רבי אברהם יצחק קאהן זצ"ל מתולדות אהרן - כ”ז כסלו
די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד
-
רבניש
- שר שלשת אלפים
- תגובות: 3066
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יאנואר 31, 2012 4:24 pm
- לאקאציע: בחלקת הרבנים...אויף אפרוה!
farshlufen האט געשריבן:חכם לב האט געשריבן:רבניש האט געשריבן:
אין די מיטלסטע בילד, דערקענט מען שטייענדיג רעכטס פון רבי"ן (אינווייניג אין די באריקאדס) הרה"ח ר' דוד פערל פון קרית יואל שליט"א
איך דערקען נאך, איז פארהאן דער בילד אין א געהעריגע רעזוליציע?
די סייט האט מיר געמאכט פראבלעמען מיט די העכערע רעזעלוציע
-
farshlufen
- שר שלשים אלף
- תגובות: 35438
- זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג נאוועמבער 16, 2007 8:26 am
- לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק
רבניש האט געשריבן:farshlufen האט געשריבן:רבניש, ס'זעהט נישט אויס ווי סקוליענער רבי.
דאס איז דער סקולענער רבי א הונדערט פראצענט!
מהיכן דנתני, א גבאי'ן זיינעם זעהט איר ארום אפשר?
אולי אויף א גרעסערע רעזולוציע קען מען זען אביסל קלארער, אבער כפי זכרוני האט ער בכלל נישט אויסגעזען אזוי אלט פאר 25 יאר צוריק.
דאע"ג דכבר למד הרבה פעמים כל התורה והמצות, מ"מ כשיגיע המועד חייב לשאול ולדרוש בהלכות כל מועד ומועד בזמנו [ב"ח]
-
רבניש
- שר שלשת אלפים
- תגובות: 3066
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יאנואר 31, 2012 4:24 pm
- לאקאציע: בחלקת הרבנים...אויף אפרוה!
farshlufen האט געשריבן:רבניש האט געשריבן:farshlufen האט געשריבן:רבניש, ס'זעהט נישט אויס ווי סקוליענער רבי.
דאס איז דער סקולענער רבי א הונדערט פראצענט!
מהיכן דנתני, א גבאי'ן זיינעם זעהט איר ארום אפשר?
אולי אויף א גרעסערע רעזולוציע קען מען זען אביסל קלארער, אבער כפי זכרוני האט ער בכלל נישט אויסגעזען אזוי אלט פאר 25 יאר צוריק.
דאס איז ער אן א ספק, יא אויפן קלארן בילד זעה מען דאס בעסער האט נאך די פיאות נישט אראפ ווי די ביסט שוין צוגעוואוינט די לעצטע 12 יאר
-
קאזאבלאנקא
- שר חמש מאות
- תגובות: 621
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אוגוסט 02, 2016 11:11 pm
-
farshlufen
- שר שלשים אלף
- תגובות: 35438
- זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג נאוועמבער 16, 2007 8:26 am
- לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק
-
הילולא דצדיקיא
- שר האלפיים
- תגובות: 2420
- זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אקטאבער 22, 2014 11:40 am
- לאקאציע: באהלי צדיקים
זכותו יגן עלינו, יעצט די יא''צ
להנציח זכרונם של צדיקים
פאר נאך אינפערמאציע 'אויף יא"צ פון צדיקים' קוקט דא http://www.yuhrzeit.com
פאר נאך אינפערמאציע 'אויף יא"צ פון צדיקים' קוקט דא http://www.yuhrzeit.com
-
הילולא דצדיקיא
- שר האלפיים
- תגובות: 2420
- זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אקטאבער 22, 2014 11:40 am
- לאקאציע: באהלי צדיקים
קצת ממה שיש לי רשום עליו (עדיין לא מושלם, אבל לרגל ההילולא העלתיו כאן לזכות את הרבים).
ו' טבת תרע"ד יומא דהילולא של הרה"ק משינווא זי"ע נתמלא אורה בבית אביו הגדול הרה"ח ר' אהרן דוד זצ"ל ולאמו הרבנית מרת שיינדל ברכה. אשר בעיה"ק צפת ת"ו.
בעת ירידת נשמתו הקדושה והטהורה של רבינו זיע"א והגיעה הבשורה שזה אתה נולד בנו בכורו, סיפרו זקני צפת שכל העיר הרגישו שותפים בשמחתם של בני המשפחה שהיו נכדי הרה"ק ר' שמואל העליר זצ"ל שהיה ראב"ד צפת, וכולם באו להשתתף בברית מילה שנערכה בביהמ"ד הגדול שם, ותפילתם בפיהם שהרך הנימול יתעביד לאילנא רברבא.
שמו של רבינו נקרא אברהם יצחק על שם זקנו סב אמו הרה"ק ר' אברהם יצחק העליר זי"ע, מנחו"כ בבית הקברות הישן בצפת סמוך ונראה להאר"י הק' זי"ע. משום מעשה שהיה, בעת שהיתה אמו מרת שיינדל ברכה ע"ה נערה בשנת תרע"א נסעה עם כל המוני בית ישראל להשתטח על ציונו הק' של התנא האלוקי רשב"י במירון ביומא דהילולא דיליה ל"ג בעומר, פתאום אירע מפולת נוראה ונפלו כל אבני הגג של הבנין על כל האנשים אשר היו שם, וברגע אחד נהפך כל המקום לאיי חרבות והרבה אנשים נשים וטף שהיו שם נהרגו רח"ל, ובאותו העת בעת שהתחיל ליפול החלו להישמע קולות הבכי והזעקה, היללות עלו עד לב השמים, פתאום ראתה אמו את זקינה הרה"ק ר' אברהם יצחק העליר זי"ע, (אשר אז כבר לא היה בין החיים) תופס אותה בבגדה ומושך אותה החוצה מחדר המערה, ואז נגמר האסון רח"ל, והיא נותרה בחיים, באותה העת קיבלה על עצמה שבנה הראשון אשר יולד לה יקרא על שמו של זקנה לזכר הנס שאירה לה בזכותו.
משחר ילדותו ניכרו בו גנוני קדושה, ושאיפה להתעלות במעלות התורה והיראה, כד הוה טליא כבר שית ראו בו זקני צפת שנועד הוא לגדלות ולנצורות, אינו יושב ומשחק כשאר הילדים בני גילו, ואינו עסוק בשאר משחקי הילדים, אלא מבלה הוא את זמנו בין כותלי ביהמ"ד ומסתופף בין זקני וחכמי צפת, ואזנו כרויה לשמוע את דבריהם, ועיניו נוצרות את תהלכותיהם, וכך נתגדל רבינו בעיר הקודש צפת ת"ו, שכל מחשבותיו ורעיונותיו הם להתעלות במעלות התורה והיראה, באדני התורה והחסידות כפי אשר הושתת בבית אבותיו.
בימים ההם שרר בארץ הקודש עניות נוראה עקב מלחמת העולם הראשונה וניתקו כל הקשרים בין ארה"ק לחו"ל, ולא היה יכולים השדרי"ם לצאת ולאסוף כסף עבור עניי ארה"ק והורע מצב בני ארה"ק עד מאד הן במצב הגשמי והן במצב הרוחני.
באותה עת השיגה פעם אחד אם רבינו כסף ורכשה שלוש ביצים, שהיה אז מוצרך יקר המציאות, שאלה אותו אמא התיאות לאכול ביצה, השיב הילד בסירוב נחרץ, וכל השיכנועים לא הועילו לשכנע אותו לאכלה, ולבסוף החליטה אמו מחמת כוחותיו הדלים להאכילו הביצה בעל כורחו, אך כשפתחה את הביצה ראתה דנמצאת בה טיפת דם והביצה הושלכה לאשפה, נטלה האם הביצה השניה וביקשה לפותחה, מיד הכריז הילד אמא אל תפתחי את הביצה אינני חפץ לאוכלה, אך אמו פתחה הביצה, וגם בה נמצאה טיפת דם, ואף היא הושלכה לאשפה, נתמלאה אמו צער רב ועגמ"נ על זה ששילמה כסף רב על הביצים כדי לחזק את גופו של בנה מחמד נפשה, והנה הן אינן כשרות למאכל, נטלה את הביצה השלישית כדי להחזירו לרוכל אשר ממנו קנתה אותו, אך פתאום צעק הילד אמא את הביצה הזו ברצוני לאכול, אמו עמדה נבוכה ולא מבינה מדוע עכשיו חפץ בנה לאכול את הביצה, ולא ידעה מה להשית עצות בנפשה האם כדאי לפתוח את הביצה, הרי אולי היא אינה כשרה והיא תפסיד את פרוטותיה האחרונים, אך הפצרותיו של בנה הק' עמדו לנגד עיניה, ופתחה את הביצה והביצה היה כשירה לחלוטין, ויהי לפלא.
בעת ההוא געשה הארץ כולה, והעיר צפת ביותר, ומצב חינוך הילדים נתדרדר שם עד בלי סביל, לקח אביו של רבינו את משפחתו ועזב את ארה"ק, ימים רבים טילטלו עצמם בדרכים ממקום למקום לחפש מקום תורה אשר בו ימצאו מקום מנוח, אשר בו יוכלו להתעלות בתורה ועבודה כפי שאיפתם הטהורה, עד אשר הגיעו לעיר הוניאד אשר היתה עיר ואם בישראל בימים ההם, והיתה תחת מרותו של הגאון הקדוש רבי ישראל פריינד זצ"ל בנו של הרה"ק מנסויד זצ"ל, אשר מסר נפשו להעמיד הדת על תילה, והקפיד על כל תג וסייג שלא ישנו ממנה אבותינו הק', במקום זה החליט רבי אהרן דוד שזהו המקום הנבחר אשר בו יוכל לגדל את משפחתו כאוות נפשו.
מיד בבואם להוניאד נתבצר מעמדו של רבי אהרן דוד בין חשובי העדה, כי כל רואיו הכירו ביראת ה' הנסוכה על פניו ובהנהגתו הטהורה, היו קוראים לו בחיבה דער צפת'ר איד.
רבינו הק' נכנס ללמוד בתלמוד תורה של הוניאד אשר בו השקיעו בהם קדושה וטהרה כפי הדרך אשר התוה להם הרב מהוניאד, רבינו המיך בדרך אשר בה התחיל בעיה"ק צפת להיות פרוש מכל תענוגות הילדים ומשחקיהם ומסר את נפשו לתורה ותפילה.
וכך בשאיפות אלו נתגדל ועלה רבינו מעלה מעלה, וכל רואיו העידו עליו כי נוצר לגדלות, בערגה מספרים יוצאי הוניאד את אשר אירע עם רבינו בימי ילדותו שאחד מחבריו בכתה סטר לו על לחייו, ורבינו לא הגיב מאומה ועשה את עצמו כאילו לא אירע לו מאומה, חבירו אשר לא האמין למראה עיניו סטר לו על לחייו שנית לראות מה יעשה, ונפעם לראות שגם הפעם אינו מגיב מאומה, ומיד נפוצה השמועה בין התלמידים שאת הילד אברהם יצחק אפשר להכות משום שאינו משיב לרעהו רעה, וכך נהיה רבינו למטרה לחיצים בעיני הילדים, עד שנתוודע הדבר למלמד אשר שאל אותו מדוע הניח לילדים להציק לו מבלי להשיב על מעשיהם, ענהו רבינו שלמד את דברי חז"ל המרים ידו לחבירו נקרא רשע, ועל כן קיבל ע"ע שלא להרים יד על חבירו ויהי מה.
ואכן עד זיבולא בתרייתא הבליג רבינו על כל הרדיפות האיומות ועל עניי הנפש אשר רדפו אותו אינשי דלא מעלי, והציקו לו במשך ימי חייו, ואף בשנותיו האחרונים אשר נתגדל מאוד והיה נחשב כאחד ממנהיגיה של היהדות החרדית, לא נתן להשיב למחרפיו דבר אעפ"י שלפעמים עלה לו בבריאות נפשו הרדיפות שעשו לו כידוע.
וכמו שמסר את נפשו בעבור לימוד התורה הק' כך מסר את נפשו לקנות יראת שמים טהורה, וחיפש לעצמו ספר אשר ישיב את נפשו ויראה לו הדרך אשר ישכון בו האור, בעת ההוא המציא לו אחד מהאנשים בהוניאד הספר "יושר דברי אמת" ומאז היה נפשו קשורה בנפשו, רבינו הגה בו כל ימי חייו ועשה אוזנים לספר הזה, ולימים הדפיסו מחדש בתוספות הגהות יקרות ונכבדות, וכל ימיו הורה לתמידיו להגות בו, כי בו ימצא האדם הדרך להתקרב אל ה', וכאן התחיל אצל רבינו מסכת חייו תורה ועבודה ספוגים ושזירים ביסודות החסידות כאשר הורה לנו הבעש"ט הק' ותלמידיו הק'.
בעת ההוא התחיל רבינו להתפלל בארוכה וביגיעות עצמות לימים בין השיחים שח רבינו שכמה פעמים איחר לישיבה מחמת שהאריך בתפלתו ומסרו להגה"ק מהוניאד, ושאלו הרב מדוע איחר וסיפר כי האריך בתפלתו, נענה הרב שפעם שאל אדם אחד להחתם סופר מדוע הוא מרשה לתלמידיו להאריך כ"כ בתפלה, הרי בזמן הזה יכולים הם לעסוק בתורה ענה החת"ס שכבר אמרו חז"ל כל המאריך בתפלה מאריכין לו ימיו ושנותיו, וא"כ יהיה להם אורך ימים ושנות חיים להשלים את אשר חיסרו בתפלה, ופטר אותו הרב מהוניאד לשלום כי הבין שנער הזה גדול יהיה ולגדלות נוצר.
רבינו זי"ע היה רגיל בימי ילדותו אצל הגאון הגדול בעל "ויגד יעקב" מפאפא, שישב אז בעיר הוניאד. כי בעודו ילד קטן, היה רבינו הולך בכל שבת עם אביו ר' אהרן דוד זצ"ל אצל שני גדולי עולם אלו, הגאון רבי ישראל פריינד זצ"ל מהוניאד הנקרא "הוניאד'ער רב", והגאון בעל ויגד יעקב מפאפא. בליל שבת היה אצל הגאון הרב מהוניאד, ובשלש-סעודות לעת רעוה דרעוין היה רגיל אצל הגאון מפאפא.
רבינו היה עדיין רק ילד קטן, אבל היתה לו נפש גדולה כאחד הבחורים הגדולים, והיה צמא לשמוע את דבר ה'. וגם הגאון בעל ויגד יעקב מצידו, כשראה את תכונת נפשו של הילד וכי בר דעת הוא, קירב אותו מאד.
פעם אחת בשבת אחה"צ נתעורר איזה שאלה בעירוב שבעיר, ושלח אותו הויגד יעקב כשליח - למרות שהיה אז עדיין ילד צעיר לימים קודם גיל הבר מצוה - להעביר איזה בירור הלכה להרב דהוניאד רבי ישראל פריינד.
* * *
כידוע, שמחמת הזהירות הגדולה שהיה לו לרבינו שלא יבוא להיכשל ח"ו באיסור חילול שבת, היה רבינו עושה לעצמו כל מיני גדרים וסייגים שונים, כי היה מפחד מזה ממש.
מספר תלמיד אחד, שבנערותו כשהיינו מתפללים עדיין בביהמ"ד הישן ברח' עונג שבת - כיום בית מדרשינו תולדות אברהם יצחק -, היתה מנורת עלקטרי מיוחדת מעל מקומו להאיר את הסטענדר שלו. ופעם אחת כשישב רבינו על מקומו והיה שם קצת חשיכה, רמז לי רבינו בידיו להדליק בשבילו את המנורה, עשתי כן תיכף ומיד, אך היה לי תמוה קצת למה אין רבינו מדליק בעצמו, כיון שמתג ההדלקה היתה בהישג ידו בלי טירחה כל דהו.
רבינו הרגיש במחשבתי, ואמר לי: דע, כי אני נזהר מאד לא להדליק המנורה בעצמי וגם לא לכבותו, כי מתיירא אנכי פן מתוך רגילות המעשה, אולי אשכח חלילה ואבוא לעשות כן בשבת חלילה.
* * *
כשהגיע רבינו לארה"ב, נדבקו אליו יראי ה' חסידים ואנשי מעשה, מבוגרים וצעירים, כדי שישפיע עליהם מאור תורתו. ורבינו לא נמנע מלחזקם ולהלהיבם, לתורה ואמונה, וליראת שמים טהורה. אך כיון שזה היה במקום רבו, במקום כ"ק מרן האדמו"ר מסאטמר זי"ע רביה דרבינו, היה מקפיד מפני כבוד רבו, שלא לנהוג שם בגינוני מלכות ואדמורו"ת.
בליל שבת קודש, נתאספו אל מקום אכסנייתו של רבינו, חסידים ואנשי מעשה, ובתוכם גם מרבני ונכבדי קהילת סאטמר, שבאו לחזות ולראות עבודתו עבודת הקודש, ורבינו השמיע בפניהם מדברותיו הטהורים, בעידן סעודתא דשבתא. עד שהגיע זמן עריכת השולחן של האדמו"ר מסאטמר.
פעם אחת בנסיעת רבינו לחו"ל בשנת תשכ"ז, למען מוסדותיו הקדושים, היה יוצא מן הכלל, כי רבינו מסאטמר לא ערך אז את שולחנו הטהור.
רבינו נחת אז בארה"ב, ביום ה' פרשת ויחי ט' לחודש טבת בשעות הערב, אור ליום עשרה בטבת שחל אז ביום שישי. האכסניא של רבינו, היתה אז בביתו של הרה"ח המפואר ר' אברהם יצחק יונגער ע"ה, - חתנו של הגאון הרב משארמאש זצ"ל - הסמוכה והקרובה לביתו של האדמו"ר מסאטמר.
עקב צום העשרה בטבת, לא ערך האדמו"ר מסאטמר בליל שבת את שולחנו הטהור ברבים, מפאת חולשת התענית. אמנם רבינו שערך כדרכו בבית האכסניא, את שולחן הטהור שלו, נתאספו אצלו באותו ליל שבת ציבור גדול ביותר, וגם נכבדי קהילת סאטמר באו להתחמם מאורו של רבינו בליל שבת.
באותו ליל שבת, היה צפוף מאד שם באכסניא מחמת רוב האנשים שהגיעו לשולחנו הטהור של רבינו. ומה היתה גדולה ההתרגשות של הציבור, כשהופתעו לראות בהיכנסם של שני המשמשים בקודש של האדמו"ר מסאטמר, ה"ה הרה"ח המפורסם ר' יוסף אשכנזי זצ"ל, והשני להבדלחט"א הרה"ח ר' עזריאל גליק שליט"א.
המשמשים בקודש סיפרו אז, כי האדמו"ר מסאטמר גמר היום את שולחנו - שהיתה כאמור בביתו בפרטיות - מוקדם, ועל כן ציוה עליהם לבוא לאכסנית רבינו לעריכת שולחנו.
ו' טבת תרע"ד יומא דהילולא של הרה"ק משינווא זי"ע נתמלא אורה בבית אביו הגדול הרה"ח ר' אהרן דוד זצ"ל ולאמו הרבנית מרת שיינדל ברכה. אשר בעיה"ק צפת ת"ו.
בעת ירידת נשמתו הקדושה והטהורה של רבינו זיע"א והגיעה הבשורה שזה אתה נולד בנו בכורו, סיפרו זקני צפת שכל העיר הרגישו שותפים בשמחתם של בני המשפחה שהיו נכדי הרה"ק ר' שמואל העליר זצ"ל שהיה ראב"ד צפת, וכולם באו להשתתף בברית מילה שנערכה בביהמ"ד הגדול שם, ותפילתם בפיהם שהרך הנימול יתעביד לאילנא רברבא.
שמו של רבינו נקרא אברהם יצחק על שם זקנו סב אמו הרה"ק ר' אברהם יצחק העליר זי"ע, מנחו"כ בבית הקברות הישן בצפת סמוך ונראה להאר"י הק' זי"ע. משום מעשה שהיה, בעת שהיתה אמו מרת שיינדל ברכה ע"ה נערה בשנת תרע"א נסעה עם כל המוני בית ישראל להשתטח על ציונו הק' של התנא האלוקי רשב"י במירון ביומא דהילולא דיליה ל"ג בעומר, פתאום אירע מפולת נוראה ונפלו כל אבני הגג של הבנין על כל האנשים אשר היו שם, וברגע אחד נהפך כל המקום לאיי חרבות והרבה אנשים נשים וטף שהיו שם נהרגו רח"ל, ובאותו העת בעת שהתחיל ליפול החלו להישמע קולות הבכי והזעקה, היללות עלו עד לב השמים, פתאום ראתה אמו את זקינה הרה"ק ר' אברהם יצחק העליר זי"ע, (אשר אז כבר לא היה בין החיים) תופס אותה בבגדה ומושך אותה החוצה מחדר המערה, ואז נגמר האסון רח"ל, והיא נותרה בחיים, באותה העת קיבלה על עצמה שבנה הראשון אשר יולד לה יקרא על שמו של זקנה לזכר הנס שאירה לה בזכותו.
משחר ילדותו ניכרו בו גנוני קדושה, ושאיפה להתעלות במעלות התורה והיראה, כד הוה טליא כבר שית ראו בו זקני צפת שנועד הוא לגדלות ולנצורות, אינו יושב ומשחק כשאר הילדים בני גילו, ואינו עסוק בשאר משחקי הילדים, אלא מבלה הוא את זמנו בין כותלי ביהמ"ד ומסתופף בין זקני וחכמי צפת, ואזנו כרויה לשמוע את דבריהם, ועיניו נוצרות את תהלכותיהם, וכך נתגדל רבינו בעיר הקודש צפת ת"ו, שכל מחשבותיו ורעיונותיו הם להתעלות במעלות התורה והיראה, באדני התורה והחסידות כפי אשר הושתת בבית אבותיו.
בימים ההם שרר בארץ הקודש עניות נוראה עקב מלחמת העולם הראשונה וניתקו כל הקשרים בין ארה"ק לחו"ל, ולא היה יכולים השדרי"ם לצאת ולאסוף כסף עבור עניי ארה"ק והורע מצב בני ארה"ק עד מאד הן במצב הגשמי והן במצב הרוחני.
באותה עת השיגה פעם אחד אם רבינו כסף ורכשה שלוש ביצים, שהיה אז מוצרך יקר המציאות, שאלה אותו אמא התיאות לאכול ביצה, השיב הילד בסירוב נחרץ, וכל השיכנועים לא הועילו לשכנע אותו לאכלה, ולבסוף החליטה אמו מחמת כוחותיו הדלים להאכילו הביצה בעל כורחו, אך כשפתחה את הביצה ראתה דנמצאת בה טיפת דם והביצה הושלכה לאשפה, נטלה האם הביצה השניה וביקשה לפותחה, מיד הכריז הילד אמא אל תפתחי את הביצה אינני חפץ לאוכלה, אך אמו פתחה הביצה, וגם בה נמצאה טיפת דם, ואף היא הושלכה לאשפה, נתמלאה אמו צער רב ועגמ"נ על זה ששילמה כסף רב על הביצים כדי לחזק את גופו של בנה מחמד נפשה, והנה הן אינן כשרות למאכל, נטלה את הביצה השלישית כדי להחזירו לרוכל אשר ממנו קנתה אותו, אך פתאום צעק הילד אמא את הביצה הזו ברצוני לאכול, אמו עמדה נבוכה ולא מבינה מדוע עכשיו חפץ בנה לאכול את הביצה, ולא ידעה מה להשית עצות בנפשה האם כדאי לפתוח את הביצה, הרי אולי היא אינה כשרה והיא תפסיד את פרוטותיה האחרונים, אך הפצרותיו של בנה הק' עמדו לנגד עיניה, ופתחה את הביצה והביצה היה כשירה לחלוטין, ויהי לפלא.
בעת ההוא געשה הארץ כולה, והעיר צפת ביותר, ומצב חינוך הילדים נתדרדר שם עד בלי סביל, לקח אביו של רבינו את משפחתו ועזב את ארה"ק, ימים רבים טילטלו עצמם בדרכים ממקום למקום לחפש מקום תורה אשר בו ימצאו מקום מנוח, אשר בו יוכלו להתעלות בתורה ועבודה כפי שאיפתם הטהורה, עד אשר הגיעו לעיר הוניאד אשר היתה עיר ואם בישראל בימים ההם, והיתה תחת מרותו של הגאון הקדוש רבי ישראל פריינד זצ"ל בנו של הרה"ק מנסויד זצ"ל, אשר מסר נפשו להעמיד הדת על תילה, והקפיד על כל תג וסייג שלא ישנו ממנה אבותינו הק', במקום זה החליט רבי אהרן דוד שזהו המקום הנבחר אשר בו יוכל לגדל את משפחתו כאוות נפשו.
מיד בבואם להוניאד נתבצר מעמדו של רבי אהרן דוד בין חשובי העדה, כי כל רואיו הכירו ביראת ה' הנסוכה על פניו ובהנהגתו הטהורה, היו קוראים לו בחיבה דער צפת'ר איד.
רבינו הק' נכנס ללמוד בתלמוד תורה של הוניאד אשר בו השקיעו בהם קדושה וטהרה כפי הדרך אשר התוה להם הרב מהוניאד, רבינו המיך בדרך אשר בה התחיל בעיה"ק צפת להיות פרוש מכל תענוגות הילדים ומשחקיהם ומסר את נפשו לתורה ותפילה.
וכך בשאיפות אלו נתגדל ועלה רבינו מעלה מעלה, וכל רואיו העידו עליו כי נוצר לגדלות, בערגה מספרים יוצאי הוניאד את אשר אירע עם רבינו בימי ילדותו שאחד מחבריו בכתה סטר לו על לחייו, ורבינו לא הגיב מאומה ועשה את עצמו כאילו לא אירע לו מאומה, חבירו אשר לא האמין למראה עיניו סטר לו על לחייו שנית לראות מה יעשה, ונפעם לראות שגם הפעם אינו מגיב מאומה, ומיד נפוצה השמועה בין התלמידים שאת הילד אברהם יצחק אפשר להכות משום שאינו משיב לרעהו רעה, וכך נהיה רבינו למטרה לחיצים בעיני הילדים, עד שנתוודע הדבר למלמד אשר שאל אותו מדוע הניח לילדים להציק לו מבלי להשיב על מעשיהם, ענהו רבינו שלמד את דברי חז"ל המרים ידו לחבירו נקרא רשע, ועל כן קיבל ע"ע שלא להרים יד על חבירו ויהי מה.
ואכן עד זיבולא בתרייתא הבליג רבינו על כל הרדיפות האיומות ועל עניי הנפש אשר רדפו אותו אינשי דלא מעלי, והציקו לו במשך ימי חייו, ואף בשנותיו האחרונים אשר נתגדל מאוד והיה נחשב כאחד ממנהיגיה של היהדות החרדית, לא נתן להשיב למחרפיו דבר אעפ"י שלפעמים עלה לו בבריאות נפשו הרדיפות שעשו לו כידוע.
וכמו שמסר את נפשו בעבור לימוד התורה הק' כך מסר את נפשו לקנות יראת שמים טהורה, וחיפש לעצמו ספר אשר ישיב את נפשו ויראה לו הדרך אשר ישכון בו האור, בעת ההוא המציא לו אחד מהאנשים בהוניאד הספר "יושר דברי אמת" ומאז היה נפשו קשורה בנפשו, רבינו הגה בו כל ימי חייו ועשה אוזנים לספר הזה, ולימים הדפיסו מחדש בתוספות הגהות יקרות ונכבדות, וכל ימיו הורה לתמידיו להגות בו, כי בו ימצא האדם הדרך להתקרב אל ה', וכאן התחיל אצל רבינו מסכת חייו תורה ועבודה ספוגים ושזירים ביסודות החסידות כאשר הורה לנו הבעש"ט הק' ותלמידיו הק'.
בעת ההוא התחיל רבינו להתפלל בארוכה וביגיעות עצמות לימים בין השיחים שח רבינו שכמה פעמים איחר לישיבה מחמת שהאריך בתפלתו ומסרו להגה"ק מהוניאד, ושאלו הרב מדוע איחר וסיפר כי האריך בתפלתו, נענה הרב שפעם שאל אדם אחד להחתם סופר מדוע הוא מרשה לתלמידיו להאריך כ"כ בתפלה, הרי בזמן הזה יכולים הם לעסוק בתורה ענה החת"ס שכבר אמרו חז"ל כל המאריך בתפלה מאריכין לו ימיו ושנותיו, וא"כ יהיה להם אורך ימים ושנות חיים להשלים את אשר חיסרו בתפלה, ופטר אותו הרב מהוניאד לשלום כי הבין שנער הזה גדול יהיה ולגדלות נוצר.
רבינו זי"ע היה רגיל בימי ילדותו אצל הגאון הגדול בעל "ויגד יעקב" מפאפא, שישב אז בעיר הוניאד. כי בעודו ילד קטן, היה רבינו הולך בכל שבת עם אביו ר' אהרן דוד זצ"ל אצל שני גדולי עולם אלו, הגאון רבי ישראל פריינד זצ"ל מהוניאד הנקרא "הוניאד'ער רב", והגאון בעל ויגד יעקב מפאפא. בליל שבת היה אצל הגאון הרב מהוניאד, ובשלש-סעודות לעת רעוה דרעוין היה רגיל אצל הגאון מפאפא.
רבינו היה עדיין רק ילד קטן, אבל היתה לו נפש גדולה כאחד הבחורים הגדולים, והיה צמא לשמוע את דבר ה'. וגם הגאון בעל ויגד יעקב מצידו, כשראה את תכונת נפשו של הילד וכי בר דעת הוא, קירב אותו מאד.
פעם אחת בשבת אחה"צ נתעורר איזה שאלה בעירוב שבעיר, ושלח אותו הויגד יעקב כשליח - למרות שהיה אז עדיין ילד צעיר לימים קודם גיל הבר מצוה - להעביר איזה בירור הלכה להרב דהוניאד רבי ישראל פריינד.
* * *
כידוע, שמחמת הזהירות הגדולה שהיה לו לרבינו שלא יבוא להיכשל ח"ו באיסור חילול שבת, היה רבינו עושה לעצמו כל מיני גדרים וסייגים שונים, כי היה מפחד מזה ממש.
מספר תלמיד אחד, שבנערותו כשהיינו מתפללים עדיין בביהמ"ד הישן ברח' עונג שבת - כיום בית מדרשינו תולדות אברהם יצחק -, היתה מנורת עלקטרי מיוחדת מעל מקומו להאיר את הסטענדר שלו. ופעם אחת כשישב רבינו על מקומו והיה שם קצת חשיכה, רמז לי רבינו בידיו להדליק בשבילו את המנורה, עשתי כן תיכף ומיד, אך היה לי תמוה קצת למה אין רבינו מדליק בעצמו, כיון שמתג ההדלקה היתה בהישג ידו בלי טירחה כל דהו.
רבינו הרגיש במחשבתי, ואמר לי: דע, כי אני נזהר מאד לא להדליק המנורה בעצמי וגם לא לכבותו, כי מתיירא אנכי פן מתוך רגילות המעשה, אולי אשכח חלילה ואבוא לעשות כן בשבת חלילה.
* * *
כשהגיע רבינו לארה"ב, נדבקו אליו יראי ה' חסידים ואנשי מעשה, מבוגרים וצעירים, כדי שישפיע עליהם מאור תורתו. ורבינו לא נמנע מלחזקם ולהלהיבם, לתורה ואמונה, וליראת שמים טהורה. אך כיון שזה היה במקום רבו, במקום כ"ק מרן האדמו"ר מסאטמר זי"ע רביה דרבינו, היה מקפיד מפני כבוד רבו, שלא לנהוג שם בגינוני מלכות ואדמורו"ת.
בליל שבת קודש, נתאספו אל מקום אכסנייתו של רבינו, חסידים ואנשי מעשה, ובתוכם גם מרבני ונכבדי קהילת סאטמר, שבאו לחזות ולראות עבודתו עבודת הקודש, ורבינו השמיע בפניהם מדברותיו הטהורים, בעידן סעודתא דשבתא. עד שהגיע זמן עריכת השולחן של האדמו"ר מסאטמר.
פעם אחת בנסיעת רבינו לחו"ל בשנת תשכ"ז, למען מוסדותיו הקדושים, היה יוצא מן הכלל, כי רבינו מסאטמר לא ערך אז את שולחנו הטהור.
רבינו נחת אז בארה"ב, ביום ה' פרשת ויחי ט' לחודש טבת בשעות הערב, אור ליום עשרה בטבת שחל אז ביום שישי. האכסניא של רבינו, היתה אז בביתו של הרה"ח המפואר ר' אברהם יצחק יונגער ע"ה, - חתנו של הגאון הרב משארמאש זצ"ל - הסמוכה והקרובה לביתו של האדמו"ר מסאטמר.
עקב צום העשרה בטבת, לא ערך האדמו"ר מסאטמר בליל שבת את שולחנו הטהור ברבים, מפאת חולשת התענית. אמנם רבינו שערך כדרכו בבית האכסניא, את שולחן הטהור שלו, נתאספו אצלו באותו ליל שבת ציבור גדול ביותר, וגם נכבדי קהילת סאטמר באו להתחמם מאורו של רבינו בליל שבת.
באותו ליל שבת, היה צפוף מאד שם באכסניא מחמת רוב האנשים שהגיעו לשולחנו הטהור של רבינו. ומה היתה גדולה ההתרגשות של הציבור, כשהופתעו לראות בהיכנסם של שני המשמשים בקודש של האדמו"ר מסאטמר, ה"ה הרה"ח המפורסם ר' יוסף אשכנזי זצ"ל, והשני להבדלחט"א הרה"ח ר' עזריאל גליק שליט"א.
המשמשים בקודש סיפרו אז, כי האדמו"ר מסאטמר גמר היום את שולחנו - שהיתה כאמור בביתו בפרטיות - מוקדם, ועל כן ציוה עליהם לבוא לאכסנית רבינו לעריכת שולחנו.
להנציח זכרונם של צדיקים
פאר נאך אינפערמאציע 'אויף יא"צ פון צדיקים' קוקט דא http://www.yuhrzeit.com
פאר נאך אינפערמאציע 'אויף יא"צ פון צדיקים' קוקט דא http://www.yuhrzeit.com
רבי חיים קאהן הוניאד
האם היה קרוב עם הרבי מתו,א.......
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
חכם לב האט געשריבן:dovidal האט געשריבן:האם היה קרוב עם הרבי מתו,א.......
אחיו הנחמד והנעים הי"ד
תודה- השאיר דורות ?
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
-
סופר ומונה
- שר חמישים
- תגובות: 60
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג אוגוסט 20, 2012 1:25 pm
- לאקאציע: ביים שרייב טיש מיטן פעדער אין האנט
