וואס איז טייטש? - סליחות, פיוטים ויוצרות

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד, מאשקע

הודעהדורך מי חכם » זונטאג ספטמבר 09, 2012 1:49 pm

ביסט זיכער אז די ערשטע העלפט (והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפילתי) גייט ארויף אויף גוים?
זיי האבן געוואלט קומען די ישמעאלים ח"'ו להשמיד להרוג ולאבד, האט מען געדארפט בעטן זיי זאלן נישט קיין כח האבן, ביז דערווייל קודם די גופים, קודם דערווייל מוז מען מתפלל זיין מ'זאל ניצול ווערן, ח"ו אז מ'הארגעט איז דאך שוין נישטא וואס צו רעכענען
מי חכם
שר האלפיים
 
הודעות: 2159
זיך איינגעשריבן: זונטאג מרץ 13, 2011 1:02 pm

Advertisement

הודעהדורך אנעים זמירות » זונטאג ספטמבר 09, 2012 1:57 pm

קלאר. קוק אריין אין פסוק (ישעיהו נו ו-ז) מיט די מפרשים קען גארנישט זיין קיין צווייטען פשט.
http://kodesh.snunit.k12.il/i/t/t1056.htm#7
יעדער בשר ודם קען זיך טועה זיין. ואולי אין דברי ההלכות (הרי"ף) בזה נכונים כי אין השלימות בלתי לה' לבדו יתברך ויתעלה ויתנשא שמו יתברך. (ספר הזכות להרמב"ן יבמות כד: מדפי הריף)
די סכנה פון באזוכען כפירה\ליצנות בלאגס
אוועטער
אנעים זמירות
שר שלשת אלפים
 
הודעות: 3080
זיך איינגעשריבן: מיטוואך ספטמבר 05, 2012 9:32 am
געפינט זיך: ווען מען זאגט אמר ר' בנימין הכל בחזקת סומין וכו'

הודעהדורך אויפריכטיג » זונטאג ספטמבר 09, 2012 2:05 pm

פירטס אריין דעם שמועס אין ביהמ"ד, די תלמידי חכמים דארט וועלן זיכער ענטפערן.
אויפריכטיג
שר שלשת אלפים
 
הודעות: 3242
זיך איינגעשריבן: דינסטאג דצמבר 16, 2008 8:10 pm
געפינט זיך: ביים געפילטערטן קאמפיוטער

הודעהדורך דרךהמלך » זונטאג ספטמבר 09, 2012 2:30 pm

זייער א גוטע קשיא, קיינמאל נישט אריינגעקלערט
האב איך אביסל נאך געזוכט, און געטראפן א היינטיגער בעל מחבר וואס בלייבט ביי די קשיא (עי' במראה מקום הראשון)
און די צווייטע מראה מקום ברענגט ער נישט אזוי ארויס די קשיא, אבער בתוך זיין גאנצן ביאור פארענטפערט ער דאס אויך



http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?5 ... 9092230984
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?1 ... 9092221593
אוועטער
דרךהמלך
שר חמישים ומאתים
 
הודעות: 436
זיך איינגעשריבן: מאנטאג יולי 30, 2012 10:38 am
געפינט זיך: על הדרך

הודעהדורך געלעגער » זונטאג ספטמבר 09, 2012 2:34 pm

דארף ערגעץ צו זיין אן אשכול וועגן אלע עניני סליחות. איך וועל עס צוזאמשטעלן מיט יענס
אוועטער
געלעגער
שר תשעת אלפים
 
הודעות: 9576
זיך איינגעשריבן: זונטאג מאי 17, 2009 4:52 pm

הודעהדורך אנעים זמירות » זונטאג ספטמבר 09, 2012 2:54 pm

דרךהמלך האט געשריבן:זייער א גוטע קשיא, קיינמאל נישט אריינגעקלערט
האב איך אביסל נאך געזוכט, און געטראפן א היינטיגער בעל מחבר וואס בלייבט ביי די קשיא (עי' במראה מקום הראשון)
און די צווייטע מראה מקום ברענגט ער נישט אזוי ארויס די קשיא, אבער בתוך זיין גאנצן ביאור פארענטפערט ער דאס אויך



http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?5 ... 9092230984
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?1 ... 9092221593


כ'קען עס נישט ליינען ווייל כ'בין נישט קיין מעמבער. זייט מוחל און ברענגט א pdf אדער לכה"פ שרייבט וואו דער ביאור איז.
יעדער בשר ודם קען זיך טועה זיין. ואולי אין דברי ההלכות (הרי"ף) בזה נכונים כי אין השלימות בלתי לה' לבדו יתברך ויתעלה ויתנשא שמו יתברך. (ספר הזכות להרמב"ן יבמות כד: מדפי הריף)
די סכנה פון באזוכען כפירה\ליצנות בלאגס
אוועטער
אנעים זמירות
שר שלשת אלפים
 
הודעות: 3080
זיך איינגעשריבן: מיטוואך ספטמבר 05, 2012 9:32 am
געפינט זיך: ווען מען זאגט אמר ר' בנימין הכל בחזקת סומין וכו'

הודעהדורך דרךהמלך » זונטאג ספטמבר 09, 2012 3:01 pm

נענתי לבקשתך
בד''וו, צו ווערן א מעמבער קאסט נישט קיין געלט, מ'קען נאר נישט עפענן דעם גאנצן ספר געהעריג, אבער מ'קען זוכן אין אלע ספרים
עטעטשמענטס
חיי דוד.pdf
(104.57 KiB) געדאון לאודעד 43 מאל
אוועטער
דרךהמלך
שר חמישים ומאתים
 
הודעות: 436
זיך איינגעשריבן: מאנטאג יולי 30, 2012 10:38 am
געפינט זיך: על הדרך

הודעהדורך אנעים זמירות » זונטאג ספטמבר 09, 2012 3:02 pm

א טאפעלטען ייש"כ.
יעדער בשר ודם קען זיך טועה זיין. ואולי אין דברי ההלכות (הרי"ף) בזה נכונים כי אין השלימות בלתי לה' לבדו יתברך ויתעלה ויתנשא שמו יתברך. (ספר הזכות להרמב"ן יבמות כד: מדפי הריף)
די סכנה פון באזוכען כפירה\ליצנות בלאגס
אוועטער
אנעים זמירות
שר שלשת אלפים
 
הודעות: 3080
זיך איינגעשריבן: מיטוואך ספטמבר 05, 2012 9:32 am
געפינט זיך: ווען מען זאגט אמר ר' בנימין הכל בחזקת סומין וכו'

הודעהדורך דרךהמלך » זונטאג ספטמבר 09, 2012 3:06 pm

די אנדערע מראה מקום האב איך געדאונלאודט, אבער עס איז צו גרויס צו שיקן
אוועטער
דרךהמלך
שר חמישים ומאתים
 
הודעות: 436
זיך איינגעשריבן: מאנטאג יולי 30, 2012 10:38 am
געפינט זיך: על הדרך

הודעהדורך יהיה כן » זונטאג ספטמבר 09, 2012 3:35 pm

אנעים זמירות האט געשריבן:קלאר. קוק אריין אין פסוק (ישעיהו נו ו-ז) מיט די מפרשים קען גארנישט זיין קיין צווייטען פשט.
http://kodesh.snunit.k12.il/i/t/t1056.htm#7



אזוי?
די באקאנטע גמרא אין מסכת שבת (קיח ע"א)אמר רשב"י אלמלא שמרו ישראל שני שבתות מיד הן נגאלים, שנאמר כה אמר ה' לסריסים וכו' מה כתיב בתריה, והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפלתי וגו'
נו ווער גייט זיין שומר שתי שבתות, די גוים אדער די אידן??

וראה מגילה יח ע"א וכיון שבא דוד בא תפלה שנאמר והביאותים וכו', וכיון שבא תפלה בא עבודה שנאמר עולתיהם וזבחיהם וגו', אויך משמע אז ס'גייט ארויף אויף כלל ישראל
לעצט פאראכטן דורך יהיה כן אום זונטאג ספטמבר 09, 2012 3:44 pm, איין מאל איז עס געווארן פאראכטן
יהי כן ה׳ עמכם וכו׳ לא כן לכו נא, כשאדם אומר כל דעביד רחמנא לטב עביד ואם רצון הבורא כן 'יהי כן', אזי 'ה' עמכם' - מדת הרחמים, 'לא כן' היינו שקורא תגר ואומר 'לא כן', אזי 'לכו נא הגברים', ממשיך גבורות ודינים (דברי ישראל פ' בא ד"ה יהי כן)
אוועטער
יהיה כן
שר חמשת אלפים
 
הודעות: 5731
זיך איינגעשריבן: זונטאג מאי 03, 2009 1:25 pm

הודעהדורך דרךהמלך » זונטאג ספטמבר 09, 2012 3:43 pm

יהיה כן האט געשריבן:
אנעים זמירות האט געשריבן:קלאר. קוק אריין אין פסוק (ישעיהו נו ו-ז) מיט די מפרשים קען גארנישט זיין קיין צווייטען פשט.
http://kodesh.snunit.k12.il/i/t/t1056.htm#7



אזוי?
די באקאנטע גמרא אין מסכת שבת (קיח ע"א)אמר רשב"י אלמלא שמרו ישראל שני שבתות מיד הן נגאלים, שנאמר כה אמר ה' לסריסים וכו' מה כתיב בתריה, והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפלתי וגו'
נו ווער גייט זיין שומר שתי שבתות, די גוים אדער די אידן??


דאס איז נישט קיין קשיא, ווייל די פסוק וועט מקויים ווערן בזמן הגאולה
די עיקר קושיא איז אז אויף דעם וואס שטייט 'תביאני', ברענגט ער 'והביאותים'
אוועטער
דרךהמלך
שר חמישים ומאתים
 
הודעות: 436
זיך איינגעשריבן: מאנטאג יולי 30, 2012 10:38 am
געפינט זיך: על הדרך

הודעהדורך אנעים זמירות » מאנטאג ספטמבר 10, 2012 5:21 am

דרךהמלך האט געשריבן:
יהיה כן האט געשריבן:
אנעים זמירות האט געשריבן:קלאר. קוק אריין אין פסוק (ישעיהו נו ו-ז) מיט די מפרשים קען גארנישט זיין קיין צווייטען פשט.
http://kodesh.snunit.k12.il/i/t/t1056.htm#7



אזוי?
די באקאנטע גמרא אין מסכת שבת (קיח ע"א)אמר רשב"י אלמלא שמרו ישראל שני שבתות מיד הן נגאלים, שנאמר כה אמר ה' לסריסים וכו' מה כתיב בתריה, והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפלתי וגו'
נו ווער גייט זיין שומר שתי שבתות, די גוים אדער די אידן??


דאס איז נישט קיין קשיא, ווייל די פסוק וועט מקויים ווערן בזמן הגאולה
די עיקר קושיא איז אז אויף דעם וואס שטייט 'תביאני', ברענגט ער 'והביאותים'


עס איז טאקע א גרויסע חידוש און א פלא, ווייל ווען מען לערנט די פסוקים מיט די מפרשים (ווי אויך דערפשטות המשך הפסוקים) ווייזט אויס אז והביאותים גייט ארויף אויף 'בני נכר', וואס לויט טייל מפרשים זענען זיי גוים און לויט אנדערע זענען זיי גרים.

כִּי-כֹה אָמַר יְהוָה, לַסָּרִיסִים אֲשֶׁר יִשְׁמְרוּ אֶת-שַׁבְּתוֹתַי, וּבָחֲרוּ, בַּאֲשֶׁר חָפָצְתִּי; וּמַחֲזִיקִים, בִּבְרִיתִי. ה וְנָתַתִּי לָהֶם בְּבֵיתִי וּבְחוֹמֹתַי, יָד וָשֵׁם--טוֹב, מִבָּנִים וּמִבָּנוֹת: שֵׁם עוֹלָם אֶתֶּן-לוֹ, אֲשֶׁר לֹא יִכָּרֵת. {ס}
ו וּבְנֵי הַנֵּכָר, הַנִּלְוִים עַל-יְהוָה לְשָׁרְתוֹ, וּלְאַהֲבָה אֶת-שֵׁם יְהוָה, לִהְיוֹת לוֹ לַעֲבָדִים--כָּל-שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ, וּמַחֲזִיקִים בִּבְרִיתִי. ז וַהֲבִיאוֹתִים אֶל-הַר קָדְשִׁי, וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי--עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן, עַל-מִזְבְּחִי: כִּי בֵיתִי, בֵּית-תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל-הָעַמִּים


אויפען עצם ראיה פון די פסוקים צום אלמלי שמרו וואלט נישט געוועהן אזא קשיא ווייל דאס שטייט דאך אז בזכות וואס די בני הנכר הנלוים על ה' וועלן היטען שבת מחללו וועלן זיי זוכה זיין צום והביאותים. למעשה לערנט אבער די גמרא אז והביאותים גייט אויף די סריסים אשר ישמרו את שבתותי (לשון רבים - ב' שבתות). וצ"ע.
יעדער בשר ודם קען זיך טועה זיין. ואולי אין דברי ההלכות (הרי"ף) בזה נכונים כי אין השלימות בלתי לה' לבדו יתברך ויתעלה ויתנשא שמו יתברך. (ספר הזכות להרמב"ן יבמות כד: מדפי הריף)
די סכנה פון באזוכען כפירה\ליצנות בלאגס
אוועטער
אנעים זמירות
שר שלשת אלפים
 
הודעות: 3080
זיך איינגעשריבן: מיטוואך ספטמבר 05, 2012 9:32 am
געפינט זיך: ווען מען זאגט אמר ר' בנימין הכל בחזקת סומין וכו'

הודעהדורך farshlufen » מאנטאג ספטמבר 10, 2012 7:41 am

און א גאנץ יאר זאגט איר דאס נישט?

ושם בתפילת רבונו של עולם כמו שכבש הכוונה למימרת מר זוטרא משמי' דרב "מאי מצלי? יה"ר שיכבשו רחמי וכו'"

וקושיא מעיקרא ליתא לפי פי' רשיה"ק "לכל העמים, ולא לישראל לבדם כי אף לגרים" ואינו מדובר מגוים דעלמא כלל כי קאי על הפסוקים דלעיל מני'.

ובפשטות בכוונה בסליחות הוא כמו שסיים בילקוט שמעוני המימרא הנ"ל "וכיון שבא דוד באת תפלה, שנא' והבאותים וכו' וכיון שבאת תפלה באת עבודה עולותיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי".
כי הישרים בלבותם יאהבו החולק עליהם בדעת וישנאו העוזרם בלי דעת.
אוועטער
farshlufen
שר עשרת אלפים
 
הודעות: 12781
זיך איינגעשריבן: פרייטאג נובמבר 16, 2007 8:26 am
געפינט זיך: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

הודעהדורך msp » מאנטאג ספטמבר 10, 2012 8:39 am

הרב פארשלאפען איז גערעכט
מען רעדט נישט פון סתם גויים
נאר פון גרי צדק וואס פיהלען זיך שלעכט אז זיי האבען נישט געטוהן אזוי פיהל ווי געבוירענע אידען
זאגט דער רבש"ע איך בין ענק אויך מקבל באהבה
איך האב טאקע אמאהל געהערט אז די וואס ברענגען גויים אין בתי כנסיות פאררופען זיך אויף דעם יקרא לכל העמים
אבער דאס איז נישט ריכטיג
ווייל עס גייט אויף גרי צדק כנ"ל
חכלילי עינים מיין ולבן שנים מחלב
אוועטער
msp
שר עשרת אלפים
 
הודעות: 18766
זיך איינגעשריבן: דאנערשטאג מרץ 10, 2011 10:03 am
געפינט זיך: בין גברא לגברא

הודעהדורך אנעים זמירות » מאנטאג ספטמבר 10, 2012 8:47 am

כ'האב שוין געשריבען אז טייל מפרשים טייטשען דאס אויף גוים גמורים (וכמו שביקש שלמה המלך ע"ה וגם את הגוי אשר יבוא וגו', עיי"ש), און טייל לערנען אז דאס גייט ארויף אויף גרים. אלענפאלס, אפילו אויב עס רעדט זיך פון גרים בלייבט שווער פארוואס נוצען מיר פונקט דעם פסוק צו בעטען תביאנו וכו' כמה שכתוב.
יעדער בשר ודם קען זיך טועה זיין. ואולי אין דברי ההלכות (הרי"ף) בזה נכונים כי אין השלימות בלתי לה' לבדו יתברך ויתעלה ויתנשא שמו יתברך. (ספר הזכות להרמב"ן יבמות כד: מדפי הריף)
די סכנה פון באזוכען כפירה\ליצנות בלאגס
אוועטער
אנעים זמירות
שר שלשת אלפים
 
הודעות: 3080
זיך איינגעשריבן: מיטוואך ספטמבר 05, 2012 9:32 am
געפינט זיך: ווען מען זאגט אמר ר' בנימין הכל בחזקת סומין וכו'

הודעהדורך פאמיליעמירעלס » זונטאג דצמבר 23, 2012 11:32 am

וואס טייטשט
זהיר כבר נשוק
פאמיליעמירעלס
שר חמש מאות
 
הודעות: 967
זיך איינגעשריבן: דאנערשטאג אוגוסט 30, 2012 1:31 am

הודעהדורך אנעים זמירות » זונטאג דצמבר 23, 2012 4:06 pm

כבר נשוק מיינט אזוי ווי איינער וואס איז שוין געהאלפען מיט עסן און טרונקען, זהיר אדער באלאכטען אדער 'זהיר' (מלשון זהירות) מיט ביטחון בה'.
יעדער בשר ודם קען זיך טועה זיין. ואולי אין דברי ההלכות (הרי"ף) בזה נכונים כי אין השלימות בלתי לה' לבדו יתברך ויתעלה ויתנשא שמו יתברך. (ספר הזכות להרמב"ן יבמות כד: מדפי הריף)
די סכנה פון באזוכען כפירה\ליצנות בלאגס
אוועטער
אנעים זמירות
שר שלשת אלפים
 
הודעות: 3080
זיך איינגעשריבן: מיטוואך ספטמבר 05, 2012 9:32 am
געפינט זיך: ווען מען זאגט אמר ר' בנימין הכל בחזקת סומין וכו'

הודעהדורך רב טקסט » זונטאג דצמבר 23, 2012 4:26 pm

די שמועס אויף תביאנו אל הר קדשך האט מיר דערמאנט א הערה וואס כ'האב מעורר געווען לפני כעשרה שנים, אז מען זאגט תביאנו אל הר קדשך במשקל העתיד נישט בציווי (וכלומר בכאן בקשה, הביאנו), און גלייך דערנאך ושמחנו בבית תפלתך בלשון ציווי (בקשה, נישט ותשמחנו). ואולי ווייל מיר זענען בטוח אז בא יבא היום וואס ער וועט אונז ברענגען לעיר קדשו, און די תפלה איז אז מיר זאלן נישט זיין פון די וואס אויף זיי שטייט והביאו את כל אחיכם מכל הגוים מנחה לה'.
מקום החתימה (-)
אוועטער
רב טקסט
שר חמישים ומאתים
 
הודעות: 356
זיך איינגעשריבן: דאנערשטאג נובמבר 19, 2009 1:34 pm
געפינט זיך: כעת פה אייוועלט.קאם

הודעהדורך פאמיליעמירעלס » זונטאג דצמבר 23, 2012 5:30 pm

אנעים זמירות האט געשריבן:כבר נשוק מיינט אזוי ווי איינער וואס איז שוין געהאלפען מיט עסן און טרונקען, זהיר אדער באלאכטען אדער 'זהיר' (מלשון זהירות) מיט ביטחון בה'.


יישר כח אנעים פאר דיין תשובה.

עס איז מיר אינטערעסאנט צו וויסן אויב האסטו געזען ערגעץ די טייטש.

וואס קוועטשט מיר דא, ווייל די זמר קוקט אויס ווי א ריין לשון קודש זמר געשריבן בצחות הלשון, און "כבר" שטימט נישט אזוי אריין.
סיי אויב מען טייטשט "כבר" מלשון עבר אזוי ווי "וכבר היה", און סיי אויב מען טייטשט עס כ'בר קפרא כ'בר מצוה [אזוי ווי א בר מצוה].

זהיר טייטשט לכאורה מלשון זהירות.

די חשוב'ע אידענע וויל דא אויסרימען איר געהויבענעם מאן דער חסיד, זאגט זי אים, דו חסיד וואס דו ביסט זהיר, כבר נשוק...?
פאמיליעמירעלס
שר חמש מאות
 
הודעות: 967
זיך איינגעשריבן: דאנערשטאג אוגוסט 30, 2012 1:31 am

הודעהדורך farshlufen » זונטאג ספטמבר 01, 2013 11:23 am

יום א' סליחה ב' "טוב לקוראיך בנפש רה"ב, טרחם נשוא ולכלכל יהב, יקר חסדך עלי יורה"ב, יען קולי להאזין באהב"

דער מטה לוי טייטשט "ה' לקוראיך בנפש רהב אצולה וזכה טוב אתה להם" דאס איז מיר א חידוש ווייל רהב (י"ב פעמים אין תנ"ך לפי המסורה) איז טייטש לשון גודל וחוזק ובכן ווי קומט אהער זכה?

 

אגב, דער חובת הלבבות נוצט דאך דעם ווארט רה"ב כמה פעמים, האט דער מפרש דער מרפא לנפש א שיטה אז דער חובה"ל טיייטש רהב א לשון נכסים – פארמעגנס, ואני הקטן בעניי לא מצאתי אף אחד וואס שטעלט בכלל אזא באדייט אויף דעם ווארט, חפשתי וחפשתי ולא מצאתי לו סמוכין.
כי הישרים בלבותם יאהבו החולק עליהם בדעת וישנאו העוזרם בלי דעת.
אוועטער
farshlufen
שר עשרת אלפים
 
הודעות: 12781
זיך איינגעשריבן: פרייטאג נובמבר 16, 2007 8:26 am
געפינט זיך: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

הודעהדורך farshlufen » זונטאג ספטמבר 14, 2014 9:14 am

farshlufen האט געשריבן:א) יום א' סליחות אין פזמון האבן מיר געזאגט:

''עדיך'' לחון חינם באים אליך, וואס איז טייטש עדיך? געווענליך איז עדיך מיט א קמץ טייטש ''ביז דיר'' אזוי ווי שומע תפלה עדיך כל בשר יבאו, אבער דא זאגט מען דאך סיי עדיך און סיי אליך וואס איז לכאורה א דאפלט לשון, איין נוסח איז דא עדיך מיט א ציר"י לכאורה איז דאס טייטש דיין עדה, אבער איך האב נישט געקענט טרעפן סמוכין לדברי.

חשבתי אז לויטן ראב"ע וואס ביי "שומע תפלה עדיך כל בשר יבאו" זאגט "עד מקומך" קאן זיין אז ער וויל בדווקא טייטשן לשון "עד" נאר אלס מקום, ובכן ברויך מען צו זאגן "עדיך" לחון מיט א ציר"י עי"ן, כנלענ"ד.
כי הישרים בלבותם יאהבו החולק עליהם בדעת וישנאו העוזרם בלי דעת.
אוועטער
farshlufen
שר עשרת אלפים
 
הודעות: 12781
זיך איינגעשריבן: פרייטאג נובמבר 16, 2007 8:26 am
געפינט זיך: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

הודעהדורך farshlufen » זונטאג ספטמבר 14, 2014 9:36 am

farshlufen האט געשריבן:יום א' סליחה ב' "טוב לקוראיך בנפש רה"ב, טרחם נשוא ולכלכל יהב, יקר חסדך עלי יורה"ב, יען קולי להאזין באהב"

דער מטה לוי טייטשט "ה' לקוראיך בנפש רהב אצולה וזכה טוב אתה להם" דאס איז מיר א חידוש ווייל רהב (י"ב פעמים אין תנ"ך לפי המסורה) איז טייטש לשון גודל וחוזק ובכן ווי קומט אהער זכה?

לענ"ד, קען אפשר זיין אז רה"ב דארף דא צו טייטשן אזוי ווי "ופחד ורהב" [הפטורת תבא - ישיעי' ס'] לויט גירסת ופי' ר' יהודה חיוג הביאו המנחת שי [ע"ע האוה"ח הק' בפ' תבוא], שלפי הבנתי מפרש רה"ב בקמ"ץ רי"ש היפוך רה"ב בב' פתחין דוגמת וישרש שרשיה ועוד, לפ"ז טייטש נפש רה"ב א צובראכן און נכנע'דיג נפש.
כי הישרים בלבותם יאהבו החולק עליהם בדעת וישנאו העוזרם בלי דעת.
אוועטער
farshlufen
שר עשרת אלפים
 
הודעות: 12781
זיך איינגעשריבן: פרייטאג נובמבר 16, 2007 8:26 am
געפינט זיך: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

הודעהדורך אנעים זמירות » זונטאג ספטמבר 14, 2014 3:43 pm

הוא מותיב והוא מפרק. ייש"כ פארשלאפען. (צו סליחות שטייט יעדער אויף...)
יעדער בשר ודם קען זיך טועה זיין. ואולי אין דברי ההלכות (הרי"ף) בזה נכונים כי אין השלימות בלתי לה' לבדו יתברך ויתעלה ויתנשא שמו יתברך. (ספר הזכות להרמב"ן יבמות כד: מדפי הריף)
די סכנה פון באזוכען כפירה\ליצנות בלאגס
אוועטער
אנעים זמירות
שר שלשת אלפים
 
הודעות: 3080
זיך איינגעשריבן: מיטוואך ספטמבר 05, 2012 9:32 am
געפינט זיך: ווען מען זאגט אמר ר' בנימין הכל בחזקת סומין וכו'

הודעהדורך msp » מאנטאג ספטמבר 22, 2014 7:38 am

farshlufen האט געשריבן:
farshlufen האט געשריבן:א) יום א' סליחות אין פזמון האבן מיר געזאגט:

''עדיך'' לחון חינם באים אליך, וואס איז טייטש עדיך? געווענליך איז עדיך מיט א קמץ טייטש ''ביז דיר'' אזוי ווי שומע תפלה עדיך כל בשר יבאו, אבער דא זאגט מען דאך סיי עדיך און סיי אליך וואס איז לכאורה א דאפלט לשון, איין נוסח איז דא עדיך מיט א ציר"י לכאורה איז דאס טייטש דיין עדה, אבער איך האב נישט געקענט טרעפן סמוכין לדברי.

חשבתי אז לויטן ראב"ע וואס ביי "שומע תפלה עדיך כל בשר יבאו" זאגט "עד מקומך" קאן זיין אז ער וויל בדווקא טייטשן לשון "עד" נאר אלס מקום, ובכן ברויך מען צו זאגן "עדיך" לחון מיט א ציר"י עי"ן, כנלענ"ד.


היי יאהר איז מיר איינגעפאלען לפי די גירסא עדיך מיט א קמץ
אז עדיך מען קומט צו דיר אליך דאווענען דיינעטוועגען אז די שכינה הק' זאל אויף געראכטען ווערען
אין אגרא דפירקא און אין בנ"י שטייט אסאך וועגען די געדאנק
חכלילי עינים מיין ולבן שנים מחלב
אוועטער
msp
שר עשרת אלפים
 
הודעות: 18766
זיך איינגעשריבן: דאנערשטאג מרץ 10, 2011 10:03 am
געפינט זיך: בין גברא לגברא

הודעהדורך msp » זונטאג ספטמבר 28, 2014 7:04 am

געטראפען אנדערע טייטשען מסוד חכמים ונבונים
מלשון סוד כמוס וטמיר רזא
איך האב געראדע אלעמאהל א געפיהל אז אפילו למד איז מלשון חבורה דהיינו א גרופע
געטראפען האב איך אין ערוך אז למד איז א לשון פון חיבור
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =&pgnum=48
אויך אין נ"ך טרעפט מען "מלמד" הבקר
חכלילי עינים מיין ולבן שנים מחלב
אוועטער
msp
שר עשרת אלפים
 
הודעות: 18766
זיך איינגעשריבן: דאנערשטאג מרץ 10, 2011 10:03 am
געפינט זיך: בין גברא לגברא

פאריגע

צוריק צו שפראך, גראמאטיק און דקדוק

ווער איז אריינגעסיינט

באנוצערס וואס זענען איצט אין די פארום: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצער. און איין גאסט

  • Advertisement