לכאורה האט געשריבן:איך האב היינט באמערקט אן אינטערעסאנטע זאך. אויפ'ן שער בלאט פון "ויואל משה" שטייט דער לשון וואס רביה"ק זי"ע האט געשריבן איבער דער תוכן הספר וכו'
אבער זעענדיג דעם כתב יד (געדרוקט אין איינע פון די ערשטע בלעטער פונעם ויואל משה הבהיר), קוקט מיר אויס קלאר אז עס שטייט דארט "ממקורות" און נישט "ממקומות" (און ממקורות מאכט מער סענס)
אפשר דארף מען איבערגיין דעם גאנצן כתב יד און משוה זיין צום ספר, ווייל כנראה האט מען נישט אזוי מדקדק געווען ביים אפזעצן דעם כתב יד.
אין די נייע דברי יועל מהדורה תניינא וואס איז ארויסגעקומען שטייט אויך טעותים ביי די קורצע הקדמה פון רבין פאר זיין ספר דברי יואל
לכאורה האט געשריבן:איך האב היינט באמערקט אן אינטערעסאנטע זאך. אויפ'ן שער בלאט פון "ויואל משה" שטייט דער לשון וואס רביה"ק זי"ע האט געשריבן איבער דער תוכן הספר וכו' צווישן אנדערע ווערטער שטייט דארט "ממקומות הנאמנים והברורים" וכו' אבער זעענדיג דעם כתב יד (געדרוקט אין איינע פון די ערשטע בלעטער פונעם ויואל משה הבהיר), קוקט מיר אויס קלאר אז עס שטייט דארט "ממקורות" און נישט "ממקומות" (און ממקורות מאכט מער סענס) אפשר דארף מען איבערגיין דעם גאנצן כתב יד און משוה זיין צום ספר, ווייל כנראה האט מען נישט אזוי מדקדק געווען ביים אפזעצן דעם כתב יד.
גארנישט אזא כנראה - נאר א וודאי בפרט די ערשטע חלק מאמר שלש שבועות איז ווי באקאנט (פארוועם ס'איז נישט - עיין בספר בוצינא קדישא מהרה"ח ר' סענדער דייטש ז"ל) ארויסגעקומען אונטער א צייט-פרעשור סוף ל' יארן איז עס געווארן איבערגעדרוקט מיט אסאך הגהות ותיקונים מכת"י (אזוי שטייט אינעם שער בלאט) - געוויסע תיקונים מיט הסכמת רביה"ק זי"ע און ס'איז נאך איבערגעבליבן געוויסע זאכן הצריך תיקון והג"ה
בתורתו של רבינו עמוד של"ב איז דא שטיקעל בענין כתבי ידות וואס איז געפונען געווארן בדורות האחרונים
דער מקור צייכענט צו מכתי"ק
איז עס געדרוקט בימינו אלו ?
כלפי מה דברי רבינו אמורים שם?
אן אינטערסאנטער אנקעדאט האב איך געהערט אז ווען ר' ברוך יודא לעבאוויטש איז געבוירען, האט די רבי געזאגט אז מזאל צולייגן א נאמען און נישט געבן נאר די טאטענס נאמען אליינס, אבער מזאל קודם פרעגן די מאמע אויב זי וויל, אין די מאמע האט מסכים געווען און זי האט געזאגט -אנדעם וואס זי זאל וויסען פונעם רבי'ן- מזאל צולייגן מרדכי און דאס איז געווען די נאמען וואס די רבי האט געזאגט מזאל צוגעבן, איינער האט א מקור?
די וואך פאר 70 יאהר - מפי הגה"ח ראד"פ זצ"ל שהיום הילולא דיליה:
בשנת תשי"ב הלך הרה"ק רבי יואל מסאטמאר זי"ע להשתטח על קברו של האר"י הקדוש ביומא דהילולא ה' אב, זקני צפת שמחו כמוצא שלל רב על האורח הדגול שהגיע לעירם, וכיבדו אותו שיבא להשתתף עמהם בסעודת יומא דהילולא לכבוד האר"י הקדוש, והרה"ק מסאטמאר מילא רצונם והשתתף בסעודה. כאשר גמרו הסעודה ביקש ממנו הרה"צ רבי שלום אייכנשטיין מזידיטשוב זי"ע שיואיל נא לבוא לבקר בביתו, ונתרצה גם לזאת והלך עמו, וזכיתי גם אנכי להשתתף באותו מעמד נשגב, ושמעתי דברי אלקים חיים מפ"ק, ובין השאר דרש ואמר, דהנה העולם טועים וחושבים, שהרה"ק רבי לוי יצחק מבארדיטשוב זי"ע הפך תמיד את העבירות למצוות, ולא היא, כי כשהיה צריך למחות על אחד שפרץ גדר היה נלחם עמו בחרב וחנית, ורק לפני ה' היה משתדל למצוא את הנקודות הטובות וללמד עליהם זכות, או במקום שלא הצליח להחזירו למוטב אז היה מלמד עליו זכות לפני קונו. והוסיף, שכך נהגו גם בני הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין זי"ע, דאע"פ שלפני הקב"ה היו מלמדים זכות על ישראל, כאשר היו צריכים להוכיחם לא נמנעו מלעשות כן.
וכדברים האלה ממש שמעתי גם ממו"ר הרה"ק בעל ה'אמרי חיים' מויזניץ זי"ע, שהרה"ק מבארדיטשוב לא עשה מעבירות מצוות, ולא אמר על שחור שהוא לבן, ורק השתדל בכל כוחו ללמד תועים בינה ולהחזירם בדרך טובה, ובד בבד טרח בינו לבין קונו למצוא הנקודות הטובות שבכל יהודי, ועי"ז לימד עליהם סניגוריה לפניו יתב"ש [ומאחד מידידי הי"ו שמעתי להמתיק לפי זה, דהנה בפי העולם מקובל סיפורים על הרה"ק מבארדיטשוב, שכאשר לימד זכות על ישראל היה מסובב את פניו כלפי ארון הקודש ואומר את הסניגוריא, והיינו טעמא, כי את העם שבשדות היה מוכיח בדברים קשים כגידין שיעשו את הישר והטוב בעיני אלקים ואדם, ובשקט ובצנעא היה פונה אל ה' להמליץ עליהם רחמים וחסדים, וע"ע ב'אגרא דכלה (פרשת דברים)@17 על המגיד מזלאטשוב זי"ע, והובא שם בדברינו עי"ש]. וכך כתב ב'מי השילוח' (פרשת בהר) "אמנם כי צוה השי"ת להוכיח איש את עמיתו ולהרחיקו מכל רע כפי היכולת, זה אינו רק במקום שיודע שיוכל להסיע אותו מזה בטוב, או על ידי תפלה, שיעורר רחמים עליו שיחזור למוטב, אך באם לא יוכל להסיר אותו צריך ללמד זכות עליו ולא לקטרג עליו, כי אין אדם יכול לדון את חבירו לכף חוב, כי פן יצר חבירו גדול מיצרו, או פן הדבר הזה מותר לו, כי יש הרבה דברים שלאדם אחד אסורים ולאדם אחד מותרים".
בתורתו של רבינו עמוד של"ב איז דא שטיקעל בענין כתבי ידות וואס איז געפונען געווארן בדורות האחרונים
דער מקור צייכענט צו מכתי"ק
איז עס געדרוקט בימינו אלו ?
כלפי מה דברי רבינו אמורים שם?
בתורתו של רבינו עמוד של"ב איז דא שטיקעל בענין כתבי ידות וואס איז געפונען געווארן בדורות האחרונים
דער מקור צייכענט צו מכתי"ק
איז עס געדרוקט בימינו אלו ?
כלפי מה דברי רבינו אמורים שם?
שו"ת חו"מ סי' קל"ט
ישר כח
תורתו איז געדריקט פאר שו"ת דברי יואל ? - אז מען זאל צוצייכנען "מכתי"ק"
אן אינטערסאנטער אנקעדאט האב איך געהערט אז ווען ר' ברוך יודא לעבאוויטש איז געבוירען, האט די רבי געזאגט אז מזאל צולייגן א נאמען און נישט געבן נאר די טאטענס נאמען אליינס, אבער מזאל קודם פרעגן די מאמע אויב זי וויל, אין די מאמע האט מסכים געווען און זי האט געזאגט -אנדעם וואס זי זאל וויסען פונעם רבי'ן- מזאל צולייגן מרדכי און דאס איז געווען די נאמען וואס די רבי האט געזאגט מזאל צוגעבן, איינער האט א מקור?
איך האב עס געהערט פון ר' ברוך יודא ע"ה אליינס
אז דו טוסט א טובה פאר א צוווייטע מענטש זיי גרייט אז דו גייסט צוריק באקומען שטיינער
בעט אבער דעם אייבערשטן אז די שטיינער זאלן זיין קליינע נישט קיין גרויסע
בתורתו של רבינו עמוד של"ב איז דא שטיקעל בענין כתבי ידות וואס איז געפונען געווארן בדורות האחרונים
דער מקור צייכענט צו מכתי"ק
איז עס געדרוקט בימינו אלו ?
כלפי מה דברי רבינו אמורים שם?
שו"ת חו"מ סי' קל"ט
ישר כח
תורתו איז געדריקט פאר שו"ת דברי יואל ? - אז מען זאל צוצייכנען "מכתי"ק"
שו"ת חלק ב' איז אויסגעקומען מ"ג - לויט די הסכמות אויף מתורתו האט מען שוין געארבעט פאר אנהייב תשמ"ג
אבער איך קלער אז די עכטע סיבה איז, ווייל די תשובה איז (לכאו') געשריבן געווארן צום מלקט פונעם מתורתו הרה"ג ר' שלמה אליעזר מרגליות ז"ל
איגרת שלומות בכתב יד הרבנית הצדקנית מסאטמאר מרת אלטא פייגא טייטלבוים אשת חבר כחבר של רשכבה"ג רבינו הקדוש מסאטמאר זצוק"ל בענייני צדקה וחסד ובגוף הדברים, ערגתה וכמיהתה לשוב לארץ הקודש. יידיש.
במכתב מבקשת מאת מקורבם של צדיקי בית סאטמאר הרבני החסיד רבי צבי פינחס הכהן מאשקאוויטש כי ישלח את הצ'ק תרומה למען האלמנות ויתומים ממה שאסף וקיבץ.
בתוך הדברים מביעה משאלתה שיזכו לשוב לארץ הקודש 'מיר וואלטין זעהרק געוואלט זיין דארטין אין וואס מאכט עפעס אונזער עוילם ווי זעהט יעצט אויס דאס לעבען דארט'. היא מבקשת ומפצירה בנמען המכתב בהיותו כהן, כי יברך וישפיע לעם בני ישראל שפע רב וברכות ישועה ורפואות. מבקשת מעמו לילך ולהזכירה במקומות הקדושים.
הרבנית חותמת את המכתב הארוך בהזכרת שמה ושם אמה 'אלטא פייגא בת גיטל'.
א שטיק היסטאריע ! ספר איבער אויפנעמען רבינו הקדוש מסאטמאר אלץ רב אין שטאט סאטמאר נאכדעם וואס ס'האט געמאכט א איבערקערעניש
די ספר איז זעלטן דא צו געפונען א יקר המציאות !
א שטיק היסטאריע ! ספר איבער אויפנעמען רבינו הקדוש מסאטמאר אלץ רב אין שטאט סאטמאר נאכדעם וואס ס'האט געמאכט א איבערקערעניש
די ספר איז זעלטן דא צו געפונען א יקר המציאות !
א שטיק היסטאריע ! ספר איבער אויפנעמען רבינו הקדוש מסאטמאר אלץ רב אין שטאט סאטמאר נאכדעם וואס ס'האט געמאכט א איבערקערעניש
די ספר איז זעלטן דא צו געפונען א יקר המציאות !