רבי חיים מרדכי ראללער מניאמץ זצ"ל - ט' חשון תש"ז

תולדות וסיפורי צדיקים וחסידים

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

שמואל'יק'יל
שר חמישים ומאתים
תגובות: 255
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מארטש 25, 2008 8:29 pm

רבי חיים מרדכי ראללער מניאמץ זצ"ל - ט' חשון תש"ז

תגובהדורך שמואל'יק'יל » מאנטאג נובעמבער 03, 2008 6:38 pm

ערב שבת וועט זיין די יו"ד פון הגה"צ החסיד ר' חיים מרדכי ראללער דער ניאמצ'ער רב בעל ה"באר חיים מרדכי" און נאך זצ"ל - ט' חשון תש"ז
לעצט פאראכטן דורך שמואל'יק'יל אום דינסטאג נובעמבער 04, 2008 8:22 pm, מאל פאראכטן געווארן 1 סך הכל.

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25457
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מאנטאג נובעמבער 03, 2008 6:43 pm

הגה"צ ר' חיים מרדכי ראללער זצ"ל איז געווען דער פיאניר פון די 'היתרי עגונות' נאכען קריג, אויף זיינע פסקים האט זיך כלל ישראל סומך געווען מעמיד צו זיין דורות נאך די ביטערע מלחמה.

בייגעלייגט איז א בילד וואס ידידינו ר' יאסל האט מיט א צייט צוריק געברענגט פון דעם גרויסען גאון.

ווייסט איינער צו עס זענען פארבליבען קינדער פונעם ניאמצער רב ז"ל, אויך וואס זענען די אנדערע חיבורים ר' שמואליק וואס איר דעמאנט, חוץ די באקאנטע 'באר חיים מרדכי'?
צוגעלייגטע
IMG_0021%20%28Small%29.jpg
IMG_0021%20%28Small%29.jpg (17.95 KiB) געזעהן 5429 מאל

שמואל'יק'יל
שר חמישים ומאתים
תגובות: 255
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מארטש 25, 2008 8:29 pm

תגובהדורך שמואל'יק'יל » מאנטאג נובעמבער 03, 2008 7:07 pm

דא איז א לינק צו באר חיים מרדכי
http://www.hebrewbooks.org/586

שמואל'יק'יל
שר חמישים ומאתים
תגובות: 255
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מארטש 25, 2008 8:29 pm

תגובהדורך שמואל'יק'יל » מאנטאג נובעמבער 03, 2008 7:15 pm

הער האט געהאט נאך ספרים צווישן זעי וואס איך געדענק יעצט איז חידושי בן יאיר און נאך

שמואל'יק'יל
שר חמישים ומאתים
תגובות: 255
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מארטש 25, 2008 8:29 pm

תגובהדורך שמואל'יק'יל » דינסטאג נובעמבער 04, 2008 12:59 pm

נאך ספרים זיינע:
חידושי בן יאיר על הש"ס
קונטרס באר חיים מרדכי להיתר עגונות
שו"ת באר חיים מרדכי על ד' חלקי שו"ע ג"ח
באר חיים מרדכי על ברכי נפשי וחמש עשרה שיר המעלות
שירת דבורה
שער נפתלי

סטרעטענער אייניקל
שר חמש מאות
תגובות: 659
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג פאברואר 01, 2010 9:41 pm

תגובהדורך סטרעטענער אייניקל » פרייטאג פאברואר 04, 2011 12:23 am

הוא היה מקושר לצדיקים מגזע ריז'ין-באהוש, וזכה להיות אצל אדמור הרה"ק רבי יצחק מבאהוש זצוק"ל.
ומי שאינו אוכל חמין - צריך בדיקה אחריו אם הוא מין, ואם מת יתעסקו בו עממין. והמזמין לבשל ולהטמין ולענג את השבת ולהשמין - הוא המאמין, וזוכה לקץ הימין. ויש מן החכמים אומרים על השמאל שהוא ימין, ואנו קורין עליהם: מי יתן החרש תחרישון ותהי לכם לחכמה [רז"ה].

אוועטאר
יגעתי ומצאתי
שר האלף
תגובות: 1415
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג ינואר 31, 2011 5:02 pm

תגובהדורך יגעתי ומצאתי » פרייטאג פאברואר 04, 2011 5:19 am

דאכצעך ס'איז דא פון אים א ספר אויף מסכת ברכות מיט פיר נעמען, "מי באר מים חיים", אדער כעין זה. ריכטיג?

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25457
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » פרייטאג פאברואר 04, 2011 9:55 am

מי באר מים חיים איז פון ר' משה יוסף האפפמאן מפאפא-ירושלים איבער וועם מיר האבן אן אשכול.

http://www.hebrewbooks.org/21227

סטרעטענער אייניקל
שר חמש מאות
תגובות: 659
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג פאברואר 01, 2010 9:41 pm

תגובהדורך סטרעטענער אייניקל » דינסטאג פאברואר 08, 2011 3:24 pm

יום א' לפני שנפטר, בעש"ק פ' לך לך תש"ז , סמוך לזמן הדלקת הנרות, צילצל הגאון מניאמץ בטלפון להרב הערצאג , ואמר לו שהוא מצרף את דעתו להיתרא בענין שאלת עגונה קשה שנשאל עליה על ידו. וכששאלו הערצאג מדוע הוא מטריח א"ע לצלצל כ"כ מאוחר, ענה לו שאין הוא רוצה לעכב את היתרה של בת ישראל, כי מי יודע מה ילד יום ?
ובמוצש"ק זו נסתלק... וזו היתה תשובתו האחרונה.. זי"ע.
ומי שאינו אוכל חמין - צריך בדיקה אחריו אם הוא מין, ואם מת יתעסקו בו עממין. והמזמין לבשל ולהטמין ולענג את השבת ולהשמין - הוא המאמין, וזוכה לקץ הימין. ויש מן החכמים אומרים על השמאל שהוא ימין, ואנו קורין עליהם: מי יתן החרש תחרישון ותהי לכם לחכמה [רז"ה].

אוועטאר
farshlufen
שר עשרים אלפים
תגובות: 20253
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג נובעמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

תגובהדורך farshlufen » דינסטאג פאברואר 15, 2011 8:24 am

מודעה על הסתלקותו עם קצת מתולדותיו:
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... =&pgnum=36
קרעדיט בית הרב בקברים.קאם.
סימן דלא ידע כלום, שבוחי.

אוועטאר
איזעי
שר האלף
תגובות: 1533
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג פאברואר 21, 2011 5:30 pm
לאקאציע: אויפן שטאק

תגובהדורך איזעי » פרייטאג מארטש 04, 2011 11:28 am

דער קאשוי'ער רב שרייבט אין זיין הקדמה לספר טל השמים, אז אלע רבנים אין אייראפע נאכן קריג האבן זיך פארלאזט אויף דעם ניאמצער רב'ס בירור בעניני היתר עגונות, און אויף זיינע פלייצער זענען הונדערטער אדער טויזנטער עגונות ניתר געווארן. ראה שם דבריו

איש האמת
שר מאה
תגובות: 163
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג פאברואר 11, 2011 1:07 pm

תגובהדורך איש האמת » פרייטאג מארטש 04, 2011 1:48 pm

איזעי האט געשריבן:דער קאשוי'ער רב שרייבט אין זיין הקדמה לספר טל השמים, אז אלע רבנים אין אייראפע נאכן קריג האבן זיך פארלאזט אויף דעם ניאמצער רב'ס בירור בעניני היתר עגונות, און אויף זיינע פלייצער זענען הונדערטער אדער טויזנטער עגונות ניתר געווארן. ראה שם דבריו


געב א בליק און תשובת משנת יעקב חלק ראשון להגאון מקאפיש זצ"ל, וזה לשונו:
בר"ח תמוז תש"ה באתי בשלום לפעסט ושולחתי מסגל חבורה הרבנים משארית הפליטה ובראשם הה"ג מו"ה שמואל זנויל כהנא פראנקעל ראש לשכת הארטה' ממדינת אונגארין
להגאון באר חיים מרדכי ראללער מניאמץ זצ"ל שדר אז בבוקארעשט ראש הרבנים ממדינת רומעניאן ואז נתייסדו ההלכות והתקנות בענין עיגונא דאיתתא אשר היו אז לאלפים ונתבחרתי לנהל את הב"ד דתק"ע שם

אנהייב הקדמה שרייבט ער וז"ל, ובס"ד יצא היתרים, בעיגונא דאתתא ועיגון הבעל, לערך חמשה אלפים בלי שום מכשול אפילו אחת מהם

אוועטאר
יציב פתגם
שר חמשת אלפים
תגובות: 5449
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יוני 25, 2013 3:17 pm

תגובהדורך יציב פתגם » דינסטאג נובעמבער 11, 2014 1:19 am

מצבתו בהר הזיתים
צוגעלייגטע
IMG_0661.JPG
IMG_0660.JPG

יוםטובערליך
שר חמש מאות
תגובות: 672
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג אוגוסט 31, 2007 12:32 pm

תגובהדורך יוםטובערליך » מיטוואך נובעמבער 12, 2014 10:26 pm

בס"ד,

געהערט אמאל אז הרב החסיד המפורסם בנש"ק רבי שלו' אייזיקאוויטש שליט"א פון וויליאמסבורג, יארן צוריק מנהל אין סאטמאר תלמוד תורה, איז געווען זייער א נאנטער מקורב ביים ניאמצער רב זצ"ל אין ירושלים.

dovidal
שר שלשת אלפים
תגובות: 3992
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 04, 2011 12:16 am

תגובהדורך dovidal » מיטוואך נובעמבער 12, 2014 10:34 pm

גם הרב משה יעקב סיגלער ז"ל מניאמץ =קוממיות = סקווירא ידע הרבה לספר אודותיו

אוועטאר
יציב פתגם
שר חמשת אלפים
תגובות: 5449
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יוני 25, 2013 3:17 pm

"אבי העגונות"

תגובהדורך יציב פתגם » דאנארשטאג נובעמבער 13, 2014 12:42 am

הגרח"מ ראללער זצ"ל פעל רבות להתרת עגונות, והתפרסם בקונטרס היתר העגונה שכתב לבתו של הגאון רבי מאיר אריק זצ"ל שנלאו חכמים למצוא לה פתח.

לאחר עלותו ירושלימה, גר בגפו במלון באב"ד בירושלים (אחרי שעסקנים רשעים סירבו לתת לו סערטיפיקאט למלוה ואכמ"ל).

והרי סיפור-פלא אחת מני אלף, אודות היתר עגונה האחרונה בחייו:
צוגעלייגטע
11051_461_18682688830-2032012.jpg

אוועטאר
יציב פתגם
שר חמשת אלפים
תגובות: 5449
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יוני 25, 2013 3:17 pm

תגובהדורך יציב פתגם » דאנארשטאג נובעמבער 13, 2014 12:44 am

הגאון מניאמץ זצ"ל בשנות העמידה
צוגעלייגטע
90887.jpg

אוועטאר
יציב פתגם
שר חמשת אלפים
תגובות: 5449
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יוני 25, 2013 3:17 pm

תגובהדורך יציב פתגם » דאנארשטאג נובעמבער 13, 2014 12:46 am

עם ארבעת המינים
צוגעלייגטע
65436.JPG

אוועטאר
יציב פתגם
שר חמשת אלפים
תגובות: 5449
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יוני 25, 2013 3:17 pm

תגובהדורך יציב פתגם » דאנארשטאג נובעמבער 13, 2014 12:47 am

בכתיבת תשובה
צוגעלייגטע
7432.jpg

אוועטאר
יציב פתגם
שר חמשת אלפים
תגובות: 5449
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יוני 25, 2013 3:17 pm

זכרונות מהרב שלום אייזיקאוויטש שליט"א

תגובהדורך יציב פתגם » דאנארשטאג נובעמבער 13, 2014 12:51 am

http://forum.otzar.org/forums/viewtopic ... 707#p83707

יש בנוא יארק יהודי זקן, שמו ר' שלום אייזיקאוויטש. הנ"ל עלה לארה"ק בבחרותו בקיץ תש"ו, למד בישיבת סאטמר בירושלים. בישיבת סאטמר בירושלים חילקו משמורות לשמש את הגאון הישיש מניאמץ זצ"ל. הרש"א הנ"ל מספר על התקופה ששימש את הרב מניאמץ, בחדשיים האחרונות לחייו (אלול תש"ו - ריש מרחשון תש"ז) על אף שאינו בעל בכי, הוא מתרגש עד כדי דמעות בדברו על הרב הגאון מניאמץ זצ"ל. וכה הוא מספר:

הוא הכיר את הרב מניאמץ כבר בבוקרסט, שם שהה הרש"א בחודש ניסן תש"ו בדרך עלותו לארה"ק. פעם נכנס לבית המדרש ומצא את הרב מניאמץ יושב עם שני רבנים משני צדדיו, ואשה לפניהם שבאת לקבל היתר מכבלי העיגון. כנראה כבר קיבלו עדות וכבר דנו בזה, והיה זה רק מעמד הנפקת ההיתר. הרב מניאמץ ישב ואמר (מלמל) בארוכה, ואחר כך תפס את שני הרבנים שלצדו ועמד והעמידם עמו והכריז ברגש, "מעידים אנו באיש פלוני שנפל לבור מלא נחשים ועקרבים". אחר כך התיישב והתחיל לברך ולאחל להאשה ברכות ואיחולים למשך שעה ארוכה.

כבר בצעירותו שיגר אליו אחד מגאוני פולין את בתו העגונה להתירה, כי התפעל מדרך לימודו (כנראה העובדא עם בתו של הגאון רבי מאיר אריק). אחר מלחמת העולם השניה הרבה להתיר עגונות, וגדולי הדור אמרו שהשאירו מסבב כל הסיבות בחיים אחר המלחמה על אף זקנותו, כדי שיהיה מי שיתיר את כל העגונות אחר המלחמה.

כאשר התחילו להציק ליהודים ברומניה, העלו "אגודת ישראל" את הרב מניאמץ לארה"ק. הרב מניאמץ התגורר במלון באב"ד (ברחוב יפו).

צדקתו של הרב מניאמץ מי ישער, מי ששמעו קורא קריאת שמע, אם אבן הוא נימוח. בעת הנחת סכך על סוכתו, אחר כל זמורה וזמורה שהניחו (היינו בחורים המשמשים אותו וכנראה עסק עמהם ג"כ), העמיד עצמו והתחיל לרקוד, ורקד בכל כחו.

דרכו היה להעביר שמו"ת מתוך ספר תורה.

פעם הלך הרב מניאמץ לבקר את האדמו"ר מסאטמר. בתוך הדברים נתוודע לו שהאדמו"ר עדיין לא התפלל. פתח הרב בדברי כבושין, באומרו שלא נאה לאדם גדול להתפלל מאוחר. למחרתו הופיע האדמו"ר בישיבתו בשעה מוקדמת לתפלת שחרית, באומרו שרוצה לקיים מצוה לשמוע דברי חכמים.

היה לו מיחוש בגרונו, והרש"א היה לוקח אותו לבית חולים הדסה למרוח את המכה. אחר זמן נתרפא המכה כליל, אמר אז הרי אני חייב הודיה להקב"ה על החסד הזה, וביקש להוליכו לבית המדרש, הרש"א הוליכו לביהמ"ד ראחמיסטריווקא הסמוכה למלון באב"ד, ואמר שם ברבים פלפול ארוך כדי לצאת ידי חובת הודיה.

בחורי ישיבת סאטמר היו מתחלפים במשמורות לשמש את הגאון הישיש ביום ובלילה. פעם כשהיה משמרתו של הרש"א קבוע ליום, פנה אליו ואמר לו "שלום תבוא אלי בלילה". הרש"א החליף את משמרתו עם מי שהוכן לשמשו בלילה. באותה לילה (מוצש"ק לך תש"ז) כאשר הרש"א היה שם, יצא הגאון לצרכיו, ובושש מאוד, הרש"א נעשה מודאג וקרא לבעל המלון לפתוח הפתח, הוא הביט מבעד לחלון אחד שהיה שם בביה"כ וראה את הרב שוכב באין אונים, הזעיק את הרופא ועדיין היה בו רוח חיים, אבל כבר היה מאוחר מדי להצילו. (מפי צאצאי הרש"א שמעתי הוספה, שהוא רואה בסיפור זה מופת, כי הבחור שהיה תורו לשמשו בלילה ההוא היה בטלן, ובמקרה שהוא היה עמו בלילה ההיא האחרונה לחייו לא היה נעשה כלום, והרב היה ח"ו מוטל כך כל הלילה).

בעת הלוייתו, הספידו הרב הרצוג, בחורי סאטמר ששימשוהו בחייו לא ראו זאת בעין יפה, אך לא העיזו להפריע כי הרב הרצוג הגיע בליווי שוטרים.

הנוהג היה להוליך את הבר מינן במטה עד סוף מאה שערים, ואחר זה להוליכו בעגלה עד הר הזיתים. הבחורים ששימשוהו בחייו לא הניחו כזאת, ואמרו שלא יתנו שיוליכו את הגאון בעגלה, אלא נשאוהו בכתף עד הר הזיתים.

אוועטאר
יציב פתגם
שר חמשת אלפים
תגובות: 5449
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יוני 25, 2013 3:17 pm

תגובהדורך יציב פתגם » דאנארשטאג נובעמבער 13, 2014 12:52 am

צילום כתי"ק
צוגעלייגטע
421.jpg

אוועטאר
יציב פתגם
שר חמשת אלפים
תגובות: 5449
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יוני 25, 2013 3:17 pm

תגובהדורך יציב פתגם » דאנארשטאג נובעמבער 13, 2014 1:14 am

בנטילת ידים לסעודה
צוגעלייגטע
1435.jpg
1436.jpg

אוועטאר
יציב פתגם
שר חמשת אלפים
תגובות: 5449
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יוני 25, 2013 3:17 pm

תגובהדורך יציב פתגם » דאנארשטאג נובעמבער 13, 2014 1:16 am

בשעת תפילת שחרית
צוגעלייגטע
1432.jpg

אוועטאר
יציב פתגם
שר חמשת אלפים
תגובות: 5449
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יוני 25, 2013 3:17 pm

תגובהדורך יציב פתגם » מיטוואך נובעמבער 19, 2014 9:35 pm

.
צוגעלייגטע
8098787.jpg

א חסיד
שר האלף
תגובות: 1439
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך נובעמבער 26, 2014 3:45 pm

תגובהדורך א חסיד » זונטאג נובעמבער 30, 2014 9:30 am

היינט ביי נאכט איז דיא יאהרצייט! ט' כסלו


צוריק צו “על הצדיקים ועל החסידים”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: יצחק פון ישיבה און 18 געסט