רבי אברהם יעקב ב"ר ישראל מסאדיגורא-ת"א ה' טבת תשכ"א

[פרעגער]

בא וועם איז די אור ישראל געווען אן איידעם?

בזוו"ר איז ער געווען אן איידעם ביים אלטן בוהושער הרה"ק ר' יצחק זי"ע

[משה זוך מיר]

בא וועם איז די אור ישראל געווען אן איידעם?

בזוו"ר איז ער געווען אן איידעם ביים אלטן בוהושער הרה"ק ר' יצחק זי"ע

בזוו"ש ביי זיין פעטער ר' שלום יוסף מסאדיגורא, לקח את אלמנת ר' נחום מרדכי בן ר' דוד משה מטשארטקוב.

[פרעגער]

בא וועם איז די אור ישראל געווען אן איידעם?

בזוו"ר איז ער געווען אן איידעם ביים אלטן בוהושער הרה"ק ר' יצחק זי"ע

בזוו"ש ביי זיין פעטער ר' שלום יוסף מסאדיגורא, לקח את אלמנת ר' נחום מרדכי בן ר' דוד משה מטשארטקוב.

הוא לקח את הרבנית בת שבע בת דודו הרה"ק ר' שלום יוסף מלייפציג, דער היינטיגער בעל הילולא.

[badatz]

רבי עד מלחמת עולם הראשונה - ודבקו בו מגדולי החסידים על אף היותו רק בן 19 שנה.
ממלחמת עולם הראשונה לא הי' רוצה עוד להיות רבי (עיין בהקדמה מבני ר' מוניא שפירא על ספרו חיי שלמה), אבל אחר הסתלקות אחיו האביר יעקב נעתר לבקשת החסידים לקבל עליו ההנהגה עד יום פטירתו בשנת תשל"ב[/quote]
בעזהשי''ת
סלח לי ידידי היקר שיחי' נצח
ר' שלמהניו לא נעתר אחר פטירת אחיו האביר יעקב לבקשת חסידיו ''לקבל עליו ההנהגה '' הוא לא קיבל
קשה להסביר לחסידי היום מה הפירוש הנהגה ולקחת קוויטל אצל אנשים מסוג הזה . מה הפירוש אמירת תורה בשולחן .[אצל מרן המהרי''ד מבעלז הי' נפק''מ תורה שאמר אביו בשולחן לפני שתיית יין ללאחר שאז הוא הטיש תורה] מי שזכה לראות את מרנא ורבנא מבאיאן איך ששתה היין וההכנה לאמירת התורה ראה
שזה טיש תורה ולא סתם אמירת אימרה נאה .אני לא זכיתי לראות את ר' שלמהניו בשעת הנינועים אך מי שראה אותו בקלויז טשארטקאוו ברחוב אחד העם בסוכה שאסור הי' להסתכל וליראות כי העולם התפלל
בקלויז והוא בסוכה סגורה והוא הי' אחוז בשרפי אש בנינועים ראה .הוא אמר אחר פטירת אחיו טיש תורות
וראו בחוש שהוא דבוק לקל עליון .אך הנהגה מאן דכר שמי' ודו''ק
אצל אנשים אלו המושג ''רבי'' הי' מציאות אחרת לא פשט בן אדם עם הוספה של רבי רק מציאות אחרת
התבטלות העצמיות הם חיו עם הרבש''ע דבוקים ומקושרים אליו וראו את כל הבריאה באופן אחר .הסב''ק
מהאסיאטין נבג''מ ביומו האחרון בנר הרביעי של חנוכה ביקש שיוציאו אותו למרפסת ויוכל עוד לראות את הבריאה ...מה רבו מעשיך ד' ....גדלות הבורא .שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלו .

[פרעגער]

רבי עד מלחמת עולם הראשונה - ודבקו בו מגדולי החסידים על אף היותו רק בן 19 שנה.
ממלחמת עולם הראשונה לא הי' רוצה עוד להיות רבי (עיין בהקדמה מבני ר' מוניא שפירא על ספרו חיי שלמה), אבל אחר הסתלקות אחיו האביר יעקב נעתר לבקשת החסידים לקבל עליו ההנהגה עד יום פטירתו בשנת תשל"ב

בעזהשי''ת
סלח לי ידידי היקר שיחי' נצח
ר' שלמהניו לא נעתר אחר פטירת אחיו האביר יעקב לבקשת חסידיו ''לקבל עליו ההנהגה '' הוא לא קיבל
קשה להסביר לחסידי היום מה הפירוש הנהגה ולקחת קוויטל אצל אנשים מסוג הזה . .[/quote]

כבוד הרב נסלחת!
אבל אם תעיין בהקדמת הרה"צ מקאפיטשניץ שליט"א והקדמת בני הרב מוניע שפירא ז"ל בספר חיי שלמה, תראה שאכן קיבל.
וקוויטלעך גם קיבל מאנשים מיוחדים עיין (אפי' בלי עיון רק בהסתכלות) שם ותמצא.

[בן בוזי]

בנוגע סיפור האחרון עי' בספרו הנפלא של ר' שלמה'ניו 'חיי שלמה' האיך שמספר שם שאביו האור ישראל מסא"ג היה הולך בלילה לטייל עמהם בהיותם ילדים קטנים והראם את הירח והכוכבים ולמדם עי"ז האיך להגיע ליראת שמים עילאה.

ולעומת זה מסופר ועל מרנא ורבנא זי"ע שבהיותו בשווייץ סיפור לו הנהג מה שעיניו רואות מהמראה ההוד של ההרים והגבעות וכל הפאנאראמע הנפלא, אך הוא לא רצה להביט החוצה בהטעימו 'מבשרי אחזה אלוק'.

ובנוגע מושג הרבי יש בכתבי הבילגורייער רב פתגם נפלא: אנשים חושבים שהצדיק הוא אלף פעמים חסיד, אבל האמת הוא שהצדיק הוא מושג אחר לגמרי.

[בן בוזי]

שאל אביך ויגדך!
בנוגע למה שכתבתם בענין הנהגה, אכן ר' שלמה'ניו הטעים את ענין הנהגתו הפשטנית שגם בהיתו נוהג כן הוא נוהג 'ראביסטעווע' כי גם הרבי ר' משה לייב היה נוהג עסקנות וזה היה הראביסטעווע שלו, והוא עם מעשה העסקנות שלו הוא ממשיך את הנהגת הראביסטעווע שלו, וכמובן זה היה ענין של לשבר את האוזן משא"כ בקרבו היה פשוט מכל ענין של אנוכיות כמו שהוא תובע בספרו כמו"כ פעמים.

[פרעגער]

מובא שם שהוא עסק רבות בענין להוציא ילדים יהודיים מידי הגוים והכומרים אחר שנות השואה.
האם הוא עסק יד ביד עם ש"ב מקאפיטשניץ זצ"ל, אם כן למה לא מובא שם?
זאת ודאי שהוא הי' בידידות רבה עם ש"ב הנ"ל, עיין בספרו שם שדיבר ממנו (הוא לא בהלווייתו כי הוא הי' אז בחו"ל), עיי"ש.

[badatz]

מובא שם שהוא עסק רבות בענין להוציא ילדים יהודיים מידי הגוים והכומרים אחר שנות השואה.
האם הוא עסק יד ביד עם ש"ב מקאפיטשניץ זצ"ל, אם כן למה לא מובא שם?
זאת ודאי שהוא הי' בידידות רבה עם ש"ב הנ"ל, עיין בספרו שם שדיבר ממנו (הוא לא בהלווייתו כי הוא הי' אז בחו"ל), עיי"ש.

ב''ה
הוא הי' בשנת תשי''א כשנה וחצי בארה''ב נידון ילדי ישראל שהיו במנזרים בפולני' ואז כתב הסכמה על הספר
נחלת ישראל ששואל אלכסנדר סענדער ביסטריצקי הוציא לאור .
בכלל הוא חי חיי מיסתורין ולא חי לעצמו רק להשי''ת ובניו . הוא לעצמו לא תפס מקום .עם כל השארפקייט שלו כידוע .

[בן בוזי]

ומה היו הפעולות שעשו בעד ענין זה? מעולם לא ראיתי בענין זה שמישהוא יכתוב בפעולת ההצלה שלהם

[פרעגער]

זכור לי (קראתי ספרו בילדותי) שהערשל ברוינשטיין כותב בענין זה

[badatz]

ומה היו הפעולות שעשו בעד ענין זה? מעולם לא ראיתי בענין זה שמישהוא יכתוב בפעולת ההצלה שלהם

מסתמא בארכיווען של הרב זאב פארהאנד מוועסט-סייד יש הרבה דברים כי הוא הי'בתוך העניינים.

[בן בוזי]

אודות פעולותיו של הרב פארהאנד להצלה עי' פה

[בן בוזי]

היינט נאכט ה' טבת געפאלט אויס דער יאהרצייט פון כ"ק בעל האביר יעקב ז"ל

זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל.

[שטיקל גבאי]

הרה"צ האביר יעקב

[כתרילבקער]

הרב הבד"צ צודק וגם פראגער צודק.
כל ענין של "הנהגה" היה אצליהם שונה מתפיסתנו כיום.
בכלל, על עזיבתו את האדמורו"ת שמעתי כמה דברים שאמר, זה לא כמה גרסאות אלא הוא בעצמו אמר כמה דברים. כ"פ אמר שאכן עזב האדמורו"ת. ולפעמים אמר שלא עזב האדמורו"ת אלא האדמורו"ת שלו הוא כדרך הרמ"ל מסאסוב והשפאלער זיידע זי"ע. כידוע שבשנים אלו עסק בדרכיהם.
לאחר פטירת אחיו, קשה בדיוק לומר מה השתנה אצלו. הוא המשיך בפעולותיו כרגיל.
ולאחר הפצרות הסכים לשבת בהילולות ולומר תורות.
כמו"כ קויטלעך גם לא היה פשוט. והיה קשה לשכנעו שיקבל.
מי שנתן לו בסופו של דבר הקויטל הראשון, היה הרה"צ מקאפישניץ שליט"א, כך שמעתי מר"ש כהן מת"א.
על פעולותיו בפדיון שבוים אפשר לכתוב ספר. מה שקורה, שהשכיחו את פעולותיו, הוא היה מהראשונים שפעלו בזה ולא זנח זאת עוד הרבה שנים אח"כ.
אולי הרב הבד"צ ירחיב בזה.

[פרעגער]

רבינו עם חותנו הרי"מ מקאפיטשניץ זצ"ל

[פרעגער]

רבינו בצעירותו

[בן בוזי]

בענין החיי שלמה, אפשר לראות במוחש שהיה לו כעין הארה משמים בעת שנהג רביסטעווע והוא אך בן י"ט שנה אמר תורות בעמקות רבה, ואחר עזיבת הראביסטעווע אמר תורות בסגנון אחר לגמרי מאוד מחשבה'דיג ועם הרגש, ההרגשה שלו כמעט ולא מוצאים כזאת אצל אחרים ההרגש יש לו ממשות שממש אפשר למשש כשקוראים בספרו.

התורות שאמר בה' טבת בהילולת אחיו בעל ההילולא דהיום, הם כל כך מרוגשים ואינטערעסאנט, הוא אומר שם באמצע שהוא ישתק משך כמה דקות והנוכחים יכנסו את עצמם בתוך מחשבותם ויזכירו את עצמם מאיזה מאמר ששמעו מבעל ההילולא, או מענין פרטי שהיה להם עם בעל ההילולא, ובכך יתקשרו בשייכות עם בעל ההילולא.

ובכלל מדומה לי שמי שרוצה להבין המשמעות האמיתית של יום הילולא של צדיק וההרגשים העולים בזכירת זכרונם של הצדיקים ביום הילולם יעיין בהספרים אביר יעקב וחיי שלמה בהתורות שאמרו בעת הילולת אבוה"ק האדמורים לבית רוזין.

[פרעגער]

בהקדמה להספר חיי שלמה, כותבים, שיש דב"ק שאמר בה' טבת ויש שרשם לעצמו ולא אמרם, ולדוגמא יש לה' טבת שנת תשכ"ה שני מאמרים, א' אמר וא' רשם לעצמו.

[סטרעטענער אייניקל]

של אדמו"ר אביר יעקב זי"ע

[הרב ר' אשר]

זכותו יגן עלינו.

אפשר האט מען שוין געשריב'ן…
כ'האב גהערט אמאל, אז אין וויען, האבן די רשעים ימ"ש ארויס געשטעלט די רבנים צו קערן די גאס, און דער אביר יעקב זצוק"ל האט זיך אונטער גענומען, אז אויב ער וועט זוכה זיין ארויף גיין קיין ארץ ישראל וועט ער דארט קערן די גאס.
און אזוי האט ער טאקע געטוהן, אלע פארטאג'ס פלעג ער אויסקערן די גאס פאר זיין שטוב.

[פרעגער]

א בילד פון די מציבה

[חיים ושלום]

זי"ע ועכי"א

[פריידאנזוהן]

היינט איז די יא"צ