מקחם של צדיקים: היסטארישע חפצים

תולדות וסיפורי צדיקים וחסידים

די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד

לייברערין
שר חמש מאות
תגובות: 527
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יוני 16, 2015 11:47 pm
לאקאציע: און לייברערי

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך לייברערין »

לייברערין האט געשריבן:האלט שוין פאראויס ביי 8500$
געהאט ביי זיך אין טאש איבער א יאר!
דא

האלט ביי 11 גנזים איז מוראדיג!
אוועטאר
חמרא טבא
שר עשרת אלפים
תגובות: 13001
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג אוגוסט 08, 2014 2:13 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך חמרא טבא »

לויט ווי די חבדסקער געבן אן אידאס א קאפל פונעם בעל הילולא דער אלטער רבי בעל התניא והשו"ע
כיפה הזקן.jpg
כיפה הזקן.jpg (15.53 KiB) געזען 4086 מאל

(ובכגון דא אמרי אינשי אבער יא אבער ניין)
דביה תחדי נפשא
פראהביטש
שר האלף
תגובות: 1891
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 15, 2017 7:01 pm

'דעם רעב'ס בענקיל'

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פראהביטש »

https://bidspirit.com/ui/lotPage/source ... 9C?lang=he
כסא קדשו של האדמו"ר הקודש רבי יואל מסאטמאר בארץ ישראל
פארקויפט פאר $44.000
אטעטשמענטס
a_ignore_q_80_w_1000_c_limit_009.jpg
a_ignore_q_80_w_1000_c_limit_009.jpg (38.12 KiB) געזען 4055 מאל
קארלין
שר חמישים ומאתים
תגובות: 273
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג מאי 18, 2017 2:06 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך קארלין »

הרבי השתמש בעת שיצא לחופה בימות החורף וסידר קידושין

הצעיף נדיר מאד מחמת שרק בחורף בימות הקור כשהלך ברחוב השתמש בצעיף זה! נדיר ביותר! עשוי ממשי יפה ונקי עם ציורים עדינים!



גודל הענין של חפץ אשר היה שייך לאדם גדול, מבואר בירושלמי מו"ק פ"ג ה"א ובירושלמי נדרים פ"ט ה"א: , מקלו של רבי מאיר היתה [בידו] והיא היתה מלמדו דעת".

הובא בספר דברי תורה להגה"ק ממונקאטש זיע"א מהדורא א' אות כ"ב-כ"ג) כתב וזה לשונו:

"מה שמצינו מנהג הצדיקים רבותינו ואבותינו, שהחשיבו לכלים שהשתמשו בהם צדיקים, וכן כמה צדיקים וחסידים שילמו בעד כאלו הון רב וכו', מקורו בירושלמי שחפץ השתמשות של צדיק, הגם שהוא חפץ גשמי, זוכים על ידו לדעת, וכל שכן למיני טובות עוה"ז", עיין שם.



בפנים יפות (בראשית י"ד כ"ב) כתב וז"ל, וכן בהיפוך בנכסי הצדיקים, שרוח קדושה שורה על לבושיהן, כמו שמצינו בדור המדבר כדכתיב שמלתך לא בלתה וגו', עכ"ד.

ובחתם סופר על התורה (פרשת תולדות ד"ה הלא) כתב וז"ל, משמע בירושלמי ריש פרק ואלו מגלחין, דבמלבושיו של אדם נאצלים מקדושתו של הלובש, והוא הדין בהיפוך, והלובש אותם אחריו יאצל עליו מאותו הרוח לטוב ולמוטב, בסוד אשר ילבשם תחתיו מבניו, עכ"ד".



ובאוצר י"ד החיים (אות ר"פ) כתב וז"ל, מקור טהור בצדיקים שמקפידים ללבוש בראש השנה ויום הכיפורים וכו', מלבוש של הצדיקים הקודמים, עיין ירושלמי תענית פרק ד' הלכה א' וכו', עכ"ד.



הרבי הקדוש מסאטמאר:



עוד בהיותו פעוט נהג להקדיש זמן רב להיטהרות גופנית. התנהגות זו אפיינה אותו גם בהמשך חייו, ובפסיקתו ניכרת החמרה בדיני טהרה.[4] כבר בילדותו ניכר בכשרונותיו. עוד בטרם חתונתו קיבל כתבי סמיכה משמונה רבנים, בהם הרב משה גרינוולד.

אביו נפטר בכ"ט בשבט תרס"ד (15 בפברואר 1904). ימים ספורים לפני כן נשא הרבי הצעיר את חוה, בתו של רבי אברהם חיים הורוביץ, הרבי מפלאנטש.



בח' באלול תרס"ה (8 בספטמבר 1905) עבר לגור בעיר סאטמר, [12] שבה הקימו חסידיו בית-מדרש עבורו למרות גילו הצעיר.



בשנת תרע"א מונה הרב לרבה של אורשיווא. הוא עבר להתגורר בה בימי ספירת העומר של אותה שנה. בראשית מלחמת העולם הראשונה חזר לסאטמר וניהל בה בית מדרש.



הרבי הקים חסידות עם אלפי תלמידים, בכל רכזי העולם


https://il.bidspirit.com/ui/lotPage/sou ... A7?lang=he
אטעטשמענטס
a_ignore_q_80_w_1000_c_limit_002 (1).jpg
a_ignore_q_80_w_1000_c_limit_002 (1).jpg (177.98 KiB) געזען 3922 מאל
קארלין
שר חמישים ומאתים
תגובות: 273
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג מאי 18, 2017 2:06 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך קארלין »

הרה"ק רבי יהודה מדזיקוב ערך את שלחנו הטהור בערב יום הקדוש כל שנה עם הקיטל הזו!



הרה"ק רבי יהודה הורוויץ מדז'יקוב זיע"א (תרס"ה-תשמ"ט). למד אצל רבי מאיר אריק בטרנוב. בגיל 20 נסמך להוראה על ידי רבי אברהם מנדל שטיינברג, רבה של ברודי. שהה בגרוסוורדיין בביתו של סבו האדמו"ר מויז'ניץ והיה חסידו המובהק. הוא נישא למרים, בת דודו האדמו"ר רבי חיים מאיר הגר מויז'ניץ.

בשנת תרצ"ו התמנה לדיין בעיר קלויזנבורג.

אביו ואחיו נספו בשואה, ואילו הוא הצליח להימלט. למרות הפצרות סירב להקים חצר חסידית. הוא התגורר בגפו בירושלים ושימש כר"מ ומשפיע בישיבת בית יוסף צבי של הרב יוסף צבי דושינסקי שממנו למד. הוא התקב לחזון איש וראה עצמו כתלמידו.

זמן קצר לאחר פטירתו יצאו לאור ספרים העוסקים בתולדותיו והנהגותיו, וכעבור זמן יצאו ספרים מדברי תורתו.

על שמו בית המדרש 'זיכרון יהודה' של חסידי ויז'ניץ בבית שמש וכן בית המדרש 'זיכרון יהודה דזיקוב' בווילימסבורג.


https://il.bidspirit.com/ui/lotPage/sou ... 99?lang=he
אטעטשמענטס
a_ignore_q_80_w_1000_c_limit_002 (2).jpg
a_ignore_q_80_w_1000_c_limit_002 (2).jpg (108.52 KiB) געזען 3920 מאל
אוועטאר
חמרא טבא
שר עשרת אלפים
תגובות: 13001
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג אוגוסט 08, 2014 2:13 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך חמרא טבא »

קארלין האט געשריבן:הרבי השתמש בעת שיצא לחופה בימות החורף וסידר קידושין

הצעיף נדיר מאד מחמת שרק בחורף בימות הקור כשהלך ברחוב השתמש בצעיף זה! נדיר ביותר! עשוי ממשי יפה ונקי עם ציורים עדינים!



גודל הענין של חפץ אשר היה שייך לאדם גדול, מבואר בירושלמי מו"ק פ"ג ה"א ובירושלמי נדרים פ"ט ה"א: , מקלו של רבי מאיר היתה [בידו] והיא היתה מלמדו דעת".

הובא בספר דברי תורה להגה"ק ממונקאטש זיע"א מהדורא א' אות כ"ב-כ"ג) כתב וזה לשונו:

"מה שמצינו מנהג הצדיקים רבותינו ואבותינו, שהחשיבו לכלים שהשתמשו בהם צדיקים, וכן כמה צדיקים וחסידים שילמו בעד כאלו הון רב וכו', מקורו בירושלמי שחפץ השתמשות של צדיק, הגם שהוא חפץ גשמי, זוכים על ידו לדעת, וכל שכן למיני טובות עוה"ז", עיין שם.



בפנים יפות (בראשית י"ד כ"ב) כתב וז"ל, וכן בהיפוך בנכסי הצדיקים, שרוח קדושה שורה על לבושיהן, כמו שמצינו בדור המדבר כדכתיב שמלתך לא בלתה וגו', עכ"ד.

ובחתם סופר על התורה (פרשת תולדות ד"ה הלא) כתב וז"ל, משמע בירושלמי ריש פרק ואלו מגלחין, דבמלבושיו של אדם נאצלים מקדושתו של הלובש, והוא הדין בהיפוך, והלובש אותם אחריו יאצל עליו מאותו הרוח לטוב ולמוטב, בסוד אשר ילבשם תחתיו מבניו, עכ"ד".



ובאוצר י"ד החיים (אות ר"פ) כתב וז"ל, מקור טהור בצדיקים שמקפידים ללבוש בראש השנה ויום הכיפורים וכו', מלבוש של הצדיקים הקודמים, עיין ירושלמי תענית פרק ד' הלכה א' וכו', עכ"ד.



הרבי הקדוש מסאטמאר:



עוד בהיותו פעוט נהג להקדיש זמן רב להיטהרות גופנית. התנהגות זו אפיינה אותו גם בהמשך חייו, ובפסיקתו ניכרת החמרה בדיני טהרה.[4] כבר בילדותו ניכר בכשרונותיו. עוד בטרם חתונתו קיבל כתבי סמיכה משמונה רבנים, בהם הרב משה גרינוולד.

אביו נפטר בכ"ט בשבט תרס"ד (15 בפברואר 1904). ימים ספורים לפני כן נשא הרבי הצעיר את חוה, בתו של רבי אברהם חיים הורוביץ, הרבי מפלאנטש.



בח' באלול תרס"ה (8 בספטמבר 1905) עבר לגור בעיר סאטמר, [12] שבה הקימו חסידיו בית-מדרש עבורו למרות גילו הצעיר.



בשנת תרע"א מונה הרב לרבה של אורשיווא. הוא עבר להתגורר בה בימי ספירת העומר של אותה שנה. בראשית מלחמת העולם הראשונה חזר לסאטמר וניהל בה בית מדרש.



הרבי הקים חסידות עם אלפי תלמידים, בכל רכזי העולם


https://il.bidspirit.com/ui/lotPage/sou ... A7?lang=he

מ׳דארף צו זעהן דעם שאל אין די בילד?
דביה תחדי נפשא
גלאזער
שר האלפיים
תגובות: 2222
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אוגוסט 12, 2015 11:25 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך גלאזער »

חמרא טבא האט געשריבן:
קארלין האט געשריבן:הרבי השתמש בעת שיצא לחופה בימות החורף וסידר קידושין

הצעיף נדיר מאד מחמת שרק בחורף בימות הקור כשהלך ברחוב השתמש בצעיף זה! נדיר ביותר! עשוי ממשי יפה ונקי עם ציורים עדינים!



גודל הענין של חפץ אשר היה שייך לאדם גדול, מבואר בירושלמי מו"ק פ"ג ה"א ובירושלמי נדרים פ"ט ה"א: , מקלו של רבי מאיר היתה [בידו] והיא היתה מלמדו דעת".

הובא בספר דברי תורה להגה"ק ממונקאטש זיע"א מהדורא א' אות כ"ב-כ"ג) כתב וזה לשונו:

"מה שמצינו מנהג הצדיקים רבותינו ואבותינו, שהחשיבו לכלים שהשתמשו בהם צדיקים, וכן כמה צדיקים וחסידים שילמו בעד כאלו הון רב וכו', מקורו בירושלמי שחפץ השתמשות של צדיק, הגם שהוא חפץ גשמי, זוכים על ידו לדעת, וכל שכן למיני טובות עוה"ז", עיין שם.



בפנים יפות (בראשית י"ד כ"ב) כתב וז"ל, וכן בהיפוך בנכסי הצדיקים, שרוח קדושה שורה על לבושיהן, כמו שמצינו בדור המדבר כדכתיב שמלתך לא בלתה וגו', עכ"ד.

ובחתם סופר על התורה (פרשת תולדות ד"ה הלא) כתב וז"ל, משמע בירושלמי ריש פרק ואלו מגלחין, דבמלבושיו של אדם נאצלים מקדושתו של הלובש, והוא הדין בהיפוך, והלובש אותם אחריו יאצל עליו מאותו הרוח לטוב ולמוטב, בסוד אשר ילבשם תחתיו מבניו, עכ"ד".



ובאוצר י"ד החיים (אות ר"פ) כתב וז"ל, מקור טהור בצדיקים שמקפידים ללבוש בראש השנה ויום הכיפורים וכו', מלבוש של הצדיקים הקודמים, עיין ירושלמי תענית פרק ד' הלכה א' וכו', עכ"ד.



הרבי הקדוש מסאטמאר:



עוד בהיותו פעוט נהג להקדיש זמן רב להיטהרות גופנית. התנהגות זו אפיינה אותו גם בהמשך חייו, ובפסיקתו ניכרת החמרה בדיני טהרה.[4] כבר בילדותו ניכר בכשרונותיו. עוד בטרם חתונתו קיבל כתבי סמיכה משמונה רבנים, בהם הרב משה גרינוולד.

אביו נפטר בכ"ט בשבט תרס"ד (15 בפברואר 1904). ימים ספורים לפני כן נשא הרבי הצעיר את חוה, בתו של רבי אברהם חיים הורוביץ, הרבי מפלאנטש.



בח' באלול תרס"ה (8 בספטמבר 1905) עבר לגור בעיר סאטמר, [12] שבה הקימו חסידיו בית-מדרש עבורו למרות גילו הצעיר.



בשנת תרע"א מונה הרב לרבה של אורשיווא. הוא עבר להתגורר בה בימי ספירת העומר של אותה שנה. בראשית מלחמת העולם הראשונה חזר לסאטמר וניהל בה בית מדרש.



הרבי הקים חסידות עם אלפי תלמידים, בכל רכזי העולם


https://il.bidspirit.com/ui/lotPage/sou ... A7?lang=he

מ׳דארף צו זעהן דעם שאל אין די בילד?
אטעטשמענטס
Untitled.png
Untitled.png (459.81 KiB) געזען 3848 מאל
אוועטאר
חמרא טבא
שר עשרת אלפים
תגובות: 13001
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג אוגוסט 08, 2014 2:13 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך חמרא טבא »

כ'פרעג צו מ'זעהט עס אינעם בילד פונעם רבי'ן מיטן בלאזובער
דביה תחדי נפשא
גלאזער
שר האלפיים
תגובות: 2222
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אוגוסט 12, 2015 11:25 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך גלאזער »

חמרא טבא האט געשריבן:כ'פרעג צו מ'זעהט עס אינעם בילד פונעם רבי'ן מיטן בלאזובער

וואס איז ארום די האלז?
download/file.php?id=9388&mode=view
אוועטאר
חמרא טבא
שר עשרת אלפים
תגובות: 13001
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג אוגוסט 08, 2014 2:13 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך חמרא טבא »

הייסט איר זאגט אז ווייל מ׳זעהט אז ער גייט א שאל איז מוכרח אז מ׳רעדט פון אטא דעם גרינעם
#כ׳הער...
דביה תחדי נפשא
גלאזער
שר האלפיים
תגובות: 2222
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אוגוסט 12, 2015 11:25 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך גלאזער »

חמרא טבא האט געשריבן:הייסט איר זאגט אז ווייל מ׳זעהט אז ער גייט א שאל איז מוכרח אז מ׳רעדט פון אטא דעם גרינעם
#כ׳הער...

ווער זאגט?
אוועטאר
חמרא טבא
שר עשרת אלפים
תגובות: 13001
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג אוגוסט 08, 2014 2:13 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך חמרא טבא »

גלאזער האט געשריבן:
חמרא טבא האט געשריבן:הייסט איר זאגט אז ווייל מ׳זעהט אז ער גייט א שאל איז מוכרח אז מ׳רעדט פון אטא דעם גרינעם
#כ׳הער...

ווער זאגט?

א גוטן טאג
דביה תחדי נפשא
אוועטאר
חמרא טבא
שר עשרת אלפים
תגובות: 13001
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג אוגוסט 08, 2014 2:13 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך חמרא טבא »

וואסע די מעשה מיט דעם?
אטעטשמענטס
7F43A893-3F0F-40B1-9D07-7A75B2B27568.jpeg
7F43A893-3F0F-40B1-9D07-7A75B2B27568.jpeg (60.08 KiB) געזען 3372 מאל
דביה תחדי נפשא
אוועטאר
חמרא טבא
שר עשרת אלפים
תגובות: 13001
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג אוגוסט 08, 2014 2:13 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך חמרא טבא »

בעלזער רב זז״ג ערהאלט א טאביק פושקע פון הרה״ק רבי העניך פון אלעסק זצ״ל מגנזי האדמ״ר מקאלוב ארה״ק זצ״ל עפ״י צוואתו
אטעטשמענטס
6AA95B20-CEDC-4B2E-9603-EA7E1C1CC05F.jpeg
6AA95B20-CEDC-4B2E-9603-EA7E1C1CC05F.jpeg (75.37 KiB) געזען 3295 מאל
דביה תחדי נפשא
אוועטאר
חמרא טבא
שר עשרת אלפים
תגובות: 13001
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג אוגוסט 08, 2014 2:13 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך חמרא טבא »

קיטל פון הגה"ק רבי ישכר בער בעלזער זצוק"ל מונח בגנזי נכדו ר' נפתלי פרלוב
אטעטשמענטס
rsz_20200225_183618.jpg
rsz_20200225_183618.jpg (253.78 KiB) געזען 3197 מאל
דביה תחדי נפשא
קליינע טאטע
שר חמישים ומאתים
תגובות: 254
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג דעצעמבער 09, 2019 4:52 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך קליינע טאטע »

מגילת אסתר המיוחסות למרן הרה"ק בעל ה'דברי חיים מצאנז זי"ע שנכתב רבי משה מ'פשעווארסק זי"ע‎

די מגילה איזה אריבער בירושה צו ר' חיים פרנס ע"ה‎

קוק דא https://www.jdn.co.il/gallery/508474/ פאר א באשראבונג דערויף‎

6e385ab1e7bb46079ce59d1da03034d1.jpg
6e385ab1e7bb46079ce59d1da03034d1.jpg (89.19 KiB) געזען 3036 מאל
1fba2b2d480b4f8285a781752326ece1.jpg
1fba2b2d480b4f8285a781752326ece1.jpg (97.98 KiB) געזען 3036 מאל
אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 15938
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am
לאקאציע: אדערע זייט שאך ברעט פון חמרא טבא

?????????????????????????

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך קיקיון »

הרב פרנס הגיע אמש לאכסנייתו של האדמו"ר [מצאנז] בבורו פארק, והציג בפניו את המגילה. האדמו"ר עיין בהתרגשות במגילה במשך דקות ארוכות והתבטא שידוע אצלנו החסידים מייחסים קדושה לכל חפץ של צדיק.
מעשה נפלא בעניין 'חפצי מצווה של צדיקים', סיפר האדמו"ר לנוכחים, אודות מגילת אסתר של הרה"ק בעל ה'צמח צדק' מליובאוויטש זי"ע הנמצאת ברשותו כיום. האדמו"ר סיפר כי המגילה הובאה בשנת תשכ"ה לאביו זי"ע, ששש מאד על מגילה חשובה זו. "בליל פורים נכנס לבית המדרש עם מגילה זו בידו וקרא בה ברשפי אש ובהתלהבות" סיפר האדמו"ר, "כשהגיע לפסוק "ואיש לא עמד בפניהם" נעצר לכמה רגעים ופניו חוורו כסיד, אולם לאחר זמן מה המשיך וסיים את קריאת המגילה".

"לאחר קריאת המגילה שלח אבי זי"ע לקרוא לאותו חסיד שהביא את המגילה והודה לו על המתנה הנעלית שהביא בפניו, והסביר את הנהגתו בשעת הקריאה: "בוודאי יודע אתה עד כמה גדולה אצלי חשיבותה ומעלתה לקרוא בה, אולם כאשר הבחנתי היום שנכתב שם- ואיש לא עמד 'לפניהם'-, במקום 'בפניהם', ושכן היה מנהגו בכתיבת המגילה, הרי אף שגם אנו נוהגים לכפול בעת הקריאה, אך כיון שהכתיב שונה ממנהגנו, לא אוכל יותר לקרוא בה, כי הלא אם ימצא התפילין שרבינו תם עצמו הניחם כסידרן של תפילין דר"ת, וכי יותר לנו לברך עליהם?"…

האדמו"ר הוסיף ודייק כי אביו זי"ע אמר לו כי "אם הייתי יודע בוודאות שהמגילה אכן מאותו צדיק, הייתי ממשיך לקרות בה, על אף השינוי, אבל היות שאי אפשר לקבוע זאת בוודאות, אמשוך ידי ממגילה זו". למרות כל זאת ראו אנשי ביתו של האדמו"ר זי"ע כי שנה לאחר מכן עיין בערב פורים במגילה ההיא


האט ער גיליינט ווייטער אין די מגילה אדער נישט??
גם אני מצטרף לבקשתו של ידידני מבראונזוויל
ענגליש? נוצט דעם Left קנעפל


אוועטאר
חמרא טבא
שר עשרת אלפים
תגובות: 13001
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג אוגוסט 08, 2014 2:13 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך חמרא טבא »

קאפל און טלית קטן פון כ"ק מרן רביה"ק זי"ע הדברי יואל געברענגט ביי די צאן קדשים אין מוסדותינו הק' אין ירושלים עיה"ק דורך הרה"ח מוה"ר משה יצחק לעווינגער שליט"א מזקני אנ"ש ומשב"ק אצל מרן זי"ע לרגל די חאלאקע פון אן אייניקל למז"ט
אטעטשמענטס
88E3BC5A-A8E6-48F7-B847-72255823BEA7.jpeg
88E3BC5A-A8E6-48F7-B847-72255823BEA7.jpeg (83.62 KiB) געזען 2868 מאל
דביה תחדי נפשא
טעיפ רעקארדער
שר חמישים ומאתים
תגובות: 250
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יוני 12, 2018 8:50 pm

Re: מקחם של צדיקים: היסטארישע חפצים

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך טעיפ רעקארדער »

חלוקת ספר 'תורת חיים' אין וויזשניץ
אין די יעצטיגע טעג האט מען געענדיגט איינטיילן די כתבים פון דער תורת חיים, צווישן די קינדער פון הרה"ק מוויזשניץ זצוק"ל, בשעת יעדע פון די קינדער האבן באקומען 17 עמודים פון די כתבים: האדמו"ר ממאנסי האט באקומען א לאנגע שטיקל וואס רעדט ארום איבער די גודל מעלת וקדושת ליל הסדר, און ווי באקאנט איז דער סדר נאכט אין מאנסי א ספעציעלע געפיל, נאך אלס רב פלעגט די רבי פארגיסן טרערן ביי די מה-נשתנה, און אויך פאריגע יאר, ביים ערשטן סדר האט דער רבי געפירט א סדר (ערשטע סדר אלס רבי) מיט א געוואלדיגע רגש דקדושה און זיך געשטיקט מיט טרערן ביי די הגדה. אויך די קייאמישע רבי האט באקומען ספעציעלע שטיקלעך (איך וועל דיר שיקן ווען איך וועל האבן מער פרטים).
האדמו"ר מוויזשניץ ירושלים שליט"א, האט באקומען על פי גורל א שטיקל פון פרשת בהעלותך, וואס רעדט ארום באריכות בעניני רפואה, וואו דארט ליגט אויך אריינגעשטעטקט א קוויטל פון א חסיד וואס איז זיך מזכיר בעניני רפואה. ווי באקאנט איז דער רבי שליט"א פיל עוסק בעניני רפואה, און דער דף האט ער באקומען בירושה.
האדמו"ר מוויזשניץ לאנדאן שליט"א, האט באקומען על פי גורל א שטיקל אינמיטן פרשת בהעלותך, וואס רעדט ארום איבער נסיעות צו צדיקים, אז דאס איז מבטל פרעניות. ווי באקאנט האט דער לאנדאנער רבי דער גרעסטער געפאראכטס איבערן ים, וואו מען קומט צו אים פון די גאנצע וועלט.

די כתבים שטאמען פון דער צווייטער קאסוב'ער רבי, הרה"ק בעל תורת חיים זצוק"ל, וועלכער האט אליין געשריבן זיינע תורות בכתב ידו. די דאזיגע כתבים זענען שטארק אפגעהיטן געווארן דורך די וויזשניצע רבי'ס לדורותיהם, וואס האבן דאס גענוצט אלס סגולה און געהיטן דערויף ווי דאס שווארץ אפל פון אויג. בשעת די מלחמה איז דאס געווען פון די אייניגסטע זאכן וואס זענען געראטעוועט געווארן אינאיינעם מיטן קיטל פון דער אהבת שלום, דורך הרה"ק בעל דמשק אליעזר מוויזשניץ זצוק"ל. נאך די פטירה פון דער אמרי חיים, זענען די כתבים געווען אין א גורל, קעגן דער קיטל פון דער אהבת שלום, בשעת דער קיטל איז געפאלן בגורל פאר הרה"ק בעל ישועות משה זצוק"ל און די כתבים פאר הרה"ק בעל תורת מרדכי זצוק"ל.

די כתבים זענען כמעט פארניכטעט געווארן אין א שריפה, אין שטוב פון וויזשניצע רבי, בשעת הרה"ח ר' גרשון ניימאן שליט"א איז אריינגעלאפן אין דעם פייער, ארויסצוראטעווען די כתבים, וואס ער האט ארויסגעווארפן פון פענסטער, און דערנאך אליין ארויסגעשפרינגען פון פענסטער אויפן ערשטן שטאק. נאך די פטירה פון דער וויזשניצער רבי זצוק"ל, זענען די כתבים געשאצט געווארן אויף 2.5 מיליאן דאלער ווערד. נישט קענענדיג צעטיילן אזא טייערער כתב-יד, האט מען צום ערשטן מאל צעטיילט די כתבים, בשעת יעדע פון די רבי'ס ממשיכים, האבן באקומען זיבעצן בלעטער. די וואך האט מען געווארפן גורל, וועלכע פון די רבי'ס האבן באקומען וועלכע בלעטער, און דאס וועט מען איבערגעבן פאר די רבי'ס ביים יארצייט ביומא דהילולא, אום כ"ט אדר הבעל"ט.

עס איז אינטערעסאנט צו באמערקן, אז עס איז נאכנישט געווען אין די היסטאריע א חפץ של ירושה, וואס מען האט אריינגעלייגט דערין אזויפיל צייט אויף די חלוקה, אזוי ווי אויף די כתבים. דרייצן זאכן האט מען זיכער געמאכט, אז עס זאל ליגן אין יעדע פון די פעקלעך, אזוי אז די חלוקה זאל זיין שוה בשוה. עס איז איינגעטיילט געווארן אויף ניין חלקים (הבכור בעל אור שלום האט באקומען פי שנים, איין פעקל פאר זיין בכור האדמו"ר מוויזשניץ בארא-פארק און איין פעקל פאר די אנדערע קינדער, הרב ישראל און הרב חיים מאיר).
אוועטאר
חמרא טבא
שר עשרת אלפים
תגובות: 13001
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג אוגוסט 08, 2014 2:13 pm

Re: מקחם של צדיקים: היסטארישע חפצים

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך חמרא טבא »

בתמונה : שולחן הסדר של כ"ק אדמו"ר ה'פני מנחם' זי"ע
על הכסא נראה הקיטל של כ"ק אדמו"ר האמרי אמת זי"ע
unnamed.jpg
unnamed.jpg (59.75 KiB) געזען 2487 מאל
דביה תחדי נפשא
אוועטאר
חמרא טבא
שר עשרת אלפים
תגובות: 13001
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג אוגוסט 08, 2014 2:13 pm

Re: מקחם של צדיקים: היסטארישע חפצים

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך חמרא טבא »

א ביילאגע אינעם בקהילה פון יו"ט
דיסקלעימער כ'נעם נישט קיין שום אחריות אויף די אויטענטישקייט פון די חפצים...
דביה תחדי נפשא
אוועטאר
יוסף פריעדמאן
שר שבעת אלפים
תגובות: 7414
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אפריל 30, 2015 4:31 am

Re: מקחם של צדיקים: היסטארישע חפצים

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יוסף פריעדמאן »

די בילד פון כ"ק בעלזע רב שליט"א מיט'ן גלאז פון הרה"ק רבי מאיר מפרעמישלאן זי"ע, איז א בעכער וואס האט געהערט צו כ"ק האדמו"ר רבי מאיר האלבערשטאם זצוק"ל מטשאקווא, און מ'האט עס גענוצט ביי א חופה פון א אייניקל.
כי לך טוב להודות

. ע . ע . ע . ש . ע . . ש . . ש . ע . ש . ש . ע ולשמחה נאה לזמר . ע . ע
אוועטאר
פאטאקי08
שר עשרת אלפים
תגובות: 13864
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 09, 2007 1:30 pm
פארבינד זיך:

Re: מקחם של צדיקים: היסטארישע חפצים

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פאטאקי08 »

יעקב99
שר חמישים ומאתים
תגובות: 372
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מארטש 27, 2018 4:54 am

Re: מקחם של צדיקים: היסטארישע חפצים

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יעקב99 »

פון וועלכער צדיק איז די קאפל?
אטעטשמענטס
ברית לנכד האדמו''ר מבאהוש.jpg
ברית לנכד האדמו''ר מבאהוש.jpg (55.04 KiB) געזען 2835 מאל
ארבעס
שר העשר
תגובות: 18
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יוני 08, 2020 3:35 pm

Re: מקחם של צדיקים: היסטארישע חפצים

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך ארבעס »

מן הסתם פונעם רוזינער זי"ע
שרייב תגובה

צוריק צו “צדיקים וחסידים”