ר' פינחס שלום הלוי רט"ב מ'קאסאן-בראנקס - כ"ד תמוז תשכ"ו

[נחמן נתן]

ישיבת קאסאן. אסיפה דחופה. ניסן תשכ"ט.

[קמח]

אינטרעסאנט

דאכט זיך מיר אז שפעטער האט ר' ישראל'טשע איבערגענומען די ישיבה

וואס האט אנגעהאלטן ביז נאך זיין פטירה אין תשס"ג

[AZRIELGO]

kosson rebbe in 1967 at my uncles sheva brachos

[נחמן נתן]

kosson rebbe in 1967 at my uncles sheva brachos

142.JPG

ווער זיינען די ארומיגע?

[רימנובער אייניקעל]

א'יישר כח פאר די הערליכע בילד.
אויף די לינקע זייט פון די בילד זיצט הרה"צ רבי ישראל'טשע מ'קאסאן זצ"ל.

[AZRIELGO]

yes, the kossoner rebbe is on the left side. my uncle is in middle and i dont remember who is on the right.

[רימנובער אייניקעל]

קענט איר אפשר מברר זיין מיט אייערע משפחה ווער איז דער שיינער איד אויף די רעכטע זייט פון די בילד.

[רימנובער אייניקעל]

דא האט איר בילדער פון נכדו כ"ק אדמו"ר הרה"צ רבי מאיר יוסף שליט"א מ'קאסאן איז משתטח על ציונו הקדוש פון זיין זיידע הרה"צ רבי פנחס שלום זצ"ל .

ועריכת שולחנו הטהור בבית מדרשו לרגל הילולת סבו זצ"ל דעם יאר תשע"ד לפ"ק .

פון זיין רעכטע זייט זעט זיך אן קרובו הרה"צ רבי יוסף בן ציון שליט"א אדמו"ר מ'קאסאן 18 עווניו.

און פון זיין לינקע זייט זעט זיך אן אחיו הרה"צ רבי נפתלי הערש שליט"א האדמו"ר מ'קאסאן פלעטבוש.

[הילולא דצדיקיא]

היינט הילולא פון בנו הה"צ מנחם ישראל (ר' ישראל'טשע) זצ"ל

[מיללער]

איך זעה נישט אין דעם אשכול דערמאנט נאך א זון פון רבי פנחס שלום מקאסאן, ר' מיכאל צבי, שהיה חתנו של ר' הלל מיכאלי פון באלטימאר.

דא אין הפרדס אנהייב תש"ג ווערט באשריבן די חתונה:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 3&pgnum=49

על ר' הילל מיכאלי (מיהאלי) מבאלטימאר פה:
http://kevarim.com/rabbi-hillel-mihali/

[חרוזים]

ר' מיכאל צבי
ליגט טאקע אינעם קאסאנ'יער בית החיים נעבן זיין פאטער

(ווען מ'גייט דורך די חלקה, קען מען איהם גלייך באמערקן, ער ליגט דער ערשטער ווען מ'קומט אריין)

[נחוניא]

איך זעה נישט אין דעם אשכול דערמאנט נאך א זון פון רבי פנחס שלום מקאסאן, ר' מיכאל צבי, שהיה חתנו של ר' הלל מיכאלי פון באלטימאר.

דא אין הפרדס אנהייב תש"ג ווערט באשריבן די חתונה:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 3&pgnum=49

על ר' הילל מיכאלי (מיהאלי) מבאלטימאר פה:
http://kevarim.com/rabbi-hillel-mihali/

ווער זענען זיינע קינדער?

[הסרפד]

ר' מיכאל צבי
ליגט טאקע אינעם קאסאנ'יער בית החיים נעבן זיין פאטער

(ווען מ'גייט דורך די חלקה, קען מען איהם גלייך באמערקן, ער ליגט דער ערשטער ווען מ'קומט אריין)

viewtopic.php?p=720806#p720806

[יעקעלע פוקס]

בדרך אגב האט זי געהאט זייער א'אינטערסאנטע נאמען שארצא באבטשא א'נאמען וואס איך האב קיינמאל נישט געהערט דערוועגן.

ר' פנחס שלום זצ"ל איז געוועהן א איידעם ביים דעלאטינער רב הרה"ק ר' נפתלי עהרליך זצ"ל, און ווען זיין שוויגער די דעלאטינער רביצין שרצה ע"ה איז אוועק האט ר' פנחס שלום נישט געוואלט אויסזאגען פאר זיין רביצין וויבאלד זי איז געוועהן פונדערווייטענס, און האט א נאמען געגעבען פאר זיין ניי געבוירענע טאכטער 'שרצה באב'צה', שרצה נאכען שוויגער און באב'צה מלשון אלטע (באבע) ער האט צוגעגעבען אלס סגולה פאר אריכת ימים און האט איהר נאר גערופען 'באבטשא' (מיט א קמץ) און זי האט טאקע מאריך ימים געוועהן ביז די הויכע ניינציגער מיט א דעה מיושבת.

[רימנובער אייניקעל]

איך זעה נישט אין דעם אשכול דערמאנט נאך א זון פון רבי פנחס שלום מקאסאן, ר' מיכאל צבי, שהיה חתנו של ר' הלל מיכאלי פון באלטימאר.

דא אין הפרדס אנהייב תש"ג ווערט באשריבן די חתונה:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 3&pgnum=49

על ר' הילל מיכאלי (מיהאלי) מבאלטימאר פה:
http://kevarim.com/rabbi-hillel-mihali/

ווער זענען זיינע קינדער?

ר'מיכאל צבי (הנקרא הערשעלע) האט געהאט איין טאכטער מרת גאלדשטיין תחי'.

וועלן מיר מאכן א'סיכום פון די קינדער פון הרה"ק רבי פנחס שלום זצוק"ל פון קאסאני
.
א') הילד חיים שלמה'לע אוועק אלץ זעקס יעריגע קינד אינדערהיים.
ב'). ר' יהוסף ז"ל (טאטע פון די באקאנטע פיגור ר'משולם ז"ל פון מאנסי וואס איז אוועק קינדערלאז ל"ע).
ג').רבי מיכאל צבי (הנקרא הערשעלע).
ד').רבי ישראל'טשע זצ"ל פון קאסאן בארא פארק.
ה').רבי משולם פייש זצ"ל פון קאסאן בארא פארק.

ו').הבתולה פערל'ע ע"ה (אוועק ארום די ניינצען יאר בערך ).
ז') הרבנית שארצא באבטשא פון זידיטשויב שיקאגא
ח')הרבנית אלטע עטל רחל,אשת הרה"צ רבי משה קלינגבערג זצ"ל, זאלאשיצער רבי פון אנטווערפן. (אוועק קינדערלאז ל"ע).
יהי זכרם ברוך.

א'הארציגן יישר כח פאר ידידי הרה"צ רבי פנחס שלום ראטענבערג שליט"א בן כ"ק אדמו"ר מ'קאסאן שליט"א פאר צו שטעלן די אינפארמאציע.

[Ayer Shpaiz]

א בילד
(קרעדיט אחד מאנ"ש)

איך זעה דא אױפן בילד החזן ר׳ יחיאל קערפּעל ז״ל
זײן רביצין איז גיװען פין די קאסאן משפחה

[הירשל ציג]

דא האט איר בילדער פון האחים האדמו"רים הצדיקים מקאסאן זצ"ל .(רעכטס הרה"צ רבי ישראל'טשע לינקס הרה"צ רבי משולם זצ"ל).הנאהבים והנעימים בחייהם ובמותם לא נפרדו.
און פון מציבת הרה"צ רבי ישראל'טשע מ'קאסאן זצ"ל נלב"ע ביום ח"י מרחשון תשס"ג לפ"ק.

אינטערסאנט די נוסח וואס ס'מערקט זיך אן אויף זיין מציבה די מסירות נפש וואס ער האט געהאט דא און אמעריקא פאר אידישקייט בימים ההים .
ונטמן סמוך ונראה לציון אביו הקדוש רבי פנחס שלום זצ"ל בבית החיים וואשינגטאן נוא דזשערסי יצ"ו.

יהי זכרם ברוך.

והנה לכם מציבת רמ"פ ואחותו מזידיטשוב-שיקאגו במרומי הר הזיתים בחלקת גאליציע

די מאמע פון כ"ק אדמו"ר רבי יהושע העשיל מזידיטשויב שיקאגא שליט"א מיט זיינע שוועסטערס די רעבעצנ'ס פון כ"ק אדמו"ר מ'נאוואמינסק שליט"א.

בדרך אגב האט זי געהאט זייער א'אינטערסאנטע נאמען שארצא באבטשא א'נאמען וואס איך האב קיינמאל נישט געהערט דערוועגן.

א שטיקל רשעות געבן א קינד אזא נאמען.... נישט אז אירע עלטערען זענען געווען רשעים חלילה

[רימנובער אייניקעל]

דא האט איר בילדער פון האחים האדמו"רים הצדיקים מקאסאן זצ"ל .(רעכטס הרה"צ רבי ישראל'טשע לינקס הרה"צ רבי משולם זצ"ל).הנאהבים והנעימים בחייהם ובמותם לא נפרדו.
און פון מציבת הרה"צ רבי ישראל'טשע מ'קאסאן זצ"ל נלב"ע ביום ח"י מרחשון תשס"ג לפ"ק.

אינטערסאנט די נוסח וואס ס'מערקט זיך אן אויף זיין מציבה די מסירות נפש וואס ער האט געהאט דא און אמעריקא פאר אידישקייט בימים ההים .
ונטמן סמוך ונראה לציון אביו הקדוש רבי פנחס שלום זצ"ל בבית החיים וואשינגטאן נוא דזשערסי יצ"ו.

יהי זכרם ברוך.

והנה לכם מציבת רמ"פ ואחותו מזידיטשוב-שיקאגו במרומי הר הזיתים בחלקת גאליציע

די מאמע פון כ"ק אדמו"ר רבי יהושע העשיל מזידיטשויב שיקאגא שליט"א מיט זיינע שוועסטערס די רעבעצנ'ס פון כ"ק אדמו"ר מ'נאוואמינסק שליט"א.

בדרך אגב האט זי געהאט זייער א'אינטערסאנטע נאמען שארצא באבטשא א'נאמען וואס איך האב קיינמאל נישט געהערט דערוועגן.

א שטיקל רשעות געבן א קינד אזא נאמען.... נישט אז אירע עלטערען זענען געווען רשעים חלילה

איך הער וואס איר טענה'ט.אבער איך וואלט מיר נישט אזוי אויסגדרוקט אויף אירע עלטערן,ספעציעל ווען ס'רעדט זיך פון אזא חשובע איד.

[רימנובער אייניקעל]

.

בדרך אגב האט זי געהאט זייער א'אינטערסאנטע נאמען שארצא באבטשא א'נאמען וואס איך האב קיינמאל נישט געהערט דערוועגן.

א שטיקל רשעות געבן א קינד אזא נאמען.... נישט אז אירע עלטערען זענען געווען רשעים חלילה

בדרך אגב, לשטתכם ליגט נישט קיין רשעות אין געבן די נאמען גענעשא אדער דעוואשא וכל שמות הנרדפים, וכל שום וחניכא דאית ליה?.

[שמו]

איך זעה נישט אין דעם אשכול דערמאנט נאך א זון פון רבי פנחס שלום מקאסאן, ר' מיכאל צבי, שהיה חתנו של ר' הלל מיכאלי פון באלטימאר.

דא אין הפרדס אנהייב תש"ג ווערט באשריבן די חתונה:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 3&pgnum=49

על ר' הילל מיכאלי (מיהאלי) מבאלטימאר פה:
http://kevarim.com/rabbi-hillel-mihali/

ווער זענען זיינע קינדער?

ר'מיכאל צבי (הנקרא הערשעלע) האט געהאט איין טאכטער מרת גאלדשטיין תחי'.

וועלן מיר מאכן א'סיכום פון די קינדער פון הרה"ק רבי פנחס שלום זצוק"ל פון קאסאני
.
א') הילד חיים שלמה'לע אוועק אלץ זעקס יעריגע קינד אינדערהיים.
ב'). ר'י הוסף ז"ל (טאטע פון די באקאנטע פיגור ר'משולם ז"ל פון מאנסי וואס איז אוועק קינדערלאז ל"ע).
ג').רבי מיכאל צבי (הנקרא הערשעלע).
ד').רבי ישראל'טשע זצ"ל פון קאסאן בארא פארק.
ה').רבי משולם פייש זצ"ל פון קאסאן בארא פארק.

ו').הבתולה פערל'ע ע"ה (אוועק ארום די ניינצען יאר בערך ).
ז') הרבנית שארצא באבטשא פון זידיטשויב שיקאגא
ח')הרבנית אשת הרה"צ רבי משה קלינגבערג זצ"ל, זאלאשיצער רבי פון אנטווערפן. (אוועק קינדערלאז ל"ע).
יהי זכרם ברוך.

א'הארציגן יישר כח פאר ידידי הרה"צ רבי פנחס שלום ראטענבערג שליט"א בן כ"ק אדמו"ר מ'קאסאן שליט"א פאר צו שטעלן די אינפארמאציע.

אשת ר' משה קלינגבערג האט געהייסן אלטע עטיל רחל



און לגבי דעם נאמען שארצע באבטשע, איז דא נאך א אורזאך דערוועגן (כפי ששמעתי מנכד רבי פינחס שלום)
אז די באבא אירע איז אוועק, אבער די מאמע (די פרישע יתומה) האט נאך פון גארנישט געוויסט, האט מען צוגעגעבן נאך א נאמען, און דערציילט פאר די יולדת פון איר מאמע'ס פטירה נאר שפעטער

און דערצו אז ער שרייבט דא אז ס'איז א סגולה לאריכות ימים, איז דאס שוין נישט קיין רשעות

[לכתחילה אריבער]

יעדע שטורעם ווינט אין אמעריקע באקומט א נאמען, און אויב ווערט די שטורעם ווינט טויטליך, ריטייערט מען די נאמען, מער נוצט מען עס נישט. וואלט ווען געדארפט זיין א וועד הרבנים, וואס זאל ריטטייערן נעמען וואס ברענגן ווייטוג.....

[נחוניא]

והנה לכם מציבת רמ"פ ואחותו הרבנית שארצא באבטשא מזידיטשוב-שיקאגו במרומי הר הזיתים בחלקת גאליציע

א שטיקל רשעות געבן א קינד אזא נאמען....

שמעתי אז זי האט געלאזט צוואה אז מען זאל נישט געבן קיין נאמען נאך איר.

[טהור-עיניים]

והנה לכם מציבת רמ"פ ואחותו הרבנית שארצא באבטשא מזידיטשוב-שיקאגו במרומי הר הזיתים בחלקת גאליציע

א שטיקל רשעות געבן א קינד אזא נאמען....

שמעתי אז זי האט געלאזט צוואה אז מען זאל נישט געבן קיין נאמען נאך איר.

גם אני שמעתי כן, און איך האב געפרעגט אן אייניקל און ער האט מיר געזאגט אז עס איז נישט אמת. נאר זי האט געזאגט אז קיינער איז נישט מחוייב צו געבן א נאמען נאך איר און זי וועט נישט האבן קיין שום קפידא.

למעשה אבער איז זי געווען אזא סארט חשוב'ע אידענע אז יעדער וואס האט איר נאר געקענט האט מורא'דיגע זאכן צו פארציילן איבער איר, און דעריבער ווילן די קינדער דוקא יא האבן נעמען נאך איר. למעשה דאכצעך מיר האבן אלע אייניקלעך וואס האבן געגעבן דעם נאמען צוגעגעבן נאך א נאמען. כ'קען נישט זאגן אויף זיכער, אבער עפעס אזוי האט מיר אן אייניקל פארציילט.

[טהור-עיניים]

רימינוב'ער אייניקל, איך וויל סתם אנמערקן, דו האסט געברענגט א בילד אויבן פון דעם קאסאנער רבין ווי ער איז זיך משתטח אויפן ציון. איך בין שוין דארט געווען מערערע מאל און דער ציון ווי ער שטייט אין דעם בילד איז פון זיין פעטער ר' הערשעלע, ער ליגט ממש ביים אריינגאנג צום ביה"ח.

[הילולא דצדיקיא]

הרה"ק ר' פינחס שלום הלוי ראטטענבערג זיע"א מקאסאן
בן הרה"ק ר' משה שמואל הלוי זיע"א מקאסאן – קליינווארדיין
כ"ד תמוז תשכ"ו

הרה"ק רבי פינחס שלום הלוי ראטטענבערג מקאסאן זי"ע נולד בעיר בארשא ביום י"ב תמוז שנת תרנ"ד לפ"ק, לאביו הרה"ק רבי משה שמואל זי"ע בן הרה"ק בעל בני שלשים מקאסאן זי"ע, (חתן מרן רבינו הרה"ק רבי משולם פייש מטאהש זיע"א, נכד הרה"ק רבי קאפל ליקיווער זיע"א וחסידי אשוואר) בן הרה"ק רבי צבי מטלוסט זיע"א (חתן הרה"ק רבי שמואל ווילנער זיע"א אבד"ק העליטש) בן הרה"ק רבי יהוסף מקאזאווא (חתן רבינו הרה"ק מרן העטרת צבי מזידיטשויב זיע"א). ולאמו הרבנית הצדקנית מרת דבורה זיסל ע"ה בת הגה"צ הק' רבי בן ציון פיש מבארשא זיע"א (בן הגה"צ ר' משה גרשון זצ"ל בן הגה"צ ר' שלמה דוב מבארשא זצ"ל, בן הגה"צ ר' משה בן הגה"צ ר' צבי מסיגעט, בן הגה"צ ר' משה אברהם פיש אב"ד הראשון של קהלת סיגעט – ר' בנציון הנ"ל היה חתן הגה"צ ר' יצחק ישראל העלער זצ"ל, בן הגה"צ ר' צבי הערש העלער אבד"ק מענטשענטש חתן הגה"צ ר' יחיאל כהנא אבד"ק מאטע-סאלקא בן הגה"צ ר' יהודה כהנא אב"ד סיגעט בעל קונט' הספיקות – שהיה נכד התוס' יו"ט זצ"ל).

אביו הרה"ק רבי משה שמואל זי"ע היה באותו זמן סמוך על שולחן חותנו הרה"ק רבי בן ציון פיש זיע"א הי"ד בבארשא, ושלח לשאול את פי אביו הק' זי"ע איזה שם לקראות לבנו הנולד לו למז"ט, השיב לו אביו הגדול שיקרא שמו בישראל פינחס שלום על שם פרשת השבוע שהי' אז פר' פינחס וכתוב פינחס בן אלעזר וגו' הנני נותן לו את בריתי שלום. וכאשר גדל הילד והתחיל להתפלל כסדרן, אמר לו זקנו הבני"ש שבסוף שמו"ע כשאומרים הפסוקים על השמות, יגיד הוא מתחילת פינחס בן אלעזר וגו' עד בריתי שלום, כי הוא נקרא על שם הפסוקים האלה.

ממעלליו יתנכר נער, וכשהי' רבינו טרם שלש שנים בלבד כבר נראתה בו סימני גדלות, כמסופר שבאותו עת אירע פ"א שמשרתת ששרתה בבית זקינו נשקה אותו על מצחו, רבינו נבהל במאוד ורץ חיש מהר בבהלה אל זקינו הגדול הבני"ש ופרץ בבכי' עצומה והראה לו באצבעו על מצחו ושאל בתמימתו "מ'זעהט".

בהיות רבינו אך בן חמש שנים כבר עמד מאחורי כסא זקינו הגדול הרה"ק בעל בני שלשים מדי שבוע בשבוע בשעת שלש סעודות שנתארכה שעות ארוכות ולא זזה ידו מתחת יד זקינו הק', ואע"פ שרבינו בעל בני שלשים זי"ע הי' דרכו בקודש לבעוט בידיו הק' בחוזק רב בהתלהבות להוטה כאש, על ידות כסאו וכמעט בכל שבוע אחר השבת היו צריכים לתקן את כסאו שנשבר מחמת רוב הבעיטות, עכ"ז הי' רבינו בהיותו ילד קטן עומד ליד כסא זקינו ואחז בידיו בידי הכסא ובמוצ"ש הראה לאמא את ידיו שהיו נפוחות מבעיטות זקינו ואמר לה בהתפעלות אבער איך האב עס נישט אוועק גענומען. ותמיד הסתופף בצל זקינו זה עד שכמעט לא החסיר מלהיות אצל השוה"ט תמידין כסדרן.

כמים פנים אל פנים הראה לו זקינו הק' אותות אהבה וחיבה יתירה יותר מכל נכדיו ובני משפחתו שהיו גדולים ממנו בשנים, והושיבו אצל שולחנו במקום יותר מכובד מהרבה מכובדים אחרים, כאשר כבר מגיל שש הורה לו לשבת בשלחן, פעם כאשר שאלו את פי זקינו הבני שלשים למה הוא מכבדו כ"כ השיב מפני שהיא חסיד באמת.

על גדלותו של רבינו איך שזקינו כבר אז התחשב במילתו, מסופר שבהיותו ילד צעיר לימים, הי' פעם ביומי דסוכות אשר באו להזכיר לפני זקינו הגדול מרן הבני שלשים זיע"א ילד צעיר שנחלה ביותר וכבר הי' על סף מוות, ובאו לזעוק מרה אצל הבני שלשים על המצב הקשה, וכן באו במשך כמה ימים לפעול עבורו ישועה, אמנם ביום שמחת תורה באו מים עד נפש וכבר קראו למנין שיהיו שם אצל יציאת נשמה, אם הילד באתה אז לפני הבני"ש בזעקה גדולה וצעקה: רבי יש עוד תקוה? הורה לה רבינו אז להוסיף השם חיים לילדה, בעת ההוא ישב הבני"ש אצל השוה"ט והקערה של מרק מונחת לפניו, נענה רבינו ואמר בזה"ל: די פוילישע ווייבער קענען בעסער איינרייסן, וסיפר שפעם אחת הי' בצאנז ושם הי' ג"כ מעשה שנחלה איש אחד ובאו ב' נשים לביהמ"ד בבכי' רבה לפני הרה"ק מצאנז זיע"א שהי' אז באמצע עריכת השוה"ט וב' הנשים פרצו בבכי קורעת לב שמשכה עמם כל הביהמ"ד כולו, אמנם הרה"ק מצאנז לא הניח את הכף מידו ולא הי' נראה כמצטער, וברוב חסדי ה' קם החולה מערש דוי ונתרפא ברפו"ש, ובספר הבני"ש את המעשה הלז הראה להמסובין איך אכל הרה"ק מצאנז את המרק, אח"כ פנה הבני"ש אל נכדו רבינו שהי' אז צעיר לימים כמצוין לעיל, ושאלו וואס זאגסטו פינחס שלום? ענה רבינו : ער וועט האבן א רפואה שלימה! שאלו הבני"ש: דו שווערסט דיך? ולא ידע רבינו מה לענות, הראו לו המקורבים שיאמר הן, וכן עשה, אמר הבני"ש: אז דו זאגסט אזוי, וועט ער זיין געזונט, וכך הוה שנתרפא ברפו"ש וחי עוד שנים רבים.

רבינו למד בהתמדה גדולה עד להפליא כך שכאשר היה רק בן י"ב שנה כבר ידע את כל מס' חולין גמרא רש"י תוס' עם פי' הרא"ש בעל פה וכן ידע יורה דעה חלק א' בעל פה וכן הי' ספר פרשת דרכים רגיל על לשונו כקורא מתוך הספר. או אז בהיותו כבן י"ב שנה פקד עליו זקינו לקבל לקחה של תורה מפי הגאון החסיד רבי יהודה ישכר בער מערמלשטיין זצ"ל דומ"ץ בק"ק באטארטש מח"ס חוקי חיים, אשר מילא אותו בתורה ויראה טהורה. בהיותו כבר י"ד שנים עלה לישיבת הגאון רבי יוסף נחמי' קארניצער זצ"ל אבד"ק סעליש, בהיות רבינו שם, היה נוהג לשגר איגרת שלומים לאביו שהתגורר כבר אז בקאסאן ליד אביו הרה"ק הבני שלשים זיע"א, ובסיום המכתב הי' דורש בשלום זקינו וזקנתו, שהיא היתה משיבה לו בדברי מליצה ופסוקי התנ"ך (בהיותה אשה חכמת לב ומלומדת ובקיעה בתנ"ך ואגדות חז"ל)

גם הצטיין במדותיו עד להפליא והיווה דוגמא לאחרים, בהגיע רבינו ליום הבר מצוה שלו העניק לו זקינו הק' מחמת גודל אהבתו אליו את הסידור הארי הק' (סידור ר' אשר) שלו לדורן דרשה, וכאשר ראה רבינו שבני בניו אחרים של זקינו הק' מקנאים בו על שקיבל מתנה כה חשובה, החזיר את הסידור לידי זקינו הק', באמרו שאינו סובל שמקנאים בו ע"ז, זקינו הגדול הפליא מאוד חכמתו ומדותיו הק' שראה בזה.

כך עלה ונתעלה בתורה וביראת שמים ועד ימי שיבה וזקנה לא הרפה מהתמדתו העצומה, וכל ימיו עלי אדמות היה קם באשמורת הבקר ולא זז מלימודו כל היום, אמנם הקפיד רבינו להשכיב עצמו מוקדם, כדי שיוכל לקום כשעתיים עד שלש שעות אחר חצות הלילה לערך, שמיני אז החל בעבודתו בקודש.

בהגיעו לפרקו בשנת תרע"א והוא רק ט"ו שנה בא רבינו בברית האירוסין עם זו' הרבנית הצדקנית מרת שרה חנה ע"ה בת הרה"ק ר' נפתלי עהרליך זי"ע אבד"ק דילעטין, בן הרה"ק רבי צבי מראזלא, בן הרה"ק רבי יהודה ליבוש מראזלא זיע"א, חתן זקינו רבינו מרן העטרת צבי זיע"א. (מגזע הרה"ק בעל באר מים חיים זי"ע והרה"ק רמ"מ מלינסק זי"ע, ולמעב"ק). וכעבור שנתיים ביום ב' כסלו תרע"ג הקים את ביתו.

אחרי חתונתו ישב על התורה ועל העבודה סמוך על שולחן חותנו הק' בעיר דילעטין יצ"ו שהי' עיר מלאה חכמים וסופרים ובתי מדרשים מלאים ספרים ולומדים. כאשר נוסע משם בימים ההם להרבה מצדיקי דורו ומהם הרה"ק מהרצ"א מבלאזוב זי"ע והרה"ק רבי יעקב משה מקאמארנא זי"ע ולאחיו הרה"ק ר' פנחס נתן מרידיק זי"ע ואל עוד כמה צדיקים שכולם כאחד קרבוהו וכבדהו בראותם גודל מדרגותיו ומעלותיו, והי' נערץ מאוד אצלם.

ויהי בימי מלחמת העולם הראשונה והעיר דילעטין נתרוקן מכל היהודים ופנה הודה פנה זיוה פנה הדרה, ורבינו כמו שאר יהודי דילעטין שהיו נמנים ליותר מעשרת אלפים וכן כל בני הסביבה הקרובים והרחוקים, לקח מקל נדודים בידו וגלה למקום מוצאו למדינת הונגארי' שם התיישב בעיר קליינווארדיין יצ"ו מקום אשר אביו הק' ניהל את בית מדרשו וחצירו והרבה חסידים נהרו אליו שם. אבל לרבינו היו ימים הראשונים טובים מאלה, הוא המשיך שם בהתמדת לימוד תורתו ומעבודתו בקודש לא נפקד מאומה.

באותם ימים כאשר הי' הרה"ק מהרי"ד מבעלזא זי"ע בעיר ראצפערט נסע רבינו לשבות שבתו בצל קדשו, והרה"ק כיבדו באופן יוצא מן הכלל אע"פ שהי' עוד אברך צעיר פחות מבן עשרים.
כשהגיע רבינו לשנתו הכ"ה בשנת תר"פ נתעטר בנזר הוראה ע"י גאון דורו הגה"ק מהרש"ג מסעמיהאלי זי"ע, שכתב עליו בכתב התרת הוראה ומובטחנו ביראתו הקודמת לחכמתו שלא יצא ח"ו מכשול מתחת ידיו. וכן הרבה עוד בשבחיו.

הלחץ זו הדחק ומחסור הממון ששרתה בבית רבינו, גרמו לו להחליט לקום לעשות מעשה, ונסע לעבר מדינת אמריקה שהיתה בימים ההם מדינה קשה וזרה ברוחניות ובגשמיות, אמנם רבינו בעיניו הבדולחים ראה מה שלא ראו אחרים ונסע לשם, מתחלה על מנת לחזור, אבל כעבור כשנתיים ימים אשר רבינו התעכב בארה"ב הסיב המסבב כל הסיבות שישאר רבינו כאן בארה"ב וישלח אחר הרבנית ע"ה שתביא ג"כ עם בניהם ויתקעו אהלם שם, הרבנית הצדקנית אשר פחדה מאוד מהטרייפענע אמעריקא, הלכה לשאול פ"ק הרה"ק מהרי"ד מבעזלא זיע"א, והיה זאת אחר שמח"ת האחרון לחייו, כאשר כבר לא קיבל נשים כלל, אבל מחמת כבוד אבותיה שאמרה שהיא בת הרב מדעליטין, הורה הרה"ק מהרי"ד להכניסה, וחיזקה ללכת אחרי בעלה באמרו איך קען עהם ער איז א ערליכער אינגערמאן, ער ווייסט וואס ער טוט, ואמר לה דו וועסט האבן ערליכע קינדער ובירכה בברכת צאתכם לשלום, כמו"כ נתן לה מטפחת לשמירה (המונח עדיין אצל נכדיה).
גם אביה הגדול הרה"ק מדעלעטין זיע"א כתב לה מכתב שתסכים ללכת עם בעלה, כאשר כותב לה שם בזה"ל: יעצט טיילע דיר מיט דאס האבע דען בריעף מבעלך הרב שליט"א גילעזען איך פערשטייא גיט וואס עהר שרייבט, עהר וויל דאס זעלבע דאס זעלבע וואס דיא ווילסט, נור פילייכט איז בעשערט דאס איהר זאלט וואהנען אין אמעריקא, דעמולס קען מען געגען דער השגחה נישט קעמפען, דען יעקב אבינו ע"ה האט אויך נישט געקענט פארנעהמען ארייזע נאך מצרים, דיא השגחה עליונה האט אבער יא גיפירט דאס עהר איז יא גיפאהרען לשם, למחי' ולפלטה, קינד לעב מיר ווייסען נאך נישט וויא מיר זענען, דיא וועלט איז נאך גור נישט און דער ארדינונג, טאמער וועט עהר פערשטיין אז עס איז יא ראטהזאם ציפאהרען לשם וואהנען זאלסט אויך נישט זיין זייער דערגעגין... כאשר בסוף שלח לה מכתב אשר ציין שם בזה"ל: קינד לעב איך בעט דיך זאלסט נישט קלערין און נישט מהרהר זיין אויף הש"י מעשים, דען עס טיעט זיך גור נישט אליין נור אללעס איזט דער רצון הבורא יתברך שמו, זייא נור שרוי בשמחה, דיא פארסט צי דיינען הייליגען מאן הרב שליט"א... דיא טובה וועלין מיר שפעטיר זעהן בעזהשי"ת, אונזער זכות אבות וועלין מיט אייך מיט פאהרען אין מיט אייך דארט זיין... אייער הויז וועט אין נויארק, שטיין אויף ארצועה פון ארץ ישראל... ובסוף ציין דברים נוראים אשר גילה טפח וכיסה טפחיים, בזה"ל: קענסט דיר מיט נעהמען דעם בריעף אין איהם גיט בעהאלטען וועסטו זעהן אז אללעס וואס איך שרייבע דא איז אמת בעז"ה אכי"ר. עכלה"ק. ואכן בשנת תרפ"ז נסעה הרבנית עם ילדי' הקטנים לאמעריקא להתאחד שוב עם בעלה הגדול רבינו זצ"ל.

רק כעבור קרוב לעשרים שנה, ראו שמה שחזה רבינו כעדות חותנו הגדול עליו, נתקיימה, ומשפחת רבינו נשאר לפליטה גדולה מן המלחמה הנוראה, וגם זכות אבותיה ליוותה אותה על אדמת עמא-ריקא, כאשר גידלה כאן משפחה יראה ושלימה הולכים בדרך אבותי' בגאון ובעוז.

מתחילה התגורר רבינו בשכונת איסט סייד במנהטן, אמנם בשנת תרפ"ט עבר רבינו לבראנקס, שם פתח את שערי בית מדרשו "אהל משה", אשר במהרה הפך למגדל אור לכל הסביבה שבאו להתחמם לאורו הגדול של רבינו, אשר השכיל למצוא מסילות ללבבם של האנשים ההם וקירבם לה' ולתורתו. בבית מדרשו של רבינו מצאו היראים ושלמים את אשר אהבה נפשם, ששם יכלו להמשיך בשמירת מצות התורה במסי"נ כפשוטו.

רבינו אשר ראה שאין לצעירי הצאן מקום ראוי להתחנך על אדני התורה ומסורה ישרה כאשר קיבלנו מאבות אבותינו, קם ועשה מעשה ופתח בשנת תרצ"ו את הת"ת הראשון על טהרת הקודש על אדמת אמעריקא, בשם "ישיבת אהבת תורה", בת"ת זה התחנכו כמה מאות ילדים יקרים, אשר הקימו אח"כ בתים מפוארים הנזקפים לזכותו של רבינו, והעידו התלמידים שכמעט ולא יצא משם תלמיד שאינו שומר תומ"צ כעבור שנים בשנת תש"א התאחדה הת"ת עם ישיבת חפץ חיים, ואז פרש רבינו ממשמרתו בת"ת.

בתחילת שנותיו באמעריקא שהיתה אז מדבר שממה ברו"ג מסר רבינו עשרות דרשות ברבים לקרב לבבות בני ישראל לאביהם שבשמים, ודבריו עשו פירות לרוב, עד שאפי' רק לראות זיו קדשו עוררה אותם לתשובה, כמסופר שפ"ע כאשר עבר רבינו ברחובות מאנהעטן בשב"ק בבוקר בהילוכו לבית מדרשו, עמד שם משאית גדולה (טרא"ק) אשר יהודי אחד עמד שם ועבד עליה, ההוא בראותו את רבינו שלא דיבר עמו מלה, קפץ מן הטרא"ק ורץ לקראת רבינו בדמעות שליש ואמר רבי איך שווער איך וועל שוין מער נישט ארבעטן שב"ק, כעבור כמה שבועות עבר האיש הזה ליד בית מדרשו של רבינו ושמע קולו בקודש בעת התפלה ונמס לבבו, ומיני אז קבע משכנו בבית מדרשו של רבינו ואכן הפך להיות שומר שב"ק במסי"נ עד שאיבד פרנסתו ומ"מ עמד בדיבורו בעוז, וזכה ויצא ממנו דורות יראים ושלימים, שמביניהם תלמידי חכמים מופלגים.

כמו"כ פתח את שערי ביתו לעשרות הפליטים שברחו מאדמות אונגארין והמדינות שמסביב מאימת המשחית, והי' דואג לכל צרכם ומחסורם, וכולם היו מאוכלי שלחנו עד שבכל יום מימות החול היו נותנים בבית רבינו ב' סעודות קבועות ערב ובוקר לכל דכפין, ובשבתות וימים טובים הסיבו עשרות אורחים בכל סעודה, אשר את כולם קיבל וקירב בסבר פנים יפות וחפץ לב.
בשנת תש"ט לערך עבר רבינו לשכונה אחרת בבראנקס, ויסד את בית מדרשו בשכונת פעלם פארקוועי, כאשר ממנה את בנו הרה"ק רבי מנחם ישראל זצ"ל מקאסאן לנהל את הביהמ"ד אהל משה, בביהמ"ד החדש המשיך רבינו בדרכו בקודש ופעל ועשה רבות לרומם קרן ישראל ורבים השיב מעון.

בשנת תש"כ עם פטירת זו' הרבנית הצדקנית ע"ה ביום כ"ד אדר (שאז קנה רבינו את 'חלקת קאסאן' בביה"ח בניו דזערסי) עבר רבינו לגור בעיר ואם בישראל ברוקלין, בשכונת בארא פארק, כאשר שוב פוקד על בנו הרה"ק רבי מנחם ישראל זצ"ל לנהל את הביהמ"ד בבראנקס, ורבינו פתח ביהמ"ד בבארא פארק, כאשר לעזרתו עומד בנו הצעיר הגה"צ רבי משולם פייש הלוי זיע"א מקאסאני, שם הקים רבינו תלמוד תורה וישיבה קטנה לשם ולתפארת, ששרת שם בקודש עד פטירתו.

אמנם בחדשי הקיץ נסע רבינו חזרה לבראנקס לבית בנו הרה"ק רבי מנחם ישראל זיע"א, כך נהג במשך השנים הבאים, בשנת תשכ"ב לערך עבר רבינו אירוע מוחי אשר הקשתה עליו ביותר, מ"מ לא הזניח את עבודתו בקודש עד זיבולא בתרייתא.

בקיץ האחרון לימי חייו בשנת תשכ"ו נחלש רבינו במאוד, ובהגיע יום כ"ד תמוז בבוקרו של יום ביקש רבינו מאחד מנכדיו שיקרא לבנו רבי מנחם ישראל, וביקשו רבינו להביא לו כוס מים, כאשר חזר בנו עם הכוס מים ראה שנצחו אראלים את המצוקים ונשבה ארון הקודש, ועלה ונתעלה השמימה.

רבינו הובאה לקבורה ליד קברה של זו' בחלקת קאסאן אשר קנה לו בחייו.

זרעו אחריו: בנו ר' יהוסף ז"ל, בנו הרה"צ ר' מיכאל צבי זצ"ל רב במיאמי, בנו מ"מ הרה"ק רבי מנחם ישראל זיע"א, בנו הגה"צ רבי משולם פייש מקאסאני זיע"א.
חתניו, הרה"ק רבי אברהם אייכנשטיין זצ"ל מזידיטשויב טשיקאגו, והרה"ק רבי משה קלינגבערג מזאלישיץ זצ"ל.
ועוד בן חיים שלמה, ובת פערל שנפ' בילדותם.