רוח נכאה האט געשריבן:ב"ה
לשון ספר הקדוש שלחן הטהור ריש סימן רס"א
כל הפוסקים הביאו דברי רבינו תם, לחלק השקיעה שהחמה נכנס בעובי רקיע ובין גמר השקיעה ואנן לא ידענא ליה כלל כידוע אמיתיות הענין לתוכנים וכו' וכו' ואם רצה יכול לעשות מלאכה עד שלש רבעי שעה אחר ששקעה החמה, ולא יותר כי יכנס לספק התורה ואם עשה מלאכה אחר עבור חמשים מנוטין אחר השקיעה חייב באשם תלוי וכל זה לפי האקלים, אבל במדינות שלנו יש חילוק בין חורף לקיץ, על כן מן הראוי לכל בעל נפש שלא לעשות מלאכה חצי שעה אחר השקיעה וכל אחד יירא לנפשו מאד, ויצמצם הרבה גם בזה השיעור, ורבינו הקדוש הב"ח החמיר מאד בזה הרבה ללא צורך כלל.
וכן הי' נהוג ברוב עיירי גאליציא בזה הזמן.
וראה שם סעיף ג
ותוספת שבת מן התורה ובפרט שניתן לנשים וקלי הדעת, יחמיר הרבה וימהר להדליק הנרות תיכף אחר שקיעת החמה ובזה יאריך ימים ושנים.
יש מקומות שמקבלין שבת בימי הקיץ הרבה קודם שקיעת החמה כמו שעה ושתים ויש להם על מה שיסמוכו כמה טעמים נגלים ונסתרים ואשרי להם ולנשמתם וכך נהגתי רוב ימי וכעת מחמת חלישות יש לי עיכוב יזכיני נשם לחזור למנהגי זה
לאמיתו של דבר קען מען דאווענען מעריב ווען מען וויל פין נאך די שקיעה ובדיעבד פין פלג המנחה, אויב מען האט געדאוונט מנחה פריער, פשטות איז געווען די מקור ביי די פלעצער וואס מען האט געדאוונט מעריב ביי זעכציג כדי נאך מעריב זאל נישט זיין פאר 72. אגב דארט אין שלחן הטוהור ברענגט די היילגער קאמארנא זי"ע אז די מנהג אין אלע מדינות אז מען דאווענט יעדען טוג מנחה אין מעריב ציזאמען בעוד היום גדול בערך ביי די שקיעה. ומסיים בזה"ל, כי לענין התפלה הקילו רבותינו הקדושים גאוני ארץ קדושי עליונים מכמה טעמים וראוי לסמוך עליהם לכתחלה בריוח בלי פיקפוק
וכל זה להלכה
אבל למעשה כותב בסימן רנ"ו וזל"ק כרוז שני צריך להיות חצי שעה קודם שקיעת החמה ועדיין החמה החמין והקדירות רותחין על גבי כירה ומבשלין דגים ואח"כ צועק השמש בפיו דייקא גייטץ אין שול אריין והוא קרוב לשקיעת החמה מעט ואז סילק המסלק והטמין המטמין והדליקו הנרות והכל לפי הזמן כי זה שכתבתי [שמעט קודם השקיעה מדליקין הנרות והולכים לבית המדרש] הוא לימות החורף וכו' וכו' אבל כשהימים מאריכים דרך אחר להם כל עיר ועיר יעשו על פי המנהג שמנהיג אותם הראש להתפלל, כי יש מקומות שמתפללין הרבה שעות קודם הלילה ואשרי להם ולנשמתם כי צדיק אחד שהיה מנהיג בני עירו לקבל שבת קודם שקיעת החמה וכשהיה מקדש קידוש היום היה עדיין החמה על הארץ וזכה שבכל ערב שבת היה עומד על קברו עמודא דנהורא עד לב השמים וזכי הראות היו רואין אותו למרחוק.
הרי לשטיתו מעג מען מאכן א מלאכה ביז 40 מינוט נאכ'ן שקיעה אבער א בעל נפש זאל נישט טון קיין מלאכה נאך חצי שעה אחרי השקיעה אין לכתחלה צינדט מען ליכט אין קבלת שבת ביי די שקיעה. אין זימער 2 שעה פאר די שקיעה.
אולי העתקתם קצת מספרי זאב שכטר?
לשון ספר הקדוש שלחן הטהור ריש סימן רס"א
כל הפוסקים הביאו דברי רבינו תם, לחלק השקיעה שהחמה נכנס בעובי רקיע ובין גמר השקיעה ואנן לא ידענא ליה כלל כידוע אמיתיות הענין לתוכנים וכו' וכו' ואם רצה יכול לעשות מלאכה עד שלש רבעי שעה אחר ששקעה החמה, (היינו במקום שיש ד' מיל בין השקיעה לצאת הכוכבים) ולא יותר כי יכנס לספק התורה ואם עשה מלאכה אחר עבור חמשים מנוטין אחר השקיעה חייב באשם תלוי וכל זה לפי האקלים, אבל במדינות שלנו יש חילוק בין חורף לקיץ, על כן מן הראוי לכל בעל נפש שלא לעשות מלאכה חצי שעה אחר השקיעה וכל אחד יירא לנפשו מאד, ויצמצם הרבה גם בזה השיעור, ורבינו הקדוש הב"ח החמיר מאד בזה הרבה ללא צורך כלל.
יא ער שרייבט אז אין קאמארנא, כמעט 50 מעלות צפון, (לפי האקלים) מעג מען היינט MAY 31 טוהן א מלאכה ביז 9:52 PM.(חצי שעה אחר השקיעה) ווייל 10:05, 20 מינוט נאך דעם איז שוין ודאי לילה 6.5 דעגרי.....
ויצמצם הרבה גם בזה השיעור (לכאורה בימות החורף).
רוח נכאה האט געשריבן:בספר מחנה ישראל חלק דינים פרק ה אות ו כתב החפץ חיים ז"ל משקיעה עד חצי שעה זו (זמן רבינו תם 72) נראה דאין להחמיר באיש הצבא וכו' יעו"ש הרי שפסק שבדיעבד מותר לעשות מלאכה עד חצי שעה אחרי השקיעה כדברי השלחן הטהור הנ"ל וכן בספרו משנה ברורה פסק כמו כן הגם שהוא בעצמו פוסק כשיטת הגאונים כתב בביאור הלכה על או"ח סימן רסג וז"ל, אך בדיעבד אם עבר והדליק או שעשה שאר מלאכה אחר השקיעה בזמן דאיכא דעות בין הפוסקים יש להקל בדיעבד ליהנות ממנה ודומיא שכתב המ"א בסימן שכ"ג ס"ק י"א לענין הטבלת כלים חדשים דאם עבר והטביל דמותר להשתמש בתוכה הואיל ויש מתירין לכתחלה.
עד חצי שעה זו
(זמן רבינו תם 72)?
ער איז מיקל דארט פאר איש צבא, צו טוהן א מלאכה נאך די שקיעה, ביז חצי שעה קודם צאת הכוכבים (הנראה). ער שרייבט דארט נישט אזא זאך ווי צאה"כ של רבינו תם אדער 72.
וליתר שאת העתקתי לשונו. (ועי' גם בלשון החיי אדם, לקמן).
....שלא יכנס ח"ו בספק איסור כרת וע"כ ימהר לקבל מה דאפשר ומכ"ש בימים הקצרים שפתאום תשקע החמה ויוצאין הכוכבים נמצא שחילל שבת ועכ"פ לא יתאחר חצי שעה כי בין השמשות עם תוספת שבת עולה כמעט לחצי שעה ואף דכל איש ישראל אסור לעשות מלאכה תיכף אחר שקיעה כדעת הגר"א והרבה מהראשונים וכן המנהג בישראל מ"מ בשעת הדחק כמו איש הצבא סתמתי כמו אידך פוסקים וכמו שהעתיק הח"א...
רוח נכאה האט געשריבן:וכן במור וקציעה להגאון הר"י עמדין ז"ל סימן רס"א כתב שעושין מלאכה עד חצי שעה לפני צאה"כ של רבינו תם
חצי שעה לפני
צאה"כ של רבינו תם ?זה לשונו שם:
דהא עושין מלאכה עד חצי שעה לפני הלילה ע"ש
וכל המוסיף גורע...
רוח נכאה האט געשריבן:מגן אברהם על או"ח סימן רלה
מקדימין הרבה. כתוב בת"ה שהיו נוהנין להקדים ג' או ד' שעות לפני הלילה ונדחק מאוד ליישב המנהג ולא עלתה בידו ומדברי הב"ח בסימן רס"א משמע דנהגו כמ"ד דמשקיעת החמה הוי לילה ופלג המנחה הוי שעה ורביע קודם השקיעה וכשנחשוב שעה זמניות הוי בקיץ לערך ב' שעות קודם הלילה ומיהו אנן לא קי"ל הכי דהא בע"ש עושין מלאכה עד חצי שעה קודם הלילה בקירוב
ברור אז אונזערע פוסקים האחרונים, כהחת"ס ותלמידיו האבן דאס געלערנט "קודם צאת הנראה"
רוח נכאה האט געשריבן:ועיין בספר וזרח השמש ירושלים תרנ"ח שמביא הרבה פעמים זה המ"א, ופשיטא ליה שזה הזמן הוא חצי שעה אחרי השקיעה שלנו.
ואם הוא למד כן ? נניח את פסקיהם של החפץ חיים, שולחן הטהור, קיצור שו"ע, מסגרת השלחן, חיי אדם, דרך החיים, ועוד, מפני גדול אחד בארץ ישראל שאולי לא ידע שיש חילוק כ"כ גדול בחו"ל, ובכלל אינו נחשב בין הפוסקים ?
רוח נכאה האט געשריבן:וכן הקיצור שלחן ערוך סימן עה סעיף א כתב שמותר לעשות מלאכה עד חצי שעה אחרי השקיעה וצווחו עליו רבני ווילנא עיין בספר מנחת שבת סימן עב.
ער זאגט אויך נאר :
חייב כל אדם להפריש א ע ממלאכה ולהדליק את הגדות לכל הפחות חצי שעה קודם צאת הכוכבים
וכל המוסיף גורע...
ועיין מסגרת השולחן שם
..... רביעית שעה קודם צאת הכוכבים. ולפי שאין כל אדם בקי ביציאת שלשה כוכבים בינונים לצמצם שיעור בין העמשות ותוספת שבת קודם לזה לכן חייב כל אדם עכ"פ לפרוש ממלאכה לפחות חצי שעה קודם צאת הכוכבים.
רוח נכאה האט געשריבן:וראה בספר דברי שלום להגה"צ מאודווארי זצ"ל שכתב וז"ל, כל ירא שמים ומדקדק במצות ישתדל שלא יעשה מלאכה ולא יצוה לעשות מלאכה מיד שהדליקה האשה הנרות ולכל היותר עד השקיעה דהיינו לפי הזמן שאנו יוצאי אונגארן מדליקין הוא חמשה עשר מעניט אחר ההדלקה אבל לעת הצורך עד קרוב לחצי שעה אחר השקיעה דהיינו 45 מעניט אחר הדלקת הנרות ועי' בקצה המטה סימן תר"ח סק"ו וכו' וכו' לכן נ"ל דכאן באמעריקא שאנו רואים כי בערך 45 מיניט אחר השקיעה יש כוכבים ברקיע וכלילה נראית אף דלהלכה כפי שיטת ר"ת כיום גמור נחשב כי אין אנו חוזים בכוכבים ואין אנו בקיאים היטב בזה והולכים אחר שיטתו הקדושה, מ"מ כיון דלראות עינינו נראית כלילה ונראים כוכבים ברקיע יש להחמיר שלא לעשות שום מלאכה חצי שעה קודם זמן זה דהיינו עד חצי שעה אחר הדלקת הנרות של זמן שלנו דהיינו חמשה עשר מיניט אחר השקיעה, אבל לצוות לנכרי לצורך מצוה דהוא שבות מותר עד הלילה כשיטת ר"ת.
וכן כתב הגה"צ אב"ד דעברעצין זצ"ל וז"ל בשו"ת באר משה ח"ב סימן סא, הנה יוצאי ארץ הגר ושאר מדינות סביב שמעולם לא דקדקו להתפלל תפלת מנחה קודם שקיעת החמה או לפרוש ממלאכה גמורה מדאורייתא בער"ש קודם השיעקה אין שום חשש והקפדה לעשות וכו' יעו"ש.
עי' לעיל מש"כ על שלחן הטהור הכל לפי האקלים
רוח נכאה האט געשריבן:וכן בחיי אדם חלק ב כלל ה סעיף א שיזהר שלא לעשות מלאכה חצי שעה אחרי השקיעה יעו"ש.
חצי שעה אחרי השקיעה?
כל המוסיף גורע... הא לך לשונו:
וכל אדם חייב על כל פנים לפרוש ממלאכה לפחות חצי שעה קודם הלילה כי צריך להוסיף מעט מחול על הקודש בין בכניסתו בין ביציאתו
חם ושלום בספק איסור כרת ולכן ימהר לקבל מה דאפשר ומכל שכן בימים הקצרים שבפתאום תשקע השמש ויוצאין הכוכבים ונמצא שחילל שבת
רוח נכאה האט געשריבן:ואסיים מה שאיתא בספר מגן אבות, זקני החסידים יוצאי מדינתנו מדינת גאליציא הגידו שמלפנים הגם שהנשים הדליקו נרות שבת קודם שקיעת החמה אבל מכל מקום לא נמנעו האנשים מלעשות מלאכה לצורך עד כחצי שעה אחר השקיעה לשיטת הגאונים וכן שמע הרה"ג מו"ה משה הלברשטאם שליט"א אב"ד דקהלתנו הק' באנטווערפען מפי כ"ק האדמו"ר מהר"י מפשעווארסק זצ"ל וכן הגיד הגה"צ מציעשנוב זצ"ל אמנם לאחר ימות המלחמה הביע כ"ק מרן מהר"ש זצ"ל דניחא דעתיה שלא לעשות מלאכה אחר שקיעת החמה היכא דאפשר להימנע מזה ובפרט היה אומר שיש ליזהר היכא דאפשר שלא לעשות מלאכה דאורייתא אחר י"ג וחצי מינוט אחר השקיעה כי לשיטת הגאונים הוה אז כבר ודאי שבת
עי' לעיל מש"כ על שלחן הטהור, הכל לפי האקלים