איפה פייביש האט געשריבן:שבת קען מען נישט מחדש זיין?
בפסקי הריקנטי סי' פו:
הרואה לבנה בחדושה, מברך עליה מעומד ובחוץ, שהוא כמקבל פני שכינה. ולכך אין מברכין עליה בלילי שבתות וימים טובים, דשמא יש תחומין למעלה מעשרה, והוי כאילו הלך להקביל חוץ לתחום.
דעם מושג "והוי כאילו הלך להקביל חוץ לתחום" האב איך בקוצר דעתי נישט זוכה געווען משיג צו זיין.
און ס'זעט אויס אז דער רשב"א בשו"ת חלק ד סי' מח האט נישט ממש געהאלטן דערפון:
מה שאמרת: שמצאת לרב רבי משה דקוצי זלה"ה: שאין מברכין ברכת הלבנה בלילי שבת, דשמא יש תחומין למעלה מעשרה. והוי כמקבל פני רבו למעלה מעשרה. ושאלת: מה אני אומר בזה?
תשובה: לעיקר תחומין, דעת רבותי נוחי נפש: שאין תחומין למעלה מעשרה, דתחומין דרבנן הם, ובעי' דלא איפשיטא היא וכל ספק בדרבנן להקל, ואפי' לכתחילה. אלא שאני יש לי בו דעת אחרת, שם בעירובין בר"פ מי שהוציאוהו. והנה ספרי יש בידכם ספר עבודת הקדש גם עירובין וח' עירובין לשם תמצאון הכל. ומכל מקום, לענין ברכת הלבנה, לא ידעתי מה ענין זה של תחומין בברכת הלבנה. וכי אם לא היה באפשר להקביל פני רבו אלא ממרחק גדול שיהיה ביניהם, לא יקבל פניו? ואם תאמר כן, א"כ אף בחול לא יברך, שאין המברך קופץ למעלה עד מקומה של לבנה. ועוד: שגם המברך אינו מברך אל הלבנה אלא ליוצרה ברוך הוא. והוא יתברך אינו למעלה מעשרה, ולא למעלה מן התחומין. שהוא למעלה מכל זה עילוי רב. אלא שאנו כמקבלין פני השכינה. בדמיון הלבנה שברא ומחדשה בכל חדש, ושאינה משנה את תפקידה. ועד יש בזה ענין פנימי למי שזכהו השם לעמוד עליו. ובדקנו בס' המצות של הרב ז"ל, ולא מצאנו בו כן. ואפשר כי יש מי שקצר וכתב כן מעצמו.
דער רדב"ז בשו"ת חלק ד סי' קלג ברענגט:
ראיתי בטעמו של דבר דשמא יש תחומין למעלה מעשרה והוי כאלו הלך להקביל חוץ לתחום ולכך אין מברכין עליה בלילי שבתות וימים טובים, וכמה חלוש טעם זה. והנראה לעניות דעתי כי בלילי שבתות אנו מקבילין פני המלך בקידוש היום והוא שעת הזיווג ולאו אורח ארעא להקביל פני השכינה באותה שעה.
דער רמ"ע מפאנו בשו"ת סי' עח ברענגט בין השאר:
ועוד אני אומר דכיון דעדיף כבוד שבת כלה מלכתא וקדושת יום טוב גם כן בלי ספק מהקבלת פני לבנה, אין מערבין שמחה בשמחה.
אין פרי חדש סי' תכו, נאכן ברענגען דברי הרמ"ע, לייגט ער צו:
ומיהו אם לא נראת הלבנה בחודש ניסן ובחודש תשרי עד ט"ו לחדש פשיטא דמברכין.
ויש עוד הרבה מאוד להוסיף בזה, כגון שו"ת כנסת הגדולה י' יג; שו"ת שואל ומשיב מהדו"ק חלק ג סי' קנא.