דפוס סלאוויטא

איבער ספרים און מחברים

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

dovidal
שר שלשת אלפים
תגובות: 3950
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 04, 2011 12:16 am

דפוס סלאוויטא

תגובהדורך dovidal » פרייטאג ינואר 02, 2015 2:10 pm

וואס כותבים האבן געשריבן לעצטינס
דפוס האחים שפירא - סלאוויטא

בית דפוס מפורסם ביותר היה בית הדפוס של האחים שפירא בעיירה סלאוויטה, בית דפוס זה עמד במרכזה של מחלוקת תורנית גדולה, סביבה סער באותה העת העולם התורני באירופה כולה

מוטי מרינגר ה' באדר תש"ע -

עיירה קטנה ובלתי ידועה ברבים הייתה העיירה סלאוויטא האוקראינית, אוכלוסייתה הייתה דלה ומנתה אלפים בודדים ומתוכם כמה מאות תושבים היו יהודים. ברם התברכו יהודי סלאוויטא ברב ומורה הוראה משכמו ומעלה בנן של קדושים הגאון רבי משה שפירא זצ"ל בנו של מאור החסידות הרה"ק רבי פנחס שפירא מקוריץ זצ"ל.

רבי משה ראה את מפעל חייו בהפצת תורת החסידות ולשם כך ייסד בסלאוויטא בית דפוס יהודי שהפך למפורסם בבתי הדפוס היהודיים באותה התקופה. למרות שהמטרה לשמה הוקם בית הדפוס הייתה הדפסת ספרי חסידות, בכל זאת עסקו בבית הדפוס גם בהדפסת ספרי קודש יהודיים אחרים, עד שנודע בית דפוס זה בכל גלילות ישראל בשל מהדורות ש"ס תלמוד בבלי המפואר שיצאו ממכבש הדפוס בסלאוויטא. את בית הדפוס ניהל רבי משה ביד רמה אך עיקר המלאכה הוטלה על שני בניו רבי שמואל אבא ורבי פנחס.

המהדורה הראשונה של ש"ס סלאוויטא המפורסם הודפסה בין השנים תקס"א ותקס"ו. מהדורה זו נדפסה יחד עם הסכמותיהם של גדולי החסידות ביניהם הרה"ק רבי יעקב שמשון משיפיטבקא זצ"ל וסנגורן של ישראל רבי לוי יצחק מברדיטשוב זצ"ל. שנים ספורות לאחר הדפסת מהדורה זו נמכרו כל הכרכים ואזלו מן המחסנים, הצלחה זו במכירת הש"ס אינה אירוע של מה בכך, מחיר הדפוס באותם הימים היה יקר ביותר ורק עשירי העם התירו לעצמם לרכוש סט שלם של ש"ס בהון רב ואילו רוב הלומדים נאלצו להסתפק בש"ס שהיה בבית הכנסת של העיירה ולא יכלו להרשות לעצמם קניית ש"ס משלהם.

בעקבות הביקוש הרב למהדורת ש"ס סלאוויטא מיהרו האחים והדפיסו מהדרה שנייה ושלישית של הש"ס המפואר, הפעם כבר זכו האחים להסכמות נוספות על הדפסתם. המפורסמת שבהן היא הסכמתו של האדמו"ר הראשון בשושלת חב"ד - רבי שניאור זלמן מלאדי זצ"ל 'בעל התניא'. הגדילו לעשות האחים שפירא כאשר ייסדו מפעל לנייר על מנת לספק את צרכי בית הדפוס, וזאת על מנת שלא ייאלצו להיות תלויים במפעלים זרים ובהספקתם. תוך זמן קצר נמכרו גם כל הספרים שהודפסו במהדורות אלו והביקוש לש"ס סלאוויטא רק הלך וגבר גם מחוץ לגבולות אוקראינה. האחים שפירא לא חסכו בהוצאות כאשר הדפיסו את מהדורת הש"ס שלהם, ואכן התוצאה הייתה מרהיבת עין ומשובבת נפש, בדפוס נעים ויפה המרחיב דעתו של הלומד והמעיין בספר. למרות הזהות החסידית של מדפיסי סלאוויטא זכה הש"ס שבהוצאתם לתפוצה נרחבת גם בקהילות המתנגדים ששמחו על הש"ס המפואר.

מפני הוצאות הדפוס היקרות ועל מנת שלא יצאו נפסדים קיבלו האחים שפירא למהדורתם השלישית את הסכמות גדולי הרבנים המקנים להם זכות בלעדית לעשרים וחמש שנה על הדפסת הש"ס בבלי. בשנת ה'תקצ"ד החלו בבית הדפוס בסלאוויטא בהדפסת המהדורה הרביעית של הש"ס אך יחד עימם החלו המדפיסים הוילנאים בני משפחת ראם להדפיס מהדורת ש"ס בבלי חדשה משלהם. האחים שפירא מחו על העוול שנעשה להם ועל זכויותיהם שהופרו, אך מדפיסי וילנא טענו שעברו כ"ז שנה מאז הודפסה המהדורה הראשונה של האחים שפירא והזכות שניתנה למדפיסי סלאוויטא כבר נגמרה. אמנם הודו מדפיסי וילנא כי חלפו כ"א שנה בלבד מהדפסת המהדורה השלישית של ש"ס סלאוויטא אולם הזכות לכ"ה שנה נמנתה לטענתם מהדפסת המהדורה הראשונה.

המחלוקת סביב ש"ס סלאוויטא הפכה למחלוקת חוצה גבולות. גדולי ישראל באירופה כולה נדרשו לפסוק בעניין כאשר על הפרק שאלה מהותית של זכות יוצרים. בשלב מסוים הפכה המחלוקת לסמלה של המחלוקת הקדומה יותר בין החסידים למתנגדים ונראה היה שלא ימצא עמק השווה. המחלוקת הלכה והעצימה, רבנים רבים תמכו במדפיסים מסלאוויטא ואסרו לקנות את ש"ס וילנא, בין רבנים אלו נמנו הגאון רבי יעקב בורנשטיין זצ"ל וכמעט כל רבני פולין. מאידך גיסא גדולי ישראל אחרים נתנו את ברכתם לש"ס וילנא ביניהם הגאון רבי עקיבא איגר זצ"ל יחד עם בנו רבי שלמה איגר זצ"ל וחתנו החת"ם סופר זצ"ל.

לבסוף לאחר מחלוקת ארוכה ועזה הגיעו הצדדים לדין תורה ובוררות בעיר הורודונא שם נפסק כי מדפיסי וילנא יהיו רשאים להדפיס מהדורת ש"ס משלהם אך קודם לכן יהיו חייבים לקנות בכסף מלא את כל כרכי הש"ס שנותרו בבית מלאכתם של מדפיסי סלאוויטא וטרם נמכרו, וזאת על מנת שלא לגרום נזק לאחים שפירא בהוצאות שהוצאו כבר על הדפסת כרכים אלו.

בשנת ה'תקצ"ה פחות משנה לאחר המחלוקת הגדולה אירע בסלאוויטא אירוע קשה אשר גרם למאסרם של האחים שפירא ולבסוף לסגירת בית הדפוס. בבית הדפוס עבד באותם הימים פועל בשם אליעזר שמקצועו היה כורך ספרים, אליעזר זה נתן עינו בטיפה המרה והיה מתבסם ומשתכר לעיתים קרובות. הליכותיו הכעורות של אליעזר השפיעו גם על טיב עבודתו ועד מהרה הוא פוטר מעבודתו בבית הדפוס. אין ידוע האם היה אליעזר שיכור או פיכח בעת שעשה מה שעשה אך בוקר אחד נמצא אליעזר תלוי בבית המדרש לאחר שאיבד עצמו לדעת רח"ל. האחים שפירא מיהרו להסתיר את האירוע הנורא ואליעזר נקבר במהירות ובסודיות, אך בני משפחתו של אליעזר בחרו לעורר מהומה סביב מותו של בן משפחתם והם פנו לשלטונות בטענה כי האחים שפירא רצחו את אליעזר. כמניע למעשה טענו בני המשפחה כי אליעזר נרצח לאחר שאיים כי ילשין על האחים שפירא לשלטונות על כך שאין צנזורה ראויה על הספרים המודפסים בדפוס שלהם. אל בני המשפחה הצטרף המומר הצורר מיכאל בנדרסקי שר"י שבאמצעות קשריו עם מפקד המשטרה הוביל למעצרם המהיר של האחים שפירא. עוד הצטרפו אל כת המלשינים שני מומרים נוספים - גרינברג וליפסקי שר"י שהפיצו גם הם את דבר העלילה על הירצחו כביכול של אליעזר על ידי האחים שפירא.

דבר העלילה הלך והתפשט והגיע עד לאוזניו של הצאר ניקולאי הראשון שליטה של רוסיה כולה. הצאר החליט להשאיר את האחים במעצר עד לבירור עניינם בבית משפט ובינתיים הורה על סגירת כל בתי הדפוס בוואהלין וליטא עד להסדרת עניין הצנזורה.

אין לתאר במילים את הסבל הרב שעבר על האחים שפירא בבית הכלא הרוסי, חקירות ועינויים היו מנת חלקם מדי יום וגם לאחר שהוכחה חפותם באשמת הרצח נותרו השניים במעצר באשמת אי צנזור הספרים אותם הדפיסו. כמרים ומומרים רבים נרתמו למלחמה נגד האחים שפירא תוך כוונה ברורה לחסל את בית הדפוס ולמנוע את הפצת ספרי היהדות. באותה העת גם נאספו ספרים רבים שהיו כביכול חשודים בהתנגדות לנצרות והם הועלו על מוקד השריפה – אותיות פורחות באוויר וגווילין נשרפים. כשנתיים וחצי לאחר מעצרם של האחים ביום ט' בכסלו שנת ה'תקצ"ח, הלך לעולמו אביהם הישיש של האחים - רבי משה שפירא זצ"ל אשר לנוכח הסבל הרב ומצבם הקשה של בניו לא עמד עוד ליבו בצער הרב והוא השיב את נשמתו לבוראו.

עוד ארבע שנים התגלגלו האחים שפירא בחקירות ועינויים עד שבשנת ה'תקצ"ט נפסק דינם של כל אחד מהם לאלף וחמש מאות מלקות. לא איחרו הצוררים מלבצע את פסק דינם האכזרי והאחים הועברו בין שתי שורות של חיילים חסונים כאשר כל אחד ואחד מהם מלקה את העובר לפניו בשבט שהיה בידו. גם בשעה קשה זו זכרו האחים את קונם וכאשר נפלה מעל ראשו של רבי פנחס כיפתו נעמד הוא על מקומו, למרות שבעומדו קיבל רבי פנחס מכות נמרצות מהחיילים שבשני צידיו, לא הסכים הוא להמשיך ולצעוד עד שהורמה כיפתו מן הארץ והונחה שוב על ראשו.

לאחר שהסתיים ביצועו של פסק הדין האכזרי היו האחים שפירא במצב בריאותי קשה ביותר, כל גופם היה שבור ורצוץ מהמכות הקשות שהנחיתו עליהם חיילי הצאר באכזריות מרובה. במשך שבע עשרה השנים הבאות סבבו האחים בין בתי חולים שונים כשבין בית חולים למשנהו הם נלקחים שוב ושוב אל בית הכלא ורק בשנת ה'תרט"ז עת עלה לכס המלוכה הצאר אלכסנדר השני זכו האחים לחנינה והם שוחררו מבור כלאם.

לאחר שחרורם העבירו האחים שפירא את בית הדפוס אל העיר ז'יטומיר ושם המשיכו להדפיס ספרי חסידות להם היה ביקוש רב, אך גם כאן לא מצאו האחים את שלוותם ושוב פנו מומרים ומשכילים אל השלטונות בהלשנה כי הספרים המודפסים על ידי האחים שפירא הם ספרים חשוכים המרבים הבל בעם היהודי ומונעים את התפתחותו. שר ההשכלה הרוסי נזעק לשמע העלילה ומיהר לפעול. דלתות בית הדפוס נסגרו בחותם הממשלה ועל המדפיסים ממשפחת שפירא נאסר להדפיס עוד ספרים במדינת רוסיה כולה.

כיום נותרו ספרים בודדים שהודפסו בדפוס האחים שפירא בסלאוויטא, ובשל נדירותם, ספרים אלו שווים הון רב והם מצויים בעיקר בידי אספנים וחובבי יודאייקה.
לעצט פאראכטן דורך dovidal אום דינסטאג ינואר 06, 2015 6:44 pm, פאראכטן געווארן 2 מאל סך הכל.

dovidal
שר שלשת אלפים
תגובות: 3950
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 04, 2011 12:16 am

תגובהדורך dovidal » פרייטאג ינואר 02, 2015 2:14 pm

דפוס סלאוויטא









דפוס סלאוויטא, שנודע גם בשם דפוס האחים שפירא, היה בית דפוס עברי בעיירה סלאוויטא שבאימפריה הרוסית (כיום במערב אוקראינה).

בית הדפוס נוסד בשנת 1792 בידי רב העיירה, רבי משה שפירא בן רבי פנחס מקוריץ, ונוהל על ידו ועל ידי בניו שמואל-אבא ופינחס. הדפוס נועד להדפסת ספרי חסידות, אך נודע במיוחד במהדורות המפוארות של התלמוד הבבלי שהודפסו בו. גם מתנגדים לא היססו להשתמש בהן למרות אופיו החסידי של הדפוס. הדפסת התלמוד הבבלי הייתה כרוכה בעלויות גבוהות, וכדי לאפשרה קיבלו בני משפחת שפירא בשנת 1807 אישור מרבנים בולטים (בהם רבי שניאור זלמן מלאדי) כי הזכויות להדפסתו יישמרו להם למשך 25 שנה. ש"ס סלאוויטא הנו יקר המציאות בימינו, שכן בניגוד לש"ס וילנה שנדפס במהדורות רבות, נדפס ש"ס סלאוויטא בשלוש מהדורות שלמות בלבד. חוקר התלמוד רבי רפאל נתן נטע רבינוביץ כתב עליו: "...הדפוס הוא נעים ואין ערך ליופיו".





דפים מתוך התלמוד הבבלי בדפוס סלאוויטא


תוכן עניינים [הסתרה]
1 המחלוקת סביב ש"ס סלאוויטא
2 העלילה על האחים שפירא
3


המחלוקת סביב ש"ס סלאוויטא[עריכת קוד מקור | עריכה]

התלמוד בדפוס סלאוויטא הודפס בשלוש מהדורות שלמות. במהלך הדפסת המהדורה הרביעית, בשנת 1834, החלו אנשי דפוס ראם בוילנה להדפיס מהדורה מתחרה, מה שגרם להתלקחות מחלוקת עזה, שכן אמנם חלפו 27 שנים מקבלת אישור הרבנים, אך רק 21 שנים מהוצאת המהדורה השלישית. המחלוקת הפכה למחלוקת בין חסידים למתנגדים.

לצד המדפיס מסלאוויטא עמדו רבני החסידים, רבני גליציה (ובכללם יעקב אורנשטיין, אב"ד קהילת לבוב) ורוב רבני פולין. לצד המדפיס מווילנה עמדו רבני ליטא, ובכללם אריה לייב קצנלבוגן אב"ד בריסק, יעקב קרלינר אב"ד קרלין, רבים מרבני זאמוט (ליטא התחתית) ורבי עקיבא איגר, בנו רבי שלמה איגר וחתנו בעל החת"ם סופר.

מדפיסי סלאוויטא העלו את הטענה כאילו דעתו של רבי עקיבא איגר הוטתה על ידי בנו רבי שלמה איגר. רבי עקיבא איגר, שהיה ידוע בדורו כענוותן גדול, יצא מגדרו ובתגובה כתב מכתב חריף כנגד טענה זו:

"מאוד הומה לבי על העזות והחוצפה של מדפיסי סלאוויטא, ודבריהם דברי נאצה הם, לא בלבד על בני הגאון נר"ו שהטה את לבבי, אלא גם עלי, שיכולים לפתות אותי לפסוק שלא כדין..... אינני מוחל להם כלל וכלל, כי על בזיון התורה אי אפשר למחול".

לאחר דין תורה שהתקיים בבית הדין בהורדנה, ולאחר שהתקיימה בוררות זבל"א, הוכרע הדין לצדם של מדפיסי וילנה, בתנאי שייקנו את כל העותקים שנשארו בידי מדפיסי סלאוויטא.

העלילה על האחים שפירא[עריכת קוד מקור | עריכה]

פועל בשם אליעזר פרוטוגין, שהתקבל לעבודה בדפוס סלאוויטא עקב נישואיו לאחת מקרובות משפחת שפירא, לא חי בשלום עם אשתו ואף נהג להשתכר, ועל כן פוטר מעבודתו. ימים אחדים לאחר פיטורו איבד עצמו לדעת בתלייה. לאחר ניסיון כושל להציל את חייו קבע הרופא את מותו, ופרוטוגין נקבר בסתר. הדבר נתגלה, ובני משפחתו של פרוטוגין העלילו על האחים שפירא כי הם שתלו אותו וקברוהו, כדי למנוע ממנו להלשין עליהם על הדפסת ספרים מבלי שעברו את ביקורת הצנזורה.

בעקבות הפרשה הוצא בשנת 1836 צו לסגירת כל בתי הדפוס העבריים בליטא ובבלארוס, פרט לדפוס ראם ולדפוס נוסף בז'יטומיר.

מומרים וכמרים הוסיפו שמן למדורה, והאחים שמואל-אבא ופינחס שפירא הושמו בכלא של קייב. שנים מספר ארכו החקירות, וכל אותו זמן ישבו האחים בצינוק. בסופו של דבר הואשמו רק בהעלמת קטעים מעיני הצנזורים ובהדפסת ספרים אסורים והפצתם, שכן חוקריהם לא יכלו למצוא קשר בינם ובין התאבדותו של פרוטוגין. בקיץ ה'תקצ"ט (1839) נפסק כי כל אחד מהם יולקה 1,500 מלקות ויגורש לסיביר לשארית חייו. לאחר המלקות היה מצבם הגופני של האחים שפירא רעוע, ובמשך 17 שנים הם עברו מבית חולים אחד למשנהו ומבית כלא לבית כלא עד כי בשנת ה'תרט"ז (1856), עקב הכתרתו לצאר, העניק להם אלכסנדר השני חנינה. לאחר ביטול הצו העבירו מדפיסי סלאוויטא את בית הדפוס אל העיר ז'יטומיר.
כת קוד מקור | עריכה]

dovidal
שר שלשת אלפים
תגובות: 3950
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 04, 2011 12:16 am

ר בצלאל לנדוי כותב

תגובהדורך dovidal » פרייטאג ינואר 02, 2015 2:20 pm

חשיבות פי כמה לדפוס סלאויטא, שנוסד ע"י רבי משה שפירא בנו של רבי פנחס מראשוני מפיצי תורת החסידות.

ש"ס סלאוויטא נדפס בשנות תקס"א-תקס"ו, וגדולי החסידות וביניהם רבי יעקב שמשון משפיטיבקא, רבי לוי יצחק מברדיטשוב וכו' העניקו לו את' הסכמתם. שנים מספר לאחר מכן פתחו בהכנות למהדורה נוספת של הש"ס, ואף הפעם זכו להסכמת גדולי הדור וביניהם רבי שניאור זלמן מלאדי.

טרם חלפו ארבע שנים מאז נגמרה ההוצאה השניה מן התלמוד בבלי, וכבר אפסו הטפסים ממחסן המדפיס, ורבים חיפשו אחריה דפוסי סלאויטא נפוצו לא רק בארצם כי אם גם במדינות אחרות, שכן היו חביבים בעיני המוני העם. אף יסדו תעשיית הנייר משלהם, שלא יהיו נזקקים לבתי החרושת השונים במדינה.

בשנת תקצ"ד, כאשר מדפיסי סלאוויטא פתחו בצעדים להדפסת הוצאה רביעית של התלמוד בבלי, ניגשו גם המדפיסים הווילנאים ושותפיהם שבעיר הוראדנא, להוציא לאור מהדורה, חדשה מן התלמוד בבלי, ואז התלקחה מערכה נמרצת על זכות הדפסת הש"ס.

טרם עברו חמש ועשרים שנה שגבלו הרבנים המסכימים על הוצאת סלאוויטא השלישית, ובכל זאת טענו מדפיסי וילנא שיש להם רשות ההדפסה מפני שהמדפיסים הסלאויטאים כבר מכרו את כל הטפסים שהיו במחסניהם. ורישומיה של המערכה הכבדה שהתפתחה בנדון מצויים בדברי ימי ישראל.

היה זה בראשית הקיץ בשנת תקצ"ה כאשר אירע בסלאויטא מקרה מעציב ובעקבותיו נאסרו האחים המדפיסים שפירא וכל בתי הדפוס בוואלין ובמדינות ליטא, שהיו נתונות לשלטון רוסיה נסגרו.

כורך הספרים בבית הדפוס התאבד בתליה ואת גוויתו מצאו תלויה בבית המדרש. עד מהרה נודע הדבר לשלטונות הנכרים, והמומר מיכאל בענדערסקי, שנודע כאיש צר ואויב ישראל, הגיש דלטוריה לפני ראש המשטרה בפטרבורג, והטיל על מדפיסי סלאויטא את האחריות לרצח. שני משומדים שהתגוררו בפטרבורג גרינברג וליפסקי, החרו החזיקו גם הם בעלילה זו, כי המדפיסים הדפיסו ספריהם בלי רשיון הצנזור המבקר. הכורך רצה להלשין עליהם באזני השלטון ועל כן מיהרו האחים שפירא וסילקו אותו.

הדברים הגיעו לאוזני הצורר הצאר ניקולאי הראשון, שליט רוסיה, והלה החליט לעצור את האחים שפירא עד לבירור משפטם, וכאמור, הורה לסגור כל בתי הדפוס העברים בוואלין וליטא.

עניין החקירה נמסר על ידו לבית הדין הצבאי, על מנת לעודד את ההאשמה. ולמרות חות דעת המבקר, שהוכיח את כזבה של העלילה, המשיכו החוקרים בחקירתם, במשפט קדום, מתוך כוונה ברורה לחסל את האחים שפירא. לאחר עונשי מלקות חמורים שהוטלו עליהם, נחרץ משפטם לארץ גזירה, וצערם נגע ללב אביהם הזקן של המדפיסים, רבי משה שפירא, שנפטר מרוב יגון ועצב, על שני בניו שנתפסו על לא חמס בכפם.

השלטונות הצוררים העניקו למושלי המחוזות סמכויות נרחבות לשרפת הספרים העבריים החשודים בעיניהם, ורבבות ספרים עבריים הועלו על המוקד, לפי הוראת הממשלה.

שנים רבות התענו האחים שפירא בבית הכלא עינויים קשים ומרים. סבלו מידי מעניהם, שייסרו אותם בשוטים ובעקרבים, ורק בשנת תרט"ז, כאשר הקיסר אלכסנדר השני עלה על כסא המלוכה, העניק להם חנינה והם שוחררו מכלאם.

בני משפחת הרב מסלאויטא העתיקו את דפוסם לעיר המחוז זיטאמיר, ומעתה הייתה חשיבות בעיני החסידים גם לדפוסי זיטאמיר, באשר המדפיסים המה בני הקדושים, ועל ספריהם קפצו הקונים אף בדמים מרובים. זאת ועוד: בימים ההם הורגשו רדיפות המתנגדים, ועל כן עודדו החסידים הנרדפים זה את זה והחזיקו איש ביד רעהו.

דפוס זיטאמיר נפגע אף ע"י מהרסים ומחריבים, הלא הם שניים מסופרי המשכילים שכתבו שטנה עליהם אל שרי בית הביקורת בפעטערבורג, שהם:


"יושבי חושך, ומחשיכים על התחום של מושב בני ישראל, בספרי חסידות אשר יפיצו ביניהם להגן בפני האור אשר יפוץ בישראל, מרבים הבל בעם ומונעים כל שביב אור מבקוע אל חלונותיו".



המשומדים שהשפעתם הייתה מרובה בחוגי השלטונות, אף החזיקו בידי המלשינים, ועל פיהם שלח שר ההשכלה את שוטריו "לבער הרעה מקרב הארץ". לפתע פתאום התנפלו על הדפוס, וסגרו דלתותיו בחותמות הממשלה, בתוספת איסור על בעליו שלא לעסוק בהדפסה ברוסיה לעולם. בלשונם הרגו אפוא המשכילים-המלשינים כמה מאות נפשות, הלא הם הפועלים ושהתפרנסו מעבודתם בבית הדפוס והנם לחרפה ולדיראון עולם.

dovidal
שר שלשת אלפים
תגובות: 3950
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 04, 2011 12:16 am

רבי אהרן קאהן

תגובהדורך dovidal » פרייטאג ינואר 02, 2015 2:25 pm

השתלשלות דפוס סלאוויטא - החשיבות אצל גדולי ישראל



המחלוקת הגדולה בהדפסת הש"ס בין דפוס ווילנא וסלאוויטא = פתיחת דפוס סלאוויטא ע"י ר' משה שפירא ב"ר פנחס מקאריץ, הדפסת הש"ס ע"י בניו ר' פנחס ור' שמואל אבא, הדפסת הש"ס בווילנא, הדין תורה בווילנא על זכות הדפוס, פסק רעק"א, החת"ס, מכתב רעק"א נגד הסלאוויטא, הישועות יעקב והריז'נער ור"מ מטשערנאביל בעד סלאוויטא, גליון הש"ס פעם ראשונה על ש"ס ווילנא, עלילת המשכילים והגלחים על נכדי ר"פ מקאריץ, פסק דין הנורא בער"ח אלול תקצ"ה, המאסר במוסקבה עד שנת תרט"ו, דפוס זיטאמיר.



CD (By Mail)

1

Date & Time Of Shiur

א' תצוה תשס"ה

Place of Shiur

בביהמ"ד סקווירא מאנטריאל

Download (MP3 Format)

1
צוגעלייגטע
aks.jpg

dovidal
שר שלשת אלפים
תגובות: 3950
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 04, 2011 12:16 am

אהלי צדיקים

תגובהדורך dovidal » פרייטאג ינואר 02, 2015 2:31 pm

02/01/2015








.






.



רבי שמואל אברהם אבא שפירא מסלאוויטא


רבי שמואל אברהם אבא מסלוויטה, נולד בשנת ה'תקמ"ז, לאביו רבי משה מסלאוויטה בן רבי פנחס מקוריץ מצאצאי רבי נתן שפירא בעל המגלה עמוקות, ולאמו בת רבי יצחק הדיין מפולנאה.

נישואיו:
רבנו נשא לאשה את בתו של רבי אריה לייב בן רבי חנינא ליפא מחמלניק.

בית הדפוס:
רבי משה שפירא אביו של רבנו היה היחיד מבניו של רבי פנחס מקוריץ שלא הסכים לקבל שכר על רבנותו ולכן פתח בית דפוס בסלאוויטא שהיה לאחד מהמפורסמים ביותר בהיסטוריה היהודית.
בית הדפוס נוסד בשנת ה'תקנ"ב על ידי רבי משה שפירא, לאחר מספר שנים העביר רבי משה את הניהול השוטף של בית הדפוס לשני בניו, רבי שמואל אברהם אבא ולרבי פנחס.
בית הדפוס נועד להדפסת ספרי חסידות ועיקר פרסומו נבע במהדורות המפוארות של התלמוד הבבלי אשר נודעו כ'שס סלאוויטא' ויצאו בשלושה מהדורות.
בבית הדפוס של האחים שפירא עבד פועל בשם אליעזר פרוטוגין, באותה תקופה החל אליעזר להדרדר והיה מופיע לעבודה שיכור דבר שגרם לפיטוריו, גם בביתו לא מצא אליעזר מנוח מאחר ולא חי בשלום עם רעייתו ולאחר זמן מה שם קץ לחייו והתאבד בתלייה.

העלילה:
כאשר מצאו אותו כבר היה מאוחר מדי ולאחר ניסיון החייה כושל קבע הרופא את מותו, בני משפחתו של אליעזר שהיו בשברונם הלכו והעלילו על האחים שפירא כי הם האחראים למותו של אליעזר והם אלו שתלו אותו והרגוהו כדי למנוע ממנו להלשין עליהם על הדפסת ספרים יהודיים ללא ביקורת הצנזורה.
המשכילים והגויים המקומיים ששמחו על ההזדמנות שנפלה לידם, הוסיפו שמן למדורה, בעקבות הפרשה הוצא בשנת ה'תקצ"ה צו לסגירת בתי דפוס יהודיים בכל אזורי ליטא ובלארוס והאחים שפירא הושמו בכלא מאחורי סורג ובריח, ארבעה שנים ארכו החקירות ובכל אותו הזמן ישבו רבנו ואחיו רבי פנחס בצינוק, ידיהם ורגליהם כבולות, אביהם רבי משה שהיה כבר זקן ולא יכל לראות בצער בניו נפטר בט' כסליו ה'תקצ"ח.

קאסטרוי:
בשנת ה'תקצ"ט יצא גזר דינם של האחים אשר נידונו לגזרת 'קאסטרוי' שהוא: אלף וחמש מאות מלקות לכל אחד מהם ובאם ישארו בחיים לאחר מכן ישלחו לשארית חייהם לסיביר.
'קאסטרוי' כל הנדיון בגזר דין אכזרי זה היה עליו לעבור בין שתי שורות של חיילים קוזאקים, בידיהם פרגולים והללו מצליפים על גבם החשוף אלף וחמש מאות מלקות.

קידוש השם:
בשנת ה'תקצ"ט ערב ראש חדש אלול בוצע גזר הדין, בככר השוק הרחבה נעמדו שתי שורות קוזאקים מאתיים חמישים חיילים בכל שורה ובידיהם פרגולים ומגלבים, על רבנו ואחיו נגזר לעבור שלושה פעמים כל אחד בין השורות ולספוג את מכות הרצח שיומטרו עליהם.
קהל גדול הגיעה לצפות, הקוזאקים עומדים הכן עם ברק של רצח בעיניהם ורבנו ואחיו עוסקים בוויכוח מי יילך ראשון (כי הראשון שיילך יקבל את ההצלפות החזקות ואצל השני החיילים כבר יותר עייפים) רבנו טוען כי מאחר והוא הבכור יילך הוא ראשון אך אחיו רבי פנחס טוען כנגדו ובדמעות מבקש הוא מרבנו כי רוצה הוא ללכת ראשון לבל יצטרך לראות בסבל אחיו הבכור, לבסוף ניצח רבי פנחס והוא הלך ראשון.
גוו חשוף רק את הכיפה השאירו אותם רשעים על ראשו הקדוש, ידיו קשורים לאחור והוא החל ללכת בין שורות החיילים מכות רצח נחתו עליו מכל הכיוונים גופו מתנדנד מתכווץ מכאב לפתע נעצר רבי פנחס ולא הסכים לזוז כמה שנשאר יותר זמן על עמדו נוספים עוד ועוד הלקאות על גזר דינו, האחראי על גזר הדין לא הבין מה קורה ליהודי הזה האם מרוב הלקאות יצא הוא מדעתו, הסתבר כי הכיפה נפלה מעל ראשו ומאחר וידיו כבולות היו לאחור לא יכל להרימה, הקוזאקים היכו והצליפו בו בחימה שפוכה אך הוא עמד על עמדו ולא זז.
לאחר זמן מה ריחם האחראי על גזר הדין על רבי פנחס ובראותו את גבורתו נתן פקודה להפסיק והוא עצמו ניגש, הרים את הכיפה והניח אותה על ראשו של רבי פנחס, רק אז הסכים רבי פנחס להמשיך, הפקודה ניתנה ומסע הזוועה המשיך שלושה פעמים עבר רבי פנחס ולאחריו עבר רבנו באותה רוח גבורה כאשר כל פעם שהכיפה נפלה מעל ראשם נעצרו ולא זזו המשיכו לחטוף את אותם הצלפות ולא זעו עד אשר החזירו את הכיפה לראשם.
חלושים ושבורים היו כמעט ואין עצם שלמה בחלק העליון של גופם אך רוחם האיתנה נשארה חזקה כשהייתה ואף חושלה.
חסידים מסלאוויטא והסביבה אספו כסף רב ולבסוף הצליחו להמתיק את גזר דינם ואת גזירת הגירוש לסיביר המירו למאסר עולם בתוך מוסקווה, שבע עשר שנה ישבו האחים בכלא, לאחר מות ניקולאי ועליית הצאר אלכסנדר השני קיבלו האחים חנינה ובשנת ה'תרט"ו שוחררו.
מאז נודעו רבנו ואחיו רבי פנחס כ'האחים הקדושים מסלאוויטא'.

לאחר שחרורו החל רבנו לנהוג באדמו"רות ואת הדפוס העבירו האחים לעיר קאריץ הסמוכה לסלאוויטא.

פטירתו:
בה' אדר תרכ"א עזבה נשמתו השלמה והטהורה של רבנו את גופו השבור והרצוץ ועלתה מעלה מעלה הישר לפני כסא הכבוד ומנוחתו כבוד בעיר טעפליק שבאוקראינה.

בניו:
רבי פנחס
רבי אריה לייב
רבי חנינא ליפא מזיטומיר שהמשיך לנהל את הדפוס בעיר זיטומיר.

zugurnish
שר חמש מאות
תגובות: 706
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 17, 2011 8:31 am

תגובהדורך zugurnish » פרייטאג ינואר 02, 2015 2:44 pm

די ממשלה אין רוסלאנד האט געגעבן רשות פאר די שפירא ברידער האבן א ספר תורה מיט זיי
עס דוכט זאך מיר אז מען האט דאס אריינגעברענגט די ספר תורה ניט צוזאמען גענייט

די ספר תורה האט א ליובאוויטשער חסיד הרב משה ע"ה אשכנזי געקויפט פון זייער א איינעקול
און דאס געגעבן דעם ליובאוויטשער רבי א מתנה.

מיט דעם ספר תורה פלעגט דעם רבי טאנצען שמחת תורה,

דא איז א בילד דעם רבי האלט דעם ספר תורה ווען דער רבי האט געדאווענט פארן עמוד
פאר זיין מאמעז יארצייט ו' תשרי תשמ"ז
צוגעלייגטע
sl.jpg
sl.jpg (24.91 KiB) געזעהן 3713 מאל

dovidal
שר שלשת אלפים
תגובות: 3950
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 04, 2011 12:16 am

די סלאוויטא ברודער

תגובהדורך dovidal » זונטאג ינואר 04, 2015 12:03 pm

וועלכע האבן געדריקט אין סלאוויטא זענין געווען רבי שמואל אברהם און רבי פנחס
אינטרעסאנט אז מען זעהט נישט רבי פנחס נאמען אויף די שער בלעטער . פארוואס ווייסט איינער ?
נאך א ברודער רבי יחזקאל זעהט מען אמאל

אוועטאר
קל_וחומר
שר מאה
תגובות: 154
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג ינואר 28, 2008 6:25 pm
לאקאציע: אינעם נעץ

אנטיק?

תגובהדורך קל_וחומר » זונטאג ינואר 11, 2015 4:39 am

האט דעס עפעס א ווערט ?
צוגעלייגטע
2015-01-11 04.35.57-1.jpg
אז עס גייט נישט וויאזוי מ'וויל, דארף מען ווילן וויאזוי עס גייט.

אוועטאר
זאמלער
שר חמישים ומאתים
תגובות: 459
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך מאי 12, 2010 4:26 pm

ספרי סלאוויטא – זיטאמיר ,למכירה

תגובהדורך זאמלער » דאנארשטאג ינואר 22, 2015 4:26 pm

מחזור לשלש רגלים נוסך אשכנז דפוס סלאוויטא תקפ''ז

שלחן ערוך, אורח חיים סלאוויטא עם הסכמה של הרה''ק מאפטא .

עין יעקב סעט שלם דפוס סלאוויטא

ספר שאגת אריה, דפוס סלאוויטא, שנת תקצ"ב

תהלים זיטאמיר עם מעמדות ועברי טייטש ,תר''ז

סידור קרבן מנחה כמנהג ספרד זיטאמיר תרכ''ד עם שער נפרד לתהלים עם מעמדות

סידור "אור לישרים" נוסח ספרד, עם הפירוש "כתר נהורא" ו"דרך החיים". זיטומיר, תרכ"ד דפוס רבי חנינא
ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא מצב טוב חסר שער אחד

מחזור ימים נוראים, אשכנז, דפוס זיטאמיר שנת תרנ"ג

מחזור שלש רגלים, אשכנז, דפוס זיטאמיר שנת תר"י

זוהר הק' סעט שלם, דפוס זיטאמיר שנת תרכ"ג

ועוד ועוד.....
פאר מער פרטים רופט 718.9075168

dovidal
שר שלשת אלפים
תגובות: 3950
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 04, 2011 12:16 am

תגובהדורך dovidal » פרייטאג סעפטעמבער 11, 2015 1:37 pm

איינער זוכט צו קויפען א סלאוויטא תהלים אין א גוטן צושטאנד !!!
און אויך א סידור רבי שבתי דפוס ראשון
גרייט צן באצאלען גוט ?
שרייבט אין אישי

אוועטאר
יציב פתגם
שר חמשת אלפים
תגובות: 5392
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יוני 25, 2013 3:17 pm

תגובהדורך יציב פתגם » זונטאג נובעמבער 22, 2015 1:52 pm

תולדות הרה"ק רבי משה שפירא מסלאוויטא זי"ע ואודות בית דפוסו המפורסם בסלאוויטא - בגליון עלים לתרופה (פר' ויצא תשע"ו)
צוגעלייגטע
רבי משה מסלאוויטא.pdf
(96.96 KiB) דאונלאודעד 134 מאל

גלאזער
שר האלף
תגובות: 1452
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך אוגוסט 12, 2015 11:25 pm

תגובהדורך גלאזער » זונטאג נובעמבער 22, 2015 2:17 pm

ואני שמעתי כי דפוס הבערעלעך לא הי' דפוס אחר, רק למען סיבת הסתר דבר לא נפרסם שמו עד אז, וראי' שעל ספרי סלאוויטא הקדומים משנת תקנא כשנפתח הבית דפוס לא מופיע שם מהר"ם ותראה בההסכמות של הצדיקים תלמידי בעש"ט זי"ע שהוא הקים וניהל הבית דפוס, והש"ס שנדפס חציו הראשון תחת שם הבערעלעך וחציו השני בה מופיע בפעם הראשונה שם האב"ד המדפיס, ונראה בעליל שזה המשך ישר. ודוק

dovidal
שר שלשת אלפים
תגובות: 3950
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 04, 2011 12:16 am

תגובהדורך dovidal » מאנטאג נובעמבער 23, 2015 12:48 pm

גלאזער האט געשריבן:ואני שמעתי כי דפוס הבערעלעך לא הי' דפוס אחר, רק למען סיבת הסתר דבר לא נפרסם שמו עד אז, וראי' שעל ספרי סלאוויטא הקדומים משנת תקנא כשנפתח הבית דפוס לא מופיע שם מהר"ם ותראה בההסכמות של הצדיקים תלמידי בעש"ט זי"ע שהוא הקים וניהל הבית דפוס, והש"ס שנדפס חציו הראשון תחת שם הבערעלעך וחציו השני בה מופיע בפעם הראשונה שם האב"ד המדפיס, ונראה בעליל שזה המשך ישר. ודוק

גם לי יש ראיות ברורות על זה

dovidal
שר שלשת אלפים
תגובות: 3950
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 04, 2011 12:16 am

תגובהדורך dovidal » זונטאג יולי 01, 2018 3:10 pm

ב"ה
 תוכן השיחה בביקורו של כ"ק האדמו"ר מויז'ניץ-ב"ב שליט"א אצל גיסו כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א מסקווירא, ביום ראשון פרשת קרח תשע"ח העעל"ט אחר שחרית:
האדמו"ר מויז'ניץ עיין בספר התהלים דפוס סלאוויטא שעל השולחן ובו קוויטלעך וכו'.
אדמו"ר שליט"א: דאס איז פשוט א תהלים... וחזר רבינו ואמר: ס'איז נישט 'פשוט', תהלים איז גארנישט אזוי פשוט..! דא זענען פארשריבן די וואס גיבן אביסל א גרעסערע סכום פאר 'שקל הקודש', מ'איז פשוט מזכיר אין דעם תהלים וואס כ'זאג יעדן טאג. די 'זיטאמיר' און 'סלאוויטא' ספרים האבן געהאט ביי אונז א חשיבות.
האדמו"ר מויז'ניץ: וואס איז חשוב'ער? 'זיטאמיר' אדער 'סלאוויטא'?
אדמו"ר שליט"א: ס'איז מסתמא נישט געווען קיין גרויסער חילוק נאר 'סלאוויטא' איז פשוט געווען פריער אין דורות, און שפעטער איז די דרוקעריי אריבער קיין 'זיטאמיר'. פון הרה"ק רבי פינחס קוריצער'ס זוהן, הרה"ק רבי משה מסלאוויטא, זי"ע האט זיך שוין אנגעהויבן דער דפוס.
ס'האט געהאט א ספעציעלע חשיבות. מ'קען זאגן אז דער זיידע ז"ל אינדערהיים האט כמעט נישט גענוצט קיין אנדערע דרוקן, דער ש"ס מיט אנדערע זאכן האט מען לכתחילה מדיק געווען צו נוצן פון די דפוסים.
האדמו"ר מויז'ניץ: דער טאטע [כ"ק מרן] ז"ל האט אויך אזוי מקפיד געווען.
אדמו"ר שליט"א: יא. ס'איז דא א גאנצער סיפור אז הרה"ק רבי יוסף מאיר'ל מאכנובקער זי"ע איז געווען אין א שטאט און ס'איז נישט געווען א 'קינות' אויף תשעה באב פון דעם דרוק, און ביז מ'האט נישט געטראפן האט ער נישט געוואלט זאגן...
אין ויז'ניץ האט מען נישט מדקדק געווען אויף דעם? ויז'ניץ איז אויך הרה"ק רבי פינחס קוריצער'ס אייניקלעך, מער ווי איינמאל.
אדמו"ר שליט"א: ס'איז געווען א צווייטע זאך וואס כ'האב פונקט דערמאנט לעצטנס ביים יארצייט פון זקה"ק רבי איציקל סקווערער זי"ע: ס'איז געווען צו פארקויפן א "סלאוויטא ש"ס" וואס איז שוין דעמאלס אויך געווען א ייחוס, און דער ישועות יעקב מלעמבערג זצ"ל האט עס געוואלט קויפן און רבי איציקל סקווערער האט עס אויך געוואלט קויפן. ווייזט אויס אז מ'האט זיך עפעס גע'פלפול'ט און דער מוכר האט נישט געוואוסט וואס צו טוהן...
האט רבי איציקל סקווערער געזאגט אז ער האלט אז ס'קומט איהם, אז ער זאל עס אפקויפן און נישט דער ישועות יעקב. פארוואס? זאגט ער: "וואס איז דער ייחוס פון די סלאוויטא ש"ס? אז ס'האט גרויסע גליונות און די גליונות פארשטיי איך בעסער וויאזוי צו ליינען"... ממילא קומט עס איהם. די סלאוויטא ש"ס האט געהאט גרויסע גליונות און ס'האט דעמאלס געהייסן א ייחוס.
בפשטות האט מיר דער טאטע ז"ל נאכגעזאגט פונעם זיידן ז"ל צי אפשר פון נאך פריער: "דארט אין סלאוויטא און אין זיטאמיר ווייס איך אז אין יענע דרוק איז קיינמאל נישט אריינגעקומען קיין שום זאך וואס האט א נדנוד ספק פון נישט ערליכע ספרים, אבער דארט [בדפוס ווילנא] ווייס איך שוין נישט וואס מ'האט געטוהן מיט די זעלבע 'אותיות' א טאג פריער".
ער האט געזאגט אביסל א שטארקערע לשון... אז מ'האט געדרוקט דארט אזעלכע זאכן וואס מ'האט נישט געטארטrארייננעמען אין קיין אידישע שטוב ר"ל, אבער אין סלאוויטא ווייסט מען אז מ'האט דארט געדרוקט נאר הייליגע זאכן. ס'הייסט אז די סלאוויטער קינדער זי"ע האבן טאקע נישט געפירט קיין הנהגה, אבער זיי זענען דאך געווען קדושי עליון!
האדמו"ר מויז'ניץ: אין ויז'ניץ האט מען נישט אזוי מקפיד געווען, אבער ווען מ'האט געברענגט פאר'ן זיידן ז"ל א סלאוויטא תהלים - איז עס געווען ביי איהם א גרויסע חשיבות!
אדמו"ר שליט"א: באמת אז מ'קוקט ווער די "מדפיסים" זענען געווען דארף מען שוין נישט מער: ס'האט זיך דאך אנגעהויבן מיט הרה"ק רבי פינחס קוריצער'ס קינדער און נאכדעם די אייניקלעך הרה"ק ר' שמואל אבא, הרה"ק רבי פינחס זי"ע און הרה"ק ר' חנינא ליפא (ברש"א) זי"ע. ס'איז דאך באקאנט אז ס'געווען די מלשינות ר"ל אויף זיי וכו'.
האדמו"ר מויז'ניץ: מ'האט דאך זיי געשלאגן ר"ל. דער אהבת ישראל זי"ע פלעגט זאגן: "זיי האט מען קודם געשלאגן און נאכדעם זענען זיי געווארן גרויסע רבי'ס, אונז זעמיר קודם רבי'ס און נאכדעם וועט מען אונז שלאגן"... אזוי האט דער אהבת ישראל געזאגט אויף זיך.
אדמו"ר שליט"א: ס'נישט געווען סתם געשלאגן, ס'געווען נסי ניסים אז זיי זענען געבליבן לעבן! יארן זענען זיי נאכדעם געווען שוואך ל"ע פון דעם .

קאטשקע אויפן וואסער
שר מאה
תגובות: 185
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג סעפטעמבער 25, 2017 12:20 am

תגובהדורך קאטשקע אויפן וואסער » דאנארשטאג סעפטעמבער 06, 2018 3:37 pm

dovidal האט געשריבן:אדמו"ר שליט"א: ס'איז געווען א צווייטע זאך וואס כ'האב פונקט דערמאנט לעצטנס ביים יארצייט פון זקה"ק רבי איציקל סקווערער זי"ע: ס'איז געווען צו פארקויפן א "סלאוויטא ש"ס" וואס איז שוין דעמאלס אויך געווען א ייחוס, און דער ישועות יעקב מלעמבערג זצ"ל האט עס געוואלט קויפן און רבי איציקל סקווערער האט עס אויך געוואלט קויפן. ווייזט אויס אז מ'האט זיך עפעס גע'פלפול'ט און דער מוכר האט נישט געוואוסט וואס צו טוהן...
האט רבי איציקל סקווערער געזאגט אז ער האלט אז ס'קומט איהם, אז ער זאל עס אפקויפן און נישט דער ישועות יעקב. פארוואס? זאגט ער: "וואס איז דער ייחוס פון די סלאוויטא ש"ס? אז ס'האט גרויסע גליונות און די גליונות פארשטיי איך בעסער וויאזוי צו ליינען"... ממילא קומט עס איהם. די סלאוויטא ש"ס האט געהאט גרויסע גליונות און ס'האט דעמאלס געהייסן א ייחוס.

עפעס איז דא א שטיקל 'צריך עיון', ווייל דער ישועות יעקב איז אוועק בשנת תקצ"ט, ווען רבי איציקל סקווערער איז געווען בערך 27 יאר אלט. לויט די מעשה, האט דער סקווערער רבי זיך גע'טענה'ט מיטן ישועות יעקב וועלכער איז געווען כמעט 40 יאר עלטער פון אים! אויך קומט אויס אז דער ישועות יעקב האט זיך געקויפט א נייער ש"ס אויף דער עלטער, נישט אזא דבר המצוי בימים ההם, אבער ס'איז נישט קיין פירכא.

אוועטאר
בן בוזי
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4600
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 19, 2008 12:03 pm

תגובהדורך בן בוזי » מיטוואך סעפטעמבער 12, 2018 12:44 pm

dovidal האט געשריבן:
גלאזער האט געשריבן:ואני שמעתי כי דפוס הבערעלעך לא הי' דפוס אחר, רק למען סיבת הסתר דבר לא נפרסם שמו עד אז, וראי' שעל ספרי סלאוויטא הקדומים משנת תקנא כשנפתח הבית דפוס לא מופיע שם מהר"ם ותראה בההסכמות של הצדיקים תלמידי בעש"ט זי"ע שהוא הקים וניהל הבית דפוס, והש"ס שנדפס חציו הראשון תחת שם הבערעלעך וחציו השני בה מופיע בפעם הראשונה שם האב"ד המדפיס, ונראה בעליל שזה המשך ישר. ודוק

גם לי יש ראיות ברורות על זה


תחלת האט ער ווייזט אויס באקומען דרוקעריי רעכט נאר פונעם ארטיגן פריץ "הראיים סאנגאשקי וואייוואדי ואלינסקי סטראסטי טשערקסקי ארדערא בייאלעגא ארלא יר"ה". ווייזט אבער אויס אז זינט דער צאר אלכסנדר פאוואליטש האט זיך ארויפגעזעצט אויפן טראן אום תקס"א האט מען שוין געמוזט באקומען רעכט פון פעטערבורג, און דאס האבן נאר די "בערעלעך" ווייזט אויס געקענט באקומען, דעריבער איז דער דפוס געווען אויף זייער נאמען ביז אום תקע"ג, אולי דעמאלטס האט ער שוין באקומען אייגענע רעכטן. ודו"ק

כנלע"ד.
רעוו. אהרן הירשקאוויטץ, מסדר קידושין דעיר סיראקיוז והגלילית: benbeezee@gmail.com

אוועטאר
פערדס מיניסטער
שר חמש מאות
תגובות: 924
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג דעצמבער 24, 2015 10:39 pm
לאקאציע: איך ווייס נישט

תגובהדורך פערדס מיניסטער » מיטוואך סעפטעמבער 12, 2018 12:47 pm

איך האב געליינט די מעשה פונעם דפוס דעם יו"ט איןנעם עונג יום טוב אויסגאבע, זייער אינטערעסאנט און שרעקעדיג.

און ווויטאגלעך וויאזוי אידן קענען צוקומען צום מצב אז זיי קענען גיין מסר'ן אנדערע אידן.
אויב ווילסטו עפעס פון מיר קענסטו מיר קענטעקטן אין אימעיל אדער הענגאוטס: ferdsminister@gmail.com

אוועטאר
בן בוזי
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4600
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 19, 2008 12:03 pm

תגובהדורך בן בוזי » מיטוואך סעפטעמבער 12, 2018 12:57 pm

קאטשקע אויפן וואסער האט געשריבן:
dovidal האט געשריבן:אדמו"ר שליט"א: ס'איז געווען א צווייטע זאך וואס כ'האב פונקט דערמאנט לעצטנס ביים יארצייט פון זקה"ק רבי איציקל סקווערער זי"ע: ס'איז געווען צו פארקויפן א "סלאוויטא ש"ס" וואס איז שוין דעמאלס אויך געווען א ייחוס, און דער ישועות יעקב מלעמבערג זצ"ל האט עס געוואלט קויפן און רבי איציקל סקווערער האט עס אויך געוואלט קויפן. ווייזט אויס אז מ'האט זיך עפעס גע'פלפול'ט און דער מוכר האט נישט געוואוסט וואס צו טוהן...
האט רבי איציקל סקווערער געזאגט אז ער האלט אז ס'קומט איהם, אז ער זאל עס אפקויפן און נישט דער ישועות יעקב. פארוואס? זאגט ער: "וואס איז דער ייחוס פון די סלאוויטא ש"ס? אז ס'האט גרויסע גליונות און די גליונות פארשטיי איך בעסער וויאזוי צו ליינען"... ממילא קומט עס איהם. די סלאוויטא ש"ס האט געהאט גרויסע גליונות און ס'האט דעמאלס געהייסן א ייחוס.

עפעס איז דא א שטיקל 'צריך עיון', ווייל דער ישועות יעקב איז אוועק בשנת תקצ"ט, ווען רבי איציקל סקווערער איז געווען בערך 27 יאר אלט. לויט די מעשה, האט דער סקווערער רבי זיך גע'טענה'ט מיטן ישועות יעקב וועלכער איז געווען כמעט 40 יאר עלטער פון אים! אויך קומט אויס אז דער ישועות יעקב האט זיך געקויפט א נייער ש"ס אויף דער עלטער, נישט אזא דבר המצוי בימים ההם, אבער ס'איז נישט קיין פירכא.


די תירוץ מסתמא איז אז די מעשה איז נישט געווען אזוי דראמאטיש, נאר ענדערש א ווערטל אויסטויש. ס'איז אויך מעגליך אז די רעדע איז נישט געווען ממש פון א גאנצע ש"ס, ווארום די ש"ס איז נישט געדרוקט געווארן אלס א סעט נאר מסכת בודדות.

נאך א זאך, בימים ההם -אין די תק"ץ יאהרן- איז געווען די גרויסע מלחמה צווישן סלאוויטא און ווילנא וועגן הדפסת הש"ס. דער ישועות יעקב און זיין זוהן ר' מרדכי זאב זענען געווען בראש המחנה פון גדולי וואהלין און פולין, וואס זענען צוגעשטאנען צום מדפיס מסלאוויטא. ובכן איז מעגליך אז ער האט זיך געוואלט איינהאנדלען אזא ש"ס אדער עטליכע בענדער דערפון כאטש זיין עלטער.
רעוו. אהרן הירשקאוויטץ, מסדר קידושין דעיר סיראקיוז והגלילית: benbeezee@gmail.com

dovidal
שר שלשת אלפים
תגובות: 3950
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 04, 2011 12:16 am

תגובהדורך dovidal » מיטוואך סעפטעמבער 12, 2018 1:03 pm

כפי זכרוני יש כאן טעות והמעשה היה אצל הגאון בעל שואל ומשיב

אוועטאר
בן בוזי
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4600
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 19, 2008 12:03 pm

תגובהדורך בן בוזי » מיטוואך סעפטעמבער 12, 2018 1:04 pm

איז באקאנט וועגן א שותפות צווישן המדפיסים, דוב בער בן ישראל סג"ל און ר' יעקב בן משה? איידער ביידע בערעלעך האבן זיך פאראייניגט אום תקס"א?

ס'דארף צו זיין א חומש מיט פירוש אוה"ח הק' פון שנת תקנ"ט וואס איז געדרוקט געווארן אין סלאוויטא דורך די צוויי שותפים
רעוו. אהרן הירשקאוויטץ, מסדר קידושין דעיר סיראקיוז והגלילית: benbeezee@gmail.com

dovidal
שר שלשת אלפים
תגובות: 3950
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 04, 2011 12:16 am

תגובהדורך dovidal » דאנארשטאג סעפטעמבער 13, 2018 12:14 pm

פערדס מיניסטער האט געשריבן:איך האב געליינט די מעשה פונעם דפוס דעם יו"ט איןנעם עונג יום טוב אויסגאבע, זייער אינטערעסאנט און שרעקעדיג.

און ווויטאגלעך וויאזוי אידן קענען צוקומען צום מצב אז זיי קענען גיין מסר'ן אנדערע אידן.

אין וועלכער גליון?

אוועטאר
חמרא טבא
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4111
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג אוגוסט 08, 2014 2:13 pm

תגובהדורך חמרא טבא » דאנארשטאג סעפטעמבער 13, 2018 12:17 pm

זאגט מיר איינער אז אין די סלאוויטא תהילים איז דא א טעות אין קאפיטל קלג ביים פסוק כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב עַל הָרֹאשׁ יֹרֵד עַל הַזָּקָן זְקַן אַהֲרֹן איז געפינטלט זָקֵן איז דאס וואר?
דביה תחדי נפשא


צוריק צו “ועל פליטת בית סופריהם”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 3 געסט