ר' שמחה הכהן ראפאפורט וחתנו רבי שמואל חריף מאוסטרה זצ"ל

תולדות וסיפורי צדיקים וחסידים

די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד

מגבעות
שר העשר
תגובות: 27
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יוני 19, 2018 1:39 pm

ר' שמחה הכהן ראפאפורט וחתנו רבי שמואל חריף מאוסטרה זצ"ל

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מגבעות »

א גוט'ן חשובע חברים, כ'האב א שטיק צייט אפגעשריבן פאר מיר א שטיקל מאמר איבער דעם גרויסן איד, און לעת עתה האבן מיר נאך אלץ נישט געקענט טרעפן מער פרטים.

אדרבה ווער קען ארויסהעלפן און מברר זיין.

א דאנק

רבי שמואל חריף מאוסטרה זצ"ל


בשנת תק"ן לפ"ק נפטר בעיר פראג אורח רך בשנים אשר התעכב שמה לסדר כתביו ולהדפיסם,
והספידו רב העיר ה"ה הג"ר יחזקאל לאנדא הנודע ביהודא, וישא משלו ויאמר שבדיני ממונות היה הנפטר
חריף יותר מרבי יהונתן בעל התומים, ועל מצבתו חרטו:


יום ב' כ"ה
סיון תק"נ לפ"ק פ"נ
הרב הגדול המופ'
מוהר"ר שמואל
אסטרהא זצ"ל
בן מוה"ר חיים
זצ"ל ממדינת
פולין ת. נ.
צ. ב. ה.

מי הוא זה ואי זה הוא אשר מלא כריסו בש"ס ופוסקים ונקרא בדורו ר' שמואל חריף.

בספר נחלי דבש (לבוב תרפ"ח) מאת נכדו ר' שמואל ב"ר שלמה פרידמאן אנו מוצאים לראשונה כמה
דברים עליו, וז"ל

״הג"מ שמואל הנודע בשם החריף מאוסטרהא שהיה דור ד' להמהרש"א, והשאגת אריה היה דודו,
ומביא בשם הגדולים השלישי לר"א איטינגא דבשנת תק"מ כאשר נחלה השאגת ארי' ונטה למות חשב
קודם פטירתו את הגאון מ' שמואל הנ"ל בין הרבנים הראוים למלא מקומו בק' מיץ, ואחרי פטירתו כתבו
אליו ראשי הקהל דק' מיץ לבוא אליהם ונסע שמה וכאשר עבר דרך עיר פראג נתעכב שם כחצי שנה, כי
רצה מתחלה לסדר הכתבים שלו בדפוס ונפטר שם, והגאון נודע ביהודא הספידו ואמר עליו כי בדיני ממונות
היה חריף יותר מהגאון רבינו יהונתן בעל התומים ונשאר ממנו כתבים רבים ונאבדו בעיר פראג ונתפזרו בין
תלמידיו, והגאון בעל אור חדש בקידושין דף כ"ד דפוס פראג מביא מה ששמע משמו דבר חידוש מפי אחד
מתלמידיו, והרב ר' שאול בנו בהיותו בימי נעוריו בקאזניטץ אצל המגיד זי"ע ושאל אותו חתנו של המגיד
הרב מגרעכיץ (הג"ר אבי עזרא זעליג מגרעניצא) אביו של הרה"ק ממאגאלניצא עליו מי הוא וכאשר אמר לו
שהוא בן הרב ר' שמואל הנ"ל עמד מכסאו ואמר ברוך השם כי זכיתי לראות זרע בנו של אותו צדיק ר'
שמואל מורי ורבי.״


לדאבוננו אין לנו חלק הספר השם הגדולים השלישי (יתכן שזה עוד בכתב יד) ואין אתנו להתוודא מה
שכתוב שם, אבל אם נעיין בספר אור חדש (מאת הג"ר אליעזר קאליר אב"ד רעכניץ נכד הפנים מאירות) דפוס ווינא
תקנ"ט דף כ"ד ע"ב נמצא כיוצ"ב וז"ל.

״שמעתי מתלמידי הוותיק המופלג מוה"ר ישראל ב'הרבני המופלג מוה"ר שמואל מק"ק מאקאווי
ממדינת פולין משם רבו המובהק החריף המנוח מוה"ר שמואל זצ"ל שהי' נקרא ר' שמואל אוסטרא ומנוחתו
כבוד בק"ק פראג, כי נח נפשיה שמה מידי עברו ואמרתי להעלות לטובה זכרו, ובפרט דאיכא למיחש ששמה
ספו תמו ובעלו כתביו וספרו אשר היה רוצה להדפיס ולהוציאו לאורו, ומי שמתלבש בטליתו יעקר זכרו אשר
יאמר כי הוא זה וכו'.״

הרי לנו שהיה איש מורם מעם, חריף ובקי והעמיד תלמידים, אז מאיפה בא ואיה מקום משפחתו.

לאחרונה יצא ספר מנכדו בשם שיח שמואל ושם משער יוחסו לאביו ולהמהרש"א בדרך זה, הרי
יודעים אנו שר' שמואל בא מהעיר אוסטראה ושהיה דור ד' להמהרש"א שהיה גם כן רב ואב"ד אוסטראה,
וכמו כן אנו יודעים ששם אביו הוא ר' חיים, הנה בספר מזכרת לגדולי אוסטראה באות פ"ד (דף 152) מספר
לנו על "הרב הנגיד חכם הכולל רופא מומחה מפורסם מוהר"ר מנחם מענדיל סג"ל מלבוב" ובתוך הדברים
כותב "בעירנו קוראין אותו חתן המהרש"א ומאשר ידענו כי לא קרבו זה אל זה (שהרי המהרש"א נפטר כמאה
וחמש עשרה שנה קודם פטירת ר' מנחם מענדיל)
אחשוב כי אשתו היתה נכדת המהרש"א ז"ל והוא בעצמו
היה ממשפחת המהרש"א ז"ל כן קבלתי"
ואח"כ הוא מונה את בניו וחתניו ובין חתניו הוא מונה "חתנו
מוהר"ר חיים נמצא כתוב בפנקס 'לר' חיים חתן הרופא מומחה בבואו מפ"פ'"
ובמקום אחר מספר לנו
המזכרת לגדולי אוסטראה על שלש מצבות בחלקו של המהרש"א והם של שלש נשים שמקובל שהם נכדי
המהרש"א ואחד מהם היא של אשה חשובה מ' שעריל בת ר' מנחם הרופא מומחה.

ולפי זה משער בספר שיח שמואל שיתכן שר' חיים חתן הרופא מומחה ר' מנחם מענדיל הינו ר' חיים
אביו של ר' שמואל מאוסטרה ולפי זה ר' שמואל אכן היה דור ד' להמהרש"א כך:

דור א: ר' שמואל מאוסטרה בן
דור ב: ר' חיים חתן
דור ג: ר' מנחם מענדיל הרופא מומחה חתן
דור ד: אחד מבני או חתני
המהרש"א ז"ל.

ועכשיו נבוא לחותנו של ר' שמואל, הנה בספר נחלי דבש הנ"ל מסיים הקטע כך, "חמיו של הרב ר'
שמואל היה הרב ר' שמחה רפאפורט נכד הג"מ ליבוש ראש ישיבה בהגאון מ' ר' חיים כהן רפאפורט אבד"ק
לבוב ולמעלה בקודש זכר כולם לברכה"
עכ"ל.

ולפי דבריו נראה שר' שמואל היה חתן ר' שמחה רפאפורט שהיה נכד (בן בנו או בן בתו) ר' לייבוש ר"מ
בן הג"ר חיים
, והיינו דור ג' לר' חיים אב"ד לבוב, וחסר דור אחד שלא פרט שם.

אך לפי חשבון השנים זה קצת קשה, שהרי ר' חיים אב"ד לבוב נולד בשנת ת"ס (אלף מרגליות לר' מאיר
וונדר דף 360)
ונפטר בשנת תקל"ג, בנו ר' לייבוש נפטר בחיי אביו בשנת תקי"ט, ומצאנו שבנו של ר' לייבוש
ה"ה ר' משה כבר שימש ברבנות בעיר בוליחוב בשנת תקי"ג ולו היה שני בנים ושם הבן האחד הוא אכן ר'
שמחה
(עיין הספר שלשלת היחס של משפחת אורנשטיין - ברודא דף 38 , ויש שאמרו שהוא עצמו היה נקרא ר' משה
שמחה)
שנקרא ר' שמחה הגדול.

אם נחשוב לכל הפחות שבע עשרה שנים בין כל דור ודור ור' חיים נולד בשנת ת"ס אז בנו ר' לייבוש
נולד בערך בשנת תע"ז ובנו ר' משה נולד בערך בשנת תצ"ד ולפי זה כבר שימש ברבנות בהיותו רק כבן
תשע עשרה ואם נגיד שבנו ר' שמחה נולד בשנת בערך תקי"א אז לכל המוקדם בתו נולדה בשנת תקכ"ט.

אמנם ידענו שר' שאול בן ר' שמואל מאוסטרה כבר נולד בערך בשנת תקמ"ב האם יתכן שאמו היתה
רק כבת י"ג?

והנה הרב נ"א וקשטיין במאמריו "ויתילדו" מקדיש מאמר אחד ליוחס ר' שמואל צבי הלוי וויינפעלד
דומ"ץ בסטראפקוב
תחת הכתרון "חשיפת זהותו העלומה של "רבי שמואל חריף" מראשי משפחת
"ויינפלד" המיוחסת"
בתוך המאמר מצטט את ה"נחלי דבש" אך לא מביא הסיום רק כמה עובדות ומסיים
המאמר בזה הלשון "על מנת להשלים את שלשלת היוחסין של משפחת "ויינפעלד", יש לערוך מחקר בפני
עצמו לתולדות רבי שמואל חריף מאוסטרהא ואביו רבי חיים, וחותנו הגאון רבי שמחה בן הגאון רבי חיים
רפאפורט מלבוב, וכו'. ועוד חזון למועד אי"ה"
.

וראה כאן דבר חדש, לא כפי שמובא בנחלי דבש שר' שמחה חותן ר' שמואל חריף ההיה נכדו של ר'
לייבוש בן ר' חיים אב"ד לבוב
, אלא שחותנו ר' שמחה הינו בן ר' חיים אב"ד לבוב ולפי זה הוא אח ר' לייבוש
ראש הישיבה
, ואז נולד כאן בן שלישי לר' חיים, דהנה בשו"ת רבינו חיים כהן, שמעתיק שם צוואת ר' חיים,
ושם הוא מזכיר רק את שני בניו ר' לייבוש ר"מ ור' נחמן אב"ד גליגא, ומתוך דבריו נראו שלא נותר לו רק
בן אחד ואחיו מת, ולפי הרב וקשטיין הרי יש לו בן שלישי ובשם ר' שמחה נקרא כשם אביו הג"ר שמחה
אב"ד הוראדנא ולובלין
.

ולא הוא בלבד חישב כן, בספר אלף מרגליות מאת ר' מאיר וונדר כשמפריט ילדי ר' חיים אב"ד לבוב
אכן יש לו שם הבן השלישי ר' שמחה ואף יודע לציין שהוא שימש כאב"ד פודהייץ.

מהיכן לקחו הבן השלישי הנה בספר שם הגדולים החדש בחלק א' אות ש' וז"ל. "הרב מו"ה שמחה
הכהן ראפפארט גאון גדול ומפורסם בדורו חסיד ועניו אבד"ק פאדהייץ והוא בן הגאון מאור הגולה מו"ה
חיים כהן ראפפארט אבד"ק סלוצק ודק"ק לבוב עיין [בית אברהם] בח"ב."
(עיין לקמן שהוא הספידו).

הרי יש לנו מקור יותר ישן שהיה משהו בשם ר' שמחה הכהן רפאפורט שישמש כרב בעיר פודהייץ,
אם נכון הדבר שהיה רב בקהילה כה חשובה אז בוודאי נוכל למצוא משהו אודותיו, ואכן בספר פודהייצה
רשם הרב וולף פייארשטיין אודות רבני הקהילה ובתוך השאר כותב "אחריו עלה על כסא הרבנות בעירנו
הרב מו"ר ר' שמחה ראפאפורט, גאון גדול בדורו, בן להגאון ר' חיים כהן ראפאפורט אבד"ק לבוב, נפטר
בשנת תקפ"ה (1825), ראה "דעת קדושים" עמוד 164 , (אנשי שם)".


ראשית כל קצת מוזר שהאריך ימים כחמישים ושתים שנים אחרי פטירת אביו ר' חיים שנפטר בשנת
תקל"א כבן שבעים ושלש, נמצא שר' שמחה היה לכל הפחות קרוב לבן תשעים כשנפטר, אבל זה לא
מכריע שהרי ציין שם מקור לדבריו מספר דעת קדושים אז ניתי ספר ונחזה, וזה לשונו שם בדעת קדושים.

"להג"מ נחמן מגליגא שני בנים:

הגאון מוה' שמחה הכהן רפאפורט אב"ד בק"ק ראדמישלא ופאדהייץ, הסכים על הדפסת הרמב"ם
בברדיצוב בשנת תקס"ז וחתם "שמחה הכהן באאמו"ר הגאון המפורסם מ' נחמן הכהן רפפורט אבד"ק
ראדמישלא" וממעל להסכמתו כתוב "אבד"ק פאדהייץ ולע"ע בק"ק ראדמישלא" נפטר בשנת תקפ"ה
ויקונן עליו הגאון מ' אברהם אבלי אבד"ק חערסאן ונדפס הספדו בספרו בית אברהם".


לא מצאתי הרמב"ם דפוס בראדיטשוב תקע"ח להתוודא ההסכמה, אבל זו לא היה ההסכמה היחידה
שנשאר מר' שמחה, ומצאנו ההסכמה מאיתו על ספר מאיר עיני חכמים מאת מחותנו הג"ר מאיר אב"ד
קראסטשוב וחאדארקוב
וז"ל מתוך ההסכמה "כבוד מחותני חתן נכד דודי זקיני וכו'" וחותם "הק' שמחה
באאמ"ו הרב המנוח מוה' נחמן הכהן ראפאפורט זצללה"ה:"
(קראו מחותני שהרי בנו ר' אברהם אביש יצחק
רפאפורט היה חתן הג"ר מאיר הנ"ל).

מעתה אין אנו צריכים לעוד ראיות והוכחות שהרי הוא בעצמו מעיד שהוא בן ר' נחמן אז בכל מקום
שרואים ר' שמחה אב"ד ראדמישלא ופאדהייץ הלה הוא רק נכד ר' חיים שהיה בן בנו ר' נחמן אב"ד גליגא
(גלאגוב), וזה יותר נכון לפי חשבון השנים.

אז לפי וקשטיין חשבון השנים בין ר' שמואל מאוסטרה לר' חיים אב"ד לבוב הינו יותר נכון ואז נולד
לנו בן חדש לר' חיים שלא נודע לנו לפני כן, או שצריכים להרחיבו בדור אחד היינו ר' נחמן אב"ד גליגא,
ואגב יכולים להעיר שיתכן כך הוא לפי שג"ר שמחה אב"ד פאדהייץ היה חתן הג"ר מאיר מרגליות בעל מאיר
נתיבים
והוא נתקבל לרב ואב"ד אוסטרה בערך בשנת תקל"ז ועבר לגור שם, ומן הסתם חתנו ר' שמחה
ביקר שם מפעם לפעם ויתכן ששם לקח את ר' שמואל מאוסטרה לחתן בתו.

אבל מה אם מה שכתוב הבעל נחלי דבש, הלא לפי זה אכן היה נכד ר' חיים אבל לא נכד ר' לייבוש
ר"מ
.

כדאי לציין שבעיר אוסטרה באותן השנים (וקצת מאוחר) היה עוד אחר בשם ר' שמחה וגם הוא נכד
ר' חיים כהן רפאפורט אב"ד לבוב והינו: ר' שמחה בן ר' ארי' יהודא לייב חתן הג"ר נחמן כ"ץ (ב"ר בצלאל בן
הסמיכות חכמים)
אב"ד אוסטרה חתן הג"ר חיים אב"ד לבוב, אבל בוודאי לא נתכוונו לו שהרי במזכרת גדולי
אוסטרה
מביא מהפנקס בשנת תקכ"ט וזקינו ר' נחמן כ"ץ מזכירו כילד.

וכמו כן כדאי לציין על עוד ר' שמחה הכהן רפאפורט מעת ההוא, והוא ר' שמחה הכהן רפאפורט חתן דודו
ר' חיים הכהן רפאפורט אב"ד לבוב והוא עצמו היה בן ר' בנימין הכהן רפאפורט אחי ר' חיים.

ובקשתי שטוחה לפני כולכם, על מי שיש לו מה להוסיף לברר הענין נא לפנות עלי, תודה.

צוגעלייגט איז א PDF ווערסיע
אטעטשמענטס
r_shmiel_charif.jpg
r_shmiel_charif.jpg (228.98 KiB) געזען 1752 מאל
r_shmiel_charif.pdf
(153.59 KiB) געווארן דאונלאודעד 101 מאל
מגבעות
שר העשר
תגובות: 27
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יוני 19, 2018 1:39 pm

Re: ר' שמחה הכהן ראפאפורט וחתנו רבי שמואל חריף מאוסטרה זצ"ל

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מגבעות »

שוין דורך א שטיק צייט, אבער אפשר דאך געפינט זיך איינער וואס קען מיר העלפן מפנח זיין ווער דער ר' שמחה איז געווען?
שרייב תגובה

צוריק צו “צדיקים וחסידים”