פירוש יהונתן על תרגום יהונתן

איבער ספרים און מחברים

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

אוועטאר
farshlufen
שר עשרים אלפים
תגובות: 23680
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג נובעמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

פירוש יהונתן על תרגום יהונתן

תגובהדורך farshlufen » זונטאג פאברואר 06, 2011 7:29 pm

חפשתי ולא מצאתי, מי חיבר הפירוש יהונתן המודפס בחומשים?
זמירות יאמרו ותשבחות ישמיעו כי הוא לבדו בורא רפואות.

אוועטאר
leiby
שר שלשת אלפים
תגובות: 3905
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג נובעמבער 16, 2008 11:08 pm
לאקאציע: צווישן אידן

תגובהדורך leiby » זונטאג פאברואר 06, 2011 8:40 pm

ס'איז א טעות הדפוס, קענסט אפילו זעהן ווי לעצטיגע קריגן מיט אים, ס'איז געשטאנען ת"י, אין איינער האט אפגעמאכט אז וויבאלד ס'איז דא אויף נ"ך תרגום יונתן, איז עס מסתם די זעלבע.
שש מצות תמידיות: אהבת ה',יראת ה', יחוד ה', אמונה בה', שלילת ע"ז, ולא תתורו.

אויפריכטיג
שר שלשת אלפים
תגובות: 3355
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג דעצמבער 16, 2008 8:10 pm
לאקאציע: ביים געפילטערטן קאמפיוטער

תגובהדורך אויפריכטיג » זונטאג פאברואר 06, 2011 8:45 pm

לייבי, הרב מפארשלאפן רעדט פון דעם פירוש אויף תרגום יונתן, וואס הייסט פירוש יונתן, נישט דער תרגום יונתן אליין.

אוועטאר
moshele11211
שר האלף
תגובות: 1262
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג דעצמבער 26, 2010 2:18 pm

תגובהדורך moshele11211 » מאנטאג פאברואר 07, 2011 9:32 am

אויפריכטיג האט געשריבן:לייבי, הרב מפארשלאפן רעדט פון דעם פירוש אויף תרגום יונתן, וואס הייסט פירוש יונתן, נישט דער תרגום יונתן אליין.

נו דעס זאגט ער אז דעס איז נישט קיין פירוש אויף תרגום יונתן, ביי די וועי האב איך שוין געזעהן ווי איינער שרייבט שוין דערפון [ אוודאי קען פון דעם נישט ברענגן קיין ראיה פון דעם אינטערנעט ראביי, אבער אינטרעסאנט איז אז עפעס זעהט מען דארט וואס דו עולם רעדט דא] שרייבט ער אזוי
באמצע ימי הביניים נתגלה תרגום נוסף לתורה, שיוחס בטעות ליונתן בן עוזיאל (על אף שהמסורת הקדומה ייחסה לו רק את התרגום לנביאים); יש המשערים שייחוס זה נבע מכך שבמקור נקרא תרגום זה 'תרגום ארץ ישראל' או 'תרגום ירושלמי', קוצר ל'ת"י', ולאחר מכן נפתחו ראשי התיבות בטעות ל'תרגום יונתן'. תרגום זה מאופיין בריבוי קטעי האגדה שבו. עם זאת, הוא מבוסס על תרגומים ארץ-ישראליים עתיקים, ובהם אף תרגומים עתיקים מימי החשמונאים, כגון לדברים ל"ג, יא: "ולא יהא לסנאוי דיוחנן כהנא רבא רגל במקום" (=ולא יהיה לשונאי יוחנן כהן גדול [דריסת] רגל במקום). כשהכוונה, ככל הנראה ליוחנן הורקנוס החשמונאי (בערך 164–104 לפנה"ס)
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7% ... 7.A8.D7.94

אוועטאר
יגעתי ומצאתי
שר האלף
תגובות: 1512
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג ינואר 31, 2011 5:02 pm

תגובהדורך יגעתי ומצאתי » דאנארשטאג פאברואר 10, 2011 5:36 pm

יגעתי ומצאתי, כ'האב געטראפן אין היברו בוקס א ספר בשם "פירוש" אויף תרגום יונתן וירושלמי, נאך א גרינטליכע עיון זעה איך קלאר אז דאס איז דער מקור צום פי' יונתן וירושלמי וואס איז געדרוקט אין אלע חומשים.
דער בעל מחבר איז ר' דוד ב"ר יעקב שעברשין ז"ל, דער ספר איז געדרוקט שנת שע"ט.
אונזער פי' יונתן איז ממש די זעלבע אבער שטארק מקוצר, דורך יענע ספר קען אסאך גרינגער פארשטיין אונזער פי'.
ווייסט איינער עפעס מער פון הרב הנ"ל?

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25799
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » דאנארשטאג פאברואר 10, 2011 6:08 pm

יגעתי,
שטעל א לינק צום פירוש ויבורר הדברים כשמלה

אוועטאר
leiby
שר שלשת אלפים
תגובות: 3905
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג נובעמבער 16, 2008 11:08 pm
לאקאציע: צווישן אידן

תגובהדורך leiby » דאנארשטאג פאברואר 10, 2011 6:10 pm

http://www.hebrewbooks.org/24960

א זיך אויף גוגל האט דאס געברענגט אות י"ט
שש מצות תמידיות: אהבת ה',יראת ה', יחוד ה', אמונה בה', שלילת ע"ז, ולא תתורו.

אוועטאר
farshlufen
שר עשרים אלפים
תגובות: 23680
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג נובעמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

תגובהדורך farshlufen » דאנארשטאג פאברואר 10, 2011 6:45 pm

יישר כחכם רב יגעתי, א"כ אויף וואס דערמאנט מען נישט דעם שם המחבר אין די חומשים?
זמירות יאמרו ותשבחות ישמיעו כי הוא לבדו בורא רפואות.

אוועטאר
יגעתי ומצאתי
שר האלף
תגובות: 1512
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג ינואר 31, 2011 5:02 pm

תגובהדורך יגעתי ומצאתי » דאנארשטאג פאברואר 10, 2011 8:11 pm

כנ"ל איז דאס נישט ממש איבערגעזעצט פונעם ספר, אינעם ספר איז דא אסאך לאנגע ביאורים וואס ביי אונז איז נישט דא (עי' לדוגמא בראש הספר בד"ה והארץ ווי ער איז מאריך עפ"י קבלה און ביי אונז שטייט נאר אין קורצן עי' בפרדס, ואין קץ לדוגמאות), די זעלבע זעהט מען אויך אז ביי אונז איז אויסגעדרייט אסאך שטיקלעך כנראה לצורך הקיצור אדער ווייל ס'איז מער מבואר אזוי, עכ"פ קען זיין אז דער דרוקער האט פארשטאנען אז פנים חדשות באו לכאן און ער דארף נישט ארויפלייגן דעם מחבר'ס נאמען, אבער אינטערעסאנט אז ער האט נישט געלייגט זיין אייגענע נאמען...
סוף הספר איז דא א ביאור אויף תרגום שני פון מגילת אסתר, דאכט זיך אין אונזערע חומשים איז נישט געדרוקט קיין ביאור אויף תרגום שני.

אוועטאר
scy4851
שר ששת אלפים
תגובות: 6694
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג ינואר 29, 2008 11:57 am
לאקאציע: אפשר קען איינער מיר זאגען וויא!

תגובהדורך scy4851 » דאנארשטאג פאברואר 10, 2011 8:49 pm

עס איז שוין דא א הערליכע פירוש אויף תרגום שני.
שרת"י במדינות מר' הענוך שלום לעווין שליט"א
הבעל המחבר של הספר 'שיר המעלות לשלמה' על שיר השירים
the SCY is the limit

אוועטאר
farshlufen
שר עשרים אלפים
תגובות: 23680
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג נובעמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

תגובהדורך farshlufen » זונטאג פאברואר 13, 2011 11:08 am

עוד פירוש קדום על התרגומים על התורה הוא פירוש "קטרת הסמים" לר' מרדכי מקעזמיר - קרעמיר:
http://www.hebrewbooks.org/19165
כדאי הוא לראות הסכמות גדולי עולם בפתח ספרו.
זמירות יאמרו ותשבחות ישמיעו כי הוא לבדו בורא רפואות.

סטראשעלע
שר חמישים ומאתים
תגובות: 472
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג ינואר 16, 2011 9:49 pm

תגובהדורך סטראשעלע » מאנטאג פאברואר 14, 2011 2:39 am

בתור הוספת נופך קצת על דברי הסופרים הנכבדים הראשונים:

דער ערשטער תרגום יונתן (המיוחס לו) איז געדרוקט געווארן - אן א פירוש - אינעם חומש דפוס וויניציאה שנות ש"ן-שנ"א בבית דפוס זואן דגארה, פון א כתב-יד וואס האט זיך געפונען בבית מדרשו של ר' יצחק פואה (מגדולי רבני איטאליה בזמנו וחותן הרמ"ע מפאנו), דער מביא לבית הדפוס איז ר' אשר פרינץ דער נאמן ביתו של המדפיס זואן דגארה (וואס איז געווען א גוי).

דאס צווייטע מאל איז עס געדרוקט געווארן אין א חומש דפוס האנוא שנת שע"א, דער מביא לבית הדפוס איז ר' חיים פייבל חתן השל"ה הק', ער האט צוגעשטעלט דערצו א ביאור לתרגום יונתן, וואס איז א ליקוט פונעם אויבנדערמאנטן פירוש פון ר' דוד שעברעשין (פראג שס"ט) און פון נאך א פירוש בשם 'כור לזהב' פון ר' אברהם ב"ר דוד מאוסטרהא וואס ר' חיים פייבל האט געהאט בכת"י.

אין צוגאב האט ער אויך געדרוקט א פירוש אויף תרגום שני על מגילת אסתר וואס ער אליין האט מחבר געווען.

ויש להוסיף על הנ"ל, אין תשס"ט האט א אינגערמאן פון לעיקוואוד ארויס געגעבן א הערליכן ביאור אויף תרגום יונתן בשם 'נהר יונתן' מיוסד על הפי' יונתן הנז', ער האט אויך א הפלא'דיגן מבוא איבער דעם מקור פון דעם תרגום.

אוועטאר
יגעתי ומצאתי
שר האלף
תגובות: 1512
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג ינואר 31, 2011 5:02 pm

תגובהדורך יגעתי ומצאתי » מיטוואך פאברואר 16, 2011 12:57 am

יעצט זעה איך אז אונזער פירוש פאררעכנט זיך נישט אלס קיצור פונעם ספר הפירוש הנ"ל, ער ברענגט אים צו כמ"פ און קריגט זיך מיט אים. לדוגמא פר' תצוה סיי ביים מעיל און סיי ביים חושן ברענגט ער עיין במהר"ד (וואס דאס איז דער ספר הפירוש הנ"ל) און ער קריגט זיך.

אוועטאר
farshlufen
שר עשרים אלפים
תגובות: 23680
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג נובעמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

תגובהדורך farshlufen » דינסטאג מארטש 15, 2011 10:00 am

שמעתי מאת ר' ישראל דוד זז"ג שאמר שהפי' חיברו חתן השל"ה לפי דברי חברינו היקר סטראשעלע אינו מחוור, שהרב הנ"ל רק ליקטו ולא חיברו בעצמו.
זמירות יאמרו ותשבחות ישמיעו כי הוא לבדו בורא רפואות.


צוריק צו “ועל פליטת בית סופריהם”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 2 געסט