רבי יקותיאל אריה קאמעלהאר זצ"ל - י"ט אלול תרצ"ז

תולדות וסיפורי צדיקים וחסידים

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

אוועטאר
יציב פתגם
שר חמשת אלפים
תגובות: 5449
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יוני 25, 2013 3:17 pm

רבי יקותיאל אריה קאמעלהאר זצ"ל - י"ט אלול תרצ"ז

תגובהדורך יציב פתגם » דינסטאג ינואר 12, 2016 10:28 pm

הרב הגאון רבי יקותיאל אריה קאמעלהאר זצ"ל נולד ביום י"ח טבת תרל"א, בעיר קאלאשיץ, לאביו הרה"ח ר' גרשון ז"ל שנתגדל בביתו של הרה"ק רבי צבי הירש מרימינוב זי"ע והסתופף בצלו הק', וערך את תולדותיו בספר מבשר טוב.

בצעירותו נתגדל רבי יקותיאל ארי' בעיר טארנא, שם קנה את תורתו אצל תלמידי חכמים המופלגים שלמדו ב'ביהמ"ד הישן' וב'צאנזער קלויז'. נתקרב שם אל הרה"ק רבי אברהם יוסף איגרא מזשילין זי"ע שהשפיע עליו רבות בתורה ובעבודה, גם נסע בקביעות להסתופף אצל הרה"ק רבי יחזקאל שרגא משינאווא זי"ע.

אחרי נישואיו בשנת תר"נ עם זוגתו מרת חנה ע"ה קבע מגוריו בעיר קארטשין, שם נתקרב אל הרה"ק רבי יהושע מדזיקוב זי"ע בעל עטרת ישועה.

היה איש אשכולות, תלמיד חכם ולמדן מופלג, מחנך אומן, נואם מוכשר ובעל הסברה נפלאה, ספרא רבה בסגנון ובסידור הדברים, ובכל כשרונותיו פעל הגה ויזם איך ללמד תורה לבני ישראל ולרומם קרן התורה ולומדיה. משנת תר"נ עד מלחמת העולם הראשונה בשנת תרע"ד הרביץ תורה לתלמידים, תחילה בקארטשין, ובהוראת הרה"ק רבי יהושע מדזיקוב יסד בשנת תרנ"ז ישיבה בעיר ריישא, ולמד שם עם תלמידים מקשיבים, ומשנת תרס"ז עד פרוץ המלחמה עמד בראש ישיבת "אור תורה" בסטאניסלאב, ותיקן שם תקנות בסדרי החינוך והלימוד והעמיד תלמידים רבים.

בספריו חדותא דשמעתתא נתיבות התלמוד וכן שאר ספריו שנשארו בכתובים, מקיף הוא בהם את סברות וכללי האחרונים מכל סוגיות הש"ס, וכותב שם שמטרת ספריו הוא להורות לתלמידים דרכי הלימוד, כללים עיקריים ושרשיים היוצאים מגמרא רש"י ותוספות. כן ערך בשנים תרנ"ח - תרס"א קובץ תורני 'אוהל מועד', לעורר קנאת סופרים לרומם קרן התורה, ולברר בו שאלות בהלכה העומדים על הפרק.

בדאגתו ללומדי תורה פרסם רבי יקותיאל אריה בתחילת שנת תרס"ד בעתון 'מחזיקי הדת', תכנית להקמת חברה בשם "עץ חיים" לתמוך בת"ח ובלומדי תורה, ונדפסו שמה ב'מחזיקי הדת' מכתבים נלהבים מגדולי הדור כגון המהרש"ם מברעזאן, הגאון רבי אריה ליב ברודא אב"ד לבוב והגאון רבי חיים יצחק אב"ד לימינוב ואלטשטאדט ועוד - בעד יוזמתו.

בעיר סטאניסלאב - בנוסף לישיבתו שניהל, דרש גם ברבים בכל שבוע במטרה לקרב את המון העם לתורה, והמשיך בעבודה זו בשאר מקומות נדודיו - בתקופת מלחמת העולם הראשונה ולאחריה, ובהיותו בוויען בשנת תרע"ז היה דורש בכל לילה בקלויז בעלזא (קלויז גמ"ח) בדברי התעוררות על המצוות הנהוגות מדי יום ביומו ומדי שבת בשבתו.

בשנת תרפ"ז היגר לארה"ב וגר בניו יארק. היה רב בבית הכנסת אנשי ריישא וקארטשין, אך פוטר על ידי נשיא הקהילה. בחודש כסלו תרצ"ג התקבל לרב בקהילת "קשר אחים" אנשי ספרד [חסידים] באיסט ניו יארק.

כשרון הסברתו לא היה בדיבורו לבד, כי גם היה מחונן כאמור בכשרון כתיבה מעולה, וכתב מאמרים רבים בעיתונות החרדית לעורר ולתקן את הדברים הצריכים תיקון. בשנת תרס"ג הוציא לאור את 'הבונה', כתב־עת ראשון מסוגו לעניני "הדת והחיים", ובו תעודות היסטוריות, סיפורים, שירים, משלים, פתגמים ומכתמים. בגלל התנגדות לרעיון הוא לא המשיך בהוצאתו.

בשנת תרס"ד כשנתפלגו העיתונים 'מחזיקי הדת' ו'קול מחזיקי הדת', היה רבי יקותיאל ארי' מעורכי 'קול מחזיקי הדת', וכתב שם מאמרים רבים בשנת תרס"ד - תרס"ט (בחלק ממאמריו לא חתם שמו רק בר"ת או בכינוי), בהם הרבה ללחום את מלחמתה של התורה והיהדות הנאמנה, רומם את קרנה וגם לחם את מלחמתה נגד ההשכלה והציונות. גם חיבר ספרים כגון מופת הדור דור דעה אם לבינה העוסקת בתולדות גדולי ישראל. ספריו מצטיינים בתוכנם ובסגנונם וסידורם הנאה.

יזם תוכניות רבות להרמת קרן התורה וקרן ישראל, והיה מראשוני הרבנים שהתריעו על הצורך בחינוך דתי לבנות, אך לא תמיד היה בידו האמצעים להוציאם לפועל, לפעמים מתלונן הוא בכתביו על בני דורו שאינם עושים מספיק להרמת כבוד התורה. פעמים היה לו גם חילוקי דעות עם החסידים שבתקופתו שלא היו רגילים לסגנון כתיבתו, אולם, רואים אנו מספריו, שגדולי ישראל הכירו בכוחו בתורה, וידעו שכל כוונתו לשם שמים, וכיבדוהו וגם חיזקו אותו בפעולותיו.

בשנת תרצ"ג עלה לארץ הקודש, בה נפטר ביום י"ט אלול שנת תרצ"ז, ומנו"כ בהר הזיתים. תולדותיו וקורותיו נכתבו בארוכה בספר הצופה לדורו להרה"ח ר' יהושע מונדשיין ז"ל.

FL12177595.jpg
Grave_of_Yekuthiel_Aryeh_Kamelhar.JPG
לעצט פאראכטן דורך יציב פתגם אום דינסטאג ינואר 12, 2016 10:43 pm, מאל פאראכטן געווארן 1 סך הכל.

אוועטאר
יציב פתגם
שר חמשת אלפים
תגובות: 5449
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יוני 25, 2013 3:17 pm

תגובהדורך יציב פתגם » דינסטאג ינואר 12, 2016 10:35 pm

FL12177597.jpg

אוועטאר
יציב פתגם
שר חמשת אלפים
תגובות: 5449
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יוני 25, 2013 3:17 pm

תגובהדורך יציב פתגם » דינסטאג ינואר 12, 2016 10:47 pm

בנו הרב משה יהושע קאמעלהאר ז"ל

kiv28yid_large.jpg

אוועטאר
יציב פתגם
שר חמשת אלפים
תגובות: 5449
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יוני 25, 2013 3:17 pm

תגובהדורך יציב פתגם » דינסטאג ינואר 12, 2016 10:48 pm

בנו הרב ישראל קאמעלהאר הי"ד

קמלהר, ישראל.jpg

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25457
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » דינסטאג ינואר 12, 2016 10:53 pm

יישר כח הרב המציב פתגמין קדישין, הנה אשכול עליו ועל חיבוריו בין כותלי בית מדרשינו

viewtopic.php?f=54&p=385180#p385180

האחראים יחליטו אם לחברם יחד

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25457
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מיטוואך ינואר 13, 2016 12:45 pm

בריוו אינעם "מארגן זשורנאל" יאנואר שנת תר"פ איבער די נויט לאגע אין וועלכע הרב קאמעלהאר געפונט זיך אין אייראפא
צוגעלייגטע
Kamelhar.png

חכם לב
שר חמישים ומאתים
תגובות: 280
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יולי 05, 2012 4:03 pm

תגובהדורך חכם לב » מיטוואך ינואר 13, 2016 2:22 pm

עטליכע חדשים צוריק איז ער געווען זייער מיאוס באשריבן אין דער אוצר, אדער אוצרות, (די אויסגאבע פון חסידי כ"ק אדמו"ר מהר"א) אין אן אינטערויוו מיט איינעם וואס האט נאכגעזאגט אויף אים לגנאי בשם רביה"ק מסאטמאר זי"ע, כשאני לעצמי גלייב איך נישט קיין איין ווארט אז דער רבי זאל דאס האבן געזאגט, עיין שם היטיב אז ס'מאכט נישט קיין סענס וואס דארט שטייט, עס איז ניכר דארט אז דער שרייבער ווייסט נישט בחייכון וביומיכון פון אים, מיט גרויסע ווערטער האבן זיי געשריבן אז ער איז געווען א דייטשער, א משכיל וכו'

סתם אזוי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 311
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג יוני 12, 2015 10:30 am

תגובהדורך סתם אזוי » מיטוואך ינואר 13, 2016 2:35 pm

חכם לב האט געשריבן:עטליכע חדשים צוריק איז ער געווען זייער מיאוס באשריבן אין דער אוצר, אדער אוצרות

אוצרות

דער רב
שר מאה
תגובות: 240
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך דעצמבער 23, 2015 7:28 pm

תגובהדורך דער רב » מיטוואך ינואר 13, 2016 5:50 pm

ריכטיג דער שרייבער ווייסט נישט בין ימינו לשמאלו.
אבער, עס איז געווען אסאך מפקפקים אויף אים. איך נעם נישט קיין שטעלע, ווייל אסאך וואס האבן אפגעסטעמפלט געווארן ווי משכילים [בפרט אין גאליציא] זענען געווען יראים, נאר געהאט אן אנדערע בליק ווי רוב גדולים, ואכמ"ל.
למעשה, האט איינער פון די גרויסע רבי'ס אין גאליציא פארברענט זיינע ספרים ערב פסח.
איך ווייס פון א גדול דאהי אין אמעריקא וואס פלעגט בשיטה נישט אריין קוקן אין זיינע ספרים.
אויך האט מען [די שטארק פרומע] נישט געגליכן זיינע דרשות דא אין אמעריקא.


צוריק צו “על הצדיקים ועל החסידים”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 17 געסט