די בבתא ארכיוון - איהר לעבן און לעגאלע קאמפן

עקסקלוסיוו: ארטיקלען און אנאליזן

אחראי: אחראי

אוועטאר
בענקעל
שר האלפיים
תגובות: 2754
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 25, 2015 11:30 am

די בבתא ארכיוון - איהר לעבן און לעגאלע קאמפן

תגובהדורך בענקעל » דאנארשטאג אפריל 26, 2018 11:01 am

בילד

בילד
ידין ברענגט די טאשקע צו פראפעסאר ביבערקראוט צו עפענען די ארכיוון

בילד
בילד
מיט גרויס פארזיכטיגקייט און ספעציעלע געצייג טוט פראפ. ביבערקראוט עפענען די טאשקע

בילד
אומגלויבלעך... א הויפן פאפירוסן גרופירט אין א ספעציעלן סדר

געפינענדיג די בבתא ארכיוון

די ארכיוון
די בבתא ארכיוון באשטייט פון "פינף און דרייסיג" פאפירוסן וואס זענען געפונען געווארן אין מערת האיגרות באהאלטן אין א לאך פון א פעלז צוגעדעקט מיט שטיין. די ארכיוון זענען געווען אין א לעדערנע טאשקע אריין געלייגט אין א סחורה'נע זעקל גוט ארומגעבונדן עטליכע מאל מיט א שטריק.

זעקס דאקומענטן פון די פינף און דרייסיג זענען געשריבן אין די נאבאטישע שפראך. דריי זענען געשריבן אין אראמיש, זיבעצן אין גריכיש און ניין דאקומענטן זענען אין גריכיש מיט אראמישע נאטיצן און אונטערשריפטן. די דאקומענטן האבן באלאנגט צו בבתא און איהר פאמיליע מיט אנגעלעגנהייטן ווי פארמעגנס; גריכטליכע קלאגעס פון איהר און קעגן איהר, כתובות, שטר מתנות וכדו'.

בילד
די נאבאטישע כתב, ווי עס האט זיך אנטוויקלט

די דאקומענטן זענען וואונדערבאר געווען איינגעפאקט און גרופירט אין א ספעציעלע ארדענונג לויט זייער אינהאלט. יעדע גרופע איז געווען באזונדער פארבונדן מיט שטריק אדער סחורה. עטליכע זענען נישט געווען גרופירט, מעגליך אז זייער שטריק איז צוגאנגען מיט די יארן.
איין גרופע - איז געווען פינף שטרות, וואס רעדן זיך בעיקר איבער די אפוטרופוסות פון בבתא'ס זוהן פון איהר ערשטע מאן "ישוע בר ישוע".
א צווייטע גרופע - איז געווען צוויי שטרות איבער די פארמעגן פון "שלומציון", די טאכטער פון בבתא'ס צווייטע מאן "יהודה בר אלעזר", וואס איז געבארן פון זיין ערשטע ווייב מרים.
א דריטע גרופע - איז געווען פינף שטרות, איבער די תביעות קעגן בבתא פון איהר צווייטע מאנ'ס משפחה, אויף די פארמעגן וואס זי האט זיך גענומען נאכדעם וואס איהר צווייטע מאן יהודה איז געשטארבן.
א פערטע גרופע - איז געווען זעקס שטרות איבער האנדל פון וויין, פירות און פארשידענע נכסים.

דריי און צוואנציג דאקומענטן זענען געווען "שטרות מקושרים", א גרויס טייל איז געפונען געווארן אין א גוטן צושטאנד, וואס געבט אונז די מעגליכקייט צו פארשטיין, אלע פרטי 'כתובה' און 'קשורה' פון די סארט שטרות וואס ווערן דערמאנט אין חז"ל אויף א לעבעדיגן פארמאט. אפילו די שטרות אין די נאבאטישע שפראך וואס זענען געשריבן געווארן אין די נאבאטישע קעניגליכע גריכט, זענען אויך "שטרות מקושרים" און זענען אנדערש פון די אנדערע דאקומענטן אין די גריכישע און אראמישע שפראך וואס קומען פון רוימישע געריכט-הייזער.

די סדר פון די שטרות מקושרים פון די בבתא ארכיוון.
די אריגינעלע שטר איז קודם געשריבן געווארן אויף די אויבערשטע טייל פונעם פאפיר, בדרך כלל אין א שנעלן שריפט און מיט קלענערע אותיות. אונטער דעם האט דער סופר איבערגעלאזט ליידיג עטליכע שורות, געוואנדן לויט די מאס פונעם פאפיר און איבערגעשריבן פון דאס ניי די נוסח השטר און אלע דעטאלן מיט קלארע גרויסע אותיות. דערנאך האט ער אריינגעדרייט די אויבערשטע טייל פונעם שטר, ווי אויך די ליידיגע טייל און עס פארנייט. פון אינווייניג האט ער געצויגן דעם פאדעם פון אויבן אויף אראפ, ארום די געדרייטע טייל, אריבער געשטאכן מיטן נאדל דעם שטר און פון דרויסן האט ער געמאכט א קשר. דערנאך געצויגן דעם פאדעם שיעף אראפ אין די ברייט און צוריק אריין צו די פאדערשטע טייל. אזוי האט ער דאס ווידערהאלט אויף די גאנצע ברייט פונעם פאפיר.

דערנאך האבן די עדות גע'חתמ'עט אויף די דרויסענ'דיגע טייל פונעם שטר, יעדע עד ביי א קשר, אנהייבענדיג ביי די קשר און געשריבן אויף אראפ, צו די אונטערשטע טייל צו פונעם שטר. דערנאך האט מען ווייטער איינגעדרייט די איבעריגע טייל פונעם פאפיר און די טייל געלאזט אומגענייט. אזוי איז די אריגינעלע נוסח פונעם שטר געבליבן אפגעהיטן און מען האט געקענט לייענען און שטענדיג איבערקוקן די שטר פון די אומגענייטע טייל.

מיט דעם וואס די עדות שרייבן נישט אונטער אויף די אינעווייניג'סטע טייל פונעם שטר, האט מען נישט געקענט שפעטער פעלשן דורך אפשניידן די אפענע טייל פונעם שטר און עס מאכן אויסזעהן ווי א שטר פשוט.

ביי עטליכע פון די נאבאטישע און אראמישע שטרות, איז געווען נאך א פארזיכערונג אז מען זאל עס נישט קענען שפעטער פעלשן און מאכן פאר א שטר פשוט. דער סופר האט אנגעהויבן שרייבן די נוסח השטר מקושר (די טייל וואס מען האט שפעטער איינגעדרייט און פארבונדן), פון אונטן אויף די דרויסענ'דיגע טייל פונעם שטר, דערנאך עס איבערגעדרייט און פארגעזעצט אויבן אויפ'ן אינעווייניג'סטע טייל. אזוי איז קלאר אז די שטר איז נישט קיין "שטר פשוט" וואס איז געשריבן נאר אויף איין זייט, נאר א "שטר מקושר".

די צאל חתימת ווענד זיך וויפיל קשרים עס זענען דא, אמאל זיבן און אמאל פינף. דאס נעמט אריין אויך דער פארוועם מען שרייבט דעם שטר - דער מתחייב. ער שרייבט אונטער די ערשטע און וועט צולייגן צו זיין נאמען "על נפשה כתביה" אדער "על נפשה".

בילד
די שטרות מקושרים פון די בבתא ארכיוון

גט/שטר מקושר מדברי חז"ל.
בבא בתרא פרק י, משנה א: "גט פשוט, עדיו מתוכו. ומקושר, עדיו מאחוריו. פשוט שכתבו עדיו מאחוריו ומקושר שכתבו עדיו מתוכו, שניהם פסולים." [תדייק כתבו עדיו, ולא חתמו עדיו]

בבא בתרא דף קס ע"ב: "מאי איכא למימר, כדי שלא תחלק בין גיטין לשטרות. היכן עדים חותמים, רב הונא אמר בין קשר לקשר ורב ירמיה בר אבא אמר אחורי הכתב וכנגד הכתב מבחוץ..."

משנה בירושלמי גיטין, פרק שמיני, הלכה י: "איזהו גט קרח כל שקשריו מרובין מעידיו..." בגמרא: "רבי בא בשם רב יהודה, פשוט עדיו לרוחבו. מקושר עדיו לארכו".

בבא בתרא, פרק תשיעי הלכה א: "ר' אידי בשם רב ירמיה, מקושר, שכתבו עדיו לארכו. פשוט, שכתבו עידיו לרחבו. אהן מלגיו ואהן מלבר איכי עביד..."

גיטין פרק ט, משנה י: גט שכתבו עברית ועדיו יוונית, יוונית ועדיו עברית, עד אחד עברי ועד אחד יווני, כתב סופר ועד כשר"

די היסטאריע פון מלכות נבטו.
די ערשטער מלך נבטו וואס מען ווייסט, איז געווען "חרתת הראשון" ער האט געקעניגט אין די צייט פון ג' אלפים תקצ"ג. א איינקריצונג איבער איהם איז געפונען געווארן אין די נאבאטישע שטאט 'חלוצה'. ער האט געהאלפן די יודן אין די צייטן פון די חשמונאים. אין יסופון "קדמוניות היהודים" (יב) שטייט אז די נבטים האבן פארציילט פאר "יהודה המכבי" איבער די סכנה פון די יודן אין גלעד. ארום פערציג יאהר שפעטער האבן די נבטים געוואלט אויסשפרייטן זייער טעריטאריע אין מלחמה געהאלטן מיט "ינאי המלך".

אין ג'תרצ"ו ביי די מלחמה צווישן די ברידער הורקנוס אין אריסטובולוס השני, האט הורקנוס זיך געוואנדן צום קעניג "חרתת השלישי" פאר הילף מיטן צוזאג צוריק צוגעבן טעריטאריע וואס "ינאי המלך" האט איינגענומען פון די נבטים. די נאבאטישע מיליטער האט באלאגערט דעם הר הבית וואו אריסטובולוס האט זיך באהאלטן, אבער האבן זיך געמוזט צוריקציען צוליב די דערנענטערונג פון די רוימישע מיליטער. אריסטובולוס האט אויסגענוצט די געלעגנהייט און ארויס אין מלחמה קעגן די נבטים און הורקנוס (שם יד).

אין די צייטן פון "מלכו הראשון" מלך נבטו ארום ג'תשי"ג, האט מלך הורדוס מלחמה געהאלטן מיט די נבטים און נאך עטליכע מלחמות ווי אויך נאך די גרויסע ערדציטערניש אין יהודה וואס האט אויסגעמיטן די נאבאטישע שטעט און די נבטים האבן אויסגעניצט די געלעגנהייט צוגיין אין קריג מיט הורדוס, האט הורדוס זיי באזיגט (שם טו).

בילד
א האלבע שקל, מיט די ווערטער "מלכו מלכא מלך נבטו"

אין ג'תתכ"ז זייענדיג אונטער די אטאנאמיע פון די רוימישע אימפעריע האט דער נאבאטישע קעניג "מלכו השני" געשיקט פאר אספסיאנוס קייזער טויזענט רייטער און פינעף טויזענט מיליטער-מאן צו אונטערדרוקן דעם מרד הגדול אין יהודה (שם ג')

רבאל השני איז געווען דער לעצטער הערשער פון די נאבאטישע קעניגרייך. נאך די טויט פון זיין פאטער מלכו השני, נאך זייענדיג א יונג קינד איז ער ארויף אויפן קעניגלעכן שטול. ער האט געהערשט פון תת"ל. זיין מאמע "שקילת" האט געפירט דאס לאנד פאר פינעף זעקס יאהר ווי מען זעהט אויף די נאבאטישע סלעים. קען זיין אז זי איז דאן געשטארבן ווייל פאר די קומענדיגע זעקס און צוואנציג יאהר זעהט מען אויף די סלעים "גמלת" אלס די קעניגן מיטן טיטל "אחותה" זיין שוועסטער. ערגעץ נאך רבאל'ס זעקס און דרייסיג'סטע יאהר האט ער גענומען א נייע מלכה מיטן נאמען "חגרא" וואו מען זעהט אויף צוויי מטבעות.

בילד
ביידע זייטן פון א סלע פון רבאל השני אין זיין צווייטע יאהר, מיט זיין מוטער אויף איין זייט. עס שטייט ארויפגעקריצט "רב[אל מלך נב]טו שנת II שקילת [אמה] מלכת נבטו

בילד
ביידע זייטן פון א סלע פון רבאל השני אין זיין 22'סטע יאהר, מיט "גמלת" אלס קעניגן. עס איז ארויפגעקריצט "רבאל מ[לכא מלך נבטו] שנת XXII גמלת אחתה [מלכ] נבטו"

בילד
א סלע מיט די נאמען חגרא

די נאבאטישע הויפטשטאט איז געווען אין "פטרה", היינט אין ירדן, באקאנט מיט אירע מאסיווע פאלאצן און געביידעס וואס זענען מייסטערליך אויסגעהאקט אין ריזיגע פעלז בערג וואס שטייט נאך אין איהר אריגינעלע אויסזעהן ביזן היינטיגן טאג און איז א טוריסטישע סענזאציע. די נאבאטישע באפעלקערונג איז געווען אן אראבישע שבט מיט א שטארק ענליכע אראמישע שפראך און שריפט, אלס זייער אפיציעלע שפראך, אויסגעמישט מיט אראביש.

בילד
איינע פון די הערליכע פאלאצן אין די שטאט פטרה

רבאל דער צווייטער וואס ווערט דערמאנט אין די ערשטע פיהר שטרות פון די בבתא ארכיוון, האט געקעניגט ביז זיין טויט אין יאהר תתס"ו. דאן האט דער רוימישער קייזער טריאנוס איינגענומען די נאבאטישע שטעט און אויפגעלעזט די נאבאטישע קעניגרייך. טריאנוס האט עס א נאמען געגעבן "פראווינסיע אראביע" און דאס אריינגענומען אין די רוימישע אימפעריע. פון די פינפטע בבתא-דאקומענט איז טאקע די מערהייט דאקומענטן געשריבן אין גריכיש, וואס איז דאן געווארן די אפיציעלע שפראך און פראווינסיע אראביע.

פאר נאך נאבאטישע מטבעות קען מען זעהן דא:
http://www.nabataeannumismatics.com/CatalogMain.html


בבתא'ס פאמיליע.
בילד

בבתא'ס פאטער, שמעון בר מנחם, און איהר מוטער, מרים בת יהוסף בר מנשה, האבן געוואוינט אין 'מחוזה'. שמעון האט פארשריבן זיין גאנצע פארמעגן, זאל אריבערגיין פאר זיין ווייב מרים נאך ביי זיין לעבן, און ווען מרים שטארבט זאל עס אריבערגיין צו זיין טאכטער בבתא.

בבתא האט צום ערשט חתונה געהאט מיט ישוע בר יהוסף, און זיי האבן געהאט א קינד ישוע. ישוע בר יהוסף איז געשטארבן בערך אין תתפ"ד, און אין יענע יאהר האט די געריכט געשטעלט צוויי אפוטרופוסים פאר זייער קינד ישוע.

(מעגליך אז דאס איז א באווייז אז זי האט חתונה געהאט אלס קטנה. אבער עס איז נישט קלאר. די אלע דאקומענטן זענען פון נאבאטישע אדער רוימישע גריכט הייזער. כאטש עס איז פון די צייטן פון די תנאים).

בבתא'ס ערשטע מאן האט אויך געהאט נאך א ווייב, פון וועם ער האט געהאט עטליכע קינדער, וואס ווערן גערופן אין די דאקומענטן "היתומים של ישוע בר אלעזר".

ווען בבתא'ס מאן ישוע בר יהוסף איז געשטארבן האט זי חתונה געהאט מיט יהודה כתשיון בר אלעזר, וואס האט געוואוינט אין עין-גדי, און האט זיך באזעצט אין מחוזה. קורץ נאך די חתונה איז יהודה כתשיון אויך געשטארבן, איבערלאזנדיג פאר בבתא א גרויסע פארמעגן וואס יהודה'ס קרובים האבן צוריק פארלאנגט, מיט די טענה אז עס האט באלאנגט צו יהודה'ס פאטער אליעזר בר יהודה כתשיון.

בבתא'ס צווייטע מאן יהודה כתשיון, האט בעפאר דעם געווען חתונה געהאט מיט אן אנדער פרוי פון עין גדי, מיטן נאמען מרים בת בעין. זי איז ווייזט אויס געווען די שוועסטער פון "יהונתן בר בעין", שפעטער די קאמאנדיר פון עין גדי אין די יארן פון די בר כוכבא רעוואלט, ווי מען זעהט פון די בר כוכבא דאקומענטן. דאס געבט אונז מעגליך די סיבה, וויאזוי די דאקומענטן זענען אנגעקומען אין מערת האיגרות, דורך בבתא מיט איהר פארצווייגטע פאמיליע, וואו די אנטלאפענע פון עין גדי האבן זיך באהאלטן מיט זייערע פאמיליעס פון די רוימער און וואו זיי זענען מעגליך אויסגעגאנגען פון הונגער ווען די רוימער האבן באלאגערט די היילן.

יהודה האט געהאט א טאכטער שלמציון, מיט זיין ערשטע ווייב מרים בת בעין. שלומציון האט חתונה געהאט נאך פאר איהר פאטער יהודה איז געשטארבן, מיט א מאן פון עין-גדי מיטן נאמען יהודה בר חנניה בר סומלה, מיט א פאמיליע נאמען קימבר. שלומציון האט גע'ירש'נט פארמעגנס אין עין גדי, פון איהר פאטער יהודה. אויך די אפוטרופוסות פון די יתומים, פון איהר פעטער, ישוע בר אליעזר, האבן געגעבן קרקע פאר שלמציון.

א קורצע סדר אין די אינהאלט פון פינעף און דרייסיג פאפירוסן

5/6hev 1
איז פון ח' אלול ג'תתנ"ד 94 למספרם. שפראך נאבאטיען אראמיש

5/6Hev 2
איז פון ג' כסלו תתנ"ט. שפראך נאבאטיען אראמיש

5/6Hev 3
איז פון ב' טבת תתנ"ט. שפראך נאבאטיען אראמיש

5/6Hev 4
איז פון תתנ"ט. שפראך נאבאטיען אראמיש.
די ערשטע פיהר פאפירוסן, זעהט מען ווי בבתא'ס פאטער שמעון בן מנחם האט געקויפט א גארטן פון טייטל ביימער אין מחוזה.

5/6Hev 5
דאס איז פון תמוז תת"ע, געשריבן אין גריכיש דורך א איד אז ער האלט אן 'איינצאלונג' פון אסאך געלט מיט קרקע פאר זיין פלימעניק ישוע בן ישוע.

6 5/6Hev
איז פון תתע"ט אין אראמיש. חכירת קרקע(?).

5/6Hev 7
שמעון געבט אין כ"ד תמוז תת"פ א מתנה זיין גאנצע פארמעגן אין מחוזה פאר זיין ווייב מרים.

5/6Hev 8
פון תמוז תתפ"ב שפראך אראמיש. א פארקויף פון א אייזל פון א ברודער יוסף צו יהודה. מעגליך בבתא'ס ברודערס.

5/6Hev 10
צווישן תתפ"ב און תתפ"ה יהודה שרייבט א כתובה פאר זיין ווייב בבתא. ער זאגט צו, איהר אויסלייזן אויב זי ווערט געפאנגען, און איהר צוריק נעמען אלס ווייב. בבתא ברענגט אריין 400 דינר

5/6Hev 11
איז פון אייר תתפ"ד יהודה - בבתא'ס צווייטע מאן בארגט זעכציג דינר פון רוים פאר איין יאהר אויף צוועלף פראצענט.

5/6Hev 12
אין תתפ"ד צווישן כ"ה אדר און כ"ט סיון האט די רעגירונג אין פטרה געשטעלט צוויי אפוטרופסות פאר בבתא'ס זוהן ישוע איינער א איד און איינער א נאבאטיען.

5/6Hev 13
עטליכע חודשים שפעטער בבתא רעדט זיך אפ פאר די גאווערנאר אז די צוויי דינר וואס די אפוטרופוס געבט איר קינד איז נישט גענוג.

5/6Hev 15
א יאהר שפעטער תתפ"ה בבתא שיקט א בריוו צו די אפוטרופסות ניצנדיג איהר מאן יהודה אלס איהר אפוטרופוס צו ענטפערן די זעלבע פראגע פארוואס איהר זוהן באקומט צו ווייניג געלט.

5/6Hev 16
טבת תתצ"ג שמעון געבט די גארטן פאר בבתא, זי רעגיסטרירט עס צווישן איהר פארמעגן אין די רוימישע צענזור. מען קען זעהן איהר רייכקייט. זי פארמאגט פיהר גארטנס פון טייטל ביימער.

5/6Hev 17
ג' אדר תתפ"ח יהודה האט געבארגט פון בבתא דריי הונדערט דינר, מעגליך צו חתונה מאכן זיין טאכטער שלומציון פון זיין ווייב מרים. ווייל זעקס וואכן שפעטער...

5/6Hev 18
י"ח ניסן תתפ"ח שלומציון'ס כתובה זי האט געגעבן ווערט פון צוויי הונדערט דינר פאר נדן.

5/6Hev 19
א שטר מתנה פון כ"ט ניסן תתפ"ח יהודה געבט פאר שלומציון זיין פארמעגן אין עין גדי. האלב אויף יעצט און האלב אויף נאך זיין שטארבן.

5/6Hev 20
כ"ד סיון תת"צ יהודה לעבט שוין נישט. שלומציון האט א קריגעריי מיט אירע ברודער איבער פארמעגן אין עין גדי, זי איז פרעזענטירט דורך א רוימישע פרוי און זי געוואונט די פארמעגן.

5/6Hev 21
י"ט אלול תת"צ בבתא נעמט יהודה'ס דריי טייטל גארטנס אין מחוזה צו קענען פארקויפן די גארטן, כדי צו ווערן באצאלט זיין חוב.

5/6Hev 22
בבתא נעמט די דריי טייטל גארטנס

5/6Hev 23
יהודה'ס קינדער גיין אין געריכט זיי ווילן צוריק די גארטנס.

5/6Hev 24
יהודה'ס קינדער ווילן צוריק די גארטנס.

5/6Hev 25
בבתא רופט דעם הויעך געשעצטע רוימישע פרוי אין געריכט אז מען האט איהר פאלש באשולדיגט.

5/6Hev 26
יהודה האט אויך א ווייב מרים. מעגליך געהאט א הויז אין עין גדי און אין מחוזה.
מרים האט פרובירט אוועק נעמען די רעכטן פון בבתא אויף יהודה'ס פארמעגן. בבתא האט פרובירט צו פארארדענען מרים

5/6Hev 27
די לעצטע אונטערשריפט מיט א דאטום פון כ' אלול תתצ"ב שטייט אז בבתא האט באקומען אכצן דינר פון די אפוטרופוס פאר איהר קליינע זוהן אויף ניין חודשים. דאס צייגט אז די קלאגע פון בבתא קעגן די אפוטרופוס אכט יאהר צוריק איז דורכגעפאלן


בילד
די ערטער דערמאנט אין די ארכיוון

אוועטאר
בענקעל
שר האלפיים
תגובות: 2754
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 25, 2015 11:30 am

הלוואות 'מקימו' מאשתו 'אמתאיסי'

תגובהדורך בענקעל » דינסטאג מאי 01, 2018 10:56 am

דאס איז א שטר מקושר, די פריעסטע דאטירטע דאקומענט. עס איז 32 אינטשעס לאנג. 10 שורות אין די חלק המקושר, און צוויי און פערציג שורות אין די עיקר שטר.

עס איז דער אכטער טאג אין חודש אלול אין דעם דריי און צוואנציג'סטע יאהר צו די הערשאפט פונעם קעניג "רבאל דער צווייטער" דער קעניג פון נבטו. די יאהר ווערט גערעכנט לויט אונזער קאלענדער צו זיין אין ג אלפים תתנ"ד, נישט מער ווי א דריי צענדליג יאהר נאכן ביטערן חורבן תובב"א. עס האבן זיך צוזאמגעקומען אכט פערזאנען אין די שטאט רמון וואס איז אין מואב צו שרייבן א שטר.

מען איז זיך צוזאמגעקומען ווייל א נאבאטישער מאן "מקימו בן עותאלהי בן חלפאלהי" וואס וואוינט אין מואב אין א שטאט מיטן נאמען עינא-שחרו, וויל בארגן א גרויסע סומע געלט פון זיין פרוי "אמתאיסי בת כמנו בן עמרו". דערביי שטייט א מאן מיטן נאמען "עבדעמניו" צו זיין 'ערב' אויף די הלוואה. דערנעבן זיצט "חורו בן עותו הסופר" וואס שרייבט אפ דעם שטר. אויך זענען דארט געווען פיהר פערזאנען צו זיין עדות "זידו בן שהרו", "תימו בן הורו", "...ק בן.. מי" און "ונה בן חלפאלהי".

די שטר טוט באשטעטיגן אז מקימו בארגט פון זיין ווייב'ס נדן גאר א גרויסע סכום פון 150 סלעים (600 דינארי) צו קענען דערמיט פאראורן (לאכרי) (מעגליך פעלדער) פאר צוויי יאהר. און פאר'משכונ'ט זיין ריזיגע פארמעגן פון הייזער, פעלדער, קליידער און צירונג וואס קומט אויס צו דריי הונדערט סלעים (1200 דינארי). דאס איז מעגליך די סומע וואס קומט אויס מיט די ריבית (ארום 9 פערצענט) אויב ער באצאלט נישט אין צייט. אויך דארף מען צאלן א ספעציעלע שטייער פאר'ן קעניג רבאל אויף די הלוואה.

וואס זוכט די שטר אין בבתא'ס טאשקע? זי האט דאס ווייזט אויס באקומען פון איהר פאטער שמעון ווען זי האט גע'ירש'ענט זיין פארמעגן. אבער וואס האט דאס שייכות מיט איהם אז ער האט געהאלטן ביי זיך א קאפיע פון דעם שטר. ער ווערט בכלל נישט דערמאנט אין דעם שטר. עס איז בלויז אן אנגעלעגנהייט צווישן נאבאטישע אראבער און מאן און ווייב?

פאר א מעגליכע ענטפער וועלן מיר מוזן בעפאר זעהן וואס עס שטייט אינעם צווייטן און אינעם דריטן שטר.

5-6HEV 01 tied deed.jpg
שטר hev 1 ווי עס איז געווען מקושר
5-6HEV 01 tied deed.jpg (117.09 KiB) געזעהן 2862 מאל

5-6HEV 01.jpg
5-6HEV 01.jpg (105.15 KiB) געזעהן 2862 מאל

בתמונה באלול שנת עשרין ותלת לרבאל מלכא מלך נבטו די אחיי וש֗י֗ז֗ב֗ [עמה בר֗מון
די במ֗א֗ו֗ב֗ יומא הו א֗יתי לכי אנ[תי] אמת֗איסי ברת כמ֗נ֗ו [בר עמרו עמי אנה מקימו בעלה]
٠٠٠٠٠ ש֗ח֗ר֗٠[ ٠٠٠ כסף] ס֗ל[עי]ן מ֗א֗ה֗ ח֗ד֗ה֗ [וחמשין ٠٠٠
٠٠٠٠٠ ٠٠٠٠٠ ٠٠٠٠٠ ל֗א֗٠ן וגן ٠٠٠٠ ٠٠٠٠٠[ ٠٠٠ וכל מנד]ע֗מ֗
זעיר ושגיא די חזה לה ו֗שמש [ו]ח֗נ֗ה֗ טלל חרמ[٠٠٠]٠٠[ ٠٠٠]٠٠٠ן ٠٠٠٠ ٠٠٠٠٠ה
דמ֗י֗ כסף סלעין תלת מאה כלא משכו֗ן חל٠٠ מה[ימני]ן על כ֗ד֗י֗ ד֗נ֗ה֗ ח֗ר֗מ֗٠٠٠ ٠٠מ֗[٠٠٠ ]٠٠٠٠ל
ו֗ע֗ר֗ב֗ עבדעמנו״עבדעמיו״ דנה בכול די עלא <כ>תי<ב וא>נ֗חנה מ֗ק֗ימו וע֗ב֗ד֗[\עמנו״עמיו״ א]ל֗ה֗ ב֗ר֗א֗ [מ]ן אצל ו֗ח֗ל֗ף֗ א֗ח֗٠
מ٠שא על ח֗ר֗מ֗ ש֗מ֗י֗א֗ מה٠א די בהם ٠٠ע֗٠٠ מצי֗א ٠٠٠٠٠٠٠ה ٠٠פי֗ בש֗י֗לין וטריף שטר֗א֗ ד֗נ֗ה֗
٠٠٠ ٠٠٠٠٠٠٠א ٠٠٠[٠٠٠]٠٠א כ֗ד֗י֗ לכי א֗נ֗ת֗י֗ א֗מ֗ת֗א֗י֗ס֗י֗ ד֗א֗ ב֗כלכל די בשטרכי֗ דנה ולמראנא רבאל מלכא
כ֗ו֗ת ٠٠٠٠ ٠٠٠٠٠ ו֗ל֗א֗ מת<נ>ו כל שהד֗י֗א֗ כתבו״יתנו״


בתמונ֗ה֗ באלול שנת ע֗שרין ותלת לרבאל מלכא מלך
נבטו ד֗י֗ אחיי ושיזב עמה בר֗מון די במ֗א֗ו֗ב֗ י֗ו֗מ֗א הו
איתי ל֗כ֗י א֗נתי אמתאיסי ברת כמנ֗ו בר עמרו עמי אנה
מקי֗מו בעלה בר עותאלהי בר חלפאלהי די עמר בעי֗נ֗א שחר֗ו[ די
במא֗ו֗ב [כס]ף֗ סלעין מ֗א֗ה חדה וחמשין פר֗ס ראש עקרנ֗״עקדנ֗״
די לאכ֗ר֗י ש֗[ני]נ֗ ת֗ר֗תי֗ן מ֗נ֗ ז֗מ֗נ֗ ש֗ט֗ר֗א דנה והן לא י֗פ֗ר֗ע ל֗מ֗מטא֗
זמנא ד֗י֗ ע֗ל[א כתיב ]٠٠٠٠א[ ש]ט֗ר֗א ד֗נ֗ה ר֗ב֗א עלוהי חליקה עד ז֗מן ד֗י֗
תצבא אמתאיסי דא וכספא דנה מן עדי מהר אמתאיסי דא
ומשכון נכסיא דנה ורביתה כל די איתי למקימו דנה מן
[٠٠]נ֗[ ٠٠٠]נ֗[ ٠٠٠]נ֗[ ٠٠٠٠]נ֗ ٠٠٠٠ת א֗נ֗וש ח٠י֗נה וטריקה
٠ע֗ן וחג֗רה וחר֗ף וע֗ללה֗ וארען וכר֗מ֗ין ובתין ודרו֗ן וגנין ו[٠٠]ן
ופ֗ר֗עו֗נ֗י֗ן וקנין כלה די אצל ופרע וגן ונ֗בע וש٠٠ד״וש٠٠ר״ עלא֗כי״עלא֗ני״
[٠٠٠]נ֗[ ٠٠٠]נ֗[ ٠٠٠]נ֗ ٠٠[٠]٠ וספר ותקף כלה וכתבי
כ֗רזא מ֗נ֗ה ופקדונין וענשן ו٠٠٠ן ו٠٠٠ן ולב֗שין ומני נחש
[٠٠٠٠]ע ו٠٠ט٠٠נ֗ם ועמר ושללי֗נ֗ וצנ֗עת כסף ודהב
[٠٠٠]נ֗[ ٠٠٠]ל[٠٠]٠٠ ומשח֗ וחרף ו֗עללה
ושבחה וגרמה ו٠٠ה ו٠٠ת٠ה ו٠ה٠ה ומ֗צי ותנ֗תנ֗י
[٠٠٠]٠ך ושותפו ורחממ֗ וחב֗לל ועעלל וחלץ ותעין ועד֗י
[ומותו ٠٠٠]٠٠[ ٠٠٠]٠٠[ ٠٠٠]י[ ٠٠٠] ٠٠٠٠٠ת٠ ٠ח٠נ[ ٠٠٠ ]ו\ס״מ״ח\ד״ר״ו״
וי֗תו֗ב ויהוא לה מן כען ٠٠٠ ٠٠ ٠٠א٠٠٠ ٠٠٠٠٠٠٠תה ובכל אתר [כ]לה
[٠٠٠]٠٠٠ וכל מנדעם זעיר ושגיא די חזה ויחזא לה שמש
[וחנה ט]ל֗ל֗ [٠٠٠]נ[ ٠٠٠]ן ג\ר״ו״ח וח٠נ֗ה וחלץ ותע֗[י]ן
וע֗ד֗י ומותו די לה על אנפי ארעא ותחות שמיא דמ{{٠}}י כסף֗
[ס]ל[עין תל]ת מ֗א֗ה כ֗ל֗א֗ [משכו]ן ח֗٠٠٠ מה[י]מנן על כדי דנה
[٠٠٠ וערב מקימו דנה בר] ע֗ו֗ת֗א֗להי וערב עבדעמנו״עבדעמיו״ דנ[ה
[בכל] ד֗י֗ ע֗[לא] כ֗ת֗י֗ב֗ ואנחנה֗ מקימו ועב֗[דעמ]\נ״י״ו אלה ברא מן אצל וחלף֗
[٠٠٠]נ֗[ ٠٠٠]ל[ ٠٠٠]ע או מצ֗י֗א ٠[٠٠٠
אל֗ה ٠٠פ֗י ב֗שילין וטריק שטרא דנה עלידהם כחליקת טריקה֗
[٠٠٠ ת]לת והן יחשח על פרעונה
לקב֗ל֗ה די י֗פ֗ר֗ע תלת שלטונא וכל ד֗ר֗א ונ֗פ֗קה די תתד֗ר֗א ותנפק
[٠٠٠]٠٠[ ٠٠٠]נ֗[ ٠٠٠]נ֗[ ٠٠٠ ]די לא[ ٠٠٠
לכי אנתי אמתאיסי דא בכל כל די בשטרכי דנה ולמראנא רבאל מלכ֗[א
[כות ٠٠٠]٠ ואחר֗י֗ה ואנוש די שטר֗[א
ד֗נה יחסן מן מל֗מיה למאחד כל אחד די ל֗הם על כל די בשטרא דנה
[עד ע]לם ו֗ל֗א֗ מ֗ת֗נ֗ו֗ ש֗ה֗[די]ה֗ [כ]ת֗בו֗״[י]ת֗נו֗״
[בתמונ]ה֗ [בא]ל[ו]ל ש֗נ֗[ת עשרי]נ[ ות]לת֗ לרבאל מלכא מלך נבטו
די אחיי ושיזב עמה יומא הו טרקת אמתאיסי ברת
[כמנ]ו֗[ בר עמרו ٠٠٠]\ה״מ״[ ٠٠٠ כ]ל ד֗י֗
ג\ר״ו״ח וחי[٠ה וח]לץ ותעין די להם דמי כסף סלעין תלת מאה
[٠٠٠]ה[ ٠٠٠]לה עליהם ס֗לעין מאה
[חד]ה֗ וחמשין די הן לא יפרעון כדי בה אנתי היא ומהימנה די
[٠٠]ה[ ٠٠٠ לעל]ם
מ֗ק֗י[מו ע]ל[ נפש]ה כתביה
[עבדעמ\נ״י״ו ע]ל[ נפשה כתביה
[ז]י֗ד֗ו֗ ב֗ר֗ ש֗ה֗ר֗ו֗ ש֗ה֗ד֗ כ֗ת֗ב֗י֗ד֗ה
תימו בר הור֗ו כ֗ת֗ב֗י֗ד֗ה֗
[٠٠٠
[ונה בר חלפא]ל[ה]י שה[ד] כתבידה
[חורי בר עותו ]ס֗פ֗ר֗א֗ ٠٠ת[٠٠]ה֗

מקימו על נ[פשה] כתביה
עבדעמ\נ״י״[ו] על נ[פ]שה[ כתב]ה
זידו בר ש[הר֗]ו שהד כתבידה
תימ[ו] בר הו[ר֗]ו כתבידה
٠٠ק בר[٠٠٠]מי כתבידה
ונה בר חלפאלהי שהד כתבידה
חורו בר עותו ספרא ٠٠תבה


החלק הפנימי, העליון
בשמונה באלול שנת עשרים ושלוש לרבאל המלך, מלך נבטו, שהחייה והציל (את) עמו ברמון] שבמואב, ביום ההוא יש לך, (= אני חייב לך) את אמתאיסי בת כמנו בן עמרו, עמי אני "מקימו", בעלה, [......] דמי כסף (בסכום של) סלעים מאה אחת וחמשים ... ןגן.... כל דבר קטן וגדול שראוי לה ו... ןג \נסתר ...[...] ובשמש (וכל מקום שיש) ונטיית צל. החרם[...]... , דמי (ב)כסף סלעים (של) שלוש מאות (סך) הכל משכון ... מהימנים על כאשר זה. החרם ...[...].... וערב עבדעמניו הזה, בכל (מה) שלעיל כתוב. ואנחנו - מקימו ועבדעמניו אלה, חוץ מעיקר ותמורה ... ... על חרם השמים ... שבהם. ... מתמיד(?) ... בשלים/נשולים. ונקשר/וטופל השטר הזה ... כאשר לך, את, אמתאיסי זאת, בכל (שמספוק) שבשטרך הזה ולאדוננו רבאל המלך. כמו כן .... ו(אף אחד)לא עיכבו בכל (מה ש)העדים יתנו\כתבו\אישרו : או (תוכף) את (גוף השטר)....

חלק התחתון עיקר השטר
בשמונה באלול, שנת עשרים ושלוש לרבאל המלך, מלך נבטו, שהחייה והציל (את) עמו ברמון, שבמואב. ביום ההוא יש לך, את אמתאיסי בת כמנו בן עמרו, עמי (אני חייב לך) אני מקימו בעלה, בן עותאלהי בן חלפאלהי, שגר "בעינא שחרו" שבמואב, כסף (בסכום של) סלעים מאה אחת וחמישים, ראש (=זה הקרן של הלוואה) (מ)חשבוננו, ההסכם\הנכס? (שלנו?) של חכירת שנים שתיים מזמן השטר הזה. ואם לא יפרע בהגיע הזמן שלעיל [כתוב ]... (הסכום מפורט ב) השטר הזה ירבה עליו כנוהג, עד זמן שתחפץ אמתאיסי הזאת. והכסף הזה מחשבון המוהר (של) אמתאיסי הזאת. ומשכון הנכסים הזה וריביתו כל (מה) שיש למקימו הזה מ[...]ים[ ו..]ים[ ו...]ים[ ו...]ים, ... אדם ... ו(סדר)הקשירה\והנוהל ... וחדר\... ותמרים ויבולם, וקרקעות וכרמים ובתים וחצרות וגנים ו...ים ופרעונות וכל קניין שהשריש והסתעף ונסתר\וגן ונגלה\ומעיין ו... ו... [...]ים[ ו..]ים[ ו...]ים ומסמך, וכל (כתב) תקף, וכתבי הכרזה, ... ופקדונות, ועונשים קנסות?) ו...ים ו...ים ומלבושים וכלי נחושת [ו...] וצמר ותכשיטים ומלאכת כסף וזהב [ו...]ים[...]... ושמן ותמרים ויבולם ו... ו... ו... והתמדה ו... ו... [...] ושותפות וחברות(?) ו... ו... וחילוץ ופירוט ו... וישוב ויהיה לה מעתה ... ובכל מקום [כו]לו. [...]... וכל דבר קטן וגדול שראוי ושי(היה) ראוי לו, (ב)שמש\... [ונטיית צ]ל, הרס\ביטול\פציעה וחילוץ ופירוט ו... שלה על פני הארץ ותחת השמים דמי כסף [ס]ל[עים שלו]ש מאות הכל [משכון]. ...מהימנים, על כאשר זה [... וערב מקימו הזה בן] עותאלהי וערב עבדעמניו הז[ה בכל] (מה) שלעיל כתוב. ואנחנו - מקימו ועב[דעמ]ניו אלה חוץ מעיקר ותמורה [...]... או...[...] אלה ..., בשלים\נשלים\.... .... וטופל/נקשר השטר הזה על ידם כנוהג הנוהל\ההליך\קשירה [... ש]לישי(?) ואם יצטרך לפרעונו לקבלו\לעומתו שיפרע שליש (מה שב)רשות(ו) וכל החזרה והוצאה שתוחזר ותוצא [...]שלא[...] לך, את, אמתאיסי הזאת כל שבשטרך הזה. ולאדוננו רבאל [ה]מלך כמו כן. ואחראי/ויורש ואדם שאת השטר הזה יחזיק מ... לאחוז כל אוחז שבהם\שלהם על כל (מה) שבשטר הזה עד עולם. ולא עיכבו בכל מה שהעדים יתנו\כתבו\אישרו (או תוכף את גוף השטר.... ). [בשמו]נה [בא]לול שנה עשרים ושלוש לרבאל המלך מלך נבטו, שהחייה והציל (את) עמו, ביום ההוא קשרה\טיפלה אמתאיסי בת כמנו בן עמרו ... כל (מה) שהרס\ביטול\פציעה ו... ... וחילוץ ופירוט שלהם. דמי כסף (בסכום של) סלעים שלוש מאות ....... עליהם סלעים מאה אחת וחמישים, שאם לא יפרעו כאשר בו, את חיה ומהימנה ש... לעולם.

החתימות
מקימו לעצמו כתבו
עבדעמניו לעצמו כתבו
(העדים) זידו בן שהרו, עד, בכתב ידו;
תימו בן הורו בכתב ידו
...ק בן.. מי בכתב ידו
ונה בן חלפאלהי עד, בכתב ידו
(הסופר) חורו בן עותו הסופר... ... ...

חתימות מאחורי השטר
מקימו לעצמו כתבו
עבדעמניו לעצמו כתבו
(העדים) זידו בן שהדרו בכתב ידו
תימו בן הודרו בכתב ידו
...ק בן ...מי בכתב ידו
ונה בן חלפאלהי בכתב ידו
(הסופר) חורו בן עותו הסופר ....(ניסח)

אוועטאר
בענקעל
שר האלפיים
תגובות: 2754
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 25, 2015 11:30 am

שטר מכירה. ארכלס הסרתגא, קונה מטעי תמרים

תגובהדורך בענקעל » מיטוואך מאי 09, 2018 11:59 am

פאראויס פינעף יאהר, אין ג' כסלו אין די אכט און צוואנציג'סטע יאהר צו די הערשאפט פון רבאל המלך דער צווייטער. אויב האט מען גוט גערעכנט די ערשטע שטר צו אונזערע קאלענדער, קומט דאס אויס צו זיין אין ווינטער תת"ס, ארום צוויי חדשים נאך די יערליכע שניט פון 'טייטלן' און 'גערשטן'. אין יענעם דינסטאג האט מען זיך געזעצט שרייבן א שטר מקושר אינעם פארט שטאט "מחוז עגלתין". די שטר האט מען אנגעהויבן שרייבן פינעף שורות פון אונטן אויף די גאנץ אונטערשטע טייל פונעם פאפיר און דערנאך עס איבערגעדרייט און פארגעזעצט פון אויבן ביז צום ענדע.

עטליכע ווערטער אינעם שטר איז ספעציעל געווידמעט פארן כבוד פונעם קעניג'ס קרוין פרינץ "עבדת" און פאר זיינע שוועסטער די פרינצעסינס "גמלת" און "הגרו".

עס זענען אנוועזנד אכט מענטשן. די פארקויפערין; "אביעדן בת אפתח בן מניגרס" וואס פארקויפט איהר גארטן פון טייטל-ביימער פונעם שטעטל "גלגלא", דער אפקויפער, א הויכע מיליטערישער צאר, "ארכלס בן עבדעמנו" פונעם שטעטל "חנה בהדריתא", ער קויפט אפ דעם גארטן, מיט זילבער אין די ווערט פון 112 סלעים (448 דינארי), זיין טאטע 'עבדעמנו', איז געווען דער 'ערב' און אונטערגעשריבן אינעם ערשטן שטר, און נאך זעקס פערזאנען. פינעף פון זיי זענען עדות, און דער זעקסטער איז דער סופר. אלע, אריינגערעכנט אביעדן די פארקויפערין, שרייבן אונטער דעם שטר אויף די אנדערע זייט פון די עיקר שטר ביי די קשרים.

ארכלס דער וואס קויפט אפ די גארטן, האט נישט אונטערגעשריבן. אינעם שטר ווערט זיין נאמען דערמאנט מיט א ספעציעלע טיטל: "אסרתגא". א 'סרתגא' ווערט גערופן אין גריכיש στρατηγόί =סטראטעגוי. פון קריצונגען אויף נאבאטישע און רוימישע קברים פון יענע צייטן קוקט אויס אז דאס האט געמיינט א גובערנאטאר וואס איז אויך געווען א גענעראל אויף א גרויסע מיליטערישע אפטיילונג.

אין פסוקים אין תנ"ך און אין חז"ל זעהט מען אז א "אסטרטיג" ווערט אנגערופן א מיליטערישע שר.

אין פרשת מטות, קאפיטל לא, אויף פסוק יד, "ויקצף משה על פקודי החיל" שטייט אין תרגום יונתן, "וכנס משה על 'אִסְטְרְטִיגִין'. אויך אין שמואל א, קאפיטל יג פסוק כג, אויף די ווערטער "ויצא מַצַּב פלשתים" טייטשט די תרגום יונתן "אִסְטְרְטִיגִ". אויף פסוק ד' אין בראשית ויבדל אלקים בין האור... שטייט אין מדרש רבא, "הבדלה ממש. משל למלך שהיו לו שני "איסטרטיגין", אחד שליט בעיר ואחד שליט במדינה, והיו שניהן מריבין זה עם זה..."

אין שמות רבה לז א, וכן הוא אומר "ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך ואת בניו אתו" מהיכן? "מתוך בני ישראל". משל למלך שהיה לו אוהב ובקש למנות קתליקוס ומנהו על כל בית גנזיו. לאחר ימים בקש לעשות אסטרטיגוס והיה אותו אוהבו סבור שמא יעשהו ולא עשאו. א"ל לך ומנה אסטרטיגוס. אמר לו אדוני המלך מאיזו גינוסיא?. א"ל מגינוסיא שלך.

אזוי טייטשט אויך דער רשב"ם אין בבא בתרא קמג ע"א, אויף די ווערטער "אבולי ואיסטרטיגי - עשירים ושרים כדגרסינן (במגילה דף טו.) במרדכי והמן זה בא בפרוזבולי וזה בא בפרוזבוטי נציבים ומצב פלשתים מתרגמינן איסטרטיגי (שמואל א יד מלכים א ד)".

(פאראויס מיט א צוויי טויזענט יאהר. די נאמען איז אויך באקאנט פון די שפיל וואס עלטערע געדענקען מיט נאסטאלגיע, וואו דער ציהל פון צוויי שפילער איז צו זוכן צו פארכאפן דעם שונה'ס פאן, באקאנט אלס סטראטיגאו = Stratego, וואס איז ערשט ארויסגעקומען אין האלאנד אין תש"ו. דער נאמען פונעם שפיל קומט אויך פון די גריכישע ווארט στρατηγός, ווי אזוי מען האט גערופן די אמאליגע מיליטערישע שרים.)

1024px-Date_palm_trees_in_Ketura.JPG
1024px-Date_palm_trees_in_Ketura.JPG (320.76 KiB) געזעהן 2690 מאל
די גארטן וואס "אביעדן" פארקויפט, פארמאגט ספעציעלע לעכער צו קענען באוואסערן די ביימער (דערמאנט אין מועד-קטן פ"א משנה א' ב' וג'); א וואסער קוואל, טייטל-ביימער, פייגן ביימער, מיט אנדערע סארט ביימער, נאסע האלץ, טרוקענע האלץ, טרוקענע ערד, הייזער און הויפן. גאר ספעציעל איז דער גארטן - אויסער דעם וואס עס איז אויף מזרח זייט נעבן דעם שטרויז; און אויף מערב זייט נעבן די הייזער פון מרת "תחא בת עבדחרתת", און אויף צפון זייט איז דא א זומפ, מעגליך דער ים המלח - איז עס אויף דרום זייט הארט נעבן די פעלד פונעם קעניג רבאל אליין.

אין דעם גאנצן שטר איז ווידער נישט דערמאנט בבתא אדער איהר פאמיליע. אבער זי האט דאס געהאלטן איינגעבונדן צוזאמען מיט אירע טייערסטע דאקומענטן.

5-6 HEV 2v signatures .jpg
- די רוקן פונעם שטר. מען זעהט די חתימות אויבן ביי די קשרים וואס זענען געשריבן אויף די לענג פונעם שטר און די אנהייב פון די שטר גאנץ אונטן.
5-6 HEV 2v signatures .jpg (135.48 KiB) געזעהן 2690 מאל

5-6 HEV 2r.jpg
5-6 HEV 2r.jpg (260.15 KiB) געזעהן 2690 מאל

בתלתה ב֗[כ]סלו שנת ע[שר]ין ותמונה לרבאל מלכא מלך נבטו די אחיי ושיזב עמה ועל חיי עבדת בר {ר}רבאל מלכא מלך נבטו די אחיי ושיזב עמה
ודי גמלת [וה]גרו אחות֗ה מ֗ל[כת] נבטו [בני] מנכ֗ו֗ מלכא מלך נבטו בר חרתת מלך [נב]טו רחם עמה במחוז עגלתין יומא הו זבן ארכלס בר עבדעמנו״עבדעמיו״
ל٠٠٠٠٠ל[٠٠]٠٠ א֗ס֗[רת]גא מ֗[ני אנה אבי]עד֗ן ב֗ר֗ת֗ אפ֗תח בר מניגרס [גנת ת]מ֗ר֗[י]א[ די בגל]ג֗לא֗ די֗ במחוז עגל[תי]נ֗ על [שקיא ועני]מ֗י֗ה֗ כ֗ד֗י֗
חזא די מ٠[ אר]כ֗ל֗ס֗ מן ח֗נה ב֗ה֗ד֗ר֗י֗ת֗א ٠٠٠٠٠٠ל٠א ואלה תחומיה למדנחא ארחא ולמערבא בתי תחא ברת עבדחרתת ולימ{י}ינא ארע מר[אנ]א רבאל מלכא מלך
נבטו די א[חי]י ושיזב עמה [ול]שמאלא רקקא גנתא הי כלה בכל תחומיה וכל די איתי לאביעד֗ן דא בה מן צדק ור{ו}שו ותחום וחלק ותקף

ותב֗ת [וקש]מ֗ וחד֗ד֗ וגן ונ֗ב֗ע וש֗٠٠ד״וש֗٠٠ר״ ועלא֗כי״ועלא֗ני״ ותמ<ר>ין ושקמין ואילן כלה ועצ{י}ה רטיבה ויב֗י֗ש֗ה א֗ר֗ע חר֗ר֗ה כ֗ד֗יב֗ה ועני מין
ומינ֗ ו֗[٠٠٠]צ\י״ב״\ד״ר״ו״ ٠٠٠٠٠٠٠[ וש]ותפו ונחלה ומ٠ה֗٠ה ו֗٠٠٠ל٠ה֗ ו֗ד֗ר֗ו֗נ֗ ב֗ג֗ו֗ לכל א[ת]ר וכל מנדעם ז֗עיר וש[גי]א֗ ד֗י֗ ח֗[ז]ה֗ לה֗
בזבני[א אלה שמש ו]חנה [טלל] ז֗ב֗ן א[רכלס ]דנה בכסף סלעין מאה חדה וע[שר]ה ותרתין פר֗ס כ֗ס֗פ֗א ד֗נה כלה דמי זבניא אלה מ[ט]ה [עלי] אנה
אבי֗עד֗ן [דא ש]י חרץ דמין [٠٠٠]ן גמרין בשלין חלטין לעלמין למק֗נ֗א ולז֗ב֗נ֗ה ולמרהן ולמנחל ולמנתן ולמעבד בזבניא אלה כל די יצבה
ארכ֗לס דנ[ה מן יו]מ֗ ד֗י֗ כ֗ת֗י֗[ב שטרא דנה ועד על]ם די לא דין ולא ד֗[ב]ב ו֗ל֗א֗ מ֗ו֗מ֗[א] ٠٠٠٠ן ודי אצפ֗א֗ אנה אבי֗עד֗ן דא זבניא אלה מ֗ן כל אנוש֗
כלה רחיק֗ ו[קרי]ב ואשבק לך אנת ארכלס דנה לך ולבניך מן אחריך עד עלם {ו}וכות דכי ומ٠٠٠א אנת ארכלס דנה מני אנה אבי֗עד֗ן דא מן
כל די אבעא ויתבעא בשמי֗ ע֗לי֗ך֗ בזבניא אלה מ֗נ֗ בת֗י֗ן ודרו֗ן וחלץ ותעין ועד֗י ומותו די עד יתבעה בהגין ו[דרו]ן ות֗צ֗ד֗י֗ק֗ כח֗ל֗י֗פ֗י֗נ֗ ו֗מ֗ע֗נ֗מ֗י֗נ֗
٠٠٠٠٠٠ ٠٠לה ٠٠٠٠٠٠٠٠ [٠٠٠] ٠٠٠٠٠٠٠ל֗ה֗ ٠٠ ז֗ב֗נ֗ינ֗ ו֗ב֗ר֗א֗ו֗נ֗ כחליק֗ת֗[ זבניא] ו֗ב֗ר֗א֗ו֗נ֗א֗ ד֗י֗ מ֗ת֗כתב ל[עלמ] כדנה [פ]לק֗ת אבי֗עד֗ן דא ע[ל גנתא דא ]ח֗לק
מראנ{נ}א אכ֗ר֗י לשנתא כות בה סא֗י֗ן עשרה עד די יהוא אס֗ר חדת ותתמ֗נ֗א֗ גנתא באת֗ר ארכלס דנה והן אנה אבי֗עד֗ן דא א٠٠٠٠٠ ואשנ{נ}א מן דנה
[די] ל[א ברשא] א֗ח֗ו֗ב֗ לך א֗נ֗ת֗ ארכלס [דנ]ה ٠٠כ֗ל֗ ד֗מ֗י֗ זבניא אלה וב֗כ֗לכ֗ל די אבעא וית֗ב[עא] בשמי עליך ב֗ה֗מ֗ ולמראנא רבאל מלכא כות וערא֗ר֗י֗נ֗
לא ברשא וש֗ליט ודכי ומ٠٠٠א ארכלס דנה ובנוהי מן אחרהוי ואנש אחרן די֗ שט[רא דנ]ה י֗ח֗סן מן מל[מי]ה בזביניא אלה כדי בה עד עלם
ולא מת֗נו ב֗כ֗ל שהד֗י֗ה יתנו״כתבו״

[ב]תלתה בכסל[ו] שנת עש[רינ] ותמונה ל[רב]אל מלכא מל[ך] נבטו די אח֗יי ושיזב ע֗מה ועל
[חיי עבד]ת [בר רבא]ל [מ]ל[כ]א֗ [מ]ל[ך נבטו די אחיי ושיזב עמה ודי גמ]ל[ת והגרו אחותה מ]ל[כת
[נבט]ו ב֗נ֗י מנ֗כ֗[ו מלכא מלך נבטו בר חרתת מלכא נבטו רחם עמה במחוז עגלתין יומ]א הו זבן
[ארכ]לס בר ע[בד]עמ\נ״י״ו ٠٠٠ [٠٠٠] ٠٠٠٠٠٠ אסרתגא מני אנה אבי֗עד֗ן ברת א֗פ֗תח בר מניגרס
[גנ]ת֗ ת֗מ֗[ר[י֗א֗[ ٠٠٠]٠ל[ ٠٠٠] ٠٠٠٠٠ל ٠٠٠ [די בג]ל[ג]ל[א די במחוז עג]ל[תין על שקי]א[ ועני מיה כדי חזה די ٠٠٠ ארכ]לס֗
מן ח֗נה בהד֗ר֗יתא ٠٠ת ע֗ל٠٠[٠ ואל]ה [תחומיה למדנחא ארחא ולמערבא בתי תחא ברת ע]בדחרתת
[ו]ל[ימינא אר]ע֗ מ֗ר֗א֗נ֗א֗ [רבא]ל[ מ]ל[כא מ]לך נב֗ט֗ו [די אחי]י וש֗י[זב עמ]ה [ול]שמ[אלא רקקא ג]נת֗א֗ הי
[כלה בכל תח]ומיה וכל די איתי לאבי֗עד֗ן דא [ב]ה מן צדק ורשו ותחום וחלק ותקף ותב֗ת וקשם
[וחד]ד֗ וגן ונ֗ב֗ע וש٠٠ד״וש٠٠ר״ ועלא[כי]״ועלא[ני]״ ותמרין ושק[מין ואי]לן [כ]לה ועצה רטיבה [וי]בי[שה] וא֗רע חררה
[٠٠٠]ע ٠٠[٠]٠ [ושתפו ונח]לה[٠] ٠ה ו֗ד֗ר֗ו֗נ֗
[٠٠٠ ]ב֗גו לכ֗ל֗ מנדע֗מ֗ ז[ע]יר וש[גי]א֗ די חזה לה בזבניא אלה שמש וחנה טלל
זבן ארכלס דנה בכסף סלעין מאה חדה וע֗[שר]ה֗ [ו]ת֗ר֗ת֗ין פר֗ס כספא דנה֗ כלה ד֗מ֗י֗ [זב]ניא אלה
[מטה ]עלי֗ אנה[ אביעדן דא שי ]ח֗רץ דמין ٠٠[٠٠ן גמ]רינ[ ב]ש֗ל[ין ח]ל֗טין לע֗ל[מי]ן ל֗[מקנ]א [ו]לזבנה
[ולמרהן ו]ל֗[מנחל ולמנת]נ[ ולמעבד בזבניא אלה כל די יצבה ארכלס דנה מ]נ֗ [יו]מ֗[ די כתיב שטרא
[דנה ועד על]מ֗ די לא דין ולא דבב ולא מומא ٠٠٠ ו֗ד֗[י אצפ]א֗ א[נה ]אבי֗עד֗ן דא זבניא אלה מן כל אנוש
[כלה ר]חיק וקריב ואשבק לך א֗נ֗ת ארכלס [דנה ל]ך֗ ולב֗נ֗י֗ך֗ מ֗נ֗ א֗ח֗ריך[ עד ע]לם ו֗כ֗ו֗[ת] ד֗כ֗י
[ומ٠٠]א א֗נ֗ת֗ א֗ר֗כ֗ל[ס דנה מני אנ]ה֗ אבי֗עד֗ן ד֗א֗ [מן כ]ל֗ ד֗י֗ א֗[בעא ויתבעא בשמי עליך] בזבניא אלה
מ֗נ֗ [בתין ודרון וחל]ץ֗[ ותעי]נ֗[ ועדי ומותו די יתבעא בהגי]נ֗[ ודרו]נ֗[ ותצדי]ק֗[ כחליפי]נ֗[ ומענמי]נ֗
٠٠٠٠٠٠٠٠ה כ֗ת֗٠٠٠ ٠٠٠י ٠٠٠٠[ ٠٠٠]נ֗[ ٠٠٠]מ٠٠٠٠ ז֗ב֗נ֗י֗נ֗ ובראו֗ן כחליקת זבניא וב֗ר֗א֗ו֗נ֗א֗ די
73:0.20 [מתכ]תב לעלם כדנה פ֗לק֗ת אבי֗עד֗נ֗ דא על גנת[א דא חלק] מראנא אכ֗ר֗י לשנת֗א כות ב֗ה סא֗י֗ן עשרה
[עד די יה]וא אסר֗ חד֗ת ת֗ת֗[מנא גנ]תא דא באתר ארכלס דנ֗ה֗ [והן אנה ]אבי֗עד֗ן דא א٠[٠٠٠]٠ ואשנא מן
[דנה די לא ברשא אחוב ל]ך[ אנת ארכלס דנה כ]ל[ דמי זבניא אלה ובכלכל די אבעא ויתבעא בשמי
עליך בה֗מ֗ [ו]ל֗מ֗[רא]נ֗א[ רבא]ל֗[ מלכ]א֗[ כו]ת֗[ וער]א[רי]נ֗ ל֗א֗ ב֗ר֗ש֗א[ ושליט ו]ד֗כי ומ٠٠א ארכ֗ל֗ס דנה
ו֗ב֗נ֗ו֗ה֗י֗ מן אחרוהי ואנש אחרן די שטרא דנה יח֗[סן מן מלמי]ה֗[ ב]ז֗ב֗נ֗יא אלה כדי בה עד עלם ולא
[מתנו ]ב֗כ֗ו֗ל שהד֗ה ית[נו]״כת[בו]״

[٠٠٠
٠٠٠٠[٠٠٠] ٠٠٠ ב֗ר֗ זידו
٠٠٠[٠٠٠]٠א֗
ע[٠٠٠]ה ٠٠٠٠٠[٠٠٠
[٠٠٠ ]כ[תבידה
של[ ٠٠٠]א֗ל֗ה֗י כת[בידה
עזו[ר בר ע]ו֗ת֗ו ספ[רא ٠٠תב]ה

בשלשה כסלו, שנת עשרים ושמונה לרבאל המלך, מלך נבטו שחייה והציל את עמו. ועל (זמן) חיים (של) עבדת בן רבאל המלך, מלך נבטו, שחייה והציל את עמו, וגם גמלת והגרו אחותו, מלכות נבטו, בני מנכו המלך, מלך נבטו בן חרתת, מלך נבטו, המרחם על עמו, במחוז עגלתין. ביום הזה קנה, ארכלס בן עבדעמנו, [. . . . . . . . . . .] הסרתגא (המושל) ממני, אני, אביעדן בת אפתח בן מניגרס, גינת תמרים, שבגלגלא, שבמחוז עגלתין, אם (צינורי) השקאה ועונות (השקאה) כראוי לה. ש ... אכלת, מן חנה בהדריתא ٠٠٠٠٠٠ ואלה גבולותיה: למזרח, האורח; למערב הבתים (של) תחא בת עבדחרתת; ולדרום, אדמה של אדונינו, רבאל המלך, מלך נבטו, שחייה והציל את עמו; ולשמאל, הרקק. כל הגן, בכל גבולותיה, וכל שיש לאביעדן בה, בצדק וברשות, בתחום וחלק, בתוקף ובקול (השטר), בשבועה ובזכות, וגן ומעיין, ו... וכלעיל; ותמרים, ושקמים, וכל אילן, רטוב או יבש, ואדמה צחיח שיש בה, וזמן מים (להשקאה), ומים ו... ושותפות ונחלה, וחצרות שבה בכל מקום, וכל דבר, קטן או גדול, שראוי לו ברכישות אלה, (תחומי) שמש, (ומקומות) הצל נחה, קנה ארכלס זה בכסף, (בסכום של) מאה אחד ושנים עשר סלעים פרס. כסף זה, כל דמי רכישה אלה, הגיע אלי, אני אביעדן הנזכר, מלוא המחיר, גומרים, בשלים, לחלוטין, לעולם. (מותר לו) לקנות ולמכור, ולמשכון, ולהנחיל, ולתת, ולעשות ברכוש אלה כל אשר תרצה, ארכלס הנזכר, מן יום כתיבת השטר הזה, ועד עולם. (הרכישות) הם לא (בבית) משפט, ואין (עליו) תביעה, ולא שבועה, ונקה אני אביעדן הרכישות אלה מן כל אדם, כל, רחוק וקרוב, ואעזבם לך, אתה, ארכלס הנזכר, לך ולבניך אחריך עד עולם. וגם נקי, אתה, ארכלס הנזכר, ממני, אני אביעדן, מכל אשר אני תובע, ויתבע (אחרים) בשמי עליך ברכישות אלה, מן בתים וחצירות, וחילוץ ופירוט, והסכם ושבועה, שאפשר ליתבע בהגן וחצירות, והסכם חילופים ורווחים, . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . רכישות ופטורים, כנוהג רכישות ופטורים, הנכתבים לעולם. כזה, חלק אביעדן הנזכר, על גן זה, חלק אדוננו (דמי) חכירה לשנה, גם בה, עשרה סלעים, עד שיהא הסכם חדש ויתמנה הגן, אחר ארכלס הנזכר. ואם אני, אביעדן הנזכר א..., ואשנה מן (הסכם) זה בלא הרשאה, אני חייב לך, אתה ארכלס הנזכר, כל דמי שכירות אלה, בכולל כל שאני תובע, ויתבע (אחרים) בשמי עליך בהם, ולאדוננו רבאל המלך גם כן, וערעור בלא הרשאה. ושליט ונקי ו... ארכלס הנזכר, ובניו אחריו, ואדם אחר ששטר זה בחזקו לאחוז ברכישת אלה כדי בה עד עולם. ולא עיכבו בכל מה שהעדים כתבו.

בשלשה כסלו, שנת עשרים ושמונה לרבאל המלך, מלך נבטו שחייה והציל את עמו. ועל (זמן) חיים (של) עבדת בן רבאל המלך, מלך נבטו, שחייה והציל את עמו, וגם גמלת והגרו אחותו, מלכות נבטו, בני מנכו המלך, מלך נבטו בן חרתת, מלך נבטו, המרחם על עמו, במחוז עגלתין. ביום הזה קנה, ארכלס בן עבדעמנו, [. . . . . . . . . . .] הסרתגא (המושל) ממני, אני, אביעדן בת אפתח בן מניגרס, גינת תמרים, שבגלגלא, שבמחוז עגלתין אם (צינורי) השקאה ועונות (השקאה) כראוי לה. ש ... אכלת, מן חנה בהדריתא ٠٠٠٠٠٠ ואלה גבולותיה: למזרח, האורח; למערב הבתים (של) תחא בת עבדחרתת; ולדרום, אדמה של אדונינו, רבאל המלך, מלך נבטו, שחייה והציל את עמו; ולשמאל, הרקק. כל הגן, בכל גבולותיה, וכל שיש לאביעדן בה, בצדק וברשות, בתחום וחלק, בתוקף ובקול (השטר), בשבועה ובזכות, וגן ומעיין, ו... וכלעיל; ותמרים, ושקמים, וכל אילן, רטוב או יבש, ואדמה צחיח [שיש בה, וזמן מים (להשקאה), ומים ו...] ושותפות ונחלה, וחצרות שבה, וכל דבר, קטן או גדול, שראוי לו ברכישות אלה, (תחומי) שמש, (ומקומות) הצל נחה, קנה ארכלס זה בכסף, (בסכום של) מאה אחד ושנים עשר סלעים פרס. כסף זה, כל דמי רכישה אלה, הגיע אלי, אני אביעדן הנזכר, מלוא המחיר, גומרים, בשלים, לחלוטין, לעולם. (מותר לו) לקנות ולמכור, ולמשכון, ולהנחיל, ולתת, ולעשות ברכוש אלה כל אשר תרצה, ארכלס הנזכר, מן יום כתיבת השטר הזה, ועד עולם. (הרכישות) הם לא (בבית) משפט, ואין (עליו) תביעה, ולא שבועה, ונקה אני אביעדן הרכישות אלה מן כל אדם, כל, רחוק וקרוב, ואעזבם לך, אתה, ארכלס הנזכר, לך ולבניך אחריך עד עולם. וגם נקי, אתה, ארכלס הנזכר, ממני, אני אביעדן, מכל אשר אני תובע, ויתבע (אחרים) בשמי עליך ברכישות אלה, מן בתים וחצירות, וחילוץ ופירוט, והסכם ושבועה, שאפשר ליתבע בהגן וחצירות, והסכם חילופים ורווחים, . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . רכישות ופטורים, כנוהג רכישות ופטורים, הנכתבים לעולם. כזה, חלק אביעדן הנזכר, על גן זה, חלק אדוננו (דמי) חכירה לשנה, גם בה, עשרה סלעים, עד שיהא הסכם חדש ויתמנה הגן, אחר ארכלס הנזכר. ואם אני, אביעדן הנזכר א..., ואשנה מן (הסכם) זה בלא הרשאה, אני חייב לך, אתה ארכלס הנזכר, כל דמי שכירות אלה, בכולל כל שאני תובע, ויתבע (אחרים) בשמי עליך בהם, ולאדוננו רבאל המלך גם כן, וערעור בלא הרשאה. ושליט ונקי ו... ארכלס הנזכר, ובניו אחריו, ואדם אחר ששטר זה בחזקו לאחוז ברכישת אלה כדי בה עד עולם. ולא עיכבו בכל מה שהעדים כתבו.

[٠٠٠
٠٠٠٠[٠٠٠] ٠٠٠ בן זידו
٠٠٠[٠٠٠]٠א
ע[٠٠٠]ה ٠٠٠٠٠[٠٠٠
[٠٠٠ ]כ[תבידה
של[ ٠٠٠]אלהי כת[בידה
עזו[ר בר ע]ותו ספ[רא ٠٠(ניסח)

אוועטאר
בענקעל
שר האלפיים
תגובות: 2754
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 25, 2015 11:30 am

שטר מכירה. שמעון קונה מטעי תמרים

תגובהדורך בענקעל » דינסטאג מאי 15, 2018 12:21 pm

אינעם זעלבן יאהר נישט מער ווי א חודש שפעטער אום ב' טבת, האט מען אין די שטאט מחוזה זיך ווידער געזעצט שרייבן א שטר מכירה לויט די כללים פון א שטר מקושר מיט די ערשטע זעקס שורות אויף די פארקערטע זייט פון אונטן.

עס איז א חודש נאכדעם וואס דער סטארטעגוי "ארכלס" האט אפגעקויפט פון די פרוי "אביעדן" א גארטן פון טייטל-ביימער, און אן אנדערע גרופע האט זיך ווידער צוזאמגענומען צו זיין עדות און אונטערשרייבן אויף א מכירה וואס די זעלבע פרוי פארקויפט, אבער פאר אן אנדערע מאן.

אנוועזענד איז די פארקויפערין אביעדן; דער אפקויפער, א איד מיטן נאמען שמעון פון מחוזה, וואס איז שפעטער באקאנט אלס שמעון בן מנחם - בבתא'ס פאטער. ער אלס לוקח שרייבט נישט אונטער אויף די שטר. אויך איז אנוועזענד דער 'ערב' אויף די מכירה "חצמראל בן לתי" גערופן "בן לתי", ער איז אויך א טייל צו די עיקר מכירה. אויך איז אנוועזענד פיהר עדות, דער ערשטער עדות אונטערצושרייבן איז ארכלס, מיט נאך דריי אנדערע און דער סופר וואס שרייבט אפ דעם שטר, ער איז דער זעלבער שרייבער פונעם פאריגן שטר א חודש פריער.

די שטר איז זייער ענליך אין אויסשטעל און אין נוסח צו די פריעדיגע שטר, אפילו די גארטן וואס מען האט נישט מער ווי א חודש צוריק פארקויפט, איז די זעלבע נאר עס איז אביסל גרעסער און מיט א פרייז העכערונג פון פופציג פערצענט, פון 112 סלעים צו 168 סלעים. דאס מאל האט אויך די נאמען פון די גארטן "גהדיא" איבערגעלעבט אינעם שטר.

אין דעם שטר האט שמעון זיך אויסגענומען מען זאל ארויס שרייבן פונקטליך ווען עס איז זיין צייט צו עפענען זיינע וואסער רערן צו אנטרינקן זיינע ביימער. דאס איז באשטימט אויף יעדע זונטאג, פאר א האלבע שעה, יעדע איינציגע וואך. מעגליך אז שמעון זייענדיג צווישן זיינע נאבאטישע שכנים, געוואלט זיך באווארענען, אז די 'איריגאציע' פאר זיין ניי געקויפטן פעלד זאל נישט אויספאלן אום שב"ק.
Date palm plantation with irrigation ditches.jpg
Date palm plantation with irrigation ditches.jpg (158.96 KiB) געזעהן 2536 מאל


די גרעניצן פון די גארטן וואס שמעון קויפט אפ זענען אויך די זעלבע ווי די וואס ארכלס האט אפגעקויפט. אויף מזרח איז די 'שטרויז', אויף מערב די פעלד פונעם קעניג רבאל און אויף צפון איז די 'זומפ' פון ים-המלח. אויף דרום איז עס אויך נעבן די הייזער פון די פרוי תחא בת עבדחרתת, אבער דא קומט צו א נייע שטיקל קרקע וואס איז נישט דערמאנט ביי ארכלס. עס איז אויך נעבן די הייזער פון חנינו בן תימאלהי. וואס געבט צו פארשטיין פארוואס די פעלד איז ביי די מכירה ארויף מיט פופציג פערצענט צו 168 סלעים (672 דינארי).

בילד

אבער וואס האט דא פלוצלינג אין איין חודש פאסירט? ארכלס דער שר המלך האט דאך נארוואס אפגעקויפט דעם זעלבן פעלד פאר 112 סלעים, ווי אביעדן שרייבט אליין אונטער אויפן שטר, אז זי האט שוין באקומען דאס געלט? ווי קען זיין אז מיט איין מאנאט איז די פעלד ווידער צום פארקויפן, פון די זעלבע פרוי, און דער זעלבער ארכלס, אלס עדות אויף א שטר וואס באשטעטיגט די פארקויף פון א פעלד וואס איז מיט א חודש צוריק געווען אין זיינע הענט?

פון די בבתא ארכיוון אליין זעהט מען נישט קיין קלארע ענטפערס אויף די אומפארשטענדליכע געשעענישן. אבער מען קען מאכן א טעאריטישן חשבון, וואס וועט מעגליך ווארפן א ליכט צו פארשטיין וואס דא איז פארגעקומען און גלייכצייטיג פארענטפערן פארוואס די ערשטע צוויי שטרות זענען געליגן ביי בבתא צווישן איהר וויכטיגסטע דאקומענטן, וואס אין איינפאך האבן די שטרות קיין פארבינדונג מיט איהר פאמיליע.

אין די ערשטע שטר זעהט מען אז "מקימו" בארגט פון זיין ווייב "אמתאיסי" א גרויסע סומע געלט פון איהר נדן און דער ערב איז עבדעמניו. אינעם צווייטן שטר וואו ארכלס קויפט א פעלד, זעהט מען אז עבדעמניו איז דער טאטע פון ארכלס הסרתגא.

די טעאריע איז אז מקימו האט נישט מצליח געווען אין זיינע געשעפטן מיט די געלט וואס ער האט זיך אנגעבארט פון זיין ווייב און איהר נישט געקענט צוריקצאלן די געלט פון איהר נדן, אויף וואס עס האט זיך אנגעזאמלט דורך די יארן א גרויסע סכום פון ריבית. די גאנצע חוב איז דערנאך געפאלן אויפ'ן ערב, "עבדעמניו" דער טאטע פון ארכלס.

פינעף יאהר נאך די הלוואה פון מקימו, האט ארכלס געקויפט א טייטל-גארטן פון אביעדן פאר 112 סלעים, אבער עטליכע טעג שפעטער איז ווייזט אויס זיין פאטער געשטארבן און די גאנצע עריבות פון זיין פאטער צו אמתאיסי, איז געפאלן אויף איהם - זיין יורש ארכלס וואס האט זיך פלוצלונג געטראפן מיט א ריזיגע חוב פון שווערע פראצענטן יערליך.

ארכלס האט געבעטן אביעדן אז צוליב זיין שווערן מצב וויל ער זייער מבטל זיין דעם געשעפט מיטן גארטן. אביעדן האט מסכים געווען - מעגליך אלס עהרע צו זיין הויכע שטעלע, אדער מעגליך ווייל זי האט שוין סייווי געהאט גרייט א צווייטע קונה. אביעדן האט צוריקגעגעבן די 112 סלעים פאר ארכלס און געשריבן א שטר ביטול מכירה. דערנאך איז שמעון פון מחוזה געקומען קויפן דעם פעלד פאר א גרעסערן פרייז מיט נאך א טייל פונעם פעלד.

שמעון האט זיך געוואלט באווארענען; וואס איז אויב ארכלס אדער זיינע יורשים קומען צו שמעון שפעטער מיט די שטר מכירה וואס ארכלס האט באקומען פון אביעדן מיט א טענה אז די גארטן באלאנגט גאר צו זיי?! מען וועט ענדערש גלייבן דעם גרויסן גענעראל ארכלס קעגן עפעס אידל מיט זיין שטר?!

האט שמעון דא געטוהן דריי זאכן זיך צו באווארענען אז דאס פאסירט נישט. ערשטנס, האט ער געבעטן פון ארכלס זיין אריגינעלע שטר מכירה, אזוי אז יעצט ליגט די שטר ביי שמעון. צווייטענס, פאר א באווייז אז ארכלס האט זיך ארויסגעצויגן פונעם מקח צוליב געלט חשבונות, האט ער געבעטן פון ארכלס זיין טאטענ'ס שטר וואו עס שטייט אז זיין טאטע עבדעמניו איז געווען ערב אויף א הלוואה, וואס דאס וועט געבן מענטשן צופארשטיין ווי איז דאס מעגליך אז ארכלס האט זיך פלוצלינג ארויסגעצויגן פונעם מקח. און צום לעצט האט ער געבעטן אז ארכלס אליין זאל אונטערשרייבן אויף זיין שטר אז ער איז עדות אז שמעון האט ריכטיג אפגעקויפט דעם גארטן פון אביעדן. אזוי איז זיכער און קלאר פאר יעדעם אויף יעצט און אויף דורות אז די פעלד באלאנגט פאר שמעון און נישט פאר ארכלס.

ווי געזאגט איז דאס נישט מער ווי א טעאריע וואס קוקט אויס דאס בעסטע וואס קען שטימען מיט די מציעות פון די אלע שטרות. די אלע דאקומענטן האט שמעון געגעבן פאר זיין טאכטער בבתא ווען זי האט שפעטער גע'ירש'ענט זיין פארמעגן, ווי מען וועט זעהן שפעטער, וואס וועט העלפן פעסטשטעלן אז זי איז די ריכטיגע אייגנעטומער פון דעם פעלד.

אינמיטן לייענען דעם שטר דערזעהט מען זיך מיט אפאר אומפארשטענדליכע ווערטער: "וכל די כתיב במתנא בה בר לתי דנה [מהימ?]ן ועלה די אביעדן דא עלך", וואס פארטייטשט זיך אזוי, וכל אשר בכתב מתנה בה, בן לתי מסכים, על אשר אביעדן מוסכם עליך. אלעס וואס וועט שטיין אין די שטר מתנה, [חצמראל] בן לתי שטימט צו, צו וואס אביעדן האט זיך אויסגענומען מיט שמעון.

צו וויסן וואס פאר א הסכם דא איז געווען און צו וואס די מתנה האט דא אויסגעפעלט, וועט מען דערנאך אנאליזירן וואס שטייט אין דעם פערטן שטר.

5-6HEV 03v.jpg
5-6HEV 03v.jpg (118.98 KiB) געזעהן 2536 מאל

5-6HEV 03r.jpg
5-6HEV 03r.jpg (247.7 KiB) געזעהן 2536 מאל

[בתרין בטבת שנת עשרין ותמונא לרבאל מלכא מל]ך֗ נ֗ב֗ט֗ו֗ ד֗י֗ א֗ח֗[יי ושיזב עמה במחוז עגלתין יומא הו
[זבן שמעון בר ٠٠٠]٠٠٠ל٠٠٠[ ٠٠٠]٠٠٠٠٠[ ٠٠٠ מחוז עגלתין מני אנה עביעדן ברת אפתח בר מניגרס גנת תמריא
[די לאביעד]נ֗ מ֗ת֗ק֗ר֗יה גה[ד֗י֗]א֗ ד֗י֗ ב֗ג֗[לגלא די מחוז עגלתי]נ֗ ע֗ל֗ שק[יא וענימיה פלגות שעה חדה ביום חד בשבא
כול שבא֗ ושבה עד על֗ם ו֗[אלה תחומיה למדנחא ארחא ולמערבא בתי חנינו בר תימאלהי ובתי תחא ברת עבדחרתת
ולימינא גנת מ֗רא֗נא ר֗[באל מלכא מלך נבטו די אחי]י֗ ו֗ש֗י[זב עמ]ה ולש[מאלא רקקא גנתא הי כלה בכל תחומיה
וכל די איתי לאבי֗עד֗ן דא[ בה מן צד]ק ו[רשו ות]ח֗[ו]מ֗[ וחל]ק ותקף ותב֗{י}ת [וקשם וחד֗ד֗ וגן ונ֗ב֗ע וש٠٠ד״וש٠٠ר״ ועלאני״ועלאני״ ועצה

[ר]ט֗י֗בה ו֗י֗ב֗י֗ש֗ה ארע חורה כ֗[דיבה ٠٠٠٠ וב]י֗נ֗ ו֗ע֗٠٠ ו֗ש֗[ותפו ונחלה ٠٠٠ה ודרון בגו לכל אתר וכל מנדעם
ז֗ע֗י֗ר֗ ו֗ש֗ג֗י֗א֗ כ֗ד֗י֗ ח֗ז֗ה לה [בזבניא א]ל[ה שמש וחנ]ה טלל [זבנ] שמע[ון דנה בכסף סלעין מאה חדה ושתין
ו֗תמונא פרס וכספא[ דנה כלה דמי זבניא אלה מטה עלי אנה אביעדן דא שי חרץ דמין ٠٠٠ין גמרין בשלין
ו֗[חלטי]נ֗ לעלמין למקנא ולזב<נ>ה[ ולמרהן ולמנחל ולמנ]תן ולמע֗[בד בזבניא אלה כל די יצבה שמעון דנה מן יום
[די כתיב שטרא] ד֗נ֗ה ועד עלמ֗ [די לא דין ולא דבב ולא ]מ֗ו֗מ֗א֗ כ֗ל֗ה ו֗[די אצפא אנה אביעדן דא זבניא אלה מן
כ֗ל֗ א֗נ֗ו֗ש֗[ כלה רחיק וקריב ואשבק לך אנת שמעון דנה לך ולבניך מן אחריך עד עלם וכות דכי [ומ٠٠א] אנת שמעון דנה מני אנה
אבי֗עד֗ן דא מן כל די אבעא ו[יתבעא ]ב֗ש֗[מי עליך בזבניא א]ל֗ה מ֗נ֗ ב֗ת֗י֗נ֗ וד֗ר֗ו֗נ֗ ו[חל]ץ֗[ ותעין ועדי ומותו די עד יתבעא
בהגין ו٠٠٠ן ותצדיק כ֗ח֗[ליפין ומענמין ٠٠٠ כלה זבנין ובראון כחליקת זבניא ובראונא די מתכתב לעלם כדנה
פ֗ל֗ק֗[ת א]בי֗עד֗ן דא ח֗ל֗ק֗ מ֗ר֗א֗[נא אכרי לשנתא כות בה ]ס[אין ]ע[שרה עד די יהוא אסר חדת ותתמנא גנתא
[דא באתר] שמ֗ע֗ו֗ן ד֗נ֗ה֗ ב֗שט֗רא ד֗[נה וכל די כתב במתנא בה בר לתי דנה [מ֗ה֗י֗מ֗]ן [ועלה] די אביעדן דא עליך והן אנחנה
[אביעדן ו[ח֗צ֗מ֗ר֗א֗ל֗] א]ל֗ה֗ נ֗٠٠٠א֗ ו֗נ֗שנ֗א֗ מ֗[ן דנה די לא ברשא ונחוב לך אנת שמעון דנה כל דמי זבניא אלה ובכלכל די
נ֗[בעא ויתבעא בשמנא עליך בהם ולמראנא רבאל מלכא כות וערארין לא ברשא ושליט ודכי [ומ٠٠א] שמעון
[דנה ובנוהי מן אחרוהי ואנש אחרן די שטרא דנה יחסן מן מלמיה בזבניא אלה כדי בה עד עלם
ו֗[לא מתנו בכל שהדה \י]תנו״כ]תבו״

[ב]תרין בט[ב]ת֗ ש[נת ע]ש֗[ר]ין ות[מונא לרב]אל מלכא מלך נבטו די אחיי [ו]ש֗יזב עמ֗ה
ב֗מ֗ח֗וז עגל[תינ] י֗ו֗מ֗א֗ ה֗ו֗ ז֗ב֗נ֗ [שמע]ו֗נ֗[ בר ٠٠٠ ]٠٠٠٠٠ע٠٠٠٠[ ٠٠٠ ]٠[٠٠٠ ]٠٠٠٠٠٠נ֗
מחוז֗ עגלתין מני אנה אבי֗עד֗ן ברת אפ֗ת֗ח ב֗[ר] מ֗ניגרס ג֗נת תמר֗י֗א֗ ד֗י֗ לאבי֗עד֗ן
דא די מתקריה גה֗[ד֗י֗]א ד֗י֗ ב֗ג֗ל֗גלא די במ[חו]ז ע֗גלתין על שק֗י֗א֗ וענימ֗י֗ה פ֗לג֗ו֗ת
שעה חדה ביום חד בשבא֗ כל שבה [ושב]ה עד עלם ואלה תחומיה למדנחא אר֗חא֗
ולמע֗[ר]ב֗א בתי חנ֗י֗נו בר ת֗[ימא]להי ובתי תח֗א ברת עבדחרתת ולימ֗י֗נ֗א גנת
מראנא רבאל מלכא מלך נבטו די אחיי ושיזב עמה ולשמא֗לא רקקא גנתא הי כלה
בכל תחומ֗יה וכל די איתי לאבי֗עד֗ן דא בה מן צדק ורשו ותחום וחלק ותקף ותב֗ת וקשם
וחד֗ד֗ ו{٠}גן ונ֗ב֗ע וש٠٠ד״וש٠٠ר״ ועלא֗[כ]י״ועלא֗[נ]י״ ועצה רטיבה ויבישה ארע חורה כ֗ד֗י֗ב֗ה֗ ו֗צ\י״ב״\ד״ר״ו״
ו֗٠٠ן ו٠٠ו״ד״ר״ ושו֗תפ֗ו֗ ונ֗חלה [٠٠٠]ה ודרו֗ן בגו לכל אתר וכל מנדעם זעיר ושגיא
כ֗ד֗י֗ ח֗זה לה בזבניא אלה שמש וחנה טלל זבן שמעון דנה בכסף֗ סלעין מאה חדה ושת[י]ן
[ו]תמונ[א פ]ר֗ס וכספא דנה כלה דמי זבניא אלה מטה עלי אנה אבי֗עד֗ן דא שי חרץ
דמין ٠٠٠ין גמרין בשלין חלטין לע֗למין למקנא ולזבנה ולמרהן ולמנחל ולמנתן
ולמעבד בזבניא אלה כל די יצ[בה ש]מ֗עון דנה מן יום די כתיב שטרא דנה ועד
ע֗לם די לא דין ולא דבב ולא מומ֗א כלה ודי אצפ֗א אנה אבי֗עד֗ן דא זבניא אלה מן כל אנוש֗
[כלה רחי]ק֗ וקריב ואשבק לך אנת שמעון דנה לך ולבניך מן אחריך עד עלם
ו֗כ֗ות דכי ומ٠٠א אנת שמעון דנה מני אנה אבי֗עד֗ן דא מן כל די אבעא ויתבעא
בשמי עליך בזבני֗א אלה מ֗נ[ בת]ין ודרו֗ן וחלץ ותעין ו֗ע֗ד֗[י ו]מ֗ות֗ו די עד יתבעא
[ב]ה֗גין ו٠٠٠ן ותצד֗יק כחלי֗פ֗ין ומע֗נ֗מין ו٠٠ב֗ ٠٠٠ק וק֗ב֗לה ו[٠٠]٠ת ור֗שי ו٠٠ח
[٠٠٠]٠٠ כ֗ל֗ה ז֗ב֗נ֗י֗נ֗ וב֗ר֗א֗ו֗נ֗ [כח]ל[י]קת זבניא ובראונא די מת[כ]תב לעלם כדנה
[פלקת אביעד]ן דא על גנתא דא חלק מראנא אכ֗ר֗י לשנתא כות בה סא֗י֗ן עשרה
עד די יהו֗א֗ אסר חדת ותת[מנא] גנתא דא באתר שמעון ד֗נ֗ה֗ בש֗ט֗ר֗א דנה ו֗כ֗ל ד֗י֗
כתיב במתנא בה בר לתי דנה [מ֗ה֗י֗מ֗]ן ועל֗ה֗ די אבי֗עד֗ן [דא ע]ליך והן אנחנה
אבי֗ע[ד]ן ו[ח֗צ֗מ֗ר֗א֗]ל אלה נ٠٠٠א ונשנא מן דנה די לא ברשא ונ֗חו[ב ל]ך אנת שמעון
[דנ]ה֗ כ֗ל֗ ד֗מ֗י֗ ז֗ב֗ניא אלה ובכלכל די נבעא ויתבעא בשמנא עליך בהם למראנא
רבאל מלכא כות ו֗ע֗ר֗א֗ר֗ינ״ו֗ע֗ר֗א֗ר֗ון לא בר֗[ש]א ושליט ודכי ומ٠٠א שמעון דנה ובנוהי מן
אחרוהי ואנש [אחר]ן [די שטרא דנה יחס]נ[ מ]נ[ מלמי]ה ב֗ז֗ב֗נ֗י֗א֗ א֗לה כדי בה עד עלם ולא
מתנו בכל שהד֗ה יתנו״כתבו״

אבי֗עד֗ן על נפשה
[٠٠٠]ל בר לתה
א֗רכלס בר ٠א֗٠ כתבידה
והבאל֗הי בר משלמו כתבה
והבדשרא בר שלי כתבידה
זבדב֗על בר זבד[י]ון כתבידה
עזור בר עותו ספרא ٠٠תב֗ה


בשני בטבת, שנת עשרים ושמונה לרבאל המלך, מלך נבטו שחייה והציל את עמו, במחוז עגלתין. ביום ההוא קנה שמעון בן . . . . . . . . . . . . מחוז עגלתין, ממני, אני עביעדן ברת אפתח בר מניגרס, גן תמרים של אביעדן, המכונה גהדיא, אשר בגלגלא, אשר במחוז עגלתין, אם (צינורי) השקאה ועונות (השקאה), חצי של שעה אחד ביום אחד כל שבוע ושבוע עד עולם. ואלה גבולותיה: למזרח, האורח; למערב הבתים של חנינו בר תימאלהי ובתים של תחא ברת עבדחרתת; ולדרום, אדמה של אדונינו, רבאל המלך, מלך נבטו, שחייה והציל את עמו; ולצפון, הרקק. כל הגן, בכל גבולותיה, וכל שיש לאביעדן בה, בצדק וברשות, בתחום וחלק, בתוקף ובקול (השטר), בשבועה ובזכות, וגן ומעיין, ו... ושותפות ונחלה, וחצרות שבה בכל מקום, וכל דבר, קטן או גדול, שראוי לו ברכישות אלה, (תחומי) שמש, (ומקומות) הצל נחה, קנה שמעון הנזכר, בכסף (בסכום של) מאה אחד וששים ושמונה סלעים פרס. כסף זה, כל דמי רכישה אלה, הגיע אלי, אני אביעדן הנזכר, מלוא המחיר, גומרים, בשלים, לחלוטין, לעולם. (מותר לו) לקנות ולמכור, ולמשכון, ולהנחיל, ולתת, ולעשות ברכוש אלה כל אשר תרצה, שמעון הנזכר, מן יום כתיבת השטר הזה, ועד עולם. (הרכישות) הם לא (בבית) משפט, ואין (עליה) תביעה, ולא שבועה, ונקה אני אביעדן הרכישות אלה מן כל אדם, כל, רחוק וקרוב, ואעזבם לך, אתה, שמעון הנזכר, לך ולבניך אחריך עד עולם. וגם נקי, אתה, שמעון הנזכר, ממני, אני אביעדן, מכל אשר אני תובע, ויתבע (אחרים) בשמי עליך ברכישות אלה, מן בתים וחצירות, וחילוץ ופירוט, והסכם ושבועה, שאפשר ליתבע בהגן וחצירות, והסכם חילופים ורווחים . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . כלו, רכישות ופטורים, כנוהג רכישות ופטורים, הנכתבים לעולם. כזה, חלק אביעדן הנזכר, על גן זה, חלק לאדוננו (דמי) חכירה לשנה, גם בה, עשרה סלעים, עד שיהא הסכם חדש ויתמנה הגן, אחר שמעון הנזכר, בשטר זה. וכל אשר בכתב מתנה בה, בן לתי (מסכים), על אשר אביעדן (מוסכם) עליך. והן (אם) אנחנו אביעדן וחצמראל אלה א..., ונשנה מן (הסכם) זה בלא הרשאה, אנחנו חייבים לך, אתה שמעון הנזכר, כל דמי שכירות אלה, בכולל כל אשר אנחנו יטענו, (או אחרים) יטענו בשמנו עליך בהם, ולאדוננו רבאל המלך גם כן, וערעור בלא הרשאה. ושליט ונקי ו... שמעון הנזכר, ובניו אחריו, ואדם אחר ששטר זה בחזקו לאחוז ברכישת אלה כדי בה עד עולם. ולא עיכבו בכל מה שהעדים כתבו.

בשני בטבת, שנת עשרים ושמונה לרבאל המלך, מלך נבטו שחייה והציל את עמו, במחוז עגלתין. ביום ההוא קנה שמעון בן . . . . . . . . . . . . מחוז עגלתין, ממני, אני עביעדן ברת אפתח בר מניגרס, גן תמרים של אביעדן, המכונה גהדיא, אשר בגלגלא, אשר במחוז עגלתין, אם (צינורי) השקאה ועונות (השקאה), חצי של שעה אחד ביום אחד כל שבוע ושבוע עד עולם. ואלה גבולותיה: למזרח, האורח; למערב הבתים של חנינו בר תימאלהי ובתים של תחא ברת עבדחרתת; ולדרום, אדמה של אדונינו, רבאל המלך, מלך נבטו, שחייה והציל את עמו; ולצפון, הרקק. כל הגן, בכל גבולותיה, וכל שיש לאביעדן בה, בצדק וברשות, בתחום וחלק, בתוקף ובקול (השטר), בשבועה ובזכות, וגן ומעיין, ו... ושותפות ונחלה, וחצרות שבה בכל מקום, וכל דבר, קטן או גדול, שראוי לו ברכישות אלה, (תחומי) שמש, (ומקומות) הצל נחה, קנה שמעון הנזכר, בכסף (בסכום של) מאה אחד וששים ושמונה סלעים פרס. כסף זה, כל דמי רכישה אלה, הגיע אלי, אני אביעדן הנזכר, מלוא המחיר, גומרים, בשלים, לחלוטין, לעולם. (מותר לו) לקנות ולמכור, ולמשכון, ולהנחיל, ולתת, ולעשות ברכוש אלה כל אשר תרצה, שמעון הנזכר, מן יום כתיבת השטר הזה, ועד עולם. (הרכישות) הם לא (בבית) משפט, ואין (עליה) תביעה, ולא שבועה, ונקה אני אביעדן הרכישות אלה מן כל אדם, כל, רחוק וקרוב, ואעזבם לך, אתה, שמעון הנזכר, לך ולבניך אחריך עד עולם. וגם נקי, אתה, שמעון הנזכר, ממני, אני אביעדן, מכל אשר אני תובע, ויתבע (אחרים) בשמי עליך ברכישות אלה, מן בתים וחצירות, וחילוץ ופירוט, והסכם ושבועה, שאפשר ליתבע בהגן וחצירות, והסכם חילופים ורווחים . . . . . . . . . . וקבלה . . . . . . . . . . . . . . כלו, רכישות ופטורים, כנוהג רכישות ופטורים, הנכתבים לעולם. כזה, חלק אביעדן הנזכר, על גן זה, חלק לאדוננו (דמי) חכירה לשנה, גם בה, עשרה סלעים, עד שיהא הסכם חדש ויתמנה הגן, אחר שמעון הנזכר, בשטר זה. וכל אשר בכתב מתנה בה, בן לתי (מסכים), על אשר אביעדן (מוסכם) עליך. והן (אם) אנחנו אביעדן וחצמראל אלה א..., ונשנה מן (הסכם) זה בלא הרשאה, אנחנו חייבים לך, אתה שמעון הנזכר, כל דמי שכירות אלה, בכולל כל אשר אנחנו יטענו, (או אחרים) יטענו בשמנו עליך בהם, ולאדוננו רבאל המלך גם כן, וערעור בלא הרשאה. ושליט ונקי ו... שמעון הנזכר, ובניו אחריו, ואדם אחר ששטר זה בחזקו לאחוז ברכישת אלה כדי בה עד עולם. ולא עיכבו בכל מה שהעדים כתבו.

אביעדן לעצמה
[חצמרא]ל בן לתה
ארכלס בן ٠א٠ בכתב ידו
והבאלהי בן משלמו כתבו
והבדשרא בן שלי בכתב ידו
זבדבעל בן זבד[י]ון בכתב ידו
עזור בן עותו הסופר ٠٠ניסח

אוועטאר
בענקעל
שר האלפיים
תגובות: 2754
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 25, 2015 11:30 am

שטר הענקה. בן לתי מענק קרקע לאביעדן

תגובהדורך בענקעל » דינסטאג מאי 29, 2018 1:14 pm

דער פערטער שטר, א שטר מקושר, איז געשריבן געווארן אינעם זעלבן יאהר מעגליך אינעם זעלבן חודש און אינעם זעלבן טאג ווי דער דריטער שטר, אין דער אכט און צוואנציג'סטע יאהר פון קעניג רבאל דער צווייטער. דער פונקטליכער דאטום ווען עס איז געשריבן געווארן האט נישט איבערגעלעבט, אזוי אויך איז די שטר פעלערדיג און נישט גרינג ארויסצוליינען איהר אינהאלט און דערגיין די אורזאך פארוואס דאס איז צווישן די בבתא ארכיוון. אבער נאכגייענדיג א דיסציפלינירטע פאראלעל פון די פריעדיגע שטרות און מיט די לייענבארע ווערטער פון דעם שטר, איז מעגליך געווען צוריק צושטעלן מער ווערטער און דערגיין וואס פאר א פארבינדונג די שטר האט מיט די פריעדיגע שטרות.

אין דעם שטר גיבט בן לתי, מעגליך דער מאן פון אביעדן - די טייל קרקע וואס שמעון האט געוואלט צולייגן צו דאס וואס ארכלס האט פון אנהייב געקויפט, צו פארגרעסערן זיין נייעם פעלד, אלס מתנה פאר אביעדן צו באצאלן א חוב וואס ער איז איהר שולדיג.

דא האט ווייזט אויס פארגעקומען אז, שמעון האט געוואלט אפקויפן דאס פעלד פון אביעדן בתנאי אז ער קען באקומען די טייל פונעם פעלד ביים ווינקל (זעה אויבן אויפ'ן בילד) וואס איז אויף דרומית מערבית, וואס האט באלאנגט צו איהר מאן חצמראל בן לתי. בן לתי איז פון פריער געווען שולדיג פאר זיין ווייב אביעדן געלט וואס ער האט געבארגט פון איהר נדן. דאס איז אן אפטע ערשיינונג צווישן מאן און ווייב ווי מען האט געזעהן אינעם ערשטן שטר און ווי מען וועט זעהן שפעטער ביי בבתא אליין. מיטן מענק זיין דעם פעלד האט בן לתי באצאלט א טייל אדער מעגליך די גאנצע חוב צו זיין ווייב אביעדן.

דאס איז וואס עס שטייט אינעם פריעדיגן שטר "וכל די כתיב במתנא בה, בר לתי דנה מהימן, ועלה די אביעדן דא עלך". אלע האבן זיך פון פריער אויסגענומען און בן לתי איז געווען ערב אויף דעם, אז די שטיקל פעלד ביים ווינקל וועט ווערן צוגעלייגט צום גאנצן מקח, דורכדעם וואס עס וועט אריבערגיין צו אביעדן און אזוי ארום צו די רשות פון שמעון.

5-6HEV 04r.jpg
5-6HEV 04r.jpg (215.15 KiB) געזעהן 2363 מאל

5-6HEV 04v signatures.jpg
5-6HEV 04v signatures.jpg (137.07 KiB) געזעהן 2363 מאל


[ב֗٠٠٠٠٠٠٠ בטבת שנת עשרין ותמונא לרבאל מלכא מלך נבטו די אחיי ושיזב עמה במחוז עגלתין
יומא הו איתי לכי אנתי אביעדן ברת אפתח בר מניגרס עמי אנה חצמראל בר לתי בעלה בכסף . . . . . . סלעי]נ֗
[٠٠٠]\טס״מא״٠٠ה٠٠٠[ ٠٠٠ ] ٠٠٠[ ٠٠٠ ]٠٠٠[ ٠٠٠ ]٠٠٠[ ٠٠٠ ]٠٠٠ ٠٠٠٠ ٠٠ל٠٠٠٠
[ ٠٠٠ ]٠[ ٠٠٠
[٠٠٠ גנת תמר]י֗א די [לבר לתי די מתקריה] [ ٠٠٠ ] [די בגלגלא די במחוז עגלתין על שקיא ועני מיה כדי חזא
ואלה תחומיה למנדחא גנת שמעון די מת]ק֗[ריה ٠٠٠٠٠٠[ולמערבא בתי חנינו בר תימאלהי ולימינא
גנת מראנא רבאל מלכא מלך נבטו די אחיי ושיזב עמה ולשמ]א[לא [٠٠٠]٠٠٠ א֗נ֗ה֗[ ٠٠٠ ]א[ ٠٠٠
٠٠٠ן ٠٠٠י ٠٠٠٠ ד֗י֗ ٠٠ש֗٠ ٠٠٠٠٠ ٠٠٠٠ ٠٠٠ ٠[٠٠٠
א٠٠\ד״ר״٠ ٠٠\ד״ר״י גנתא די עלא ٠٠٠צ֗٠י֗ ٠٠٠ע֗לא ٠٠٠٠ח֗ין ٠٠٠٠٠ ٠٠٠٠[ ٠٠٠ ]٠٠٠٠٠ ٠٠٠٠ח֗
٠٠٠ל ٠חתך֗ ٠٠\ה״מ״ ٠٠ מנ֗ ٠٠הן ל٠٠٠ ٠٠٠ם ٠٠יא֗ ٠٠٠מ֗٠٠٠[ ٠٠٠ שנת עשר]ין
ו֗תמונא מראנא ב֗שלמא֗ ٠٠٠ ٠٠٠٠٠ל٠ת די אנוש כ֗לא֗[ ٠٠٠ ]כל מ֗[נדע]מ֗[ זעיר
ושג[יא ٠٠٠ ]ב בז֗ב֗נ֗י֗ גנתא הי קדם ז֗מנ֗א די עלא כתיב ٠٠٠קים ٠[ ٠٠ בכ]סף ד֗[נ]ה֗
31:0.40 ٠٠٠٠ ٠٠ אה֗٠٠٠ ٠א ٠٠٠٠ת֗[٠٠٠]ן א֗٠٠٠ ٠٠٠٠\ה״מ״[ ٠٠٠ ]٠٠٠[ ٠٠٠]י֗[ ٠٠٠]٠٠
קד֗מ֗י֗כ֗י מנ[ כ]ל אנוש כלה רחיק וקריב די אנתן לכי עקרנא״עקדנא״ די עלא כדנה מו֗דא֗ ומתחיב
אנה בכסף דנה די לא דין ולא דבב ולא מומא כלה והן ٠٠٠[ ٠٠٠ ]٠٠٠ ٠٠٠ [אנה בר] ל[תי ד֗נה
אחוב לכי אנתי אביעדן] די כ֗ו֗ל דמי זבניא אנו וכול דמי עקרנא״עקדנא״ די עלא וכלכל די תתר֗עין
ב֗צב֗ו֗ת֗ [٠٠]٠\פ״ק״٠٠ס֗ ٠ל֗٠ ٠[٠٠٠]נ֗[ ٠٠٠ ] ٠[٠]٠[٠]٠[٠٠ ]٠٠٠[ ٠٠٠]\נ״ך״ ٠٠ב[٠٠٠]٠٠[ ٠٠٠]٠٠ה[ ٠٠ ]מ֗ר֗א֗נ֗א֗
רבאל מלכא כות וע֗ר֗א֗ר֗ינ״וע֗ר֗א֗ר֗ונ״ לא ברשא֗ ٠٠ די בשטרא דנה יתעבד ול֗א מתנו בכל שהד֗ה
יתנ֗ו
[חצמרא בר ל]תה[כתב]ה
[ ٠٠٠ מ]מ֗ר֗ה֗
[ ٠٠٠ ] ٠[٠٠]٠ח֗א֗ כת[בידה
[ ٠٠٠ ]٠[ ٠٠٠
[ ٠٠٠ ]٠٠[ ٠٠٠
[ ٠٠٠ ]٠٠٠[ ٠٠٠
[עזור בר עו]ת֗ו֗ [ספרא ٠٠٠٠٠


ב . . . בטבת, שנת עשרים ושמונה לרבאל המלך, מלך נבטו, שחיי והציל את עמו, במחוז עגלתין. ביום ההוא, יש לך, אתה, אביעדן ברת אפתח בר מניגרס, עמי (= אני חייב לך) אני, חצמראל בר לתי בעלה, בכסף , . . . . . . סלעים . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . גן תמרים שלבן לתי, שקוראים . . . . . . שבגלגלא, שבמחוז עגלתין עם השקאה ועונות מים כראוי לה. ואלה גבולותיה: למזרח, גנת שמעון שקוראים . . . . . . . . ; ולמערב, בתי חנינו בר תימאלהי, ולדרום, גנת אדוננו רבאל המלך מלך נבטו, שחיי והציל את עמו, ולצפון: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . גן (הנזכר) לעיל . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . שנת עשרים ושמונה לאדוננו בשלום . . . . . . שכל אדם . . . . . . כל דבר, גדול או קטן, . . . . . . . בשכירות גן זה קודם זמן הכתב לעיל . . . . . . . . בכסף הנזכר . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . קודם לך מן כל אדם, כל, רחוק או קרוב, שאני נותן לך הקרקע הנזכר. כדין, מודה ומחייב אני, בכסף הנזכר, הם לא במשפט, ולא בתביעה, ולא בשבועה כלל. ואם . . . . . . . . . . . , אני, בן לתי הנזכר, חייב לך, אתה, אביעדן, את כל דמי רכישת הללו וכל דמי קרקע הנזכר לעיל, וכל אשר תרצה ומאוה . . . . . . . . . . . . אדוננו רבאל המלך גם כן, ועירעור בלי הרשאה . . . . . . שבשטר זה יעשה. ולא עיכבו בכל מה שעדים כתבו.

אוועטאר
בענקעל
שר האלפיים
תגובות: 2754
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 25, 2015 11:30 am

שטר פיקדון מן יוסף בן יוסף לישוע בן יושע (לימים בעלה של 'בבתה')

תגובהדורך בענקעל » מאנטאג יוני 04, 2018 11:56 am

ארום זיבן יאהר שפעטער אין תתס"ו איז רבאל המלך געשטארבן און מיט דעם האט זיך געענדיגט די היסטאריע פון די נאבאטישע מלוכה. ווי אויבן דערמאנט, האט זיך דאן אנגעהויבן א נייע עפאכע אין די נאבאטישע הויפט שטאט פטרה און אין אירע ארומיגע שטעט.

טריאנוס קייזער האט אין יענעם יאהר ארום חודש 'אייר', פולקאם אריינגענומען די נאבאטישע שטעט אונטער די רוימישע אימפעריע און עס א נאמען געגעבן "פראווינסיע אראביע". ער האט איינגעשטעלט רוימישע געזעצן און אלעס האט זיך צוביסלעך אנגעהויבן פירן אויפ'ן רוימישע'ן שטייגער, מיט גריכיש אלס די אפיציעלע שפראך. אבער די איינוואוינער האבן זיך נישט אזוי שנעל געשיידט פון זייערע מנהגים און פון זייער יוגענט שפראך, נאבאטיש - א געמיש פון אראמיש מיט אביסל אראביש, איז נאך אלץ געווען אין באנוץ, ווי מען זעהט פון שטרות אין די שפעטערע יארן. אפילו די גריכישע דאקומענטן האבן אויך אין זיך אראמישע נאטיצן און אונטערשריפטן.

די גריכישע שטרות האט פאר אונז א ספעציעלע מעלה, אז די אלע נעמען פון מענטשן און שטעט וואס איז אונז נישט אזוי באקאנט איר ריכטיגע 'אויסשפראך' צוליב וואס אראמיש - אזוי ווי לשה"ק האבן ווייניג 'וואקאלן', קען מען דאס זעהן פון די שטרות אין די גריכישע שפראך וואס איז רייך אין וואקאלן.

אלע דאקומענטן פון דא און ווייטער סיי אין די גריכישע שפראך, סיי אין די אראמישע שפראך, איז די דאטום אויסגערעכנט מיט די סדר פון די רוימישע קאלענדער. די שטרות ווערן דאטירט בדרך כלל, לויט זייערע מאנאטן; די קאנסול יארן; די קעניגליכע יארן און די פראווינצישע יארן, און צומאל אויך די חודש וואס איז דעמאלט געווען אינעם אידישן לוח.

די קאנסול יארן ווערט אנגערופן "על הפטית". דאס זענען געווען צוויי קאנסול לייט וואס זענען געווארן אריינגעוועלט דורך די עליטע פון לאנד א יעדעס יאהר, איין עלטערער מאן און איין יונגערע. אויף די שטר האט מען געשריבן די נעמען פון די צוויי קאנסול'ס וואס זענען געווען אין אמט יענע יאהר.

די קעניגליכע יארן איז לויט וויפיל יאהר עס איז זינט דער קעניג זיצט אויפ'ן קעניגליכן טראן, צו ביישפיל, ביי אונז די יארן פון טריאנוס קייזער.

די פראווינצ'ישע יארן איז וויפיל יאהר עס איז זינט די גרינדונג פון דעם פראווינץ. דאס ווערט אנגערופן "למנין הפרכיה". (עיין במדבר רבה פר' א' "במדבר סיני הרי איפרכיא...")

די ווארט הפטית ענדעלט צו מאמרי חז"ל מיט די זעלבע טייטש למנין שנת מלכים.

פסקא ה אות יא החדש הזה לכם: אריב"ל משל למלך שנשבה בנו, ולבשה נקמה למלך, והלך ופדה את בנו ואמר הוו מונין 'איפטיה' לפדיון בני. כך אמר הקב"ה הוו מונין 'איפטיה', ליציאת מצרים. ר' לוי בש"ר חייא ב"ר חנינא אמר, משל למלך שנשא נשים הרבה, ולא כתב להן לא גמיקן (כתובה), ולא 'איפטיה', וכיון שנשא אשה בת טובים ובת גינוסים, כתב לה גמיקן, וכתב לה 'איפטיה'. כך מכל נשים שנשא אחשוורוש, לא כתב להן לא גמיקן (כתובה) ולא 'איפטיה', וכיון שנשא אסתר בת טובים, ובת גינוסים, כתב לה גמיקן, וכתב לה 'איפטיה'. כתב לה גמיקן, שנא' בחדש העשירי הוא חודש טבת, וכתב לה 'איפטיה', שנאמר בשנת שבע למלכותו.
(מאמר זה בכמה מדרשים בנסחאות שונות. פסקא דר"כ, ילקוט, תנחומא ועוד.)

ירושלמי סנהדרין פרק י' הלכה א'
הרי הוא נמנה 'בפטייה' של מלכים

גם בתנחומא פר' במדבר.
גם בספר ערוך, על מילה אִפַטֶיָא. (בסוף הערה: שררה ושלטון של שני שרים רומיים הנבררים מדי שנה בשנה למשול בכיפה. ובכל ספרי הזכרונות היו כותבים בשעת שררת פלוני ופלוני לכוון הזמן ולקבוע מנינו.)

אונזער פינפטע שטר איז די ערשטע אין די גריכישע שפראך. עס איז גערעכנט צו זיין פון כ"ז סיון תת"ע. עס איז געשריבן אין פיהר קאלומנס און איז שטארק פעלערדיג. פון וואס עס איז איבערגעבליבן זעהן מיר אז "יוסף בן יוסף" שרייבט א שטר פיקדון פאר זיין פלימעניק "ישוע בן ישוע" א גרויסע סכום געלט מיט פארמעגנס. דער קליינער ישוע האט שפעטער חתונה געהאט מיט בבתא ערגעץ אין די קומענדיגע 10- 12 יאהר, ווייל אין תתפ"ד ווערט ער דערמאנט אלס דער געשטארבענעם מאן פון בבתא און זייער כתובה איז נישט אין ארכיוון.

די ברודער יוסף זאבודוס מיט ישוע, זענען ווייזט אויס געווען שותפים. נאכדעם וואס ישוע'ס פאטער ישוע איז געשטארבן, טוט יוסף דאקומענטירן די ווערט פון זייערע פארשידענע פארמעגענס וואס ער האלט פאר'ן קליינעם ישוע - זיין שותף'ס/ברודער'ס זוהן. די גרויסע פארמעגנס צייגן גלייכצייטיג אויף די רייכקייט וואס ישוע האט שפעטער אריינגעברענט צו בבתא ווען זיי האבן חתונה געהאט.

(אויבן אין בבתא'ס פאמיליע-בוים שטייט אז איהר מאן איז געווען "ישוע בן יוסף". דאס איז לויט איין ווערסיע. אבער עס איז מער אנגענומען אז דא איז געווען דריי דורות וואס האבן געהייסן ישוע. "ישוע בן ישוע בן ישוע בן יוסף". דער ערשטער איז בבתא'ס זוהן, דער צווייטער איהר מאן דער דריטער איז יוסף'ס ברודער פון אונזער יעצטיגע שטר פיקדון)

עס ווערט אויך דערמאנט א גרויסע סכום פון "שווארצע מטבעות". עס איז נישט באקאנט וואס דאס איז, דאס איז מעגליך סלעים נבטו.

אין די אנדערע שטיקלעך פונעם דאקומענט וואס איז שווער צוזאמנשטעלן, שטייט נאך סומעס געלט און פארמעגנס וואס וועט ווערן איבערגעגעבן פאר ישוע אויף דער עלטער אינעם צוקונפט. עס שרייבן אונטער זיבן עדות טייל אין גריכיש און טייל אין אראמיש, אבער עס איז אוממעגליך עס ארויסצולייענען.

5-6HEV 05.jpg
5-6HEV 05.jpg (236 KiB) געזעהן 2234 מאל

5-6HEV 05..jpg
5-6HEV 05..jpg (163.25 KiB) געזעהן 2234 מאל

בשלשה עשר (לחודש) דאיסיוס, בהפטית מרקוס סלואידינוס אורפיטוס, ושל קוינטוס פדוקאיוס פריסקינוס, ולהקמת ההיפרכיה, (=פרווינסיה ערביה) שנת חמישית, במחוזה, מחוז צוער. אני, יוסף בן יוסף המכונה זאבודוס, היושב במחוזה, מודה לישוע בן אחי ישוע, מאותה מקום, שיש לך, עמי, שחורים של כסף אלף ומאה עשרים, בפיקדון של כל נכסים וכסף, ושטרי חובות, והוצאות עבודה, וערך של תאנים, וערך של יין, וערך של תמרים, וערך של שמן, ומן כל דבר, קטן או גדול, ומן כל אשר נמצא לאבא שלך, ביני ובינו, זה אחד אלף, ומאה עשרים שחורים כסף, מעל ועבר שבע מאות ועשרה שחורים כסף, אמא שלך קיבלה (פרעון) לכסף נישואין, אשר היתה לה (כשעבוד) נגד ישוע אבא שלך. . .


. . . ]ρμη̣[ ]ι̣[ . . .] ̣ ̣ ̣ονα̣[ ̣ ̣ ̣ ̣ ̣] τα[ ̣ ̣ ̣ ̣ ̣ ̣ ̣ ̣] τρι̣[σκαιδε-]
κάτῃ Δα[ι]σίου ἐπὶ ὑπάτων Μάρκο[υ] Σα̣λουειδιη̣[νοῦ Ὀρφ]ίτου̣ [καὶ]
Κοίντου Πεδουκ̣αίου Πρισκείνου, τῆς δὲ κατ̣[αστ]ά̣σ̣ε̣ω̣[ς τῆς]
ἐπαρχείας ἔτους πέμπτου ἐ[ν] Μαω[ζοις τ]ῶ̣ν περὶ Ζ[οα-]
ρα, ὁμολ̣ογῶ ἐ̣γὼ Ἰώσηπο̣ς̣ τοῦ̣ Ἰωσήπ[ου ἐπι]κ̣αλουμ[ένου]
Ζαβούδο[υ] [σο]ὶ Ἰη[σοῦ τ]ο̣ῦ̣ Ἰησ[οῦ τοῦ]
ἀδελφοῦ̣ μου α̣ὐ̣τόθεν ἔχ̣[ει]ν σε παρʼ ἐ̣μ̣[οὶ ἀργυρ]ίου μέ[λανας]
χείλια καὶ [ἑ]κατὸν εἴκο̣σ̣ι παραθήκη[ν] π̣άν̣των ὑ̣[παρχόν-]
των καὶ ἀ[ρ]γυρίου καὶ χ[ει]ρογράφων ὀφ̣[ει]λήματος κα[ὶ δ]απ̣ά-
ν̣η̣ς ἐργαστη̣ρίου κ̣α̣ὶ τειμῆς [ὀ]λύνθων κα[ὶ] τειμῆ̣ς οἴνου
κ̣α̣ὶ̣ τ̣ε̣ιμῆς φοίν̣ικος καὶ τε[ι]μῆς ἐλαίου̣ καὶ ἐκ παντὸς
τ̣ρόπ̣ο̣υ με̣ικροῦ καὶ με̣γάλου ἐκ πάντω[ν] ὧν εὑρέθη π̣α̣-
τρεί σ[ο]υ καί μοι μετα̣ξύ μου καὶ α[ὐ]τοῦ ἀ̣ργυρίου μέλανες̣
χείλ[ι]ον ἓν καὶ ἑκ̣ατὸν ε̣ἴκοσι π̣ερισσ̣[ό]τερο̣ι ὑ̣πὲρ ἀργ̣υρίου μέ̣-
λ̣ανας̣ ἑπτ̣ακοσίους καὶ δέκα οὓς εἴλ[η]φεν ἡ μήτη̣ρ σου ἀ̣ρ-
γ̣ύ̣ρ̣ι̣ο̣ν γαμικὸ̣ν̣ α̣ὐτῆς [ὁ]ν εῖ̣̣̓[ε]ν κατ̣[ὰ] Ἰ̣η̣σ̣ο̣ῦ πατ[ρ]ός σου.
καὶ τ[οῦ]τό σοι ̣[ ̣ ̣]εμε[ ̣ ̣ ̣]κη ε̣[ ̣ ̣ ̣ ̣ κ]ληρον̣[ομ . . . ]
[ . . . . ]οτι[ . . . . ] ̣ ̣ ̣[ . . . . ]

ὧν ἠγοράκ̣αμεν ἐ̣γ̣[ὼ] κα̣ὶ [ὁ πατήρ στυ . . . . . . . . . . . . . . ]
κ̣α̣ὶ χωρὶς δ[ι]πλω̣μάτ̣ων δ[α]νίου [τ]ριῶν ὅτι δυ̣ω̣ ἐ̣ξ̣ [αὐτῶν
[κα]τ̣ὰ̣ Θενν̣α̣τ[ο]ς Θαμμανο̣ς καὶ τὸ ἀλλον τρίτον κατὰ Να-
[ ̣ ̣ ̣ ̣] ̣ελλ̣ου [ ̣ ̣ ̣] ̣αιου̣ τοῦ Αζα ὅτι̣ ἐστὶν ἐν ἀργυ̣ρίῳ μελαίνας
[ . . . . ] ̣κ̣α̣ ̣[ ̣ ̣δ]υω [Θ]εννα Θαμμ̣άνου ἀργυρίου δ̣η̣νάρια Τύρια
[ ̣ ̣ ̣ ̣ ̣ ̣ ̣]ο̣ ̣α̣[ ̣ ̣]ε̣ξ̣ ̣[ ̣ ̣]ειν̣ ἐντ[ ̣ ̣]ιοι[ ̣] ἐ̣ννέα ἵνα δώσω σοι
[τὸ προγε]γ̣ρ̣α̣[μ]μ̣έν̣[ον] ἀ[ργ]ύ̣ρ̣ι̣ον [τοῦ] Αζ̣[α] μ̣ερίσ̣[ω] σοι τὰ̣ς αὐλὰ[ς]
[ . . . . . . . . . . ] ̣ ̣ ̣[ . . . . . . . . . . . . . ]π̣ ̣[ . . ]μα[ . . . . ] τῷ [π]ρ̣ο[γ]εγρα̣-
[μμένῳ] ἀ̣ρ̣γ̣υ̣ρ̣[ί]ῳ̣ [Ἰω]ά̣ν[ου] τ̣[οῦ Μα]χ̣υ̣θ̣[α ὡ]ς̣ αἱ δίκαι ε[ . . . ]
10[ ̣ ̣ ̣ ̣ ̣] ̣ ̣[ ̣ ̣ ̣]η̣[ ̣]ε̣ι̣ν̣[ ̣]πλ[ . . . . . . . . . . . . . ]ο̣υ̣τ̣[ . . . . ]ω̣μη Ἰου-
[ . . . ] ἀ̣ργ̣[ρύριο]ν [ ̣ ̣ ̣ ̣]ζρα̣[ . . . ]ω ̣[ . . . ]ροπ̣[ . . . ]
[ . . . . . ]ζ̣[ . . . . ] ̣α̣[ . . . ] ̣ιη ̣[ . . . . . . . . . ] ̣ση[ . . . . . ]υ κ[α]ὶ
[ . . . . . . ] ̣ες[ . . . ]εα̣ε[ . . . . . . ]ο̣ι̣ς̣[ . . . . . . ]ταυ̣-
[ . . . . . . . . ] ̣π[ . . . ] ̣ε[ . . . . . . . ] ̣ ̣[ . . . . . . ]α̣ γυ-

[ . . . . . . . . . . . ]
[ ̣ ̣ ̣ ̣] ̣ο ̣ ̣ ̣ ̣[ . . .
[ ̣ ̣ ̣ ̣] ̣εντ̣α̣[ ̣ ̣ ̣ ̣ ̣ ̣]υ̣η ̣[ . . .
[ ̣ ̣ ̣ ̣] ̣ ἀποδ[ώσω ἐ]ν τ[ῇ . . .
[τὴν] π̣ρογε̣γρ̣[αμμέν]η̣ν [παραθήκην . . .
[ ̣ ̣ ̣ ̣] ἀ̣ρνησο̣[ ̣ ̣ ̣ ̣ ̣ ̣] τὸ γ[ . . .
[ ̣ ̣ ̣ ̣]η βεβα̣[ ̣ ̣ ̣ ̣ ̣ ̣]νω[ . . .
θ̣[η]κ̣ην ἐν χρ[ ̣ ̣ ̣ ̣ ̣ ̣] ̣ν ̣[ . . .
μετη̣μων δ[ι]π̣οῦ̣[ν] τ̣ῶν [ . . .
καὶ Καίσαρι ὡ̣σ̣αύτ̣ω̣ς̣ κ[ . . .
προγέγραπτ̣αι κα̣ὶ̣ ̣[ . . .
θα αὐθεντ̣[ί]ᾳ̣ καὶ ἐ̣νγύ[ῃ . . .
μέναις πρὸς [τ]αῦτα
ἐπιγραφή·
Ἰώσηπος Ἰωσήπου μ[ ̣]θ̣ ̣αγ̣[ . . .
[ ̣ ̣ κ]ώμη Ἰου̣δ̣[ ̣ ̣ ̣] ̣ ̣ α̣ὐτῆς χ̣ρ̣η̣-
[ ̣ ̣ ̣ ̣ ̣] ̣ος κα[ ̣ ̣ ̣ ̣] ἐ̣π̣ὶ̣ τῆ̣ς ἐν̣

[ ̣ ̣ ̣ ̣ ̣ ̣] κ̣αθα̣[ . . .
. . . ] ̣ ̣[ . . .
Ὀνίας Σ̣ίμω[νος] Θ ̣ ̣ε̣ ̣[ . . .
μ[ά]ρ̣τυρε[ς· . . .
Ἰώσηπος Ἰω̣άνου̣
Ἐλεάζαρο[ς] Ἰ̣ούδου
Σίμων Μα̣νουν[ ̣]ί̣[ου]
Σί̣μ̣ω[ν ̣ ̣]α̣μ̣α[ . . .
Σίμ̣ων̣ Σ̣[ίμ]ω̣νο̣[ς]
Ἰούδας Κορα̣ΐνου
[Θε]ννας [ ̣ ̣] ̣[ . . .

אוועטאר
בענקעל
שר האלפיים
תגובות: 2754
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 25, 2015 11:30 am

שטר חכירה מן יוחנא בן משולם

תגובהדורך בענקעל » פרייטאג יוני 08, 2018 9:46 am

דאס איז א שטר פשוט.
יוחנא בן משולם דינגט אפ (אדער טוט פארוואלטן) א פעלד פון "יהודה בן אלעזר כתשיון" וואס ער פארמאגט אין גלגלא. ער איז מסכים צו די התחייבות וואס ער און יהודה האבן זיך אויסגענומען. די אפמאך איז פאר דריי יאהר אנגעהויבן פון די פערצענטע יאהר צו די פראווינסיע אראביע.

פון צווישן דאס ביסל וואס איז פארבליבן אינעם פאפירוס זעהט מען אז יוחנא וועט מוזן דעם פעלד אקערן; איינזייען; באארבעטן די ערד; צושטעלן זיינע אייגענע קערנדלעך און טוהן אלעס צו פארזיכערן די תבואה און די פעלד פון יעדע שאדן.

יהודה בן אלעזר כתשיון, איז אונז שפעטער באקאנט אלס בבתא'ס צווייטע מאן.

5-6HEV 06r.jpg
5-6HEV 06r.jpg (285.85 KiB) געזעהן 2167 מאל

על הפט֗ית ٠٠٠קלטור קיסר ט֗ר֗י֗נ֗ס הדרינס תלי֗ת֗י֗תא וד֗ס֗ניס ٠٠٠٠[ ٠٠٠
ה٠٠٠٠ת ٠٠٠٠٠ ע֗ל֗ מ֗[ני]נ֗ הפ֗ר֗[כיה ]ד֗א֗ בג֗[ ٠٠٠ ]٠٠٠٠٠٠٠٠٠[ ٠٠٠
יוחנא בר משלם ענג֗ד֗[י]א לך אנת י֗[ה]וד֗א֗[ בר ]אלע֗זר כ֗תו֗שי֗נ֗ [ ٠٠٠
די לך בגלגלא די ٠[ ٠٠٠ ]٠ך מ֗נ֗[ ٠٠٠ ]٠٠٠ן ٠٠٠٠٠[ ٠٠٠
הי שנת עשר וארבע לעללת שנת עשר וחמש ולעללת ש[נת ٠٠٠
אהוא ז֗ר֗ע וע֗מ֗ל ועלי יהוא עמ֗לא֗ וז֗ר֗עא֗[ י]ה֗ו֗א ועמלא֗ ٠[٠٠٠
٠٠٠ה֗ ויהוא לי מן כל ٠٠٠٠٠٠ע٠[ ٠٠٠]א ٠٠ע תמן ח֗ל֗ק ל[٠٠٠
ועליך יהוא חלק קי[٠٠٠]٠ די על ארעא הי ודי אהוא מ٠[٠]נ֗[ ٠٠٠
ומ֗ש֗פ֗ר֗ ומח֗א י֗הו֗א וי֗שנ֗א ת֗ל[٠٠٠ ]٠ת֗מ֗ת֗ ٠ל די ٠٠ל ٠٠א[٠٠]נ[ ٠٠٠
ועמל ומא֗ר֗ס כחליקת עמל ות٠יא ת٠٠א ד֗י֗[ ٠٠٠
יהוא תמן ד֗י \א״ל״٠٠٠ ٠٠[٠٠]לא ל٠٠[٠٠]מ֗[ ٠٠٠]נ֗[ ٠٠٠]٠٠י[ ٠٠٠
ודי אהוא מח٠٠\ק״פ״מ٠٠٠ מ֗נ֗ \ג״ח״٠ק֗ ועקר ותלש ולא֗ קצר֗[ ٠٠٠
ומז֗ק ב֗ז֗ב֗נ֗י֗א ב֗ז֗מן כדי חזא מ٠٠٠א ٠٠ה֗ם ٠٠מ֗ ٠٠٠מ֗[ ٠٠٠
אהוא מ٠٠\ר״ד״ מן ארעא הי מנדעם בשתו֗א֗ והן ٠٠٠٠ ד֗י ٠[٠٠٠
זעיר וש֗ג֗י֗א֗ ק٠٠٠٠٠א מנ[ ٠٠٠]נ֗ ٠٠[٠٠٠]ך֗ ٠٠ת٠٠٠נ֗[ ٠٠٠
[ ٠٠٠]ע ٠٠٠ע ב֗ר֗א מן \[י]הב֗ת״[ר]הנ֗ת״ כ֗ל֗ מנדעם זעיר וש֗[גיא ٠٠٠
[ ٠٠٠]ת٠٠[ ٠٠٠ ]٠٠٠[ ٠٠٠]٠٠٠[ ٠٠٠
[ ٠٠٠ ]٠٠٠٠ ٠٠ ٠[٠٠٠]٠
יהוסף בר חנניה שהד
אליעזר בר חלת֗י֗ה֗ [שה]ד֗


בהפטית אוטקלטור קיסר טרינוס הדרינוס השלישי, ודסניוס ٠٠٠٠ ٠٠٠ ה٠٠٠٠ת ٠٠٠٠٠ על מנין הפרכיה הזאת, בג[ ٠٠٠ ]٠٠٠٠٠٠٠٠٠[ ٠٠٠ יוחנא בן משולם עינגדני (מן עין גדי), לך, אתה, יהודה בן אלעזר כתושין [ ٠٠٠ שלך בגלגלא, די ٠[ במחוז עגלתין ]٠ך מן[ ٠٠٠ ]٠٠٠ן ٠٠٠٠٠[ ٠٠٠ היא שנת עשר וארבע, לתבואת שנת עשר וחמש, ולתבואת ש[נת שש עשרה] אני יזרע ועבוד (הקרקע), ועלי יהיה העבודה, (וגם) הזרעים, והעבודה ٠[٠٠٠ ٠٠٠٠] ויהיה לי מן כל ٠٠٠٠٠٠٠ ٠٠٠٠ ٠٠٠٠ שמינית מן חלק ל[ . . ועליך יהיה חלק [٠٠٠]٠ שעל קרקע זה. ושאני יהיה ٠٠[٠]٠[ ٠٠٠ ומשפר ומחייה וישנה ٠٠٠٠ ٠٠٠٠٠ ٠٠٠٠ ٠٠[ ٠٠٠ ולעבוד ולחרוש כנהוג עבודה ٠٠٠٠٠ ٠٠٠٠ ٠٠[ ٠٠٠ יהיה שמינית ٠٠٠٠ ٠٠[٠٠]٠٠ ٠٠٠[٠٠]٠[ ٠٠٠]٠[ ٠٠٠]٠٠٠[ ٠٠٠ ושאני יהיה ٠٠٠٠ ٠٠٠٠٠٠ ٠٠ ٠٠٠٠ ועקירה ותלישה ולא קצר[٠٠٠] ומזיק הרכישות בזמן כדי שיהיה ראוי ٠٠٠٠٠ ٠٠٠٠ ٠٠٠ ٠٠٠٠[ ٠٠٠ אני יהיה ٠٠٠٠ מן קרקע ההיא דבר בחורף, ואם ٠٠ ٠[ דבר קטן וגדול ٠٠٠٠٠٠٠ ٠٠[ ٠٠٠]٠ ٠٠[٠٠٠]٠ ٠٠٠٠٠٠٠[ ٠٠٠ ٠٠٠]٠ ٠٠٠٠ חוץ מן יתן כל דבר קטן וגדול ٠٠٠]٠٠[ ٠٠٠ ٠٠٠٠٠٠٠ [ ٠٠٠]٠٠٠٠ ٠٠ ٠[٠٠٠٠٠
יהוסף בן חנניה עד
אליעזר בן חלתיה עד

אוועטאר
בענקעל
שר האלפיים
תגובות: 2754
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 25, 2015 11:30 am

שטר מתנה. שמעון מתנה כל רכישו למרים אשתו "לכאשר אלך לבית עולמי"

תגובהדורך בענקעל » פרייטאג יוני 15, 2018 3:10 pm

די זיבעטע שטר איז געפונען געווארן אין א עקסטער גוטן צושטאנד. די שטר איז פון כ"ד תמוז תת"פ. מיט די שטר טוט "שמעון בן מנחם", בבתא'ס פאטער, געבן פאר זיין ווייב "מרים בת יוסף בן מנשה" זיין גאנצע פארמעגן וואס ער פארמאגט אין מחוזה און אלעס וואס ער וועט פאראויס ערווערבן אין זיין לעבנס-צייט, בתנאי אז עס גייט אריבער צו איהר נאך זיין שטארבן.

דאס איז באקאנט אין חז"ל אלס א וועג צו מאכן זיכער אז די פארמעגן גייען נישט אריבער צו די יורשים און דער בעל הבית קען צוטיילן זיין פארמעגן פאר זיין ווייב און טעכטער בחייו לויט זיין ווילן. (דאס איז היינט ווי א "living trust"). עס מוז נישט זיין אז דאס איז א "מתנת שכיב מרע" און שמעון האלט דא פארן שטארבן, ווייל לכתחילה ברויך נישט א שכיב מרע קיין שטר און נישט קיין חתימת העדים.

מיט איהר אינהאלט גאר רייך אין שפראך; אין פארצייטישע טערמינען; און אין הלכה'דיגע אנגעלעגנהייטן, איז די שטר די איינציגסטע באקאנטע שטר מתנה פון די צייטן פון די הייליגע תנאים וואס איהרע פילע דעטאלן לערנט אונז וויאזוי א שטר מתנה האט דאן אויסגעזעהן. אויך ווערן מיר דא צוביסלעך באקאנט מיט בבתא'ס פאמיליע.

דאס איז א שטר מקושר אין די נאבאטישע שפראך מיט עטליכע אראבישע ווערטער. די ערשטע עלעוו שורות פון די חלק מקושר איז געשריבן אויף אונטן ביי די פארקערטע זייט (verso) פונעם שטר און פארגעזעצט אויף די פאדערשטע זייט (recto). כאטש ווי שטענדיג זענען די נוסחאות פון די פארנייעטע טייל פונעם שטר מיט די אומגענייעטע טייל כמעט אייניג, איז די סדר פון די שטר אנדערש אויף עטליכע פלעצער ביי די חלק פנימי פון די חלק חיצוני.

ווי פריער דערמאנט, איז די שטר אויך דאטירט מיט די דריי גריכישע דאטומען. די קאנסול יארן; די קעניגליכע יארן; און די פראווינצישע יארן, און דא ווערט אויך דאטירט דער טאג אינעם אידישן חודש וואס איז כ"ד תמוז.

דער ערשטער קאנסול ווערט גערופן אין די שטר "ליקיוס קטוליוס סורוס" דער זעלבער קאנסול איז פארשריבן אין די 'רוימישע כראנאלאגיע' פון די זעלבע יאהר מיט זיין גאנצע נאמען, "לוקיוס קאטוליוס סעווערוס איולעניוס קלאדיוס רעגיניוס".

דער יונגערער קאנסול ווערט גערופן אין דעם שטר "מארקוס אורליוס אנטונינוס". ער איז פארצייכענט אין די רוימישע ארכיוון מיט זיין פולע נאמען צו דער זעלבער צייט, אלס "טיטוס אורליוס פולבוס בויוניות אריוס אנטונינוס, ער איז פארשריבן אין רוימישע ארכיוון אלס "אנטונינוס פיוס" - דער וואס האט שפעטער געקעניגט נאך אנדריאנוס קייזער און מבטל געווען גזירות קעגן די אידן. אויף איהם איז געזאגט געווארן אז ער איז דער אנטונינוס קייזער וואס איז געווען זייער נאענט מיט 'רבינו הקדוש', אויף וועם רש"י הקדוש ברענגט אין פרשת תולדות פון חז"ל אין מסכת ברכות נז ע"ב אויפ'ן פסוק "שני גוים בבטנך" - גיים כתיב כמו גאים אלו אנטונינוס ורבי.

עס איז צום באמערקן די ווערטער "עם כל די ויהוא לי מן כען, כלא יהבת לכי מתנת עולם". שמעון פארשרייבט אויך זיין פארמעגן וואס ער גייט האבן פאראויס פון יעצט, וואס גייט אריין אין די סוגיא דערמאנט אין בבא מציעא לג ע"ב, ר' מאיר האלט "אדם מקנה דבר שלא בא לעולם". די גמרא איז מציין "הני מילי כגון פירות דקל דעבידי דאתי". טייטל פעלדער איז פון די הויפט זאכן וואס ווערן דא געגעבן אלס מתנה אינעם שטר.

די מתנה פון שמעון צו זיין ווייב מרים איז בעיקר אויף דריי תנאים.
- די נכסים גייען אריבער צו מרים נאר נאך וואס ער גייט פון דער וועלט און ער איז דערווייל די פולע בעל הבית.
- מרים מוז בלייבן זיין ווייב און מוז איהם באדינען פונקט ווי פריער.
- אויב זייער טאכטער 'בבתא' ווערט חלילה אן אלמנה, וועט זי מעגן וואוינען אין א שטוב אין איינע פון זיינע חצרות און האבן א וועג צו אריינגיין און ארויסגיין, אבער נאר ביז זי האט נאכאמאל חתונה. זי טאר נישט אריינברענגען איהר מאן אין דעם וואוינונג.

דאס איז אונז באקאנט אין חז"ל אלס א "בית ארמלות". ווי עס שטייט אין כמה מקומות, ווי למשל אין תוספתא כתובות פרק יא הלכה ח: "האומר תנו בית ארמלות לבתי..."
אדער אין משניות מסכת בבא בתרא פרק ו' משנה ד:
"המוכר מקום לחבירו לבנות לו בית חתנות לבנו ובית ארמלות לבתו, בונה ארבע אמות על שש, דברי רבי עקיבא. רבי ישמעאל אומר, רפת בקר הוא זה...".

10428608_10152801644036977_2584203860612635762_n.jpg
10428608_10152801644036977_2584203860612635762_n.jpg (58.89 KiB) געזעהן 2038 מאל
טייטל-ביימער איז געווען א וויכטיגע טייל פון לעבן און פארדינסטן פאר די איינוואוינער אין די געגענטער, ווי עס שטייט אין פרשת וזאת הברכה "ואת הנגב ואת הככר בקעת ירחו עיר התמרים עד צער".

א גרויס טייל פונעם שטר איז ספעציעל געווידמעט פאר די גארטענס מיט איהרע פונקטליכע גרעניצן און ווען עס איז די צייט ווען מען מעג עפענען די ספעציעלע וואסער רערן צו אנטרינקן די ביימער פאר יעדע פעלד באזונדער. די ספעציעלע באשטימטע צייט צו באוואסערן די פעלדער איז געווען גאר א וויכטיגע טייל פונעם פעלד וואס איז מיט געגאנגען מיטן פעלד ווען עס איז אריבער פון איין בעל הבית צום צווייטן.

דאס גייט אן ביזן היינטיגן טאג אין געגענטער וואו עס רעגנט ווייניג און מען איז זייער אנגעוויזן אויף די ארומיגע טייכן.

פון חז"ל זעהן מיר אויך אויף עטליכע פלעצער די וויכטיקייט פון די "בית השלחין" - ווי עס ווערט אנגערופן.

אין מועד קטן פרק א משנה א: "משקין את השדה המושקת
(תדיר) בחול המועד..." רבי אליעזר בן יעקב לייגט צו "מים שהתקבצו תחת אילן אחד, ניתן להעבירם לאילן אחר..."

אויך אין "תוספתא מועד קטן פרק א".

אין בבא מציעא קג ע"ב
מתני' - המקבל שדה מחבירו והיא בית השלחין או בית האילן, יבש המעין ונקצץ האילן, אינו מנכה לו מן חכורו...
גמ' - היכי דמי אילימא דיבש נהרא רבה, אמאי אינו מנכה לו מן חכורו נימא ליה מכת מדינה היא, אמר רב פפא דיבש נהרא זוטא
רש"י - נהרא רבה - שהכל משקין ממנו:
נהרא זוטא - אמת המים שהמשיכו מן הנהר הגדול אצל הבקעה להשקות ממנה

בבא בתרא יב ע"ב
תרי ארעתא אתרי נגרי


5-6HEV 07v signatures.jpg
השטר בעוד מקושר.
5-6HEV 07v signatures.jpg (142.68 KiB) געזעהן 2038 מאל


5-6HEV 07r.jpg
5-6HEV 07r.jpg (253.69 KiB) געזעהן 2038 מאל

על הפטית ליקיס קטוליס סורס תנינותא״תניניתא״ ומרקס אורליס אנטונינס שנת תלת לאוטקרטור קסר טרינס הדרינס סבסטס ועל מנין
הפרכיה דא בעשרין וארבעה בתמוז שנת עשר וחמש במחוז עגלתין יהב ומקים במלה קימה מתנת עלם די לא תעדה מן רעותי
אנה שמעון בר מנחם די עמר במחוזא לכי אנתי מרים אנתתי ברת יוסף בר מנשה ית כל מה די איתי לי במחוזא מן בתין ודרו֗ן ושפלין ועליין
ומאני בי וחרוף ועללהי וגני תמרין וארע ואילן כלה כדי <כ>ת<י>בין אתריא בלחוד בש֗טרא דנה ושאר כל מנדעם די איתי לי די לא וציף עם כל די
אקנא ויהוא לי מן כען יהבת לכי מתנת עלם ואלין שמהת אתרי מתנתא דא ג֗[נ]ת תמריא די לי ש֗פירא וכל די בה תחומיה למדנחא מדברא
ולמערבא ירת֗י֗ יוסף בר דרמנס ולצפונא ארע וערת [ד]י לירתי מנחם ואחרנין ולדרומא ירתי יוסף בר בבא וענימוהי עם יר֗ת֗י יוסף בר דרמנס לילא
חמ֗ש֗א֗ בש֗ב֗ה֗ שעה ופ֗לג֗ מן֗ שעין תלת וכות מת֗נא֗ א֗חרי ית אתרא די מ֗תק֗רא כרבא נציב תמרין תחומוהי למד֗נחא גרמאלה בר
ערהזו ו֗ל֗מ֗ע֗ר֗ב֗א֗ נ֗הר֗א ר֗ב֗א ו֗י֗ר֗ת֗י֗ [יוחנ]ן בר בבא לדרומא ולצפונא מנ֗לס בר עותאלה וענימוהי כדי חזה וגנתא חד֗תא ד֗י֗ בני טבירוס וסחר
לי מן [ש]מ֗ע֗ו֗ן֗ ה֗ב֗ג֗ד֗ ת֗ח֗ומיה למדנחא ולד֗ר֗ומא גרמאלה בר ערהזו ולמערבא שמוע בר מנחם ו֗א֗ח֗ר֗נ֗י֗ן֗ ולצ֗פ֗ו֗נא נהרא דכ֗ר֗א֗ וארחא <ועני>מיה יום
[חד בשבה פלגות שעה מן מי ודיא] ע[ם י]ר֗ת֗י֗ ה֗ב֗ג֗[ד ויום תרין פלגות שעה מן תלת קיסמא וכות] א֗ר֗ע֗א חורתא ותמריא

[תחומ]יה למדנחא י[רתי יוסף בר ]בבא ٠٠٠٠٠ ו[ל]מער[ב]א ש[מוע ]בר מנחם ולצפונא אתריא ד֗[י] ל֗י[רתי יוסף בר ערתי] די פלגין ל٠٠٠ּ[ ולדרומא יו]חנה
[ברת מכותא ענימיה יום ארבעה בשבה שעה חדה ולי]ל ארבעה בשבה שעה עם ירתי יוסף בר בבא [ועם] זבד֗יו֗ן֗ [ו]ח֗ב֗ר֗ו֗ה֗י֗ [וכות] מתנה אחרי כ֗ל תמרין
[ואילן מבדרין דילי במ]ח֗ו֗ז֗א֗ [על שקיא וכות] מ֗ת֗נ֗ה֗ אחר֗י ד֗ר֗ת֗א֗ ובתיא דילי במחוזא ועליהום [ושפלהום] וכל די בהום עם כל די עלא כדי חזא לי בהון
٠٠٠ּ ٠٠ ٠٠٠٠٠٠٠٠٠ ٠٠ וכ֗ו֗ת֗ [מנעל ומ]נ֗פק [וע]נימ[י]ן֗ כלא י֗הבת לכי אנתי מרים אנתתי מתנת עלם על אסרה די אהוא אכל ומחסן ופרע
פ֗ר֗ע֗ו֗ן֗ מל֗כ֗ה֗ו֗ן֗ ו֗ע֗מ֗ר֗ ו֗מ֗ע֗מ֗ר֗ ב֗ד֗ר֗תא וב֗ת֗י֗א כל י֗ו֗מ֗י֗ ח֗י֗י֗ וכדי אהך לבית עלמי תהוין ר֗שיה ושליטה באתרי מתנתא דא או במ֗ה די
[א]ש֗ב֗וק֗ מנהו֗ן֗ וד[י לא אשתרהן] ול֗א֗ אתז֗בן לפרנוס נפשי֗ מן באתר דנה ובכל נכ֗ס֗ין ודמי נכסין ומ֗א֗ני בי וכל מנדעם זעיר וסגיא די יהוא
לי מן כע֗ן [ועד עלם] די וציף בשטר מתנתא דנה למקנא ולמזבנו ולמנחל ולמורתו ולמרהן ולמנתן ולמזרע ולמנצב ולמבנא ולמפרוע
פרענהון ולמעבד ב֗ה֗ו֗ן כל די תצבין אנתי ובניכי וירתיכי ומן די יחסן מן ידכי מן יום די אהך לבית עלמי ועד עלם ונדר ומומא ואסר
ושבועה לא איתי לבני ולירתי ולאנוש כלה בשמי לא עליכי ולא על ירתיכי ולא על מן די יחסן מן ידכי מתנתא דא או מן קצתה מנדעם
על כל די איתי לי וציף ודי לא וציף ואיתוהי ויהוא לי מן כען כלא יהוא לכי בנזק״בנוף״ מתנתא דא ורשיה ושליטה למעבד כל די תצבין
מן יום די אהך לבית עלמי ועד עלם ודין ודבב ומומא כלה לא איתי לירתי ואצדקי ואנוש כלה בשמי עליכי ולא על ירתיכי על כל די עלא
ועל כל די אשבוק קדמיכי כדי אהך לבית עלמי מן כלא כתבת מבר֗[א] יתכי וית כל ולד די תלדין מני מן כען וית כל אצדק וירת
ואנוש די יחסן מן ידכי מתנתא דא או מן קצתה מנדעם מן נדר ומומא כלה מן כל אנוש בשמי אצדק וירת ורחיק וקריב
בחיי ומן די אהך לבית עלמי ועד עלם כחליקת מתנתא ובראוניא די מתכתבין לעלם בלחוד די קים יהוה לבבתא ברתנה
די הן תתארמל ולא יהוא לה בעל די תהוא עמרה בבית אוריא די מן קצת אתרי מתנתא דא ועללה ונפקה עמכי בדרתא ה^י^
לביתאוריא כל יומין די תהוא ארמלה די לא בעל ולא רשיה ולא שליטה תהוא למנעלו לביתא הו בעל כדנה מן רעותי כתבת ואברית
יתכי מן ירתי ומן אנוש בשמי על כל די עלא כתיב מן נדר ומומא ודין ודבב ומן עלת כל מנד[ע]ם ז֗ע֗יר וסגיא [ב]ח֗יי ומן י֗ו֗ם֗ [די אהך
לבית עלמי ועד עלם על די כדן לקבל דך מתנתא דא יהבת לכי֗ ע֗ל֗ א֗ס֗ר֗ ד֗י֗ ת֗ה֗[וי]ן֗ [א]נ֗ת֗[תי כדי] מן קדם דנה ומשמשה [יתי
מן ק֗צ֗ת֗ מ֗ת֗נ֗תא֗ דא֗ [כדי מן קדם דנה וקים כל די עלא כתיב ל[קבל ד]ך֗

[ע]ל[ הפטית ]ל[יקיס קט]ל[יס סורס תנינותא״תניניתא״ ומרקס אורליס אנטונינס שנת ת]ל[ת לאוטקרטור
[קסר טרינס הדרינס סבס]ט֗ס֗ ו֗ע֗[ל מנין הפרכיה דא בעשרין וארבעה בתמוז שנת
[עשר וחמש במחוז ע]ג֗לתין יהב֗ ו֗מ֗ק֗י֗ם֗ [במלה קימה מתנת על]ם די לא תע֗[דה מן רעותי
[אנה שמעון בר מנ]ח֗ם֗ ד֗י֗ עמר במח[וזא לכי ]א֗נתי מ֗רים אנתתי ברת יו֗ס֗[ף
בר מנשה י֗ת֗ כ֗ל֗[ אר]ע ואילן[ כלה כדי כתיבין אתריא בלחוד בשטרא דנה
[ושאר כל מנד]ע֗ם֗ ד֗[י לא וציף די] איתי לי [או די אקנא ויהוא לי מן כע]ן כלא יהב[ת לכי מתנת
[עלם אלין שמהת אתרי מתנתא דא גנת תמריא די לי שפיר]א֗ וכל די בה תח[ומיה למדנחא מדברא
[ולמערבא] ירת֗[י י]וסף ב֗ר דורמנס ו֗לצפונא א[רע ו]ע֗רת די לירתי מנחם ואחרנין ולדרומא
ירתי יוסף֗ בר בבא וע֗נ֗ימיה עם ירתי יוסף בר [דו]רמ֗נס מין שעה ופלג מן שעין תלת
וכות אתרא די מתקרא כרבא נציב תמרין תחומוהי למד[נ]חא [ג]רמאלה בר ערהזו ולמ[ערבא
[נ]ה֗רה דכ[ר]א֗ [וירתי יו]חנן בר בבא ולד֗ר֗ומ֗א ולצ[פו]נ֗א֗[ מ]נ֗ל֗ס בר עותלה וענימיה כדי חזא
וכות גנתא חד[תא די בני טבירו]ס֗ וסחר לי מן שמעון הבגר תחומיה למדנחא
[ו]ל֗[ד]רומא גרמלה בר ערהזו ולמערבא שמוע בר מנחם ואחרנין ולצפונא נהרא דכ֗ר֗א֗
וארחא ענימיה חד בשבה פלגות שעה מן מי ודיא עם ירתי הבגר ויום תרין
[פ]לגות שעה מ[ן ]ת֗לת קיסמא וכות ארעא חורתא ותמריא די בה תחומיה למדנחא
[יר]ת֗י יוסף[ בר בבא ٠٠٠ּ] ע[٠٠٠ ו]למ֗[ערבא שמוע ]בר מנחם ולצפונא אתריא די ליר֗ת֗[י י]ו֗סף
בר עתרי די פלגין לי֗[٠٠٠ּ ולדרומא יו]חנה ברת מכותא ענימיה יום ארבעה בשבה
ש֗עה חדה ולילא ארבעה בשבה שעה חדה עם ירתי יוסף בר בבא ועם זבדיון
[ו]חברוהי וכות כל תמרין ואילן מבדרין די לי במחוזא על שקיא וכות מתנה אח֗ר֗י֗
דרתא ובת[יא די] לי במחוזא ועליהון ושפלהון וכל די בהון עם כל ד[י ע]ל[א] כ֗ת֗י֗ב֗ [כ]די חזא
[לי ב]הון ש[٠٠٠] ٠٠٠ּ[٠٠] ٠٠לל٠٠٠٠٠٠٠٠[ מנע]ל ו[מנ]פק ועני כלא יהבת לכי֗ א֗נתי מרים
אנתתי ברת יוסף[ מתנ]ת֗ ע֗ל֗ם[ על ]א֗סר֗ה די אהוא אכל ומחסן ופרע פרעון מלכהון
[וע]מר ומעמר בדרתא ובתיא אנון כל יומי חיי וכדי אהך לבית עלמי תהוין
רשיה ושליטה באתרי מתנתא דא או במה די אשבוק מנהון כדי א֗ה֗ך֗
[ל]בית עלמי די לא אתזבן ולא אשתרהן לחשחות נפשי מן באתר֗[ דנה ובכ]ל֗ נ֗כ֗[סין
ודמי נכ[סין ומאני ]בי וכל מנדעם זעיר[ ו]סגיא די יהוא לי מן כע[ן ועד ע]ל֗[ם
[ד]י וצ֗[יף בשטר מתנת]א֗ ד[נה] ל֗[מ]קנא ולמזבנו ולמנחל ולמורתו ולמרהן ולמנתן ולמזרע֗
[ו]ל֗מ֗נצב ולמבנא ולמפרוע פרענהון ולמעבד בהון כל די תצבין אנתי ובניכי די יהו[ון
לכי מני מן כען וירתיכי מן די יחסן מן ידכי מתנתא דא או מן קצתה מנדעם[ מ]ן
יום די אהך לבית עלמ֗י֗ ועד עלם ונדר ומומא ואסר ושבועה֗ ל֗[א א]י֗ת֗[י] ל֗ב֗[ני
ויר֗ת֗י֗ ו֗א֗נוש ב֗שמי רחיק וקריב לא על[י]כי ולא על ירתיכי ולא על [מ]ן֗[ די יחס[ן֗ מ֗ן֗[ ידכי
[בחיי ומן די] אהך לבית עלמי על די כדן לעלם כדנה מן רעותי כתבת לכי
מתנתא דא כדי עלא די תהוין אנתתי כקדמיתא ומשמשה יתי מן קצתה מתנתא֗
דא עד יום די אהך לבית עלמי ותהוין רשיה ושליטה בכל די אש[בוק
כדי עלא מן יום די אהך֗ לבית עלמי ועד עלם די לא דין ולא ד֗[בב ו]ל[א] מ֗ו֗מ֗[א ולא נדר
כחל֗י֗ק֗ת֗ מת֗נתא ובראוניא די מתכתב֗ין לעלם בלחוד די קים י֗[ה]וא [ל]בב[תא
ב֗ר֗[תנה ד]י ה֗ן֗ ת֗ת֗[א]ר֗מל ולא יהוא לה בעל די תהוא עמרה בבית אוריא די מן
קצת מתנתא דא ועללה ונפק֗[ה ע]מ֗כ֗י֗ בדרתא הי לבית אוריא כ֗ל יומ֗[ין
די תה֗ו֗א֗ א֗[רמ]ל֗[ה די לא ]ב֗ע֗ל֗ ולא רשיה ולא שליטה תהוא למנ֗[ע]לו֗[ לביתא
[ה]ו֗ בעל כ֗[דנה מן רעו]ת֗י כתבת ואברית יתכ֗י מ֗[ן ירתי ומן כל אנוש
[בשמי על כל די עלא כתיב מן נדר ומומא ודין ודבב ומן
[כל על]ת֗ מ֗[נדעם ז]ע֗יר וסגיא [בחיי ומן יום די ]א֗ה֗ך֗ ל֗ב֗י֗ת֗ ע֗ל֗מ֗י֗
ועד עלם על די כד֗ן֗[ ל]קבל דך

[שמעון] ב֗ר֗ מ[נ]ח֗ם על נפשה כתבה
[٠٠٠] ٠٠ [٠٠٠ שה]ד
[٠٠٠ ב]ר֗ מ[נ]חם֗ שהד
[٠٠٠] ٠٠٠٠٠ [שה]ד֗
[٠٠٠]יה[٠٠٠]שיפונא מן בית עש֗הו֗
[٠٠٠]٠٠٠שה[٠٠
[٠٠٠]שמעון[٠٠٠


החלק הפנימי
בהפטית ליקיות קטוליות סורוס השנייה, ומרקוס אורליוס אנטונינוס, שנת שלוש לאוטקרטור קיסר טרינוס הדרינוס סבסטוס, ומנין ההיפרכיה (פרובינקה ערביה) הזאת, בעשרים וארבעה בתמוז שנת חמש עשרה, במחוז עגלתין. נותן ומקיים במלה קיימת מתנת עולם שלא תוסר מרצוני, אני, שמעון בן מנחם, הגר במחוזה, לך, את, מרים אשתי, בת יוסף בן מנשה את כל מה שיש לי במחוזה - מבתים וחצרות ועליונים, וכלי בית ותמרים ויבולם, וגני תמרים וקרקע ואילנ(ות), הכל, כאשר כתובים המקומות בלבד (לחוד? בפירוט?) בשטר זה, ושאר כל דבר שיש לי, שלא מתואר, עם כל (מה) שאקנה (ארכוש) ויהיה לי מעתה, נתתי לך מתנת עולם. ואלה שמות מקומות המתנה הזאת: גינת התמרים שלי היפה וכל אשר בה. תחומיה: למזרח המדבר; ולמערב יורשי יוסף בן דרמנס; ולצפון קרקע מסולעת/מיוערת של יורשי מנחם ואחרים; ולדרום יורשי בן בבא. ועונות מימיו עם יורשי יוסף בן דרמנס, בלילה, חמישה בשבת, שעה וחצי מתוך שעות שלוש. וכמו כך מתנה אחרת, את המקום שנקרא כרבא מטע תמרים. תחומיו: למזרח גרמאלה בן ערהזו; ולמערב הנהר הגדול ויורשי יוחנן בן בבא; לדרום ולצפון מנלס בן עותאלה. ועונות מימיו כראוי. והגינה חדשה של בני טבירוס וסבב אלי משמעון הבגד, תחומיה: למזרח ולדרום גרמאלה ערהזו; ולמערב שמוע בן מנחם ואחרים; ולצפון הנהר הנזכר, והדרך. ועונות המים: יום אחד בשבת, חצי שעה ממי הואדי עם יורשי הבגד; ויום שני, חצי שעה מתוך שלוש מחולקות. וכמו כך, הקרקע הלבנה והתמרים, תחומיה: למזרח יורשי יוסף בן בבא; ולמערב שמוע בן מנחם; ולצפון המקומות של יורשי יוסף בן ערתי החצויים ל...; ולדרום יוחנה בת מכותא. עונות המים: יום ארבעה בשבת שעה אחת; וליל ארבעה בשבת שעה עם יורשי יוסף בן בבא, ועם זבדיון וחבריו. וכמו כך מתנה אחרת, כל התמרים והאילנות המפוזרים שלי במחוזא, על ההשקיה, וכמו כך מתנה אחרת, החצרות והבתים שלי במחוזא, ומה שעליהם, ומה שתחתיהם, וכל מה שבהם, עם כל מה שמעלה כתוב כראוי לי בהם ... ... וכמו כך, כניסה יציאה, ועונות מים. הכל נתתי לך, את, מרים אשתי, מתנת עולם, על התחייבות שאהיה אוכל ומחזיק ופורע פרעון רכושם וגר ומשכן בחצרות ובבתים כל ימי חיי. וכאשר אלך לבית עולמי, תהי רשאית ושליטה במקומות המתנה הזאת או במה שאעזוב מהם, ומה שלא התמשכן ולא נמכר לפרנוס עצמי אחרי זה, ובכל הנכסים, ודמי הנכסים, וכלי הבית, וכל דבר קטן וגדול שיהיה לי מעתה ועד עולם, שמתואר בשטר המתנה הזאת, לקנות, למכור, להנחיל, ולהוריש, ולמשכן, ולתת, ולזרוע, ולטעת, ולבנות, ולפרוע פרעונם, ולעשות כל מה שתחפצי, את, ובניך, ויורשיך, ומי שיחזיק מידך, מיום שאלך לבית עולמי, ועד עולם. ונדר ושבועה והתחייבות, ושבועה אין לבני וליורשי ולכל אדם בשמי, לא עליך ולא יורשיך ולא על מי שיחזיק מידך את המתנה הזאת או מקצתה דבר על כל מה שיש לי, שמתואר ושלא מתואר, וישנו ויהיה לי מעתה. הכל יהיה לך בנוגע למתנה הזאת ורשאית ושליטה לעשות כל מה שתחפצי מיום שאלך לבית עולמי ועד עולם. ודין ודברים וכל שבועה אין ליורשי וצאצאי הזכאים ולכל אדם בשמי עליך ולא על יורשיך על כל מה שלמעלה כתוב, ועל כל מה שאעזוב לפניך כאשר אלך לבית עולמי. מן כל שכתבתי מנקה אותך ואת כל ילד שתלדי ממני מעתה ואת צאצא זכאי ויורש ואדם שיחזיק מידך את המתנה הזאת או מקצתה דבר, מנדר וכל שבועה מכל אדם בשמי, צאצא זכאי ויורש, ורחוק וקרוב בחיי ואחרי שאלך לבית עולמי ועד עולם כנוהג המתנה וניקויי הנכתבים לעולם. בלבד שקיים יהיה לבבתא בתנו, שאם תתאלמן, ולא יהיה לה בעל, שתהיה גרה בבית האורווה/המחסן, שמן קצת מקומות המתנה הזאת, ונכנס ויוצאת עמך בחצר ההיא לבית האורווה/המכסן, כל הימים שתהיה אלמנה, בלי בעל, ולא רשאית ולא שליטה תהיה להכניס לבית ההוא בעל. כזה מרצוני כתבתי, ונקיתי אותך מיורשי ומכל אדם בשמי על כל מה שלמעלה כתוב, מנדר, ושבועה, ודין ודברים, ומעלה כל דבר קטן וגדול בחיי ומיום שאלך לבית עולמי ועד עולם. על אשר כזה לעומת ההוא (על כן לפיכך) המתנה הזאת נתתי לך, על התחייבות, שתהיי אשתי כאשר מקודם, ומשמשת אותי, מקצת המתנה הזאת כאשר מלפני זה. וקיים כל שלמעלה כתוב לעומת ההוא.

החלק החיצוני
בהפטית ליקיות קטוליות סורוס השנייה, ומרקוס אורליוס אנטונינוס, שנת שלוש לאוטקרטור קיסר טרינוס הדרינוס סבסטוס, ולמנין ההיפרכיה (פרובינקה ערביה) הזאת, בעשרים וארבעה בתמוז, שנת חמש עשרה, במחוז עגלתין. נותן ומקיים במלה קיימת מתנת עולם שלא תוסר מרצוני, אני, שמעון בן מנחם, שגר במחוזה, לך, את, מרים אשתי, בת יוסף בן מנשה את כל הקרקע, וכל האילן, כאשר כתובים המקומות בלבד [=בפירוט?], בשטר הזה, ושאר כל דבר שלא מתואר, שיש לי, או שאקנה ויהיה לי מעתה, הכל נתתי לך מתנת עולם. אלה שמות מקומות המתנה הזאת: גינת התמרים שלי היפה וכל אשר בה. תחומיה: למזרח המדבר; ולמערב יורשי יוסף בן דורמנס; ולצפון קרקע מסולעת/מיוערת של יורשי מנחם ואחרים; ולדרום יורשי יוסף בן בבא. עונות המים עם יורשי יוסף בן דורמנס. מים, שעה וחצי מתוך שעות שלוש. וכמו כך, המקום שנקרא כרבא, מטע תמרים. תחומיו: למזרח גרמאלה בן ערהזו; ולמערב הנהר הנזכר, ויורשי יוחנן בן בבא; לדרום ולצפון מנלס בן עותאלה. ועונות מימיו כראוי. וכמו כך, הגינה החדשה של בני טבירות, ושסובב לי משמעון הבגד, תחומיה: למזרח ולדרום גרמאלה ערהזו; ולמערב שמוע בן מנחם ואחרים; ולצפון הנהר הנזכר, והדרך. עונות המים: באחד בשבת, חצי שעה ממי הואדי עם יורשי הבגד; ויום שני, חצי שעה משלוש מחולקות. וכמו כך, הקרקע הלבנה והתמרים שבה, תחומיה: למזרח יורשי יוסף בן בבא; ולמערב שמוע בן מנחם; ולצפון המקומות של יורשי יוסף בן ערתי שחצויים לי...; ולדרום יוחנה בת מכותא. עונות המים: יום ארבעה בשבת שעה אחת; וליל ארבעה בשבת שעה אחת עם יורשי יוסף בן בבא, ועם זבדיון וחבריו. וכמו כך כל התמרים והאילנות המפוזרים שלי במחוזא, על ההשקיה, וכמו כך, מתנה אחרת, החצרות והבתים שלי במחוזא, ומה שעליהם, ומה שתחתיהם, וכל אשר בהם, עם כל מה שלמעלה כתוב כראוי לי בהם ... ... וכמו כך, כניסה ויציאה, ועונות מים. הכל נתתי לך, את, מרים אשתי בת יוסף, מתנת עולם, על התחייבות שאהיה אוכל ומחזיק ופורע פרעון רכושם וגר ומשכן בחצרות ובבתים כל ימי חיי. וכאשר אלך לבית עולמי, תהיי רשאית ושליטה במקומות המתנה הזאת או במה שאעזוב מהם, כאשר אלך לבית עולמי, אשר לא נמכר ולא התמשכן לצורך עצמי אחרי זה, ובכל הנכסים ודמי הנכסים וכלי הבית וכל דבר קטן וגדול שיהיה לי מעתה ועד עולם, שמתואר בשטר המתנה הזה לקנות ולמכור, להנחיל ולהוריש ולמשכן, ולתת, ולזרוע, ולטעת, ולבנות, ולפרוע פרעונם, ולעשות כל מה שתחפצי, את, ובניך, שיהיו לך ממני מעתה, ויורשיך, מי שיחזיק מידך, את המתנה הזאת או מקצתה דבר מיום שאלך לבית עולמי, ועד עולם. ונדר ושבועה והתחייבות, ושבועה אין לבני וליורשי ולאדם בשמי, רחוק וקרוב לא עליך ולא על יורשיך ולא על מי שיחזיק מידך בחיי ואחרי שאלך לבית עולמי. על אשר כך לעולם כזאת מרצוני כתבתי לך המתנה הזאת כאשר למעלה (כתוב), שתהיי אשתי כלפנים ומשמשת אותי מקצת המתנה הזאת עד יום שאלך לבית עולמי, ותהיי שרשאית ושליטה בכל שאעזוב כאשר למעלה (כתוב), מיום שאלך לבית עולמי ועד עולם בלא דין ודברים ולא שבועה ולא נדר, כנוהג המתנה וניקוייה שנכתבים לעולם. בלבד שקיים יהיה לבבתא בתנו, שאם תתאלמן, ולא יהיה לה בעל, שתהיה גרה בבית האורווה/המחסן, שמן קצת המתנה הזאת, ונכנסת ויוצאת עמך בחצר ההיא לבית האורווה/המכסן, כל הימים שתהיה אלמנה, בלי בעל, ולא רשאית ולא שליטה תהיה להכניס לבית ההוא בעל. כזה מרצוני כתבתי, ונקיתי אותך מיורשי ומכל אדם בשמי על כל אשר למעלה כתוב, מנדר, ושבועה, ודין ודברים, ומכל עלת דבר קטן וגדול בחיי ומיום שאלך לבית עולמי ועד עולם. על אשר כזה לעומת ההוא.

שמעון בן מנחם לעצמו כתבו
[٠٠٠] ٠٠ [٠٠٠ עד
[٠٠٠ בן מנחם עד
[٠٠٠] ٠٠٠٠٠ עד
[٠٠٠יה[٠٠٠]שיפונא מן בית עשהו
[٠٠٠]٠٠٠עד
[٠٠٠] בן שמעון עד

אוועטאר
בענקעל
שר האלפיים
תגובות: 2754
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 25, 2015 11:30 am

תגובהדורך בענקעל » מאנטאג יוני 25, 2018 11:36 am

די אכטע שטר איז א שטר מכירה, פון ג' תמוז תתפ"ב. עס איז געשריבן ווי א שטר פשוט. יהוסף בן שמעון קויפט אפ פון זיין ברודער, וועמענס ערשטע נאמען פעלט, א חמור מיט נאך א בהמה נקבה, מעגליך א אתון, פאר די פרייז פון פינף סלעים.

5-6HEV 08.jpg
5-6HEV 08.jpg (334.61 KiB) געזעהן 1810 מאל

על הפטי[ת אקל]ס֗ אוילה [ופנ]ס֗א שנת [חמ]ש לאוט֗ק֗לט֗[ור קיסר
טרינס ה[דרינ]ס ועל מנין ה[פר]כ֗יה דא בתלתי֗א֗ לתמוז שנת֗[ ע]שר֗
ושבע [ב٠٠٠]א יומא הו זב֗ן יהוס֗ף בר ש֗מעון מ֗ן֗ א٠٠[٠٠٠
אחוהי ב[ר שמ]עון חמר חדה כ֗ו֗לה חור ונקבה ח֗דה ּ [٠٠٠ כסף
זוזין צו[רין עש]רין די המון כס֗ף֗ סלעין צרין חמ֗ש֗ וקב֗[לת אנה יהוסף
חמרא ٠٠٠[٠٠]٠٠٠א לי עמ֗ך מנדעם לא זעיר ולא ס֗גי[א٠٠٠
אנ֗ה֗ ּ[٠٠٠]ן֗[ בז]ביני֗א א֗ל֗ה֗ מן כל אנוש כלה ר֗ח֗י[ק וקריב
וה֗ן א٠٠٠٠٠ ואש֗נא מן ד֗נ֗ה֗ ּ י֗ה֗ו֗א לך ע֗מ֗י֗ כולּ[٠
[٠٠٠]٠٠٠] כסף סלעין ٠٠٠ּה ולמראנ֗א קיסר כ֗ו֗ת֗ ^[٠٠٠]ם֗^
י֗ה֗[וס]ף֗ ב֗ר֗ [שמעו]ן֗ [י]ה֗נ֗תן בר י֗ש֗מ֗ע֗אל כתבה יוחנן בר מ֗כו֗ת֗א
א֗ל֗ע֗ז֗ר֗[ ב]ר֗ שמ֗עון֗ שהד
אליע[ז]ר֗ ב֗ר֗ חלק֗יה שהד


בהפטית אקיליוס אויולה, ופנסא, שנת חמשה לאוטקלטור קיסר הדרינוס, ועל מנין ההפרכיה הזאת, בשלשה לתמוז שנת עשר ושבע. ביום ההוא קנה יהוסף בן שמעון מן א٠٠ ٠٠٠ אחיו, בן שמעון, חמור אחד כלו לבן, ונקבה אחת ٠٠٠ כסף עשרים זוז צורי, שהם חמש סלעים צורי, וקבלתי, אני, יהוסף, החמורים ٠٠٠٠٠٠٠ [ואין] לי עמך דבר, לא קטן ולא גדול, [ונקי], אני, יהוסף בן שמעון, ברכישות אלה, מן כל אדם, כל, רחוק או קרוב, ואם [אני] ٠٠٠٠٠٠ ואשנה מן זה, יהא לך עמי [= אחוב לך], כל (סכום) ٠٠٠ ٠٠٠ כסף (של חמשה) סלעים, ולאדוננו קיסר גם כן.

יהוסף בן שמעון. יהונתן בן ישמעאל כתבו. יוחנן בר מכותא (הסופר)
אלעזר בן שמעון עד
אליעזר בן חלקיה עד

אוועטאר
בענקעל
שר האלפיים
תגובות: 2754
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 25, 2015 11:30 am

תגובהדורך בענקעל » מאנטאג יוני 25, 2018 11:38 am

די ניינטע שטר איז אין זייער א פעלערדיגע צושטאנד און עס איז אוממעגליך צו פעסטשטעלן איבער וואס די דאקומענט רעדט זיך. פון צווישן די פאר לייענבארע ווערטער קוקט עטוואס אויס אז איינער טוט פארציכטן אדער אפרופן א מכירה.

5-6HEV 09.jpg
5-6HEV 09.jpg (294.21 KiB) געזעהן 1810 מאל

על הפטית אק֗ילס או֗י֗ל֗ה֗ ٠٠٠ ٠٠٠מ٠[٠٠٠
ועל מ[נין הפר]כיה דא ש[٠٠٠
٠٠٠[٠٠٠]٠٠ [٠٠٠]٠י א֗נ֗ה֗ [٠٠٠]٠٠٠
[٠٠٠]ע֗[٠٠٠]٠٠ע֗ ٠٠מ٠٠٠ו ٠٠٠ ٠٠٠٠٠٠
[٠٠٠]٠ק֗ \א״ו״ח\ד״ר״\א״ו״ ל\אמ״סנ״٠תן \ט״ת״٠٠ה ומטא עלי אנה יוסף דנה
[٠٠٠]٠٠٠٠נ֗ כתבא דנא ולא עד֗א לי עמך מנדעם לא זעיר
[ולא שגיא ٠٠٠ ]מ֗נ֗ך֗ [ב]ז֗ב֗נ֗י֗א֗ א֗לה֗ מן כל אנוש כלה רחיק וק֗ר֗י֗[ב]
[٠٠٠] ٠٠٠٠٠٠٠٠ מן ٠[٠٠٠]٠[٠٠٠]٠[٠٠٠] ٠٠٠ וכל דמי זבניא אלה
[٠٠٠]٠٠[٠٠]ב֗כסף סלעין עשרין צרי ולמראנא קיסר כות ו٠٠٠ת֗٠٠٠ע֗
ב֗ש٠٠ת מ֗[٠٠٠]ל[٠٠٠ ]יהוס֗ף֗[ ٠٠٠
٠٠[٠]٠٠ו֗ ב֗ר֗ ٠٠٠٠[٠]٠ שהד
יהודה בר שמעון שהד
יוחנא בר מכותא שהד כתביד֗ה
[٠٠٠]٠٠٠٠ מנ֗٠ ב֗ר֗ ٠٠٠٠٠٠٠٠٠٠٠٠ כ֗[ת]ב֗ה֗

[٠٠٠]נ[ ٠٠٠]ע[٠٠٠
[٠٠٠]٠ ב֗ר֗ שמל֗א ודי אצל֗ח֗ מ٠٠לחמ٠٠[٠٠٠

[٠٠٠]٠٠ל٠٠[٠٠٠
[٠٠٠]٠٠ע٠٠٠[٠٠٠


בהפטית אקיולוס אוילה ٠٠٠ ٠٠٠ ٠٠٠ ועל המנין הפרובינקה הזאת (שנת שבעה/שמונה עשר) ٠٠٠٠٠٠٠٠٠٠٠٠ ٠٠٠٠٠٠٠٠٠٠٠٠ אני [יוסף] ٠٠٠٠٠٠٠٠ ٠٠٠٠٠٠٠٠٠٠٠٠٠٠٠٠ ٠٠٠٠٠٠٠٠٠٠٠٠ וקבל אני, יוסף הנזכר, ٠٠٠ ٠٠٠ כתב זה. ולא עובר לי עמך דבר, לא קטן ולא גדול ٠٠٠ ממך ברכישות אלה, מן כל אדם, כל, רחוק וקרוב ٠٠٠ ٠٠٠ ٠٠٠ וכל דמי רכישות אלה ٠٠٠ ٠٠٠ ٠٠٠ כסף של עשרים סלעים צרי, ולאדוננו, קיסר גם.

בש٠٠ת מ[٠٠٠]ל[٠٠٠ ]יהוסף[ ٠٠٠
٠٠[٠]٠٠ו בן ٠٠٠٠[٠]٠ עד
יהודה בן שמעון עד
יוחנא בן מכותא עד בכתב ידו
[٠٠٠]٠٠٠٠ מנ٠ בן ٠٠٠٠٠٠٠٠٠٠٠٠ כתב זאת

[٠٠٠]נ[ ٠٠٠]ע[٠٠٠
[٠٠٠]٠ בן שמלא ושל אצלח מ٠٠לחמ٠٠[٠٠٠

[٠٠٠]٠٠ל٠٠[٠٠٠
[٠٠٠]٠٠ע٠٠٠[٠٠

אוועטאר
בענקעל
שר האלפיים
תגובות: 2754
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 25, 2015 11:30 am

כתובת בבתא מיהודה בן אלעזר

תגובהדורך בענקעל » דאנארשטאג יולי 26, 2018 7:19 pm

די צענטע פאפירוס, איז די כתובה פון בבתא'ס צווייטע מאן 'יהודה בן אלעזר כתשיון', מיט וועם זי האט חתונה געהאט נאכדעם וואס איהר ערשטע מאן ישוע איז געשטארבן. עס איז געווען א שטר מקושר אבער די אויבערשטע טייל די חלק מקושר איז נישט איבערגעבליבן. די כתובה האט ווייזטאויס געהאט א ספעציעלע חשיבות ביי בבתא, ווייל עס איז נישט געווען גרופירט צווישן די אנדערע פאפירוסן, נאר באזונדער איינגעדרייט און ספעציעל פארבונדן.

פארבינדענערהייט האט מען געקענט אריבער לייענען צווישן די שטריק " ٠٠٠٠٠٠ לבבתא ברת שמעון על יהודה בר אלעזר". פון די ליידיגע טייל אויפן פאפיר צווישן די ווארט 'בבתא' און 'ברת', זעהט מען אז דאס איז ווייזט אויס געווארן צוגעשריבן נאכ'ן ווערן איינגעדרייט און צוגעבונדן. די ליידיגע טייל איז וואו עס איז געווען די געווען קנופ.

די יאהר ווען עס איז געשריבן געווארן איז נישט איבערגעליבן, אבער פון א שפעטערע דאקומענט, וואו יהודה דינט אלס אפוטרופוס פאר בבתא, זעהט מען אז אין יאהר ג'תתפ"ה זענען זיי שוין געווען חתונה געהאט. ווידער איז דא צו די שריפט פון די כתובה, השוואת צו יהודה'ס שריפט אין אראמיש פון שפעטערע גריכישע דאקומענטן.

יהודה איז מקדש בבתא "כדין משה ויהודאי" (כתובות פרק ד הלכה ח)

די ווערט פון די כתובה איז פיהר הונדערט זוז, וואס קומט אויס צו הונדערט סלעים. עס איז דא א מיינונג אז דאס איז צוליב די תקנת חז"ל וואס ווערט דערמאנט אויף עטליכע פלעצער (כתובות פרק א משנה ב) "בתולה כתובתה מאתים ואלמנה מנה".

ווי אנדערע זאגן מוז דאס נישט זיין, ווייל חז"ל רעדן דווקא פון הונדערט זוז וואס איז פינעף און צוואנציג סלעים. לויט דעם איז בבתא'ס כתובה ווערט געווען פיר מאהל מער פון די תקנת חז"ל. די תקנה איז אויף די מינימום וואו מען זעהט לויט ר' מאיר. עס האט געמעגט זיין מער.

פון וויפיל עס איז לייענבאר זעהט מען אז די כתובה האט געהאט אין זיך אלע תנאי בית דין אויסגערעכנט אין מסכת כתובות פרק ד פון משנה ז ביז משנה יב.

יהודה שרייבט פאר בבתא אין די כתובה,
"ואם אנה אהך לבית עלמי קדמך, תהוין יתבא, ומתזנן, מן ביתי מן נכסי, עד זמן די יצבון ירתי למנתן לך כסף כתבתך". (ואם אני אלך לבית עולמי לפניך, תהיה יושבת וניזונת מן ביתי ומן נכסי, "עד זמן שירצה היורשים ליתן לך כסף כתובתך".)

אויף די תנאי בי"ד, שטייט אין משנה י"ב אז די מענטשן פון ירושלים און פון גליל, האבן נישט צוגעלייגט די ווערטער "עד זמן שירצה היורשים ליתן לך כתבתך", וואס אזוי האט די אלמנה געקענט וואוינען מיט די יורשים און נעמען די כתובה ווען 'זי' וויל, נאר אין די שטאט יהודה האט מען צוגעלייגט די ווערטער. אויף וואס עס שטייט אין ירושלמי, "אנשי הגליל חסו על כבודן ולא חסו על ממונן, אנשי יהודה חסו על ממונן ולא חסו על כבודן".

דער רמב"ם פסק'נט "ואין הלכה כאנשי יהודה". אבער אין גמרא איז דא א מחלוקה: "רב אמר הלכה כאנשי יהודה, ושמואל אמר הלכה כאנשי גליל". אויף וואס די גמרא איז מציין: "בבל וכל פרוודהא (כרכים הסמוכים לה) נהוג כרב, נהרדעא וכל פרוודהא נהוג כשמואל".

פון די כתובה זעהן מיר אז יהודה וואס קומט פון 'עין גדי' און בבתא וואס קומט פון די שטאט 'מחוזא' וואס איז נעבן צוער, וואס ביידע זענען נענטער צו יהודה, האבן זיך געפירט לויט רב - ווי די אנשי יהודה. די גמרא פארציילט באלד דערנאך איבער א פרוי פון די שטאט מחוזא וואס איז נעבן 'בבל':
"ההיא 'בת מחוזא', דהות נסיבא לנהרדעא, אתו לקמיה דרב נחמן. שמעה לקלה, דבת מחוזא היא. אמר להו, בבל וכל פרוודהא נהוג כרב. אמרו ליה, והא לנהרדעא נסיבא. אמר להו, אי הכי נהרדעא וכל פרוודהא נהוג כשמואל. ועד היכא נהרדעא, עד היכא דסגי קבא דנהרדעא".

כתובת בבתא, חבר 10, קשור ומגולגל כפי נמצא בארכיון.jpg
כתובת בבתא, חבר 10, קשור ומגולגל כפי נמצא בארכיון.jpg (138.8 KiB) געזעהן 1316 מאל
5-6HEV 10r.jpg
5-6HEV 10r.jpg (158.2 KiB) געזעהן 1316 מאל

5-6HEV 10v.jpg
5-6HEV 10v.jpg (90.75 KiB) געזעהן 1316 מאל
[בת]ל֗תא בא֗ד֗ר על הפטית[٠٠ ٠٠٠
[٠٠٠ ٠٠]קפּ֗ ש[٠٠٠٠٠
[٠٠٠ ]א֗נ֗ת֗ ּ[٠٠٠٠٠
[٠٠٠ מן עי]נ֗גד֗[י ٠٠٠٠٠ [תהוין לי
לאנת[ה כדי]ן מו֗שה ויה[ו]דאי ו[זאנ]נה לך ומ[כס]ך ובכ֗ת֗ב֗ת֗ך אע֗ל֗ך
וקים {ע}לך ע֗לי כסף זוזין ארבע מא֗ה֗ מ֗ה אנון צ[ו]רין מאה מה די
תצבא למשב ולמס[ח]נ֗ה מן פ֗ר֗נ֗ה עם דין לחמך וכסותך ופ֗ר֗שך
מזון אנתה ברת חורין די שו֗ם כסף זו[ז]ין[ א]ר֗ב֗ע֗ מאה די ה֗י֗מון סלעין
מאה מ{א֗}ה די תצב[י]ן למשב ולמ[סחנה מן פ]ר֗ן עם דין[ לחמ]ך֗ ו֗פ֗רשך
וכסתך כ^א^נתה ברת חורין ואם תשבת֗א֗י֗ א֗פ֗ר֗קנך מן ביתי מן נכסי
[ואתי]בנך לי לאנתה֗[ ו]כתב[ת]ך קימא עלי כא֗ש֗[٠٠ ٠٠] ٠٠[٠٠]ה֗ו כמלּ[٠٠
[٠٠٠٠٠] ּב֗[٠٠٠٠٠
[٠٠٠][٠٠ ٠٠٠ּ]ך֗[ ٠٠٠ּ]ן֗[ ٠٠٠ בנ]ן֗
נק[ב]ן[ ת]הוא יתבא ומתזנן מן ביתי ומן [נכסי עד ]זמן די י֗ת֗[נסב]ן֗ ל֗ב֗עלין ואם
{ואם} אנה א֗ה֗ך ל֗ב֗[ית] עלמי קדמך תה[וי]ן [י]ת֗ב֗א֗ ומתזנן מן ביתי מן נכסי
[עד ז]מן די יצבון י֗[רת]י֗ למנת֗ן֗ לך כס֗ף֗ כתבתך ו֗ב֗כל זמן ד[י ת]מר לי
[אחלף] ל[ך שטרא דנה כדי חזה כל נכסין דאית לי ודי אקנא
אחראין וערבין לכתובתך ואנא יהודה קי]ם עלי א[נה כול די על] כתב

[יהודה בר אלעזר על נפש]ה כתבה
[٠٠٠
[בב]תא֗ [ברת ]שמ[עון] על נפש֗ה֗
[٠٠٠] ּאל[٠٠ ٠٠]א֗לו בר[ ٠٠٠ּ]ם֗ מ֗מ֗ר֗[ה
ת֗ו֗מ֗א֗ בר שמעון שׂ[ה]ד
[٠٠٠ בר שׂ[הד
[٠٠٠ ٠٠٠]ר֗[٠٠ ٠٠٠
[٠٠٠] אלעז֗[ר ٠٠٠
[٠٠٠

[٠٠]٠٠[٠٠ ]ל֗בבתה [ב]ר֗ת שמ֗עון על י֗ה֗ו֗ד֗ה֗ ב֗ר אלעזר


בשלשה באדר, בהפטית של ٠٠ ٠٠٠ ٠٠٠ ٠٠ ٠٠٠ ٠٠, את, ٠٠٠٠٠٠٠٠(אמר יהודה בן אלעזר מן עין גדי, לבבתא בת שמעון מן מחוזא, לכשתיכנסי לביתי\לחופה) תהיה לי לאשה כדת משה ויהודה. ואפרנס לך ומלבש לך, ובכתובתך אכניסך (לביתי). ואני חייב לך ארבע מאות זוזים כסף, שהם מאה צורים, מה שתרצה לקחת ולהחזיק מן הכתובה, עם דין לחמך, כסותך, ופרשך, מזון לאשה בת חורין, או דמי מאה זוזים כסף שהם מאה סלעים, מה שתרצה לקח ולהחזיק מן הכתובה, עם דין לחמך ופרשך וכסותך, כאשה בת חורין. ואם תשבי אגאלך מן ביתי ומן נכסי ואחזירך לי לאשה ואני חייב לך כסף כתובתך. בנות נקבות יהיו יושבות וניזונות מן ביתי ומן נכסי עד זמן שיינשאו לבעלים. ואם אני אלך לבית עולמי לפניך, תהיה יושבת וניזונת מן ביתי ומן נכסי, עד זמן שירצה היורשים ליתן לך כסף כתובתך. ובכל זמן שאומר לך אחליף לך שטר זה כראוי. כל הנכסים שיש לי ושארכוש, אחראים וערבים לכסף כתובתך. ואני יהודה בן אלעזר, תקף עלי אני כל מה שכתוב לעיל.

יהודה בן אלעזר לעצמו כתבו
בבתא בת שמעון לעצמה
٠٠٠ אל٠٠٠אלו٠٠٠ בן ٠٠٠ם מאמרה
תומא בן שמעון עד
٠٠٠٠٠٠ בן יהוחנן עד
٠٠٠٠٠٠ ר٠٠٠٠٠٠
٠٠٠ אלעזר ٠٠٠٠

٠٠٠٠٠٠ לבבתא בת שמעון על יהודה בן אלעזר.

בילד

אוועטאר
בענקעל
שר האלפיים
תגובות: 2754
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 25, 2015 11:30 am

שטר משכנתא

תגובהדורך בענקעל » דינסטאג אוגוסט 14, 2018 12:30 pm

די עלעווטע שטר איז פון ה' אייר ג'תתנ"ד (may 6 124 ce). אין די קאנסול פון 'מאניוס אקיליוס גלבריו' און 'גאיוס בלסיוס פלאקוס טורקוואטוס טבאניאנוס'.

עס איז געשריבן געווארן בלויז אין די גריכישע שפראך. עס איז א שטר מקושר, אויף א פעלד וואס יהודה בן אלעזר, בבתא'ס צווייטע מאן, פאר'משכונ'ט אויף א הלוואה פון א רוימישע גענעראל.

אויסער זיין ערשטע ווייב 'מרים', איז יהודה חתונה געהאט (אדער האלט פארן חתונה האבן) צו 'בבתא' און נויטיגט זיך אין א סומע געלט. צווישן אלע מענטשן פון זיין היימשטאט עין-גדי, ווענדט ער זיך צו א רוימישע גענעראל 'מאגוניוס וואלענס' און בארגט זעכציג דינרים פאר א צייט פון ווייניגער פון אכט מאנאטן. אלס א פארזיכערונג אויף די הלוואה טוט יהודה פאר'משכונ'ען א חצר וואס געהערט צו זיין טאטע'ן 'אלעזר כתושיון', אויף וואס יהודה האט די רעכטן דערויף צו טוהן דערמיט געשעפטן. פון א דאקומענט שפעטער וועט מען זעהן אז יהודה איז אין א שפעטערדיגע דאטום דער אייגנעטומער פון אט די פעלד.

די שטר וואס בבתא האט געהאלטן אין אירע ארכיוון, איז ווייזט אויס א איבערגעשריבענע שטר פון די אריגינעלע אראמישע שטר, ווייל צום סוף שטייט אן איבערזעצונג אין גריכיש אויף יהודה'ס הודאה.

דער מלווה, גענעראל 'מאגוניוס וואלענס' פון עין גדי, האט אנגעפירט א 'קאוהאורס'. דאס איז געווען א רוימישע באטאליאן פון ארום טויזענט באוואפנטע זעלנער. ער ווערט אנגערופן א 'קנטוריון' ('ἑκατοντάρχῳ' 'centurion') , וואס איז געווען אין די רוימישע ארמיי א 'שר מאה'. די ווארט געפינט מען אין 'ספרי' און אין 'ילקוט' אין פרשת האזינו קאפיטל לב פסוק יד אויף "בני בשן": "אלו קינטרינים שמכינים מבין שניהם" [הערוך: צ"ל שמשיכין והוא נגיד על המאות אצל הרומיים... והיה זמורה בידם לענוש עוברי פקודתם]. [הערוך (בשם ספר קורות למלכות רומי): מכנה את הקנטורינים, בני אכזר. ולכן הטיב דרש 'בני בשן', מפעל בשן. כלומר שנושכין. וזה הוא שמושכין מבין שניהם. ר"ל בחזקה אוחזין ומושכין רכוש של המון]. גם בתוספתא סוטה פרק א' טו הלכה ג "לאחד שסרח בעיר... מסרוהו לקטרין".

אין די חלק מקושר זענען עטליכע ווערטער אויסגעשטראכן און צוגעשריבן אן אנדערע ווארט אנשטאט. צום ביישפיל, ביי די סכום הלוואה האט מען בעפאר געשריבן 'פערציג', עס אויסגעשטראכן און געשריבן העכער דעם 'זעכציג'.

די הלוואה איז 'זעכציג דינרים' וואס אינעם שטר איז דאס גערעכנט צו 'פופצן סטאטרים'. א 'סטאטר' ('stater' 'στατῆρες'), איז א סארט רוימישע מטבע וואס ווערט עטליכע מאהל דערמאנט אין לשון חז"ל: 'אסתירא' 'אסתירי' 'איסטראות'. די מטבע איז שוין געווען באנוצט אין די צייטן פון בית ראשון, וואס מען אנגעהויבן צו פראדוצירן אין א גריכישע שטאט מיטן נאמען 'איסטרוס'.

די חצר וואס יהודה טוט פאר'משכונ'ען גרעניצט זיך אויף צפון זייט מיט א מיליטערישע באזע וואס ווערט אנגערופן אינעם שטר 'πραισί̣δ̣ιο̣ν', 'praesidium'. בלשון חז"ל אין מסכתות תענית און גיטין, ווערט דאס אנגערופן 'פרוזדאות'. "והושיבו פרוזדאות (רש"י: שומרים) על הדרכים כדרך שהושיב ירבעם בן נבט על הדרכים שלא יעלו ישראל לרגל...".
די זעלבע בחינה טייטשט דער תרגום אין קהלת ג אויף פסוק יא:"ומני פרזדוון על שבילא ופסקו עולי רגלאין...".

א 'משכנתא' ווערט אנגערופן אינעם שטר 'ὑποθήκῃ', 'hypothec'. אין לשון חז"ל ווערט דאס עטליכע מאל אנגערופן 'אפותיקי'.

בילד
5-6Hev 11 signatures.jpg
5-6Hev 11 signatures.jpg (124.09 KiB) געזעהן 967 מאל

5-6Hev 11 tied.jpg
5-6Hev 11 tied.jpg (148.62 KiB) געזעהן 967 מאל

5-6Hev 11.jpg
5-6Hev 11.jpg (217.33 KiB) געזעהן 967 מאל


בהקונסול של מאניוס אקיליוס גלבריו, ושל טורקוואטוס טבאניאנוס, יום אחד לפני הנונה של מאי, בעין גדי כפר האדון הקיסר, יהודה בן אלעזר כתושיון עינגדני, אל מאגוניוס וואלנס, קנטוריון של קוהורטה הראשון, מגדוד האלף התראקי, שלום. מודה אני, שקבלתי וחייב לך בהלוואה, ארבעים ששים דינר של כסף צורי, שהם חמש עשרה סטאטרים, על משכנתא של זית ... החצר בעין גדי שיש לאלעזר כתושיון אבי, שאני אפוטרופוס למשכנתו ולהשכירו מאת אלעזר הנזכר. השכנים של החצר הנזכר הם: במזרח המחנה והשטח של ישוע בן מנדרון, במערב המחנה והמפעל של אלעזר אבי הנזכר, בדרום השוק והשטח של שמעון בן מתתיהו, בצפון רחוב ותחנת צבאי, שהכסף אני אפרע לך בקלנדס של ינואר באותו השנה הבאה בקונסוליה הנזכר, והריבית מהלוואה הנזכר, אני אמסור לך מדי חודש בקצב של דינר אחד למאה דינרים לחודש. אם אני לא אשלם לך בתוך גבולות זמן מסיומים כפי שנכתב, תצדק לרכוש, להשתמש, למכור, לניהול, המשכון הנזכר בלא (התנגדות). וזכות הביצוע הן עלי והן על כל רכישות בכל מקום מן אלעזר אבי, הן אלה שרכשנו, והן אלה שאנו לרכוש, יהיו זמינים הן לך והן לנציגך, ולכל אדם המציג בחוקי, מסמך זה על ידך או בשבילך, ממשיך תוקף בכל אופן המיסוד את מהליכים יבחר. החכירה שחכרתי לך, בתוקף. תרגום: אני, יהודה בן אלעזר כתושיון .... משכן לפי תנאים הנזכר ... נכתב על ידי יוסטינוס.

גאיוס יוליוס פרוקלוס
קאליוס בן גאנוס עד
אונזימוס בן איאן... עד
ג'אן בן ....וס עד
יוסף בן ז...וס עד
שמעון בן שמעון עד
תיאודור בן ....וס עד




ἐπὶ ὑπάτων Μανείου Ἀκειλίου Γλαβρίωνος καὶ Τορκουάτου Θη̣β̣ανιανοῦ πρ̣[ὸ] μ̣ιᾶς νωνῶν̣ Μ̣α̣ίων ἐν Ἐνγαδοῖς κώμῃ κυρίου Καίσαρος,
Ἰούδας Ἐλαζάρου Χθουσίωνος Ἐνγαδηνὸς Μαγωνίῳ Οὐά[λ]εντι (ἑκατοντάρ)χ(ῳ) σπείρ̣η̣ς πρώ̣της μειλιαρία̣ς̣ Θρᾳκῶν χαίρειν· ὁμολογῶ ἔχειν καὶ ὀφείλειν σοι ἐν δάνει ἀργυρίου Τυρίου δηνάρια τεσσαράκοντα ἑξήκοντα, ο̣ἵ̣ ε̣ἰσιν σ̣τατῆρ̣ες δεκ̣[α]π̣έντε , ἐπὶ ὑποθήκῃ τ̣ῇ̣ ὑπαρχούσῃ ἐλα(ίᾳ …) αὐλῇ
Ἐλαζάρῳ Χθουσιωνος πατρί μου ἧς ἔχω ἐπιτροπὴν ὑποτιθέναι κα[ὶ ἐγ]μισθο[ῦν πα]ρ̣ὰ τοῦ αὐτοῦ Ἐλαζά[ρο]υ̣, ἧς αὐλῆς γείτονες ἀπὸ ἀνα̣-
τολῶν σκηναὶ καὶ Ἰησοῦς Μανδρ̣ῶνο̣ς, δύσεος σκηναὶ καὶ ἐργαστ̣ή̣[ρ]ι̣ο̣[ν] τ̣ο̣ῦ̣ α̣ὐτ̣[οῦ Ἐλαζάρου] π̣ατρό̣[ς μο]υ̣, ν̣ό̣[του] ἀγορὰ καὶ Σίμων
Μαθθαίου, βορ[ρᾶ] ὁδὸς καὶ πραισίδιον, ὃ ἀργύριον ἀποδώσω σοι κα[λ]άνδαις Ἰανα[ουαρίαι]ς τοῦ τό[κου τ]οῦ αὐτοῦ ἔτους, τὸν δὲ τό-
κον χορηγήσω σοι τοῦ αὐτοῦ ἀργυρίου κατὰ μῆνα ὡς τῶν ρ’ δηνα[ρ]ων δηναρο[ν ἕ]ν, καὶ ἐάν σοι [μ]ὴ ἀποδώσω τῇ ὡρισμένῃ
προ[θ]ε̣σ̣μ̣ίᾳ καθὼς προγέγραπται τ[ὸ δίκα]ι̣ον ἔσ̣[ται] σοι κτᾶσθ̣[αι χ]ρ̣ᾶσθ̣α̣ι̣ π[ωλ]ε̣ῖ̣ν̣ διο̣[ικεῖν τὴ]ν αὐτὴν ὑποθήκην χω̣ρ[ὶς]
̣[ ̣] ̣ ̣ ̣ ̣ κ̣[αὶ ἡ] π̣ρ̣ᾶ̣ξ[ις ἔσται σο]ι κα̣[ὶ τ]ῷ [π]α̣ρ̣ά̣ σο̣υ καὶ [ἄλλῳ παντί τῷ δι]ά σου ἢ ὑπέρ σου̣ κ̣[υρίως]
10τοῦτο τ[ὸ] γράμμα προφέροντι, ἔκ τε ἐμοῦ καὶ ἐκ τῶν ὑπα̣ρχόντων̣ [μου πάντῃ] πάν[των] ὧν κέκτημαι κ̣α̣ὶ̣ ῶ̣̣̔ ἐ̣ὰ̣ν̣
ἐπικ̣τ̣ήσω̣μαι, πράσσοντι κυρίως, τρόπῳ ᾧ ἂν αἱρ̣ῆ̣τ̣αι ὁ π̣ρ̣άσσω̣[ν.

ἐπ̣ὶ ὑ̣[πάτ]ω̣ν Μανείο̣υ Ἀκειλίου Γλαβρίωνος̣ κα̣ὶ Τορκουά[του Θ]η̣βανιανο[ῦ πρὸ] μ̣ιᾶς νων̣ῶ̣ν Μαίω[ν]
ἐν Ἐνγαδοῖς κώμῃ κυρίου Καίσαρος, Ἰούδας Ἐλ̣[αζ]ά̣ρ̣ο̣υ̣ Χθο̣υ̣[σίω]ν̣ος̣ Ἐ[ν]γ̣αδηνὸς Μαγωνίῳ
Οὐά̣λ̣εντι (ἑκατοντάρ)χ(ῳ) σπείρης πρώτης μειλιαρίας Θρᾳκῶν χ[αί]ρε̣ι̣ν· ὁμ̣ο̣λ̣ο̣γ̣ῶ ἔ̣χειν καὶ ὀφείλειν
σοι ἐν δάνει ἀργυρίου Τυρίου δηνάρια ἑξήκοντα , οἵ εἰσι̣ν̣ [σ]τ̣α̣τ̣ῆ̣ρες δεκα̣πέντε , ἐπὶ ὑπο-
θήκῃ τῇ ὑπαρχούσῃ αὐλῇ ἐν Ἐνγαδοῖς Ἐλαζάρῳ Χθου̣σιω̣ν̣ο̣ς̣ π̣α̣τ̣ρί μ̣ου̣ ἧς ἔχω ἐπιτ̣ρ̣ο̣-
πὴν̣ ὑ̣πο̣τιθέ̣[ν]αι καὶ ἐγμισθοιν παρὰ τοῦ αὐτοῦ Ἐλα̣[ζάρο]υ̣, ἧς αὐλῆ̣ς γείτ̣[ο]ν̣ες ἀπὸ ἀνα-
τ[ο]λ̣ῶ̣ν σκ̣ηναὶ καὶ Ἰησοῦς Μαν̣δ[ρ]ῶ̣ν̣ο̣ς̣, δύσεος σκη̣ν̣[αὶ καὶ] ἐ̣ρ̣γασ̣τ̣ήριον τοῦ αὐτοῦ Ἐλαζάρ<ο>υ
πατρός μου, νότου ἀγορὰ καὶ Σ[ί]μ̣ω̣ν Μαθθ̣αίου, βο̣ρ̣[ρᾶ ὁ]δὸς [καὶ πρ]α[ισ]ί̣δ̣[ι]ο̣ν, ὃ ἀργύριον
ἀποδ̣ώσω σοι κ̣αλάνδαις Ἰαναουαρία̣ις τῷ αὐτῷ ἔτει̣ [τῆς] α̣ὐτῆς̣ ὑ̣π̣α̣τ̣είας, τὸν δὲ τόκον
χορηγήσω σοι τοῦ αὐτοῦ ἀργυρίου κα̣τ̣ὰ μῆνα ὡς τ̣ῶ[ν] ἑκατὸν δ̣η̣[να]ρων δ[η]ν̣αρον
ἕν κατὰ μῆνα. ἐὰν δέ σο̣ι μ̣[ὴ ἀποδώσω τ]ῇ̣ [ὡρισμένῃ προθεσμίᾳ κα]θ̣ὼ̣ς̣ προ[γ]έ̣γρα-
[πται τὸ δ]ί̣[καιο]ν̣ ἔσ[ται σοι κτᾶσθαι χρᾶσθαι πωλεῖν διοικεῖν τὴν αὐτὴν ὑποθ]ή̣κ̣η̣[ν]
[… χ]ωρ[ὶς …]
[…]ς, [καὶ ἡ πρᾶξις ἔσται σοι καὶ τῷ παρά σου κ]α̣ὶ ἄ̣λλῳ̣ π̣α̣ν̣[τὶ] τῷ διά
[σο]υ̣ ἢ ὑ̣[πέρ σο]υ̣ κυ̣ρί̣ως̣ τ̣[οῦτο τὸ γράμμα προφέροντι, ἔκ τε ἐ]μοῦ καὶ ἐκ τῶν Ἐλαζάρου̣
πατρός μου ὑ̣παρχ̣[ό]ν̣τω̣ν̣ [πάντῃ] π̣ά̣[ν]τ̣ω̣[ν], ῶ̣[ν κεκτήμεθα] κ̣α̣[ὶ ὧν ἐ]ὰ̣ν̣ ἐπικτησώ-
μ̣ε̣θ̣α̣, [π]ρ̣ά̣[σ]σ̣ο̣ν̣τι κ̣υ̣ρ̣[ί]ως, τ̣ρόπ̣ῳ ὧν ἂν [αἱ]ρ̣ῆ̣[ται ὁ πράσσων, κυρ]ίας̣ τῆς μισ-
θώσεως ἧς σ̣ο[ι] ̣ ̣ ̣[ ̣ ̣ ̣]υ ἐμίσθωσ̣α̣.

ἑρμη̣νεία· Ἰ̣ο̣ύ̣δα̣ς Ἐλ[αζάρου] Χθο̣[υσίων]ος τ̣ὰ̣ α[…]μην[…]
[ ̣ ̣ ̣] ὑ̣πέθηκα ἀκ̣ολούθω[ς τοῖς προγεγρ]α̣μμ̣έ̣ν̣[οις. ἐγράφη διὰ] Ἰ̣ο̣υ̣σ̣τείν̣ο̣υ̣.


Γαῖος Ἰούλιος Π̣ρ̣οκλῆς
Κ̣αλλαῖος Ἰωάνου μάρτ(υς)
Ὠ̣ν̣ήσιμος Ἰαν ̣ ̣ ̣ου μάρτυς
Ἰωάνης ̣ ̣ ̣ ̣υ̣ μ̣ά̣ρ̣τ̣(υς)
Ἰώσηπος Σ̣αει ̣ου [μά]ρ̣τυς
Σ̣ί̣μων Σ̣[ί]μων̣ο̣[ς μάρτυς]
Θεώ̣δ̣ο̣ρ̣ος̣ υἱὸς̣ Μ[ ̣ ̣ ̣]ί̣ου μάρ(τυς)

אוועטאר
סאמעטוכע
שר מאה
תגובות: 141
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מאי 28, 2017 12:58 am

תגובהדורך סאמעטוכע » זונטאג אוגוסט 26, 2018 11:20 am

קאן איינער מאכן א פי די עף דערפון ?


צוריק צו “היימישע דזשורנאל”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 0 געסט