ספר חסד לאברהם - מעין ה - נהר כד ודע שאין לך מעין או בור מקוה מים ונהר שאין שם כמה וכמה מגולגלין לאין קץ ומספר, ולכן אין ראוי לאדם להניח פיו על הסילון לשתות רק בידיו כי יוכל א' מהם להתגלגל בו כנודע, ואז מתעבר בו נשמת הרשע ההוא, כי לפעמים ע"י איזה חטא בא לאדם איזה מקרה רע ואז מתעבר בו נשמת הרשע ומסייעו להחטיאו, וז"ס אותו מעשה דההוא רוחא דהוה בההוא מעיינא, ולכן ראוי לאדם להזהר מאד בברכתו כששותה מים מן המעין והלואי שיוכל להנצל, וגם זה נוהג בבעלי חיים, ולכן האדם ע"י אכילתו ושתייתו כמה מינים מגולגלים מתגלגלים בו בכל עת, ומי שהוא ת"ח ומכוון אכילתו בכוונה יכול להעלות ולתקן אותם המגולגלים, ובהיפך מי שאין מכוון שניזוק מהם ומחטיאים אותו חטא גדול. ודע כי המים אחר שהביאו אותו מן המעין לבית אין שום חשש כלל, ועכ"ז טוב לשפוך מעט מים קודם ששתה אפילו בבי
ספר עמק המלך - שער טז - פרק מה ודע כי כבר ביארנו כי זה הוא נוהג בבעלי חיים, ולכך האדם על ידי אכילתו ושתייתו, כמה וכמה מגולגלים מתגלגלים כן בכל עת. ומי שהוא תלמיד חכם ומכוין אכילתו בכוונה, יכול להעלות ולתקן, אותם המגולגלים, אך מי שאינו אוכל בכוונה, לא די שאינו מעלה ומתקן אותם, רק גם ניזוק מהם. ולכן תראה כמה בני אדם שעוברים עליהם כמה מאורעות קשות, ושעות רעות, וחוטאים חטא גדול עד מאוד, ונמשך להם מסוד הנזכר. ואמנם אחר שהביאו המים בבית אין שום חשש כלל, אך על כל זאת, טוב לשפוך מעט מים, קודם שישתה אפילו בהיותו בבית, ורחמנא ליצלן מכל פגעים רעים, עד עולם. וגדולים הם הצדיקים שמשיגים עיבור של צדיקים אחרים, מן עולם הבא, שמקיימים מצוה אחת, שנהגו גם הם אחר אות(ם)[ה] המצוה, לרדוף בזמניהם:
שער המצות - פרשת עקב ונחזור לענין ראשון כי הנה מורי ז"ל בלכתו בדרך והיה שותה מים ממעין ובור מקוה מים היה מביט ומכוין בשתייתו עד שבכח כוונתו היה מגרש ודוחה משם אותו הרוח או הנפש המגולגלת שם. ואחר כך שותה מן המים ההם. ואח"כ היה הרוח ההוא חוזר למקומו וכמו שכתבנו לעיל בשם מדרש תנחומא באבא יוסי כו' כי יש כח בתחתונים לגרש את הרוחות רעות. ולכן היה מורי ז"ל מזהיר אותנו מאד שלא נשתה המים ההם בפה. ר"ל שלא יניח האדם פיו על המעיין עצמו וישתה אבל בלכתו למעיין ישהה מעט כל שהוא ואח"כ יקח המים בחפניו וישים בפיו. ואמנם אחר שכבר נעקרו מים מן המעיין או הבור והובאו לבית אין חשש כלל לשתות מהם. ועכ"ז טוב הוא לשפוך מעט מים קודם שישתה וכנזכר במסכת חולין דק"ה בבי רב פפא בבההוא עובדא דיוסף שיצא ואלו הם הכוונות שיכוין בברכת המים.
קלאָצקאָפּ האט געשריבן:איז די קפידא דוקא ביי וואסער?
די קפידא איז נאר ביי וואסער. אין דרכי חיים ושלום שטייט אבער אז דער מנחת אלעזר פלעגט יא אראפגיסן פון יעדע סארט משקה. אבער אין שולחן ערוך הרב הלכות בריאת הגוף והנפש שטייט אז דאס איז נאר ביי וואסער.