וואס איז טייטש? - סליחות, פיוטים ויוצרות

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד, מאשקע

מי חכם
שר שלשת אלפים
תגובות: 3558
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מארטש 13, 2011 2:02 pm

תגובהדורך מי חכם » זונטאג סעפטעמבער 09, 2012 2:49 pm

ביסט זיכער אז די ערשטע העלפט (והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפילתי) גייט ארויף אויף גוים?
מִ֚י כְּהֶ֣חָכָ֔ם וּמִ֥י יוֹדֵ֖עַ פֵּ֣שֶׁר דָּבָ֑ר חָכְמַ֤ת אָדָם֙ תָּאִ֣יר פָּנָ֔יו וְעֹ֥ז פָּנָ֖יו יְשֻׁנֶּֽא׃

אוועטאר
אנעים זמירות
שר שלשת אלפים
תגובות: 3578
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך סעפטעמבער 05, 2012 10:32 am
לאקאציע: ווען מען זאגט אמר ר' בנימין הכל בחזקת סומין וכו'

תגובהדורך אנעים זמירות » זונטאג סעפטעמבער 09, 2012 2:57 pm

קלאר. קוק אריין אין פסוק (ישעיהו נו ו-ז) מיט די מפרשים קען גארנישט זיין קיין צווייטען פשט.
http://kodesh.snunit.k12.il/i/t/t1056.htm#7
יעדער בשר ודם קען זיך טועה זיין. ואולי אין דברי ההלכות (הרי"ף) בזה נכונים כי אין השלימות בלתי לה' לבדו יתברך ויתעלה ויתנשא שמו יתברך. (ספר הזכות להרמב"ן יבמות כד: מדפי הריף)
די סכנה פון באזוכען כפירה\ליצנות בלאגס

אויפריכטיג
שר שלשת אלפים
תגובות: 3247
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג דעצמבער 16, 2008 8:10 pm
לאקאציע: ביים געפילטערטן קאמפיוטער

תגובהדורך אויפריכטיג » זונטאג סעפטעמבער 09, 2012 3:05 pm

פירטס אריין דעם שמועס אין ביהמ"ד, די תלמידי חכמים דארט וועלן זיכער ענטפערן.

אוועטאר
דרךהמלך
שר האלף
תגובות: 1054
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 30, 2012 11:38 am
לאקאציע: על הדרך

תגובהדורך דרךהמלך » זונטאג סעפטעמבער 09, 2012 3:30 pm

זייער א גוטע קשיא, קיינמאל נישט אריינגעקלערט
האב איך אביסל נאך געזוכט, און געטראפן א היינטיגער בעל מחבר וואס בלייבט ביי די קשיא (עי' במראה מקום הראשון)
און די צווייטע מראה מקום ברענגט ער נישט אזוי ארויס די קשיא, אבער בתוך זיין גאנצן ביאור פארענטפערט ער דאס אויך



http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?5 ... 9092230984
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?1 ... 9092221593

אוועטאר
געלעגער
שר עשרת אלפים
תגובות: 11321
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מאי 17, 2009 5:52 pm

תגובהדורך געלעגער » זונטאג סעפטעמבער 09, 2012 3:34 pm

דארף ערגעץ צו זיין אן אשכול וועגן אלע עניני סליחות. איך וועל עס צוזאמשטעלן מיט יענס

אוועטאר
אנעים זמירות
שר שלשת אלפים
תגובות: 3578
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך סעפטעמבער 05, 2012 10:32 am
לאקאציע: ווען מען זאגט אמר ר' בנימין הכל בחזקת סומין וכו'

תגובהדורך אנעים זמירות » זונטאג סעפטעמבער 09, 2012 3:54 pm

דרךהמלך האט געשריבן:זייער א גוטע קשיא, קיינמאל נישט אריינגעקלערט
האב איך אביסל נאך געזוכט, און געטראפן א היינטיגער בעל מחבר וואס בלייבט ביי די קשיא (עי' במראה מקום הראשון)
און די צווייטע מראה מקום ברענגט ער נישט אזוי ארויס די קשיא, אבער בתוך זיין גאנצן ביאור פארענטפערט ער דאס אויך



http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?5 ... 9092230984
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?1 ... 9092221593


כ'קען עס נישט ליינען ווייל כ'בין נישט קיין מעמבער. זייט מוחל און ברענגט א pdf אדער לכה"פ שרייבט וואו דער ביאור איז.
יעדער בשר ודם קען זיך טועה זיין. ואולי אין דברי ההלכות (הרי"ף) בזה נכונים כי אין השלימות בלתי לה' לבדו יתברך ויתעלה ויתנשא שמו יתברך. (ספר הזכות להרמב"ן יבמות כד: מדפי הריף)
די סכנה פון באזוכען כפירה\ליצנות בלאגס

אוועטאר
דרךהמלך
שר האלף
תגובות: 1054
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 30, 2012 11:38 am
לאקאציע: על הדרך

תגובהדורך דרךהמלך » זונטאג סעפטעמבער 09, 2012 4:01 pm

נענתי לבקשתך
בד''וו, צו ווערן א מעמבער קאסט נישט קיין געלט, מ'קען נאר נישט עפענן דעם גאנצן ספר געהעריג, אבער מ'קען זוכן אין אלע ספרים
צוגעלייגטע
חיי דוד.pdf
(104.57 KiB) דאונלאודעד 70 מאל

אוועטאר
אנעים זמירות
שר שלשת אלפים
תגובות: 3578
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך סעפטעמבער 05, 2012 10:32 am
לאקאציע: ווען מען זאגט אמר ר' בנימין הכל בחזקת סומין וכו'

תגובהדורך אנעים זמירות » זונטאג סעפטעמבער 09, 2012 4:02 pm

א טאפעלטען ייש"כ.
יעדער בשר ודם קען זיך טועה זיין. ואולי אין דברי ההלכות (הרי"ף) בזה נכונים כי אין השלימות בלתי לה' לבדו יתברך ויתעלה ויתנשא שמו יתברך. (ספר הזכות להרמב"ן יבמות כד: מדפי הריף)
די סכנה פון באזוכען כפירה\ליצנות בלאגס

אוועטאר
דרךהמלך
שר האלף
תגובות: 1054
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 30, 2012 11:38 am
לאקאציע: על הדרך

תגובהדורך דרךהמלך » זונטאג סעפטעמבער 09, 2012 4:06 pm

די אנדערע מראה מקום האב איך געדאונלאודט, אבער עס איז צו גרויס צו שיקן

אוועטאר
יהיה כן
שר שמונת אלפים
תגובות: 8455
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מאי 03, 2009 2:25 pm

תגובהדורך יהיה כן » זונטאג סעפטעמבער 09, 2012 4:35 pm

אנעים זמירות האט געשריבן:קלאר. קוק אריין אין פסוק (ישעיהו נו ו-ז) מיט די מפרשים קען גארנישט זיין קיין צווייטען פשט.
http://kodesh.snunit.k12.il/i/t/t1056.htm#7



אזוי?
די באקאנטע גמרא אין מסכת שבת (קיח ע"א)אמר רשב"י אלמלא שמרו ישראל שני שבתות מיד הן נגאלים, שנאמר כה אמר ה' לסריסים וכו' מה כתיב בתריה, והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפלתי וגו'
נו ווער גייט זיין שומר שתי שבתות, די גוים אדער די אידן??

וראה מגילה יח ע"א וכיון שבא דוד בא תפלה שנאמר והביאותים וכו', וכיון שבא תפלה בא עבודה שנאמר עולתיהם וזבחיהם וגו', אויך משמע אז ס'גייט ארויף אויף כלל ישראל
לעצט פאראכטן דורך יהיה כן אום זונטאג סעפטעמבער 09, 2012 4:44 pm, מאל פאראכטן געווארן 1 סך הכל.
יהי כן ה׳ עמכם וכו׳ לא כן לכו נא, כשאדם אומר כל דעביד רחמנא לטב עביד ואם רצון הבורא כן 'יהי כן', אזי 'ה' עמכם' - מדת הרחמים, 'לא כן' היינו שקורא תגר ואומר 'לא כן', אזי 'לכו נא הגברים', ממשיך גבורות ודינים (דברי ישראל פ' בא ד"ה יהי כן)

אוועטאר
דרךהמלך
שר האלף
תגובות: 1054
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 30, 2012 11:38 am
לאקאציע: על הדרך

תגובהדורך דרךהמלך » זונטאג סעפטעמבער 09, 2012 4:43 pm

יהיה כן האט געשריבן:
אנעים זמירות האט געשריבן:קלאר. קוק אריין אין פסוק (ישעיהו נו ו-ז) מיט די מפרשים קען גארנישט זיין קיין צווייטען פשט.
http://kodesh.snunit.k12.il/i/t/t1056.htm#7



אזוי?
די באקאנטע גמרא אין מסכת שבת (קיח ע"א)אמר רשב"י אלמלא שמרו ישראל שני שבתות מיד הן נגאלים, שנאמר כה אמר ה' לסריסים וכו' מה כתיב בתריה, והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפלתי וגו'
נו ווער גייט זיין שומר שתי שבתות, די גוים אדער די אידן??


דאס איז נישט קיין קשיא, ווייל די פסוק וועט מקויים ווערן בזמן הגאולה
די עיקר קושיא איז אז אויף דעם וואס שטייט 'תביאני', ברענגט ער 'והביאותים'

אוועטאר
אנעים זמירות
שר שלשת אלפים
תגובות: 3578
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך סעפטעמבער 05, 2012 10:32 am
לאקאציע: ווען מען זאגט אמר ר' בנימין הכל בחזקת סומין וכו'

תגובהדורך אנעים זמירות » מאנטאג סעפטעמבער 10, 2012 6:21 am

דרךהמלך האט געשריבן:
יהיה כן האט געשריבן:
אנעים זמירות האט געשריבן:קלאר. קוק אריין אין פסוק (ישעיהו נו ו-ז) מיט די מפרשים קען גארנישט זיין קיין צווייטען פשט.
http://kodesh.snunit.k12.il/i/t/t1056.htm#7



אזוי?
די באקאנטע גמרא אין מסכת שבת (קיח ע"א)אמר רשב"י אלמלא שמרו ישראל שני שבתות מיד הן נגאלים, שנאמר כה אמר ה' לסריסים וכו' מה כתיב בתריה, והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפלתי וגו'
נו ווער גייט זיין שומר שתי שבתות, די גוים אדער די אידן??


דאס איז נישט קיין קשיא, ווייל די פסוק וועט מקויים ווערן בזמן הגאולה
די עיקר קושיא איז אז אויף דעם וואס שטייט 'תביאני', ברענגט ער 'והביאותים'


עס איז טאקע א גרויסע חידוש און א פלא, ווייל ווען מען לערנט די פסוקים מיט די מפרשים (ווי אויך דערפשטות המשך הפסוקים) ווייזט אויס אז והביאותים גייט ארויף אויף 'בני נכר', וואס לויט טייל מפרשים זענען זיי גוים און לויט אנדערע זענען זיי גרים.

כִּי-כֹה אָמַר יְהוָה, לַסָּרִיסִים אֲשֶׁר יִשְׁמְרוּ אֶת-שַׁבְּתוֹתַי, וּבָחֲרוּ, בַּאֲשֶׁר חָפָצְתִּי; וּמַחֲזִיקִים, בִּבְרִיתִי. ה וְנָתַתִּי לָהֶם בְּבֵיתִי וּבְחוֹמֹתַי, יָד וָשֵׁם--טוֹב, מִבָּנִים וּמִבָּנוֹת: שֵׁם עוֹלָם אֶתֶּן-לוֹ, אֲשֶׁר לֹא יִכָּרֵת. {ס}
ו וּבְנֵי הַנֵּכָר, הַנִּלְוִים עַל-יְהוָה לְשָׁרְתוֹ, וּלְאַהֲבָה אֶת-שֵׁם יְהוָה, לִהְיוֹת לוֹ לַעֲבָדִים--כָּל-שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ, וּמַחֲזִיקִים בִּבְרִיתִי. ז וַהֲבִיאוֹתִים אֶל-הַר קָדְשִׁי, וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי--עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן, עַל-מִזְבְּחִי: כִּי בֵיתִי, בֵּית-תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל-הָעַמִּים


אויפען עצם ראיה פון די פסוקים צום אלמלי שמרו וואלט נישט געוועהן אזא קשיא ווייל דאס שטייט דאך אז בזכות וואס די בני הנכר הנלוים על ה' וועלן היטען שבת מחללו וועלן זיי זוכה זיין צום והביאותים. למעשה לערנט אבער די גמרא אז והביאותים גייט אויף די סריסים אשר ישמרו את שבתותי (לשון רבים - ב' שבתות). וצ"ע.
יעדער בשר ודם קען זיך טועה זיין. ואולי אין דברי ההלכות (הרי"ף) בזה נכונים כי אין השלימות בלתי לה' לבדו יתברך ויתעלה ויתנשא שמו יתברך. (ספר הזכות להרמב"ן יבמות כד: מדפי הריף)
די סכנה פון באזוכען כפירה\ליצנות בלאגס

אוועטאר
farshlufen
שר עשרת אלפים
תגובות: 16032
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג נובעמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

תגובהדורך farshlufen » מאנטאג סעפטעמבער 10, 2012 8:41 am

און א גאנץ יאר זאגט איר דאס נישט?

ושם בתפילת רבונו של עולם כמו שכבש הכוונה למימרת מר זוטרא משמי' דרב "מאי מצלי? יה"ר שיכבשו רחמי וכו'"

וקושיא מעיקרא ליתא לפי פי' רשיה"ק "לכל העמים, ולא לישראל לבדם כי אף לגרים" ואינו מדובר מגוים דעלמא כלל כי קאי על הפסוקים דלעיל מני'.

ובפשטות בכוונה בסליחות הוא כמו שסיים בילקוט שמעוני המימרא הנ"ל "וכיון שבא דוד באת תפלה, שנא' והבאותים וכו' וכיון שבאת תפלה באת עבודה עולותיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי".
כי הישרים בלבותם יאהבו החולק עליהם בדעת וישנאו העוזרם בלי דעת.

אוועטאר
msp
שר עשרת אלפים
תגובות: 18761
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג מארטש 10, 2011 10:03 am
לאקאציע: בין גברא לגברא

תגובהדורך msp » מאנטאג סעפטעמבער 10, 2012 9:39 am

הרב פארשלאפען איז גערעכט
מען רעדט נישט פון סתם גויים
נאר פון גרי צדק וואס פיהלען זיך שלעכט אז זיי האבען נישט געטוהן אזוי פיהל ווי געבוירענע אידען
זאגט דער רבש"ע איך בין ענק אויך מקבל באהבה
איך האב טאקע אמאהל געהערט אז די וואס ברענגען גויים אין בתי כנסיות פאררופען זיך אויף דעם יקרא לכל העמים
אבער דאס איז נישט ריכטיג
ווייל עס גייט אויף גרי צדק כנ"ל
חכלילי עינים מיין ולבן שנים מחלב

אוועטאר
אנעים זמירות
שר שלשת אלפים
תגובות: 3578
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך סעפטעמבער 05, 2012 10:32 am
לאקאציע: ווען מען זאגט אמר ר' בנימין הכל בחזקת סומין וכו'

תגובהדורך אנעים זמירות » מאנטאג סעפטעמבער 10, 2012 9:47 am

כ'האב שוין געשריבען אז טייל מפרשים טייטשען דאס אויף גוים גמורים (וכמו שביקש שלמה המלך ע"ה וגם את הגוי אשר יבוא וגו', עיי"ש), און טייל לערנען אז דאס גייט ארויף אויף גרים. אלענפאלס, אפילו אויב עס רעדט זיך פון גרים בלייבט שווער פארוואס נוצען מיר פונקט דעם פסוק צו בעטען תביאנו וכו' כמה שכתוב.
יעדער בשר ודם קען זיך טועה זיין. ואולי אין דברי ההלכות (הרי"ף) בזה נכונים כי אין השלימות בלתי לה' לבדו יתברך ויתעלה ויתנשא שמו יתברך. (ספר הזכות להרמב"ן יבמות כד: מדפי הריף)
די סכנה פון באזוכען כפירה\ליצנות בלאגס

פאמיליעמירעלס
שר האלף
תגובות: 1160
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוגוסט 30, 2012 2:31 am

תגובהדורך פאמיליעמירעלס » זונטאג דעצמבער 23, 2012 11:32 am

וואס טייטשט
זהיר כבר נשוק

אוועטאר
אנעים זמירות
שר שלשת אלפים
תגובות: 3578
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך סעפטעמבער 05, 2012 10:32 am
לאקאציע: ווען מען זאגט אמר ר' בנימין הכל בחזקת סומין וכו'

תגובהדורך אנעים זמירות » זונטאג דעצמבער 23, 2012 4:06 pm

כבר נשוק מיינט אזוי ווי איינער וואס איז שוין געהאלפען מיט עסן און טרונקען, זהיר אדער באלאכטען אדער 'זהיר' (מלשון זהירות) מיט ביטחון בה'.
יעדער בשר ודם קען זיך טועה זיין. ואולי אין דברי ההלכות (הרי"ף) בזה נכונים כי אין השלימות בלתי לה' לבדו יתברך ויתעלה ויתנשא שמו יתברך. (ספר הזכות להרמב"ן יבמות כד: מדפי הריף)
די סכנה פון באזוכען כפירה\ליצנות בלאגס

רב טקסט
שר חמישים ומאתים
תגובות: 438
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג נובעמבער 19, 2009 1:34 pm
לאקאציע: כעת פה אייוועלט.קאם

תגובהדורך רב טקסט » זונטאג דעצמבער 23, 2012 4:26 pm

די שמועס אויף תביאנו אל הר קדשך האט מיר דערמאנט א הערה וואס כ'האב מעורר געווען לפני כעשרה שנים, אז מען זאגט תביאנו אל הר קדשך במשקל העתיד נישט בציווי (וכלומר בכאן בקשה, הביאנו), און גלייך דערנאך ושמחנו בבית תפלתך בלשון ציווי (בקשה, נישט ותשמחנו). ואולי ווייל מיר זענען בטוח אז בא יבא היום וואס ער וועט אונז ברענגען לעיר קדשו, און די תפלה איז אז מיר זאלן נישט זיין פון די וואס אויף זיי שטייט והביאו את כל אחיכם מכל הגוים מנחה לה'.

פאמיליעמירעלס
שר האלף
תגובות: 1160
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוגוסט 30, 2012 2:31 am

תגובהדורך פאמיליעמירעלס » זונטאג דעצמבער 23, 2012 5:30 pm

אנעים זמירות האט געשריבן:כבר נשוק מיינט אזוי ווי איינער וואס איז שוין געהאלפען מיט עסן און טרונקען, זהיר אדער באלאכטען אדער 'זהיר' (מלשון זהירות) מיט ביטחון בה'.


יישר כח אנעים פאר דיין תשובה.

עס איז מיר אינטערעסאנט צו וויסן אויב האסטו געזען ערגעץ די טייטש.

וואס קוועטשט מיר דא, ווייל די זמר קוקט אויס ווי א ריין לשון קודש זמר געשריבן בצחות הלשון, און "כבר" שטימט נישט אזוי אריין.
סיי אויב מען טייטשט "כבר" מלשון עבר אזוי ווי "וכבר היה", און סיי אויב מען טייטשט עס כ'בר קפרא כ'בר מצוה [אזוי ווי א בר מצוה].

זהיר טייטשט לכאורה מלשון זהירות.

די חשוב'ע אידענע וויל דא אויסרימען איר געהויבענעם מאן דער חסיד, זאגט זי אים, דו חסיד וואס דו ביסט זהיר, כבר נשוק...?

אוועטאר
farshlufen
שר עשרת אלפים
תגובות: 16032
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג נובעמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

תגובהדורך farshlufen » זונטאג סעפטעמבער 01, 2013 12:23 pm

יום א' סליחה ב' "טוב לקוראיך בנפש רה"ב, טרחם נשוא ולכלכל יהב, יקר חסדך עלי יורה"ב, יען קולי להאזין באהב"

דער מטה לוי טייטשט "ה' לקוראיך בנפש רהב אצולה וזכה טוב אתה להם" דאס איז מיר א חידוש ווייל רהב (י"ב פעמים אין תנ"ך לפי המסורה) איז טייטש לשון גודל וחוזק ובכן ווי קומט אהער זכה?

 

אגב, דער חובת הלבבות נוצט דאך דעם ווארט רה"ב כמה פעמים, האט דער מפרש דער מרפא לנפש א שיטה אז דער חובה"ל טיייטש רהב א לשון נכסים – פארמעגנס, ואני הקטן בעניי לא מצאתי אף אחד וואס שטעלט בכלל אזא באדייט אויף דעם ווארט, חפשתי וחפשתי ולא מצאתי לו סמוכין.
כי הישרים בלבותם יאהבו החולק עליהם בדעת וישנאו העוזרם בלי דעת.

אוועטאר
farshlufen
שר עשרת אלפים
תגובות: 16032
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג נובעמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

תגובהדורך farshlufen » זונטאג סעפטעמבער 14, 2014 10:14 am

farshlufen האט געשריבן:א) יום א' סליחות אין פזמון האבן מיר געזאגט:

''עדיך'' לחון חינם באים אליך, וואס איז טייטש עדיך? געווענליך איז עדיך מיט א קמץ טייטש ''ביז דיר'' אזוי ווי שומע תפלה עדיך כל בשר יבאו, אבער דא זאגט מען דאך סיי עדיך און סיי אליך וואס איז לכאורה א דאפלט לשון, איין נוסח איז דא עדיך מיט א ציר"י לכאורה איז דאס טייטש דיין עדה, אבער איך האב נישט געקענט טרעפן סמוכין לדברי.

חשבתי אז לויטן ראב"ע וואס ביי "שומע תפלה עדיך כל בשר יבאו" זאגט "עד מקומך" קאן זיין אז ער וויל בדווקא טייטשן לשון "עד" נאר אלס מקום, ובכן ברויך מען צו זאגן "עדיך" לחון מיט א ציר"י עי"ן, כנלענ"ד.
כי הישרים בלבותם יאהבו החולק עליהם בדעת וישנאו העוזרם בלי דעת.

אוועטאר
farshlufen
שר עשרת אלפים
תגובות: 16032
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג נובעמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

תגובהדורך farshlufen » זונטאג סעפטעמבער 14, 2014 10:36 am

farshlufen האט געשריבן:יום א' סליחה ב' "טוב לקוראיך בנפש רה"ב, טרחם נשוא ולכלכל יהב, יקר חסדך עלי יורה"ב, יען קולי להאזין באהב"

דער מטה לוי טייטשט "ה' לקוראיך בנפש רהב אצולה וזכה טוב אתה להם" דאס איז מיר א חידוש ווייל רהב (י"ב פעמים אין תנ"ך לפי המסורה) איז טייטש לשון גודל וחוזק ובכן ווי קומט אהער זכה?

לענ"ד, קען אפשר זיין אז רה"ב דארף דא צו טייטשן אזוי ווי "ופחד ורהב" [הפטורת תבא - ישיעי' ס'] לויט גירסת ופי' ר' יהודה חיוג הביאו המנחת שי [ע"ע האוה"ח הק' בפ' תבוא], שלפי הבנתי מפרש רה"ב בקמ"ץ רי"ש היפוך רה"ב בב' פתחין דוגמת וישרש שרשיה ועוד, לפ"ז טייטש נפש רה"ב א צובראכן און נכנע'דיג נפש.
כי הישרים בלבותם יאהבו החולק עליהם בדעת וישנאו העוזרם בלי דעת.

אוועטאר
אנעים זמירות
שר שלשת אלפים
תגובות: 3578
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך סעפטעמבער 05, 2012 10:32 am
לאקאציע: ווען מען זאגט אמר ר' בנימין הכל בחזקת סומין וכו'

תגובהדורך אנעים זמירות » זונטאג סעפטעמבער 14, 2014 4:43 pm

הוא מותיב והוא מפרק. ייש"כ פארשלאפען. (צו סליחות שטייט יעדער אויף...)
יעדער בשר ודם קען זיך טועה זיין. ואולי אין דברי ההלכות (הרי"ף) בזה נכונים כי אין השלימות בלתי לה' לבדו יתברך ויתעלה ויתנשא שמו יתברך. (ספר הזכות להרמב"ן יבמות כד: מדפי הריף)
די סכנה פון באזוכען כפירה\ליצנות בלאגס

אוועטאר
msp
שר עשרת אלפים
תגובות: 18761
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג מארטש 10, 2011 10:03 am
לאקאציע: בין גברא לגברא

תגובהדורך msp » מאנטאג סעפטעמבער 22, 2014 8:38 am

farshlufen האט געשריבן:
farshlufen האט געשריבן:א) יום א' סליחות אין פזמון האבן מיר געזאגט:

''עדיך'' לחון חינם באים אליך, וואס איז טייטש עדיך? געווענליך איז עדיך מיט א קמץ טייטש ''ביז דיר'' אזוי ווי שומע תפלה עדיך כל בשר יבאו, אבער דא זאגט מען דאך סיי עדיך און סיי אליך וואס איז לכאורה א דאפלט לשון, איין נוסח איז דא עדיך מיט א ציר"י לכאורה איז דאס טייטש דיין עדה, אבער איך האב נישט געקענט טרעפן סמוכין לדברי.

חשבתי אז לויטן ראב"ע וואס ביי "שומע תפלה עדיך כל בשר יבאו" זאגט "עד מקומך" קאן זיין אז ער וויל בדווקא טייטשן לשון "עד" נאר אלס מקום, ובכן ברויך מען צו זאגן "עדיך" לחון מיט א ציר"י עי"ן, כנלענ"ד.


היי יאהר איז מיר איינגעפאלען לפי די גירסא עדיך מיט א קמץ
אז עדיך מען קומט צו דיר אליך דאווענען דיינעטוועגען אז די שכינה הק' זאל אויף געראכטען ווערען
אין אגרא דפירקא און אין בנ"י שטייט אסאך וועגען די געדאנק
חכלילי עינים מיין ולבן שנים מחלב

אוועטאר
msp
שר עשרת אלפים
תגובות: 18761
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג מארטש 10, 2011 10:03 am
לאקאציע: בין גברא לגברא

תגובהדורך msp » זונטאג סעפטעמבער 28, 2014 8:04 am

געטראפען אנדערע טייטשען מסוד חכמים ונבונים
מלשון סוד כמוס וטמיר רזא
איך האב געראדע אלעמאהל א געפיהל אז אפילו למד איז מלשון חבורה דהיינו א גרופע
געטראפען האב איך אין ערוך אז למד איז א לשון פון חיבור
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =&pgnum=48
אויך אין נ"ך טרעפט מען "מלמד" הבקר
חכלילי עינים מיין ולבן שנים מחלב


צוריק צו “שפראך, גראמאטיק און דקדוק”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך איצט דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און איין גאסט