דאווענען מעריב ביי זעכציג, וואו איז דער מקור

די אחראים: יאנאש,אחראי,געלעגער

מצפים לישועה
שר האלף
תגובות: 1692
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אקטאבער 15, 2017 2:49 pm

תגובה דורך מצפים לישועה »

חלב ישראל האט געשריבן:די גמרא זאגט אז די אדמימות געדויערט ארום צוויי מינוט.

דאס איז א ראיה אז מען רעדט פון די צווייטע שקיעה און נישט פון די ערשטע, וויייל ביז פערציג מענוט נאך די שקיעה איז די הימל אין א קלארע טאג רויט ווי א באריקע, און נאר נאכדעם הייבט עס אן צו ווערן שוואכער און שוואכער ביז א שעה נאך די שקיעה אין ארץ ישראל בימי ניסן ותשרי.
מצפים לישועה
שר האלף
תגובות: 1692
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אקטאבער 15, 2017 2:49 pm

תגובה דורך מצפים לישועה »

לעכטיגער האט געשריבן:
מאירים האט געשריבן:
לעכטיגער האט געשריבן:
מאירים האט געשריבן:
לעכטיגער האט געשריבן:
די תגובה איז אן ענטפער צו א שאלה לגבי ווי אזוי זיך צו פירען לגבי די עלות.

אלזא דו פירסט זיך ווי די משנה ראשונה אדער משנה אחרונה... ודי

איך וויל נישט אריינגיין אין א דיון וועגן עלות... ואתכם הסליחה.


פארשטייט זיך.. ווייל דארט שטעלט זיך זייער קלאר ארויס אז דיין שיטה אין די שיטה פון וועם די מיינסט אז דו ברעגסט אים כבוד.. הייבט נישט אן צו שטומען...


די קענסט בכלל נישט די סוגיא, ווי אזוי ביסטו א מבין צו עס שטימט??
זעץ זיך לערנען ...


ברענג צירוק דיין געמעקטע תגובה (וואס אין דעם ביסטו א מומחה) ווי די פאפירסט אז נאר דאס קענען מיר, געבען פעטש.. טול קורה מבין עיניך, נאר דו מעגסט. קוק דיין שפראך אויף יעדען בלאט..

כ'האב נישט געפרעגט א סוגיא שאלה אז דו האסט געדארפט פליקען.. כ'פרעג זייער סימפל, משנה ראשונה אדער משנה אחרונה.. ודי..

ווער סהאט נישט געליינט דעם נארישען בוך ״יום ולילה של תורא״ וואס האט אריינגעליייגט זיין גאנצע כשרון צו פארענטפערן דעם גילוי פנים בתורה שלא כהלכה פון דעם שיטה המגוחכת מיט גאר כשרונדיגע פלפולים של הבל און גאר משונהדיגע דוחקים שלא עלה על דעת אדם מאז ומעולם, דער הייסט בייי ״מאירים״ איינער וואס האט נישט געלערנט דעם סוגיא, נאר ער וואס האט זיך גוט אריינגעטון אין די נארישע פלפולים הייסט אז ער קען גוט די סוגיא.
אוועטאר
חלב ישראל
שר חמש מאות
תגובות: 868
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך פעברואר 14, 2018 10:19 am

תגובה דורך חלב ישראל »

מצפים לישועה האט געשריבן:דאס איז א ראיה אז מען רעדט פון די צווייטע שקיעה און נישט פון די ערשטע, וויייל ביז פערציג מענוט נאך די שקיעה איז די הימל אין א קלארע טאג רויט ווי א באריקע, און נאר נאכדעם הייבט עס אן צו ווערן שוואכער און שוואכער ביז א שעה נאך די שקיעה אין ארץ ישראל בימי ניסן ותשרי.

די רויטקייט גייט ארויף אויפ'ן הימל אדער די וואלקענעס?
מצפים לישועה
שר האלף
תגובות: 1692
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אקטאבער 15, 2017 2:49 pm

תגובה דורך מצפים לישועה »

חלב ישראל האט געשריבן:
מצפים לישועה האט געשריבן:דאס איז א ראיה אז מען רעדט פון די צווייטע שקיעה און נישט פון די ערשטע, וויייל ביז פערציג מענוט נאך די שקיעה איז די הימל אין א קלארע טאג רויט ווי א באריקע, און נאר נאכדעם הייבט עס אן צו ווערן שוואכער און שוואכער ביז א שעה נאך די שקיעה אין ארץ ישראל בימי ניסן ותשרי.

די רויטקייט גייט ארויף אויפ'ן הימל אדער די וואלקענעס?

אויפן הימל, ווי מער דער טאג איז קלאר און ווי מער אויף א טונקעלע פלאץ זעט מען עס מער.
מאירים
שר חמש מאות
תגובות: 816
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אוגוסט 27, 2014 2:43 pm

תגובה דורך מאירים »

מצפים לישועה האט געשריבן:
חלב ישראל האט געשריבן:
מצפים לישועה האט געשריבן:דאס איז א ראיה אז מען רעדט פון די צווייטע שקיעה און נישט פון די ערשטע, וויייל ביז פערציג מענוט נאך די שקיעה איז די הימל אין א קלארע טאג רויט ווי א באריקע, און נאר נאכדעם הייבט עס אן צו ווערן שוואכער און שוואכער ביז א שעה נאך די שקיעה אין ארץ ישראל בימי ניסן ותשרי.

די רויטקייט גייט ארויף אויפ'ן הימל אדער די וואלקענעס?

אויפן הימל, ווי מער דער טאג איז קלאר און ווי מער אויף א טונקעלע פלאץ זעט מען עס מער.


די ערשטע שטיקל גמרא רש"י פון די סוגיא, האסטו נאך נישט געלערנט ! רש"י הקדוש זאגט "שנראה אדמימות חמה בעבים".
דאס איז טייטש, אז די האסט ניטאמאל אנגעהויבן די סוגיא.
ווער ביסטו צו זאגן אויף עלטערן חשוב'ער יוד, א תלמיד מובהק פון הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל, ומוסמך ממנו להוראה, מחבר ספר "מדות ומשקולות של תורה" וואס איז נתקבל געווארן באהבה אין די וועלט! און ער איז זיך שוין מייגע אין די סוגיא איבער 30 יאהר בחלק הלימוד, ובחלק המעשה, (לצפות בכוכבים), אז זיין ספר איז א "נארישע בוך" ? פלפולים של הבל? שעם דיך !

און פארוואס רעדסטו בכלל דא אריין? דאס איז עפעס א דעבאטע פון וועלער רבי איז גרעסער?

זעץ זיך לערנען ! וועסטו זעהן אז דיין רבי, זאב שכטר איז געווען א זייפן, און ער האט גאר געשריבן נארישע ביכער, ופלפולים של הבל.
אוועטאר
חלב ישראל
שר חמש מאות
תגובות: 868
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך פעברואר 14, 2018 10:19 am

תגובה דורך חלב ישראל »

מצפים לישועה האט געשריבן:די רויטקייט גייט ארויף אויפן הימל.

מקור?
מצפים לישועה
שר האלף
תגובות: 1692
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אקטאבער 15, 2017 2:49 pm

תגובה דורך מצפים לישועה »

חלב ישראל האט געשריבן:
מצפים לישועה האט געשריבן:די רויטקייט גייט ארויף אויפן הימל.

מקור?

סתימת לשון הראשונים חוץ מרש׳י, ובפסקי ריא״ז מפורש ברקיע, ומסתמא כוונת רש״י גם לאו דוקא, כי בעבים לא תמיד נראה באותו זמן.
מאירים
שר חמש מאות
תגובות: 816
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אוגוסט 27, 2014 2:43 pm

תגובה דורך מאירים »

מאכסט מיך לאכן. די ענטפערסט אבי געענטפערט, אהן וויסן וואס די רעדסט, און די האפסט אז קיינר ווייסט נישט דעם אמת, און אז קיינער וועט נישט נאך קוקן אין די ראשונים.

כמו זאב שכטר
נאר ער האט כאטש געקענט לערנען, נאר דער ציהל האט גע'כשר'ט דע מיטל, האט ער מזייף געווען, און געמאכט פלפולים של דופי, אנצוקומען צו זיין ציהל.

אבער דו... האסט נאך נישט אנגעהויבן.

די קענסט נאר נאך זאגן זיינע שטותים, און אולי עטליכע שורות דברי יציב, און די שיסט סטעיטמענטס, ווייל "קיינער קען דאך נישט די סוגיא" און מסתמא וועט קיינער נישט נאך קוקן...
מצפים לישועה
שר האלף
תגובות: 1692
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אקטאבער 15, 2017 2:49 pm

תגובה דורך מצפים לישועה »

מאירים האט געשריבן:מאכסט מיך לאכן. די ענטפערסט אבי געענטפערט, אהן וויסן וואס די רעדסט, און די האפסט אז קיינר ווייסט נישט דעם אמת, און אז קיינער וועט נישט נאך קוקן אין די ראשונים.

כמו זאב שכטר
נאר ער האט כאטש געקענט לערנען, נאר דער ציהל האט גע'כשר'ט דע מיטל, האט ער מזייף געווען, און געמאכט פלפולים של דופי, אנצוקומען צו זיין ציהל.

אבער דו... האסט נאך נישט אנגעהויבן.

די קענסט נאר נאך זאגן זיינע שטותים, און אולי עטליכע שורות דברי יציב, און די שיסט סטעיטמענטס, ווייל "קיינער קען דאך נישט די סוגיא" און מסתמא וועט קיינער נישט נאך קוקן...

פערשטייטזיך ווער סהאט נישט געלערנט דעם ספר יום ולילה של תורא האט נאך נישט אנגעהויבן די סוגיא, און ווער סהאלט שיטת ר"ת נישט לויט די שיטה המגוחכת איז א תלמיד פון רבי זאב שכטר, איי ער האלט שוות און איך האלט מעלות? וועט שוין רבי גרשון ווייס מיט זיין גרויסע כשרון פאר ענטפערן.
אוועטאר
חלב ישראל
שר חמש מאות
תגובות: 868
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך פעברואר 14, 2018 10:19 am

תגובה דורך חלב ישראל »

מצפים לישועה האט געשריבן:
חלב ישראל האט געשריבן:
מצפים לישועה האט געשריבן:די רויטקייט גייט ארויף אויפן הימל.

מקור?

סתימת לשון הראשונים חוץ מרש׳י, ובפסקי ריא״ז מפורש ברקיע, ומסתמא כוונת רש״י גם לאו דוקא, כי בעבים לא תמיד נראה באותו זמן.

פונעם קונטרס בין השמשות און דברי חנה האב איך מיך אויסגעלערנט, אז סתימת לשון הראשונים מיינט נישט גארנישט...
לעכטיגער
שר חמש מאות
תגובות: 800
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יולי 08, 2014 11:43 am

תגובה דורך לעכטיגער »

מאירים האט געשריבן:נצחתני


ווער עס פארשטייט וואס איך מיין מיט משנה ראשונה אדער משנה אחרונה.. ווייסט אז זיין "נצחתני" איז מער ווי א מליצה...
לעכטיגער
שר חמש מאות
תגובות: 800
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יולי 08, 2014 11:43 am

תגובה דורך לעכטיגער »

מתוך א דין ודברים, זאגט ער אזוי:

די 72 זמן ברענגט מכשולות עצומות, חילול שבת דאורייתא ממש, לפי ר"ת!.

האט ער זיך גענומען א mission מודיע זיין לרבים, אז אנדערש זאל מען טוהן א מלאכה 50 מינוט נאך שקיעה, מוצאי שבת, און מען זאל וויסן אז צאת הכוכבים איז צאת הנראה אויך לויט דעם ר"ת. (99.9 אחרונים האלטן אזוי, להלכה).
ווי איידער מען זאל טוהן א מלאכה ערב שבת ווען מען זעהט שוין כוכבים בשמים, ובשיעור בין השמשות לפני זה.


יא איך הער פון מענטשן אז זיי טובים מלאכה ערב שבת, בצנעה אין שטוב ווען ס'איז זייער וויכטיג... ער ווייסט ניטאמל אז ס'איז דא א אנדערע צאת הכוכבים.... ביז 20 מינוט פאר 72, האט מען נישט קיין פראבלעם... ווייל סוף כל סוף,. הלכה כרבינו תם... רח'"ל. אזוי אויך ערב שבת חנוכה איז מאנכע מקפיד צו דאווענען מנחה פאר הדלקת נר חנוכה.. און מען ווייסט נישט אז ערב שבת חנוכה איז שוין זיכער בין השמשות לר"ת 10 מינוט נאך שקיעה....

ווען עס ברענט א פייער, פרעגט מען נישט, מי שמך לאיש....
קענסט אזא ווארט פון ערגעץ???


ווי אזוי זאגט ער, ירא הקהל !
ער האט פשוט א mission...
לו יהא ס'זאל זיין אמת, דאן קומט אפשר אריין די גאנצע פון די מערערע בלעטער אין דיזען אשכול אין די אנדערע געוועזענע.. אבער געוואלד, איך האב נאך קיינמאל נישט געזעהן אדער געהערט אז איינער זאל טאן א 'מלאכה' נאכען שקיעה!! ווי יעדער ווייסט ביי דאורייתא'ס איז מען מחמיר אויף אלע וועגען

אויב עפעס איז אויף אים די קשיא, ווי ביי אזא הארבע זאך איז די זמן 56 אויף אייגענע הנחות..

אדרבא, זאל זיך דער עולם אנרופען אויב ביי זיי אדער ביי זייערע באקאנטע זאל מען טוהן א מלאכה דאורייתא נאכען שקיעה??

די איין מקום ווי איינער האט דא מעיד געווען אז ביי זיי 'קען מען טוהן' איז אויך נאר ביי א געוויסע סארט.. אין ביי די מקום האט עס גארנישט, זיראו, מיט די קול קורא...
אוועטאר
חלב ישראל
שר חמש מאות
תגובות: 868
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך פעברואר 14, 2018 10:19 am

תגובה דורך חלב ישראל »

איך קען פערזענליך איינער וואס טוט מלאכות נאכ'ן שקיעה, נישט אז ס'מאכט עפעס אויס, אבער זאג מיר נישט אז ס'נישט דא.
הצעיר באלפי
שר חמש מאות
תגובות: 697
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג יולי 15, 2016 11:13 am

תגובה דורך הצעיר באלפי »

חלב ישראל האט געשריבן:איך קען פערזענליך איינער וואס טוט מלאכות נאכ'ן שקיעה.

למאי נפק"מ ?!?!
רוב המכריע פון כלל ישראל אין די גאנצע וועלט
ארה"ב, קנדה וכו', אירופה, ארצות המערב, ארצה"ק וכו' -
דהיינו מתוך
הליטוויש'ע,
חסידיש'ע,
אשכנזיש'ע (יעקי'ס),
מאדערנ'ע,
אויבעלאנדיש'ע,
ספרדיש'ע,
מזרחיזטיש'ע וכו',
טוען נישט מלאכה נאכען שקיעה, אין טוען יא מלאכה פאר 72 מיניט נאכען שקיעה.
אוועטאר
חלב ישראל
שר חמש מאות
תגובות: 868
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך פעברואר 14, 2018 10:19 am

תגובה דורך חלב ישראל »

מילא איז וואס?
רוח נכאה
שר מאה
תגובות: 193
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג דעצעמבער 21, 2017 8:35 pm

תגובה דורך רוח נכאה »

ב"ה
לשון ספר הקדוש שלחן הטהור ריש סימן רס"א
כל הפוסקים הביאו דברי רבינו תם, לחלק השקיעה שהחמה נכנס בעובי רקיע ובין גמר השקיעה ואנן לא ידענא ליה כלל כידוע אמיתיות הענין לתוכנים וכו' וכו' ואם רצה יכול לעשות מלאכה עד שלש רבעי שעה אחר ששקעה החמה, ולא יותר כי יכנס לספק התורה ואם עשה מלאכה אחר עבור חמשים מנוטין אחר השקיעה חייב באשם תלוי וכל זה לפי האקלים, אבל במדינות שלנו יש חילוק בין חורף לקיץ, על כן מן הראוי לכל בעל נפש שלא לעשות מלאכה חצי שעה אחר השקיעה וכל אחד יירא לנפשו מאד, ויצמצם הרבה גם בזה השיעור, ורבינו הקדוש הב"ח החמיר מאד בזה הרבה ללא צורך כלל.
וכן הי' נהוג ברוב עיירי גאליציא בזה הזמן.
וראה שם סעיף ג
ותוספת שבת מן התורה ובפרט שניתן לנשים וקלי הדעת, יחמיר הרבה וימהר להדליק הנרות תיכף אחר שקיעת החמה ובזה יאריך ימים ושנים.
יש מקומות שמקבלין שבת בימי הקיץ הרבה קודם שקיעת החמה כמו שעה ושתים ויש להם על מה שיסמוכו כמה טעמים נגלים ונסתרים ואשרי להם ולנשמתם וכך נהגתי רוב ימי וכעת מחמת חלישות יש לי עיכוב יזכיני נשם לחזור למנהגי זה
לאמיתו של דבר קען מען דאווענען מעריב ווען מען וויל פין נאך די שקיעה ובדיעבד פין פלג המנחה, אויב מען האט געדאוונט מנחה פריער, פשטות איז געווען די מקור ביי די פלעצער וואס מען האט געדאוונט מעריב ביי זעכציג כדי נאך מעריב זאל נישט זיין פאר 72. אגב דארט אין שלחן הטוהור ברענגט די היילגער קאמארנא זי"ע אז די מנהג אין אלע מדינות אז מען דאווענט יעדען טוג מנחה אין מעריב ציזאמען בעוד היום גדול בערך ביי די שקיעה. ומסיים בזה"ל, כי לענין התפלה הקילו רבותינו הקדושים גאוני ארץ קדושי עליונים מכמה טעמים וראוי לסמוך עליהם לכתחלה בריוח בלי פיקפוק
וכל זה להלכה
אבל למעשה כותב בסימן רנ"ו וזל"ק כרוז שני צריך להיות חצי שעה קודם שקיעת החמה ועדיין החמה החמין והקדירות רותחין על גבי כירה ומבשלין דגים ואח"כ צועק השמש בפיו דייקא גייטץ אין שול אריין והוא קרוב לשקיעת החמה מעט ואז סילק המסלק והטמין המטמין והדליקו הנרות והכל לפי הזמן כי זה שכתבתי [שמעט קודם השקיעה מדליקין הנרות והולכים לבית המדרש] הוא לימות החורף וכו' וכו' אבל כשהימים מאריכים דרך אחר להם כל עיר ועיר יעשו על פי המנהג שמנהיג אותם הראש להתפלל, כי יש מקומות שמתפללין הרבה שעות קודם הלילה ואשרי להם ולנשמתם כי צדיק אחד שהיה מנהיג בני עירו לקבל שבת קודם שקיעת החמה וכשהיה מקדש קידוש היום היה עדיין החמה על הארץ וזכה שבכל ערב שבת היה עומד על קברו עמודא דנהורא עד לב השמים וזכי הראות היו רואין אותו למרחוק.
הרי לשטיתו מעג מען מאכן א מלאכה ביז 40 מינוט נאכ'ן שקיעה אבער א בעל נפש זאל נישט טון קיין מלאכה נאך חצי שעה אחרי השקיעה אין לכתחלה צינדט מען ליכט אין קבלת שבת ביי די שקיעה. אין זימער 2 שעה פאר די שקיעה.
בספר מחנה ישראל חלק דינים פרק ה אות ו כתב החפץ חיים ז"ל משקיעה עד חצי שעה זו (זמן רבינו תם 72) נראה דאין להחמיר באיש הצבא וכו' יעו"ש הרי שפסק שבדיעבד מותר לעשות מלאכה עד חצי שעה אחרי השקיעה כדברי השלחן הטהור הנ"ל וכן בספרו משנה ברורה פסק כמו כן הגם שהוא בעצמו פוסק כשיטת הגאונים כתב בביאור הלכה על או"ח סימן רסג וז"ל, אך בדיעבד אם עבר והדליק או שעשה שאר מלאכה אחר השקיעה בזמן דאיכא דעות בין הפוסקים יש להקל בדיעבד ליהנות ממנה ודומיא שכתב המ"א בסימן שכ"ג ס"ק י"א לענין הטבלת כלים חדשים דאם עבר והטביל דמותר להשתמש בתוכה הואיל ויש מתירין לכתחלה.
וכן במור וקציעה להגאון הר"י עמדין ז"ל סימן רס"א כתב שעושין מלאכה עד חצי שעה לפני צאה"כ של רבינו תם
מגן אברהם על או"ח סימן רלה
מקדימין הרבה. כתוב בת"ה שהיו נוהנין להקדים ג' או ד' שעות לפני הלילה ונדחק מאוד ליישב המנהג ולא עלתה בידו ומדברי הב"ח בסימן רס"א משמע דנהגו כמ"ד דמשקיעת החמה הוי לילה ופלג המנחה הוי שעה ורביע קודם השקיעה וכשנחשוב שעה זמניות הוי בקיץ לערך ב' שעות קודם הלילה [b]ומיהו אנן לא קי"ל הכי דהא בע"ש עושין מלאכה עד חצי שעה קודם הלילה בקירוב[/b] ועיין בספר וזרח השמש ירושלים תרנ"ח שמביא הרבה פעמים זה המ"א, ופשיטא ליה שזה הזמן הוא חצי שעה אחרי השקיעה שלנו. וכן הקיצור שלחן ערוך סימן עה סעיף א כתב שמותר לעשות מלאכה עד חצי שעה אחרי השקיעה וצווחו עליו רבני ווילנא עיין בספר מנחת שבת סימן עב.
וראה בספר דברי שלום להגה"צ מאודווארי זצ"ל שכתב וז"ל, כל ירא שמים ומדקדק במצות ישתדל שלא יעשה מלאכה ולא יצוה לעשות מלאכה מיד שהדליקה האשה הנרות ולכל היותר עד השקיעה דהיינו לפי הזמן שאנו יוצאי אונגארן מדליקין הוא חמשה עשר מעניט אחר ההדלקה אבל לעת הצורך עד קרוב לחצי שעה אחר השקיעה דהיינו 45 מעניט אחר הדלקת הנרות ועי' בקצה המטה סימן תר"ח סק"ו וכו' וכו' לכן נ"ל דכאן באמעריקא שאנו רואים כי בערך 45 מיניט אחר השקיעה יש כוכבים ברקיע וכלילה נראית אף דלהלכה כפי שיטת ר"ת כיום גמור נחשב כי אין אנו חוזים בכוכבים ואין אנו בקיאים היטב בזה והולכים אחר שיטתו הקדושה, מ"מ כיון דלראות עינינו נראית כלילה ונראים כוכבים ברקיע יש להחמיר שלא לעשות שום מלאכה חצי שעה קודם זמן זה דהיינו עד חצי שעה אחר הדלקת הנרות של זמן שלנו דהיינו חמשה עשר מיניט אחר השקיעה, אבל לצוות לנכרי לצורך מצוה דהוא שבות מותר עד הלילה כשיטת ר"ת.
וכן כתב הגה"צ אב"ד דעברעצין זצ"ל וז"ל בשו"ת באר משה ח"ב סימן סא, הנה יוצאי ארץ הגר ושאר מדינות סביב שמעולם לא דקדקו להתפלל תפלת מנחה קודם שקיעת החמה או לפרוש ממלאכה גמורה מדאורייתא בער"ש קודם השיעקה אין שום חשש והקפדה לעשות וכו' יעו"ש.
וכן בחיי אדם חלק ב כלל ה סעיף א שיזהר שלא לעשות מלאכה חצי שעה אחרי השקיעה יעו"ש.
ואסיים מה שאיתא בספר מגן אבות, זקני החסידים יוצאי מדינתנו מדינת גאליציא הגידו שמלפנים הגם שהנשים הדליקו נרות שבת קודם שקיעת החמה אבל מכל מקום לא נמנעו האנשים מלעשות מלאכה לצורך עד כחצי שעה אחר השקיעה לשיטת הגאונים וכן שמע הרה"ג מו"ה משה הלברשטאם שליט"א אב"ד דקהלתנו הק' באנטווערפען מפי כ"ק האדמו"ר מהר"י מפשעווארסק זצ"ל וכן הגיד הגה"צ מציעשנוב זצ"ל אמנם לאחר ימות המלחמה הביע כ"ק מרן מהר"ש זצ"ל דניחא דעתיה שלא לעשות מלאכה אחר שקיעת החמה היכא דאפשר להימנע מזה ובפרט היה אומר שיש ליזהר היכא דאפשר שלא לעשות מלאכה דאורייתא אחר י"ג וחצי מינוט אחר השקיעה כי לשיטת הגאונים הוה אז כבר ודאי שבת
מאירים
שר חמש מאות
תגובות: 816
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אוגוסט 27, 2014 2:43 pm

חכמים הזהרו בדבריכם

תגובה דורך מאירים »

רוח נכאה האט געשריבן:ב"ה
לשון ספר הקדוש שלחן הטהור ריש סימן רס"א
כל הפוסקים הביאו דברי רבינו תם, לחלק השקיעה שהחמה נכנס בעובי רקיע ובין גמר השקיעה ואנן לא ידענא ליה כלל כידוע אמיתיות הענין לתוכנים וכו' וכו' ואם רצה יכול לעשות מלאכה עד שלש רבעי שעה אחר ששקעה החמה, ולא יותר כי יכנס לספק התורה ואם עשה מלאכה אחר עבור חמשים מנוטין אחר השקיעה חייב באשם תלוי וכל זה לפי האקלים, אבל במדינות שלנו יש חילוק בין חורף לקיץ, על כן מן הראוי לכל בעל נפש שלא לעשות מלאכה חצי שעה אחר השקיעה וכל אחד יירא לנפשו מאד, ויצמצם הרבה גם בזה השיעור, ורבינו הקדוש הב"ח החמיר מאד בזה הרבה ללא צורך כלל.
וכן הי' נהוג ברוב עיירי גאליציא בזה הזמן.
וראה שם סעיף ג
ותוספת שבת מן התורה ובפרט שניתן לנשים וקלי הדעת, יחמיר הרבה וימהר להדליק הנרות תיכף אחר שקיעת החמה ובזה יאריך ימים ושנים.
יש מקומות שמקבלין שבת בימי הקיץ הרבה קודם שקיעת החמה כמו שעה ושתים ויש להם על מה שיסמוכו כמה טעמים נגלים ונסתרים ואשרי להם ולנשמתם וכך נהגתי רוב ימי וכעת מחמת חלישות יש לי עיכוב יזכיני נשם לחזור למנהגי זה
לאמיתו של דבר קען מען דאווענען מעריב ווען מען וויל פין נאך די שקיעה ובדיעבד פין פלג המנחה, אויב מען האט געדאוונט מנחה פריער, פשטות איז געווען די מקור ביי די פלעצער וואס מען האט געדאוונט מעריב ביי זעכציג כדי נאך מעריב זאל נישט זיין פאר 72. אגב דארט אין שלחן הטוהור ברענגט די היילגער קאמארנא זי"ע אז די מנהג אין אלע מדינות אז מען דאווענט יעדען טוג מנחה אין מעריב ציזאמען בעוד היום גדול בערך ביי די שקיעה. ומסיים בזה"ל, כי לענין התפלה הקילו רבותינו הקדושים גאוני ארץ קדושי עליונים מכמה טעמים וראוי לסמוך עליהם לכתחלה בריוח בלי פיקפוק
וכל זה להלכה
אבל למעשה כותב בסימן רנ"ו וזל"ק כרוז שני צריך להיות חצי שעה קודם שקיעת החמה ועדיין החמה החמין והקדירות רותחין על גבי כירה ומבשלין דגים ואח"כ צועק השמש בפיו דייקא גייטץ אין שול אריין והוא קרוב לשקיעת החמה מעט ואז סילק המסלק והטמין המטמין והדליקו הנרות והכל לפי הזמן כי זה שכתבתי [שמעט קודם השקיעה מדליקין הנרות והולכים לבית המדרש] הוא לימות החורף וכו' וכו' אבל כשהימים מאריכים דרך אחר להם כל עיר ועיר יעשו על פי המנהג שמנהיג אותם הראש להתפלל, כי יש מקומות שמתפללין הרבה שעות קודם הלילה ואשרי להם ולנשמתם כי צדיק אחד שהיה מנהיג בני עירו לקבל שבת קודם שקיעת החמה וכשהיה מקדש קידוש היום היה עדיין החמה על הארץ וזכה שבכל ערב שבת היה עומד על קברו עמודא דנהורא עד לב השמים וזכי הראות היו רואין אותו למרחוק.
הרי לשטיתו מעג מען מאכן א מלאכה ביז 40 מינוט נאכ'ן שקיעה אבער א בעל נפש זאל נישט טון קיין מלאכה נאך חצי שעה אחרי השקיעה אין לכתחלה צינדט מען ליכט אין קבלת שבת ביי די שקיעה. אין זימער 2 שעה פאר די שקיעה.


אולי העתקתם קצת מספרי זאב שכטר?

לשון ספר הקדוש שלחן הטהור ריש סימן רס"א
כל הפוסקים הביאו דברי רבינו תם, לחלק השקיעה שהחמה נכנס בעובי רקיע ובין גמר השקיעה ואנן לא ידענא ליה כלל כידוע אמיתיות הענין לתוכנים וכו' וכו' ואם רצה יכול לעשות מלאכה עד שלש רבעי שעה אחר ששקעה החמה, (היינו במקום שיש ד' מיל בין השקיעה לצאת הכוכבים) ולא יותר כי יכנס לספק התורה ואם עשה מלאכה אחר עבור חמשים מנוטין אחר השקיעה חייב באשם תלוי וכל זה לפי האקלים, אבל במדינות שלנו יש חילוק בין חורף לקיץ, על כן מן הראוי לכל בעל נפש שלא לעשות מלאכה חצי שעה אחר השקיעה וכל אחד יירא לנפשו מאד, ויצמצם הרבה גם בזה השיעור, ורבינו הקדוש הב"ח החמיר מאד בזה הרבה ללא צורך כלל.

יא ער שרייבט אז אין קאמארנא, כמעט 50 מעלות צפון, (לפי האקלים) מעג מען היינט MAY 31 טוהן א מלאכה ביז 9:52 PM.(חצי שעה אחר השקיעה) ווייל 10:05, 20 מינוט נאך דעם איז שוין ודאי לילה 6.5 דעגרי..... ויצמצם הרבה גם בזה השיעור (לכאורה בימות החורף).


רוח נכאה האט געשריבן:בספר מחנה ישראל חלק דינים פרק ה אות ו כתב החפץ חיים ז"ל משקיעה עד חצי שעה זו (זמן רבינו תם 72) נראה דאין להחמיר באיש הצבא וכו' יעו"ש הרי שפסק שבדיעבד מותר לעשות מלאכה עד חצי שעה אחרי השקיעה כדברי השלחן הטהור הנ"ל וכן בספרו משנה ברורה פסק כמו כן הגם שהוא בעצמו פוסק כשיטת הגאונים כתב בביאור הלכה על או"ח סימן רסג וז"ל, אך בדיעבד אם עבר והדליק או שעשה שאר מלאכה אחר השקיעה בזמן דאיכא דעות בין הפוסקים יש להקל בדיעבד ליהנות ממנה ודומיא שכתב המ"א בסימן שכ"ג ס"ק י"א לענין הטבלת כלים חדשים דאם עבר והטביל דמותר להשתמש בתוכה הואיל ויש מתירין לכתחלה.


עד חצי שעה זו (זמן רבינו תם 72)?
ער איז מיקל דארט פאר איש צבא, צו טוהן א מלאכה נאך די שקיעה, ביז חצי שעה קודם צאת הכוכבים (הנראה). ער שרייבט דארט נישט אזא זאך ווי צאה"כ של רבינו תם אדער 72.
וליתר שאת העתקתי לשונו. (ועי' גם בלשון החיי אדם, לקמן).

....שלא יכנס ח"ו בספק איסור כרת וע"כ ימהר לקבל מה דאפשר ומכ"ש בימים הקצרים שפתאום תשקע החמה ויוצאין הכוכבים נמצא שחילל שבת ועכ"פ לא יתאחר חצי שעה כי בין השמשות עם תוספת שבת עולה כמעט לחצי שעה ואף דכל איש ישראל אסור לעשות מלאכה תיכף אחר שקיעה כדעת הגר"א והרבה מהראשונים וכן המנהג בישראל מ"מ בשעת הדחק כמו איש הצבא סתמתי כמו אידך פוסקים וכמו שהעתיק הח"א...




רוח נכאה האט געשריבן:וכן במור וקציעה להגאון הר"י עמדין ז"ל סימן רס"א כתב שעושין מלאכה עד חצי שעה לפני צאה"כ של רבינו תם


חצי שעה לפני צאה"כ של רבינו תם ?

זה לשונו שם:
דהא עושין מלאכה עד חצי שעה לפני הלילה ע"ש
וכל המוסיף גורע...

רוח נכאה האט געשריבן:מגן אברהם על או"ח סימן רלה
מקדימין הרבה. כתוב בת"ה שהיו נוהנין להקדים ג' או ד' שעות לפני הלילה ונדחק מאוד ליישב המנהג ולא עלתה בידו ומדברי הב"ח בסימן רס"א משמע דנהגו כמ"ד דמשקיעת החמה הוי לילה ופלג המנחה הוי שעה ורביע קודם השקיעה וכשנחשוב שעה זמניות הוי בקיץ לערך ב' שעות קודם הלילה ומיהו אנן לא קי"ל הכי דהא בע"ש עושין מלאכה עד חצי שעה קודם הלילה בקירוב

ברור אז אונזערע פוסקים האחרונים, כהחת"ס ותלמידיו האבן דאס געלערנט "קודם צאת הנראה"

רוח נכאה האט געשריבן:ועיין בספר וזרח השמש ירושלים תרנ"ח שמביא הרבה פעמים זה המ"א, ופשיטא ליה שזה הזמן הוא חצי שעה אחרי השקיעה שלנו.

ואם הוא למד כן ? נניח את פסקיהם של החפץ חיים, שולחן הטהור, קיצור שו"ע, מסגרת השלחן, חיי אדם, דרך החיים, ועוד, מפני גדול אחד בארץ ישראל שאולי לא ידע שיש חילוק כ"כ גדול בחו"ל, ובכלל אינו נחשב בין הפוסקים ?
רוח נכאה האט געשריבן:וכן הקיצור שלחן ערוך סימן עה סעיף א כתב שמותר לעשות מלאכה עד חצי שעה אחרי השקיעה וצווחו עליו רבני ווילנא עיין בספר מנחת שבת סימן עב.


ער זאגט אויך נאר :
חייב כל אדם להפריש א ע ממלאכה ולהדליק את הגדות לכל הפחות חצי שעה קודם צאת הכוכבים
וכל המוסיף גורע...

ועיין מסגרת השולחן שם
..... רביעית שעה קודם צאת הכוכבים. ולפי שאין כל אדם בקי ביציאת שלשה כוכבים בינונים לצמצם שיעור בין העמשות ותוספת שבת קודם לזה לכן חייב כל אדם עכ"פ לפרוש ממלאכה לפחות חצי שעה קודם צאת הכוכבים.

רוח נכאה האט געשריבן:וראה בספר דברי שלום להגה"צ מאודווארי זצ"ל שכתב וז"ל, כל ירא שמים ומדקדק במצות ישתדל שלא יעשה מלאכה ולא יצוה לעשות מלאכה מיד שהדליקה האשה הנרות ולכל היותר עד השקיעה דהיינו לפי הזמן שאנו יוצאי אונגארן מדליקין הוא חמשה עשר מעניט אחר ההדלקה אבל לעת הצורך עד קרוב לחצי שעה אחר השקיעה דהיינו 45 מעניט אחר הדלקת הנרות ועי' בקצה המטה סימן תר"ח סק"ו וכו' וכו' לכן נ"ל דכאן באמעריקא שאנו רואים כי בערך 45 מיניט אחר השקיעה יש כוכבים ברקיע וכלילה נראית אף דלהלכה כפי שיטת ר"ת כיום גמור נחשב כי אין אנו חוזים בכוכבים ואין אנו בקיאים היטב בזה והולכים אחר שיטתו הקדושה, מ"מ כיון דלראות עינינו נראית כלילה ונראים כוכבים ברקיע יש להחמיר שלא לעשות שום מלאכה חצי שעה קודם זמן זה דהיינו עד חצי שעה אחר הדלקת הנרות של זמן שלנו דהיינו חמשה עשר מיניט אחר השקיעה, אבל לצוות לנכרי לצורך מצוה דהוא שבות מותר עד הלילה כשיטת ר"ת.
וכן כתב הגה"צ אב"ד דעברעצין זצ"ל וז"ל בשו"ת באר משה ח"ב סימן סא, הנה יוצאי ארץ הגר ושאר מדינות סביב שמעולם לא דקדקו להתפלל תפלת מנחה קודם שקיעת החמה או לפרוש ממלאכה גמורה מדאורייתא בער"ש קודם השיעקה אין שום חשש והקפדה לעשות וכו' יעו"ש.


עי' לעיל מש"כ על שלחן הטהור הכל לפי האקלים

רוח נכאה האט געשריבן:וכן בחיי אדם חלק ב כלל ה סעיף א שיזהר שלא לעשות מלאכה חצי שעה אחרי השקיעה יעו"ש.

חצי שעה אחרי השקיעה?
כל המוסיף גורע... הא לך לשונו:
וכל אדם חייב על כל פנים לפרוש ממלאכה לפחות חצי שעה קודם הלילה כי צריך להוסיף מעט מחול על הקודש בין בכניסתו בין ביציאתו

חם ושלום בספק איסור כרת ולכן ימהר לקבל מה דאפשר ומכל שכן בימים הקצרים שבפתאום תשקע השמש ויוצאין הכוכבים ונמצא שחילל שבת

רוח נכאה האט געשריבן:ואסיים מה שאיתא בספר מגן אבות, זקני החסידים יוצאי מדינתנו מדינת גאליציא הגידו שמלפנים הגם שהנשים הדליקו נרות שבת קודם שקיעת החמה אבל מכל מקום לא נמנעו האנשים מלעשות מלאכה לצורך עד כחצי שעה אחר השקיעה לשיטת הגאונים וכן שמע הרה"ג מו"ה משה הלברשטאם שליט"א אב"ד דקהלתנו הק' באנטווערפען מפי כ"ק האדמו"ר מהר"י מפשעווארסק זצ"ל וכן הגיד הגה"צ מציעשנוב זצ"ל אמנם לאחר ימות המלחמה הביע כ"ק מרן מהר"ש זצ"ל דניחא דעתיה שלא לעשות מלאכה אחר שקיעת החמה היכא דאפשר להימנע מזה ובפרט היה אומר שיש ליזהר היכא דאפשר שלא לעשות מלאכה דאורייתא אחר י"ג וחצי מינוט אחר השקיעה כי לשיטת הגאונים הוה אז כבר ודאי שבת

עי' לעיל מש"כ על שלחן הטהור, הכל לפי האקלים
לעצט פארראכטן דורך מאירים אום דאנערשטאג יוני 06, 2019 3:36 pm, פארראכטן געווארן 1 מאל.
רוח נכאה
שר מאה
תגובות: 193
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג דעצעמבער 21, 2017 8:35 pm

תגובה דורך רוח נכאה »

הגראי"ל שטיינמן ז"ל העיד שהחפץ חיים מתכוון לזמן 72 וכן החת"ס, ולא ברור להם צאת הנראה רק ברור להם 72 ורעתי' מספר כאיל תערוג של הרב טיינמן זצ"ל
רוח נכאה
שר מאה
תגובות: 193
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג דעצעמבער 21, 2017 8:35 pm

תגובה דורך רוח נכאה »

בבריסק היו מתחילים מנחה גם 5 דקות אחרי השקיעה [ועיין שער הציון למשנ"ב סימן רל"ג סקי"ט שהיקל יותר] ואמנם החזון איש הקפיד שלא לאחר אפי' רגע מהשקיעה ואמר רבנו שעד לפני מאתים שנה נהגו בבריסק כדעת ר"ת אף לקולא אבל אח"כ כבר לא הקילו כ"כ
רוח נכאה
שר מאה
תגובות: 193
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג דעצעמבער 21, 2017 8:35 pm

תגובה דורך רוח נכאה »

הראה רבנו לתלמידיו מכתב ששלח לו הגר"נ קרליץ שהחזון איש הורה שאפשר למול תינוק בשבת אם נולד 35 דקות אחרי השקיעה
רוח נכאה
שר מאה
תגובות: 193
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג דעצעמבער 21, 2017 8:35 pm

תגובה דורך רוח נכאה »

הרבה דברים שנהגו בהם בעבר נשתנו בדורות האחרונים וכגון תפילין בחוה"מ שבאר"י אין מי שנוהג להניחם וכן לגבי זמן צאה"כ שבעבר נהגו כר"ת בהרבה המקומות אף לקולא וכיום אין מי שמיקל כמותו ואף בחיי"א בהל שבת כלל ה ס"א כתב שעכ"פ לא יתאחר מלפסוק ממלאכה חצי שעה אחר השקיעה יעו"ש ומשמע שסבר גם הוא להקל כדעת ר"ת
כאיל תערוג להגראי"ל שטיינמן ז"ל
רוח נכאה
שר מאה
תגובות: 193
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג דעצעמבער 21, 2017 8:35 pm

תגובה דורך רוח נכאה »

בספר כאיל תערוג שם שדעתו שכל אלו הפוסקים סברו שאפשר להקל לצאה"כ ר"ת 72 וכן דעתו כל החת"ס שכן הי' מקומות מלפנים שהקילו כן, ולגבי הספר וזרח השמש אם אמנם אפשר שאינו פוסק דגול אבל הוא נמצא בענינים ומתמצא היטב ויודע המנהגים בימיו וכותב שיש הרבה בירושלים שנוהגים להקל כשיטת ר"ת. והגרמ"א פריינד זצ"ל סמך על שיטת ר"ת בירושלים על הרבה דברים להקל וכן הי' גדולי רבנים כאן בארה"ב אחרי המלחמה שעשו מלאכות דאורייתות עד חצי שעה אחרי השקיעה, ודעתו של כ"ק אדמו"ר מבאבוב זצוק"ל שעד 13 דקות אחרי השקיעה מותר לעשות מלאכה דאורייתא. וצדיקי בית גאליציע הי' רגיל על לשונם שמפלנים לא ידעו המילה שקיעה רק באתרוגים, רק כהיום כבר נכנס לגדר של מקום שנהגו וכן בירושלים אסור להקל נגד זמנם משום מקום שנהגו שהרבנים הספרדים שקבעו מנהגי ירושלים שהביאו מטוניס וממורוקו והכריחו כל בני ירושלים וכבר קיבלו עליהם והדברים ידועים.
מאירים
שר חמש מאות
תגובות: 816
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אוגוסט 27, 2014 2:43 pm

תגובה דורך מאירים »

עדות שבטלה מקצתה וכו'

דאס איז פון א עלון שבועי, און איז בכלל נישט מדויק. וכמובן א"א להביא ראי'.

לגבי זמן החפץ חיים (בספר מחנה ישראל) דאס וואלט איך געוואלט זעהן.
וברור להמעי' שם אז ער רעדט פון צאת הכוכבים הנראה ....ומכל שכן בימים הקצרים שבפתאום תשקע השמש ויוצאין הכוכבים
מאירים
שר חמש מאות
תגובות: 816
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אוגוסט 27, 2014 2:43 pm

תגובה דורך מאירים »

כשאתה מביא מקורות אני יכול לענות לך ולהראות לך שאתה טועה בדבריהם.

אבל כשאתה מביא רק סיפורי מעשיות בעל פה שכמובן לא תמיד הם מדוייקים, אין לי מה לענות לך.

שבת שלום ומבורך
מצפים לישועה
שר האלף
תגובות: 1692
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אקטאבער 15, 2017 2:49 pm

תגובה דורך מצפים לישועה »

רוח נכאה האט געשריבן:הגראי"ל שטיינמן ז"ל העיד שהחפץ חיים מתכוון לזמן 72 וכן החת"ס, ולא ברור להם צאת הנראה רק ברור להם 72 ורעתי' מספר כאיל תערוג של הרב טיינמן זצ"ל

באיזה דף?
פארשפארט

צוריק צו “הלכות תפלה וברכות”