מה בין.. חילוקים אין טייטש אויף ווערטער מיט ענליכע מיינונגען
די אחראים: יאנאש,אור המקיף,אחראי,געלעגער
- גערעכטער
- שר ארבעת האלפים
- תגובות: 4299
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג סעפטעמבער 29, 2014 6:14 pm
- לאקאציע: דא!
מה בין.. חילוקים אין טייטש אויף ווערטער מיט ענליכע מיינונגען
לעצנסט זה איך אז דער עולם דא איז איטרעסירט און "מה בין'ס", אבער עפענען א אשכול פאר איעדע עקסטער איז נישט פאסיג, ווייל עס איז דא אן א שיעור מה בין'ס וואס איז נוגע.
אלזא וועלען מיר אנפאנגען מיט א 'אשכול כללי' אויף מה בין'ס ווי אלעס וועט גיין לפונדק אחד.
אלזא וועלען מיר אנפאנגען מיט א 'אשכול כללי' אויף מה בין'ס ווי אלעס וועט גיין לפונדק אחד.
לעצט פארראכטן דורך גערעכטער אום זונטאג דעצעמבער 14, 2014 7:44 pm, פארראכטן געווארן 4 מאל.
הק' איש ימיני
- גערעכטער
- שר ארבעת האלפים
- תגובות: 4299
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג סעפטעמבער 29, 2014 6:14 pm
- לאקאציע: דא!
מיסטעריעז האט געשריבן:
ווי קומט אריין אין די ליסטע אורך און מעגל?
אורך און מעגל מיינען ביידע 'א וועג' אזוי ווי אלע דערמאנטע. דוק ותשכח.
לעצט פארראכטן דורך גערעכטער אום מאנטאג דעצעמבער 01, 2014 11:46 pm, פארראכטן געווארן 1 מאל.
הק' איש ימיני
דרך מיינט פשוט א וועג, עני וועג
נתיב מיינט א שטעגל דאכצעך (דאס ברענגט ארויס א ספעציפישע מין פון א דורכגאנג)
שביל מיין איך אז ס'איז ארמיש
משעול, כמדומה לי אז איינער פון די מפרשים איז עס מסביר ביי בלעם'ן ואין הספרים תחת ידי כעת
איך וויס פון 'לכל אורך הדרך' וואס דאס מיינט די 'לענג' פון די וועג
מעגל ווייס איך מעגל השנה, א יאר רונדע
אנדערע משלים געדענק איך נישט
--
דער רב האקט, אורח מיינט 'א שטייגער', ניין?
נתיב מיינט א שטעגל דאכצעך (דאס ברענגט ארויס א ספעציפישע מין פון א דורכגאנג)
שביל מיין איך אז ס'איז ארמיש
משעול, כמדומה לי אז איינער פון די מפרשים איז עס מסביר ביי בלעם'ן ואין הספרים תחת ידי כעת
איך וויס פון 'לכל אורך הדרך' וואס דאס מיינט די 'לענג' פון די וועג
מעגל ווייס איך מעגל השנה, א יאר רונדע
אנדערע משלים געדענק איך נישט
--
דער רב האקט, אורח מיינט 'א שטייגער', ניין?
בטבע ישראל ותורה להיות שלום ואהבה ואחוה וריעות, אך הדיעות הנפסדות של טומאת ארץ העמים מפריד בין הדבקים.
(מרן החת"ס, שבה"ג תקפ"ח)
.
לעצט פארראכטן דורך מיסטעריעז אום מאנטאג דעצעמבער 01, 2014 11:50 pm, פארראכטן געווארן 1 מאל.
בטבע ישראל ותורה להיות שלום ואהבה ואחוה וריעות, אך הדיעות הנפסדות של טומאת ארץ העמים מפריד בין הדבקים.
(מרן החת"ס, שבה"ג תקפ"ח)
די אלע "מה בין" שאלות געהער אינעם ענין פון "שמות הנרדפים" וואס טראף דעם וואס רבים וכן שלימים האבן שוין געשריבן דערוועגן, סיי בדרך פשוטו און טייל בדרך רמז (יש הספר 'רדיפי מיא' ועוד), איז אלעס אבער בעיקר לשבר את האוזן, ווייל בעצם די רייכקייט פון א שפראך איז אז עס פארמאגט פיל סינאנימען, מ'קען זיך אויסדרוקן אויף פארשידענע וועגן און אלעס איז סובב והולך אל מקום אחד.
ויציב, ונכון, וקיים, וישר, ונאמן, ואהוב, וחביב, ונחמד, ונעים, ונורא, ואדיר, ומתוקן, ומקובךל, וטוב ויפה
להודות, להלל, לשבח, לפאר, לרומם, להדר, לנצח, לברך, לעלה ולקלס
שיר ושבחה, הלל וזמרה, עוז וממשלה, נצח גדולה וגבורה, תהלה ותפארת, קדושה ומלכות, ברכות והודאות
אהובים, ברורים, גבורים, קדושים
און אזוי צענדליגער און אפשר הונדערטער מושגים
ויציב, ונכון, וקיים, וישר, ונאמן, ואהוב, וחביב, ונחמד, ונעים, ונורא, ואדיר, ומתוקן, ומקובךל, וטוב ויפה
להודות, להלל, לשבח, לפאר, לרומם, להדר, לנצח, לברך, לעלה ולקלס
שיר ושבחה, הלל וזמרה, עוז וממשלה, נצח גדולה וגבורה, תהלה ותפארת, קדושה ומלכות, ברכות והודאות
אהובים, ברורים, גבורים, קדושים
און אזוי צענדליגער און אפשר הונדערטער מושגים
-
- שר האלפיים
- תגובות: 2831
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אפריל 30, 2013 5:18 pm
- גערעכטער
- שר ארבעת האלפים
- תגובות: 4299
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג סעפטעמבער 29, 2014 6:14 pm
- לאקאציע: דא!
גערעכטער האט געשריבן:מה בין: דרך, אורח, מעגל, נתיב, שביל, מסילה, משעול,
דרך: א וועג ווי דער רבים גייט.
אורח: אויך פאר א רבים, אבער עס קומט ארויס פונעם 'דרך' צו גיין צו א קלענערע ארט (ווי א דערפל וכדומה).
מעגל: א געדרייטע וועג (כמין מעגל).
נתיב: ווי א יחיד גייט, א פריוואטע וועג.
שביל: נישט קיין אויסגעטרעטענע וועג.
מסילה: אויפן זייט פון דער דרך הרבים, א דרך פאר פריוואטע מענטשן וואס גייען נישט אויפן דרך הרבים.
משעול: גאר א שמאלע וועג.
הק' איש ימיני
- למעלה משבעים
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 12410
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג מארטש 02, 2008 10:17 pm
- לאקאציע: ערגעץ פארבלאנדזשעט אויף די גראדע וואסערן
מלבי"ם אילת השחר פרק נ
תקכה. (שונא אויב צר). השנאה נעלמת. האויב איבתו גלוי' ואינו מציר בפועל. והצר מציר בפועל. (קדושים ס' מ"ב וס' מ"ד. בחקותי ס' כ"ד):
שטייט אין רבינו בחיי אזוי:
ומה שהזכיר "אויביך" על ישמעאל ו"שונאיך" על עשו, מפני שהאויב גדול מן השונא, כי השונא אף על פי שיריע לו יעשה על דרך הרחמנות, אבל האויב הוא שבלבו איבה עולמית, לא ישים לו רחמים, על זקן יכביד עולו מאד, וזה מסוד הלשון ודקדוקו, כי "אויב" הוא מלשון אבוי, ואותיותיהם שוות, ועל שם שהנופל בידו צועק "אוי ואבוי".
ומה שהתחיל ב"אויביך" כדי שיסמוך הרדיפה אל השונאים שהם בני עשו, שעקר גלותנו בכל מקום שהוא לבני אדום הוא, וקראן "שונאיך" כענין שכתוב: "ואת עשו שנאתי" (מלאכי א, ג). וכן אמרו במדרש משלי: "תחת שנואה כי תבעל" (משלי ל, כג), זה עשו, שנאמר: ואת עשו שנאתי. "ושפחה כי תירש גברתה", זה ישמעאל הבא מהגר. ומפני שבני ישמעאל קשין לישראל יותר מבני עשו, לכך קראן הכתוב "אויביך". וכן אמרו: תחת אדום ולא תחת ישמעאל. וכן מצינו בהקב"ה שאמר: "על רבעים לשונאי" (שמות כ, ה), אבל באויביו נאמר: "ואיבי ה' כיקר כרים כלו בעשן כלו" (תהלים לז, כ). למדך כי האויבים אין להם השארות כלל, ולכך ימשילם לחלב הכבשים, שהכל כלה בעשן.
תקכה. (שונא אויב צר). השנאה נעלמת. האויב איבתו גלוי' ואינו מציר בפועל. והצר מציר בפועל. (קדושים ס' מ"ב וס' מ"ד. בחקותי ס' כ"ד):
שטייט אין רבינו בחיי אזוי:
ומה שהזכיר "אויביך" על ישמעאל ו"שונאיך" על עשו, מפני שהאויב גדול מן השונא, כי השונא אף על פי שיריע לו יעשה על דרך הרחמנות, אבל האויב הוא שבלבו איבה עולמית, לא ישים לו רחמים, על זקן יכביד עולו מאד, וזה מסוד הלשון ודקדוקו, כי "אויב" הוא מלשון אבוי, ואותיותיהם שוות, ועל שם שהנופל בידו צועק "אוי ואבוי".
ומה שהתחיל ב"אויביך" כדי שיסמוך הרדיפה אל השונאים שהם בני עשו, שעקר גלותנו בכל מקום שהוא לבני אדום הוא, וקראן "שונאיך" כענין שכתוב: "ואת עשו שנאתי" (מלאכי א, ג). וכן אמרו במדרש משלי: "תחת שנואה כי תבעל" (משלי ל, כג), זה עשו, שנאמר: ואת עשו שנאתי. "ושפחה כי תירש גברתה", זה ישמעאל הבא מהגר. ומפני שבני ישמעאל קשין לישראל יותר מבני עשו, לכך קראן הכתוב "אויביך". וכן אמרו: תחת אדום ולא תחת ישמעאל. וכן מצינו בהקב"ה שאמר: "על רבעים לשונאי" (שמות כ, ה), אבל באויביו נאמר: "ואיבי ה' כיקר כרים כלו בעשן כלו" (תהלים לז, כ). למדך כי האויבים אין להם השארות כלל, ולכך ימשילם לחלב הכבשים, שהכל כלה בעשן.
קוקט מיר אויס אז 'מושיע' מיינט 'העלפן' (א גאנצע ישועה), ווידער 'עוזר' קוקט אויס מער ווי 'צוהעלפן' און 'ארויסהעלפן' (אפילו ס'נישט קיין גאנצע ישועה), אזוי ווי מען זאגט יענער איז געקומען לאחיעזר ולאחיסמך, דאס הייסט צוהעלפן און אונטערלאנען. דאס זעלבע 'ישועה' איז ווען עס איז געקומען א גאנצע ישועה, ווידער 'עזרה' איז ווען יענער האט דיר 'געהאלפן', אבער עס מוז נאך נישט זיין אז דו ביסט אינגאנצן א 'געהאלפענער' (א שטייגער ווי "קרן עזר", זיי העלפן ארויס די מענטשן צו האבן ברויט אין שטוב, אבער קיין ישועה איז דאס אוודאי נישט פאר דעם ארימאן).
- גערעכטער
- שר ארבעת האלפים
- תגובות: 4299
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג סעפטעמבער 29, 2014 6:14 pm
- לאקאציע: דא!
עזר און מושיע האט כמה פשטים א שטייגער ווי אן בעטן און נאכן בעטן ווי מיללער האט געברענגט, וכן עזר איז פאר דער צרה איז אנגעקומען און מושיע איז בעת צרה, אבער דער חילוק פון גאנצע ישועה מיט ארויסהעלפן לא מצאתי במפרשים אזא פשט, ועוד לויט דעם 'עזרי מעם ה'' האט דוד נאר געבעטן א האלבע ישועה? אזוי אויך עזרת אבותינו אתה הוא מעולם נאר א האלבע ישועה?