הכשר הרב מי"ל לנדא זצ"ל, הנהגות/תקנות/חומרות

די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד

אץ קוצץ
שר האלף
תגובות: 1240
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג אוגוסט 18, 2014 12:51 pm

הכשר הרב מי"ל לנדא זצ"ל, הנהגות/תקנות/חומרות

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אץ קוצץ »

ברייט באקאנט איז פאר יעדער היימישע יוד די גאר שטארקע סטאנדארט אין הכשרים אין אויך אין אלע עניני הדת, וואס רב לנדא זצ"ל האט זוכה געווען ברוב סייעתא דשמיא צי אוועקשטעלען, סיי אינעם כשרות המאכלים, אין סיי די אופן פין אכילה, עס זאל זיין ווי עס פאסט פאר א שומר תורה ומצוות.

בשעת די וואונד איז נאך אפען פינעם גרויסען אבידה וואס די דור האט פארלוירען, מאכען מיר אפען די אשכול, צי חזרן משנתו הטהורה, אלע הנהגות וואס די רב זצ"ל האט איינגעפירט להעמיד הדת, אן מוותר צי זיין על קוצו של יוד.

מען בעט די חשובע ציבור זאל צילייגען א האנט דא, כי רבה המלאכה מאוד מאוד, שחיטה , עירובין, מקוואות, הכשר על מאכלים, הכשר אויף רעסטוראנטען, זאלען/אולמות, שמיטה, ערלה, תרומות ומעשרות, מילך וכולהו וכולהו וכולהו !
אץ קוצץ
שר האלף
תגובות: 1240
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג אוגוסט 18, 2014 12:51 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אץ קוצץ »

רייז/rice

רב לנדא זצ"ל האט מקפיד געווען אז רייז דארף מען בודק זיין פין ווערים אין די זעלבע טאג וואס מען קאכט עס.

דאס הייסט אויב מען האט עס בודק געווען אין געלאזט איבערנעכטיגען אומגעקאכט, האט דאס די משגיח געדארפט בודק זיין נאכאמאל די רייז פארן קאכען.
zugurnish
שר שלשת אלפים
תגובות: 3365
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מאי 17, 2011 8:31 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך zugurnish »

למען הדיוק לכאורה דארף מען צייכענען אז די תקיפות בעניני כשרות האט זיך אנגעהויבען דורך זיין טאטע הרב יעקב לנדא , און בא עם האט זיין זון געלערנט.
אוועטאר
יהלום
שר האלף
תגובות: 1502
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מארטש 05, 2019 12:26 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יהלום »

כמודמה האט רב לנדא ז"ל נישט געגבען א הכשר אויף טונא פיש ווייל ער האט געהאלטען אז מען מעג עס נישט עסן
בראשית ברא
שר האלף
תגובות: 1229
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג דעצעמבער 06, 2016 3:16 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך בראשית ברא »

פונקט געהערט די חילוק פןן די היגע שחיטה, און למשל רב לנדא, אז בשעת וואס די היגע בע"ב האלטן בעוה"ר חשבון וויפיל בהמות דער בודק גיבט ארויס. ווייסן די דארטיגע בע"ב ניטאמאל ווער דער שוחט איז.
פסיקתא
שר חמישים ומאתים
תגובות: 408
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג יולי 21, 2017 9:47 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פסיקתא »

יהלום האט געשריבן:כמודמה האט רב לנדא ז"ל נישט געגבען א הכשר אויף טונא פיש ווייל ער האט געהאלטען אז מען מעג עס נישט עסן


למען הדיוק אז דער פראבלעם איז עס איז שווער
צי בודק זיין פין ווערים, גראדער יא געווען א שטעק צייט
טונא פין עם, בקיצור מען דארף גוט בודק זיין פין ווערים
אין עס איז שווער
אץ קוצץ
שר האלף
תגובות: 1240
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג אוגוסט 18, 2014 12:51 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אץ קוצץ »

פסיקתא האט געשריבן:
יהלום האט געשריבן:כמודמה האט רב לנדא ז"ל נישט געגבען א הכשר אויף טונא פיש ווייל ער האט געהאלטען אז מען מעג עס נישט עסן


למען הדיוק אז דער פראבלעם איז עס איז שווער
צי בודק זיין פין ווערים, גראדער יא געווען א שטעק צייט
טונא פין עם, בקיצור מען דארף גוט בודק זיין פין ווערים
אין עס איז שווער

בקיצור רב לנדא האט לכאורה געהאלטען אז עס נישט שייך גיט בודק זיין.
פסיקתא
שר חמישים ומאתים
תגובות: 408
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג יולי 21, 2017 9:47 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פסיקתא »

אץ קוצץ האט געשריבן:
פסיקתא האט געשריבן:
יהלום האט געשריבן:כמודמה האט רב לנדא ז"ל נישט געגבען א הכשר אויף טונא פיש ווייל ער האט געהאלטען אז מען מעג עס נישט עסן


למען הדיוק אז דער פראבלעם איז עס איז שווער
צי בודק זיין פין ווערים, גראדער יא געווען א שטעק צייט
טונא פין עם, בקיצור מען דארף גוט בודק זיין פין ווערים
אין עס איז שווער

בקיצור רב לנדא האט לכאורה געהאלטען אז עס נישט שייך גיט בודק זיין.


למען הדיוק ער האט נישט מסתם געטראפן א קאמפעני
וואס זאל עם נאכגעבען זיינע פארלאנגען , ווייל מסתם דער פרייז וואלט ארויף , נאכדערצי ווען מען קען קויפען
דער טונא פין עדה החרדית פאר בילידער
shalsheles
שר האלף
תגובות: 1487
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך יולי 22, 2009 9:52 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך shalsheles »

געהערט נעכטן אויף ק״מ א שמועס מיט איינעם וואס האט א מצה בעקעריי אין בני ברק אז רב לאנדא ז״ל האט בשום אופן נישט געלאזט די ארבייטער אנטון ״הענטשיקעס״ ווי אין רוב א״י בעקעריס, ער האט געוויזן אז ווען מען דרייט איבער די הענטשוך נאכן נוצן זעהט מען פייכטקייט וואס מיינט אז די הענט ווערט ווארעם און שוויצט, און געסטראשעט אז אויב מען נוצט יא וועט מען דארפן כשר׳ן די גאנצע בעקעריי...
אויך פארציילט ער אז רב לאנדא ז״ל זייענדיג העכער די אכציג יאר איז נאך געזיצן שעות אין די היצן אויפן קאמביין ביים שניידן די ווייץ.
אוועטאר
לחם לשובע
שר האלפיים
תגובות: 2368
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג דעצעמבער 01, 2016 4:20 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך לחם לשובע »

פסיקתא האט געשריבן:
יהלום האט געשריבן:כמודמה האט רב לנדא ז"ל נישט געגבען א הכשר אויף טונא פיש ווייל ער האט געהאלטען אז מען מעג עס נישט עסן


למען הדיוק אז דער פראבלעם איז עס איז שווער
צי בודק זיין פין ווערים, גראדער יא געווען א שטעק צייט
טונא פין עם, בקיצור מען דארף גוט בודק זיין פין ווערים
אין עס איז שווער

אינטערסאנט
אויף די אניסאקי ווערים אין די הערינג פיש האט ער געהאלטן בתקיפות אז מען טאר נישט מחמיר זיין.
אכטונג אכטונג
שר מאה
תגובות: 138
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אוגוסט 19, 2018 2:04 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אכטונג אכטונג »

לפני כעשר שנים לערך היה שערורי גדולה באר''י שהרב לאנדא שליט''א הסיר את הכשרות שלו מחברת ''שטראוס'', איני זוכר בדיוק הפרטים, וכאשר שכשרות אחרת שמו מיד ההכשר שלהם על חברת ''שטראוס'', דרש אז הרב דברים כדרבונות בנוגע למצב ההכשרים בדורינו.

למצוה גדולה יחשב אם יוכל מישהוא להמציאו לכאן.

יישר כח למפרע

זה היה מודפס בקונטרס.
רוח נכאה
שר מאה
תגובות: 193
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג דעצעמבער 21, 2017 8:35 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך רוח נכאה »

בנוגע טונע פיש, נישט וועגן ווערים, נאר וועגן כבוש כמבושל מען כאפט עס אין מען איז עס כובש מיט דגים טמאים, וזה צריך אריכות גדול.
בנוגע שטראוס, יארן ליינג האט רב לנדא געגעבן א הכשר אויף א קלינע פאבריק, פין מילכיג'ס, פאר די וואס ווילן עסן מאכלי חלב לכתחלה בלי שום קולות ופקפוקים, די אלע מילכיג'ס זענען געווען אזוי ווי מען מאכט עס היימיש, פאר איינער וואס איז ציגעווינט צי אנדערש זעט עס אויס פרימיטיב אין אפשר נישט אפילו אפטיטליך, ביז עפעס א איד האט אפגעקויפט פין שטראוס א קליין "פלענט" וואס דארט האט ער געקענט טוהן ואס ער וויל, אין ער האט גענימן הרב לנדא זאל זיין דער רב המכשיר, עס האט זיך אויסגעשטעלט אז די פאבריק איז געווארן זייער מוצלח אין פארדינט גרויסע רווחים, די בעלי בתים פין שטראוס האבן דעמאלטס געבעטן רב לנדא זאל געבן א הכשר אויף זייער פאבריק אין רב לנדא נאכ'ן איבערזיכן האט זיי מסביר געווען אז מ'קען נישט. 1 זיייער "פארמס" זענען צי דרויס אין מ'וועט דארפ'ן צענדליגע משגיחים תמידים, 2 ער האט מחמיר געווען אויף מי חלב, אין יעדער "יוגעטרט האט דער משגיח אויסגעגאסן די וואסער דערפין" וואס פין אזעלעכע גרויסי קוואנטום איז כמעט נישט מעגליך,3 די חלב ישראל "סטאראער'ס" וועלן זיי נישט וועלן ניצן אויפן גאנצען פאבריק. לימים האבן זיי אפגעקויפט די קליינע פאבריק מיט די הכשר פין הרב לנדא, אין איהם געגעבען א ברירה צי געבן הכשר אויף די גאנצע פאבריק אדער אויף גארנישט, אין זיי האבן איהם בפירוש געזאגט, אז הרב רובין וועט זיך זייער פרייען אויב ער נעמט אראפ די הכשר, זיי האבן שוין געהאט גרייט די "רעפערס" מיט די הכשר פין הרב רובין געדריגט אויף דעם.
די חידוש פין הרב לנדא אז ער האט געגעבן א הכשר אויף א שטאט אין ער האט נישט געלאזט טאנע פיש אין נישט קיין cole slaw אין נישט קיין strawberries אין נישט קיין טרויבען, אין אזוי ווייטער אין אלעס האט געקלאפט, אין די סאטמאר פלייש גישעפט אויף 53 האט הרב לייכטאג איינגעפירט כמה חומרות של הרב לנדא.
להודות
שר האלפיים
תגובות: 2356
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג מארטש 27, 2016 5:02 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך להודות »

רוח נכאה האט געשריבן:ער האט מחמיר געווען אויף מי חלב, אין יעדער "יוגעטרט האט דער משגיח אויסגעגאסן די וואסער דערפין" וואס פין אזעלעכע גרויסי קוואנטום איז כמעט נישט מעגליך

וואס?
רוח נכאה
שר מאה
תגובות: 193
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג דעצעמבער 21, 2017 8:35 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך רוח נכאה »

אין יו"ד סימן פ"א סעיף ה שו"ע יורה דעה סימן פא זאגט די מחבר, מי רגלי בהמה וחיה הטהורים, וחלב ומי חלב שלהן, מותר. וה"ה למימי חלב שלהן. ויש מי שאוסר בזה. (הר' אליעזר). אין די רמ"א זאגט (והמנהג כסברא הראשונה) (טור).
אויף דעם שרייבט די ט"ז, ויש מי שאוסר בזה. פירוש במי חלב דהיינו לאחר שבשלו הנסיובי להוציא ממנו האוכל הצף למעלה דחלב דוקא התיר הכתוב והטעם דכל שפירש האוכל ממנו הוי אבר מן החי כמו בדם שג"כ האיסור אחר שפירש מהבשר וא"ל ממה דתנן בנדרים (דף נ"א) ולקמן סי' רי"ז הנודר מחלב מותר בקום והיינו מי חלב ש"מ דאין בו איסור י"ל ההוא להנאה אתמר אבל לא לאכילה אבל במי רגלים מודה דמותר דפירשא בעלמא הוא:
לויט דער ט"ז אין ווי עס זעט אויס האלט ער אזוי, אז די וואסער וואס איז העכער די יוגערט, הייסט אבר מן החי. למעשה קיין איין בעל מכשיר איז נישט חושש 1 ווייל די רמ"א האט שוין געזאגט והמנהג כסברא הראשונה אז מי חלב איז מותר, 2 נישט יעדער האלט אס דאס איז מי חלב, נאר די ט"ז אין די מגן אברהם, אין די מגן אברהם איז עס מתיר.
אוועטאר
שפיגליצקי
שר האלף
תגובות: 1298
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך דעצעמבער 19, 2018 1:23 pm
לאקאציע: אין ספרים/דזשודעיקא געשעפט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך שפיגליצקי »

אכטונג אכטונג האט געשריבן:לפני כעשר שנים לערך היה שערורי גדולה באר''י שהרב לאנדא שליט''א הסיר את הכשרות שלו מחברת ''שטראוס'', איני זוכר בדיוק הפרטים, וכאשר שכשרות אחרת שמו מיד ההכשר שלהם על חברת ''שטראוס'', דרש אז הרב דברים כדרבונות בנוגע למצב ההכשרים בדורינו.

למצוה גדולה יחשב אם יוכל מישהוא להמציאו לכאן.

יישר כח למפרע

זה היה מודפס בקונטרס.

חזרתי לפני שבועיים מדרום אמריקה שם עשינו שחיטה לחג הפסח הבעל"ט.
ואני מוכרח לומר ולשתף את הציבור בירידת מצב הכשרות שראיתי והכאיב לי
מאד ומבלי להיכנס לפרטים, כי אם נפרט יצטרך הציבור לשבת כאן עד עלות השחר... אספר רק דבר אחד: באנו לשחוט במקום שקדמו לנו רבנים אחרים עם צוות שוחטים ומשגיחים שלהם. בשבוע הראשון שחטנו ובדקנו, והיתה כמות מועטת ביותר של חלק, אך לא לקחנו אפילו כזית אחד של בשר משבוע זה.

פשוט לא יכולנו לקחת, וזאת בגלל צורת ההנהגות וההרגלים של הפועלים המקומיים, שהורגלו כך מהצוותות הקודמות, ולדוגמא בענין חיתוך הבהמות, שחותכים אותם בשעה שכל נסורת האחוריים עם החֵלֶב נופלת על הבשר ואח"כ גוררים את הבהמות על כל הפירורים של הטריפות והחֵלֶב הנמצאים על פח נירוסטה על הרצפה.

ובעקבות כך לא הי' לצוות השוחטים שלנו בשר לסעודות שבת. הצעתי להם פתרון שייקחו יד של בהמה שהיא חלק, יחתכו אותה עוד לפני שהפועלים יטפלו בה בצורה הנ"ל, וימלחו אותה במטבח ויהי' בשר לסעודות השבת.

גם אחרי שבועיים וחצי שהייתי שם, עוד ניהלתי מלחמות על חיתוך החזה של הבהמה. כשמורידים חזה שלם מהבהמה נסחב איתו חלב, חוד החזה יורד לחלק האחורי.

ולכן בכל מקום ששחטנו, עוד לפני שהכניסו את הבהמה לקירור, היינו עושים חיתוך עם סכין על החזה באופן כזה שהחלק האחורי לא יוכל להצטרף לחלק קדמי כדי שלא תהי' לנו בעיה ח"ו של חלב. וכאן במפעל זה, בשום אופן לא נתנו לנו.

באנו ואמרנו למפעל שאנו רוצים לחתוך את זה לפני פירוק הבהמה ולפני המליחה, כי יש חילוק גדול בבהמה אם חותכים לפני הפירוק והמליחה שאז אפשר בקלות יותר לראות היכן החלב והיכן לחתוך. ואילו בשביל לחתוך אחרי שפירקו את הבהמה לחלקים צריכים מנקר כדי לראות היכן הם המקומות שיש חלב והיכן אין, ואזי זה נעשה מסובך יותר.

היות והם לא הסכימו, הוצרכנו לחתוך אחרי הפירוק ולכן חתכנו חתיכות די גדולות. עד שבסופו של דבר הגויים נכנעו והגיעו למסקנה שכדאי להם להרשות לנו לעשות את החיתוך מראש כדי לחסוך בהפסדים שלהם.

עד אמצע השבוע השלישי שהיינו שם עדיין לא נתנו לנו עוד לחתוך. וזה הי' אחרי שהיו ופעלו שם כבר צוותות אחרות.

הגויים אמרו שצוות כזה עוד לא הי' להם והם מקוים שגם לא יהי' להם בעתיד...
וכך אפשר להבין באיזה קשיים אנחנו עומדים כדי להשיג בית מטבחיים שישתף פעולה וירצה שנבוא לשחוט אצלו.

איך קורים דברים כאלו? לדאבוני הדבר פשוט מאד. מצב זה התחיל בארה"ב ומשם המשיך והגיע גם לדרום אמריקה. כאשר רב אחד רוצה לרשת הכשר של רב אחר, הוא בא ומציע למפעל, אני אתן לכם קולות, אצלי יהי' לכם יותר קל. בעל המפעל בא אל הרב ואומר, הי' אצלי רב פלוני והוא מוכן לוותר על כך וכך.

כעת הרב הזה עומד בניסיון, ושתי אפשרויות לפניו: האחת, שיאמר לבעל המפעל, תעבור עם ההשגחה לרב ההוא, אני לא יוכל לוותר על דרישות ההלכה. והאפשרות השני', המצוי' יותר לצערי, שהרב מעוניין להישאר בהשגחתו על המפעל, הוא אינו רוצה לאבד את ההכשר מפאת 'רווחים שונים', וכביכול 'אין לו ברירה' ואומר לבעל המפעל - גם אני מוותר ומסכים למה שרב פלוני מציע.

אך לדאבוננו, זה לא נשאר בויתור הראשון, אח"כ מגיע רב נוסף לאותו מפעל ומוותר ומציע גם את קולותיו שלו. עבור המפעל זה כמובן ריווחי, ושוב 'בלית ברירה' כביכול מסכים 'הרב המכשיר' לרדת אף הוא בדרישות.

וכך נעשה שלשלת שא' מתיר את דרישות קודמו והמצב כמובן נהי' גרוע ביותר. ומגיעים רח"ל לבזיונות ולחילול ה' בעיני הגויים או להבדיל בעיני אותו בעל מפעל יהודי שאינו שומר תומ"צ, שרואה ש'התורה הזאת תהא מוחלפת' תמורת בצע כסף.. גם אצל רבנים רח"ל.

אינני יכול להאריך בסיפורים רבים שקורים חדשים לבקרים, בהיותי בחו"ל בא אלי רב ירא שמיים, שאכפת לו באמת על המצב. הוא נסע ארבע שעות רק כדי להיפגש עמי כדי לשתף ולשפוך את לבו על דברים שקורים בכשרות בעירו ע"י התערבות רבנים מקילים כנ"ל.

משגיח שלי נסע כדי לבדוק בית מטבחיים בחו"ל, על מנת לברר אם נוכל לבוא לשחוט שם, וכשנפגש המשגיח במפעל עם הגוי, להבדיל, אמר לו הגוי:

"אני מבין מה אתה צריך, אני מכיר את הדרישות שאתה מחפש, אני יודע שלא תמצא כאן יותר מתשע (9) אחוז חלק! והמפעל כאן לא יעבוד על תשע אחוז".

"אבל", ממשיך הגוי ואומר, "יש לי הצעה טובה בשבילך: אם תעשה שותפות עם הרב שעובד עכשיו ושוחט כאן היום, אתה תיקח את ה 9 אחוז והוא ייקח את היתר, אז תוכלו לעבוד...

"ובנוסף" אומר הגוי: "יש לי בקשה אחת, אני מבקש שתעשה את הביקור קצר, ותעזוב את בית המטבחיים".

כששאל המשגיח לסיבת דרישתו של הגוי, נענה הגוי ואמר: "כי כל זמן שאתה כאן במפעל אפילו בהמה אחת לא יצאה חלק"!...

אומר לו המשגיח: "אבל אני רק 'משגיח', אני לא רב שפוסק, אני לא מסתכל על שאלות שבודקים"? עונה לו הגוי: "אכן, אבל זוהי המציאות בשטח, כל משך הזמן שאתה שוהה כאן בבית המטבחיים... (!)

בערב כאשר נפגש המשגיח עם הגוי, להבדיל, שאל אותו המשגיח מה הי' כשיצאתי? ענה לו הגוי: "כרגיל, נהי' נורמלי, 60% חלק כמו כל יום"... כך זה הולך לדאבוננו וכואב הלב לראות מה שקורה.

ולצערנו המצב הזה הגיע גם לארץ, הדרך מארה"ב לדרום אמריקה יותר 'קצרה'.. ולקח קצת יותר זמן, ומצב זה הגיע גם אלינו בארץ.

ולעיננו רואים את החורבן של הכשרות ח"ו כאן בארץ ישראל. הציבור לא יודע מה קורה בשטח. הציבור רוצה כשר והוא אף מוציא מכיסו הרבה כסף כדי לקנות כשר, אך הוא לא יודע איפה מכשילים אותו.

פרק ד:
ההשגחה ב'שטראוס מהדרין'

שמעתי מדברים שהיתה כאן השגת גבול ואני רוצה להסביר: אף אחד לא הזיק לי בפרנסה. אני לא נהניתי מן ההכשר כמו בכל ההשגחות שלי. הדבר היחיד שנהניתי בגשמיות מההכשר הזה הי' שלקראת חג השבועות וחג הפסח הם היו מביאים מוצרי חלב לתלמידי הכולל ולאנשי המשרד. ומזה הביאו גם לביתי. זאת היתה ה'הנאה' היחידה שהיתה לי מהם.

אך, בהחלט כן היתה לי הנאה רוחנית גדולה שזכיתי לזכות את הרבים בחלב ומוצריו בהשגחה מתחילת החליבה. ובהשגחה שהחלב נחלב מבהמות שאינם מנותחות.

ואפרש שיחתי.

א)

ברוב הרפתות היום חולבים גוים תאילנדים. בחלק גדול מהם בעל הבית היהודי אפילו לא נכנס לרפת בזמן החליבה, כי אין לו צורך. הגוים כבר רגילים, הם מכירים את הפרות והפרות מכירות את הגוים.. והוא אין לו מה לעשות שם, אם יקרה משהו ומתעוררת בעיה רפואית וכדו' יטלפנו לו, ולפעמים גם בפתרון לבעיות אלו מסתדרים הם לבד.

אמנם אין החלב נקרא חלב עכו"ם, כי הוא חלב שהבעה"ב שלו ישראל אך הוא 'חלב שחלבו עכו"ם'.

ובסייעתא דשמיא עלה בידי להנהיג ברפתות שתחת השגחתי, שבעל-הבית חייב להיות ברפת כל שעת החליבה. המשגיח בא בתחילת החליבה גם כדי לראות את הכלים, כדרישת ההלכה שיש לראות ולהשגיח שהכלים ריקים וגם כדי לראות שהבעה"ב היהודי נמצא ברפת בשעת החליבה. וכך חוזר לבדוק שוב, כדין 'יוצא ונכנס'.

ב)

ישנה בעיה נוספת של פרות מנותחות: מצוי מאוד שפרות אחרי המלטה סובלות מהיפוך קיבה ובעקבות היפוך הקיבה הפרה אינה יכולה לאכול וכדי להצילה ממצב זה מנתחים אותה.

הבהמה נטרפת משתי סיבות:
1) עצם פתיחת הבטן בשביל הניתוח בשטח גופה הרואה פני הקרקע, מטריף את הבהמה וממילא את החָלָב [ח' קמוצה]. 2) הרופא מכניס את היד ותופר את הקיבה כדי שלא תתהפך שוב. וכמובן, תפירה זו היא נקב בקיבה וזה מטריף את הבהמה.

הרעש החל בארה"ב, כשפתאום גילו שם שיש ניתוחים כאלו וניסו לברר האם יש ששים בחלב הנחלב מאלו שאינן מנותחות כנגד החלב הנחלב מהמנותחות, [שם, בחלב במפעל שבבעלות הגויים הי' מועיל ששים] ולפועל נתברר שאין ששים.

כמובן שהרעש מכך הגיע הנה לארץ ישראל. התחילו גם כאן לבדוק והנהיגו שיעשו את הפתח בבהמה לא בשטח התחתון של הבהמה שרואה פני הקרקע, אלא מן הגב. הרופא הווטרינר מכניס את היד מהגב עם המחט פנימה והוא אמור לתפור בשומן ולא בקיבה.

כמובן, שלרופא הווטרינר אין כאן נאמנות מכיוון שאין לו סיבה מיוחדת להקפיד על כך, וממילא גם לא אכפת לו מהענין. ולכן הוא לא נבהל מלתת זריקה בקיבה או לתפור את הקיבה. הוא רק מקפיד שהתפירה תהי' בחלק העליון של הקיבה ולא בחלק התחתון כדי שלא ייזל כל הזמן מהקיבה. וממילא קשה לומר שהוא נאמן לומר לנו מה עשה בפנים.

אנחנו לא יכולים לראות מה הוא עשה כשהוא הכניס מהגב את היד פנימה אל הקיבה, והוא עצמו לא רואה מה שהוא עושה. הוא עובד רק עם חוש המישוש. ועוד לא קרה שרופא יבוא ויאמר 'נכשלתי, דקרתי בקיבה'..

בנוסף לכל זה, בהרבה מקרים כלל לא מספרים על הניתוח. ואין מי שיפקח כלל שיעשו מן הגב. כמובן שהגישה מהבטן הרבה יותר נוחה.

בסייעתא דשמיא גדולה, הגענו למצב שברפתות שתחת השגחתנו, הוציאו את כל הפרות המנותחות, וברגע שקרתה בעיה של היפוך קיבה, ניתחו את הפרה ומכרו אותה והחלב לא הגיע אלינו.

פרק ה:
השגת גבול

בזכות הזאת הייתי מוחזק. ולצערי ולרוב כאבי לא רק שהזכות נלקחה ממני, אלא היא מתבטלת. המפרסמים אומרים שהכל ימשיך כמו שהי', אבל בשביל זה צריכים גם פתי שיאמין.

אמנם נכון שבינתיים השאירו את המשגיחים שלי עם המצאה פשוטה: הבטיחו למשגיחים פיצויים על הפיטורים, אך בתנאי שיעבדו בינתיים עוד. אם יסרבו להמשיך בעבודה יפסידו הפיצויים. אינני יכול ואינני מסוגל לומר למשגיחים, אתם משגיחים שלי, תעזבו את העבודה ותפסידו את הפיצויים. ולכן ודאי הוא שהם ממשיכים בעבודה.

אבל זה טוב בשביל לספר, להשלות את הציבור. אך למעשה בפועל התחילו לעשות שוקו לא במחלבה בה השגחנו - בנתיבות אלא במקום אחר, בקיבוץ יטבתה על יד אילת. וגבינות עושים בצפון במקום אחר בכלל. על סמך הטענה ששני המשגיחים שלי במחלבה בנתיבות נשארו על מקומם, ובאים וטוענים שהכל אותו דבר!..

ובנושא השגת גבול ברצוני להוסיף:
על הפסוק בפרשת שופטים, (יט, יד.) "לא תסיג גבול רעך אשר גבלו ראשונים", אומר רש"י: לא תסיג, פירושו מלשון נסוגו אחור.

"רעך", אומרים חז"ל: "רעך ורע אביך, זה הקב"ה". כאן מדובר על נסוגו אחור, גבולו של הקב"ה אשר בסייעתא דשמיא מרובה 'גבלו ראשונים', הוא אשר נסוג אחור ועל כך כואב הלב.

אני פונה מכאן למפרסמים שהם שומרי תומ"צ: זיכרו, לא את גבולִי שלי השגתם. אלא השגתם את גבולו של הקב"ה ורוצים לומר לציבור שזה נשאר כמו שהי'.

פרק ו:
מצלמות: העדר אמונה!

הם מפרסמים שמוסיפים הידור על ההשגחה שלנו, הוסיפו והתקינו מצלמות.
יש גבול כמה ניתן לעשות צחוק מהקב"ה. מה נותנות המצלמות?
דבר אחד הן נותנות: העדר אמונה!

הרי כולנו יכולים להבטיח שאין חלב טמא מעורב בחלב. אף אחד לא מעלה בדעתו שערבבו כאן חלב טמא. אם כן מה יתנו לנו כאן מצלמות?

הרי היו יכולים גם להימנע מהתקנת מצלמות ולתת את החלב למעבדה ולהוכיח אם יש כאן חלב טמא או לא?

אלא, שיש כאן ענין רוחני, שחז"ל אסרו "חלב שחלבו עכו"ם ואין ישראל רואהו"!
ובמקום שיהיה ישראל רואהו באים ואומרים יש מצלמות שרואות...

האם יעלה על הדעת שבכל מצב שההלכה דורשת שיהי' 'ישראל עומד על גביו', נסתפק בהתקנת מצלמות?!

ידוע מה שמבואר בספרי חסידות, שחלב עכו"ם מזיק בעיקר לאמונה.

כיום, כאשר רח"ל נפרצו פרצות בבתי ישראל, מה שלא הי' בדורות האחרונים, בנים ובנות טובים רח"ל שיצאו לתרבות רעה. מי יכול לתקוע לידנו, שלא החלב ששותים הוא הגורם.

המצלמות ברפתות באו בתחילה רק כהמצאה כדי לראות ולהבטיח שהחליבה שנעשתה בשבת היא ע"י גוי ולא ע"י יהודי. וגם זה לא הצליח ולא הועיל כפי שהמצלמות בשמיטה הוכיחו שאין בהם כל תועלת.

פתאום נפלה המצאה חדשה, לספר לציבור שע"י מצלמות יש כאן חלב ישראל.
האם יש לנו ספק שיש כאן חלב של 'דבר אחר', הרי גם כשבטוחים שאין דבר טמא בעדרו ואף לא בתחומו, עדיין אין זה מספיק כדי להיות חלב ישראל. וכאמור, הדין הוא שצריך חלב ישראל שישראל רואהו, לא חלב עכו"ם ולא חלב שחלבו עכו"ם.

פרק ז:
תהליך הענינים

וברצוני להסביר את תהליך הדברים כפי שארעו:

בהשגחתי הי' חלב ששמו הי' 'חלב יטבתה' וכן 'שוקו יטבתה', 'יוגורטים' ו'מעדנים'. מה שהי' חסר זו גבינה. דובר על כך הרבה זמן והבעי' היא שהגבינה היא החלק הפחות רווחי מאשר שאר מוצרי החלב. הגבינה מצריכה כמות גדולה של חלב ביחס למוצר הגבינה, כידוע.. ולכן הוא לא ריווחי כל-כך כמו היוגורט, החלב והשוקו.

לפני כשנה הוחלט בכל-זאת, שחב' שטראוס תתחיל לעשות גם גבינה בהשגחה. לא במפעל בנתיבות שהוא מפעל קטן מידי, אלא במפעל של שטראוס בצפון שהוא מפעל גדול וממילא מדובר על הרבה רפתות חדשות ועל צורך בארגון חדש של ההשגחה שם.

יותר מחצי שנה עבדנו לבדוק רפתות והכנו מסלול של רפתות שיהיו בלי פרות מנותחות ובאפשרות להשגיח עליהם מתחילת החליבה. וכן סידרנו מסלול של הובלת החלב. התכנון עדיין במגירה במשרדי.

אמנם, הנהלת שטראוס ביקשו שרוצים לעשות את כל הגבינות שמיוצרים על ידם תחת ההשגחה. אך הסברתי להם שזה יהי' קשה עבורם. ואין זה מציאותי שכל הגבינות כולם יהיו בהשגחה, מכיוון שהם לא יצליחו להגיע לכך שכל הרפתות הרבות יהיו בלי פרות מנותחות וכן הם יצטרכו להעסיק הרבה משגיחים.

ולכן הצעתי היא שמוכרחים לחלק את הגבינה שבהשגחה, בקו-יצור נפרד משאר הגבינות שלהם. וכן מובן שיצטרכו להוסיף מיכלי חלב חדשים ולשמור על הפרדה בין כלי החלב שבהשגחה למיכלי החלב שנחלב מבהמות המנותחות.

כמו כן, יצטרכו לעשות חלוקה ברורה בעיצוב ובכיתוב של האריזות (כפי שהי' נהוג עד היום) כדי למנוע בלבול בציבור בין הגבינות שבתוצרת הרגילה של שטראוס לבין הגבינות שבהשגחה שיהיו תחת הלוגו של 'שטראוס מהדרין'.

● ● ●

תוך כדי עבודה רבה על כל הנ"ל, פתאום שטראוס מבקשים פגישה. ובפגישה הם מסבירים שקיבלו הצעה שמְקֵלָה עליהם. חוסך בהשגחה, וממילא חוסך בהוצאות. מאשרים להם חלב של תנובה הרגיל. ומה שצריכים פיקוח, הרב יסדיר עם תנובה!

הם באו לבקש סליחה על כל העבודה שהשקענו בהשגחה ולהודיע לי שהם לא ממשיכים איתנו אלא מעבירים את הגבינות להכשר אחר.

אמרתי להם: אם זו החלטה שלכם, איני יכול לומר לכם מה להחליט ולעשות. אך דעו דבר אחד: אם תכתבו על הגבינה שזה "בהשגחה מתחילת החליבה" אני אסתלק גם מההשגחה של היוגורטים. שקר אני לא סובל.

אמנם, אני מוכרח לומר כי חב' שטראוס בטבעה היא חברה אמינה ולא היתה להם כוונה לרמות את הציבור. הם בכלל לא התכוונו לכך.

אחרי ארבעה חדשים שיצאה הגבינה, שוב מבקשים פגישה והפעם, היות שאנו עושים שוקו בשם 'יטבתה' אך באריזות קטנות, הם מוכרחים לעשות באריזות של שני ליטר וזאת רוצים לעשות לא בנתיבות אלא בקיבוץ יטבתה ליד אילת. ויעשו זאת ביטבתה בהכשר אחר. והוסיפו שזה דחוף מאד כי מפסידים הון רב בכל יום שזה מתעכב.

עניתי להם שלא ייתכן ש'שוקו יטבתה' יהי' עם אותו שם 'יטבתה', כשחלקו בהכשר שלי וחלקו בהכשר אחר. זה יטעה מאוד את הציבור. ולכן באם תחליטו לעשות בקיבוץ ביטבתה תחת הכשר אחר, איאלץ להפסיק לתת הכשר על השוקו ועל החלב, מחמת ששניהם נקראים 'יטבתה'. לא ייתכן לבלבל את הציבור.

נענו ואמרו: אם כך, אנחנו צריכים להחליט ונודיע החלטתנו. שואל אותי המנכ"ל האם אני מוכן לתת השגחה גם על קיבוץ יטבתה? עניתי שאינני יודע, לא בדקתי את יטבתה מעולם. ואם תרצו אני מוכן לבדוק אם שייך לתת השגחה.

א' המנהלים קלט שהגיע למבוי סתום, ואמר: "כן, אבל הרב ירצה 'השגחה מתחילת החליבה'?..."

כאומר, שאם כך שאלתו יורדת מהפרק, שהרי לא זו הכוונה בדבריו, שנשגיח מתחילת החליבה, שהרי יש לו רב אחר שמציע לו קולות ונותן השגחה גם ללא זה.

חיכיתי כמה ימים לתשובה, והגיעה אלי ידיעה מאחורי הקלעים, [אינני יודע היום עד כמה היא היתה אמיתית, אך כך נודע לי] שמתכננים יום השקה לשוקו יטבתה של 2 ליטר.

שלחתי להם מכתב שאני מבין שלקראת הפסח תעבירו הכל להכשר אחר כי יש לכם בעיות עם השגחתי בפסח כפי שאסביר להלן. ואם כן אין זו צורה מתאימה לעבור פריט פריט להכשר אחר, היינו כעת לרדת מן השוקו, ולקראת פסח יעברו עוד מוצר שאינני מאשר לפסח וכו'. הנהגה כזו אינה הוגנת כלפי הציבור וגם לא כלפיי. אם החלטתם לעבור להכשר אחר, עליכם לעשות את השינוי בבת אחת.

אני מוכרח לומר כפי שהגדרתי קודם את חברת שטראוס, הרגילה בהגינות ואמינות, מייד הם ענו שאני צודק. זה באמת לא הגון והם מוכנים לעבור הכל ומיד מפני שכבר לפני חודשיים הם הכינו אריזות מודפסות עם הכשר אחר...!!!

הכל מוכן ואין צורך אפילו להדפיס אריזות הם מוכנים מיד לעבור.

ובכן יום הרביעי ה' שבט נקבע ליום האחרון בהשגחתי. ביום החמישי השמידו המשגיחים את כל האריזות עם החותמת שלי. והתחילו לעבוד בהכשר אחר.
היתה מודעה מטעם חברת שטראוס, בנוסח של 'משטה אני בכם', נוסח שלא מתאים להגינות.

כותבים שהם מבקשים את טובת הציבור כדי שלא יתבלבלו הלקוחות, לכן הם מאחדים את ההכשרים...

בתשרי הכניסו הכשר אחר לגבינה כדי לבלבל הציבור ובשבט מאחדים את ההכשרים "כדי שלא לבלבל הציבור"...

זו היתה כ'עצת אחיתופל' שבעצם קלקלה את האמינות של שטראוס.

פרק ח:
בעיית המילקי ויוגורט 'דנונה' לפסח

אמרתי קודם שהיו להם בעיות אתי בקשר לפסח. וברצוני לבאר. אומרים שאני מחמיר. וברצוני להסביר את החומרות שלי.

בכל השנה ייצרו 'פודינג' מיוחד ששמו "מילקי". בפודינג הזה נכנס מייצב המגיע מחו"ל, והוא הרכיב ששומר על הפודינג נוקשה יותר, כדי שהפודינג יחזיק את עצמו. המייצב הזה מגיע מחו"ל עם הכשר לפסח של רב שהי' מאד מקובל אולם הרב הזה טעה בהלכה.

המייצב הזה מקבל את קשיותו ע"י ייצור באלכוהול. האלכוהול הזה בעצמו, הוא כשר וגם אינו ראוי לאכילה. הוא נקרא איזו-פרופיל אלכוהול.

בכל השנה, מבשלים באלכוהול זה 'מייצב' מחמץ. ובאותו אלכוהול שבישלו את המייצב של חמץ, בישלו גם את המייצב מסוכר לפסח. המפעל בחו"ל שמייצר את המייצב, סירב לפתרון של החלפת האלכוהול.

ואבאר את הענין. ובפרט שיושבים כאן רבנים וכן אברכי הכולל 'פעמי יעקב', אפשר קצת לדבר יותר למעשה:

הייצוב של החומר בא מן האלכוהול וממילא האלכוהול יש לו דין של 'מעמיד'.

אמנם, בכל האיסורים מעמיד אינו מתבטל ואוסר רק אם יש לו איסור 'עצמי'. אך אם יש בו איסור 'בלוע' בתוכו (בענייננו: החמץ הבלוע באלכוהול), הוא מתבטל.

אך מבואר במגן אברהם (סי' תמ"ב סק"ט), שבחמץ אוסרים אף מעמיד שבלע חמץ, כגון קיבה שהיתה שרויה מעת-לעת בכלי של חמץ ולאחר מכן העמידו עם הקיבה גבינה, הגבינה אסורה באכילה בפסח.

אכן, במחצית השקל הקשה: מדוע שונה דין מעמיד שבלע חמץ ממעמיד שבלע שאר איסורים? יש על כך תירוצים רבים.

החוות דעת במקור חיים כתב שדין זה שמעמיד שבלע איסור, אין לו דין מעמיד. סיבת היתרו הוא מכיון שהוא מוגדר כ'משהו' בלבד אך בפסח הרי חמץ איסורו במשהו. ולכן מעמיד שבלוע במשהו חמץ יהי' אסור מדין מעמיד.

ובמג"א מבואר, דגם כשנתערב לפני פסח הוא אוסר מדין מעמיד. וזה אמנם לכאורה לא מתאים עם ביאור החוו"ד במקור חיים, מכיון שלהחוו"ד האיסור כאן הוא מצד 'משהו חמץ' וקודם הפסח אין איסור משהו.

בכל אופן הלכה למעשה פוסק המגן אברהם כנ"ל שבחמץ אוסרים מדין מעמיד גם מעמיד שבלעחמץ.

ובאשר לדברי הרב הנ"ל שהאלכוהול אינו ראוי לאכילה ומחמת זה רצה להתירו,
במחילה מכבודו, יש בית יוסף מפורש בסימן פ"ז שמביא מחלוקת ראשונים ופוסק להלכה שגם 'פֶּרֶש' אעפ"י שהוא עצמו אינו ראוי לאכילה, בכל זאת הוא יכול לשמש כמעביר טעם של איסור לתוך היתר.

כלומר, הפרש עצמו אינו יכול להפוך לאיסור כי אינו ראוי לאכילה, אבל הוא נושא עמו טעם ומעבירו לשני. ובעניננו: האלכוהול נושא עמו ומעביר את טעם החמץ למייצב שעשוי לפסח.

זו הסיבה שלא נתתי לייצר מילקי לפסח.

היו עוד שינויים שדרשתי בכל היוגורט 'דנונה', בכל הסוגים והטעמים של היוגורט, בגלל בעיה של קטניות. וכעת באו שרוצים לשנות מהדרישות שהיו עד היום. אך אינני יכול לעכב את הציבור בפרטי הלכות ובאריכות הדברים ולכן לא נאריך בכך.

אלו 'החומרות' שלי... אינני יודע איך להקל בהם. ולכן יש הכשר עדיף ממני.

אבי הרב זללה"ה הי' מתפלל רבות בעד העיר בני ברק, שמעתי מאברך חסיד צאנז, שכאשר אבי הי' במלון 'גלי צאנז' בנתני' הוא פגש בו על גג המלון, והוא שם לב שאבי ממלמל בשפתיו ומסתובב אנה ואנה. האברך שאל את אבי: מה הרב עושה כעת על הגג?

בד"כ הי' אבי מתחמק, אך לאותו יהודי הוא ענה: "כשאני בבני ברק אני מתפלל על העיר בני ברק. אך כשאני בנתני' אני מוכרח להתפלל על בני ברק מכאן". הוא דאג לעיר בכל מקום ובכל זמן. זה הי' בראש מעייניו תמיד.

כשאנו נוסעים מחר לקברו בהר הזיתים, צריכים לבקש שימשיך להתפלל בעד העיר, בעד הכשרות בעיר, בעד הצניעות בעיר, ובעד שלום העיר, שלא יהי' פרץ וצווחה בעירנו. וחיים ושלום יהי' לכולנו. והשי"ת יזכנו בקרוב ממש לקבל פני משיח צדקנו ויקיצו וירננו שוכני עפר
.
אויב דו זוכסט שלימות ביי מענטשן, וועסטו עס טרעפן נאר אין שפיגל (קרעדיט: מעלות).
אין א שיינעם העלן טאג...
אכטונג אכטונג
שר מאה
תגובות: 138
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אוגוסט 19, 2018 2:04 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אכטונג אכטונג »

יישר כח פארן אהערברענגן די דברים היורדים לחדרי בטן.
shalsheles
שר האלף
תגובות: 1487
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך יולי 22, 2009 9:52 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך shalsheles »

איינער קען אפשר מרחיב זיין אביסל וואס מען האט דערמאנט דא?
וואס קען זיין דער פראבלעם מיט טונא?
וואס האט רב לאנדא זצ״ל געהאלטן איבער אניסאקיס? (וואס הייסט מען טאר נישט מחמיר זיין אויף הערינג?)
וואס איז די חומרא פון מי חלב?
רוח נכאה
שר מאה
תגובות: 193
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג דעצעמבער 21, 2017 8:35 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך רוח נכאה »

ווען מען כאפט טונא פיש, זענען די פיש גאנצע וואכן אויפ'ן שיף, כדי עס צי האלטן פריש איז דא ריזיגע וואנעס, מיט אייז קאלטע וואסער אין עסיג, אין כעמישע מאטריאל וואס לאזט נישט די וואסער פארפרוירען ווערן, אין צווישען די טונא פיש, איז דא טמא'נע פיש, איינגעווייקט ציזאמען גאנצע וואכן, אין עס איז בדרך כלל נישט דא קעען ששים קעגן די טונא, אין אפילו ווען יא איז דא א פראבלעם פין ברי' שלימה אינו בטילה, אין די אלע ןןאס דעבן א הכשר אויף טונא פארלאזן זיך אויף היתרים גדולים ובדיעבד שבדיעבד, עס האט שוין כמה פעמים גערעש'ט וועגן דעם צווישן די רבנים, הברך משה ז"ל האט קיינמאל נישט געוואלט עסן טונא, הרב לנדא זצ"ל האט א קורצע צייט געגעבן א הכשר אויף א קליינע פאבריק אין די ווייטע מזרח, שוואכע קוואליטי, מיט א משגיח תמידי, וואס האט נאכגעפאלגט אלע זיינע פארלאנגען, אין עס האט געקטסט גאר טייער, אין דעמאלטס האט ער ארויסגעגעבן א קונטרס בנושא.
2. הרב לנדא האט געהאלטן ווי אויך רוב רובם של הרבנים החשובים שליט"א וכל גדולי הרבנים זצ"ל, אז די ווערים וואס זענען אין די הערינג, זענען לא פירש, אין עס איז מותר לכתחלה, אין דאס איז נישט א נייע פראבלעם וואס געווארן היינטיגע צייטן נאר מימים מקדם אזוי קימט דער הערינג, וכל הצדיקים והחסידים, האבן געגעסן הערינג, אין ער האט געהאלטן אז עס איז בכלל נישט גא קיין ענין מחמיר זיין, הרב וויא האט מיר אליין געזאגט, אז ער האלט אויך אזוי, נאר כמה ליטווישע גדולי הרבנים האבן געאסר'ט קען ער נישט מתיר זיין ברבים.
3. מי חלב האב איך שוין דא געשרעבן די מראי מקומות אז די הייליגע ט"ז (דעת יחיד) האלט אז די וואסער פין די מילך ווען מען ציטיילט עס פין די מילך, איז עס אבר מן החי, איז ווען מען מאכט יוגורט למעשה ווערט ציטיילט די וואסער פין די מילך, אין די וואעסר שווימט ארויף, לויט די ט"ז איז אסור צי עסן אדער טרינקען, גאר חמור, אבר מן החי, ציליב דעם האט הרב לנדא זצ"ל חושש געווען צי דעם שיטה לחומרא אין מען פלעגט דאס אויגיסען ביים פאקן.
רוח נכאה
שר מאה
תגובות: 193
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג דעצעמבער 21, 2017 8:35 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך רוח נכאה »

די ט"ז באציט זיך אויף ויש מי שאוסר בזה, דאס הייסט אז די מחבר אין די רמ"א האלטן אז מי חלב איז בכלל מותר, נאר די טור ברענגט וכתב ה"ר אליעזר דוקא חלב שהתירה הכתוב אבל מי חלב אסור וה"ר שמחה מתירו וכן נוהגין. איז נאר לויט ה"ר אליעזר איז עס אסור. אבער די טור פסקנ'ט ווי הרב ר' שמחה אז עס איז מותר, אין אזוי אויך פסקנ'ט די מחבר אין רמ"א, נאר די מחבר ברענגט ויש מי שאוסר בזה, אין די ט"ז איז מסביר דער שטיב מיינט די וואסער וואס מען ציטיילט פין די מילך, וכזכר לעיל.
shalsheles
שר האלף
תגובות: 1487
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך יולי 22, 2009 9:52 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך shalsheles »

ישר כח!! אינטערסאנטע חידושים.
(אנטשולדיגט, איך האב נישט באמערקט די תגובה ווי איר ברענגט דעם מחבר מיטן ט״ז)
ווי איז דער מג״א וואס איר דערמאנט?
וואלט געווען אינטערסאנט צו הערן פון די וואס זענען אין דעם פעלד צו די מציאות ביי די היימישע טונא פראדוקציעס איז טאקע אזוי ״היתרים גדולים בדיעבד שבדיעבד״ (איך ווייס נישט אין א״י אבער דא אין חו״ל איז דאס א מאכל וואס איז ממש בבחינת אוכל נפש...) עס הערט זיך שווער אז אלע הכשרים האבן נישט א לכתחילה׳דיגן מהלך.
רוח נכאה
שר מאה
תגובות: 193
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג דעצעמבער 21, 2017 8:35 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך רוח נכאה »

אנטשולדיגט נישט דין מגן אברהם נאר די ש"ך
ש"ך סימן פה, סעיף קטן יב. ומי חלב כו'. בש"ס יליף מקרא דחלב שרי ולא מיתסר משום אבר מן החי ודעת הסברא הראשונה דה"ה למי חלב דהיינו נסיובי דחלב וה"ה למימי חלב דהיינו לאחר שעושין הגבינה מבשלין הנסיובי והאוכל צף למעלה והמים שנשארו לבדן זהו מימי חלב וכדלקמן סי' פ"ז ואע"ג דלקמן סי' פ"ז כתבו הטור והמחבר דהמבשל במי חלב פטור ואם כן לאו כחלב דמי ואם כן מנ"ל למשרי משום אבר מן החי דהא לא גלי לן קרא דשרי אלא חלב י"ל דדוקא לענין בשר בחלב לא חשיב כחלב דקרא קאמר לא תבשל גדי בחלב אמו דהיינו כמו שיוצא מהאם מעורב עם האוכל אבל לשאר מילי הוי בכלל חלב לכל מילי כן כ' הרא"ש ולי נראה דאפי' לא הוי בכלל חלב לכל מילי לק"מ דע"כ לא בעי לאשכוחי בש"ס היתר לחלב אלא כי היכי דלא נימא דהוי כמו אבר מן החי כמו בשר מן החי אבל לבתר דגלי לן קרא דחלב מותר א"כ ש"מ הא דכ' קרא ולא תאכל הנפש עם הבשר שהוא אזהרה לאבר מן החי דוקא בשר מן החי שהוא גופו של חי אסור א"כ כ"ש דמי חלב שרי כנ"ל:
ש"ך שם סעיף קטן יג, ויש מי שאוסר בזה. פי' במימי חלב אבל לא במי חלב ומי רגלים וכן פי' ב"י במסקנתו וכתב הרא"ש ואל תתמה שהרי מותר עם האוכל וכשפירש מן האוכל אסור דהכי אשכחן (לעיל סי' ס"ז) בדם האיברים דכשהוא מובלע בבשר מותר וכשפירש אסור עכ"ל ומ"מ נראה לחלק דהתם אינו נאסר עד שפירש אבל הכא שנאסר משום אבר מן החי אם נאמר שמימי חלב בפני עצמן אסור משום אמ"ה א"כ גם כשהן עם האוכל יאסר שפירש מן החי ומדהתירה תורה חלב אע"פ שמימי חלב מעורב בו א"כ ה"ה מימי חלב בפני עצמה דמותר:
(יד) ויש אוסרים. ובב"י פסק כסברא הראשונה וכתב שכן נהגו:
רוח נכאה
שר מאה
תגובות: 193
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג דעצעמבער 21, 2017 8:35 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך רוח נכאה »

די פרי חדש דארט איז עס מסביר באריכות ער הייבט אהן וז"ל, ויש מי שאוסר בזה דע דאחר שעושי' הגבינה מבשלי' החלב הנשאר והאוכל צף למעלה ונקרא סור"ו בלע"ז ומה שנשאר אחר שעושין הסור"ו אינו נקפא ולא חזי למידי אלא הוי מיא בעלמא והמחבר קורא לסור"ו מי חלב והמים שנשארין באחרונה קרי ליה מימי חלב וצריך אני להאריך קצת כדי להכריע בדין זה בס"ד.
אין ער ענדיגט ובתשו' הרשב"א סי' תקע"ז כתוב והחכם שאסר מי רגלים ומי חלב טעות הוא בידו ע"כ ולא תקשי לך ממתני' דתנן הנודר מן החלב מותר בקום דאלמא דקום לא מקרי חלב דלשון תורה לחוד ולשון בני אדם לחוד ובנדרים הלך אחר לשון בני אדם ולפיכך הדבר ברור אצלי שהמימי חלב שמותר ג"כ באכילה ודלא כהיש מי שאוסר שהביא המחבר דליתא ודוק.
רוח נכאה
שר מאה
תגובות: 193
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג דעצעמבער 21, 2017 8:35 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך רוח נכאה »

די פרי מגדים אין משבצות זהב פארענטפערט די אלע קשיות אופ'ן ט"ז. למעשה לויט די ט"ז האלט די יראים, אז עס איז אסור, אין אזוי זעט אויס, אז דער ט"ז וויל מען זאל מחמיר זיין.
רוח נכאה
שר מאה
תגובות: 193
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג דעצעמבער 21, 2017 8:35 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך רוח נכאה »

די ספרדישע רבנים האבן אויך מחמיר געווען אויף דעם ציליב וואס דער מחבר זאגט, ויש מי שאוסר, אין אסאך אחרונים האבן פארשטאנען אז דאס מיינט, מי חלב אזוי ווי דער ט"ז.
אוועטאר
כ'וויל
שר חמש מאות
תגובות: 721
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך דעצעמבער 02, 2020 3:19 pm

Re:

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך כ'וויל »

רוח נכאה האט געשריבן:ער האט מחמיר געווען אויף מי חלב, אין יעדער "יוגעטרט האט דער משגיח אויסגעגאסן די וואסער דערפין" וואס פין אזעלעכע גרויסי קוואנטום איז כמעט נישט מעגליך

וואו! כ'האב נישט געוויסט ז ס'איז דא אזעלכע וואס נעמען אן די חומרא!!
שרייב תגובה

צוריק צו “כשרות המאכלים”