היסטארישע בילדער פון מארינבאד און נאך

אידישע און אלגעמיינע היסטאריע

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

אוועטאר
דאטשע
שר מאה
תגובות: 143
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יוני 04, 2018 1:25 pm
לאקאציע: מאריענבאד

תגובהדורך דאטשע » מיטוואך יוני 19, 2019 2:57 pm

האפינטלעך בעז"ה 'אויך' בפועל.

די ביליגע רייזע בולעטין וואס זענען דא לעצטענס אויפן מארקעט, האט מיר באוואויגען צו ארומדרייען מיין געפלאנטע נסיעה, און אריינשטעלן א טאגיגן אפשטעל אין פראג, ספעציעל אפצושטאטן א פיזישע באזוך אינעם בארימטן היסטארישן קור-ארט.
הק' דוד'טשע בירנבוים
היושב על דאטשע ליד בארה של מרים

אוהב ספרים
שר האלפיים
תגובות: 2398
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג נובעמבער 17, 2011 8:17 pm

תגובהדורך אוהב ספרים » מיטוואך יוני 19, 2019 3:05 pm

אפשר וועסטו קענען אפיר זיכען די יורשים פון די אלטע פאטאגראפערס, אנטפלעקן פרישע סחורה :-)

יהי צאתכם ובואכם לשלום.

אוועטאר
moishy56
שר ששת אלפים
תגובות: 6519
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג נובעמבער 10, 2013 6:36 am

תגובהדורך moishy56 » דינסטאג יולי 16, 2019 7:28 am

דאטשע האט געשריבן:ארויפגעברענגט אין בעפארגרייטונג צו מיין היי יעריגן נסיעה קיין מאריענבאד אויף דאטשע.

די ביליגע רייזע בולעטין וואס זענען דא לעצטענס אויפן מארקעט, האט מיר באוואויגען צו ארומדרייען מיין געפלאנטע נסיעה, און אריינשטעלן א טאגיגן אפשטעל אין פראג, ספעציעל אפצושטאטן א פיזישע באזוך אינעם בארימטן היסטארישן קור-ארט.


יהי צאתכם ובואכם לשלום.

אוועטאר
דאטשע
שר מאה
תגובות: 143
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יוני 04, 2018 1:25 pm
לאקאציע: מאריענבאד

תגובהדורך דאטשע » מאנטאג יולי 22, 2019 11:23 pm

dovidal האט געשריבן:מיין זיידע איז געווען שוחט אין מאירענבאד ואדמורי בעלז אכלו משחיטתו שמו היה רבי הערשעלע שוחט גוטוויין און זיין ווייב שרה ביילא נפטרה ונקברה שם ביום ב כסליו תרצ"ב HERSHIJK GUTWAJN מי שיש לו תמונה או ידיעה אם הוא נזכר באיזה מקום נא להודיע לי מוכן לשלם

ווערט דערמאנט אין ספר "שתים ערים" פון ר' העניך שעכטער שיינע פרטים פון אים, קוק עמוד ק"י און ווייטער.
הק' דוד'טשע בירנבוים
היושב על דאטשע ליד בארה של מרים

dovidal
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4547
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 04, 2011 12:16 am

תגובהדורך dovidal » דינסטאג יולי 23, 2019 1:34 pm

דאטשע האט געשריבן:
dovidal האט געשריבן:מיין זיידע איז געווען שוחט אין מאירענבאד ואדמורי בעלז אכלו משחיטתו שמו היה רבי הערשעלע שוחט גוטוויין און זיין ווייב שרה ביילא נפטרה ונקברה שם ביום ב כסליו תרצ"ב HERSHIJK GUTWAJN מי שיש לו תמונה או ידיעה אם הוא נזכר באיזה מקום נא להודיע לי מוכן לשלם

ווערט דערמאנט אין ספר "שתים ערים" פון ר' העניך שעכטער שיינע פרטים פון אים, קוק עמוד ק"י און ווייטער.

אזא בשורה ? אפשר שיקט איר מיר די בלעטיר
עוד הפעם יישר כח

אוועטאר
דאטשע
שר מאה
תגובות: 143
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יוני 04, 2018 1:25 pm
לאקאציע: מאריענבאד

תגובהדורך דאטשע » דינסטאג יולי 23, 2019 9:34 pm

היות די אינפארמאציע קען זיין אינטרעסאנט פאר אנדערע אויך, וועל איך דא מעתיק זיין די לשון וואס ער שרייבט:
(דער שרייבער איז א טשארקאווער חסיד, א תלמיד חכם מופלג, וואס איז אנטלאפן ביים ערשטן קריג פון זיין וואוין ארט - קאלאמייא, און געוויילט צוויי יאר אין מאריענבאד)

ובמאריענבאד היו שתי מסעדות גדולות ונהדרות של שני גיסים, אחד בשם גוטליב לייטנער, ואחד בשם דוד לייטנער. שניהם היו אורתודוכסים שבאו מגרמניה, ושניהם היו מביאים שוחטים חרדים מרוסיש-פולין, מפני שמן שחיטת השוחט של מאריענבאד עצמה לא יאכלו האורחים החרדים שבאים לשם. ובכל מסעדה היה חדר מיוחד בשביל ביהכ"נ עם ארון-הקודש וספרי-תורה, כדי שהאורחים האורתודוכסים יוכלו להתפלל בציבור, והנדרים והנדבות של האורחים בשעת עליתם לתורה היו שייכים לשוחט.

שם השוחט של מר דוד לייטנער היה "הירשל", יהודי חרד ות"ח ובעל מזג טוב, מצאתי מאד חן בעיניו, נתן לי ספרים ואת המפתח של ביהכ"נ, וישבתי שם ולמדתי בשקידה רבה. ומר הירשל זה ואשתו אהבו אותי ואת אשתי אהבת נפש, וגם את הילדים שלנו הביאו להם מתנות בכל פעם, וגם בשבילנו הביאו מדי פעם בפעם טחול וכבד וקרבים, וגם בשר.

והיו שם הרבה יהודים פליטים, וביניהם גם ת"ח גדולים מחסידי גור, שרפים ואופנים, והיה ביניהם אברך אחד וקהת שמו, ת"ח חריף, אבל חסיד נלהב, שיכול לשרוף בהבל פיו. ואף-על-פי-כן הייתי חי עמו בידידות, ורק פעם אחת היה סכסוך בינינו. ומעשה שהיה כך היה:

כאמור באו לבית-הכנסת אורחים שונים, והשוחט קרא לפניהם את פרשת השבוע, וכל מי שעלה לתורה היה נודר בשביל השוחט, ואני עמדתי שמונה-עשרה, ופתאום שמעתי שערוריה בבית-הכנסת, והצעקות עולות עד לב השמים: "שירם", "שירם"... לא ידעתי פירושם של הקולות.

וכאשר גמרתי את תפילתי שמעתי, שאיש אחד בעל זקן לבן בא מן המעיין לבית-הכנסת עם המטריה בידו, והירשל שוחט קרא אותו לעלות לתורה, ואותו קהת צעק צעקה גדולה: היתכן? איש כזה שמחלל את השבת ונושא בידו מטריה, יעלה לתורה? אילו איש כזה היה מהין להיכנס לתוך ה"שטיבעל" שלנו בוורשה, היינו מניחים אותו על השולחן, והיינו מצליפים במחילתו! וכאן הכל הפקר, והוא עולה עוד לתורה?

מובן שהיו לו לקהת עוזרים ועוזרי-עוזרים, ותהי הצעקה גדולה.

רעדה אחזתני בשמעי טענותיו, ונכנסתי עמו בויכוח חריף, והוכחתי לו שיש מתירים לשאת "שירם" בשבת, מפני שאוהל ארעי הוא, ואם יהודי בא לבית-הכנסת להתפלל, ואיננו מחמיר כל-כך, וסומך על "יש מתירים", וכי משום כך צריך לבייש אותו ברבים? ואחרי ויכוחים רבים ודברי מוסר הודה קהת לדברי, ונעשה לי לידיד נפש...

אחר-כך גילה לפני שהוא ראבינער-קאנדידאט, ויש עוד עשרים חברים עמו שכולם נשתחררו בגלל תעודותיהם שהם רבנים, ושאר האנשים שאני רואה לפני סתם פליטים הם, והממשלה נותנת לכל פליט תמיכה חדשית לפי מספר הנפשות.

והיה שם במאריענבאד רב מודרני, ושמו דיאמאנד, איש מלומד היה, אבל בתורתנו שלנו לא ידע אלא מקצת דמקצת, ואיש טוב היה, טוב ומיטיב, ופעל הרבה לטובת הפליטים, והשפיע להם מאת הרשות המקומית הרבה צרכים חיוניים ורוחניים. גם השוחט המקומי, שהיה גם חזן-שני, ובאגנער שמו, עזר על ידו והתענין מאד בפליטים, ועם אותו שוחט והחזן השני מר באגנער הייתי בידידות, מפני שמוצאו היה מקולומיה.

וכאשר הרבינר דיאמאנד נשא אשה, כי היה עדיין רווק, הציע מר באגנער לפני הפליטים שיברכו אותו בכתב בשם כל היהודים בברכת מז"ט. הפליטים פנו אלי וביקשו ממני לערוך מכתב בשם כולם, ולברכו במז"ט. ערכתי מכתב נאה כיד ד' הטובה עלי, וגם שיר קטן. אין אני זוכר את תוכן המכתב, אבל תוכן השיר אני זוכר, שהיה מיוסד על אופן ההזדוגות של אדם קדמאה עם חוה אשתו, אם כל חי.

שלחתי את המכתב והשיר בדואר, וחיכיתי לתשובתו של אותו רב. למחרת טיילתי עם אשתי בדרך המלך, וראיתי מרחוק שהרבינר דיאמאנד הולך לקראתנו. פגישה זו לא היתה לי לרצון, כי רציתי לקבל ממנו תשובה בכתב, ועכשיו יצא ידי חובתו בלחיצת ידים בלבד, אבל לא יכולתי עוד לחזור לאחורי, וכך התקרב אלי ולחץ את ידי בתודה רבה על מכתבי בכלל, ותודה מיוחדת על השיר. השיר -אמר- יפה מאד, אבל דבר אחד הפתיע אותו, איך ידעתי לכוון את השם? וכי נביא אתה, שידעת כי שם כלתי הוא חוה?... מתוך דבריו הבנתי תיכף שלא הבין את השיר כלל וכלל... ועניתי לו מיד: אמנם כן הוא אדוני הרבינר, כל משורר בשעה שהוא כותב שיר, מרחף הוא בעולם האצילות, ורוה"ק שורה עליו, והוא בחינת נביא באותה שעה ומפענח נעלמים...

תשובה זו נכנסה באזניו, ולחץ לי עוד הפעם את ידי, והזמינני לביתו עם אשתי. דירה נאה וכלים נאים מצאתי, אבל בארון-הספרים שלו לא ראיתי אף מסכת אחת, ומספרי ידיעותיו אינן אלא לשאת הספד קצר אחרי מיטתו של מת, ולפעמים גם להטיף מלים אחדות לפני חתן וכלה. והנה הוא יושב בכבודו של עולם, והרבנים שלנו מלאים ש"ס ופוסקים, ראשונים ואחרונים, וידם רב להם בשאלות ותשובות לאלפים ולרבבות, ועל פי רוב חיים הם חיי צמצום, ודירתם דירה מצומצמת. זו תורה וזו שכרה ואין להרהר...

וכששבתי הביתה מצאתי תשובה ממנו בכתב, מכתב קטן, וחתום מלמטה: "מוקירו ומחבדו". ועד היום מסופק אני אם בטעות נתחלפה לו אות כ' בח', או שלא ידע גם זאת...

המכתב שכתבתי לרבינר נתפרסם בין הפליטים, ושמעו הגיע גם לאזני השוחט של מר דויד לייטנער, והוא בא אלי בבקשה: היות שהרבי מבעלז, רבי יששכר בער ז"ל, צריך לבוא למאריענבאד לשבועות אחדים, ושני הגיסים, מר גוטליב לייטנער ומר דויד לייטנער, מתרוצצים, זה רוצה שהרבי מבעלז יתאכסן אצלו, וזה רוצה שיתאכסן אצלו, כי רבי כזה שאלפי חסידים יבואו להקביל פניו יביא שפע רב למסעדה, וכל אחד נותן עיניו ברבי זה וחותר איך להשפיע על הרבי. והיות שהרבנית של אותו רבי היתה כבר במאריענבאד, והתאכסנה בפנסיון של דויד לייטנער, ויש לו טענת-חזקה שגם הרבי יתאכסן שם, מבקש ממני מר דויד לייטנער שאחפש בין הפליטים איש יהודי שידע לערוך מכתב נאה להרבי מבעלז ולסדר את טענותיו. ובכן באתי אליך, כי שמעתי שסופר מהיר אתה, כי כתבת מכתב לרבינר דיאמאנט, שמצא מאד חן בעיני כל קורא.

מילאתי בקשתו, וערכתי מכתב נאה לרבי בעצמו, אף-על-פי כשכותבים מכתב לרבי כזה כותבים המכתב על כתבתו של הגבאי, והוא מוסר את המכתב לרבי, וכך היה המנהג בצ'ורטקוב, אבל מפני שלא ידעתי את כתבתו של הגבאי, הייתי מוכרח לערוך את המכתב ישר להרבי עצמו, והכתובת של צדיקי בעלז הרי ידועה, כי שמם רוקח. והמכתב מצא חן בעיניו, והסכים להתאכסן אצל מר דויד לייטנער.
הק' דוד'טשע בירנבוים
היושב על דאטשע ליד בארה של מרים

אוועטאר
דאטשע
שר מאה
תגובות: 143
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יוני 04, 2018 1:25 pm
לאקאציע: מאריענבאד

תגובהדורך דאטשע » מיטוואך יולי 24, 2019 12:38 am

אץ קוצץ האט געשריבן:
דאטשע האט געשריבן:
קור-ליסטע (8).jpg

יישר כחכם, כה לחי !!

ווי קען מען זען די רשימות פין די וואס זענען געפארען קיין מארינבאד ?

דא קענט איר זעהן אלע ליסטעס פון די באזוכער'ס אין מאריענבאד, אנגעהויבן פון אזוי פרי ווי יאר 1828 (שנת תקפ"ח) ביז 1941 (שנת תש"א).

גאר אינטרעסאנט צו זעהן ווי זיי האבן געהאלטן חשבון אויף אלעס, יעדער וואס איז אנגעקומען איז פארשריבן געווארן, מיטן דאטום ווען ער האט זיך איינגעגעבן אז ער איז דא, זיין וואוין ארט, און אין וועלכן האטעל ער שטייט איין דא אין מאריענבאד.
הק' דוד'טשע בירנבוים
היושב על דאטשע ליד בארה של מרים

אוועטאר
דאטשע
שר מאה
תגובות: 143
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יוני 04, 2018 1:25 pm
לאקאציע: מאריענבאד

תגובהדורך דאטשע » מיטוואך יולי 24, 2019 12:46 am

July 5 1915
ב' מטו"מ, כ"ג תמוז תרע"ה
הרה"ק החקל יצחק מספינקא אנגעקומען קיין מאריענבאד
הק' דוד'טשע בירנבוים
היושב על דאטשע ליד בארה של מרים

אוועטאר
דאטשע
שר מאה
תגובות: 143
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יוני 04, 2018 1:25 pm
לאקאציע: מאריענבאד

תגובהדורך דאטשע » מיטוואך יולי 24, 2019 12:50 am

July 30 1915
ערש"ק עקב, י"ט מנ"א תרע"ה
הרה"ק הקדושת ציון מבאבוב אנגעקומען קיין מאריענבאד מיט צוויי גבאים, איינגעשטאנען ביי "לייטנערס האוז"
הק' דוד'טשע בירנבוים
היושב על דאטשע ליד בארה של מרים

אוועטאר
דאטשע
שר מאה
תגובות: 143
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יוני 04, 2018 1:25 pm
לאקאציע: מאריענבאד

תגובהדורך דאטשע » מיטוואך יולי 24, 2019 12:54 am

Aug 3 1915
באבוב'ער רביצין ע"ה, ערשט אנגעקומען קיין מאריענבאד פאלגענדן דינסטאג ראה
הק' דוד'טשע בירנבוים
היושב על דאטשע ליד בארה של מרים

אוועטאר
דאטשע
שר מאה
תגובות: 143
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יוני 04, 2018 1:25 pm
לאקאציע: מאריענבאד

תגובהדורך דאטשע » מיטוואך יולי 24, 2019 12:58 am

Sep. 17 1915
גרופע חסידים פון שטאט צאנז, אנגעקומען קיין מאריענבאד ערב יום כיפור תרע"ו, און איינגעשטאנען אין די האטעלן ארום ווי דער באבוב'ער רב איז איינגעשטאנען
הק' דוד'טשע בירנבוים
היושב על דאטשע ליד בארה של מרים

אוועטאר
דאטשע
שר מאה
תגובות: 143
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יוני 04, 2018 1:25 pm
לאקאציע: מאריענבאד

תגובהדורך דאטשע » מיטוואך יולי 24, 2019 1:02 am

Sep. 19 1915
נאך עטליכע חסידים פון צאנז זיך איינגעמאלדן מחרת יום הכיפורים
הק' דוד'טשע בירנבוים
היושב על דאטשע ליד בארה של מרים

אוועטאר
דאטשע
שר מאה
תגובות: 143
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יוני 04, 2018 1:25 pm
לאקאציע: מאריענבאד

תגובהדורך דאטשע » מיטוואך יולי 24, 2019 1:20 am

Sep. 27 1915
הרה"ק ר' אלימלך בינדיגער משינאווא, אנגעקומען קיין מאריענבאד חוה"מ סוכות תרע"ו
הק' דוד'טשע בירנבוים
היושב על דאטשע ליד בארה של מרים

אוועטאר
דאטשע
שר מאה
תגובות: 143
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יוני 04, 2018 1:25 pm
לאקאציע: מאריענבאד

תגובהדורך דאטשע » מיטוואך יולי 24, 2019 1:23 am

June 23 1916
ערש"ק קרח, כ"ב סיון תרע"ו
הרה"ק מהרי"ד מבעלזא אנגעקומען קיין מאריענבאד מיט 22 באגלייטערס, און איינגעשטאנען ביי "לייטנערס האוז"

בו ביום, איז אויך אנגעקומען הרה"ק ר' יעקב מקאזאווא מיט א גבאי
הק' דוד'טשע בירנבוים
היושב על דאטשע ליד בארה של מרים

אוועטאר
דאטשע
שר מאה
תגובות: 143
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יוני 04, 2018 1:25 pm
לאקאציע: מאריענבאד

תגובהדורך דאטשע » מיטוואך יולי 24, 2019 1:34 am

July 8 1916
הרבנית מציעשנוב ע"ה אנגעקומען קיין מאריענבאד מיט א גבאי'טע
הק' דוד'טשע בירנבוים
היושב על דאטשע ליד בארה של מרים

אוועטאר
דאטשע
שר מאה
תגובות: 143
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יוני 04, 2018 1:25 pm
לאקאציע: מאריענבאד

תגובהדורך דאטשע » מיטוואך יולי 24, 2019 1:43 am

July 30 1921
שב"ק (?) פינחס, כ"ד תמוז תרפ"א
הרה"ק החקל יצחק מספינקא אנגעקומען פון מונקאטש קיין מאריענבאד מיט 6 באגלייטערס.
הק' דוד'טשע בירנבוים
היושב על דאטשע ליד בארה של מרים

אוועטאר
דאטשע
שר מאה
תגובות: 143
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יוני 04, 2018 1:25 pm
לאקאציע: מאריענבאד

תגובהדורך דאטשע » מיטוואך יולי 24, 2019 1:52 am

July 17 1923
ג' דברים, ד' מנ"א תרפ"ג
הרה"ק מהרי"ד מבעלזא אנגעקומען פון האלאשיץ קיין מאריענבאד מיט 17 באגלייטערס
הק' דוד'טשע בירנבוים
היושב על דאטשע ליד בארה של מרים

אוועטאר
moishy56
שר ששת אלפים
תגובות: 6519
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג נובעמבער 10, 2013 6:36 am

תגובהדורך moishy56 » דאנארשטאג אוגוסט 08, 2019 4:37 am

וואס איז די נענסטע airport נעבן מאריענבאד?

שואל ומשיב
שר חמישים ומאתים
תגובות: 346
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוקטובער 15, 2015 1:49 pm

תגובהדורך שואל ומשיב » דאנארשטאג אוגוסט 08, 2019 6:33 am

פראג. אחוץ אויב דו קומסט פון מאסקווע קענסטו לאנדן אין Karlovy Vary Airport

אוועטאר
moishy56
שר ששת אלפים
תגובות: 6519
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג נובעמבער 10, 2013 6:36 am

תגובהדורך moishy56 » דינסטאג סעפטעמבער 10, 2019 5:53 am

moishy56 האט געשריבן:
דאטשע האט געשריבן:ארויפגעברענגט אין בעפארגרייטונג צו מיין היי יעריגן נסיעה קיין מאריענבאד אויף דאטשע.

די ביליגע רייזע בולעטין וואס זענען דא לעצטענס אויפן מארקעט, האט מיר באוואויגען צו ארומדרייען מיין געפלאנטע נסיעה, און אריינשטעלן א טאגיגן אפשטעל אין פראג, ספעציעל אפצושטאטן א פיזישע באזוך אינעם בארימטן היסטארישן קור-ארט.


יהי צאתכם ובואכם לשלום.

נו..
האסטו עפעס צו מיטטיילען מיט אונז פונם באזוך אין מאריענבאד אויף דאטשע?


צוריק צו “זכור ימות עולם”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 7 געסט