שושלת קאזמיר-מאדזשיץ

[מיללער]

זייער אינטערעסאנט, יישר-כח פארשלאפן, בלייבט נאר איבער צו דערגיין די פונקטליכע יחוס ביז קוזמיר, נא מיילעך?

אין תולדות אשני שם זעהט מען אז זיין פרוי איז געווען בתו של ר' צבי זילבערפארב, דער קוידינובער רבי פון ב"ב האט אויך געהייסן זילבערפארב, דאס איז ווארשיינליך פון די משפחה.

[כתרילבקער]

מענין מאוד לראות שכל אדמו"ר בבית קוזמיר ומודזיץ עשה ניגונים בסגנון אחר. מי שלא בקי בניגוני מודזיץ יהיה קשה לו להבחין בזה.
ופעם הסבירו לי שמרגישים בזה גם התקופה שהיה אז.
למשל אצל האמרי שאול בניגונים בתקופות המלחמות יש דברים מורכבים ומסובכים מאוד. אצל האמרי אש שהנהיג בארץ ישראל לאחר שקמה מדינת ישראל וכידוע שעל אף שהיה אגודאי היה מאוהבי ציון, ומרגישים הרבה שמחת חיים ורוגע בניגוניו.
אצל האדמו"ר הקודם שנפטר לאחרונה ראים שהיה גאון. מרגישים זאת בניגוניו.
המענין הוא שגם בתורותיהם מרגישים אותו הדבר.
אבל האמת שאין זה חידוש, כי מי שיודע מהות האדם מתבטאת במה שאומר ובמה שמנגן.

[מיללער]

ידידנו הרב ר' ברוך אמסעל האט [באדיבות ר' ד"וו} געשטעלט באתרו א בילד פון אן אוהל פון א רב דאהי אין פאסעיק בשם הרב יעקב מנחם ב"ר אברהם אבא טשאפלער ז"ל, נאכן טאן אביסעלע ריסוירטש שטעלט זיך ארויס אז מען רעדט פון א קאזמירער אייניקל וואס איז ארויסגעקומען קיין אמעריקא מיט 2 פון זיינע קינדער בשנת תרע"ט, ער פארמאגט אייניקלעך אין מאנסי פון א דריטן זון וואס איז נישט געקומען צוזאמען מיטן טאטן.

דער זוהן ר' אליהו יחזקאל טשאפלער (אין אנשי שם איז דער נאמען אויסגעדרייעט) איז געווען א שו"ב אין די קעטסקיללס קודם אין ליבערטי, שפעטער בשנת תשל"ו שרייבט ער א יישר-כח פאר ר' מאיר אמסעל אין המאור ווי ער חתמ'ט 'הרב אלי' יחזקאל טשאפלער, העריס נ.י. סוואן לעיק נ.י.' עס וואלט אינטערעסאנט געווען צו וויסען צו ער ליגט טאקע אין די מאונטענס.

[farshlufen]

מיללער, אויך געוען פאר א צייט א שו"ב אין טיענעק ניו דזשערסי.

[ביקסאד]

'גדול כוחה של הנגינה להחזיר ליבות ישראל לאביהם שבשמים' אמרה זו אמר וקיים האדמו"ר רבי ישראל טאוב זצ"ל, מייסדה של חצר מודז'יץ המפורסמת בניגוניה הרבים שקנו להם מקום של כבוד בראש עולם הנגינה היהודי.

מקום של כבוד בתורת החסידות תופס לו עולם הנגינה. עולם הנגינה הסמוך לעולם התשובה הפך לדרך בעבודת ה' בה הדריכו אדמו"רי החסידות את תלמידיהם בלכתם בדרך העולה בית א-ל. מיוחדת ומפורסמת בין חצרות החסידים בעלות הנגינה היא חצר חסידות מודז'יץ, אדמו"רי בית מודז'יץ לדורותיהם – ידם רב להם בעולם הנגינה ובאמצעות הנגינה פעלו הם גדולות ונצורות עבור כלל ישראל וקרבו בנים רבים לאביהם שבשמים.

יסודה של חסידות מודז'יץ בהררי קודש אצל הרה"ק רבי יחזקאל טאוב מקוזמיר זצ"ל. רבי יחזקאל היה מגדולי תלמידיהם של היהודי הקדוש מפשיסחא זצ"ל, של החוזה מלובלין זצ"ל ושל המגיד רבי ישראל מקוז'ניץ זצ"ל, אך יותר מכל היה רבי יחזקאל מקורב ואהוב אצל רבו המובהק רבי שמואל מקארוב זצ"ל.

רבי יחזקאל התבקש לישיבה של מעלה ביום י"ז בשבט שנת ה'תרט"ז והוא בן פ"ד שנים.

בניו של רבי יחזקאל שימשו כולם באדמו"רות, אחד מבניו - רבי שמואל אליהו זצ"ל - הנהיג את חצרו בזוואלין והיה מפורסם כעילוי ותלמיד וחכם לצד היותו בעל חוש מוזיקלי נדיר. ניגוניו הרבים אותם חיבר היו מושרים בכל רחבי פולין, ואף הוא עצמו לכשהיה ניגש לפני העמוד היה מפאר לקונו בשיר ובזמר עד שאמרו כי בו נתקיים הפסוק הנאמר במעמד הר סיני 'וכל העם רואים את הקולות'.

רבי שמואל אליהו הסתלק למרומים ביום כ"ו באייר שנת ה'תרמ"ח והוא בן ס"ט שנים. אחד מחמשת בניו של רבי שמואל אליהו היה מייסדה של שושלת מודז'יץ – האדמו"ר רבי ישראל ממודז'יץ זצ"ל. רבי ישראל נולד עוד בחיי סבו הגדול – רבי יחזקאל בשנת ה'תר"ט בעיר ראצ'וינז, וכבר בהיותו ילד קט ניכרו בו כישרונותיו המוזיקליים וקולו הנעים. את יכולותיו אלו ניצל רבי ישראל לעבודת ה' ונזהר מליהנות עצמו מכישרונותיו שניתנו לו במתנת שמים. רבי ישראל למד בכוחות עצמו את רזי הנגינה בלא מורה שילמד אותו את התווים ואת סודותיו של עולם מופלא ורחב ידיים זה. בספרו המפורסם 'דברי ישראל' מאריך רבי ישראל בעניין הנגינה ובעניינם של שבעת תווי הנגינה המכוונים כנגד שבעת כוכבי הלכת ושבעת ימי בריאת העולם. כך כשכל עסקו במוזיקה עטוף בקדושה וסילודין הלחין רבי ישראל מנגינות לרוב.

בגיל י"ד שנה נישא רבי ישראל וקיבל מחמיו קעסט של ט"ו שנים בהם היה סמוך על שולחנו כשהוא שוקד על התורה ועל העבודה.

בשנת ה'תרנ"א עבר רבי ישראל לעיירה מודז'יץ וייסד בה חצר חסידית. מעיירה שכוחה ששמה אינו ידוע הפכה מודז'יץ לשם דבר בעולם היהודי, חסידים רבים נהרו אל חצרו של רבי ישראל שהנהיגם ביד רמה. לאחר שבתו על כסאו הוסיף רבי ישראל לעסוק במוזיקה וידועים לנו כיום כמאה ניגונים שחוברו על ידו. הלחנתם של חלק מהניגונים כרוכה בסיפורים מופלאים, דוגמת הניגון הנהדר 'אלה אזכרה', ניגון זה חובר על ידי רבי ישראל בעת ששהה בעיר ברלין שם נזקק לעבור ניתוח ברגלו, את הניתוח ביצע פרופסור ישראל'ס שכדרך העולם רצה להרדים את רבי ישראל לפני הניתוח, לתדהמתו של פרופסור ישראל'ס ושל הצוות הרפואי כולו סרב רבי ישראל שיבצעו בו הרדמה ובמקומה שיקע עצמו בהלחנת הניגון 'אלה אזכרה', וכך בנתנו את דעתו לצערו של כלל ישראל לא שם רבי ישראל ליבו לצערו הפרטי ולא חש בכאבי הניתוח.

בתקופת מלחמת העולם הראשונה עקר רבי ישראל אל העיר ראדום ולאחריה עבר לבירה ורשה שם הסתלק לגנזי מרומים ביום י"ג בכסלו שנת ה'תרפ"ה ונקבר בבית הקברות המפורסם שברחוב אוקופובה בורשה.

את מקומו של רבי ישראל באדמו"רות מודז'יץ מילא אחריו בנו האדמו"ר רבי שאול ידידיה אלעזר זצ"ל – 'האמרי שאול'. רבי שאול ידידיה נולד ביום הושענא רבא בשנת ה'תרמ"ז בעיירה אוז'ירוב. רבי שאול ידידיה ירש את כישרונו המוסיקלי של אביו ואף הוסיף עליו, חסידים משערים כי רבי שאול ידידיה הלחין למעלה מאלף ניגונים שחלקם הם יצירות מופת מורכבות שמעטים מסוגלים לבצעם. מפורסמת ביותר היא היצירה 'אופרת הים' אותה חיבר רבי שאול ידידיה בעת שהותו על סיפונה של אוניה בלב האוקיינוס כאשר נמלט בדרך מופלאה מציפורני הנאצים ימ"ש ליבשת אמריקה. יצירה זו מורכבת ביותר וטובי בעלי הניגון בעולם היהודי התקשו לבצעה בדיוק רב כרבי שאול ידידיה עצמו.

כשם שהיה גדול בנגינה כן היה גדול גם בתורה. רבי שאול ידידיה שימש ברבנות קהילות רבות ביניהן קהילות ראקוב, קארטשוב ואוטוווצק. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה החליט רבי שאול ידידיה לברוח אל הצד הרוסי של אירופה והוא נמלט אל העיר וילנא. בוילנא פעל רבי שאול ידידיה גדולות ונצורות עבור הפליטים הרבים ששהו בעיר, רבי שאול ידידיה עודד את רוחם הנשברה ודיבר בעדם בפני השלטונות הרוסיים שהקשיבו קשב רב לאדמו"ר בעל הדרת הפנים שמראהו כמלאך ה' צבקות. מפורסם ביותר ההיתר אותו השיג רבי שאול ידידיה, במסגרתו הסכימו השלטונות הרוסיים כי בני הישיבות השוהים בוילנא יוכלו לעזוב את העיר ולהימלט על נפשם. אישור זה היה פתח הצלה לעולם התורה האירופאי ותלמידי ישיבות רבים ניצלו מחרבם של הנאצים בזכותו.

מוילנא נמלט רבי שאול ידידיה לארצות הברית שם קבע את בית מדרשו בעיר ניו יורק. בארצות הברית עמל רבי שאול ידידיה לשקם את שארית הפליטה ובכוח ניגוניו המופלאים עודד את צאן מרעיתו וקירב יהודים רבים לאביהם שבשמים. ארבע פעמים ביקר רבי שאול ידידיה בארץ ישראל, בארבע פעמים אלו ערך רבי שאול ידידיה את שולחנו בשבת קודש אליו נהרו אלפי יהודים שהתקבצו לשמוע את נגינתו המופלאה. את ביקורו האחרון בארץ ישראל ערך בשנת ה'תש"ז ובביקור זה ביום שבת קודש בתאריך ט"ז בכסלו הסתלקה נשמתו הטהורה ועלתה מעלה מעלה אל גנזי מרומים. רבי שאול ידידיה נטמן בהר הזיתים בירושלים, הייתה זו הקבורה האחרונה במקום קדוש זה עד לאחר מלחמת ששת הימים, ואף בה לא הספיקו להקים מצבה על קברו של רבי שאול ידידיה, רק לאחר המלחמה עלה אל קברו בנו רבי שמואל אליהו והקים על הציון מצבה כיאה וכיאות.

את מקומו של רבי שאול ידידיה מילא אחריו בנו ממשיך דרכו האדמו"ר רבי שמואל אליהו זצ"ל – ה'אמרי אש'. רבי שמואל אליהו נולד ביום ד' באדר בשנת ה'תרס"ה בעיר לובלין. רבי שמואל אליהו היה מיוחס מצד אמו למשפחת איגר ולאבי המשפחה הגאון רבי עקיבא איגר זצ"ל, את קופסת אתרוגו של רבי עקיבא איגר זכה רבי שמואל אליהו לקבל כמתנה ביום נישואיו. את נעוריו בילה רבי שמואל אליהו בבית סבו הגדול רבי ישראל ועל ברכיו התחנך וגדל, לאחר הסתלקותו של רבי ישראל עבר רבי שמואל אליהו לבית אביו רבי שאול ידידיה.

בשנת הת'רצ"ה ערך רבי שאול ידידיה את ביקורו הראשון בארץ ישראל ואליו התלווה בנו רבי שמואל אליהו, הימים היו ימי ספירת העומר וביום ל"ג בעומר – יום ההילולא של התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי עלו האדמו"ר ובנו אל הציון הקדוש במירון. ל"ג בעומר זה הותיר רושם רב על רבי שמואל אליהו ולאחריו נפלה ההחלטה בליבו לקבוע ישיבה של קבע בארץ ישראל ולא לשוב עוד לאירופה. משרצה רבי שאול ידידיה לשוב לאירופה אמר לו רבי שמואל אליהו כי בוחר הוא להישאר בארץ ישראל ובה איווה הוא לקבוע את מושבו, רבי שאול ידידיה שחיבב ביותר את ארץ ישראל שמח בהחלטת בנו ושב לבדו לאירופה. כעבור שנה הביא רבי שמואל אליהו לארץ ישראל גם את אשתו ובנו – לימים האדמו"ר רבי ישראל דן זצ"ל שבאותם הימים היה כבן ז' שנים. באותה השנה גם הוכתר רבי שמואל אליהו לרב בעיר תל אביב.

בימי השואה הנוראה התבשר רבי שמואל אליהו כי אביו הצליח להימלט מגיא ההריגה וקבע את מושבו בארצות הברית. את מסע הצלתו של אביו תיאר רבי שמואל אליהו בהקדמתו לספרו של אביו 'אמרי שאול'. לאחר פטירתו של רבי שאול ידידיה בשנת ה'תש"ז מילא רבי שמואל אליהו את מקומו והנהיג את חצרו מבית המדרש שהקים ברחוב לילינבלום בתל אביב. שלשה בתי מדרש עברה חסידות מודז'יץ בתל אביב, הראשון היה בית המדרש ברחוב לילינבלום השני היה בית המדרש ברחוב כפר גלעדי והשלישי היה בית המדרש הגדול ברחוב דיזנגוף. בבית מדרש זה הנהיג רבי שמואל אליהו את מנהג ההקפות השניות, מאות נהרו להקפות שניות אלו ובעבור החוגגים הרבים חסמה המשטרה את רחוב דיזנגוף לתנועת מכוניות. ההקפות שניות המודז'יצאיות נחוגות עד היום ברוב עם בבית המדרש של החסידות ברחוב חבקוק בבני ברק.

רבי שמואל אליהו היה פעיל גם בזירה הציבורית. בשנת ה'תשל"ג הוא הצטרף כחבר מן המניין למועצת גדולי התורה של אגודת ישראל וזאת על פי בקשתו של האדמו"ר הבית ישראל מגור זצ"ל. בשנת ה'תשמ"א ייסד רבי שמואל אליהו את ישיבת מודז'יץ לצעירים בעיר בני ברק ששמה נקרא 'אמרי שאול' על שם אביו הגדול.

גם רבי שמואל אליהו המשיך בדרך אבותיו בעבודת ה' בעולם הנגינה, מנגינות רבות חיבר רבי שמואל אליהו בימי חייו, מפורסמת ביותר מנגינתו הראשונה לפיוט 'כל מקדש' אותה חיבר בעת שהגיע לארץ ישראל. אביו – רבי שאול ידידיה – למד מנגינה זו ובשובו לאירופה לימד אותה לכלל החסידים באומרו כי הביא להם מפירות ארץ ישראל. רבי שמואל אליהו היה נוהג לעבור לפני התיבה ותוך כדי תפילתו היה מלמד את חסידיו את ניגוניו החדשים אותם הלחין.

רבי שמואל אליהו התבקש לישיבה של מעלה ביום ד' באייר שנת התשד"מ.

על כסאו של רבי שמואל אליהו עלה בנו ממשיך דרכו האדמו"ר רבי ישראל דן זצ"ל ה'נחלת דן'. רבי ישראל דן נולד בשנת ה'תרפ"ח ובהיותו ילד בן ז' שנים עלה לארץ ישראל בעקבות אביו רבי שמואל אליהו. בשנת ה'תרצ"ט שב רבי ישראל דן עם אמו לאירופה על מנת לבקר את משפחתו שנותרה שם ובניסי ניסים הצליח ביחד עם אמו לשוב לארץ ישראל באונייה האחרונה שעזבה את חופי איטליה קודם המלחמה.

רבי ישראל דן המשיך להנהיג את חצר אביו בתל אביב, אך משהחל הציבור החרדי בעיר מתדלדל, החליט רבי ישראל דן לעקור לעיר התורה והחסידות בני ברק וביום ל"ג בעומר של שנת ה'תשנ"ה חנך רבי ישראל דן את בית המדרש של חסידות מודז'יץ ברחוב חבקוק בבני ברק.

כאביו, היה רבי ישראל דן פעיל ציבורית, ואף הוא היה חבר במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. רבי ישראל דן אף עודד להקים את המכון לשימור ניגוני בית מודז'יץ שמספר נכבד מהם הלחין הוא עצמו.

רבי ישראל דן הסתלק לישיבה של מעלה ביום כ' בסיון ה'תשס"ו. את מקומו בראש חצר מודז'יץ, ממלא כיום בנו האדמו"ר רבי חיים שאול שליט"א שאף הוא כאבותיו ידיו רב לו בתורה ובנגינה.

חסידות מודז'יץ מקיימת כיום שטיבלאך של החסידות בערים בני ברק, תל אביב, מודיעין עילית, אשדוד וירושלים. גם בארצות הברית קיימים שטיבלאך של החסידות בפלאטבוש ובלוס אנג'לס.

ממלכת הנגינה של מודז'יץ הפיקה עד היום אלפי ניגונים קדושים וטהורים חצובים מעלה מעלה בהיכל הנגינה, רבים מניגונים אלו הודפסו ופורסמו ורבים אף מושרים בידי המוני בית ישראל. מגדולי המשוררים של בית מודז'יץ הוא בעל התפילה הידוע ר' בן ציון שנקר הי"ו שמפליא בקולו המרהיב לשורר את שירי הקודש של בית מודז'יץ.

מקור

[מיללער]

געטראפן אינעם ספר היזכור לעיר ראדום, פוילן איבער דעם ר' יעקב מנחם טשאפלער הנ"ל

[ENoam]

מיהו הרב ישראל-חיים בן/נכד הרה"צ יחזקאל?

מצבות שתי בנותיו:
- יוכבד (אשת מרדכי פינקלשטיין מקונסקאוואלה) בת ישראל-חיים בן יחזקאל – ומאמה: נכדת קוזניץ. המצבה בבה"ק ווארשה. נפטרה 1906.
- ביילא מרים, בת הרה"צ מ' ישראל חיים זצ"ל נכד הרה"צ ר' יחזקאל מפה, נכד הרב המגיד מקאזניטץ" [אולי "נכד" מוסה על הנפטרת]. המצבה בבה"ק קאזמיר.

ושאלתנו: מי היתה אשת הרה"צ ישראל-חיים [טויב/טאהב] וכיצד התייחסה אל המגיד מקוזניץ [האם זהו קשר המוביל גם אל "הנועם אלימלך"] ?????

"עיינות נועם" - נכדי ונכדות הנו"א. [email protected]

[ENoam]

שבוע טוב!

מצבת ביילא-מרים: http://www.bagnowka.com

[Kazimierz nad Wisłą, מצבה מס' 63]




..

[מיללער]

ידידנו הרב ר' ברוך אמסעל האט [באדיבות ר' ד"וו} געשטעלט באתרו א בילד פון אן אוהל פון א רב דאהי אין פאסעיק בשם הרב יעקב מנחם ב"ר אברהם אבא טשאפלער ז"ל, נאכן טאן אביסעלע ריסוירטש שטעלט זיך ארויס אז מען רעדט פון א קאזמירער אייניקל וואס איז ארויסגעקומען קיין אמעריקא מיט 2 פון זיינע קינדער בשנת תרע"ט, ער פארמאגט אייניקלעך אין מאנסי פון א דריטן זון וואס איז נישט געקומען צוזאמען מיטן טאטן.

דער זוהן ר' אליהו יחזקאל טשאפלער (אין אנשי שם איז דער נאמען אויסגעדרייעט) איז געווען א שו"ב אין די קעטסקיללס קודם אין ליבערטי, שפעטער בשנת תשל"ו שרייבט ער א יישר-כח פאר ר' מאיר אמסעל אין המאור ווי ער חתמ'ט 'הרב אלי' יחזקאל טשאפלער, העריס נ.י. סוואן לעיק נ.י.' עס וואלט אינטערעסאנט געווען צו וויסען צו ער ליגט טאקע אין די מאונטענס.

דער זון ר' אליהו יחזקאל טשאפלער שו"ב איז נפטר געווארן י"ט אייר תשמ"ה ומנו"כ בהר הזיתים, זיין פרוי חנה סערקא ב"ר שמואל זאנוויל ליגט משמאלו אויפן הר הזיתים זי איז נפטר געווארן י"ד חשון תשמ"ו. לויט ווי אן אייניקל גיט איבער אויק קברים.קאם איז דער ר' אליהו יחזקא' געבליבען דער איינציגער פון די פיר קינדער פון ר' יעקב מנחם וועמענס קינדער זענען געבליבען פרום און ערליך די סיבה דערצו איז געווען אז ער איז שפעטער ארויסגעקומען קיין אמעריקא ווען ער איז שוין געווען ערוואקסן.

זיין זון ר' צבי הירש (העשי) טשאפלער איז געווען א חשוב'ער רב אין מאנסי אין די יאנג איזראעל שול פון ספרינק וואלי, ער איז געווען א גרויסער בעל חסד און א מפורסם צווישען די מאנסיער רבנים, נפטר ל' תשרי תש"ס ומנו"כ מימין אביו בהר הזיתים.

[וויצע ראש הקהל]

איינער צבי טויב, אבער די עלטערין האבין געהייסן גינזנורג.

[בן בוזי]

ווי ס'איז צוגעצייכנט אינעם צייטונג איז דער בר מצוה בחור'ל א מאדזיצער אייניקל ממילא איז דער נאמען טויב אריגינעל, לכאורה האט זיין מאמע געהייראט א צווייט מאל מיט דעם הרב גינזבורג. דארף מען יעצט דערגיין ווער דער הרב גינזבורג איז געווען אין פון וועלכע שוהל עס איז די רעדע.

[וויצע ראש הקהל]

אהא.
א שנעללער בליק אין גוגל\וויקי האט נישט געבראכט קיין רעזולטאטן.

[מיללער]

איינער צבי טויב, אבער די ערטערין האבין געהייסן גינזנורג.

פון וועלכע יאר איז דער אויסשניט און וועלכע צייטונג?

[מיללער]

יגעתי מצאת תאמין, מדובר בבנו של ר' שאול ידיד' אליעזר טאוב ממאדזיץ האמרי שאול, כאמור לעיל ר' שאול ידידי' נשא ד' פעמים והוליד בנים ובנות, אחד מהם היתה הרבנית ברכה אסתר בת (אחיו?) ר' יחזקאל מאוזרוב (ב"ר ישראל ממאדזיץ - כן נראה לי) כנראה שהם התגרשו ושהיא נישאה בזוו"ש עם רב בשם גינזבורג ועברו לגור לעיר ווענקובער בקאנאדא, עם בנה צבי הירש.

הרבנית נפטרה בשנת תשכ"ז בווענקובער, ראה בלינק:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 0&pgnum=31

[הנאמן בפקדונו]

הר"ר אפרים מקאזמיר זצ"ל (בשם ושארית נקרא הר"ר אפרים מ"שעננא", העיר שר' יחזקאל גר בו לפני עברו לקוזמיר כנ"ל) הי' לו ג' בנים:
א. הר"ר ירחמיאל צבי מקאזמיר זצ"ל הנ"ל.
ב. הר"ר מנחם דוד מקאזמיר-פראג זצ"ל. בנו הי' הר"ר לוי יצחק ז"ל, מח"ס מחשבות לוי.
ג. הר"ר שלמה מוואלאמן זצ"ל.

הוא היה חתנו של הרה"ג רבי יעקב משה תאומים [בן רבי אהרן פינחס, חתנו של הרה"ק רבי אברהם מרדכי בן החידושי הרי"מ] אב"ד נוידוואהר

נולד תרל"ג.

זיינע קינדער זענען גיווען:
א. הרבנית רייזיל פינקלר [נולדה תרנ"ד] אשת אדמו"ר רבי יצחק שמואל אליהו מרדושיץ בן אדמו"ר רבי מאיר מנחם מפיטרקוב בן הרה"ק רבי הלל מראדושיץ [פין זיינע אייניקלעך איז די סופר רבי יחיאל גרנטשטיין ז"ל פין ב"ב]
ב. רייצא רייעווסקי [נולדה תרנ"ה] אשת ר' ישראל [?] רבה של סוליץ
ג. רבקה לוינטל [נולדה תרנ"ח] אשת רבי מרדכי ב"ר משה חיים
ד. אדמו"ר רבי לוי יצחק [נולד תרס"ז] זו' חיה גיטל בת דודו [אחי אמו] רבי ישראל יהושע תאומים
ה. נחמה

[מיללער]

וויאזוי איז ר' שמחה בונם ש"ץ (שאצקעס) רב בעיר מעקסיקא סיטי געווען א קאזומירער אייניקל?
http://kevarim.com/rabbi-simcha-binim-schatz-szcekacz/

[מיללער]

שאר צאצאי השלשלת:

בני הרה"ק ר' ישראל ממודזיץ זצ"ל (ה):
א. האדמו"ר ר' שאול ידידי' אליעזר ממודזיץ זצ"ל הנ"ל (ו).
ב. הר"ר חיים יחזקאל מאוזרוב זצ"ל, נפטר א' אלול תרצ"ט.
ג. האדמו"ר ר' יצחק ממודזיץ-בראנקס זצ"ל. (ראה הערכת מיללער עליו)
ד. ר' יחיאל אלתר ז"ל.
ה. ר' יעקב דוד ז"ל.

מצאתי פה שלהרה"ק ר' ישראל ממאדזיץ הדברי ישראל היה חתן בשם ר' אברהם יצחק לאנדאבערג מקאטאוויץ.

[מיללער]

איינער אויפאמאל! איך קען נישט אזוי מגיב זיין ווען יעדער שרייעט אריין.

איינער האט געזעהן משיח? איך בין געווען זיכער נעכטן אז ביי נאו וועל איך אים שוין האבן באגעגנט, ליידער האבן מיר דערוויל צו דעם נישט זוכה געווען, אבער נישט דאס קומט דא אריין, איך רעדט פונעם ניק משיח, וועלכער האט אזוי שיין געמאכט סדר בצאצי בית מאדזשיץ האט ער אבער נישט געשריבען די איידימעס פון די רביים, קום צוריק זייזשע אזוי גוט און רעדאגיר דיין רישמה ליסטע בלע"ז.

מ'זעמיר די טעג פארנומען זוכען חומר איבער משפחת לאנדאבערג צאצאי התפא"ש, ס'איז הימל-ערד-נ-לאנדאבערג, דערווייל ווייס מיר אז דער מאדזשיצער רבי האט געהאט אן איידעם ר' אברהם יצחק לאנדאבערג, אויסער דעם האט דער דברי ישראל געהאט נאך אן איידעם מצאצאי התפא"ש ר' עמנואל גרשון הכהן ראבינאוויץ בהרה"ק ר' צבי מאיר בנו של התפא"ש.

מער איבער אים, פאלגט נאך דעם אשכול איבער דעם תפארת שלמה וצאצאיו.

צוריק צו די תגובות, זייטס ווייטער מגיב מיט א פלייס.

[מיללער]

חתונה בריוול פון איינע פון מאדזשיצער רבינ'ס קינדער, מיט א ווארשא גבירישע מיידל, פון קדם.
http://kedem-auctions.com/sites/default/files/464_1.jpg

[ר' יצחק]

שרייבטסעך סתם אזוי, איינע פון מאדזשיצער רבינ'ס קינדער, הלא זה הוא בנו (הגדול) לימים ממלא מקומו.

[מיללער]

שרייבטסעך סתם אזוי, איינע פון מאדזשיצער רבינ'ס קינדער, הלא זה הוא בנו (הגדול) לימים ממלא מקומו.

גערעכט, מדובר בהזמנה לחתונת האדמו"ר ר' שמואל אליהו טאוב ממאדזשיץ כונה גם ה'אמרי אש', זעה איך אז ער איז געווען אן איידעם ביי א געוויסען ר' משה קאהן פון ווארשא, ווייסט מען עפעס מער איבער דעם שווער פונעם אמרי אש?

[נחוניא]

שרייבטסעך סתם אזוי, איינע פון מאדזשיצער רבינ'ס קינדער, הלא זה הוא בנו (הגדול) לימים ממלא מקומו.

גערעכט, מדובר בהזמנה לחתונת האדמו"ר ר' שמואל אליהו טאוב ממאדזשיץ כונה גם ה'אמרי אש', זעה איך אז ער איז געווען אן איידעם ביי א געוויסען ר' משה קאהן פון ווארשא, ווייסט מען עפעס מער איבער דעם שווער פונעם אמרי אש?

זעה אויבן אין דעם אשכול א תגובה פון משיח (געשריבן דאנערשטאג דצמבר 03, 2009 4:43 pm):
"הר"ר חיים משה כהן זצ"ל מווארשא, נכד הצדיקים לבית אפטא זלאטשוב אוסטראה ונעשכיז"
כמדומה לי אז ער ווערט דערמאנט אין ספר "הרב מאפטא"

[מיילעך]

ר' חיים משה כהן מווארשא חתן ר' דן (השני) מראדוויל

[מיללער]

ר' חיים משה כהן מווארשא חתן ר' דן (השני) מראדוויל

בן מי היה ר' חיים משה?

[נחוניא]

ר' חיים משה כהן מווארשא חתן ר' דן (השני) מראדוויל

בן מי היה ר' חיים משה?

אט דאס שטייט וועגן אים אין ספר "הרב מאפטא":
רבי חיים משה כהן מווארשא חתן רבי דן מראדוויל
בן רבי מיכאל אהרן הכהן מגדולי עשירי ווארשא.
רבי חיים משה היה למדן מובהק ורובו של יום עסק בתורה, כשהוא מתפרנס מהבתים הרבים בווארשא שירש מאביו. הוא היה בן יחיד.
חתניו: רבי שמואל אליהו ממאדזיץ ורבי יוסף בן ריב משה אהרן מקאברין.
נפטר כ"ח שבט ת"ש. אשתו הינדה נספתה בשואה.