הרה"ק ר' משה שמואל הלוי ראטטענבערג זיע"א מקאסאן - קליינווארדיין
בן הרה"ק ר' יהוסף צדיקא אבד"ק קאסאן זיע"א
בן הרה"ק ר' יהוסף צדיקא אבד"ק קאסאן זיע"א
רבינו הרה"ק רבי משה שמואל הלוי ראטטענבערג זיע"א מקאסאן - קליינווארדיין, נולד ביום כ"ד טבת תרל"ב בעיר טאהש לאביו הרה"ק רבי יהוסף צדיקא מקאסאן זיע"א, (בן הרה"ק רבי צבי מטוסט זיע"א בן הרה"ק רבי יהוסף מקאזאווא זיע"א, וחתן הרה"ק רבי שמואל מהעליטש זיע"א) ולאמו הרבנית הצדקנית מרת שרה יטל ע"ה בת הרה"ק רבי משולם פייש מטאהש זיע"א (בן הגה"צ ר' מרדכי זצ"ל, וחתן הגה"צ ר' ישעי' דויד זצ"ל מחסידי אשוואר).
ביום הברית מילה שלו נכנס זקינו הרה"ק מטאהש זיע"א לביהמ"ד והדליק את ה'הענג-לייכטער' באמרו: בשעה שנולד משה נתמלא הבית כולו אורה. ונקרא בשם משה משום שנולד בפר' שמות שנזכר בו לידת משה רעיא מהימנא, וניתוסף לו השם שמואל ע"ש זקינו הרה"ק רבי שמואל מהעליטש זיע"א.
בהגיעו לפרקו ביום י"ד תמוז תר"נ נשא את זו' הרבנית הצדקנית מרת שרה דבורה זיסל ע"ה (אשר מתחילה נקראה רק בשם דבורה זיסל, ועם השנים כאשר נחלתה במאוד, הוסיפה לה את השם שרה, והבריאה בס"ד) בת הרה"ק רבי בן ציון פיש מבארשא (אשר הסתופף תמידין כסדרן אצל מרן הרה"ק מהרי"א מזידיטשויב זיע"א ולימים פתח בבארשא קלויז לחסידי זידיטשויב, באותו עת התבטא עליו הרה"ק הצמח צדיק מויזניץ זיע"א ואמר ער שטורמעט מיר א פעסטונג), אחר חתונתו התיישב רבינו בבארשא ליד חותנו כאשר מתעלה שם במעלות רמות ונשגבות, חותנו הראה לו אותות חיבה עד למאוד, עד שמסר לרבינו אחד ממחברותיו מספרו 'דברי חכמים' (שלימים נתנם נכדי רבינו לדפוס, ע"י נכדי חותן רבינו).
ברבות הימים קם רבינו והעביר משכנו לעיר קאסאן להיות סמוך לאביו הגדול, ורבינו היה בן משק ביתו ויד ימינו כל הימים, בליל שב"ק ערך הוא זיע"א את האויבערטיש אחר עריכת השלחן של אביו הגדול, ובימים נוראים עבר כש"ץ לתפילת השחרית, וכמים פנים אל פנים הראה לו אביו אותות אהבה וחיבה, כאשר משתקף ממכתבו של אביו אליו, שם מתארו: בני אהובי הבן יקיר לי, הרב הגדול בתורה וביראה ובחסידות, המפורסם לשם ולתפארת, מופלא ומופלג מלא פלג, מושלם במעלות ומדות טובות וישרות, כקש"ת מוה"ר משה שמואל... עכלה"ק.
עם פטירת אביו הגדול ביום כ"ג חשון תרע"ב, קבע רבינו משכנו בתוככי ק"ק קליינוווארדיין, שם פתח רבינו את בית מדרשו, וחסידים רבים מתושבי העיר והסביבה, השכימו לפתחו לשמוע אל הרינה ואל התפלה שהי' בנעימה קדישא.
בעת ההוא האציל עליו הרה"ק רבי פינחס נתן מרידיק זיע"א את ברכת קדשו שיפעול ישועות בקרב הארץ, כאשר כתב לו בזה"ל: לכבוד ש"ב ידידי ידי"נ הרב הצדיק החסיד ירא אלקים כו' מו"ה משה שמואל בן שרה יטל שליט"א, אחדשה"ט, הנה הפ"נ השגתי, והנה לברכו שהשי"ת יברכו בכל טוב סלה, וקביעות דירתו יהי' בש"ט ומוצלחת, ושיהי' לו עם ב"ב חיים ארוכים, חיי נחת דקדושה עם פרנסה בהרחבה, ויפעול ישועות ישראל, ושיהי' ביכולתו לישב על התורה ועבודה בהרחבה ובאמת באמונה ובטחון בלב שמח, ומזה יהי' לאביו הצדיק ז"ל נחת רוח בג"ע, אמן. ממנו אוהבו המצפה לישועות ישראל בבא"ס, פינחס נתן סאפרין.
בנו הרב אפרים אשר סיפר, שפעם אחת בא איש אחד עם קוויטל לרבינו והתאונן על שכנו הגוי אשר הוא סובל ממנו מרורים, לקח רבינו את הקוויטל וקירבו לנר שדלק על השולחן ושרף את הקוויטל, וכשחזר לביתו מצא שהגוי התפגר. כן יאבדו כל אויבך ה'.
גם שאר צדיקי דורו אהבוהו עד למאוד וכיבדוהו ביותר.
בשנת תרצ"ה היגר רבינו לארה"ב ביחד עם זו' הרבנית הצדקנית ע"ה, והשתכן בשכונת 'בראנקס' אצל בנו הרה"ק רבי פינחס שלום זיע"א מקאסאן, אמנם לרגל חולשת גופו בכובד הנשימה פקדו הרופאים שיהגר לעיר לוס-אנג'לס אשר שם ייטב לו באשר האויר שם טוב לנשימה, שם פתח רבינו את שערי בית מדרשו ושרת שם בקודש, עד מהרה הפכה בית מדרשו שם לתל תלפיות כאשר תושבי העיר השכימו לפתחו ואהבו לשמוע קולו בקודש בתפילותיו הנעימות, ורבים נהנים ממנו בעצה ותושיה.
ביום ט"ז אייר תש"ו נסתלק רבינו לחיי עוה"ב והוא בן ע"ד שנים, ונטמן בביה"ח בלוס-אנג'לס, ע"פ הוראתו בנו לו ד' מחיצות סגורות סביב מקום קבורתו כאוהל סגור מד' רוחותיו, באשר אמר "ווייל ס'שטעכט מיר אין די אויגן צו זעהן די טאפלטע מצבות מיט די בלומען".
זרעו אחריו בניו: הרה"ק רבי שלמה אליעזר הלוי זיע"א ראבדק"ק סעמיהאלי נעקדה"ש עם מש' ביום כ"ג אייר תש"ד. כ"ק אדמו"ר הרה"ק רבי פינחס שלום הלוי מקאסאן זיע"א. מו"ה הרב ר' אפרים אשר ז"ל, בנם מו"ה הרב יהודה דוב ז"ל חתן דודו הרה"ק השמועה טובה זיע"א. הילד צבי הירש, והילד דוב בעריש שנפ' על פניו בקטנותם. חתניו: הרה"ק רבי יחיאל הלוי ראטטענבערג זיע"א בן אחיו הרה"ק בעל שמועה טובה זיע"א, בתו אסתר מינדל (אשת?) ע"ה, חתנו הגה"צ ר' שמואל טייטלבוים ז"ל מאוהעל,
