שושלת אליק
די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד
-
- שר האלף
- תגובות: 1817
- זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג פעברואר 15, 2019 11:42 am
מרת אסתר אשת ר' אהרן
[align=center]פ"נ הרבנית אסתר בת הרה"צ ר'
אברהם מסטרעטין זי"ע אשת
הרה"צ ר' אהרן בראנדויין זצ"ל
נ' י"ד חשון תנצב"ה[/align]
אברהם מסטרעטין זי"ע אשת
הרה"צ ר' אהרן בראנדויין זצ"ל
נ' י"ד חשון תנצב"ה[/align]
- אטעטשמענטס
-
- מרת אסתר ב.jpg (276.42 KiB) געזען 4910 מאל
-
- שר האלפיים
- תגובות: 2750
- זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אקטאבער 21, 2015 4:49 pm
-
- שר האלף
- תגובות: 1817
- זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג פעברואר 15, 2019 11:42 am
-
- שר האלף
- תגובות: 1817
- זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג פעברואר 15, 2019 11:42 am
גרויסער יחסן האט געשריבן:נחום וואהלינער האט געשריבן:ב. איך האב גערעדט מיט איינער וואס האט געזעהן דעם כת"י און ער זאגט אז ס'איז געשריבן אויף א אופן וואס מ'קען נישט זאגן אז ס'איז א טעות (צום באמערקונג אז איך האב פאראכטן נישט "כ"ה נאר "כ"ח" אזוי שטייט אין ספר)
איך וויס נישט מיט וועמען איהר האט גערעדט אבער פון דער הקדמה פון דער מו"ל איז משמע אז זיי האבען נישט געהאט דער עצם כת"י עיי"ש
אבער לגופו של ענין וועל איך מעתיק זיין וואס איינער האט לעצטענס געשריבען
בתפארת בנים אבותם כתב כ"ה אב וטעות הוא דבגדולת מרדכי לאחר פרשת עקב יש תורה להלולא דאדמו"ר כ"ח אב ובתוך הדברים כתב ואם היום ההוא בערב שבת נמשך שמחת הלולא גם בשבת וראש חודש וכו' וכוונתו שהיארצייט אירע בכ"ח אב ער"ש ערב ר"ח אלול (וכדאי לציין שכן היה בתר"ט שנת פטירת ר' יוסף דוד ואחריו בתרי"ב תרט"ז ותרל"ו) וכ"ה אב מעולם לא אירע בע"ש (חל ביום שחל ר"ה שאחריו ולא אד"ו ראש) וכן בספר שקל הקודש איתא בכ"ח לא אמרתי דבר עיי"ש וכן בשם ושארית כתב דנסתלק בכ"ח אב ולא הוצרכתי להאריך רק מפני שהמלקטים בזמנינו מציינים כאילו שיש ב' גירסאות בזה ותולים דח' וה' מתחלפים וכו'
-
- שר האלפיים
- תגובות: 2750
- זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אקטאבער 21, 2015 4:49 pm
אליעזר לאנדא האט געשריבן:ירום הודו האט געשריבן:אליעזר לאנדא האט געשריבן:.
ייש"כ אויף די בילדער פון די מצבות.
ווי ליגט ר' הערש ליב ?
אלע פיר ליגען אין צפת, די ערשטע דריי אין די מערה פון דער באר מים חיים, און מרת אסתר, בערך האלב וועגס ציווישען דער אריז"ל און ר' ליב בעל היסורים מאכט מען א רעכטס ארויף דער בארג
די באבע אסתר ליגט אויבן צווישען די צוויי בערג צוזאמען מיט איר טאכטער זוו"ר פון הרה"ק רפ"ד מבאסטאן זצוק"ל
-
- שר האלף
- תגובות: 1817
- זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג פעברואר 15, 2019 11:42 am
-
- שר האלף
- תגובות: 1817
- זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג פעברואר 15, 2019 11:42 am
dovidal האט געשריבן:שנת תקס"ט ברענגט דער מדפיס מאיר ליטוואק מלבוב שהרה"ק צבי הירש ליב מאליק שליט"א צוה להדפיסו
====================================================================================
צ"ל שנת תקע"ב ברענגט דער מביא לבית הדפוס מאיר ליטוואק מלבוב שהרה"ק צבי הירש ליב מאליק זצ"ל צוה (?) להדפיסו, והכל על מקומו יבוא בשלום (עכ"פ סדר טהרות איז זיכער משנת תקע"ב ווי ער שרייבט שנת בעצת"י (תקע"ב) הוי"ה תקו"ם (תקע"ב), דער מדפיס איז ר' נפתלי הירץ גרושמאן)
-
- שר האלף
- תגובות: 1817
- זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג פעברואר 15, 2019 11:42 am
http://www.zadikim.net/?p=19802
אוקראינה: הולך ומוקם האוהל על מקום מנוחת הרה”ק רבי צבי אריה מאליק זי”ע
כ תמוז תשעט
חיים לייפר | קברי צדיקים |כ׳ תמוז תשע״ט
בעיר אליק באוקראינה נשלמת בימים אלו הקמת האוהל המחודש על שטח בית העלמין הגדול, בו היה טמון הרה”ק רבי צבי אריה מאליק זי”ע, מגדולי תלמידי הרה”ק רבי יחיאל מיכל המגיד מזלאטשוב זי”ע ומידידיו הקרובים של הרה”ק רבי נחמן מברסלב ז”ע, שאף שוחח עמו מספר פעמים בדברי תורה ובדברי קבלה, והתבטא עליו כי יש בו מחכמת שלמה המלך. הרה”ק רבי צבי אריה מאליק זי”ע היה מייסדה של שושלת אליק ואלפים הסתופפו בצילו הטהור, המונים מכל הסביבה באו להתדפק על דלתות ביתו, חלקם לקבלת ישועה וברכה, חלקם לקבלת דרך בעבודת ד’.
בי”א תשרי שנת תקע”ב הסתלק הצדיק לבית עולמו והוא בן חמישים שנה בלבד. פטירתו היתה כאותם הצדיקים שיום לידתם ויום פטירתם היו באותו התאריך בדיוק. קברו נכרה בבית העלמין הגדול של אליק ומשך שנים רבות היה נודע מקום מנוחתו כמוקד עלייה לרגל לכל המבקשים לפעול ישועות ורפואות.
בצוק העתים הרסו הערלים האנטישמים את כל שטח בית החיים ועקרו את המצבות באטימות וברשעות, והשליכו אותן כדומן על פני האדמה בוואדי הסמוך. לאחר שהשטח פונה מכל המצבות, חרשו את המקום והפכוהו לשדה תבואה, למרבה החרפה. היות וחרשו את האדמה, נמצאות העצמות של מאות הנפטרים בחלקה העליון של האדמה ובחפירה קלה מגיעים אל העצמות.
הרב ישראל מאיר גבאי יו”ר אגודת ‘אהלי צדיקים’ שביקר במקום לפני מספר שנים וגילה את המעשה המחפיר, הבין כי עליו לפעול מיידית מול הגורמים בעירייה כדי להכריז על המקום כשטח פרטי וסגור, כדי להחזיר למקום את קדושתו הקדומה ולשמור בכל מחיר על כבודם של מאות הטמונים בבית העלמין העתיק באליק. לאחר הבאת הוכחות ברורות כי אכן היה במקום זה בית קברות פעיל עם מאות מצבות, הסכימה העירייה לשתף פעולה ולהחזיר את השטח לידי אגודת אהלי צדיקים שקיבלה על עצמה לטפל בכבודו של מקום זה.
יצוין כי בעבר התעסק בניסיונות לשיפוץ האוהל, הרה”ח ר’ מרדכי וייס ז”ל מעיה”ק ירושלים, שפנה לגורמים שונים שיטפלו בנושא החשוב לו ואף הוזיל כסף רב מכיסו לצרכים אלו, אך מה מאד נכזבה תוחלתו כשהתברר לו כי הניח כספו על קרן הצבי ולא נעשה דבר לקידום הקמת האוהל. עד כדי כך, שבני משפחתו סיפרו לאחר פטירתו שבשנותיו האחרונות התהלך ר’ מרדכי בכאב לב על הפרויקט של הקמת האוהל בשטח בית העלמין באליק, שירד לטמיון ולא זכה לראות בהקמתו ובבניינו. גורמים אלו גם ניסו לחבל בקשריה של אגודת ‘אהלי צדיקים’ שפועלת באופן חוקי עם עיריית אליק.
בזריזות אופיינית מיהר הרב גבאי להניח את היסודות של מבנה האוהל והשלד הבסיסי כבר עומד על תילו במרכז בית העלמין באליק, כאשר התכנית היא לסיים את המלאכה בשבועות הקרובים והאוהל החדש יהיה בנוי כתבניתו של בית הכנסת העתיק של אליק, כדי שיהיה זכר לקהילה מפוארת זו שעלה עליה הכורת בימי המלחמה, הי”ד. יצוין כי באוהל החדש יועמד לוח זכרון והנצחה לעילוי נשמת הרה”ח ר’ מרדכי וייס ז”ל מירושלים שהצטער מאד על שלא זכה לראות את בניין האוהל עליו מסר נפשו וכספו.
הדמיית האוהל שיוקם באליק
כהיום
דער בית המדרש וואס דער "אוהל" דארף נאך מאכען
אוקראינה: הולך ומוקם האוהל על מקום מנוחת הרה”ק רבי צבי אריה מאליק זי”ע
כ תמוז תשעט
חיים לייפר | קברי צדיקים |כ׳ תמוז תשע״ט
בעיר אליק באוקראינה נשלמת בימים אלו הקמת האוהל המחודש על שטח בית העלמין הגדול, בו היה טמון הרה”ק רבי צבי אריה מאליק זי”ע, מגדולי תלמידי הרה”ק רבי יחיאל מיכל המגיד מזלאטשוב זי”ע ומידידיו הקרובים של הרה”ק רבי נחמן מברסלב ז”ע, שאף שוחח עמו מספר פעמים בדברי תורה ובדברי קבלה, והתבטא עליו כי יש בו מחכמת שלמה המלך. הרה”ק רבי צבי אריה מאליק זי”ע היה מייסדה של שושלת אליק ואלפים הסתופפו בצילו הטהור, המונים מכל הסביבה באו להתדפק על דלתות ביתו, חלקם לקבלת ישועה וברכה, חלקם לקבלת דרך בעבודת ד’.
בי”א תשרי שנת תקע”ב הסתלק הצדיק לבית עולמו והוא בן חמישים שנה בלבד. פטירתו היתה כאותם הצדיקים שיום לידתם ויום פטירתם היו באותו התאריך בדיוק. קברו נכרה בבית העלמין הגדול של אליק ומשך שנים רבות היה נודע מקום מנוחתו כמוקד עלייה לרגל לכל המבקשים לפעול ישועות ורפואות.
בצוק העתים הרסו הערלים האנטישמים את כל שטח בית החיים ועקרו את המצבות באטימות וברשעות, והשליכו אותן כדומן על פני האדמה בוואדי הסמוך. לאחר שהשטח פונה מכל המצבות, חרשו את המקום והפכוהו לשדה תבואה, למרבה החרפה. היות וחרשו את האדמה, נמצאות העצמות של מאות הנפטרים בחלקה העליון של האדמה ובחפירה קלה מגיעים אל העצמות.
הרב ישראל מאיר גבאי יו”ר אגודת ‘אהלי צדיקים’ שביקר במקום לפני מספר שנים וגילה את המעשה המחפיר, הבין כי עליו לפעול מיידית מול הגורמים בעירייה כדי להכריז על המקום כשטח פרטי וסגור, כדי להחזיר למקום את קדושתו הקדומה ולשמור בכל מחיר על כבודם של מאות הטמונים בבית העלמין העתיק באליק. לאחר הבאת הוכחות ברורות כי אכן היה במקום זה בית קברות פעיל עם מאות מצבות, הסכימה העירייה לשתף פעולה ולהחזיר את השטח לידי אגודת אהלי צדיקים שקיבלה על עצמה לטפל בכבודו של מקום זה.
יצוין כי בעבר התעסק בניסיונות לשיפוץ האוהל, הרה”ח ר’ מרדכי וייס ז”ל מעיה”ק ירושלים, שפנה לגורמים שונים שיטפלו בנושא החשוב לו ואף הוזיל כסף רב מכיסו לצרכים אלו, אך מה מאד נכזבה תוחלתו כשהתברר לו כי הניח כספו על קרן הצבי ולא נעשה דבר לקידום הקמת האוהל. עד כדי כך, שבני משפחתו סיפרו לאחר פטירתו שבשנותיו האחרונות התהלך ר’ מרדכי בכאב לב על הפרויקט של הקמת האוהל בשטח בית העלמין באליק, שירד לטמיון ולא זכה לראות בהקמתו ובבניינו. גורמים אלו גם ניסו לחבל בקשריה של אגודת ‘אהלי צדיקים’ שפועלת באופן חוקי עם עיריית אליק.
בזריזות אופיינית מיהר הרב גבאי להניח את היסודות של מבנה האוהל והשלד הבסיסי כבר עומד על תילו במרכז בית העלמין באליק, כאשר התכנית היא לסיים את המלאכה בשבועות הקרובים והאוהל החדש יהיה בנוי כתבניתו של בית הכנסת העתיק של אליק, כדי שיהיה זכר לקהילה מפוארת זו שעלה עליה הכורת בימי המלחמה, הי”ד. יצוין כי באוהל החדש יועמד לוח זכרון והנצחה לעילוי נשמת הרה”ח ר’ מרדכי וייס ז”ל מירושלים שהצטער מאד על שלא זכה לראות את בניין האוהל עליו מסר נפשו וכספו.
הדמיית האוהל שיוקם באליק
כהיום
דער בית המדרש וואס דער "אוהל" דארף נאך מאכען
-
- שר האלף
- תגובות: 1817
- זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג פעברואר 15, 2019 11:42 am
אז איינער טוהט עפעס איז עס אפשר בעסער ווי גארנישט אבער עלובה עיסה שנחתומה מעיד עליה "האוהל המחודש על שטח בית העלמין הגדול" "כבר עומד על תילו במרכז בית העלמין באליק"
גוגל מעפס דער בית החיים איז דער שטח לינקס פון הויז 32
גוגל מעפס דער בית החיים איז דער שטח לינקס פון הויז 32
-
- שר חמש מאות
- תגובות: 741
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג פעברואר 01, 2010 9:41 pm
האם ידוע?
האם יודעים היכן בבית החיים היה האוהל \ הציון של האדמורי"ם מאליק?
"כיון שנצטרך אדם לבריות פניו משתנות ככרום... מתהפך לכמה גוונין" [ברכות ו' ע"ב]
היינו לאותם גוונים והבחינות שהן הן הנותנים לו [רשפי אש נעשכיז]
היינו לאותם גוונים והבחינות שהן הן הנותנים לו [רשפי אש נעשכיז]
-
- שר האלף
- תגובות: 1817
- זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג פעברואר 15, 2019 11:42 am
-
- שר האלפיים
- תגובות: 2750
- זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אקטאבער 21, 2015 4:49 pm
ר' מרדכי ווייס המוזכר לעיל טרח הרבה שנים וקיבץ כל מידע אפשרי אודות מיקומו של האהל והביה"ח אך אחר כל השתדלותיו לא זכה לקבל הרשיונות
מקום האהל בערך ידוע אבל לא בדיוק.
רי"מ גבאי מיהר לבנות כאן לפני שאחרים יתערבו [א.ש.] ואף התקשר לכמה מבני המשפחה שידברו עם הנ"ל שלא יתערב.
אין מידע מי מארבעת האדמורי"ם טמונים באהל כולם או מקצתם, בקיצור: א געכאפטע ארבעט אהן קיין בירורים כדרכו בקודש.
מקום האהל בערך ידוע אבל לא בדיוק.
רי"מ גבאי מיהר לבנות כאן לפני שאחרים יתערבו [א.ש.] ואף התקשר לכמה מבני המשפחה שידברו עם הנ"ל שלא יתערב.
אין מידע מי מארבעת האדמורי"ם טמונים באהל כולם או מקצתם, בקיצור: א געכאפטע ארבעט אהן קיין בירורים כדרכו בקודש.
-
- שר חמש מאות
- תגובות: 741
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג פעברואר 01, 2010 9:41 pm
רבי מרדכי ווייס זצ"ל
פעם ביקרתי אצל ש"ב ואהובי הרה"צ רבי אהרן יעקב בראנדוויין זצ"ל מסטרעטין ב"פ, ומצאתי אצלו את רבי מרדכי ווייס, שישב עמו ודיבר עמו בארוכה אודות ביה"ח בעיר אליק, שהמצב שם רע ומקום קבורת רבוה"ק הוא הפקר לכל, ודיבר עמו איך אפשר לבנות שם גדר מסביב, וגם לבנות אוהל וכו', והיה ניכר עליו שהעניין מאד נוגע לו
"כיון שנצטרך אדם לבריות פניו משתנות ככרום... מתהפך לכמה גוונין" [ברכות ו' ע"ב]
היינו לאותם גוונים והבחינות שהן הן הנותנים לו [רשפי אש נעשכיז]
היינו לאותם גוונים והבחינות שהן הן הנותנים לו [רשפי אש נעשכיז]
-
- שר האלף
- תגובות: 1817
- זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג פעברואר 15, 2019 11:42 am
חופה בבית החיים
אז מען רעדט שוין פון דער בית החיים אין אליק איז אפשר כדאי צו ברענגען א מעשה וואס איז געדריקט און דער ספר יזכור לעיר אליק
הימים-ימי מלחמת העולם הראשונה, קו החזית שבין רוסיה הצארית לגרמניה הוילהלמית עבר לא הרחק, מרחק קילומטרים ספורים בלבד מעיירתנו, משך תשעה חדשי קטל הדדי, פגרי אדם ובהמה שנרקבו בשדות וכינים שרחשו בחפירות החיילים הלוחמים נתנו אותותיהם במרוצת הזמן, מגיפות טיפוס הבהרות, שהיתה נחלת הרבים בימים ההם, פשטה גם בעיירה, היא הקיפה מרבית המשפחות והפילה הרבה חללים, אין בית שאין בו מת וידי הרופאים קצרו מלהושיע, נוכח התנאים ההיגייניים הירודים, העדר בתי חולים ואפשרויות בידודם, משכלו כל הקיצים, התכנסו טובי העיר אצל הרבי ר' אלתר יוסף דוד ("אלתרוניו") זצ"ל לטכס עצה במה לשכך זעם אלקים, שיאמר למשחית הרף, שקע ר' אלתרוניו במחשבות, הרהר והרהר וכן פסק, מכיון שהכנסת כלה היא מהמצווה שאין להן שיעור, אין טוב מאשר, כמנהג אבותינו, להשיא לבן זוג את הבתולה אידיס-יתומה גלמודה,שזה מזמן הגיעה לפרקה, החתן, דוד, אף הוא היה ערירי כערער בערבה, ללא תומך וגואל (מכאן ואילך נדבק בו הכינוי "דער שטאדט איידעם"-חתן העיר-שלא מש ממנו כל ימי חייו) והוא רחום וחנון, יצילנו מכל צרה וצוקה, כל בני העיר הרימו תרומתם בעין יפה-כפרה לחטאיהם-נדוניה לזוג כדי סיפוק צרכיהם הראשוניים, החתונה נערכה כדת ברב עם, עם כלי זמרים, יי"ש ועוגות וסעודה דשינה, כנהוג "פני" העיר ובראשם בני הרבי היו ראשי המחותנים, המונים צבאו על פתח הבית מבחוץ באין יכולת יותר להידחק פנימה, את הקידושין תחת החופה ערכו בתוך בית העלמין כאמור-מנהג הוא אפשר כדי להקים חיץ בין החיים והמתיםואולי כדי לפייס את קרבנות המגיפה שהלכו לעולמם בטרם עת שיטרחו שם למעלה ויעוררו עלינו רחמי שמים נוסף לכל אלה הרי בעצם קדושת הקידושין ושבע הברכות טמונים כח והשפעה בעולמות העליונים, ואכן שמע אלקים לזעקתם ותפלתם של צאן קדשים דק"ק אוליקה, חמתו שככה והוא הוריד שלג רב וכפור עז-והמגיפה נעצרה
כנראה אז דער שטאטס לייט האבען אויך באצאהלט פאר א פאטאגרעפיר, איז געבליבען א שיינע בילד פון דער חופה, מען קען זעהן אפאר מציבות אויבן אויפ'ן רעכטע זייט
דער אונטער דער חופה (כמעט אהן א בארד) זעהט אויס ווי ר' אלטר יוסף דוד, קען עס איינער באשטעטיגען ?
,
הימים-ימי מלחמת העולם הראשונה, קו החזית שבין רוסיה הצארית לגרמניה הוילהלמית עבר לא הרחק, מרחק קילומטרים ספורים בלבד מעיירתנו, משך תשעה חדשי קטל הדדי, פגרי אדם ובהמה שנרקבו בשדות וכינים שרחשו בחפירות החיילים הלוחמים נתנו אותותיהם במרוצת הזמן, מגיפות טיפוס הבהרות, שהיתה נחלת הרבים בימים ההם, פשטה גם בעיירה, היא הקיפה מרבית המשפחות והפילה הרבה חללים, אין בית שאין בו מת וידי הרופאים קצרו מלהושיע, נוכח התנאים ההיגייניים הירודים, העדר בתי חולים ואפשרויות בידודם, משכלו כל הקיצים, התכנסו טובי העיר אצל הרבי ר' אלתר יוסף דוד ("אלתרוניו") זצ"ל לטכס עצה במה לשכך זעם אלקים, שיאמר למשחית הרף, שקע ר' אלתרוניו במחשבות, הרהר והרהר וכן פסק, מכיון שהכנסת כלה היא מהמצווה שאין להן שיעור, אין טוב מאשר, כמנהג אבותינו, להשיא לבן זוג את הבתולה אידיס-יתומה גלמודה,שזה מזמן הגיעה לפרקה, החתן, דוד, אף הוא היה ערירי כערער בערבה, ללא תומך וגואל (מכאן ואילך נדבק בו הכינוי "דער שטאדט איידעם"-חתן העיר-שלא מש ממנו כל ימי חייו) והוא רחום וחנון, יצילנו מכל צרה וצוקה, כל בני העיר הרימו תרומתם בעין יפה-כפרה לחטאיהם-נדוניה לזוג כדי סיפוק צרכיהם הראשוניים, החתונה נערכה כדת ברב עם, עם כלי זמרים, יי"ש ועוגות וסעודה דשינה, כנהוג "פני" העיר ובראשם בני הרבי היו ראשי המחותנים, המונים צבאו על פתח הבית מבחוץ באין יכולת יותר להידחק פנימה, את הקידושין תחת החופה ערכו בתוך בית העלמין כאמור-מנהג הוא אפשר כדי להקים חיץ בין החיים והמתיםואולי כדי לפייס את קרבנות המגיפה שהלכו לעולמם בטרם עת שיטרחו שם למעלה ויעוררו עלינו רחמי שמים נוסף לכל אלה הרי בעצם קדושת הקידושין ושבע הברכות טמונים כח והשפעה בעולמות העליונים, ואכן שמע אלקים לזעקתם ותפלתם של צאן קדשים דק"ק אוליקה, חמתו שככה והוא הוריד שלג רב וכפור עז-והמגיפה נעצרה
כנראה אז דער שטאטס לייט האבען אויך באצאהלט פאר א פאטאגרעפיר, איז געבליבען א שיינע בילד פון דער חופה, מען קען זעהן אפאר מציבות אויבן אויפ'ן רעכטע זייט
דער אונטער דער חופה (כמעט אהן א בארד) זעהט אויס ווי ר' אלטר יוסף דוד, קען עס איינער באשטעטיגען ?
,
-
- שר חמישים
- תגובות: 87
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מאי 08, 2018 8:18 pm
בן בוזי האט געשריבן:אליעזר לאנדא האט געשריבן:דער אונטער דער חופה (כמעט אהן א בארד) זעהט אויס ווי ר' אלטר יוסף דוד, קען עס איינער באשטעטיגען ?
מסתמא מיינט איר רבי שמעון שלמה
ווי איז דא א בילד פון ר' אלתר יוסף דוד?
ניין! רבי שמעון שלמה איז שוין נסתלק געווארן יונגערהייט אין יאהר תרנ"ד און זיין זוהן רבי אלתר יוסף דוד האט געפירט ביז צו די ביטערע צווייטע וואלט מלחמה
-
- שר האלף
- תגובות: 1817
- זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג פעברואר 15, 2019 11:42 am
גרויסער יחסן האט געשריבן:בן בוזי האט געשריבן:אליעזר לאנדא האט געשריבן:דער אונטער דער חופה (כמעט אהן א בארד) זעהט אויס ווי ר' אלטר יוסף דוד, קען עס איינער באשטעטיגען ?
מסתמא מיינט איר רבי שמעון שלמה
ווי איז דא א בילד פון ר' אלתר יוסף דוד?
ניין! רבי שמעון שלמה איז שוין נסתלק געווארן יונגערהייט אין יאהר תרנ"ד און זיין זוהן רבי אלתר יוסף דוד האט געפירט ביז צו די ביטערע צווייטע וואלט מלחמה
ר' שמעון שלמה איז אוועק כ' (אדער כ"ה) תמוז תרנ"ז
דא האט איהר א בילד פון ר' אלטר יוסף דוד (דא האט מיילעך בטעות געברענגט דער בילד ע"ש ר' שמעון שלמה)
- אטעטשמענטס
-
- ר אלטר יוסף דוד.jpg (115.48 KiB) געזען 4122 מאל
-
- שר האלף
- תגובות: 1817
- זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג פעברואר 15, 2019 11:42 am
ר אלטר יוסף דוד
דא איז דא א letterhead פון איהם (אינטערסאנט אז עס שטייט אלתר מיט א תי"ו)
-
- שר האלף
- תגובות: 1817
- זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג פעברואר 15, 2019 11:42 am
נחום וואהלינער האט געשריבן:אין מידע מי מארבעת האדמורי"ם טמונים באהל כולם או מקצתם.
עכ"פ אויף ר' הערש לייב איז דא א מקור בספר בית קרלין וסטולין וואס שרייבט "כשנסע הבית אהרן על נסיעתו האחרונה נסע מעיירה לעיירה עד שהגיע לאוליק בוואהלין כאן ביקר אצל הרבי מאוליק (כנראה נכדו של רבי הרש לייב הגדול רבי מרדכי אביו של רבי שמעון שלמה שמרן הרה"צ רבי יוחנן זצ"ל היה אח"כ חתנו) שאל אותו איפה העיירה מלינוב אחרי שענה לו שהמקום לא רחוק בערך מיל הביע הרבי את משאלתו לשבות שמה בשבת הקרובה היתה זו שבת פ' בהעלותך שנת תרל"ב יצא רבי אהרן לבית העלמין המקומי ועמד ליד האוהל שעל קברו של רבי הרש לייב אוליקר ומיד ציוה להמשיך בדרבו למלינוב"
ומסתברא אז דער אנדערע דריי ליגען אויך דארט
-
- שר האלף
- תגובות: 1817
- זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג פעברואר 15, 2019 11:42 am
אליעזר לאנדא האט געשריבן:גרויסער יחסן האט געשריבן:בן בוזי האט געשריבן:אליעזר לאנדא האט געשריבן:דער אונטער דער חופה (כמעט אהן א בארד) זעהט אויס ווי ר' אלטר יוסף דוד, קען עס איינער באשטעטיגען ?
מסתמא מיינט איר רבי שמעון שלמה
ווי איז דא א בילד פון ר' אלתר יוסף דוד?
ניין! רבי שמעון שלמה איז שוין נסתלק געווארן יונגערהייט אין יאהר תרנ"ד און זיין זוהן רבי אלתר יוסף דוד האט געפירט ביז צו די ביטערע צווייטע וואלט מלחמה
ר' שמעון שלמה איז אוועק כ' (אדער כ"ה) תמוז תרנ"ז
דא האט איהר א בילד פון ר' אלטר יוסף דוד (דא האט מיילעך בטעות געברענגט דער בילד ע"ש ר' שמעון שלמה)
דער בילד קומט פון דער ספר יזכור לעיר אליק (עמוד 143) און עס שטייט הרבי זצ"ל מאוליק האב איך געמיינט אז עס איז ר' אלטר יוסף דוד, אבער יעצט זעה איך אז עס שטייט אויפ'ן בילד תמונת [הרב הצדיק] ר' שמעון שלמה בן הרב הצדיק ר' מרדכי נכד הרב הצדיק ר' יוסף דוד ונכד הרב הצדיק ר' צבי אריה מאליק (עס איז דא אזעלכע בילדער פון תרנ"ז ??)
אין דער ספר יזכור עמוד 190 איז דא א בילד פון ר' אלטר יוסף דוד און אזוי אויך אין דער ספר רביה"ק מטשחויב (?) עמוד י"א איז דא א בילד פון ר' אלטר יוסף דוד מיט זיין צוויי זוהן ר' צבי אריה און ר' שמעון שלמה (און אזוי אויך ר' יואל משאץ) אבער איך האב נישט א קלארע קאפי פון ביידע, אויב איינער האט זאל ער עס ביטע אהער ברענגען
-
- שר האלף
- תגובות: 1817
- זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג פעברואר 15, 2019 11:42 am
אזוי אויך אין דער ספר רביה"ק מטשחויב (?) עמוד י"א איז דא א בילד פון ר' אלטר יוסף דוד מיט זיין צוויי זוהן ר' צבי אריה און ר' שמעון שלמה (און אזוי אויך ר' יואל משאץ) אבער איך האב נישט א קלארע קאפי פון ביידע, אויב איינער האט זאל ער עס ביטע אהער ברענגען
דער ספר הייסט האדמו"ר מטשחוב, [עכ"פ אזוי הייסט עס אויף אוצרות התורה ווי איך האב עס אמאל געזעהן]
-
- שר האלף
- תגובות: 1817
- זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג פעברואר 15, 2019 11:42 am
הסכמות
יום זה מכובד האט געשריבן:נחוניא האט געשריבן:נחום וואהלינער האט געשריבן:dovidal האט געשריבן:כמה הסכמות ידוע מרבי צבי אריה מאליק?
שש
אויף וועלכע ספרים?
רבינו בחיי - קארעץ תקנ"ט
עיקר תוספות יו"ט
אור החכמה - קארעץ תקע"ד
אור פני משה
עין יעקב - אוסטראה תקס"ב
מהרש"א חידושי הלכות - אוסטראה תקס"ו
דא איז דער הסכמה אויף רבינו בחיי
אין טל אורות מערקט ער שוין אהן אז אלע הסמות (חוץ ר' אשר צבי) זענען דער זעלבע לשון ממש און אויך דער זעלבע טאג (חוץ רלו"י מבארדיטשוב) ואני אוסיף אז דער הסכמות פון רצ"א מאליק אויף עין יעקב און מהרש"א זענען אויך דער זעלבע לשון ממש (חוץ מחילוף שם המדפיסים ומלשון יחיד ללשון רבים) ומי יודע פשר דבר
וכן ההסכמה לאור החכמה ודאי נעתק מההסכמה לאור פני משה, דהמעיין בההסכמות לאור פני משה יראה דר' משה מפשעווארסק לא היה מפורסם כ"כ בחייו ולאחר מותו נתפרסם ע"י כתביו וכנראה זה פשר ריבוי הסכמות ולכך כתב רביה"ק גדולים צדיקים במיתתם וכו' ומה גם שהעידו צדיקים עליו וכו' ועכשיו הובא לדפוס ע"י מחותנו ידידי וכו' משא"כ בהסכמת אור החכמה מוזר הלשונות הנ"ל וגם לא נזכר שם המדפיס כמו שאר ההסכמות וכן התוארים על רביה"ק באור פני משה מתאימים לתוארים על שאר הצדיקים המסכימים שם ונעתק כלשונם ממש באור החכמה
-
- שר האלף
- תגובות: 1817
- זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג פעברואר 15, 2019 11:42 am
בית החיים
דא איז דא א אלטע מפה פון דער שטאט אליק מיט דער בית החיים (ווי איך פארשטיי האט רי"מ גבאי נישט אין פלאן צו בויען א גדר ארום דער בית החיים און עס איז נאך בגדר א מת מצוה והכל קרוביו)
גוגל מעפס דער בית החיים איז דער שטח לינקס פון הויז 32
גוגל מעפס דער בית החיים איז דער שטח לינקס פון הויז 32
לעצט פארראכטן דורך אליעזר לאנדא אום דאנערשטאג אקטאבער 10, 2019 9:22 pm, פארראכטן געווארן 1 מאל.