ברוקלין האט געשריבן:אין שטאט פראנקפורט האבען מיר פארגעסן א חשובען רב. הגה"צ ר' שמשון רפאל הירש זצ"ל וואס האט אפגעראטעוועט די ביסל דייטשע יודען פין רעפארם.
רשר"ה נולד בשנת תקס"ח והיה תלמיד מהגאון ר' יעקב יוקב עטלינגער הערוך לנר (תקנ"ט-תרל"ב). גם למד איזה לימודי חול בהאינברסטה. בשנת תר"י (קודם הטיילונג באונגארין) השיג היראים בפראנקפורט רשיון מהמשלה להקים להם קהילה ומוסדות נפרדת מהרעפארמער ומשכילים. אז נתקבל רשר"ה לאב"ד היראים בפראנקפורט בקהילות ""עדת ישורון", ושימש ברבנות עד פטירתו בשנת תרמ"ט. רשר"ה לחם בעד תורה ע"ד המסורה בכל מדינות אשכנז, ודעתו היה (כמו רוב רבני אונגארין) שכל מי שהוא מעמבער בקהילות רעפארמי א"א להיות מעמבער בקהילתו.
יהא זכרו ברוך
במח"כ רבי שמשון רפאל איז נישט געווען רב אין די אפיציעלע פראנקפורטער קהלה, ער איז געווען רב אין א נייע זעלבסשטענדיגע קהלה מיט'ן נאמען "קהל עדת ישורון" ווי דערמאנט..
מ'האט דא דערמאנט רש"ר הירש, בדרך אגב אט איז זיין יארצייט. געהייסן האט ער בלויז ר' שמשון, זיין פאטער האט געהייסן 'רפאל', מ'רופט איהם גם על שם אביו. דער אמרי אמת האט געזאגט אז דאס וואס דער קאצקער רבי (הרמ"מ) האט אויפגעטוען אין פולין, האט רש"ר הירש אויפגעטוען אין דייטשלאנד. אנצייגענדיג אז די השפעה זייערע מקרב זיין אידן צום אויבערשטען איז געווען אייניג גלייך, זה בכה וזה בכה.
מיללער האט געשריבן:ר' שלמה קלוגער איז געווען מגיד מישרים אין בראד, ער איז אוועק בשנת תרכ"ט, איך האב נאר דערווייל געשריבען ביז ת"ר וויאזוי עס שטייט אינעם פנקס הנ"ל, און אויך נאר שנעלערהייט די רבנים וואס איך האב פארשטאנען אביסל ארום זיי.
אויך איז געווען רב אין בראד ר' מאיר קריסטינפוליר בעמח"ס יד המאיר, מיר האבן אין באזיץ א ליסטע פון זיינע אייניקלעך, דורך אן אייניקל וואס גיבט זיך אפ דערמיט, זיין זוהן ר' יחיאל מיכל האט אים ממלא מקום געווען אין בראד. [ר' אברהם ברודא איז געווען אין פפד"מ מהאט שוין געברענגט זיין מציבה, חיבר ספר אשל אברהם].
הגאון רבי מאיר קריסניאפולער (א תלמיד פון דער רבי רבי שמעלקא) אבד"ק בראד איז נפטר געווארען דער צווייטער טאג פסח תקע"ה. עס איז דא זייער א שטארקע הספד אויך אים (דאכט זיך מיר פון רבי שלמה קלוגער) וואס ער ברענגט ארויס זיין געוואלדיגע גאונות און צדקות.
נאך זיין פטירה איז אויף גענומען אויף זיין פלאץ אלץ רב און בראד הגאון רבי ארי' ליב תאומים (א פעטער פון ברוך טעם). ער איז שוין געווען א זקן מופלג (אפשר 87 יאר דענמאלץ). ער איז נפטר געווארען ד' אלול תקצ"א, עס איז דא וואס זאגען ביי די 104 יאר. סוף ימיו ווען ער איז שוין געווען כלוי בבית, ליגט מיר און קאפ אז מען האט אויף גענומען נאך א רב, אן ער זאל וויסען.
עס איז געווען נאך א רב פון בראד, הגאון רבי צבי הירש, איינער פון די רבי'ס פון ישועות יעקב.
הגאון רבי חיים זאב וואלף בורשטין איז געווען רב און ברעזאן, דראהביטש, לינסק, בראד, און נאך די פטירה פון הגאון רבי אברהם חיים אבד"ק זלאטשוב מחבר ספר אורח לחיים און כ"ו שבט תקע"ו איז ער געווארען רב און זלאטשוב.
מיללער האט געשריבן:ר' שלמה קלוגער איז געווען מגיד מישרים אין בראד, ער איז אוועק בשנת תרכ"ט, איך האב נאר דערווייל געשריבען ביז ת"ר וויאזוי עס שטייט אינעם פנקס הנ"ל, און אויך נאר שנעלערהייט די רבנים וואס איך האב פארשטאנען אביסל ארום זיי.
אויך איז געווען רב אין בראד ר' מאיר קריסטינפוליר בעמח"ס יד המאיר, מיר האבן אין באזיץ א ליסטע פון זיינע אייניקלעך, דורך אן אייניקל וואס גיבט זיך אפ דערמיט, זיין זוהן ר' יחיאל מיכל האט אים ממלא מקום געווען אין בראד. [ר' אברהם ברודא איז געווען אין פפד"מ מהאט שוין געברענגט זיין מציבה, חיבר ספר אשל אברהם].
הגאון רבי מאיר קריסניאפולער (א תלמיד פון דער רבי רבי שמעלקא) אבד"ק בראד איז נפטר געווארען דער צווייטער טאג פסח תקע"ה. עס איז דא זייער א שטארקע הספד אויך אים (דאכט זיך מיר פון רבי שלמה קלוגער) וואס ער ברענגט ארויס זיין געוואלדיגע גאונות און צדקות.
נאך זיין פטירה איז אויף גענומען אויף זיין פלאץ אלץ רב און בראד הגאון רבי ארי' ליב תאומים (א פעטער פון ברוך טעם). ער איז שוין געווען א זקן מופלג (אפשר 87 יאר דענמאלץ). ער איז נפטר געווארען ד' אלול תקצ"א, עס איז דא וואס זאגען ביי די 104 יאר. סוף ימיו ווען ער איז שוין געווען כלוי בבית, ליגט מיר און קאפ אז מען האט אויף גענומען נאך א רב, אן ער זאל וויסען.
עס איז געווען נאך א רב פון בראד, הגאון רבי צבי הירש, איינער פון די רבי'ס פון ישועות יעקב.
הגאון רבי חיים זאב וואלף בורשטין איז געווען רב און ברעזאן, דראהביטש, לינסק, בראד, און נאך די פטירה פון הגאון רבי אברהם חיים אבד"ק זלאטשוב מחבר ספר אורח לחיים און כ"ו שבט תקע"ו איז ער געווארען רב און זלאטשוב.
מ'האט אויפגענומען ר' אלעזר לאנדא בעל יד המלך (והגאון מהרש"ק היה לו הרבה דו"ד עמו וחיבר ספר נגדו והדברים עתיקים) נכד הנו"ב, וועלכער איז אוועק בחיי הרב הזקן, מאנכע האבן דאס אנגעגעבן אלס אן הקפדה.
ר' ארי' לייב תאומים מבראד חיבר ספר שו"ת גור ארי' יהודה.
רבינו יהודה לוואי המהר"ל. נולד בווארמס שבאשכנז בשנת רפ"א, אחר חתנותו הלך ללמוד אצל המהרש"ל. אח"כ שישמ ברבנות בפוזין, ובשנת שנ"ט נעשה אב"ד פראג עד פטירתו אלול שס"ט
רבי יום טוב ליפמאן העליר התוספות יום טוב מדייני פראג.
נולד בשנת של"ט, בשנת שנ"ז נעשה דיין בבית דינו של המהר"ל בפראג עד שנת שפ"ה. התוי"ט נעשה אח"כ אב"ד קראקא ושם נפטר בשנת תי"ד
ר' דוד אפענהיים אב"ד פראג בשנת תע"ד
ר' משה יצחק חמיו של היערות דבש נעשה אב"ד פראג בשנת תצ"ז,
רבי יהונתן אייבשיטץ היערות דבש ראב"ד פראג
נולד בשנת ת"נ, תלמיד מהגאון הפנים מאירות, ומר' אברהם ברודא. בשנת תע"ד נתקבל היערות דבש לדיין בפראג, ובשנת תצ"ז נתקבל לראב"ד. בשנת תק"א נתקבל אב"ד מיץ לממלא מקום של הפני יהושע שנעשה אז אב"ד פראנקפורט. בשנת תק"ט נתקבל לאב"ד בשלש קהילות אה"ו (אלטונא האמבורג וואנסבוק), ושימש שם ברבנות עד שנפטר אלול תקכ"ד ומנו"כ באלטונא.
רבי יחזקאל לאנדא הנודע ביהודה.
נולד בשנת תע"ד. משנת תצ"ד ראב"ד בבראד, בשנת תק"ה פסק הנוב"י נגד אחד מהגבירים מקורב "להפאריץ" מפראג, ומתוך כך הוכרח לעזות את העיר (עם עוד שני דיינים: ר' מאיר מרגליות ה'מאיר נתיבים', ור' גרשון קיטאוווער גיסו של הבעש"ט). אז נעשה הנוב"י אב"ד יאמפאל, ובשנת תקט"ו (בחרו את היערות דבש לאב"ד פראג אך לא רצה לעזות את קהילתו באה"ו), אז נעשה הנוב"י אב"ד פראג עד פטירתו בשנת תקנ"ג.
כ'האב געטראפן אין א כת"י בשם "אב"ד פראג מהור"ר נתן סגי נהור", די כתב איז געשריבן געווארן לערך ת"ק לפ"ק. איבער וועם איז די רעדע?
מיללער האט געשריבן:דער שטאט בראד [בראדי, ברודי] אין גאליציע איז אויך איינע פון די עלטסטע גרויסע שטעט מיט רבנים מפורסמים, דער ביה"ח דארט איז צושטערט שועלים הלכו בה, עס ווערט געטאן פעולות דאס אפצוראטעווען, ויה"ר שחפץ ה' בידם יצליח.
איך וועל דא אויסרעכענען טייל פון די גדולי ישראל שמנו"כ בעיר בראד גענומען פונעם פנקס בית העלמין הישן, געדרוקט אינעם חיבור 'ערים ואמהות בישראל' (תשוח"ח להרב"ש הי"ו על אדיבתו)
ר' יצחק קראקאווער אבי משפחת באב"ד [ב"ר בעריש מקראקא בן הרבי ר' העשיל ז"ל] אב"ד בראד, ד' תשרי תס"ה ר' משה בן החכם צבי, י"ג ניסן תפ"ח ר' יעקב באב"ד ב"ר יצחק קראקאוואער הנ"ל, מפרנסי וועד ד' ארצות, כ"ז אלול תק"ח אחיו ר' מרדכי באב"ד נאמן בווד"א, כ"כ סיון תקי"ב ר' משה רוקח אב"ד זלאטשוב וזבארוז בנו של ר' אלעזר רוקח אב"ד אמסטרדאם, ב' כסלו תקי"ד ר' מרדכי סופר בעמח"ס מילי דאבות, י"א אלול תקי"ז ר' בערל שרענצילס מלבוב שהעמיד תלמידים הרבה, ג' אייר תקכ"א ר' שמואל בנו של הפני יהושע ה' סיון תקכ"א ר' יוסף שצקס אב"ד בראד, כ"א טבת תקל"א ר' ישראל סג"ל מזאמושט בעמח"ס נצח ישראל, א חוהמ"פ תקל"ב ר' נתן בנו של החכ"צ [זקן החוות דעת] י' שבט תקל"ח הגה"צ בעמח"ס פני משה על הירושלמי, י"ב טבת תקמ"א ר' חיים צאנזיר מבראד, ו' שבט תקמ"ג ר' שמעלקא ב"ר משה רוקח רב דחייטין בבראד, א דפסח תקנ"ג ר' שמואל אב"ד מאציוב ב"ר חיים צאנזיר, כ"ד אלול תקנ"ד ר' חיים סג"ל לאנדא מפודקאמין [חתן ר' יעקב באב"ד הנ"ל], פורים תקנ"ז האשה מיכל בת מרן הנו"ב, ז' אב תקנ"ח ר' ארי' לייב מפודהייץ אב"ד בראד בעמח"ס לב אריה, ער"ח אדר תקע"ח ר' יעקבקא לאנדא מבראד בן מרן הנו"ב, ב מנ"א תקפ"ב ר' אפרים זלמן מרגליות הבית אפרים, כ"ד אב תקפ"ח ר' אלעזר לאנדא אב"ד בראד בעמח"ס יד המלך, י"א תמוז תקצ"א ר' ארי' לייבוש תאומים אב"ד בראד בעמח"ס גור ארי' יהודה, ד' אלול תקצ"א
דאס איז נאר א טיילווייזע רשימה
מגדולי רבני בראד הי' הג"ר צבי הירש ב"ר בנימין בושקא מזאמשט, בעמח"ס תפארת צבי בסוף ימיו אב"ד אה"ו ושם מנו"כ.
א. ר' משה מרגליות אב"ד טארניגראד, בן הגאון ר' מנחם מענדל מרגליות מקראקא אב"ד פרעמישלא אבי משפחת מרגליות, שהיה לו ח' בנים מזוו"ר וח' בנות מזוו"ש כולם גאונים נפטר כ"ג ניסן תי"ב, ר' משה הי' אביו של הגאון ר' מנחם מענדל אב"ד קראטאשין, שהי' חתן ר' יואל היילפרין אב"ד אוסטרא, ר' מענדל אב"ד קראטאשין נפטר ביום ב' פורים קטן תפ"ט, היה אביו של הגאון ר' אביגדור אב"ד חענטשין אביו של הגאון ר' יוסף מרגליות אב"ד טארניגראד, בנו השני של ר' משה הי' ר' משולם פייביש, ראה להלן ממנו.
ב. ר' עזריאל בן ר' משה הלוי אשכנזי בעל מחבר ספר נחלת עזריאל שנדפס בבפד"א בתנ"א, ע"י ר' שמשון ב"ר חיים משם ראה להלן ממנו, בשנת תמ"ה לאחר פטירתו נכתבה הסכמה מהועד ארבע ארצות על ספרו ומעידים עליו "שהי' תלמיד חכם גדול בתורה ובחסידות והרביץ תורה בישראל בכמה קהלות" וביטלו לכבודו התקנה שהי' להם שלא ליתן הסכמות לספרים חדשים היות שלא נשאר לו תולדות.
ג. ר' שמשון ב"ר חיים ר' מנשיש מלובלין, נשא מרת רעכל בת ר' משולם פייביש מרגליות ב"ר משה אב"ד טארניגראד הנ"ל, בנו הי' הג"ר ארי' לייב אב"ד עיר חדש אביו של הג"ר שמואל אביו של הרה"ק מאפטא.
ד. ר' נתן נטע קאנצינעלנבויגן ב"ר יעקב מלובלין מסכים על ספר נחלת עזריאל בטארניגראד ביום ג' מקץ ת"ן, וחותם בועד ארבע ארצות ביום ח' תשרי שנת תנ"א "ונא' נתן נטע מלובלין חו' ק"ק טרניגראד", בנו היה הגאון ר' ארי' ליב אב"ד סלוצק והוראדנא חתן הגאון ר' זכרי' מענדל בעל הבאר היטב נפטר כ"ט ניסן תפ"ט, בניו היו הגאון ר' נטע אב"ד בראד שנפטר בשנת תקכ"ד והגאון ר' יעקב אב"ד לויצק בעמח"ס כוכבי יעקב, אביהם של הג' ר' יוסף אב"ד ביאלי, ור' חיים אב"ד חעלם.
ה. ר' אליעזר ליפמאן היילפרין אב"ד טארניגראד, בנו של הגאון ר' יצחק אייזיק היילפרין אב"ד טיקטין, ואחיו של הגאון ר' יואל היילפרין אב"ד אוסטראה, בספר לחם הפנים לחתן המגן אברהם ביו"ד סי' ל"ה סק"מ כותב על דין א' בזה הלשון, "בהסכמת מהר"ר אליעזר ליפמן אב"ד ור"מ דק"ק טרניגראד וכ"מ בכת"י הגאון מהר"ר אייזק אב"ד דק"ק טיקטין אביו של ה"ה מהר"ר ליפמן הנ"ל" בניו הי', הגאון ר' ישראל חריף אב"ד אוסטרא וזאסלב, ר' ישעי' אב"ד שעברעשין, ר' יעקב אב"ד קרעשוב, ר' צבי הירש ביאמפלא, ר' שמעון מזוויערז, וחתנו היה ר' אברהם מטיקטין אבי ר' אליעזר ליפמאן אבי הרה"ק רבי ר' אלימלך מליזענסק, בראש ספר שפתי צדיקים במגלת יוחסין כותב המחבר ר' יושע העשיל מרימנאוו, שזקינו ר' ליפא [ליפמאן] היילפרין [הנ"ל], הי' חתנו של הגאון ר' אפרים זלמן שור אב"ד בריסק הוראדנא ולובלין מח"ס תבואות שור, חתנו של השר ר' שאול וואל, ויש שכתבו שהיה חתן ר' יעקב שור אב"ד לוצק ובריסק בנו של ר' אפרים זלמן הנ"ל.
ו. ר' ישראל הלוי אב"ד טארניגראד, בנו ר' שמואל הלוי וואהל אב"ד סקאהל אביהם של האחים ר' ארי' ליב ור' נפתלי הירץ הלוים וואהל, שניהם רבנים בעיר טארניגראד.
ז. ר' יצחק אייזיק, ב"ר יושע אב"ד טאמאשעוו, היה אב"ד בטארניגראד במשך יותר מי"ג שנה, נמצא חתימתו בפנקס ועד ארבע ארצות בועד יעראסלאוו ביום ב' חשון שנת תע"ח, ועוד כמה פעמים באותו ועד, וכן חותם בועד יעראסלאוו של יום ג' תשרי שנת תצ"א, אחיו היה ר' חיים ראב"ד בזאלקווא.
ח. ר' יוסף מרגליות בן ר' אביגדור אב"ד חענטשין, מקודם מו"ץ בק"ק אסטראווצע, ואחר כך נתקבל לרב בטארניגראד, משם מסכים על ספר נצח ישראל ביום ר"ח חשון שנת תק"א, ועל ספר בחינות עולם ביום כ"ד אלול שנת תק"א, ועל ספר תבנית הבית ביום ט' אדר א' שנת תק"ה, אחר כך מילא מקום אביו ברבנות חענטשין, וביום כ"ו אב שנת תקי"א חותם בועד קאנסטאנטין של ועד ד' ארצות "חונה בק"ק חענטשין והגליל", חיבר ספר תבנית אות יוסף שנדפס בפפד"א שנת תקי"ב.
ט. ר' ארי' ליב הלוי וואהל מזאמאשטש ב"ר שמואל הלוי אב"ד סקאהל, ביום כ"ה אדר תקי"א מסכים על ספר ברכת אברהם, נזכר בועד ארבע ארצות בשנת תקי"ג, היה נאמן דבית ישראל בועד ארבע ארצות, חותם ביום ב' חשון שנת תקי"ד בועד יעראסלאוו, וביום כ"ח אב שנת תקט"ו בועד קאנסטאנטין, ושם באותו ועד בי"ז אלול.
י. ר' נפתלי הורוויץ, אולי הוא א' מהנפתלי'ס דלהלן.
יא. ר' נפתלי הירץ הלוי וואהל ב"ר שמואל הלוי אב"ד סקאהל אחיו של ר' ארי' ליב הנ"ל, ר' נפתלי הירץ מסכים על ספר עיר דמשק אליעזר ביום ר"ח אייר שנת תקכ"ו, הי' לו ד' בנים, ר' יצחק איצק מקאריב חותנו של בעל בית אהרן, ר' ליב מלבוב, הרב המופלג הגביר המפורסם (לשון חתנו בספרו) ר' צבי הירש וואהל מיעראסלאב שהי' נקרא "ר' הירש מייטעש" חותן המלך הגאון הישועות יעקב מבתו שרה ונישואיו היו בשנת תקמ"ז, ר' שאול הלוי אב"ד טורבין.
יב. ר' נפתלי הירץ היילפרין בן ר' משה אלחנן היילפרין אב"ד יארמילניץ, פאמארען, זלאטשוב, בן ר' טובי' יחאל מיכל מברעזשאן, חתן הגאון הפני יושע, לו בן ובת, בנו הי' ר' ארי' ליב היילפרין אב"ד יעראסלאוו ובילגוריי אבי ר' אברהם דוד חתן ר' נתן לוו"ש אב"ד לעבערטאוו בן ר' ישכר בעריש אב"ד הנובר בן הפנ"י, ובתו הית' מרת ריזל אשת ר' שרגא פייבל מיעראסלאוו שבתם מרת דרעזל היתה הרבנית אשת הר"ר יוסף אשר ערנבערג אב"ד פרעמיסלא מח"ס דברי אמת, מוזכר במכתב של הרה"ק מצאנז שכתב להנגיד ר' יודל האלענדער בשנת תקפ"ח אודות הרבנות בצאנז, כן כתב בספר עטרת יהושע ובמקום אחר ראיתי שר' יוסף אשר הנ"ל היה חתנו של הר"ר משה אלחנן היילפרין הנ"ל אבי ר' נפתלי הירץ, נפטר בפרעמיסלא בשנת תקצ"א, שוב ראיתי במקום א' שהיה לו לר' נפתלי הירץ בן בשם ר' יחיאל מיכל שהי' חתן ר' צבי הירש אב"ד טשארקאוו.
יג. ר' יצחק הויכגעלערענטער מח"ס זכרון יצחק אב"ד זאמאטשט, כן כותב ר' צבי הירש הלוי הורוויץ, אבל טעה בזה.
יד. הרב הקדוש ר' אלעזר הלוי איש הורוויץ בעל מחבר ספר הקדוש נועם מגדים, ביום י"ח חשון תקמ"ח מסכים על ספר נועם אלימלך, נפטר בשנת תקס"ו בעיר קאזשניץ בנסעו לשם להרה"ק המגיד משם, בתקופתו בשנת תקנ"ז נולד בטארניגראד הקדוש מורינו ר' חיים האלבערשטאם אב"ד צאנז לאביו ר' ארי' ליבוש מטארניגראד.
טו. ר' משה יהושע העשיל ארענשטיין בן הגאון ר' מרדכי זאב אב"ד לבוב, מחבר ספר ים התלמוד, אב"ד פרעמסלא, ובפטירת הנועם מגדים מילא מקומו בטארניגראד, וכבר בי"א תשרי שנת תקס"ז חותם בהסכמה על ספר נתיבות עולם הוא קיצור סמ"ג, נפטר בעיר ראהאטין י"א אדר ב' שנת תקפ"ד, בטארניגראד הי' רבו המובהק בנגלה של הגאון הקדוש מצאנז בילדותו, ובהיות הרה"ק מצאנז בן י"ג שנים סמכו רבו בסמיכת חכמים.
טז. ר' חיים אלעזר וואקס מקאליש נולד בטארניגראד בשנת תקפ"ב לאביו ר' אברהם יהודא ליבוש, הי' חתנו של ר' משה יוסף האלבערשטאם מזבאראוו אחיו של הרה"ק מצאנז, שימש כרב בטארניגראד משנת תר"א, ובשנת תרכ"א נתקבל לרב בקאליש עד שנת תר"ם בערך, ובשנת תרמ"ד נתקבל לרב בעיר פיעטרקוב, מחבר ספר נפש חיה, נפטר בקאזשניץ ליד קאליש ביום ל' סיון שנת תרמ"ט, ונקבר בקאליש, חתנו ר' יוסף קאליש.
יז. ר' יעקב תאומים נולד בשנת תקצ"ג לאביו ר' אפרים אב"ד קריסנאפאלי, נסמך להוראה בן י"ח מהשר שלום שאמר עליו שנמצא אצלו תורה ויר"ש, אב"ד ווילקאטש בשנים תר"כ-תרכ"ג, ואח"כ אב"ד בטארניגראד שבפולין-רוסיא, ואחר כך עבר לשמש ברבנות בעיר קאלימייע למלאות מקום הרה"ק ר' הלל קאלימייער, נולד לו בשנת תרל"ט בנו חיים צבי מו"ל "זכרון לראשונים" לתולדות רבני קאלימייע, ר' יעקב נפטר בקאלימייע בל' ניסן שנת תרס"ח.
יח. ר' משה נפתלי קנצינלנבויגין ב"ר אברהם החסיד קנצינלנבויגין אב"ד טירספאלע ושידלאווצע, ב"ר יואל אב"ד קאמיראווקע, ב"ר אברהם אב"ד סלוצק ובריסק רבו של הגר"א, ב"ר דוד אב"ד קיידן, בן הגאון הכנסת יחזקאל, ר' משה נפתלי הי' נקרא הצדיק מקשעשיוו, שימש כרב בטארניגראד משנת תר"ז עד פטירתו ביום י"ג ניסן שנת תרכ"ז, נזכר בשו"ת דברי חיים ח"ב ביו"ד סי' ק"ל, אהע"ז סי' קנ"ז.
יט. ר' ארי' לייב טייכער לבית קנצינעלנבויגין, בן ר' אברהם יעקב, בן בתו של הגאון ר' משה נפתלי קנצינלנבויגין אב"ד שם הנ"ל, ומילא מקומו בטארניגראד אחר פטירתו למשך ס"ח שנה משנת תרכ"ז עד שנת תרצ"ה.
א. ר' יצחק אייזיק ב"ר חיים כ"ץ אב"ד ראוונע, חתן ר' לייביש אב"ד קרעמניץ, אביו ר' חיים היה בנו של ר' פנחס יצחק כ"ץ אב"ד פולדא וקרעמזיר בנו בכורו של הגאון ר' נפתלי כ"ץ בעל סמיכת חכמים, וחותנו של ר' חיים כ"ץ היה ר' יצחק מעיר רישא שהיה נקרא ר' איצק ר' אשר'ש על שם חותנו, וראיתי בספר "הלכה פסוקה" להר"ר טודרוס ב"ר צבי הירש מעיר ראוונע שנדפס בעיר טורקא בשנת תקכ"ה, שביום כ"א סיון שנת תקכ"ג הסכימו שני גאונים מעיר ראוונע על הספר והם, הרב ר' יצחק אייזיק, והרב ר' חיים ב"ר שמואל מבראד, ואולי ר' יצחק אייזיק הוא הנ"ל שהי' אב"ד ראוונע.
ב. ר' חיים בן ר' שמואל הלוי אלעסקער מבראד, הי' מתלמידי המגיד ממעזריטש, מגיד מישרים בעיר אוסטרא, ואח"כ נתקבל למגיד מישרים [ורב?] בעיר ראוונע, אחיו הוא הגאון ר' זאב וואלף בעל מחבר ספר חידושי ר' זאב הלוי מגיד דק' טארנאפאל ואח"ב בזאלקווא, ובסוף ימיו עלה לירושלים ושם נפטר, ר' חיים מסכים מעיר ראוונע על ספר הלכה פסוקה בשנת תקכ"ג כנ"ל.
ג. הרה"ק ר' אהרן ב"ר שמואל הכהן אב"ד ראוונע, מתלמידי הבעל שם טוב, יסד הביהכ"נ להחסידים בעיר ראוונע, ויש דעה שהוא הביא את המגיד להבעש"ט, בסוף ימיו עבר לטורטשין ונפטר בשנת תקמ"ט, חתנו הי' הגה"ק ר' יוסף יוסקא הלוי מראוונע בעל מחבר ספר הקדוש יסוד יוסף, מתלמידיו של המגיד הקדוש ממעזריטש ומהרה"ק ר' מיכל'ע זלאטשובער, והיה לכאורה חתנו של הרב הגאון המפורסם מוהר"ר יעקב יצחק הויכגעלערנטער אב"ד ור"ם דק"ק זאמושטש אביו של הגאון בעל משנת חכמים, וראיתי בספר שבחי הבעל שם טוב אות ... מספר הכותב מעשה שהלך הרה"ק ר' פנחס קאריצער עם הרב דק"ק ראוונע, לקבץ מעות לצורך פדיון שבוים לאיש א' שהי' קרוב לשניהם, ובדרך הילוכם עברו את עיר קאמינקע והי' שם אז הבעש"ט הקדוש והחליטו לילך אצלו בענין הצדקה הנ"ל, עיי"ש באריכות כל המעשה, וברור הדבר שעליו הכוונה אף שלא זכר שמו ר' אהרן, ומזה שהי' בידידות ובקירבות עם הרה"ק ר' פנחס קאריצער ושהי' מתלמידי הבעש"ט שהלך לקבל פני רבו שם, (וכתבתי זאת מפני שראיתי בספר שבחי הבעש"ט החדש שי"ל עם הוספות מהרב כהנא שלא ידע מי זה הרב דק"ק ראוונע ומפני זה ציין בסוגריים שהוא הרב המגיד דק"ק ראוונע וממעזריטש, וטעה בזה, שבעל השבחי הבעש"ט בכל פעם שמביא את המגיד מתארו "הרב המגיד הגדול" או "הרב המגיד" סתם ממש בכל הספר כולו, וגם כותב "ממעזריטש" או בלי זה, וכאן כתב רק "הרב דק"ק ראוונע" כמו שדרכו לתאר מי שמשמש כרב בעיר בכל ספרו עיין בה ותמצא כדברי).
ד. ר' מנחם מענדל ביק ב"ר משולם פייבש ביק אב"ד לענטשנא, ר' מנחם מענדל נמנה בין תלמידי המגיד ממעזריטש, נשא את מרת הינדא בת ר' יוסף טשארטקובער מבראד בנו של ר' מרדכי אב"ד יארטשוב בן הרב הגדול ר' יוסף חריף בן ר' אביגדור אב"ד טרעמבאוולע בן ר' משולם פייבש אב"ד קראקא, בנו הי' הרה"ג ר' שאול ישכר בער ביק אב"ד מעזיבוז חתן ר' צבי ארי' הכהן ראפאפארט אב"ד מעזיבוז, ר' שאול ישכר בער ביק החזיק ברבנות מעזיבוז הוא וזרעו אחריו כל הדורות עד המלחמה, וגם אחר כן עד ימינו אלה היום.
ה. ראיתי כותבים [?] שלר' משה אלחנן היילפרין אב"ד זלאטשוב היה לו בת בריינדל אשת ר' שמאי באוסטרא בן הגאון אב"ד ראוונע, צריכים לעיין על מי הכוונה.
ו. ר' משה יהושע אב"ד טוטשין ראוונע, גרידץ, ראוויטש, שטרים, אביו של החסיד המפורסם ר' זכרי' מענדל מיעראסלאוו מתלמידי הרה"ק רבי ר' אלימלך.
ז. ר' איסר אב"ד ראוונע בשנות תק"פ בערך, נזכר כמה פעמים בשו"ת מים חיים לר' חיים הכהן ראפאפארט אב"ד אוסטראה, ומתארו בסי' ע"ו בשבחים גדולים וקורא אותו "ישיש".
שלא לטעות עם טורבין שבבעהמען - ששם הי' רב ר' אברהם שמואל בן ר' יצחק בכרך מבומסלא, הוא נולד בשנת של"ה בעיר בומסלא שבמדינת בעהמען, למד תורה אצל הגאון המהר"ל מפראג, ואצל חתנו של הנ"ל ר' יצחק כ"ץ, רבו הזאת נתן לו [בזווג שני] את בתו החשובה מרת חוה המפורסמת בחכימותה ובחסידותה, מקודשם הי' דרשן בפראג, ואחר כך היה אב"ד בקהלת טורבין, ואח"כ בקעלין, ובפוהרליץ, ומשנת שס"ח נתקבל לאב"ד בווירמייזא, לאחר הגירוש בווירמייזא בשנת ש"ע הלך בגולה ונעשה חולה ונפטר ביום כ"ז אייר שנת שע"ה בעיר גראנסהיים בהיותו בן ארבעים שנה, ומנו"כ בעיר אלשבאך, בספר נפשות צדיקים (פפד"ם תרט"ו מספר עשרים) נמצא נוסח מצבתו, בנו ר' משה שמשון אביו של הגאון המפורסם ר' יאיר חיים בכרך בעל החות יאיר.
--------------
א. ר' שמעון וואלף בן ר' דוד טעבלה אויערבאך חתן המהרש"ל, היה אב"ד בטורבין ואח"כ בלומבלא, ואחר כך בלובלין, ואח"כ בפרעמיסלא, ובשנת שפ"ה נתקבל לרב בפוזנא עד שנת שפ"ט, ואח"כ בווין ואח"כ בפראג ושם נפטר ביום י"ז חשון שנת שצ"ב, חתנו ר' אליעזר ליפמאן היילפרין.
ב. ר' מנחם מאניש בנו של הגאון ר' יצחק חיות אב"ד לבוב, קראקא, ופראג, מח"ס אפי רברבי, שיח יצחק, פני יצחק, ר' מאניש בנו היה אב"ד בטורבין, ואח"כ בשידלוב, ואח"כ בשנת שע"ז נתקבל לרב בווילנא ונפטר שם ביום ח' אייר שנת שצ"ז, בניו, ר' יעקב, ר' שמשון, חתנו הר"ר יוסף הורוויץ.
ג. ר' יצחק בן ר' אור שרגא פייבל מקראקא, היה אב"ד בטורבין, חותם ביום כ"ג אלול שנת ת"ל ביריד יעראסלאוו בועד ארבע ארצות, ובי"א תשרי שנת תל"ב חותם ביריד יעראסלאוו על ספר נחמות ציון שנדפס בפראנקפורט דמיין, ועל ספר דברי שמואל מסכים בועד פינטשוב בשנת תל"ג, והספר נדפס באמשטרדם בשנת תל"ח.
ד. ר' מאיר בן ר' יוסף יאסקא כ"ץ, אב"ד טורבין, חותם בועד בלובלין ביום ה' אייר שנת תל"ח, ושם בד' סיון, וביום כ"ו אלול שנת תמ"ז חותם בועד יעראסלאוו.
ה. ר' זכרי מענדל אב"ד בביהכ"נ הגבוה בקראקא מקום אביו, ואח"כ נתקבל לרב בטורבין ואח"כ בבעלז, בעל מחבר ספר המפורסם באר היטב על שו"ע יו"ד וחו"מ, בנו של הגאון המפורסם ר' ארי' ליב אב"ד קראקא הנקרא "דער הויכיר רבי ר' ליב", חותם ביום כ"ז אלול שנת תמ"ח בועד יעראסלאוו, וכן חותם בועד יעראסלאוו בי"ז תשרי שנת תמ"ט, ביום ב' אב שנת תמ"ט חותם בועד בהסכמה להמחבר ספר ספר צפנת פענח החדש שנדפס בשנת תנ"ד, חותם שם ר' זכרי' מענדל בזה"ל, "ונאם זכרי' מענדל בא"א המאור הגדול מהור"ר אריה ליב זצ"ל החונה בק"ק טורבין ולע"ע בק"ק בעלז" שאז נתקבל לרב בבעלז.
ו. ר' משה ב"ר צבי הירש סג"ל חותם ביריד יערסלב ביום ט תשרי תנ"ח, על ספר כבוד חכמים שנדפס בוויניציאה שנת ת"ס, ובט' ניסן שנת תע"א מסכים על ספר מכתב אליהו שנדפס בהמבורג בשנת תע"ה.
ז. ר' עזריאל ב"ר בנימן מסכים ביום כ"א תמוז שנת תפ"ב, על ספר זרע ישראל שנדפס בווילהמרשדורף שנת ת"ץ.
ח. ר' נתן נטע הסכמתו בשנת תק"א על ספר ויקהל משה שנדפס בזאלקווא באותו שנה, ובשנת תקכ"ג על ספר אסיפת יהודה.
ט. ר' אלעזר הלוי לאנדא בנו של הרב הגאון ר' יוסף הלוי לאנדא אב"ד קלויז אפטא, ואח"כ אב"ד במעזריטש, פרנס ומנהיג של גליל קראקא, ב"ר יחזקאל הלוי לאנדא בנו של המפורסם ר' הירש וויטשעס אבי משפחת לאנדא, ר' אלעזר הי' חתן הגאון ר' יעקב יצחק הויכגילערנטער אב"ד זאמאשטש, היה לו בן שממנו נולד נכדו ר' אלי' לאנדא אב"ד טורבין, חתניו ר' יצחק הויכגעלערענטער אב"ד זאמאשטש מחבר ספר זכרון יצחק בן המשנת חכמים, ור' אברהם יעקב גילערטער אב"ד טישעוויץ ב"ר משה אב"ד טאמעשאוו בן הגאון ר' צבי הירש בושקא מח"ס תפארת צבי, נודע בהסכמתו היקרה על ספר שבחי הבעש"ט דפוס לאשצוב.
י. ר' נח שמואל ליפשיץ בן הרב ר' יהודא ליב ליפשיץ אבד"ק בלאשקע ובאפאטשנע ושם מנ"כ, ר' נח שמואל נולד בשנת תק"ם, ובשנת תקנ"ח בהיותו בן י"ח שנה נתקבל לאבד"ק טורבין, ואח"כ הי' אב"ד בעיר בעזין, ושם נפטר ביום כ"ט טבת שנת תקצ"ב והובא לקבורה בעיר שעפס, הי' מגדולי תלמידיו של החוזה מלובלין זצ"ל, ספרו דברי שמואל על מס' שבת נדפס בלאדזש שנת תרפ"ז, גם הוציא לאור ספר המכריע מהראשון התוס' רי"ד עם פירוש זר זהב ומנחת יהודה, בנו ר' ישראל צבי ליפשיץ מקאזמיר ומנ"כ בעיר וויערשוב.
יא. ר' שאול הלוי וואהל נולד לאביו הרה"ג ר' נפתלי הירץ הלוי וואהל אבד"ק טארניגראד, שהי' בן הרה"ג ר' שמואל הלוי אב"ד סקאהל, בן הרה"ג ר' ישראל הלוי אב"ד טארניגראד, ר' שאול נתקבל לאב"ד בק"ק טורבין, ובסוף ימיו [כבר בשנת תקפ"ב כמבואר בספר זכרון יצחק שנדפס באותו שנה], עבר לדור לעיר זאמאשטש במקום שני בניו שדרו שם בניו והם, הא' ר' ישראל איסר חתן הרב ר' יצחק הויכגעלערענטער אב"ד זאמאשטש מח"ס זכרון יצחק, והב' הרב הגאון ר' משה [יושע העשיל] הלוי וואהל, נולד לאביו ר' שאול בשנת תקנ"ז, היה מגדולי תלמידי הגאון הישועות יעקב בלעמבערג, נתקבל לאב"ד בזאמאשטש אחרי פטירת מחותנו ר' יצחק הנ"ל בשנת תקפ"ז, וראיתי בספר טהור רעיונים שנדפס בווארשא בשנת תרנ"ו נמצא הסכמה מר' משה בזאמאשטש בשנת תקצ"ז, חותם שם "הק' משה הלוי וואהל בהרב האבד"ק טורבין" בשנת תרי"א מסכים על ספר בית משה, בשנת תרכ"ז מסכים על ספר שמן המור, בשנת תרכ"ח מסכים על ספר לקוטי מהרי"א, ר' משה נפטר בזאמושטש ביום י"ג ניסן שנת תרל"ג בן ע"ו שנה, ר' שאול נפטר בזאמושטש ביום ג' אב שנת תקצ"א.
יב. ר' ארי' יודא ליביש איגרא, נשא את מרת בריינדל בתו של ר' צבי הירש מאנדלסבורג, אמה של מרת בריינדל היתה האשה החשובה מרת שרה חוה בתו היחידה של גאון הדור רבי ר' משולם איגרא ורק ממנה נשאר לר' משולם זרע של קיימא, ר' ארי' ליביש היה מקודם רב בעיר גריצא, ואחר כך נתקבל לרב בעיר טורבין, ובסוף ימיו נתקבל לרב בעיר זאלישטשיק, הסתופף בצל הרב הקדוש הדברי חיים מצאנז, השאיר אחריו בן גאון גדול צדיק וקדוש, הוא הרב הצדיק ר' אברהם יוסף איגרא אדמו"ר מזוואלין וקשאנוב חתנו של הרה"ק ר' מרדכי'לע נאדבורנער, אף הוא היה נוסע להדברי חיים, וכשהדפיס בשנת תרל"ג אחר פטירת אביו את הספר של זקינו הג"ר משולם בשם "איגרא רמה" קיבל הסכמה חשובה מהרה"ק מצאנז, וידוע המעשה שהדברי חיים שאל אותו פעם אחת שיספר לו מזקינו דבר וענה הנכד שבשעת תפלת שמו"ע הכה עצמו בראשו שיוכל לכוין בתפלתו ולא יהרהר בתורה מרוב עוצם דבקותו בהתורה.
יג. ר' אלי' הלוי לאנדא אב"ד טורבין נכדו של הגאון המפורסם ר' אלעזר הלוי לאנדא אב"ד טורבין, שימש כרב בטורבין משך ארבעים שנה משנת תר"ל עד תר"ע, בנו ר' יוסף צבי מאסטראווצע מחבר ספר אמרי יוסף על רות נדפס בווארשא שנת תרמ"ח, וספר ברכת יוסף עה"ת נדפס בווארשא תרנ"ט.
יד. ר' יעקב ליב ווייסבראט ביום ה' שופטים שנת תרמ"ו מסכים על ספר אלה המצות שנדפס בווארשא תרמ"ז.
טו. ר' מרדכי מאיר (ווייסברויט), בשנת תרצ"ח מסכים מטורבין על ספר ובחרת בחיים שנדפס בטארנאפאל באותו שנה.
א. ר' יהושיע העשיל הלוי איש הורוויץ ב"ר מניס מלבוב, מסכים ביום ו' תמוז שנת תקכ"ב, על ספר אסיפת יהודא שנדפס בפראנקפורט דאדר שנת תקכ"ג.
ב. ר' אלכסנדר סענדר מייזליש מאפטא, מתחלה היה אב"ד בעיר וואייסלאוויץ, וביום ו' תמוז שנת תקכ"ב, מסכים מוואייסלאוויץ על ספר אסיפת יהודא שנדפס בפראנקפורט דאדר בשנת תקכ"ג, ואחר כך נתקבל להיות רב בעיר דאמבראווע, וראיתי שטר מקהלת דאמבראווע משנת תקל"ט השטר מתחיל בזה הלשון "יקר סהדותא ניתן מאתנו האלופי מנהיגי הקהלה ואבד"ק יצ"ו, חתום עליה האב"ד, ופרנסי הקהלה, וזה לשון האב"ד בחתימתו, "הק' אלכסנדר סענדר מייזליש מאפטא אבד"ק הנ"ל".
ג. ר' צבי הירש אב"ד דאמבראווע משנת תק"ס. [כך ראיתי כתוב, אבל הם כיוונו על אבי הרה"ק ר' מרדכי דוד משם, וכבר נודע שהיא טעות].
ד. ר' אברהם אלחנן בן יהודה אב"ד פלאנטש, תלמידו של הקדושת לוי, מחבר ספר ברכת אברהם נדפס בווארשא תר"ל, בה נעתק מכתב מהחוזה שלא ילך לקהלת דאמבראווע רק לפלאנטש וכן נתקבל לרב אז בפלאנטש נפטר בתקצ"ה זקן ושבע ימים.
ה. ר' שבתי ראפאפארט, בכ"ג טבת שנת תרל"ב מסכים על ספר זכרון צבי מנחם נדפס בפרעמישלא שנת תרל"ג.
א. ר' אליהו בן הרב הגאון מרגליות אב"ד קארעוו בעל מח"ס שו"ת הר הכרמל, הר"ר ארי' מרדכי ראבינאוויץ אב"ד קארעוו כותב שראה בפנקס הישן של החברא קדישא נמצא כתוב תקנה שלא ילכו אל הרב לשאול שאלות על ריאות דרך מקום קבורתו של הרב הר הכרמל מפני כבודו, שהוא החמיר בכמה דינים ולכן לא רצו להקל נגדו ולעבור דרך קברו.
ב. הגאון הקדוש ר' אברהם אביש נולד לאביו ר' צבי הירש [אב"ד אלטשטאט ומעזריטש ונפטר שם בי"ד תמוז שנת תצ"ד], בעיר מעזריטש דליטא בשנת ת"ן בערך, ר' אביש היה אב"ד בהרבה קהלות והם, וואין, ווישניץ, ליקאווע, יאנעוו דליטא, מעזריטש דליטא, ליסא, ריטשוואל, ונתקבל לק"ק קארעוו, ובסוף ימיו נתקבל לרב בעיר פראנקפורט דמיין ושם נפטר ביום י"א תשרי שנת תקכ"ט, חיבר ספר ברכת אברהם על מסכתות הש"ס נדפס בווארשא שנת תרמ"א, ושם בהקדמת ספרו כותב ר' דוב בעריש ביאלא שהרה"ק ר' אברהם צוה להדליק בבית הכנסת שלו י"ג נרות על העמוד של הש"ץ, ופעם אחת עבר שם דרך עירו המגיד מקאזניץ וראה את הנרות שהדליק ר' אברהם אביש ענה ואמר שרואה שאור גדול יוצא מהם.
ג. ר' יעקב אהרן מחבר ספר בית יעקב על התורה תלמידו המובהק של החוות דעת וגם מתלמידי הרה"ק היהודי, והר"ר בונם והרה"צ מווארקא והרה"ק מקאזמיר ומביא בספרו הרבה דברי תורה ששמע מרבותיו.
ד. ר' ארי' יודא ליביש איגרא, אשתו מרת בריינדל בתו של ר' צבי הירש מאנדלסבורג, ואמה מרת שרה חוה בתו היחידה של הגאון הדור רבי ר' משולם איגרא, ר' ארי' ליביש נתקבל לרב לעיר קוראב בשנת תקצ"ו, והיה שם עד שנת תר"ב שאז נתקבל לרב בעיר גריצא ואח"כ בעיר טורבין ואח"כ בעיר זאלישטשיק, נפטר בשנת תר"ל בערך.
ה. הר"ר א' מסלטוסק? סיפר כי כשהיה בווארשא בא לבקר אצל החידושי הרי"ם הרב מקאריוו שהיה נכד הפני יושע, והיה בקי בכל אבן העזר עם החלקת מחוקק ובית שמואל, והחידושי הרי"ם שאל אותו כמה שאלות ואכן ראה כי כנים דבריו וידע אותם כולם בעל פה, שש"ק ח"ג נב. לברר מי זה?
ו. ר' שמואל צבי לערינמאן, נמצא הסכמתו על ספר נפלאות חדשות שנתן ביום ו' ראה תרמ"ז הספר נדפס בפיעטרקוב בשנת תרנ"ז.
ז. ר' יחיאל גאלדבערג שימש כרב בקארעוו ארבעים שנה, בניו, ר' שמואל מענדל, ר' חיים, והרה"ג ר' אלימלך הגאב"ד דק"ק קאמינקא, ור' שלום.
ח. הר"ר ארי' מרדכי ראבינאוויץ, בן הגאון ר' יעקב אהרן אב"ד אסטראווע ב"ר ארי' מרדכי ב"ר יושע אשר מפאריסאוו בנו של היהודי הקדוש, נסמך להוראה מהגאונים דבריסק ומליקאווע ומלובלין מר' יצחק פייגענבוים מר' פתחי' הארינבלאס דומ"ץ ווארשא, נשא את בתו של רבו הגאון ר' יונתן אייבשיץ אב"ד לאשיץ מח"ס תפארת יהונתן [שהדפיס חתנו ר' ארי' מרדכי בירושלים בשנת תרצ"ד], דר בלאשיץ אחר חתונתו ונתקבל לשמש שמה כראב"ד העיר, ואחר כך נתקבל לרב בעיר קאסיב, ואחר כך נתקבל לרב בעיר קארעוו, חיבר ספר היהודי וכליל תפארת וזכותא דאברהם, נסע לארץ ישראל והיה דירתו בעיר בני ברק ונתקבל לשם כרב הראשון של העיר החדש, ומשם עבר לירושלים והי' שם רב בשכונת בתי ווארשא.
ט. ר' אלימלך גוטערמאן, בן הגאון האב"ד יאנווצה, הוא היה הרב האחרון שלפני החורבן ונעקדה"ש הי"ד.
שם הי' ג"כ הרה"צ ר' שמואל מקארוב זי"ע. ותלמידו הרה"צ ר' נח מקאריוו בעל מח"ס קב חן שהי' מקודם תלמיד החוזה מלובלין. ואחר פטירתו דבק בהרה"צ ר' שמואל מקארוב ואחר פטירת ר' שמואל נסע להרה"צ ר' עזריאל יצחק משה אב"ד בעלזיץ תלמיד החוזה.
יוסף שרייבער האט געשריבן:איינער האט שוין אמאל געהערט פון ר' אריב ליב גאליצענשטיין אב''ד סאלאק (לכאורה זה סאלוק או נעמעש-סאלוק, שניהם בהונגריה) והגליל בשנת תקצ''ה?
יאך שטאם פון די 'גליצנשטיין' משפחה, אבער זיי זענען פון פולין, קאליש געגנט (הרב שמעון גליצנשטיין שהיה גבאי אצל הרב קוק, היה דודי)
הגה"ק ר' אשר אנשיל הלוי יונגרייז זצ"ל בעל מנוחת אשר הי' אב"ד בטשענגער תקצ"ד-תרל"ד בנו הגה"ק ר' אברהם הלוי יונגרייז זצ"ל הי' אב"ד בטשענגער תרל"ד-תרס"ד בנו הגה"ק ר' אשר אנשיל הלוי יונגרייז זצ"ל הי"ד הי' אב"ד בטשענגער תרס"ד-תש"ד בנו הגה"ק ר' אלעזר ארי' הלוי יונגרייז זצ"ל הי' רב הצעיר בטשענגער תרצ"ב-תש"ד ואחר מלחמה אב"ד בטשענגער
ווילוויסן האט געשריבן:שם הי' ג"כ הרה"צ ר' שמואל מקארוב זי"ע. ותלמידו הרה"צ ר' נח מקאריוו בעל מח"ס קב חן שהי' מקודם תלמיד החוזה מלובלין. ואחר פטירתו דבק בהרה"צ ר' שמואל מקארוב ואחר פטירת ר' שמואל נסע להרה"צ ר' עזריאל יצחק משה אב"ד בעלזיץ תלמיד החוזה.
אודות נכדי הצדיק מקארוב. בספר אביו דברי פנחס להגאון מגראסווארדיין מספר בנו ר' אהרן צימעטבוים, על משפחת חותנו-חמותו ר' שלמה ווארשויער אב"ד באטאשאן ראמעניע, בין הדברים כותב שחמותו מ' שרה [היתה גם דודתו בהיותה בתו של הרב דקרעניץ] היתה אשת ר' שלמה ווארשויער-ווארשעווער אב"ד באטאשאן רומעניע, בן הצדיק ר' נח ווארשאווער, [וזוגתו מ' יענטא] 'ממשפחת' ר' מאיר'ל פרימישלאנער 'הגדול'. ונכד הגה"ק הרה"צ ר' נח מקארוב בעמח"ס קב חן, ומאריך בשבחו. ומאריך בשבח חותנו ר' שלמה אב"ד באטאשאן, שכשהי' בן יח הי' כבר בקי בש"ס, נפטר בדמי ימיו בן ל"ט שנה, והניח ז בנים אחריו.
א) רבי מרדכי ליפשיץ אב"ד צעהלים (בערך בין השנים תל"ב תל"ח) יליד פראד בשנת תל"ח עבר לשמש ברבנות בעיר באמבערג עד לפטירתו ז' תשרי תמ"ו
ב) רבי בנימין ב"ר ארי' לייב דומ"ץ צעהלים (נמצא חתימתו ביום ח' אלול תפ"א)
ג) רבי דוד טעביל גינצבורג דיין ורב בצעהלים (בשנת תפ"ג נמצא חתימתו כדיין ובשנת תפ"ה חותם עצמו רב בצעהלים)
ד) רבי חיים ב"ר יעקב אשכנזי מפרוסטיץ אב"ד צעהלים (בין השנים ת"צ תק"ח)
ה) רבי אהרן לייב האמבורגער חלפן אב"ד צעהלים (בין השנים תקי"א תקמ"ב) נפ' ט' תמוז תקמ"ב ומנו"כ שם
ו) רבי לוי פאללאק אב"ד צעהלים (בין השנים תקמ"ג תקמ"ז) יליד מאטערסדארף ותלמיד הנודע ביהודה, מחבר ספר עמודי שיטים לבית הלוי, אח"כ נתמנה לאב"ד טריטש ובשנת תקנ"ט נתמנה לאב"ד קהילת שטאמפי ושם החזיר נשמתו ליוצרו ביום ז' חשון תקס"ז ולא השאיר אחריו זש"ק
ז) רבי יואב ב"ר ירמי' ראזענבוים אב"ד צעהלים (בין השנים תקנ"א תקנ"ח) מאושפצין, מח"ס שערי בינה וחן טוב, בשנת תקנ"ח עבר לקראלי ועמד שם בראש ביהמ"ד המנוח הקצין המפורסם הר"ר עוזר, בשנת תקס"א נתמנה לאב"ד אונסדארף ובשנת תקס"ח מילא את מקום אביו בסאנטוב ונתמנה לאב"ד ושם נפטר ביום ד' סיון תק"ע
ח) רבי מאיר קיצע דיין ומו"צ בק"ק צעהלים בשנת תקנ"ח
ט) רבי משה סג"ל גלוגא אב"ד צעהלים משנת תקנ"ח עד לפטירתו י"ב תשרי תקצ"ה מח"ס חוט המשולש בשערים ועוד ספרים, נמצאים תשובות אליו בשו"ת חת"ס.
י) רבי ישראל ליפשיץ נתמנה בשנת תקפ"א לדיין ומורה הוראה בעת שייעדר הרב, ובשנת תקפ"ד נתמנה לאב"ד קעסטהעלי נפ' בדמי ימיו בן מ"ו שנה ה' חשון תקפ"ט
יב) רבי נתן פריידער אב"ד צעהלים מחבר ספר צמח השדה היה יליד צעהלים, אביו רבי מאיר היה החזן ונאמן הקהילה, והוא שימש מקודם בדיינות בקהילה ועם פטירת האב"ד רבי משה סג"ל גלוגא בשנת תקצ"ה מילא את מקומו ונתמנה לרב, אבל בשנת תקצ"ט עזב את צעהלים משום מעשה שהי' שהשופט החזיר שוחט אחד למשרתו אחר שהרב אוסרו והיו מבני הקהילה אשר אכלו משחיטתו, ע"כ עלה על הבימה בשבת שלאחריו והכריז ברבים, הנה אסרתי את השוחט ואליו השופט התירו כנראה שהנכם נותנים יותר אימון לדברי השופט לכן דעו נא שמהיום והלאה איננו רב שלכם. מיד במוצאי שבת שכר עגלה ולקח את בני ביתו וכל מה שיש לו ועזב את עיר מולדתו וישב בעיר טשארנא בבית הגביר הנגיד ומנהיג רבי שלמה געשטעטנער (חותנו של רבי עמרם גרינוואלד זצ"ל אביו של הערוגת הבשם) אשר החזיקו על שלחנו שנים רבות עד שנתמנה שם לאב"ד טשארנא. נפ' בעיר הבירה וויען י"ט אלול תרי"ז והובא למנוחות בעיר מולדתו צעהלים ליד קברי אבותיו.
יג) רבי מנחם כ"ץ פרוסטיץ אב"ד צעהלים תלמיד החתם סופר והי' אב"ד בק' ראגינדארף ונתמנה לאב"ד בצעהלים בשנת ת"ר ושימש ברבנות למעלה מיובל שנים עד לפטירתו ביום ט"ז אדר א' תרנ"א לפ"ק
יד) רבי דוד פרידמאן חתן רבי מנחם כ"ץ פרוסטיץ אב"ד צעהלים הוכתר בשנת תרל"ה כדיין בקהילה וסייע רבות לחותנו האב"ד בניהול ישיבתו ועניני הקהילה, ואחר פטירת חותנו בשנת תרנ"א נתמנה למלאות את מקומו כאב"ד צעהלים וראש הישיבה. נפטר פתאום בתוך לימוד השיעור בישיבה ביום ב' דר"ח אדר תרס"ו
טו) רבי מרדכי ראטטענבערג חתן רבי דוד פרידמאן אב"ד צעהלים שימש כדיין בקהילת צעהלים תחת חותנו האב"ד, הוא הי' תלמיד רבי שלמה מבאבוב בעיר ווישניצא ואח"כ למד אצל הערוגת הבשם בעיר קליינווארדיין ולבסוף אצל רבי דוד פרידמאן בצעהלים עד שלקחו לחתן עבור בתו. בשנת תרס"ה נתמנה לאב"ד וואדאוויץ בגאליציען ולפני לויתו של חותנו הוכתר ע"י קהלת צעהלים למלאות את מקומו ברבנות צעהלים אבל למעשה לא קיבל את הרבנות ונשאר אב"ד בוואדאוויץ, בשנת תרע"ב נתמנה לראב"ד באנטווערפן, ואחר פטירת רבי נח צבי אולמאן אב"ד אנטווערפן בשנת תרע"ו נתמנה למלאות את מקומו. נהרג על קידש השם באוישוויץ יחד עם בני קהלתו אסרו חג שבועות תש"ד הי"ד.
טז) רבי משה קליין מח"ס ויקהל משה וזכרון ש"י (ב"ר אלי' אב"ד האלמין ב"ר שמעלקא סעלישער בעל צרור החיים) חתן רבי דוד פרידמאן אב"ד צעהלים, הי' תלמיד בעל שבט סופר אב"ד פרעשבורג, שימש כדיין בקהילת צעהלים תחת חותנו האב"ד עד שנת תר"ע, אז נתמנה לאב"ד בקהילת רעטע ובשנת תרע"ח עלה לכהן כרב ומורה בבית המדרש של משפחת הגבירים לבית אולמאן (משפחת אבי אמו בעל יריעות שלמה ממאקאווא) בגראסווארדיין. נהרג עקד"ה באוישוויץ ביחד עם רוב בני משפחתו ביום ב' דשבועות תש"ד.
יז) רבי אליעזר דוד גרינוואלד אב"ד צעהלים משנת תרס"ז שימש מתחילה כדמו"ץ בסערדיהעל, ובצעהלים שימש ברבנות עד שנת תרע"ב ואז עבר עפ"י עצת הרה"ק מהרי"ד מבעלזא זי"ע לשמש ברבנות באויבער ווישיווא ומשם נתמנה בשנת תפא"ר לפאר ברבנות בק' סאטמאר. נפטר בן ס"א שנים בקהילת סאטמאר בלי להשאיר אחריו זש"ק בר"ח סיון תפר"ח לפ"ק.
יח) רבי יעקב יחזקי' גרינוואלד אב"ד צעהלים בן הערוגת הבשם אחיו של רבי אליעזר דוד גר"וו הנ"ל נתמנה לאב"ד בשנת תער"ב כשעזב דודו את כס הרבנות שם, שימש בתחילה כאב"ד ליקוב ובצעהלים שימש משנת תער"ב עד תרפ"ג אז נתמנה לאב"ד הוניאד עד שבשנת תרפ"ט נתמנה לאב"ד קהילת עדת ישראל בפאפא ונפ' שם ביום ב' אדר תש"א לפ"ק ושם מנו"כ
יט) רבי יוסף אלימלך כהנא נתמנה כאב"ד צעהלים בשנת תרפ"ג מתחילה הי' אב"ד זשאדאני מקום אשר שימש בו אביו ברבנות ובשנת תרע"ונתמנה לאב"ד באניהאד ומשם נתמנה בשנת תרפ"ג לאב"ד צעהלים עד שנת תרצ"א שעלה לכהן פאר כאב"ד אונגוואר. עלה על מוקדה על קדה"ש באוישוויץ ביום י' סיון תש"ד.
כ) רבי יו"ט ליפמאן גאלדמאן דומ"ץ בצעהלים עד שנת תרח"ץ.
כא) רבי לוי יצחק גרינוואלד אב"ד צעהלים בן הערוגת הבשם ואחיו יעקב יחזקי' אב"ד פאפא אשר שימש ברבנות צעהלים מלפנים, בשנת תרע"ח הוכתר כאב"ד פאיע משם נתמנה בשנת תרפ"א לאב"ד ווישק ובשנת תרפ"ט נתמנה לאב"ד אורשיווא, ובשנת תרצ"ב אחר שנתפנה כסא הרבנות בעיר צעהלים הוכתר שם לאב"ד בשנת תרח"ץ כשגירשו ממשלת אוסטריא עם הנאצים ימש"ו כל היהודים מקהלת צעהלים ואגפיה עבר לווין הבירה ושם עבד להשיג האישורים ליסע ולהשתקע בארה"ב, אחר חצי שנה קבל הוויזע ונסע לארה"ב והשתקע בוויליאמסבורג שם [כאן] יסד קהלה נאה וחסידה עם מוסדות התורה והחינוך ופעל גדולות נצורות למען הכשרות, ביום כ"ז ניסן החזיר נשמתו ליוצרו והובא למנוחות בביה"ח דקהילת צעהלים בניו דזערסי.
כב) רבי יוסף משה גרינוואלד שליט"א אב"ד קהילת צעהלים בוויליאמסורג ב"ח של רבי לוי יצחק אב"ד צעהלים ה' יאריך ימיו על ממלכתו עד ביאת גוא"צ בב"א
