מאמר יראת העונש

[אוהב חסידים]

אור החיים הק' פרשת שופטים יט ח

ואם ירחיב וגו' לאבותיך פירוש עצמן, כי הם ינחלו הארץ לעתיד לבא, ואמר זה יושג להם אם ישמרו את כל התורה ויעשוה, ותהיה השמירה והעשיה מאהבת ה' ולא מיראה, הדור ההוא אשר יעמוד בזה בימיו, יקים ה' דברו הטוב לתת כל העשרה עממין, ויעמיד ביד ישראל כל הטוב שהבטיח לעשות לאבות ביום עומדם בתחיה, ורבותינו ז"ל (סנהדרין צט:) העירו שגאולה העתידה תלויה בעבודת ה' "מאהבה" דוקא:

[אוהב חסידים]

ראשית חכמה שער האהבה פרק ראשון
......והיוצא לנו מכלל המאמר, שמהות האהבה היא שיעשה האדם חפץ המלך כדי לשמחו, ואף על פי שהוא יודע שמאותם האילנות שהוא נוטע, המלך יתן לו מיני מגדים שכר מה שנטע, מכל מקום אין כונת האוהב אלא שמתקרר דעתו כנגד שמחתו של מלך, שהמלך שמח הוא לראות גנים ופרדסים ואילנות נטועים לפניו. והנמשל מובן הוא שהיראים הם האמות עובדי עבודת אלילים שכלם יראים, כאומרו (ירמיה י ז) מי לא יראך מלך הגוים וגו' כי בכל חכמי הגוים וגו' מאין כמוך, ופרש בפרשת משפטים (זהר צה, ב), כלם מודים שאין כמוך אבל אינם עושים מצות אבל הם יראים, והאוהבים הם ישראל שעושים מצוות ובעשית המצוות ועסק התורה הוא נטיעת אילנות שנוטעים למעלה הארות עליונות שהמלך שמח בהם, שהכל תלוי בהתעוררות התחתון כדפרשתי כמה פעמים. ומהאור העליון שהמשכו בעשית המצוות נשמתם נהנית בעולם הבא, כענין מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת:

[אוהב חסידים]

זכרון זאת פרשת פנחת
כי יש טפשים שאינם רוצים לסור מיראה כי האהבה הוא לפעמים אינו מדקדק דוקא בחומרות וכיוצא בזה, וכמו שאיתא באבות פרק שני ר' יוסי שקראוהו חסיד אמר כל מעשיך יהיו לשם שמים, ור''ש ב''נ שקראוהו ירא חטא אמר הוי זהיר בק''ש ותפילה כו'. ולכאורה זה חסידות יותר מאשר אמר ר' יוסי הכהן אך האמת אינו כן כי חסידות אהבה והוא בכל הנפש ממש אפי' נוטל את הנפש ממש כנ''ל ואינו חושש דוקא בק''ש ותפילה, פירוש אם הזדמן לו לאחר הזמן בשביל אהבת הבורא ב''ה והוא עוסק בדבקיתו או בשבחים, או אם נראה לו שיפעול לפניו יתברך נחת רוח יותר אם לא יקרא ק''ש ותפלה, הגם שיצר הרע מוכיחו אינו חושש על שום עונש בישביל אהבת הבורא לפעול רצונו יותר, ובאמת רחמנא ליבא בעי וגדולה עבירה לשמה וזה כל מעשיך יהיו לשם שמים, וכן אמרו רז''ל במסכת קדושין סבר כאידך דשמואל וא''כ הוא חסידות כראוי והנה מי שאינו רוצה להתלמד ולזוז מיראת חטא כלל אי אפשר לו לבא לאהבה........ ופשוט כי באהבה אינו חושש כ''א העיקר בלבו להבורא ברוך הוא......

[אוהב חסידים]

זאת זכרון לקוטים
דהנה יש מדריגה שאדם אוהב את ה' וירא ממנו ואינו עובר ולומד תמיד לש''ש ושומר את עצמו מאוד אך אין זה מדריגה יותר גדולה כי על ידי זה ששומר את עצמו מאוד אין לו כ''כ אהבה כראוי כי כתיב באהבתו תשגה תמיד וכמש''כ בגמרא קדושין גבי מי שיתנהג שהיה נראה עבירה,

[אוהב חסידים]

תולדות יעקב יוסף פרשת ואלה תולדות אות ז

ר"ל כי יראה חיצונית מחמת עונש נקרא ח"ו עובד ע"ז, כמ"ש בזוהר (בהקדמה יא ע"ב) ועשקו החיצונים ממנו הכל כנודע, ויחפר באר אחרת ונקרא שטנה, שמעורר השטן ע"י הבכיה שמעוררין המוכיחים, כמו ששמעתי ממורי ז"ל, ויחפר באר אחרת יראה פנימיות, ונקרא רחובות כי הרחיב ה' לנו, ופנימיות היראה נק' רחובות והבן:

[אוהב חסידים]

מאור עינים פרשת מקץ ד''ה והנה שבע

כי היצר הרע בא להחטיאו בשבעה המדות לאהוב חמדת ממון ושארי תענוגים ולירא את העונש ולהתפאר בעצמו ולנצח את שונאו ולהודות את עצמו...

[אוהב חסידים]

מאור עינים תהילים

ונמצא בשוב האדם אל ה' נתבטלו הדינים מעליו כי נדבק בה' ויצא מדמיון הגשמיות והתאוות ולכן מלאך המות דומה מפני ששולט על האדם בהיותו קשור בדמיונות על דרך משל עיקר האהבה והיראה היא להבורא אבל אהבת עולם הזה הוא דמיון וכן יראת העונש נמצא כשהאדם נמשך אחר הדמיון ונשקע בו אז שולטין עליו הדינים.

[אוהב חסידים]

יראת העונש האט מיך נאר געהאלפען פאר 15 מינוט אין דערנאך געפלאצט

וואס יא, ווייל איך האב ליעב דעים בורא עולם, אין וויפיל ליבשאפט איך קען אויפארבעטען, אזויפיל מצות קען איך טון אין זיך צריקהאלטן פין עברות , אן דעים וואס עס זאל צריק לויפען ווי א אויסגעצויגענע ראבער בענד

כי האדם צריך להתבונן ולהשגיח על השגחת הבורא ואמיתות מציאותו, עבור שהוא ממלא כל עלמין ומחיה אותם ומשגיח על מעשיהם אם טוב ואם רע. ויהא מעביר על דבריו מגודל רוממותו איך שהוא מלך נורא ורואה במעשי איך אעשה הרע בעיניו. ומזו היראה יכול האדם להגיע לאהבה גדולה והתעוררות גדול לעבודת הבורא יתברך, מחמת שיתלהב לבבו מרוממות הבורא ית"ש. מה שאין כן כשירא מחמת העונשין של גיהנם וכיוצא, אמת שטוב הוא גם כן, אך שלא יגיע לו מזה שום התעוררות לעבודתו:
עבודת ישראל אבות פרק ג'

[אוהב חסידים]

יראת העונש האט מיך נאר געהאלפען פאר 15 מינוט אין דערנאך געפלאצט

וואס יא, ווייל איך האב ליעב דעים בורא עולם, אין וויפיל ליבשאפט איך קען אויפארבעטען, אזויפיל מצות קען איך טון אין זיך צריקהאלטן פין עברות , אן דעים וואס עס זאל צריק לויפען ווי א אויסגעצויגענע ראבער בענד

כי האדם צריך להתבונן ולהשגיח על השגחת הבורא ואמיתות מציאותו, עבור שהוא ממלא כל עלמין ומחיה אותם ומשגיח על מעשיהם אם טוב ואם רע. ויהא מעביר על דבריו מגודל רוממותו איך שהוא מלך נורא ורואה במעשי איך אעשה הרע בעיניו. ומזו היראה יכול האדם להגיע לאהבה גדולה והתעוררות גדול לעבודת הבורא יתברך, מחמת שיתלהב לבבו מרוממות הבורא ית"ש. מה שאין כן כשירא מחמת העונשין של גיהנם וכיוצא, אמת שטוב הוא גם כן, אך שלא יגיע לו מזה שום התעוררות לעבודתו:
עבודת ישראל אבות פרק ג'

קדושת לוי פרשת אמור ד''ה או
והנה משנברא העולם אף על פי שעשה נפלאות גדולות כגון בימי המבול ומעשה דור הפלגה והפיכת סדום עדיין לא נתגלה אלהותו, כי לא חזר שום אדם בתשובה ממעשים הללו, כי כולם עמדו במרדם ונח צדיק מעיקרו היה וכן אברהם בימי דור הפלגה צדיק מעיקרו היה ולא מחמת הנפלאות שהכירו את הבורא. אמנם ביציאת מצרים מטובות הבורא ברוך הוא לישראל אז הכירו והבינו והשכילו את הבורא ברוך הוא ונגמר בריאת החיות הוא השכליות לעבדו בחג הפסח כי אז נעשו הנסים הללו לכן נקרא ממחרת השבת ממחרת הפסח, כלומר שאז נגמר בריאת החיות והשכליות לעבוד הבורא ברוך הוא. ולכן נאמר וספרתם לכם, דאיתא בזוהר, וספרתם לכם, לכם דייקא. דהנה הבריאת העולמות בגשמיות זה אינו תלוי במעשינו, כי אם כאשר ברא ויצר ועשה והגביל הבורא ברוך הוא. אכן בריאת החיות והוא העולם השכליות לעבדו ולאהבה אותו וליראה מפניו זה תלוי בבחירת האדם. לכן נאמר וספרתם לכם, לכם דייקא כלומר הדברים תלוים בכם:

[אוהב חסידים]

כי הנה יש בחינות יראת העונש וזהו כמו שהוא מתיירא מפני עצמו ולא מפני הבורא ברוך הוא.....

[אוהב חסידים]

מיין יצר הרע איז א גרוסע ת''ח, און ווען איך האב פרעבירט צי ארבעטען מיט יראת העונש, האט ער געהאט אסאך עיצות, וויאזוי נישט אנציקימען אין גהינם אפילו מען איז נישט אזוי וואויל און ערליך.


אבות דרבי נתן פרק ששה עשר
רבי שמעון בן יוחי אומר מכאן שאין ישראל רואים פני גיהנם לעולם משלו משל למה"ד למלך ב"ו שהיה לו שדה זבורית באו בני אדם והשכירוה בעשרת כורין חטים בשנה זבלוה עדרוה השקוה וכסחוה ולא הכניסו ממנה אלא כור אחד חטים בשנה אמר להם המלך מהו זה אמרו לו אדונינו המלך אתה יודע בשדה שנתת לנו שמתחלה לא הכנסת ממנה כלום ועכשיו שזבלנוה וכיסחנוה והשקינוה מים לא הכנסנו ממנה אלא כור אחד חטים בלבד. כך עתידים ישראל לומר לפני הקב"ה רבש"ע אתה יודע ביצר הרע שהוא מסית בנו שנא' (תהלים קג) כי הוא ידע יצרנו:

תלמוד בבלי מסכת סוכה דף מה/ב
ואמר חזקיה אמר רבי ירמיה משום רבי שמעון בן יוחאי יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין מיום שנבראתי עד עתה ואילמלי אליעזר בני עמי מיום שנברא העולם ועד עכשיו ואילמלי יותם בן עוזיהו עמנו מיום שנברא העולם עד סופו

תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף יז/ב
אמר רבי יוחנן אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו מלמד שנתעטף הקדוש ברוך הוא כשליח צבור והראה לו למשה סדר תפלה אמר לו כל זמן שישראל חוטאין יעשו לפני כסדר הזה ואני מוחל להם ה' ה' אני הוא קודם שיחטא האדם ואני הוא לאחר שיחטא האדם ויעשה תשובה

רש''י פרשת נצבים כט יב
אתם נצבים היום. הרבה הכעסתם למקום ולא עשה אתכם כלייה והרי אתם קיימים לפניו:


נאך די גאנצע תוכחה
אור החיים פרשת בחקתי פרק כו פסוק טו
לבלתי עשות - כאן רשם ה' תנאי שלא יביא כל העונש האמור אלא אם עודם מסכימים בדעתם ללכת בדרכי הרע לבלתי עשות וגו', אבל אם דעתם לחזור, או הגם שאין דעתם לחזור, אלא שהאדון ברוך הוא יודע שיחזרו בתשובה, יאריך ה' אפו להם עד שובם אליו, ולא יביא עליהם את הרעה הכתובה:
להפרכם את בריתי - נתכוון להתנות עוד שלא יביא כל העונש אלא לעובר להכעיס, כאומרו להפרכם את בריתי, אבל לעובר לתיאבון לא יבא לכלל העונשים:

ברכות דף יב:
ואמר רבה בר חיננא סבא משמיה דרב כל העושה דבר עבירה ומתבייש בו מוחלין לו על כל עונותיו שנאמר למען תזכרי ובשת ולא יהיה לך עוד פתחון פה מפני כלמתך בכפרי לך לכל אשר עשית נאם ה' אלהים.

ברכות דף כז:
נוקמיה לרבי עקיבא דילמא עניש ליה דלית ליה זכות אבות אלא נוקמיה לרבי אלעזר בן עזריה דהוא חכם והוא עשיר והוא עשירי לעזרא הוא חכם דאי מקשי ליה מפרק ליה והוא עשיר דאי אית ליה לפלוחי לבי קיסר אף הוא אזל ופלח והוא עשירי לעזרא דאית ליה זכות אבות ולא מצי עניש ליה.
זיין גאנצע יחוס איז געווען ווייל ער איז געווען א צענטע דור פון עזרא, און היינט האט יעדער עפעס א בעל רוח הקודש ביז צען דורות.

שבת דף קה:
שכל הבוכה על אדם כשר מוחלין לו על כל עונותיו.

שבת דף קיח:
אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן כל המשמר שבת כהלכתו אפילו עובד עבודה זרה [כדור] אנוש מוחלין לו שנאמר אשרי אנוש יעשה זאת וגו' מחללו אל תקרי מחללו אלא מחול לו.

מסכת שבת דף קיט:
אמר רבי יהושע בן לוי כל העונה אמן יהא שמיה רבא מברך בכל כחו קורעין לו גזר דינו שנאמר בפרוע פרעות בישראל בהתנדב עם ברכו ה' מאי טעמא בפרע פרעות משום דברכו ה' רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן אפילו יש בו שמץ של עבודה זרה מוחלין לו כתיב הכא בפרע פרעות וכתיב התם כי פרוע הוא אמר ריש לקיש כל העונה אמן בכל כחו פותחין לו שערי גן עדן שנאמר פתחו שערים ויבא גוי צדיק שומר אמונים אל תיקרי שומר אמונים אלא שאומרים אמן מאי אמן אמר רבי חנינא אל מלך נאמן.

חגיגה דף ה.
אמר רבי חנינא בר פפא כל העושה דבר ומתחרט בו מוחלין לו מיד שנאמר ולא יראוני הא יראוני מוחלין להם מיד.

ברכות דף ה.
תני תנא קמיה דרבי יוחנן כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים וקובר את בניו מוחלין לו על כל עונותיו.

סנהדרין דף יד.
דאמר רבי אלעזר אין אדם עולה לגדולה אלא אם כן מוחלין לו על כל עונותיו.

יומא דף פו:
תניא היה רבי מאיר אומר גדולה תשובה שבשביל יחיד שעשה תשובה מוחלין לכל העולם כולו שנאמר ארפא משובתם אהבם נדבה כי שב אפי.

ראש השנה דף יז.
[אמר רבא] כל המעביר על מדותיו מעבירין לו על כל פשעיו שנאמר נושא עון ועובר על פשע למי נושא עון למי שעובר על פשע.

רש"י שם
מעבירין לו על כל פשעיו - אין מדת הדין מדקדקת אחריהן, אלא מנחתן והולכת.


ירושלמי מסכת בכורים דף יא:
ותו מה הגר מוחלין לו על כל עונותיו אף חכם שנתמנה בשמת שמה אלא שנמחלו לו כל עונותיו.

רש"י בראשית פרק לו פסוק ג
(ג) בשמת בת ישמעאל - ולהלן קורא לה מחלת מצינו באגדת מדרש ספר שמואל ג' מוחלין להן עונותיהם גר שנתגייר והעולה לגדולה והנושא אשה ולמד הטעם מכאן לכך נקראת מחלת שנמחלו עונותיו:



און דאס איז נאך פארן קוקען און די ספרי חסידות

[קאטאגאריש]

מיין יצר הרע איז א גרוסע ת''ח, און ווען איך האב פרעבירט צי ארבעטען מיט יראת העונש, האט ער געהאט אסאך עיצות, וויאזוי נישט אנציקימען אין גהינם אפילו מען איז נישט אזוי וואויל און ערליך.


אבות דרבי נתן פרק ששה עשר
רבי שמעון בן יוחי אומר מכאן שאין ישראל רואים פני גיהנם לעולם משלו משל למה"ד למלך ב"ו שהיה לו שדה זבורית באו בני אדם והשכירוה בעשרת כורין חטים בשנה זבלוה עדרוה השקוה וכסחוה ולא הכניסו ממנה אלא כור אחד חטים בשנה אמר להם המלך מהו זה אמרו לו אדונינו המלך אתה יודע בשדה שנתת לנו שמתחלה לא הכנסת ממנה כלום ועכשיו שזבלנוה וכיסחנוה והשקינוה מים לא הכנסנו ממנה אלא כור אחד חטים בלבד. כך עתידים ישראל לומר לפני הקב"ה רבש"ע אתה יודע ביצר הרע שהוא מסית בנו שנא' (תהלים קג) כי הוא ידע יצרנו:

תלמוד בבלי מסכת סוכה דף מה/ב
ואמר חזקיה אמר רבי ירמיה משום רבי שמעון בן יוחאי יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין מיום שנבראתי עד עתה ואילמלי אליעזר בני עמי מיום שנברא העולם ועד עכשיו ואילמלי יותם בן עוזיהו עמנו מיום שנברא העולם עד סופו

תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף יז/ב
אמר רבי יוחנן אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו מלמד שנתעטף הקדוש ברוך הוא כשליח צבור והראה לו למשה סדר תפלה אמר לו כל זמן שישראל חוטאין יעשו לפני כסדר הזה ואני מוחל להם ה' ה' אני הוא קודם שיחטא האדם ואני הוא לאחר שיחטא האדם ויעשה תשובה

רש''י פרשת נצבים כט יב
אתם נצבים היום. הרבה הכעסתם למקום ולא עשה אתכם כלייה והרי אתם קיימים לפניו:


נאך די גאנצע תוכחה
אור החיים פרשת בחקתי פרק כו פסוק טו
לבלתי עשות - כאן רשם ה' תנאי שלא יביא כל העונש האמור אלא אם עודם מסכימים בדעתם ללכת בדרכי הרע לבלתי עשות וגו', אבל אם דעתם לחזור, או הגם שאין דעתם לחזור, אלא שהאדון ברוך הוא יודע שיחזרו בתשובה, יאריך ה' אפו להם עד שובם אליו, ולא יביא עליהם את הרעה הכתובה:
להפרכם את בריתי - נתכוון להתנות עוד שלא יביא כל העונש אלא לעובר להכעיס, כאומרו להפרכם את בריתי, אבל לעובר לתיאבון לא יבא לכלל העונשים:

ברכות דף יב:
ואמר רבה בר חיננא סבא משמיה דרב כל העושה דבר עבירה ומתבייש בו מוחלין לו על כל עונותיו שנאמר למען תזכרי ובשת ולא יהיה לך עוד פתחון פה מפני כלמתך בכפרי לך לכל אשר עשית נאם ה' אלהים.

ברכות דף כז:
נוקמיה לרבי עקיבא דילמא עניש ליה דלית ליה זכות אבות אלא נוקמיה לרבי אלעזר בן עזריה דהוא חכם והוא עשיר והוא עשירי לעזרא הוא חכם דאי מקשי ליה מפרק ליה והוא עשיר דאי אית ליה לפלוחי לבי קיסר אף הוא אזל ופלח והוא עשירי לעזרא דאית ליה זכות אבות ולא מצי עניש ליה.
זיין גאנצע יחוס איז געווען ווייל ער איז געווען א צענטע דור פון עזרא, און היינט האט יעדער עפעס א בעל רוח הקודש ביז צען דורות.

שבת דף קה:
שכל הבוכה על אדם כשר מוחלין לו על כל עונותיו.

שבת דף קיח:
אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן כל המשמר שבת כהלכתו אפילו עובד עבודה זרה [כדור] אנוש מוחלין לו שנאמר אשרי אנוש יעשה זאת וגו' מחללו אל תקרי מחללו אלא מחול לו.

מסכת שבת דף קיט:
אמר רבי יהושע בן לוי כל העונה אמן יהא שמיה רבא מברך בכל כחו קורעין לו גזר דינו שנאמר בפרוע פרעות בישראל בהתנדב עם ברכו ה' מאי טעמא בפרע פרעות משום דברכו ה' רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן אפילו יש בו שמץ של עבודה זרה מוחלין לו כתיב הכא בפרע פרעות וכתיב התם כי פרוע הוא אמר ריש לקיש כל העונה אמן בכל כחו פותחין לו שערי גן עדן שנאמר פתחו שערים ויבא גוי צדיק שומר אמונים אל תיקרי שומר אמונים אלא שאומרים אמן מאי אמן אמר רבי חנינא אל מלך נאמן.

חגיגה דף ה.
אמר רבי חנינא בר פפא כל העושה דבר ומתחרט בו מוחלין לו מיד שנאמר ולא יראוני הא יראוני מוחלין להם מיד.

ברכות דף ה.
תני תנא קמיה דרבי יוחנן כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים וקובר את בניו מוחלין לו על כל עונותיו.

סנהדרין דף יד.
דאמר רבי אלעזר אין אדם עולה לגדולה אלא אם כן מוחלין לו על כל עונותיו.

יומא דף פו:
תניא היה רבי מאיר אומר גדולה תשובה שבשביל יחיד שעשה תשובה מוחלין לכל העולם כולו שנאמר ארפא משובתם אהבם נדבה כי שב אפי.

ראש השנה דף יז.
[אמר רבא] כל המעביר על מדותיו מעבירין לו על כל פשעיו שנאמר נושא עון ועובר על פשע למי נושא עון למי שעובר על פשע.

רש"י שם
מעבירין לו על כל פשעיו - אין מדת הדין מדקדקת אחריהן, אלא מנחתן והולכת.


ירושלמי מסכת בכורים דף יא:
ותו מה הגר מוחלין לו על כל עונותיו אף חכם שנתמנה בשמת שמה אלא שנמחלו לו כל עונותיו.

רש"י בראשית פרק לו פסוק ג
(ג) בשמת בת ישמעאל - ולהלן קורא לה מחלת מצינו באגדת מדרש ספר שמואל ג' מוחלין להן עונותיהם גר שנתגייר והעולה לגדולה והנושא אשה ולמד הטעם מכאן לכך נקראת מחלת שנמחלו עונותיו:



און דאס איז נאך פארן קוקען און די ספרי חסידות

דאס ביסעלע אהבה האב איך פין דעים אין אביסל
חסידות גענימען, איינזענדיג אז ה' איז נישט אזוי שרעקעדיג ווי מיין רבי אין חדר האט געזאגט, אין איך האב געקענט ארבעטען אויף סור מרע אן טראכטן אז איך בין שוין במילא אין לאך

[אוהב חסידים]

תולדות יעקב יוסף פרשת קרח
העולה מזה, כי מן השלום יוצא ב' תועלת, א' שיכול כל אחד מישראל לקיים כל התרי"ג מצות ע"י השלום וכו', ב' כשיש שלום אין מקום לעונש לחול, כמ"ש בש"ס דורו של אחאב גם שהיו עע"ז לפי שהי' שלום ביניהם נצחו וכו' (במ"ר פי"ח). בהיפך כשאין שלום אז א"א לכל אחד לקיים כל התרי"ג מצות כנ"ל, ואז יש מקום לעונש לחול ח"ו, כמ"ש על מה אבדה הארץ על עזבם את תורתי (ירמיה ט, יב), וכמ"ש הט"ז בא"ח סימן מ"ז יעו"ש. וכן כתבתי במקום אחר (נשא סימן א') ישנו עם אחד מפוזר ומפורד (אסתר ג, ח), לכך את דתי המלך מלכו של עולם אין עושים, שאי אפשר לכל אחד מישראל לקיים כל תרי"ג מצות וראוין לעונש ח"ו וכו'. סבה ב' כשאין שלום אז חלק לבם עתה יאשמו, מה שאין כן כשיש שלום מאריך אף. אמנם סיבת השלום ומניעתו נמשך ממדת השפלות, וז"ש ולקחתם אגודת אזוב (שמות יב, כב) וכו', והגאוה כאשר נבאר אח"ז. ובזה יבואר משנה הנ"ל כאשר ירים משה ידו וכו':
ובזה יובן ויקח קרח, שלקח רע לעצמו ממה שנפרד לעצמו היה התורה אצלו מקח רע כנ"ל. ויחר למשה מאוד ויאמר לא חמור אחד מהם נשאתי, הכוונה לא חמור אחד מהם נשאתי, כי ע"י פרודם לא יכולתי להעלות ולשאת אנשי החומר......



רוצה לומר כל איש ילמוד את עצמו להתנהג לשפוט את העם משפט צדק ללמד צדקה וזכות על כל זרע ישראל ואז האדם מעורר השער של מעלה ועל ידי זה יוצא בדין זכאי במשפט של מעלה, כי במדה שאדם מודד מודדין לו.
קדושת לוי פרשת שופטים


קדושת לוי - לראש השנה
כי ידוע מאמר חכמינו ז"ל (קידושין מ.) כיון שעבר אדם עבירה ושנה נעשה לו כהיתר, ואם כן לפי זה יכול האדם להתנצל על פי הדין על העונות שעבר פעם שנית ושלישית שעליהם לא יהיה חייב מחמת שהיה נדמה לו כהיתר, כי אם היה נדמה לו כאיסור לא היה עובר כלל, רק על פעם ראשון אין לו התנצלות, כי בפעם הראשון היה נדמה לו כאיסור ואף על פי כן עבר וחייב מצד הדין.
אמנם הקדוש ברוך הוא ברוב רחמיו הוא מוחל עונות הראשונים. וזהו כונת תנא דבי ר' ישמעאל מעביר ראשון ראשון, רוצה לומר העון הראשון צריך הקדוש ברוך הוא למחול ונמצא על העונות שעברו פעם שנית שלישית הם פטורים ממילא כי כך היא המדה, רוצה לומר שהדין נותן שיהיו פטורים, כי נדמה כהיתר כנ"ל:


קדושת לוי לקוטים ד''ה מי ימלל
דהנה יש אדם שמשפיע חסדים על עמו ישראל ויש אדם שמעורר את הגבורה על הרשעים. והנה החילוק מי שמעורר חסדים אין לו לירא כלל מעבירות שבידו כיון שמעורר חסד תמיד ומי שמעורר את הגבורה על הרשעים צריך לראות ולירא מעבירות שבידו שכיון שמעורר למעלה מדת גבורה כדי שלא יעורר חס ושלום גם כן עליו מדת גבורה ונמצא זה צריך להיות נקי מעבירות, וגם יש עוד תיקון לזה זה שמעורר מדת גבורה על הרשעים יתן צדקה באותו שעה ובזה שנותן הצדקה לעני ומרחם על העני מעורר על עצמו מדת רחמנות כמאמר חכמינו ז"ל (שבת קנא ע"ב) כל המרחם על הבריות כו'. ובזה נכון סמיכות הפסוק אשרי שומרי משפט עושה צדקה בכל עת, מחמת שהוא עושה הצדקה בכל עת יכול למלל גבורות ה', כי אינו מתירא ממה שמתעורר מדת הדין, כי במדת הצדקה הוא מעורר להיפוך מדת הרחמים ומבטל מדת הגבורה שמעורר. אבל זה שמדבר תמיד דברים טובים על ישראל כדי שישפיע חסד לזה הוא אמר שיוכל להשפיע כל תהילתו, שתפלתו נקי מהחטא:


תולדות יעקב יוסף פרשת בא אות ה'
העולה מזה כי אין לרשעים גיהנם יותר מאם שמכניסין אותן לגן עדן שאין שם אכילה ושתיה ותאות עולם הזה, רק הצדיקים יושבין ועטרותיהן בראשיהם, הם שהיו פחותי הערך בעיני גסי הרוח שהיה סרוחים בעיניהם כמ"ש וחכמת סופרים תסרח (סוטה מט ע"ב), ועתה הם בראש הקרואים ומתעדנין בתענוגי התורה והתפלה. והענג לרשעים הם נגע, שלא הורגלו בזה. ומה אם מי שלא למד ג' ימים הם מרים אצלו, מכל שכן זה שלא הורגל כל ימיו בזה שהיא עתה לו מרה מה שהוא מתוק, ושמים אור התורה לחשך בעיניהם:

[אוהב חסידים]

השל"ה הקדוש מסכת יומא פרק דרך חיים תוכחת מוסר (מו)
ובמקום אחר (ספר חרדים פע"ג) מצאתי סגולות מועילות לכפר עון, על כן צריך ליזהר בהם במאוד ומכל שכן בעל תשובה. אחד, מצאנו לרבותינו זכרונם לברכה שאמרו (שבת קיט, ב), כל העונה אמן יהא שמיה רבא בכל כחו אפילו היה בו שמץ מינות מוחלין לו. והחמירו בזוהר (ח"ג, רכ, א) ואמרו שצריך שיזדעזע כל אבריו ולענות בקול תקיף. ומי שירגיל לעשות כן הוא מבושר שימחלו לו עונותיו אם לא ישוב לכסלה, הרי סגולה אחת.
סגולה שנית, אמרו (שבת קיח, ב), כל הזהיר וזריז במצות שמירת שבת בכל תנאיו ובכל דקדוקיו, אפילו עובד עבודה זרה כדור אנוש מוחלין לו, שנאמר, שומר שבת מחללו, אל תקרי מחללו אלא מחול לו. ולא תקשי לך מה הוסיף בעשותו מצות שבת כדי לכפר עונותיו, הרי זו אחת מן שהיה הוא חייב בהם, דיש לומר הזירוז היתר הוא המכפר, וכן בעניית אמן.
סגולה שלישית, יכוין בשירת הים שאומרים בכל יום לאמרה בקול ובשמחה רבה כאילו אותה שעה יצא ממצרים. שהרי אמרו במדרש (תנחומא יח, ו) ויסע משה את ישראל מים סוף, שהסיעם מעונותיהם, שנמחלו על ידי השירה, שכל מי שנעשה לו נס ואומר שירה מוחלין לו על כל עוונותיו. והנה אחר שציונו השם יתברך לומר שירה זו בכל יום, כדכתיב (שמות טו, א), ויאמרו לאמר, וכדכתב רבי שמעון בן יוחאי (עי' זח"ב נד, א) שרוצה לומר שנאמר אותה בכל יום בשמחה רבה כשעה ראשונה שאמרנו אותה, ודאי כח סגולת כל יום כשעה ראשונה שאמרנו אותה:
סגולה רביעית, אמרו רבותינו זכרונם לברכה (ר"ה יז, א), כל המעביר על מדותיו מעבירין לו על כל פשעיו, שנאמר, נושא עון ועובר על פשע, למי נושא עון, למי שעובר על פשע. ויוכיח נפשו ויאמר לה, תסבלי יסורין בעולם הזה ובגיהנם על עונותיך, הלא טוב לך לסבול חרפת אנוש וגידופיו ולא תענה, ותשמח ביסורין אלו, כי תועלת רפואה הם לנפשך, וזרח בחושך אורך. כמאמר רבותינו ז"ל (שבת פח, ב), הנעלבים ואינם עולבין, שומעים חרפתם ואינם משיבים, עושים מאהבה ושמחים ביסורים וכו'. שלושת מדריגות הם זו למעלה מזו, שומע חרפתו ומשיב ואינו מעליב לחבירו בתשובתו, שנית אינו משיב כלל אך לבו מר בקרבו, שלישית שמח ביסורין, גם ה' יכפר עונותיו.
סגולה חמישית, התבודדות, לעתות רצון יפרוש עצמו מבני אדם למקום אחד, אל מלך יחיד עילת כל העילות וסבת כל הסיבות כמטרא לחץ. כמים הפנים אל פנים כן לב האדם לאדם (משלי כז, יט), כי כאשר הוא יבא לשום פניו אל אלהיו, כן הוא יתברך ישים אליו ויחדיו ידובקו:
סגולה הששית, ישמע בחשק דברי חכם כשדורש יראת שמים ודברי אגדה שמושכין לבו של אדם כמים, כמו שאמרו זכרונם לברכה (שבת פז, א) שבזה ימחלו עונותיו. וחייבים אנחנו לשמוע קול מוכיח, דהכי קבלנו מפי המסורה שלוש ונשמע, נעשה ונשמע, ונשמע קולו בבואו אל הקודש, ונשמע פתגם המלך. קבלנו נשמע ונעשה עד עולם כל אשר יצווינו, וגם קבלנו כל עת וזמן יבא מאן דהוא מרבנן וידרוש תוכחות שנשמע קולו בבואו אל הקודש, הוא בית הכנסת שנקרא מקדש מעט, לדרוש לרבים, למה כי לא לדורש הכבוד כי למלך הוא מלכו של עולם. וזה אמרם ונשמע פתגם המלך, על דרך שאמרו (זוהר ח"ג, קט, א), כל מקום שנאמר במגילת אסתר מלך סתם ולא אמר בהדיא אחשורוש, הוא רומז למלכו של עולם, אף על פי שאין מקרא יוצא מידי פשוטו. ולזה אמר משה רבינו עליו השלום ברבים תוכחת האזינו, השמים הם העשירים הגבוהים על דרך היקום אשר ברגליהם (דברים יא, ו), ותשמע הארץ הם העניים השפלים בארץ, ולמה כי לאלהים הכבוד, זה שאמר הכתוב (דברים לב, ג), כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלהינו, עד כאן:

[אוהב חסידים]

דגל מחנה אפרים פרשת אחרי ד"ה והנה
גם יש להבין זה על פי דברי אא"ז זללה"ה שאמר אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים לשונה פרקו מאה פעמים ואחד (חגיגה ט':) היינו שמכניס בלימודו האחד שהוא אלופו של עולם והוא תורה לשמה והוא אלוף בינה לכן מוחלין לו כל עונותיו שנעשה בחינת יום הכפורים ממש.

דגל מחנה אפרים פרשת חוקת ד"ה או
כי ידוע (זוה"ק שלח קס"ט.) מי שעוסק בתורה לשמה מוחלין לו כל עונותיו ותורה לשמה היינו לשם יחוד שכינתא לקודשא בריך הוא ועל ידי היחוד שעושה בעוסקו בתורה נמחלין לו כל עונותיו וממילא בטלין כל המקטריגים לעילא ומכל שכן לתתא.


מאור ושמש פרשת בשלח ד"ה עוד במדרש
כי האומר שירה מוחלין לו עוונותיו, וכן אמרו גם כן בזוה"ק שכל האומר שירת הים בכוונה ובשמחה מוחלין לו כל עוונותיו:


אמרי נועם פרשת ויקהל ד''ה או ח'
...על דרך המובא בשם אלשיך הקדוש משל נאה, באחד שחטא כמה פעמים לפני המלך, והרבה הלשינו לפני המלך עליו ולא הועילו כלום, כי היה מנגן טוב מאוד, ואי אפשר להמיתו אף שנתחייב ראשו, יען כי המלך נהנה מאד ממנו. לזאת התחכם איזה שונא שלו וקטע את ידו, ואז אח"כ נקם המלך נקמת החטאים מכבר, מחמת שלא היה מנגן עוד. כמו כן בעניני חטאי האדם, באם האדם מנגן בקול תורה ותפלה, אזי מוחלין לו כל החטאים כי הוא מיטיב נגן. אמנם היצר הרע עושה כל תחבולות דייקא לבטל קול תורה ותפלה, ואז ממילא נפרע ממנו על כל חטאיו, עכדה"ק [עיין באלשיך בפירושו לאיכה א ז]:


והענין דהנה כתיב תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל ועבדת את אויביך וגו'. דלכאורה משמע אע"פ שעובד אלקים רק שאין העבודה בשמחה וטוב לבב אזי יומשך העונש ועבדת את אויביך, וזה אינו מובן כי מפני מה יהי' העונש המר הזה מחמת חסרון השמחה לבד.
אך הענין כמ"ש כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא ומחמת זה נמשך העונש ואעפ"כ אילו הי' עובד את ה' בשמחה של מצוה הי' גדול כח שמחה זו שמעורר השמחה למעלה כביכול והיא מבטלת הדינים כו' כי באור פני מלך חיים כו' (וע' בזהר פ' תצוה דף קפ"ד ע"ב), משא"כ תחת אשר לא עבדת בשמחה כו' נמשך העונש על העוונות אשר אין צדיק בארץ כו' כנ"ל.
ליקוטי תורה פרשת תזריע

[נשמה]

קודם קען מען דאך מורא האבן פאר דעם 'האומר אחטא ואשוב אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה'

אז דו קענסט לערנען, אפשר זאגסטו מער פונקטליכער וואס מיינט 'מוחלין לו'. וואס איז דאס 'מוחלין לו'. מיינט עס אז מ'גייט נישט באקומען גיהנם, אדער גלגולים? און וואס וועט זיין 'בין אדם לחבירו'.

אבער עניוועי ש'כח פאר דאס וואס דו האסט צאמגעקליבן.

[קאטאגאריש]

קודם קען מען דאך מורא האבן פאר דעם 'האומר אחטא ואשוב אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה'

אז דו קענסט לערנען, אפשר זאגסטו מער פונקטליכער וואס מיינט 'מוחלין לו'. וואס איז דאס 'מוחלין לו'. מיינט עס אז מ'גייט נישט באקומען גיהנם, אדער גלגולים? און וואס וועט זיין 'בין אדם לחבירו'.

אבער עניוועי ש'כח פאר דאס וואס דו האסט צאמגעקליבן.

וויאזוי האסטו אפגעלערנט, האומר אחטא ואשוב אחטא ואשוב, אז די האסט מורא

[נשמה]

קודם קען מען דאך מורא האבן פאר דעם 'האומר אחטא ואשוב אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה'

אז דו קענסט לערנען, אפשר זאגסטו מער פונקטליכער וואס מיינט 'מוחלין לו'. וואס איז דאס 'מוחלין לו'. מיינט עס אז מ'גייט נישט באקומען גיהנם, אדער גלגולים? און וואס וועט זיין 'בין אדם לחבירו'.

אבער עניוועי ש'כח פאר דאס וואס דו האסט צאמגעקליבן.

וויאזוי האסטו אפגעלערנט, האומר אחטא ואשוב אחטא ואשוב, אז די האסט מורא

איך מיין ארויסצוברענגען כנגד זיין יצר הרע. ער זאגט נישט אז ער גייט מקיל זיין אין זהירות מעוונות צוליב דעם 'מוחלין לו'. ער זאגט אז זיין יצר הרע וועט זיך באנוצן מקיל צו זיין אין זהירות צוליב 'מוחלין לו'. זאג איך אזוי, אז: אפילו מצד דעם "יצר" וויאזוי קען מען מקיל זיין, די רגע ער איז מקיל איז ער דאך אין די כלל פון אחטא ואשוב... כאפסט?

[יא איך]

מיין יצר הרע איז א גרוסע ת''ח, און ווען איך האב פרעבירט צי ארבעטען מיט יראת העונש, האט ער געהאט אסאך עיצות, וויאזוי נישט אנציקימען אין גהינם אפילו מען איז נישט אזוי וואויל און ערליך.


אבות דרבי נתן פרק ששה עשר
רבי שמעון בן יוחי אומר מכאן שאין ישראל רואים פני גיהנם לעולם משלו משל למה"ד למלך ב"ו שהיה לו שדה זבורית באו בני אדם והשכירוה בעשרת כורין חטים בשנה זבלוה עדרוה השקוה וכסחוה ולא הכניסו ממנה אלא כור אחד חטים בשנה אמר להם המלך מהו זה אמרו לו אדונינו המלך אתה יודע בשדה שנתת לנו שמתחלה לא הכנסת ממנה כלום ועכשיו שזבלנוה וכיסחנוה והשקינוה מים לא הכנסנו ממנה אלא כור אחד חטים בלבד. כך עתידים ישראל לומר לפני הקב"ה רבש"ע אתה יודע ביצר הרע שהוא מסית בנו שנא' (תהלים קג) כי הוא ידע יצרנו:

תלמוד בבלי מסכת סוכה דף מה/ב
ואמר חזקיה אמר רבי ירמיה משום רבי שמעון בן יוחאי יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין מיום שנבראתי עד עתה ואילמלי אליעזר בני עמי מיום שנברא העולם ועד עכשיו ואילמלי יותם בן עוזיהו עמנו מיום שנברא העולם עד סופו

תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף יז/ב
אמר רבי יוחנן אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו מלמד שנתעטף הקדוש ברוך הוא כשליח צבור והראה לו למשה סדר תפלה אמר לו כל זמן שישראל חוטאין יעשו לפני כסדר הזה ואני מוחל להם ה' ה' אני הוא קודם שיחטא האדם ואני הוא לאחר שיחטא האדם ויעשה תשובה

רש''י פרשת נצבים כט יב
אתם נצבים היום. הרבה הכעסתם למקום ולא עשה אתכם כלייה והרי אתם קיימים לפניו:


נאך די גאנצע תוכחה
אור החיים פרשת בחקתי פרק כו פסוק טו
לבלתי עשות - כאן רשם ה' תנאי שלא יביא כל העונש האמור אלא אם עודם מסכימים בדעתם ללכת בדרכי הרע לבלתי עשות וגו', אבל אם דעתם לחזור, או הגם שאין דעתם לחזור, אלא שהאדון ברוך הוא יודע שיחזרו בתשובה, יאריך ה' אפו להם עד שובם אליו, ולא יביא עליהם את הרעה הכתובה:
להפרכם את בריתי - נתכוון להתנות עוד שלא יביא כל העונש אלא לעובר להכעיס, כאומרו להפרכם את בריתי, אבל לעובר לתיאבון לא יבא לכלל העונשים:

ברכות דף יב:
ואמר רבה בר חיננא סבא משמיה דרב כל העושה דבר עבירה ומתבייש בו מוחלין לו על כל עונותיו שנאמר למען תזכרי ובשת ולא יהיה לך עוד פתחון פה מפני כלמתך בכפרי לך לכל אשר עשית נאם ה' אלהים.

ברכות דף כז:
נוקמיה לרבי עקיבא דילמא עניש ליה דלית ליה זכות אבות אלא נוקמיה לרבי אלעזר בן עזריה דהוא חכם והוא עשיר והוא עשירי לעזרא הוא חכם דאי מקשי ליה מפרק ליה והוא עשיר דאי אית ליה לפלוחי לבי קיסר אף הוא אזל ופלח והוא עשירי לעזרא דאית ליה זכות אבות ולא מצי עניש ליה.
זיין גאנצע יחוס איז געווען ווייל ער איז געווען א צענטע דור פון עזרא, און היינט האט יעדער עפעס א בעל רוח הקודש ביז צען דורות.

שבת דף קה:
שכל הבוכה על אדם כשר מוחלין לו על כל עונותיו.

שבת דף קיח:
אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן כל המשמר שבת כהלכתו אפילו עובד עבודה זרה [כדור] אנוש מוחלין לו שנאמר אשרי אנוש יעשה זאת וגו' מחללו אל תקרי מחללו אלא מחול לו.

מסכת שבת דף קיט:
אמר רבי יהושע בן לוי כל העונה אמן יהא שמיה רבא מברך בכל כחו קורעין לו גזר דינו שנאמר בפרוע פרעות בישראל בהתנדב עם ברכו ה' מאי טעמא בפרע פרעות משום דברכו ה' רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן אפילו יש בו שמץ של עבודה זרה מוחלין לו כתיב הכא בפרע פרעות וכתיב התם כי פרוע הוא אמר ריש לקיש כל העונה אמן בכל כחו פותחין לו שערי גן עדן שנאמר פתחו שערים ויבא גוי צדיק שומר אמונים אל תיקרי שומר אמונים אלא שאומרים אמן מאי אמן אמר רבי חנינא אל מלך נאמן.

חגיגה דף ה.
אמר רבי חנינא בר פפא כל העושה דבר ומתחרט בו מוחלין לו מיד שנאמר ולא יראוני הא יראוני מוחלין להם מיד.

ברכות דף ה.
תני תנא קמיה דרבי יוחנן כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים וקובר את בניו מוחלין לו על כל עונותיו.

סנהדרין דף יד.
דאמר רבי אלעזר אין אדם עולה לגדולה אלא אם כן מוחלין לו על כל עונותיו.

יומא דף פו:
תניא היה רבי מאיר אומר גדולה תשובה שבשביל יחיד שעשה תשובה מוחלין לכל העולם כולו שנאמר ארפא משובתם אהבם נדבה כי שב אפי.

ראש השנה דף יז.
[אמר רבא] כל המעביר על מדותיו מעבירין לו על כל פשעיו שנאמר נושא עון ועובר על פשע למי נושא עון למי שעובר על פשע.

רש"י שם
מעבירין לו על כל פשעיו - אין מדת הדין מדקדקת אחריהן, אלא מנחתן והולכת.


ירושלמי מסכת בכורים דף יא:
ותו מה הגר מוחלין לו על כל עונותיו אף חכם שנתמנה בשמת שמה אלא שנמחלו לו כל עונותיו.

רש"י בראשית פרק לו פסוק ג
(ג) בשמת בת ישמעאל - ולהלן קורא לה מחלת מצינו באגדת מדרש ספר שמואל ג' מוחלין להן עונותיהם גר שנתגייר והעולה לגדולה והנושא אשה ולמד הטעם מכאן לכך נקראת מחלת שנמחלו עונותיו:



און דאס איז נאך פארן קוקען און די ספרי חסידות

איך בין ליידער נישט קיין תלמוד חכם אבער אפאר קשיות לאמיר דיר פרעגען
די ווייסט וויפיל פון די אידישע קעניגען זאגט די גמרא אז זיי האבן נישט קיין חלק און עולם הבא וועגען זיי האבן געדינט עבודה זרה וואס די נסיון פון דעם איז געווען שטערקער פון יצרא דעריות
און די ווייסט למשל מנשה איז א גאנצע מחלוקות צו ער האט תשובה געטון און ליוט די וואס האלטען אז ער האט תשובה געטון האט ער תשובה געטון 32 יאר
קודם וואס איך וויל דיר ארויס ברענגען אז עס איז נישט קיין מאנקי ביזנעס מען דארף נישט גלייבן אז עס איז דא א גהינום קענסט עס אליין זעהן

און נאך א נקודה אז תשובה העלפט נישט אזוי גרינג
און קוק צו צו אלע צרות וואס אידעשע קינדער האבן געליטן און וואס מען לייט זיך נאך היינט צוזאם רח"ל כאטשיג וואס 99% כלל ישראל איז ערליך און טוט כסדר תשובה אויף זייערע עבירות און פאסט יעדע יאר יום כיפור

און אז מען לערנט ספרים זעהן מיר מער טיף דעם ענין פון א עבירה קען זיין אז מען איז מוחל די עבירה אבער יסורים דארף מען נאך אלץ דורך גיין
עס איז דא די חלק אז די מענטש האט געזינדיגט און עס איז דא די חלק פון מעלה זיין די עבירה

[איינס]

און קוק צו צו אלע צרות וואס אידעשע קינדער האבן געליטן און וואס מען לייט זיך נאך היינט צוזאם רח"ל כאטשיג וואס 99% כלל ישראל איז ערליך און טוט כסדר תשובה אויף זייערע עבירות און פאסט יעדע יאר יום כיפור

דיין באשעפער שטייט דיר אויפן קאפ מיט א גאן????
ער איז צו א שרעקעדיגער, אויב דו ווילסט קום צו מיין באשעפער ער איז א גוטער און א וואילער!

[יא איך]

און קוק צו צו אלע צרות וואס אידעשע קינדער האבן געליטן און וואס מען לייט זיך נאך היינט צוזאם רח"ל כאטשיג וואס 99% כלל ישראל איז ערליך און טוט כסדר תשובה אויף זייערע עבירות און פאסט יעדע יאר יום כיפור

דיין באשעפער שטייט דיר אויפן קאפ מיט א גאן????
ער איז צו א שרעקעדיגער, אויב דו ווילסט קום צו מיין באשעפער ער איז א גוטער און א וואילער!

די קשיא איז טאקע זייער שווער (פאר אונז קליינע מענטשען) אבער עס נעמט נישט אוועק די מציאות וואס עס טוט זיך אפ אויף דער וועלט

אדרבה אפשר קענסטו מיר פארענטפערן דעם קשיא?

[איינס]

די תלמידי המגיד זענען אמאל אריינגעקומען צו איהם און געבעטן ער זאל זיי מסביר זיין ווי אזוי קען מען מקיים זיין דברי התנא ״כשם שמברך על הטובה כך מברך על הרעה״, האט ער זיי געשיקט צו ר׳ זושא.
ווען זיי האבן איהם געפרעגט די שאלה האט ער געענטפערט אז לכאורה האט דער מגיד געמאכט א טעות ווייל ער קען נישט ענטפערן אויף אזא שאלה ״איך האב נאך קיינמאל געהאט קיין שלעכטס״ סא ווי אזוי זאל איך וויסן ווי אזוי מאיז מברך על הרעה.

איך בין נישט ר׳ זושא אבער אויף אזוי פיל אז איך זעה בכלל נישט אזא שווארצע וועלט ווי אזוי דו האסט דאס אראפ געלייגט

[יא איך]

די תלמידי המגיד זענען אמאל אריינגעקומען צו איהם און געבעטן ער זאל זיי מסביר זיין ווי אזוי קען מען מקיים זיין דברי התנא ״כשם שמברך על הטובה כך מברך על הרעה״, האט ער זיי געשיקט צו ר׳ זושא.
ווען זיי האבן איהם געפרעגט די שאלה האט ער געענטפערט אז לכאורה האט דער מגיד געמאכט א טעות ווייל ער קען נישט ענטפערן אויף אזא שאלה ״איך האב נאך קיינמאל געהאט קיין שלעכטס״ סא ווי אזוי זאל איך וויסן ווי אזוי מאיז מברך על הרעה.

איך בין נישט ר׳ זושא אבער אויף אזוי פיל אז איך זעה בכלל נישט אזא שווארצע וועלט ווי אזוי דו האסט דאס אראפ געלייגט

אוודאי איז אלעס גוט
מען זינדיגט און מיט אביסל יסורים פארמעקט מען אלעס און די ביסט א צדיק
אבער יסורים דארף מען האבן אפילו עס איז גוט

און אויב די זעהסט נישט אזא שווארץ וועלט איך קען דיר געבן אדרעסן ווי די עלטערן אדער קינדער ליידן פון די ביטערע מעשה וכו" אדער קען איך דיר שיקן קליפס פון די צווייטער וועלט מלחמה

[איינס]

דו מישט צוויי זאכן

קודם די וועלט מלחמה, מאך אויף פרשת כי תבוא קוק וואס דארט שטייט אויב מטוט וואס די אידן פארן מלחמה האבן געטוהן און וואס געששעהט אויב מ׳טוט דאס, און טאקע עקזעקטלי פסוק ביי פסוק איז געשעהן. יא אין די מעשה ביכלעך שרייבט מען נישט אלעס, משום כבוד און געפיל, אבער ווער ס׳ווייסט ווייסט אז יא אויפן האר איז אזוי געשעהן, אויך די חלק פון כלל ישראל און אויך די חלק פונעם עונש.
זעקס מיליאן אידן זענען געהרגעט געווארן ביים מלחמה? הייבט זיך נישט אן, היטלער האט נישט געווען פארפליכטעט צום תורה, און א גרויסע חלק אויב נישט רוב, זענען געווען גויים כשרים למהדרין.
וועסטו פרעגן וואס איז מיט די צדיקים והמון עם קדושים וטהורים, א גוטע שאלה, אבער כיון שנתנה רשות אינו מבחין, און סתם אזוי פארשטיי איך נישט די גרויסע בילד וואס דא גייט פאר אויף די וועלט, צדיק ורע לע איז איינע פון די מיסטעריעס אויף די וועלט.
די זעלבע מיטן 90% כלל ישראל וואס דו שרייבסט אז זיי טוען תשובה, פון וואו די נאמבער איז ווייס איך נישט.

אבער לעניננו אויב גלייבסטו אז ס׳איז דא שכר ועונש, הפה שענש הוא הפה שהסתיר, די זעלבע תורה לערנט אונז איבער צדיק ורע לו, און אין די זעלבע תורה שטייט אז ווען איינער טוט תשובה מוחלין לו. איי פארשטייסט נישט די סתירה, נו ווער האט דיר אבער געזאגט און פארוואס האסטו אפגעמאכט אז די חלק פון עונש דאס שטומט דיר און נאר די חלק פון תשובה שטומט נישט. איך זעה פארקערט די חלק פון תשובה שטומט מיר, און די חלק אז כלל ישראל מוטשעט זיך דאס שטומט מיר נישט.

און די חילוק כאפט טאקע ביים בליק אויפן לעבן: איך ווייס קלאר אז ווען איינער טוט תשובה מוחלין לו און ער האט זיך נישט וואס צו זארגן, האב איך נישט אזוי מורא (במובן פון פחד יתר) פון מיין גאט. איי סשומט נישט און איך זעה געוויסע צדיקים מוטשען זיך, א גוטע קשיא.
דו גייסט אבער אז צדיקים מוטשען זיך, און דו באקומסט א שרעקעדיגער גאט, איי סשטייט אז תשובה איז מוחל, ענטפערסטו זיך אויף דעם א גוטע קשיא.
מאך נישט אזוי שווארץ די וועלט, טוה אן די גרינע גלעזער און קוק נאכאמאל וועסטו זעהן א לעכטיגע קלארע וועלט!

און צוריק צום מעשה פון ר׳ זושא איך האב דאס געברענגט מער אויף די וועג וואס דו לייגסט אראפ אזא שווארצע וועלט מיט צרות יגון אונחה, איך זעה נישט אזא שווארצע וועלט.
יא די שפיטעלער און בתי חיים זענען פול, און אויך די העכטע בתי חיים פול מיט אלמנות און יתומים. אבער כנגדן מליאנען באקומען טוב או גוטס פון גוטן באשעפער.

[קאטאגאריש]

מיין יצר הרע איז א גרוסע ת''ח, און ווען איך האב פרעבירט צי ארבעטען מיט יראת העונש, האט ער געהאט אסאך עיצות, וויאזוי נישט אנציקימען אין גהינם אפילו מען איז נישט אזוי וואויל און ערליך.


אבות דרבי נתן פרק ששה עשר
רבי שמעון בן יוחי אומר מכאן שאין ישראל רואים פני גיהנם לעולם משלו משל למה"ד למלך ב"ו שהיה לו שדה זבורית באו בני אדם והשכירוה בעשרת כורין חטים בשנה זבלוה עדרוה השקוה וכסחוה ולא הכניסו ממנה אלא כור אחד חטים בשנה אמר להם המלך מהו זה אמרו לו אדונינו המלך אתה יודע בשדה שנתת לנו שמתחלה לא הכנסת ממנה כלום ועכשיו שזבלנוה וכיסחנוה והשקינוה מים לא הכנסנו ממנה אלא כור אחד חטים בלבד. כך עתידים ישראל לומר לפני הקב"ה רבש"ע אתה יודע ביצר הרע שהוא מסית בנו שנא' (תהלים קג) כי הוא ידע יצרנו:

תלמוד בבלי מסכת סוכה דף מה/ב
ואמר חזקיה אמר רבי ירמיה משום רבי שמעון בן יוחאי יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין מיום שנבראתי עד עתה ואילמלי אליעזר בני עמי מיום שנברא העולם ועד עכשיו ואילמלי יותם בן עוזיהו עמנו מיום שנברא העולם עד סופו

תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף יז/ב
אמר רבי יוחנן אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו מלמד שנתעטף הקדוש ברוך הוא כשליח צבור והראה לו למשה סדר תפלה אמר לו כל זמן שישראל חוטאין יעשו לפני כסדר הזה ואני מוחל להם ה' ה' אני הוא קודם שיחטא האדם ואני הוא לאחר שיחטא האדם ויעשה תשובה

רש''י פרשת נצבים כט יב
אתם נצבים היום. הרבה הכעסתם למקום ולא עשה אתכם כלייה והרי אתם קיימים לפניו:


נאך די גאנצע תוכחה
אור החיים פרשת בחקתי פרק כו פסוק טו
לבלתי עשות - כאן רשם ה' תנאי שלא יביא כל העונש האמור אלא אם עודם מסכימים בדעתם ללכת בדרכי הרע לבלתי עשות וגו', אבל אם דעתם לחזור, או הגם שאין דעתם לחזור, אלא שהאדון ברוך הוא יודע שיחזרו בתשובה, יאריך ה' אפו להם עד שובם אליו, ולא יביא עליהם את הרעה הכתובה:
להפרכם את בריתי - נתכוון להתנות עוד שלא יביא כל העונש אלא לעובר להכעיס, כאומרו להפרכם את בריתי, אבל לעובר לתיאבון לא יבא לכלל העונשים:

ברכות דף יב:
ואמר רבה בר חיננא סבא משמיה דרב כל העושה דבר עבירה ומתבייש בו מוחלין לו על כל עונותיו שנאמר למען תזכרי ובשת ולא יהיה לך עוד פתחון פה מפני כלמתך בכפרי לך לכל אשר עשית נאם ה' אלהים.

ברכות דף כז:
נוקמיה לרבי עקיבא דילמא עניש ליה דלית ליה זכות אבות אלא נוקמיה לרבי אלעזר בן עזריה דהוא חכם והוא עשיר והוא עשירי לעזרא הוא חכם דאי מקשי ליה מפרק ליה והוא עשיר דאי אית ליה לפלוחי לבי קיסר אף הוא אזל ופלח והוא עשירי לעזרא דאית ליה זכות אבות ולא מצי עניש ליה.
זיין גאנצע יחוס איז געווען ווייל ער איז געווען א צענטע דור פון עזרא, און היינט האט יעדער עפעס א בעל רוח הקודש ביז צען דורות.

שבת דף קה:
שכל הבוכה על אדם כשר מוחלין לו על כל עונותיו.

שבת דף קיח:
אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן כל המשמר שבת כהלכתו אפילו עובד עבודה זרה [כדור] אנוש מוחלין לו שנאמר אשרי אנוש יעשה זאת וגו' מחללו אל תקרי מחללו אלא מחול לו.

מסכת שבת דף קיט:
אמר רבי יהושע בן לוי כל העונה אמן יהא שמיה רבא מברך בכל כחו קורעין לו גזר דינו שנאמר בפרוע פרעות בישראל בהתנדב עם ברכו ה' מאי טעמא בפרע פרעות משום דברכו ה' רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן אפילו יש בו שמץ של עבודה זרה מוחלין לו כתיב הכא בפרע פרעות וכתיב התם כי פרוע הוא אמר ריש לקיש כל העונה אמן בכל כחו פותחין לו שערי גן עדן שנאמר פתחו שערים ויבא גוי צדיק שומר אמונים אל תיקרי שומר אמונים אלא שאומרים אמן מאי אמן אמר רבי חנינא אל מלך נאמן.

חגיגה דף ה.
אמר רבי חנינא בר פפא כל העושה דבר ומתחרט בו מוחלין לו מיד שנאמר ולא יראוני הא יראוני מוחלין להם מיד.

ברכות דף ה.
תני תנא קמיה דרבי יוחנן כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים וקובר את בניו מוחלין לו על כל עונותיו.

סנהדרין דף יד.
דאמר רבי אלעזר אין אדם עולה לגדולה אלא אם כן מוחלין לו על כל עונותיו.

יומא דף פו:
תניא היה רבי מאיר אומר גדולה תשובה שבשביל יחיד שעשה תשובה מוחלין לכל העולם כולו שנאמר ארפא משובתם אהבם נדבה כי שב אפי.

ראש השנה דף יז.
[אמר רבא] כל המעביר על מדותיו מעבירין לו על כל פשעיו שנאמר נושא עון ועובר על פשע למי נושא עון למי שעובר על פשע.

רש"י שם
מעבירין לו על כל פשעיו - אין מדת הדין מדקדקת אחריהן, אלא מנחתן והולכת.


ירושלמי מסכת בכורים דף יא:
ותו מה הגר מוחלין לו על כל עונותיו אף חכם שנתמנה בשמת שמה אלא שנמחלו לו כל עונותיו.

רש"י בראשית פרק לו פסוק ג
(ג) בשמת בת ישמעאל - ולהלן קורא לה מחלת מצינו באגדת מדרש ספר שמואל ג' מוחלין להן עונותיהם גר שנתגייר והעולה לגדולה והנושא אשה ולמד הטעם מכאן לכך נקראת מחלת שנמחלו עונותיו:



און דאס איז נאך פארן קוקען און די ספרי חסידות

איך בין ליידער נישט קיין תלמוד חכם אבער אפאר קשיות לאמיר דיר פרעגען
די ווייסט וויפיל פון די אידישע קעניגען זאגט די גמרא אז זיי האבן נישט קיין חלק און עולם הבא וועגען זיי האבן געדינט עבודה זרה וואס די נסיון פון דעם איז געווען שטערקער פון יצרא דעריות
און די ווייסט למשל מנשה איז א גאנצע מחלוקות צו ער האט תשובה געטון און ליוט די וואס האלטען אז ער האט תשובה געטון האט ער תשובה געטון 32 יאר
קודם וואס איך וויל דיר ארויס ברענגען אז עס איז נישט קיין מאנקי ביזנעס מען דארף נישט גלייבן אז עס איז דא א גהינום קענסט עס אליין זעהן

און נאך א נקודה אז תשובה העלפט נישט אזוי גרינג
און קוק צו צו אלע צרות וואס אידעשע קינדער האבן געליטן און וואס מען לייט זיך נאך היינט צוזאם רח"ל כאטשיג וואס 99% כלל ישראל איז ערליך און טוט כסדר תשובה אויף זייערע עבירות און פאסט יעדע יאר יום כיפור

און אז מען לערנט ספרים זעהן מיר מער טיף דעם ענין פון א עבירה קען זיין אז מען איז מוחל די עבירה אבער יסורים דארף מען נאך אלץ דורך גיין
עס איז דא די חלק אז די מענטש האט געזינדיגט און עס איז דא די חלק פון מעלה זיין די עבירה

קענסט נישט ברענגען קיין ראי פין די קעניגן, ווייל מיר האבן נישט קיין מושג ווי גרויס זיי זענען געווען, לדוגמא הקב'ה אליין האט געבעטען ירבעם ער זאל תשובה טון, ער האט געאפארט א דיל , ואמר לו חזור בך ואני ואתה ובן ישי נטייל בגן עדן, ירעבם האט נאר געפרעגט מי בראש,

עבירה פין עריות איז נישט קיין פארגלייך צי עבודה זרה, צווייטנס דארט רעדט מען פין דינען עץ ואבן, מנשה העמיד צלם בהיכל
אין איך שטעל מיר פאר אז די רעדסט נישט פין א אשת איש, אין ניטאמאל פין א בת ישראל א פניה, לכאורה אפילו נישט פין קיין גויטע וואס איז אויב איך געדענק גיט נאר א דרבנן, איך שטעל מיך פאר אז דיין עריות איז אפשר גאר א מחלוקות הראשונים, איך מאך עס נישט אוועק חלילה וואס שטייט אין זוהר אין די גמרה איז הייליג, אבער עס שטייט מן הסתם אסאך מאל מער אין זוהר אדער די גמרה ווי גרינג תשובה איז

וועגען דיין ראי פין יום כיפר מיט יסורים, האסט שוין אמאל נאכגעקיקט ווער זענען די בעלי יסורים, מיר זעט נישט אויס ווי די בעלי עבירות ליידן מער


אין אז מען לערענט ספרים קימט אויס אז אפילו מען זינדיגט נישט, נאר מען האט געהאט אביסל גשמיות גייט מען אויך אדורך פאר מען קימט אן אין גן עדן, במילא גייסט אויפהערען עסן?,


נאר וואס דען, אביסל ביטחון, טוב ה' לכול