שם הגדולים לגדולי ישראל באמעריקא מלפני מלחה"ע השני'

תולדות וסיפורי צדיקים וחסידים

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

אוועטאר
farshlufen
שר עשרת אלפים
תגובות: 19273
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג נובעמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

תגובהדורך farshlufen » מיטוואך מאי 01, 2013 9:11 am

מיללער האט געשריבן:[אויף גוגל בוקס טרעף איך דעם בייגעלייגטן סניפעט-וויו פון א בוך, עס קוקט מיר אויס אז דער זון הבחור אייזיק איז נפטר געווארן אלתס תלמיד אין די וואלאזשינער ישיבה, וואו ער איז געפארן לערנען פון אמעריקא!

נישט וואר, ער איז צוריק קיין אמעריקא, חתונה געהאט און אויפגעשטעלט א שטוב מיט זעקס קינדערלעך, נאט אייך דאס גאנצע בלעטל:
צוגעלייגטע
אייזיק אניקסטער.JPG
סימן דלא ידע כלום, שבוחי.

אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 12294
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am

תגובהדורך קיקיון » מיטוואך מאי 01, 2013 9:43 am

וואס האט ג'קענט זיין די סיבה פון זיין deposition ??

אוועטאר
farshlufen
שר עשרת אלפים
תגובות: 19273
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג נובעמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

תגובהדורך farshlufen » מיטוואך מאי 01, 2013 10:31 am

מיללער האט געשריבן:די טאכטער 'מעמי' האט געהייראט מיט דעם שפעטערדיגען באנקיר און ציוניסטישער פילאנטראפ בערנארד הארוויטש (הורוויץ), זעהט דא זיין בילד:
http://www.chicagohs.org/aboutus/from-t ... ts/horwich

זיין בוך:
My first eighty years
סימן דלא ידע כלום, שבוחי.

אוועטאר
בן בוזי
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4520
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 19, 2008 12:03 pm

תגובהדורך בן בוזי » מיטוואך מאי 01, 2013 6:53 pm

א שעהנער פארצייטישער ניגון אפגעפונען אין די ארכיוון פון רעוו. בנימין ספר חזן, ש"ץ, מוהל, שו"ב ומס"ק בדזשעקסאנוויל, פלארידע. ווי ער זינגט אויס אן אלטער ישמח משה לידעל מיט אידישע ווערטער, איך שטעל זי צו, צוזאמען מיט אן אויסלייג פון דעם ניגון, כ'גלייב דער עולם וועט הנאה האבן.

ישמח משה
צוגעלייגטע
ניגון ישמח משה.pdf
(85.97 KiB) דאונלאודעד 143 מאל
לעצט פאראכטן דורך בן בוזי אום מיטוואך מאי 01, 2013 6:54 pm, מאל פאראכטן געווארן 1 סך הכל.
רעוו. אהרן הירשקאוויטץ, מסדר קידושין דעיר סיראקיוז והגלילית: benbeezee@gmail.com

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25031
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מיטוואך מאי 01, 2013 6:54 pm

בן בוזי האט געשריבן:א שעהנער פארצייטישער ניגון אפגעפונען אין די ארכיוון פון רעוו. בנימין ספר וועלכע זינגט אויס אן אלטער ישמח משה לידעל מיט אידישע ווערטער, איך שטעל זי צו, צוזאמען מיט אן אויסלייג פון דעם ניגון, כ'גלייב דער עולם וועט הנאה האבן.

ישמח משה


אפשר גיט כבודו הרם אן מער פרטים איבער דעם קאלעגע רעוורענד?

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25031
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מאנטאג מאי 20, 2013 2:18 pm

מיללער האט געשריבן:ר' אברהם נחמן שווארץ מבאלטימאר, מארילאנד ז"ל

נולד לאביו ר' חיים בכפר לענץ פלך קאוונא, תלמיד ישיבות ראסיין, טעלז ועוד, נסמך ע"י רי"א מקאוונא רא"מ לאפידות מראסיין ועוד.

כשהגיע לפרקו נשא את מרת גאלדא מרים פרייל, אחותם של; ר' אליעזר מאיר אב"ד עליזאבעט (חותנו של הרב טייץ משם), ר' חיים אייזיק מליווערפול ענגלאנד, ור' יהושע יוסף אב"ד קראק, ליטע בעמח"ס אגלי טל (דרוש).

שימש כר"מ בעיקר קראק, ליטע ונתקבל לרב בעיר נאווא-אדעס באוקראינא, משם היגר לארה"ב בשנת תרס"ו בתחילה לעיר ניו-לאנדאן, קאנעקטיקוט ואח"כ בבקהל שמורי משמרת הקודש בבאלטימאר, עד יום פטירתו כ"ג שבט תרצ"ז.

מילדיו נודעים לנו, חתניו;
ר' משה ראובן חאריק - נולד בעיר קאוונא שבליטא לאביו ר' מרדכי דוב, תלמיד ישיבת מיר ועבר לארה"ב ולמד בישיבת רי"א בניו יארק אצל העילוי ממיצי'יט ר' שלמה פאליאטשעק זצ"ל. בשנת תרפ"ו נשא את בתו של רא"נ שווארץ מבאלטימאר ונתקבל לרבה של קהילת אנשי ריגא וקורלאנד דשם, ובמות חותנו בשנת תרצ"ז מילא מקומו ברבנות קהל שומרי משמרת הקודש ואחריו בקהל כתר תורה בבאלטימאר.


ר' ניסן וואקסמאן - נולד בעיר סטארבין מחוז סלוצק לאביו ר' ראובן, למד בישבת רא"ז מלצר בסלוצק ואצל הגר"א וואסערמאן בסמילעוויץ, היגר בבחרותו לארה"ב ולמד בישיבת רי"א בניו יארק ואח"כ חזר למיר להישיבה דשם.
בשנת תרצ"ב נשא את בתו של רא"נ שווארץ מבאלטימאר ונתקבל כרב בעיר לעיקוואוד ניו זשערסי, והיה רב פעיל פה בארה"ב כתב ופורסם מאמרים רבים בירחונים וקובצים תורניים, לאחריו אלה ארצה והתיישב בעיר פתח תקוה.

תמונות ר' אברהם נחמן שווארץ מבאלטימאר


חתן נוסף של ר' אברהם נחמן היה חיים רפאל פאליאקאף, לא מצאתי פרטים נוספים עליו עדיין, בייגעלייגט איז צוויי ברכות מז"ט וואונטשען צו די חתונה בבית הרב, פון 'המודיע' תרע"ג, און א איינלעדענונג צו די חתונה.
צוגעלייגטע
getimage (2).png
getimage (2).png (10.69 KiB) געזעהן 2938 מאל
getimage (1).png
getimage (1).png (10.56 KiB) געזעהן 2938 מאל
getimage.png
getimage.png (11.5 KiB) געזעהן 2938 מאל

אוועטאר
יוראפ
שר עשרת אלפים
תגובות: 16119
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוקטובער 18, 2011 12:16 pm
לאקאציע: על אדמת נכר

תגובהדורך יוראפ » זונטאג מאי 26, 2013 6:46 pm

ווער איז די צדיק הדשוב מוה"ר מרדכי יהודא וויינשטיין?
צוגעלייגטע
IMG_0658.JPG
IMG_0658.JPG (43.99 KiB) געזעהן 2914 מאל

אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 12294
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am

הגר"י הוטנער ז"ל יסד מתיבתא ישיבת ר' חיים בערלין ???

תגובהדורך קיקיון » דינסטאג מאי 28, 2013 9:11 am

קיקיון האט געשריבן:
רבניש האט געשריבן:
קיקיון האט געשריבן:הגר"י הוטנער ז"ל לא יסד ישיבה חדשה אלא נפח רוח חדשה בישיבה קיימת


ומי היה הר"י לפניו?

איני יודע מצאתי דאס אידישע ווארט עם שלושה מאמרי הערצה אבל לא מילה
אחת בענין יסוד או חידוש ישיבה
אולי אתה צודק שהוא יסד ה"ישיבה" אבל כבר הי' מוסד חינוך בשם זה והוא יסד "ישיבה" כהמשך להחינוך היסודי
כמו שעשה ר ש"פ מענדעלאוויץ זצ"ל בתורה ודעת

ה"פחד יצחק" לא נהפך לחסיד הי' יליד ווארשע
וגם הי' לו שיעור קבוע בכל ש"ק עם הרמ"ש (כך קראו לחתנו של הריי"צ זצ"ל בחיי חותנו) ראה כאן

אוועטאר
בן בוזי
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4520
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 19, 2008 12:03 pm

תגובהדורך בן בוזי » מיטוואך יולי 03, 2013 1:09 pm

אין א פריערדיגע תגובה האבן מיר געברענגט א פארהוילענע מציבה מיט גאר שטארקע טיטלען וועגן א רב מיטן נאמען רבי אהרן ב"ר מאיר וועלכע ליגט באגראבן אינעם זעלבער סעקשאן ווי דעם רב הכולל, עטליכע באגרעבענישן אפגערוקט פון הרב נאטקין און קאנטראוויץ. ר' ברוך אמסעל זז"ג איז דאן אראפ געפארן און אנגעפרעגט אין אפיס, וועלכע האבן אנגעגעבן דעם איד אלס ר' אהרן מייערס (מאיר'ס), איך האב שוין דאן חושד געווען אז דאס איז אן אנגעבליכער אבער נישט ריכטיגער נאמען.

נעכטן ביים הילולא פונעם רב הכולל בין איך ווידער צוגעגאנגען צו דעם קבר, און אט האב איך געפונען אז צופיסנס שטייט געשריבן אויפן שטיין, אויף ענגלישע בוכשטאבן; א. גארדן. אין אנדערע ווערטער ליגט דארט א שיינער איד מיטן נאמען אהרן ב"ר מאיר גארדאן, דאס איז זייער וואזשנע ווארום אינעם דערנעבנדיגער סעמיטעיר מאונט יודא, ליגט אן אנדערע גאר פראמינענטער רב, וועלכע האט געטראגן ממש די זעלבער נאמען. זיין קבורה פיגורירט אויפן קברים.קאם וועבזייטל http://kevarim.com/rabbi-aaron-gordon/.
צוגעלייגטע
0702131933.jpg
רעוו. אהרן הירשקאוויטץ, מסדר קידושין דעיר סיראקיוז והגלילית: benbeezee@gmail.com

אוועטאר
יוראפ
שר עשרת אלפים
תגובות: 16119
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוקטובער 18, 2011 12:16 pm
לאקאציע: על אדמת נכר

תגובהדורך יוראפ » מיטוואך יולי 03, 2013 1:41 pm

כבוד הרב בן בוזי, פארשטיי איך נישט, די מצבה דא איז ר' אהרן ב"ר מאיר גארדאן? דער זעלבער וואס ליגט אינעם אנדערן ביה"ח?

אוועטאר
בן בוזי
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4520
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 19, 2008 12:03 pm

תגובהדורך בן בוזי » מיטוואך יולי 03, 2013 3:26 pm

ניין דער דאזיגער איז נפטר געווארן (פארלייפיג) אום תרנ"ד, ווארום דער אנדערע מח"ס אבן מאיר א.א. איז נפטר געווארן תרפ"ב. דאס איז א מעשה פון שני אהרן בן מאיר גארדאנ'ס בנוא יארק.
רעוו. אהרן הירשקאוויטץ, מסדר קידושין דעיר סיראקיוז והגלילית: benbeezee@gmail.com

אוועטאר
יוראפ
שר עשרת אלפים
תגובות: 16119
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוקטובער 18, 2011 12:16 pm
לאקאציע: על אדמת נכר

תגובהדורך יוראפ » מיטוואך יולי 03, 2013 3:42 pm

יישכ"ח
נו עפעס קרובים כאטש?

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25031
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » דאנארשטאג אוגוסט 15, 2013 2:31 pm

אויסער די באקאנטע 'זכרון יעקב' פון ר' יעקב ליפשיץ איז אויך דא א ספר 'דברי שלום ואמת' וואס דער קאוונאר מזכיר האט מחבר געווען, און נאך א ספר מחזיקי הדת, בכלל איז די משפחה געווען באקאנט אין די ליטא אלס א משפחת רבנים וסופרים.

ר' יעקב ליפשיץ האט געהאט א ברודער רבי יהודה ליפשיץ אב"ד מערטש בעמח"ס דרך אמונה און נאך א ברודער הסופר ר' צבי הירש ליפשיץ פון קאוונא, צווישן די קינדער פון ר' יעקב ליפשיץ פון קאוואנא, האבן עטליכע פון זיי ארויסגעוואנדערט קיין אמעריקא.

פאלגענד איז א ליסטע פון די קינדער פון ר' יעקב ליפשיץ וואס איך האב צאמגעשטעלט, א גרויס חלק איז באזירט אויף דעם בייגעלייגטען 'שנה טובה' וואונט שבלאט פונעם צייטונג 'המודיע' וואו משפחת ליפשית נעמט א גרויסן ראלע אין די וואונטשען.

א. בנו ר' אברהם ליפשיץ (הנ"ל) אב"ד פאלל-ריווער מאסאשוסעטס
ב. בנו ר' משה ליפשיץ שו"ב ומטיף בעיר פילעדעלפיא, פא.
ג. בנו ר' נטע הלוי ליפשיץ מקאוונא-סלאבאדקא - סופר מפורסם וחובר חיבורים
ד. חתנו ר' זלמן יעקב פרידערמאן רב דאגודת ק"ק בעיר באסטאן מאסאשוסעטס ומח"ס מנחת יעקב וספר נחלת יעקב וספר אמת ואמונה
צוגעלייגטע
lipshitz.pdf
(474.56 KiB) דאונלאודעד 248 מאל

אוועטאר
שמעלקא טויב
שר חמשת אלפים
תגובות: 5326
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 04, 2010 2:41 pm
לאקאציע: אויפ'ן באשעפער'ס וועלט'ל!

תגובהדורך שמעלקא טויב » דאנארשטאג אוגוסט 15, 2013 2:48 pm

הק' שמעלקא טויב
נו"נ להחסיד המפורסם רבי שלום טויב ע"ה
shmelketaub@gmail.com

זיידע ומומחה
שר מאה
תגובות: 193
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג פאברואר 12, 2012 11:09 am

תגובהדורך זיידע ומומחה » דאנארשטאג אוגוסט 15, 2013 2:51 pm

מיללער האט געשריבן: ....[דרך אגב, פון ערגעץ האב איך געהערט אז ר' פנחס (פיני) ליפשיץ פון מאנסי דער רעדאקטאר/בעה"ב פונעם ענגלישען 'יתד נאמן' וועלכער איז לעצטענס באקאנט מיט זיין עסקנות לטובת האסיר ר' ש"מ רובאשקין הי"ו, איז אן אייניקל פון ר' יעקב ליפשיץ פון קאוונא, קען דאס איינער קאנפערמירען, און אויב יא איז ער דורך די רבנים ליפשית פון פאלל-ריווער?]

Rabbi Yacov Lipshutz, President National Kashrut Monsey, NY
וועם איך געדענק פון מאנסי 43+ יאר צוריק (דוכט זיך ער האט שוין דעמאלט ג'ארבעט פאר די OU) איז זיכער אן אייניקעל

תוך כדי דיבור
שר העשר
תגובות: 21
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך מאי 30, 2012 8:38 am

תגובהדורך תוך כדי דיבור » דאנארשטאג אוגוסט 15, 2013 4:10 pm

מיללער האט געשריבן:ג. בנו ר' נטע הלוי ליפשיץ מקאוונא-סלאבאדקא - סופר מפורסם וחובר חיבורים


וואסער סופר און וואסערע חיבורים? כמדומה איז ער געווען נאר א מו"ל.

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25031
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » דינסטאג אוגוסט 20, 2013 6:58 pm

מיללער האט געשריבן:ר' יהודא זונדל קאבלענץ - רב דק' חברה קדישא ברוקלין

נולד לאביו ר' משולם פייבוש קאבלענץ רב ואב"ד בבעטה-ביעטש, ניו יארק http://en.wikipedia.org/wiki/Bath_Beach,_Brooklyn
פרטים רבים אודות אביו לא נודע לנו רק זאת שנפטר ביום י"ד אייר בשנת תרע"ד ונטמן בבה"ח של בעיסייד בחלקת אנשי ליובאוויטש ראה מציבתו:
http://kevarim.com/rabbi-meshulam-fivel ... ment-10332

ר' יהודה זונדל היה תלמידם של ר' יצחק בלאזער מפעטערבורג ורי"מ מסלאבודקא, כשהיגע לפרקו נשא את מרת פיגא בת הגאון ר' שלמה זלמן אלטמאן אב"ד שובאץ בגליל קאוונא, (אביו של ר' אברהם אליהו אב"ד עקרון (?) ור' משה אלטמאן חתנו של ר' אשר מרגליות אב"ד ראקישאק) ובשנת תרס"ד בא לארה"ב ושימש כרב בקהלות שונות, חיבר ספר 'רגשי יהודא' כשהיה רב דקהל חברה קדישא בברוקלין על הדרעס 46 מאאר סט.

מבניו הידועים לנו היה בנו אברהם (אדאלף) קאבלענץ רעוורענד דקאנג. חיזוק אמונה בבאלטימאר (http://www.chizukamuno.org/about/history--mission/) אדאלף כבר היה קונסרבטיבי ובימיו שינתה הקהילה את מעמדה וקיבלה מהלכם העקלקלתון של הריפורמים למיניהם רח"ל.
א בילד פון אדאלף קאבלענץ מיט זיינע קינדער בשנת תש"ז
http://books.google.com/books?id=OfJ5Uf ... &q&f=false

ר' זונדל נפטר ביום ג' חשון תרפ"ד ונטמן בבה"ח מט. ציון בקווינס ניו יארק
-
עד כאן מה שמצאתי בחיפוש אחר חיפוש, ר' יונה לאנדא אין זיין בוך 'רב הכולל אין זיין תקופה' ווידמעט א פרק איבער הרב קאבלענץ, ווער קען אריינסקענען? אפשר האט ער דארט מער חומר


http://judaicaused.blogspot.com/2013/08 ... ehuda.html

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25031
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מיטוואך אוקטובער 30, 2013 11:08 am

ספעציעל צום וועלט:

פרישע ווארע פונעם שרייב טישל פונעם נשיא מורשת חכמי אמעריקא, היינט ערהאלטן אין א דעפעשע

(תודה רבה להרב ר' אשר לאווי על אדיבתו במציאת מצבות המשפחה)

רבי מרדכי גארפיל ר"מ בביאלאסטאק ואח"כ בניו יארק במחבר ספרי יגיעות מרדכי

ר' מרדכי נולד לאביו ר' צבי גארפיל בעיר ביאליסטאק בשנת תקצ"ו-ט, כשהגיע לפרקו נשא את מרת טריינא בת הג"ר אליהו צבי הורוויץ אב"ד יאלאווקא, לאחר חתונותו למד בשקידה בצל חותנו ביאלאווקא (בספריו ראיתי דרשה שנשא בעיר יאלאווקא בשנת תרכ"ב) אח"כ עבר לביאליסטאק ושלח ידיו במסחר, פעמים הצליח ופעמים נהפך עליו הגלגל, עד שבנת תר"ן קיבלוהו לר"מ בעיר ביאליסטאק והרביץ שם תורה לבחורי ישיבה.

בשנת תר"ס היגר לארה"ב לרגל מצבו הקשה, כנראה היה לו פה ב' בניו; ירחמיאל ושמריהו, שעזרו בידו שיוכל לישב ללמוד פה בלי מפריע, לא רצה להשתמש פה בכתרה של תורה ולא קיבל עליו שום משרה.
ראה פה משנת תרס"ג איך ששני בניו שמריהו (טשארלס) וירחמיאל (ראלף) נזכרים בשמם במסחרם:
http://books.google.com/books?id=nqk6AQ ... el&f=false


בשנת תרס"ו בא לארה"ב הרב ר' יחזקאל לעווינטאן מבילסק וכשראה אצלו חידושיו על הש"ס אילצהו להביאם לבית הדפוס, בני המחבר תמכו בידיו של הרב לעווינטאן שנסע עם הכתבים לעיר פיעטריקוב שבפוילן להדפיסם, בוין השנים תרס"ז תר"ע הדפיס ג' חלקי ספרו יגיעות מרדכי על משניות וש"ס.

ר' מרדכי נפטר בשם טוב ביום ב' שבט שנת תרע"ט, אחר פטירתו בשנת תרצ"ו הדפיס בנו ירחמיאל את ספרו יגיעות מרדכי ח"ד על פרקי אבות, וכנראה שאז היה גר בעיר תל אביב

אשתו מרת טריינא נפטרה בחייו ביום ג' דחוהמ"ס תרס"ג בגיל ס"ז שנה

בנו שמריהו נפטר בן ס"א שנים בשנת תרפ"ח, ואחיו ירחמיאל נפטר בשנת תשכ"ד

חותנו ר' אליהו צבי הורוויץ אב"ד יאלאווקא היה בנו של ר' זרח הורוויץ ב"ר אליקים געציל אב"ד לעכאוויץ, על יחוס המשפחה ראה פה:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 23&pgnum=6

מינצקער
שר מאה
תגובות: 181
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג סעפטעמבער 06, 2011 3:47 pm

תגובהדורך מינצקער » מאנטאג נובעמבער 11, 2013 12:18 am

רבי שלמה יצחק לעווין
רב לאגוה"ק בעיר אידיענאפאליס אינדיאנא ואחרי כן עבר לשמש ברבנות בקהילת שערי צדק מינעאפאליס מינגעסאטא.
כתב מאמרים רבים בשדה ההלכה והוראה, שנדפסו בקובצי תורה משך תקופה ארוכה.
חיבר ספר שו"ת מנחת שלמה
http://www.hebrewbooks.org/1935

אוועטאר
בן בוזי
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4520
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 19, 2008 12:03 pm

תגובהדורך בן בוזי » מאנטאג נובעמבער 11, 2013 10:16 am

נפטר י"א תמוז תדש"ם וליתר פרטים ולמקום מנוחתו כבוד עי' http://kevarim.com/rabbi-shlomo-yitzchok-levine/
רעוו. אהרן הירשקאוויטץ, מסדר קידושין דעיר סיראקיוז והגלילית: benbeezee@gmail.com

מינצקער
שר מאה
תגובות: 181
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג סעפטעמבער 06, 2011 3:47 pm

תגובהדורך מינצקער » מאנטאג נובעמבער 11, 2013 9:18 pm

רבי שלמה יהודה לייב לעוויטאן
בן רבי בן ציון יעקב אב"ד ציטאוויאן
משנת תרפ"ו שימש ברבנות בראק איילענד איללינאי, מאלין, ודעווינפארט.
חיבר שיח חן http://beta.hebrewbooks.org/2674
יריעות שלמה (ירושלים תשכ"ח)
נפטר טז אלול תשכ"ו

dovidal
שר שלשת אלפים
תגובות: 3727
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 04, 2011 12:16 am

אדמור מטשעכענאוו

תגובהדורך dovidal » דינסטאג נובעמבער 12, 2013 12:23 am

האדמור מנחם מנדל חיים לאנדא זצ"ל איז געקומען קיין אמעריקע בשנות תר"פ ןחזר לפוילן

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25031
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » דינסטאג נובעמבער 12, 2013 9:48 am

dovidal האט געשריבן:האדמור מנחם מנדל חיים לאנדא זצ"ל איז געקומען קיין אמעריקע בשנות תר"פ ןחזר לפוילן


viewtopic.php?p=280988#p280988

מינצקער
שר מאה
תגובות: 181
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג סעפטעמבער 06, 2011 3:47 pm

תגובהדורך מינצקער » דינסטאג נובעמבער 12, 2013 8:22 pm

רבי צבי הירש דאכאוויטץ
הגיע לנוא יארק בשנת תרפ"ב ונעשה רב לאגודת אחים אנשי ליבאוויטץ בבראנזוויל
חיבר פרי שלמה http://beta.hebrewbooks.org/3212
והגיוני ושרעפי http://beta.hebrewbooks.org/3013
נפטר י כסלו תרי"ד http://kevarim.com/rabbi-tzvi-hirsh-dachowitz/

אוועטאר
בן בוזי
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4520
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 19, 2008 12:03 pm

תגובהדורך בן בוזי » דינסטאג נובעמבער 12, 2013 9:00 pm

א גרויסער דאנק אייך הרב 'מינצקער' פארן אויפפרישן דער אשכול, וועגן הרב דאכאוויץ וועלכע איז געווען א פראמינענט בארימטער רב אין בראנזוויל און אומגעגנד האבן מיר געשריבן אין אונזער ביכל

ר' צבי הירש דאכאוויטץ
נולד בשמחת תורה שנת תרמ"ז בסאקאלי )פלך לומזשה(,
לאביו ר' שלמה זלמן, למד אצל הגאונים בעל חפץ חיים ור'
זלמן סענדער, בהיותו בן י"ז נסמך מישיבת וואלאזשין ע"י
הגאון ר' רפאל, ומהגאון ר' משה בצלאל מסובאלק.
משנת תרס"ז כיהן ברבנות בנוביגראד שע"י ווילנא, ומשנת
תרע"ג בוואריגיאן, בשנת תרפ"ב הגיע לאמעריקא, ונתקבל
לרבה של קהלת 'אגודת אחים אנשי ליובאוויטש'
בבראנזוויל שהיה קהילה גדולה ומפורסמת, כמו כן שמש
כסגן יו"ר דאגודת הרבנים, יו"ר דועד הרבנים דנוא יארק
רבתי, וחבר ועד הפועל דעזרת תורה, חיבר כמה ספרים
'פרי שלמה' דרשות, הגיוני ושרעפי' על התורה.
נפטר י' כסלו תשי"ד.
רעוו. אהרן הירשקאוויטץ, מסדר קידושין דעיר סיראקיוז והגלילית: benbeezee@gmail.com


צוריק צו “על הצדיקים ועל החסידים”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: ארגינעל און 6 געסט