ר' משה יחיא' אלימלך ראבינאוויטש מלעברטוב הי"ד-זצ"ל
די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד
Re: רבי משה יחיאל אלימלך ראבינאוויטש מלעברטוב הי"ד-זצ"ל
ראה מה שכתב הרה"ק מלברטוב הי"ד דבר נורא בספרו:
כד הוינא טליא שאלתי את אבי מרן הרה"ק מפארציווא זי"ע, שהנה בסיום פרשת וזאת הברכה נאמר (דברים לד, ה) 'וימת שם משה עבד ה'', ופירש רש"י הק' (ד"ה וימת), 'אפשר משה מת וכתיב וימת שם משה, אלא עד כאן כתב משה מכאן ואילך כתב יהושע, רבי מאיר אומר, אפשר ספר התורה חסר כלום והוא אומר לקוח את ספר התורה הזה, אלא הקב"ה אומר ומשה כותב בדמע', ובפשטות הכונה שכאשר משה רבינו כתב פסוקים אלו היה בדמע,
ושאל הרה"ק מלברטוב את אביו, שהרי כתיב (תהלים יט, ט) 'פקודי ה' ישרים משמחי לב', שהתורה מביאה לידי שמחה, ומה טעם אין סיום התורה בלשון של ששון שמחה, ולמעשה סיום התורה הוא בדבר עצב, שמשה כותב בדמע.
והשיב לו אביו, שהנה אנו רואים שכל מה שהאדם הוא יותר גדול, כך גדולה ענוותנותו, והוא בעיני עצמו כאין וכאפס, וכן אנו רואים שמשה רבינו שעליו נאמר (דברים לד, י) 'ולא קם נביא עוד בישראל כמשה אשר ידעו ה' פנים אל פנים', שהוא היה מקבל התורה, עליו נאמר 'והאיש משה ענו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה' (במדבר יב, ג), שלא הסתפק בענוותנותו של דוד המלך שאמר 'ואנכי תולעת ולא איש' (תהלים כב, ז), וגם לא הסתפק במה שאמר אברהם אבינו 'ואנכי עפר ואפר' (בראשית יח, כז), אלא אמר 'ונחנו מה' (שמות טז, ז), ועל זה אמרו בגמרא (חולין פט.), 'אמר רבא ואיתימא רבי יוחנן, גדול שנאמר במשה ואהרן יותר ממה שנאמר באברהם, דאילו באברהם כתיב ואנכי עפר ואפר, ואילו במשה ואהרן כתיב ונחנו מה'.
וכיצד זכה משה רבינו במדרגה הגדולה של ענוה, שאמר 'ונחנו מה', והביאור בזה הוא, שעל ידי מה שקיבל משה רבינו התורה הק', בזה זכה לראות גדלות התורה, שהתורה הק'' היא 'ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים' (איוב יא, ט), ואין שייך לתאר גודל התורה הק', ואי אפשר לבא אף לא' של התורה, משום כן על אף גודל השגותיו הרגיש כסדר שהוא עומד רק בתחילת התורה, שעדיין לא השיג מאומה בתורה הק', והיינו שאכן משום שהיה מקבל התורה, על ידי כן הגיע לענוותנותו הגדולה, שאמר 'ונחנו מה'.
וכאשר עמד משה רבינו ביומו האחרון, ואיתא בזוהר הק' שעל אף שמשה רבינו השיג מ"ט שערי בינה, וכמו שנאמר (תהלים ח, ו) 'ותחסרהו מעט מאלהים', ואמרו חכמינו ז"ל (ר"ה כא:) 'חמשים שערי בינה נבראו בעולם וכולן ניתנו למשה חסר אחד שנאמר ותחסרהו מעט מאלהים', אבל ביום הסתלקותו זכה להגיע לחמישים שערי בינה, ומאחר שנתבאר שכפי גדלותו של האדם כך גדול ענוותנותו, ועל פי זה נמצא שאם בשעה שזכה משה רבינו למ"ט שערי בינה נאמר עליו 'והאיש משה ענו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה', אם כן כשזכה לבא לשער החמישים, על ידי כן גדלה ענוותנותו עד מאד, יותר ממה שאמר 'ונחנו מה', לפי שכבר נתגדל במדרגה יותר נעלה, וממילא אין לנו היכולת לשער גודל ענוותנותו של משה רבינו ביום הסתלקותו.
וכאשר השי"ת צוה למשה רבינו, שזכה לבא לענוה יתירה, שיכתוב ביום הסתלקותו 'ולא קם נביא עוד בישראל כמשה אשר ידעו ה' פנים אל פנים', תיכף התחיל משה רבינו לבכות בכי גדול, שהרי כשהיה בחמישים שערי בינה היה בו ענוה נוראה, וממילא לא היה יכול לשמוע את שבחו, וממילא סבר שלא הבין פשוטו של מקרא בפסוק זה, שנאמר בו גדלותו, ועל דא ודאי קא בכי על מה שלא הבין פשוטו של מקרא, כיצד שייך לספר בשבחו.
וסיים מרן הרה"ק מפארציווא ואמר, עם דמעות אלו הרי זה מן הראוי לסיים בו התורה הק',
ע"כ תוכן דבריו הק'.
כד הוינא טליא שאלתי את אבי מרן הרה"ק מפארציווא זי"ע, שהנה בסיום פרשת וזאת הברכה נאמר (דברים לד, ה) 'וימת שם משה עבד ה'', ופירש רש"י הק' (ד"ה וימת), 'אפשר משה מת וכתיב וימת שם משה, אלא עד כאן כתב משה מכאן ואילך כתב יהושע, רבי מאיר אומר, אפשר ספר התורה חסר כלום והוא אומר לקוח את ספר התורה הזה, אלא הקב"ה אומר ומשה כותב בדמע', ובפשטות הכונה שכאשר משה רבינו כתב פסוקים אלו היה בדמע,
ושאל הרה"ק מלברטוב את אביו, שהרי כתיב (תהלים יט, ט) 'פקודי ה' ישרים משמחי לב', שהתורה מביאה לידי שמחה, ומה טעם אין סיום התורה בלשון של ששון שמחה, ולמעשה סיום התורה הוא בדבר עצב, שמשה כותב בדמע.
והשיב לו אביו, שהנה אנו רואים שכל מה שהאדם הוא יותר גדול, כך גדולה ענוותנותו, והוא בעיני עצמו כאין וכאפס, וכן אנו רואים שמשה רבינו שעליו נאמר (דברים לד, י) 'ולא קם נביא עוד בישראל כמשה אשר ידעו ה' פנים אל פנים', שהוא היה מקבל התורה, עליו נאמר 'והאיש משה ענו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה' (במדבר יב, ג), שלא הסתפק בענוותנותו של דוד המלך שאמר 'ואנכי תולעת ולא איש' (תהלים כב, ז), וגם לא הסתפק במה שאמר אברהם אבינו 'ואנכי עפר ואפר' (בראשית יח, כז), אלא אמר 'ונחנו מה' (שמות טז, ז), ועל זה אמרו בגמרא (חולין פט.), 'אמר רבא ואיתימא רבי יוחנן, גדול שנאמר במשה ואהרן יותר ממה שנאמר באברהם, דאילו באברהם כתיב ואנכי עפר ואפר, ואילו במשה ואהרן כתיב ונחנו מה'.
וכיצד זכה משה רבינו במדרגה הגדולה של ענוה, שאמר 'ונחנו מה', והביאור בזה הוא, שעל ידי מה שקיבל משה רבינו התורה הק', בזה זכה לראות גדלות התורה, שהתורה הק'' היא 'ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים' (איוב יא, ט), ואין שייך לתאר גודל התורה הק', ואי אפשר לבא אף לא' של התורה, משום כן על אף גודל השגותיו הרגיש כסדר שהוא עומד רק בתחילת התורה, שעדיין לא השיג מאומה בתורה הק', והיינו שאכן משום שהיה מקבל התורה, על ידי כן הגיע לענוותנותו הגדולה, שאמר 'ונחנו מה'.
וכאשר עמד משה רבינו ביומו האחרון, ואיתא בזוהר הק' שעל אף שמשה רבינו השיג מ"ט שערי בינה, וכמו שנאמר (תהלים ח, ו) 'ותחסרהו מעט מאלהים', ואמרו חכמינו ז"ל (ר"ה כא:) 'חמשים שערי בינה נבראו בעולם וכולן ניתנו למשה חסר אחד שנאמר ותחסרהו מעט מאלהים', אבל ביום הסתלקותו זכה להגיע לחמישים שערי בינה, ומאחר שנתבאר שכפי גדלותו של האדם כך גדול ענוותנותו, ועל פי זה נמצא שאם בשעה שזכה משה רבינו למ"ט שערי בינה נאמר עליו 'והאיש משה ענו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה', אם כן כשזכה לבא לשער החמישים, על ידי כן גדלה ענוותנותו עד מאד, יותר ממה שאמר 'ונחנו מה', לפי שכבר נתגדל במדרגה יותר נעלה, וממילא אין לנו היכולת לשער גודל ענוותנותו של משה רבינו ביום הסתלקותו.
וכאשר השי"ת צוה למשה רבינו, שזכה לבא לענוה יתירה, שיכתוב ביום הסתלקותו 'ולא קם נביא עוד בישראל כמשה אשר ידעו ה' פנים אל פנים', תיכף התחיל משה רבינו לבכות בכי גדול, שהרי כשהיה בחמישים שערי בינה היה בו ענוה נוראה, וממילא לא היה יכול לשמוע את שבחו, וממילא סבר שלא הבין פשוטו של מקרא בפסוק זה, שנאמר בו גדלותו, ועל דא ודאי קא בכי על מה שלא הבין פשוטו של מקרא, כיצד שייך לספר בשבחו.
וסיים מרן הרה"ק מפארציווא ואמר, עם דמעות אלו הרי זה מן הראוי לסיים בו התורה הק',
ע"כ תוכן דבריו הק'.
רבי משה יחיאל אלימלך ראבינאוויטש מלעברטוב הי"ד-זצ"ל
מעשה פלא שסיפר ב"א כ"ק אדמו"ר מ'דינוב שליט"א וזל"ק:
כשעמד זקיה"ק מרן רביה"ק מפארציווא קודם נישואי בנו הגדול דודי הרה"ק מלעבערטוב הי"ד, והוא נתפרסם שמו עד מאד, והרבה היו משכימים לפתחו, ואז היה עדיין בחיים דודו הרה"ק ר' שרגא יאיר מביאלזרג בעל ארון עדות, (חותנו בזו"ר של זקיני הרה"ק המנחת אלעזר), והלך זקיני רביה"ק מפארציווא עם בנו הרה"ק מלעבערטוב להזמינו לשמחת הנישואין, וזקיני הרה"ק מביאלע לא היה כבר בחיים, ורק הארון עדות היה בחיים, והלכו להזמינו לשמחה, וכאשר באו אליו אמר להם הארון עדות, בודאי שאשתתף בשמחת הנישואין של שאר בשרי נכד אחי.
אבל כעבור כמה חדשים נסתלק הארון עדות, ומלבד גודל העגמת נפש על הסתלקותו של אותו צדיק, אבל הלא הצדיק הבטיח שישתתף בשמחת הנישואין, אבל היה דבר פלא, שכאשר הלכו לחופה, וזקינו רביה"ק מפארציווא אחז בידו של החתן, צעק החתן לאביו, אבי, דודינו ר' יאיר נמצא כאן, נענה אביו ואמר, לא כל מה שרואים צריכים לגלות ... ואז ראו איך שהרה"ק קיים את הבטחתו.
כשעמד זקיה"ק מרן רביה"ק מפארציווא קודם נישואי בנו הגדול דודי הרה"ק מלעבערטוב הי"ד, והוא נתפרסם שמו עד מאד, והרבה היו משכימים לפתחו, ואז היה עדיין בחיים דודו הרה"ק ר' שרגא יאיר מביאלזרג בעל ארון עדות, (חותנו בזו"ר של זקיני הרה"ק המנחת אלעזר), והלך זקיני רביה"ק מפארציווא עם בנו הרה"ק מלעבערטוב להזמינו לשמחת הנישואין, וזקיני הרה"ק מביאלע לא היה כבר בחיים, ורק הארון עדות היה בחיים, והלכו להזמינו לשמחה, וכאשר באו אליו אמר להם הארון עדות, בודאי שאשתתף בשמחת הנישואין של שאר בשרי נכד אחי.
אבל כעבור כמה חדשים נסתלק הארון עדות, ומלבד גודל העגמת נפש על הסתלקותו של אותו צדיק, אבל הלא הצדיק הבטיח שישתתף בשמחת הנישואין, אבל היה דבר פלא, שכאשר הלכו לחופה, וזקינו רביה"ק מפארציווא אחז בידו של החתן, צעק החתן לאביו, אבי, דודינו ר' יאיר נמצא כאן, נענה אביו ואמר, לא כל מה שרואים צריכים לגלות ... ואז ראו איך שהרה"ק קיים את הבטחתו.
Re: ר' משה יחיא' אלימלך ראבינאוויטש מלעברטוב הי"ד-זצ"ל
גאר א אינטערעסאנטע הגדרה אויף זיין דרך, האב איך געטראפן אין די הקדמה צו זיין ספר 'ויאמר משה'.
"את חומרי הבנין שאב מתורתם של המהר''ל, ר' נחמן מברסלב בעל ליקוטי מוהר''ן, ספר עיון מקובל ורצוי ביותר בפולין, אגב, מרן החלקת יהושע הגדיר את ר' נחמן כרבי לדור הזה, בהעירו ששיטתו מיוחדת לדור, ור' צדוק הכהן מלובלין,
כך המליץ גם בפני אחד התלמידים בחור משכיל ובעל כשרונות, בעל נטיה טבעית להשתלמות, שלא מצא מרגוע לנפשו השוקקה, אתן לך רעצעפט נפלא נפלא, אמר לו, קח נא לך לשלימות רוחך את תורת המהר''ל הר''נ מברסלב ור' צדוק הכהן. בבנין המחשבה הזה המקיף והמושלם בתכלית, ימצא מוחך הפורה והמשוטט את מרגועו, רק בהרכב זה ניתן להשלים את בנין המחשבה, טען.
"את חומרי הבנין שאב מתורתם של המהר''ל, ר' נחמן מברסלב בעל ליקוטי מוהר''ן, ספר עיון מקובל ורצוי ביותר בפולין, אגב, מרן החלקת יהושע הגדיר את ר' נחמן כרבי לדור הזה, בהעירו ששיטתו מיוחדת לדור, ור' צדוק הכהן מלובלין,
כך המליץ גם בפני אחד התלמידים בחור משכיל ובעל כשרונות, בעל נטיה טבעית להשתלמות, שלא מצא מרגוע לנפשו השוקקה, אתן לך רעצעפט נפלא נפלא, אמר לו, קח נא לך לשלימות רוחך את תורת המהר''ל הר''נ מברסלב ור' צדוק הכהן. בבנין המחשבה הזה המקיף והמושלם בתכלית, ימצא מוחך הפורה והמשוטט את מרגועו, רק בהרכב זה ניתן להשלים את בנין המחשבה, טען.
Re: ר' משה יחיא' אלימלך ראבינאוויטש מלעברטוב הי"ד-זצ"ל
תיאור מעמד חופתו. אינטערסאנט, מיט די אלע פרטים, דער אויבעשטער דערמאנטער מעשה איז נישט דערמאנט
Re: ר' משה יחיא' אלימלך ראבינאוויטש מלעברטוב הי"ד-זצ"ל
דער בשורה פון זיין אנקימען קיי לעבערטוב
והיו עיניך רואות
והיו עיניך רואות
- מומחה יוחס
- סגן ראש הקהל
- תגובות: 24343
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אפריל 11, 2010 1:22 pm
- לאקאציע: דא אינעווייניג
Re: ר' משה יחיא' אלימלך ראבינאוויטש מלעברטוב הי"ד-זצ"ל
שוין לאנג געהאט געזוכט אויב איז דא א אשכול איבער די צדיק הפלא דער לעבערטובער אין ב''ה געטראפן... פונקט לעצטנס אויסגעקומען צו רעדן מיט איינעם איבער דער גרויסע צדיק...
ער איז געוועהן זייער א פלא'דיגע רבי, מיט א אייגענער דרך, געוועהן גאר שארף, אין געהאט אביסל געוויסע ענליכקייטן צו לעצטע קאזשניצער רבי הרה"ק רבי אהר'עלע זי"ע
איין זאך וויל איך יעצט צו צייכענען אז די אנהייב הנהגה דער ערשטע יאהר איז יא געוועהן א נארמאלע הנהגה - געפירט געהעריגע לאנגע טישן, מיט לאנגע תורת... אבער נאך א יאהר האט זיך געטוישט דער סדר, נישט יעדער וואך געפירט טישן, אמאל געפירט שבת, אמאל אין די וואכן, מען האט קיינמאל נישט געקענט וויסן פאראויס.... אפי' שלש סעודת האט ער געקענט אריין קומען ערשט אפאר שעה נאכן זמן,, בקיצור זייער זייער שפעט....
זכותו יגן עלינו
ער איז געוועהן זייער א פלא'דיגע רבי, מיט א אייגענער דרך, געוועהן גאר שארף, אין געהאט אביסל געוויסע ענליכקייטן צו לעצטע קאזשניצער רבי הרה"ק רבי אהר'עלע זי"ע
איין זאך וויל איך יעצט צו צייכענען אז די אנהייב הנהגה דער ערשטע יאהר איז יא געוועהן א נארמאלע הנהגה - געפירט געהעריגע לאנגע טישן, מיט לאנגע תורת... אבער נאך א יאהר האט זיך געטוישט דער סדר, נישט יעדער וואך געפירט טישן, אמאל געפירט שבת, אמאל אין די וואכן, מען האט קיינמאל נישט געקענט וויסן פאראויס.... אפי' שלש סעודת האט ער געקענט אריין קומען ערשט אפאר שעה נאכן זמן,, בקיצור זייער זייער שפעט....
זכותו יגן עלינו
מומחה יוחס
איז פורים רב!!!
-
- שר חמש מאות
- תגובות: 864
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יולי 23, 2020 9:13 am
- לאקאציע: עיה"ק ירושלם תובב"א
Re: ר' משה יחיא' אלימלך ראבינאוויטש מלעברטוב הי"ד-זצ"ל
מומחה יוחס האט געשריבן:... און געהאט אביסל געוויסע ענליכקייטן צו לעצטע קאזשניצער רבי הרה"ק רבי אהר'עלע זי"ע
....
זכותו יגן עלינו
נישט קיין חידוש. ערשטע קאזינס
- מומחה יוחס
- סגן ראש הקהל
- תגובות: 24343
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אפריל 11, 2010 1:22 pm
- לאקאציע: דא אינעווייניג
Re: ר' משה יחיא' אלימלך ראבינאוויטש מלעברטוב הי"ד-זצ"ל
שטאפיק האט געשריבן:מומחה יוחס האט געשריבן:... און געהאט אביסל געוויסע ענליכקייטן צו לעצטע קאזשניצער רבי הרה"ק רבי אהר'עלע זי"ע
....
זכותו יגן עלינו
נישט קיין חידוש. ערשטע קאזינס
אמת
מומחה יוחס
איז פורים רב!!!
- ראובן איש מהעם
- שר חמש מאות
- תגובות: 716
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אקטאבער 25, 2022 2:29 pm
Re: רבי משה יחיאל אלימלך ראבינאוויטש מלעברטוב הי"ד-זצ"ל
עי' כאן:תורת יצחק האט געשריבן: ↑מאנטאג יוני 07, 2021 11:39 amמעשה פלא שסיפר ב"א כ"ק אדמו"ר מ'דינוב שליט"א וזל"ק:
כשעמד זקיה"ק מרן רביה"ק מפארציווא קודם נישואי בנו הגדול דודי הרה"ק מלעבערטוב הי"ד, והוא נתפרסם שמו עד מאד, והרבה היו משכימים לפתחו, ואז היה עדיין בחיים דודו הרה"ק ר' שרגא יאיר מביאלזרג בעל ארון עדות, (חותנו בזו"ר של זקיני הרה"ק המנחת אלעזר), והלך זקיני רביה"ק מפארציווא עם בנו הרה"ק מלעבערטוב להזמינו לשמחת הנישואין, וזקיני הרה"ק מביאלע לא היה כבר בחיים, ורק הארון עדות היה בחיים, והלכו להזמינו לשמחה, וכאשר באו אליו אמר להם הארון עדות, בודאי שאשתתף בשמחת הנישואין של שאר בשרי נכד אחי.
אבל כעבור כמה חדשים נסתלק הארון עדות, ומלבד גודל העגמת נפש על הסתלקותו של אותו צדיק, אבל הלא הצדיק הבטיח שישתתף בשמחת הנישואין, אבל היה דבר פלא, שכאשר הלכו לחופה, וזקינו רביה"ק מפארציווא אחז בידו של החתן, צעק החתן לאביו, אבי, דודינו ר' יאיר נמצא כאן, נענה אביו ואמר, לא כל מה שרואים צריכים לגלות ... ואז ראו איך שהרה"ק קיים את הבטחתו.
viewtopic.php?p=4273500#p4273500
אמר מהר"ש משנכנס אלול כשכותב אדם אגרת שלום לחבירו צריך לרמוז בהתחלתו שמבקש עליו להשיבו לטוב השנה הע"ל, על דרך בשנה טובה תכתב ותחתם, או תולה ארץ על בלימה, יטיב לך כתיבה וחתימה. (מהרי"ל)
כתיבה וחתימה טובה!