’חזן דאותה עיירה, אנו מחכים לך ליום מחר, א גוט שבת א גוט שבת‘.

ויהי בבוקר והאיש כבר הגיע עם כיפה משלו, לפני ’שוכן עד‘ ביקש ממנו הרב שיגש לפני העמוד. ואכן עשה כדבריו. הקהל הודו לו על החזנות הנפלאה. גם בסעודה שלישית השתתף עם כולם, ואחר מעריב במוצ“ש אמר לו הרב, אנו מצפים לראותך כאן גם לשבת הבא, אי אפשר לוותר על תפילה שלך. וכך הוה, בשבת הבאה כובד האיש בקבלת שבת ותפילת מוסף לפני העמוד. אך לשבת השלישית כבר לא הגיע האיש לבית המדרש לקבלת שבת. בבוקר לפני התפילה ביקש הרב מבנו הגדול שכיהן כאדמו“ר אחריו, רבינו נפתלי צבי זצוק“ל, שיצא לפארק הסמוך ויחפש את ה‘חזן‘ שלנו.
רבי נפתלי צבי יצא לבין האילנות שבפארק, ורואה את האיש הנ“ל יושב לו עם עיתון ’ניו יורק טיימס‘ בלי כיפה, ומעשן סיגריה רח“ל. רבי נפתלי צבי נדהם, ונתלבש בקנאות דקדושה על שאביו כיבד איש כזה שני שבתות לגשת לפני העמוד, וצעק לפני אביו, ’גוואלד, אבא, אותו היהודי שהתפלל כאן קבלת שבת ומוסף, מעשן סיגריה בשבת כאן בפארק הסמוך‘. הרב אינו נרעש מדבריו, ומצוה עליו לשוב ולומר לאיש שהרב מחכה לו לבא לבית המדרש. רבי נפתלי לא היה יכול ’לבלוע‘ את דברי אביו, וצעק ’הרי הוא מעשן בשבת?‘. הרבי מסתכל על בנו ואומר בנחת: ’ער רייכערט? – דער דייטש רייכערט!“. ’הוא מעשן? הגרמני מעשן!. תקרא לו שיבא להתפלל לפני העמוד, כולנו מחכים לו.
לא היתה לו ברירה אלא לשוב אל האיש ולומר לו שהרב מחכה לו. שאל האיש את רבי נפתלי, האם אמרת לו שאני מעשן בשבת? והשיב לו ’אכן כן, והרב אמר, שלא אתה מעשן, אלא הגרמני מעשן‘. אמר לו האיש, לך אמור לאביך, שהשבת הזו איני יכול לבא, קשה לי לבא מתוך הסיגריה להתפלל לפני העמוד, אך שבת הבאה אשתדל לבא לבית
המדרש להתפלל לפני העמוד.
בשבת הרביעית כבר הגיע האיש מעצמו לבית המדרש, ונתכבד לגשת לפני העמוד. כשראה רבי נפתלי שאביו ’עומד במריו‘ ושוב מעלה אותו לעמוד להוציא את הרבים ידי חובת התפילה, צעק לפני אביו, ’והרי אני בעיני ראיתי אותו מעשן בשבת בפרהסיא?‘ הרב שב על דבריו בנחת: ער האט גערייכערט? – דער דיטש האט גערייכערט!, ’הוא עישן? הגרמני עישן!‘.
לאחר שבוע כבר עבר משם הבאבוב‘ער רב לשכונה אחרת, שוב לא ראו ולא שמעו מאיש זה.

לאחר 45 שנה, הבאבוב‘ער רב כבר היה אז מזקני האדמורי“ם יושב בכבודו של עולם בבורו פארק, ערב אחד בשעת קבלת קהל בא יהודי זקן עם מקל, ומבקש להכנס אל הרבי. הוא נכנס ואומר לפני הרבי, ’אני הוא אותו חזן שהתפללתי אצלכם במנהטן, הרבי זוכר אותי?‘ בוודאי אני זוכר אותך...
’רבי יקר, אני רוצה להכיר לכם טובה, הנכד שלי מתחתן השבוע כאן בבורו פארק, ואני רוצה לכבד את הרבי בסידור קדושין‘. והראה לו הזמנה של החתונה. הרבי שמח ואמר לו, אינני מקבל סידור קדושין אך אם תעשה ’שבע ברכות‘ כאן באזור, אשמח להשתתף. הזקן אמר לו, שבאמת יש שבע ברכות באחד מהלילות שבוע הבא כאן באזור.
לפני שהלך כ“ק אדמו“ר רבי שלמה אל השבע ברכות, ביקש מבנו כ“ק אדמו“ר רבי נפתלי צבי שיבא עמוד ביחד לשמחת שבע ברכות. וילכו שניהם יחדיו אל האולם של השבע ברכות, לפני פתח האולם עמד הזקן עם המקל לקבל פניו, ואמר לרבי שלמה, ’הרבי זוכר מה שהיה איתי באותו פארק בשבת, כאן בתוך האולם יושבים 150 נכדים שלי בלי עין הרע, וכולם
שומרי תורה ומצוות, ומדקדקים בקלה כבחמורה, וזאת רק ע“י שהרבי שלח אחרי לבקש שאבוא מתוך הסיגריה להתפלל לפני העמוד... אלו הם פירותיך‘.
רבי שלמה נרגש ודמעות עלו בעיניו, כשיצאו משם, פנה האב אל בנו שראה את החידוש, ואמר לו: ’נו, עתה הנך רואה שלא הוא עישן, אלא הגרמני עישן?‘.
עובדא כזו היא פשוט‘ע בעל שם‘ס מעשה. כך קירב רבי שלמה הרבה מיהודי גאליציע שעברו את התלאות הקשות, הוציא אותם מתוך סיגריות שהגרמני עישן, להקים בית נאמן בישראל.

[ריקוד]

ווארימע מכתב תנחומין פון בנו ומ"מ כ"ק אדמו"ר הרה"ק זצוק"ל לאחר פטירתו

Tanchumin.jpg (231.61 KiB) געזען 879 מאל

[חמרא טבא]

ביים יובל העשרים פון קרן הצלה שנת תשנ״ח

[שוחר טוב]

מונטריאל ל''ד.jpg

לינקס מיט'ן קאלפיק איז באבוב'ער רב זז"ג.

פון דער אנדערע זייט ווערט געזען דער איידעם דער בוקאווסק'ער רב זצ"ל

[סוד שיח]

ביים יובל העשרים פון קרן הצלה שנת תשנ״ח

ווער איז לעבען הרב דושינסקיא זיע"א?

[בשבילי נברא]

להבחל"ח ר' משה שטערנבוך זז"ג

[ריקוד]

014.jpg (241.73 KiB) געזען 755 מאל

[אונגארישע הייזער]

שכוח ריקוד, א שיינער בילד

יעצט פארשטיי איך שוין פארוואס האדמו"ר מבאבוב 45 האט א יחוס בריוו אויפן וואנט אין זיין שטיבל...

#טראדיציע

[שוחר טוב]

איך מיין אז אויך זיין פעטער האט עס אויפן וואנט. שוין א 'באבאווער מנהג' הענגן דו יחוס בריוו אויפן וואנט...
אינטערסאנט אז ביי דער לעצטער בילד, זעהט מען דריי פון אונטער וואס זענען היינט גבאים ביים אייניקל פון באבוב 45, ר' שמחה פנחס שטראהלי, ר' חיים אלישע אייזען, ר' קאפיל שטראהלי.

[סטאוו יא פיטא]

לגבי צו מ'קען באשילדיגן א יוד וואס איז אראפ פון וועג נאך די ביטערע קריג, האב איך ג'הערט יענע יאהר א וואונדבארע מעשה בענין זה אויף די באבובע רב זצ"ל, פון די מגיד מישרים הרה"ג ר' מנשה ישראל רייזמאן, די מעשה האט מיר דעמאלס זייער שטארק באנומען.
איך האב אויפגעזוכט אין קול הלשון זיין פאריערגער שיעור והנה הוא לפניכם:

הפלא ופלא,
ווי אלט איז ר' נפתלי געווען ווען זיין טאטע האט איהם געשיקט גיין אין א פארק אום שבת צי ברענגען א מחלל שבת, און ער האט נישט מורא געהאט?
וועלעכע יארן איז דער רב ז"ל געווען א רב אין מאנהעטען?

[אונגארישע הייזער]

איך מיין אז אויך זיין פעטער האט עס אויפן וואנט. שוין א 'באבאווער מנהג' הענגן דו יחוס בריוו אויפן וואנט...

קען זיין, כהאב עס נאכנישט געזעהן קיינמאל אויף א בילד.