פרישע חשש תקרובת ע"ז אין שייטלעך
די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד
דא האט איר אין טעקסט
אודות חשש איסור ע"ז בפאות נוכריות בזמננו
א. אודות הפאות הבאות מבתי הע"ז שבהודו, כבר נמנו וגמרו רבותינו גדולי הדור ובראשם מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל שדינם כדין
תקרובת ע"ז. ורבינו זי"ע שמע היטב כל טענות המפקפקין בזה בע"פ ובכתב, ועמד בתוקף על כך והשיב להם תשובות ניצחות במכתבו
שנדפס בקובץ תשובות ח"ג סי' קי"ח.
וכבר התריע ע"ז מו"ר הראב"ד דירושלים עיה"ק הגאון הגדול הגר"מ שטרנבוך שליט"א בתשובות והנהגות ח"ה סי' ר"ס רס"א –
באלו המקילין בפסק זה.
ב. דעת רבינו זצ"ל מבוארת היטב בתשובתו שם דאפילו אם היה הרוב לא מהודו, אין לסמוך בזה על רוב כדי להקל. זאת מאחר
דהרוב הניכר של השערות של הפאות באות מבתי הע"ז שם.
ג. גם ביאר היטב שם דגם כשהרוב שלא מהודו הדבר אסור משום קבוע, ע"פ ה'דברי חיים' ח"ב סי' נ"ג דבישראל המזמין מהגוי דינו
כנמצא ביד ישראל והוי קבוע. ]ראה באורך בגלאט י"ב במאמרנו בענין חשש ערלה בפירות שבשוק[.
גם יש לדון דאף הגוי מצווה בע"ז ובהנאה מתקרובת ע"ז ובביעורה, ומבואר בקצוה"ח סי' רצ"ב סק"ב דבאיסור שנוגע לגוי כגזל לא
אמרי' נמצא ביד נכרי אלא הוי קבוע. וכ"כ בגליון מהרש"א סי' ק"י לגבי איסור אבר מן החי דבן נח מצווה ע"ז. ואף שהמנ"ח סי' תל"ו כ'
דאין הגוי מצווה כבר הביא ה"צפנת פענח" ריש הל' ע"ז דהדבר מפורש ברמב"ם פ"ח ממלכים ה"ט "עד שיכפרו בע"ז ויאבדו את כל
מקומותיה ויקבלו שאר המצות שנצטוו בני נח, שכל עכו"ם שלא קבל מצות שנצטוו בני נח הורגין אותו אם ישנו תחת ידינו". וכ"כ
בחשוקי חמד ע"ז דף נ. בשם רבינו הגרח"ק שליט"א דאף הגוי מצווה על איבודה.
וכן לענין תקרובת ע"ז, אף דהמנ"ח סי' תכ"ו כ' דאינו מצווה, מ"מ בחי' הרמב"ן סוף ע"ז ]השלמות לדף נט:[ וכן בחי' הר"ן ע"ז נט:
מפורש דבן נח מצווה ע"ז וז"ל: "אבל כשנסכו לע"ז ממש מחייב בתשלומין דמקלא קלייה כיון דאסיק עלי' שמא דע"ז ואסריה בין
לדידיה בין לאחרים שאיסורה של ע"ז אף בבני נח הוא נוהג". עכ"ל.
ועי' גם תשו' לבושי מרדכי בליקוטי תשו' סי' מ"ד שכיון לזה. ]ובזה אף להנתיבות סי' רצב שכ' דבגזל אינו מצווה על השבה, מ"מ כאן הרי מצווה על
ביעורה וכדצידד בגבו"א חגיגה יג. שהגוי מצווה על לא ידבק בידך[. ולפי"ז ברור דהוי קבוע דהאיסור מתחיל כבר אצל הגוי, ]ולא שייך לומר דהגוי מכיר את
האיסור, דהרי אינו מכיר מהו השער דתקרובת ע"ז[ ואין מקום בזה לרוב כלל.
ד. וע"פ כל הנ"ל אין מקום להתיר כלל כל סוגי הפאות הניקנות על סמך רוב או על סמך אומדנא קלושה של מחירי הפאות דעדין לא
יצאנו מחשש שער ע"ז או תערובתו.
ה. והנה זכינו שיש התעוררות כעת בבנות ישראל להתרחק מחשש שער תקרובת עבודה זרה, ובכלל, גם אם אינו עבודה זרה ממש,
הוא דבר מאוס ביותר לקנות שער נשים טמאות, ולחובשן על הראש ולהכניסן לבית שיש בו תורה ויראת שמים. וידוע דמרן בעל
ה'שבט הלוי' זצ"ל היה אומר דגם אם אינו ע"ז, הוא מאוס ביותר וריח ע"ז יש בו, ואין להכניסו לבית, ובוודאי לא על ראש האשה כי זה
גורם הרבה היזקות לה ולביתה.
ו. כמו כן, היה דעת רבינו זצ"ל דאף הנוהגות לילך עם פאה, זהו בתנאי שתהא הפאה צנועה מאד. )אמנם במקום שמנהג הוריו לילך עם מטפחת על זה
אמר רבינו שגם הילדים מחויבים ב"אל תיטוש"(. אבל הפאות הארוכות והפרועות והמתפשטות לצדדים אסרם רבינו זצ"ל עם כל גדולי ישראל עוד
לפני כשלושים שנה ]"קריאה נאמנה" אדר תשמ"ז[ כשהיה מדובר על פאות ארוכות מעט מתחת הצוואר. ואוי לנו שיותר מתשעים אחוז
מהפאות כבר עברו גבול זה ופשה הנגף שהולכות עם פאות ארוכות הרבה ומתפשטות בצידי הראש, דבר שלא עלה על דעת מאן דהוא
להתירו. וכבר התריע ע"ז רבינו הראב"ד דירושלים עיה"ק שליט"א במכתבו דפאות כאלו אסורות משום פריצות, ובוודאי שאינן מהוות
כיסוי הראש ודינן כשער באשה ערווה.
ז. למותר לומר דידוע דעת רבינו מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל, דאף לדעת המתירים בפאה מ"מ עדיף לילך במטפחת, כמנהג נשות
ישראל הצנועות מקדמת דנא, והיה מברך מעומק הלב כל אשה ששינתה למטפחת, ובעיני ראיתי איך רבינו השפיע על בעל נכה שרצה
שאשתו תלך עם פאה, והרעיף עליו רוב ברכות ובלבד שלא תלך עם פאה.
ובודאי זכות עצומה היא לכל אשה אשר תמאס בכל ההיתרים הללו ותלך בדרכי אמותינו הצנועות בחבישת מטפחת המכסה כל
הראש, וכבר עודדו מאד רבותינו גדולי ישראל על כך, במכתבם )מתאריך טבת תשנ"ו( ובראשם מרן הגרמ"י ליפקוביץ זצ"ל, מרן הגר"ש
ואזנר זצ"ל, ומרן הגרמ"י הגר זצ"ל ]האדמו"ר מויזניץ[ )ראה ספר משבצות זהב לבושה עמ' קנד'(, וז"ל "המחזקים ומברכים את הנשים שחזרו
למנהג ישראל מקדמת דנא לכסות ראשן במטפחת ולא בפאה נכרית לצאת דעת כל הפוסקים" ובזכות נשים צדקניות נגאלו ובזכותן
עתידין להיגאל במהרה בימינו אמן.
וע"ז באתי עה"ח
משה מרדכי קרפ
אודות חשש איסור ע"ז בפאות נוכריות בזמננו
א. אודות הפאות הבאות מבתי הע"ז שבהודו, כבר נמנו וגמרו רבותינו גדולי הדור ובראשם מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל שדינם כדין
תקרובת ע"ז. ורבינו זי"ע שמע היטב כל טענות המפקפקין בזה בע"פ ובכתב, ועמד בתוקף על כך והשיב להם תשובות ניצחות במכתבו
שנדפס בקובץ תשובות ח"ג סי' קי"ח.
וכבר התריע ע"ז מו"ר הראב"ד דירושלים עיה"ק הגאון הגדול הגר"מ שטרנבוך שליט"א בתשובות והנהגות ח"ה סי' ר"ס רס"א –
באלו המקילין בפסק זה.
ב. דעת רבינו זצ"ל מבוארת היטב בתשובתו שם דאפילו אם היה הרוב לא מהודו, אין לסמוך בזה על רוב כדי להקל. זאת מאחר
דהרוב הניכר של השערות של הפאות באות מבתי הע"ז שם.
ג. גם ביאר היטב שם דגם כשהרוב שלא מהודו הדבר אסור משום קבוע, ע"פ ה'דברי חיים' ח"ב סי' נ"ג דבישראל המזמין מהגוי דינו
כנמצא ביד ישראל והוי קבוע. ]ראה באורך בגלאט י"ב במאמרנו בענין חשש ערלה בפירות שבשוק[.
גם יש לדון דאף הגוי מצווה בע"ז ובהנאה מתקרובת ע"ז ובביעורה, ומבואר בקצוה"ח סי' רצ"ב סק"ב דבאיסור שנוגע לגוי כגזל לא
אמרי' נמצא ביד נכרי אלא הוי קבוע. וכ"כ בגליון מהרש"א סי' ק"י לגבי איסור אבר מן החי דבן נח מצווה ע"ז. ואף שהמנ"ח סי' תל"ו כ'
דאין הגוי מצווה כבר הביא ה"צפנת פענח" ריש הל' ע"ז דהדבר מפורש ברמב"ם פ"ח ממלכים ה"ט "עד שיכפרו בע"ז ויאבדו את כל
מקומותיה ויקבלו שאר המצות שנצטוו בני נח, שכל עכו"ם שלא קבל מצות שנצטוו בני נח הורגין אותו אם ישנו תחת ידינו". וכ"כ
בחשוקי חמד ע"ז דף נ. בשם רבינו הגרח"ק שליט"א דאף הגוי מצווה על איבודה.
וכן לענין תקרובת ע"ז, אף דהמנ"ח סי' תכ"ו כ' דאינו מצווה, מ"מ בחי' הרמב"ן סוף ע"ז ]השלמות לדף נט:[ וכן בחי' הר"ן ע"ז נט:
מפורש דבן נח מצווה ע"ז וז"ל: "אבל כשנסכו לע"ז ממש מחייב בתשלומין דמקלא קלייה כיון דאסיק עלי' שמא דע"ז ואסריה בין
לדידיה בין לאחרים שאיסורה של ע"ז אף בבני נח הוא נוהג". עכ"ל.
ועי' גם תשו' לבושי מרדכי בליקוטי תשו' סי' מ"ד שכיון לזה. ]ובזה אף להנתיבות סי' רצב שכ' דבגזל אינו מצווה על השבה, מ"מ כאן הרי מצווה על
ביעורה וכדצידד בגבו"א חגיגה יג. שהגוי מצווה על לא ידבק בידך[. ולפי"ז ברור דהוי קבוע דהאיסור מתחיל כבר אצל הגוי, ]ולא שייך לומר דהגוי מכיר את
האיסור, דהרי אינו מכיר מהו השער דתקרובת ע"ז[ ואין מקום בזה לרוב כלל.
ד. וע"פ כל הנ"ל אין מקום להתיר כלל כל סוגי הפאות הניקנות על סמך רוב או על סמך אומדנא קלושה של מחירי הפאות דעדין לא
יצאנו מחשש שער ע"ז או תערובתו.
ה. והנה זכינו שיש התעוררות כעת בבנות ישראל להתרחק מחשש שער תקרובת עבודה זרה, ובכלל, גם אם אינו עבודה זרה ממש,
הוא דבר מאוס ביותר לקנות שער נשים טמאות, ולחובשן על הראש ולהכניסן לבית שיש בו תורה ויראת שמים. וידוע דמרן בעל
ה'שבט הלוי' זצ"ל היה אומר דגם אם אינו ע"ז, הוא מאוס ביותר וריח ע"ז יש בו, ואין להכניסו לבית, ובוודאי לא על ראש האשה כי זה
גורם הרבה היזקות לה ולביתה.
ו. כמו כן, היה דעת רבינו זצ"ל דאף הנוהגות לילך עם פאה, זהו בתנאי שתהא הפאה צנועה מאד. )אמנם במקום שמנהג הוריו לילך עם מטפחת על זה
אמר רבינו שגם הילדים מחויבים ב"אל תיטוש"(. אבל הפאות הארוכות והפרועות והמתפשטות לצדדים אסרם רבינו זצ"ל עם כל גדולי ישראל עוד
לפני כשלושים שנה ]"קריאה נאמנה" אדר תשמ"ז[ כשהיה מדובר על פאות ארוכות מעט מתחת הצוואר. ואוי לנו שיותר מתשעים אחוז
מהפאות כבר עברו גבול זה ופשה הנגף שהולכות עם פאות ארוכות הרבה ומתפשטות בצידי הראש, דבר שלא עלה על דעת מאן דהוא
להתירו. וכבר התריע ע"ז רבינו הראב"ד דירושלים עיה"ק שליט"א במכתבו דפאות כאלו אסורות משום פריצות, ובוודאי שאינן מהוות
כיסוי הראש ודינן כשער באשה ערווה.
ז. למותר לומר דידוע דעת רבינו מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל, דאף לדעת המתירים בפאה מ"מ עדיף לילך במטפחת, כמנהג נשות
ישראל הצנועות מקדמת דנא, והיה מברך מעומק הלב כל אשה ששינתה למטפחת, ובעיני ראיתי איך רבינו השפיע על בעל נכה שרצה
שאשתו תלך עם פאה, והרעיף עליו רוב ברכות ובלבד שלא תלך עם פאה.
ובודאי זכות עצומה היא לכל אשה אשר תמאס בכל ההיתרים הללו ותלך בדרכי אמותינו הצנועות בחבישת מטפחת המכסה כל
הראש, וכבר עודדו מאד רבותינו גדולי ישראל על כך, במכתבם )מתאריך טבת תשנ"ו( ובראשם מרן הגרמ"י ליפקוביץ זצ"ל, מרן הגר"ש
ואזנר זצ"ל, ומרן הגרמ"י הגר זצ"ל ]האדמו"ר מויזניץ[ )ראה ספר משבצות זהב לבושה עמ' קנד'(, וז"ל "המחזקים ומברכים את הנשים שחזרו
למנהג ישראל מקדמת דנא לכסות ראשן במטפחת ולא בפאה נכרית לצאת דעת כל הפוסקים" ובזכות נשים צדקניות נגאלו ובזכותן
עתידין להיגאל במהרה בימינו אמן.
וע"ז באתי עה"ח
משה מרדכי קרפ
"וְכָל הֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר לֹא נִשְׁאַר זוּלַת דַּלַּת עַם הָאָרֶץ"
א שיינער קונטרס אויף די נושא
http://xn--9dbhb7b.net/wp-content/uploa ... %D7%9C.pdf
http://xn--9dbhb7b.net/wp-content/uploa ... %D7%9C.pdf
"וְכָל הֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר לֹא נִשְׁאַר זוּלַת דַּלַּת עַם הָאָרֶץ"
הצעיר באלפי האט געשריבן:א חבר מיינע איז געווען צוויי וואכען צוריק ביי רבי משה שאול פרעגען אפאר שאלות,
אינמיטען האט איינער אריינגערופען פרעגען וועגען די שייטלעך אין ער האט געענפערט אז אויב עס איזה צניעותדיג מעג מען עס אהנטוהן, האט מיין חבר עם געפרעגט וואס איז פשט ? ילמדינו רבינו !
האט ער געזאגט אז לויט די פרטים וואס ער האט מברר געווען איז עס נישט בכלל תקרובות ע''ז, סיי עס איז נישט בפני די ע''ז אין אויך מען טוט עס להכנעה וכו' וכו' , און ממילא לדעתו דארף מען בכלל נישט קיין הכשר !
דאס איז געווען זיין דיעה אויך שנת תשס"ד, אזוי ווי נאך מורי הוראות אין אמעריקא וואס האבן געשריבן זייערע תשובות אין קובץ אור ישראל פון תשס"ד אבער דעס זענען דא גרויסע חולקים ובראשם איז געווען הרב אלישיב וואס האט אויך געהערט די עדות'ן וואס טענ'ן פארקערט און בכל זאת געפאסקנט אז נאך תקרובת ע"ז.
איך פערזענליך האב גערעדט אפאר חודשים צוריק מיט הג"ר יעקב מאיר שטערן שליט"א רב מערב בני ברק און מגדולי תלמידי הרב וואזנר, וואס איז געווען בסוד העניינים ביי הרב אלישיב בזמנו און אויך כיום הזה דורכגעטון נאכאמאל די נושא, און ער האט מיר געזאגט אז לויט די מצב יעצט קען ער נישט טרעפן קיין שום צד היתר, און זיין הוראה איז שיהא מונח, דהיינו מען מוז נישט פארברענן ווייל סאיז נאכניש 100% אסור מחמת כמה ספקות, אבער מצד שני איז אסור צו ניצן ווייל ספק ע"ז איז אסור - בפרט אז סאיז א ספק שנוטה לאיסור.
והאמת אז כיום הזה וואס מהאט מער צוטריט צו אינטערנעט וכו', האבן פארשידענע עוסקים בדבר געטראפן אז רוב מקורות וועגן האר אין גוגל צייכענען צו אז רוב שיער (עכ"פ מער ווי האלב) אין די וועלט קומט פון אינדיע.
[איך רעד לגבי המכחישים וואס זאגן אז ס'קומט נישט פון אינדיע, און נישט כלפי שיטת הגרמ"ש קליין ודעימיה וואס האלטן אז אפילו וודאי פון אינדיע איז מותר שלא כפסק ראשי פוסקי הדור האחרון בראשם הרב אלישיב והגר"ש וואזנר והגר"מ בראנסדורפר זכרונם לברכה ויבדלחט"א הראב"ד הגר"מ שטרנבוך והגר"נ קרליץ והגר"ח קניבסקי].
-
- שר האלף
- תגובות: 1692
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אקטאבער 15, 2017 2:49 pm
פעלעד האט געשריבן:הצעיר באלפי האט געשריבן:א חבר מיינע איז געווען צוויי וואכען צוריק ביי רבי משה שאול פרעגען אפאר שאלות,
אינמיטען האט איינער אריינגערופען פרעגען וועגען די שייטלעך אין ער האט געענפערט אז אויב עס איזה צניעותדיג מעג מען עס אהנטוהן, האט מיין חבר עם געפרעגט וואס איז פשט ? ילמדינו רבינו !
האט ער געזאגט אז לויט די פרטים וואס ער האט מברר געווען איז עס נישט בכלל תקרובות ע''ז, סיי עס איז נישט בפני די ע''ז אין אויך מען טוט עס להכנעה וכו' וכו' , און ממילא לדעתו דארף מען בכלל נישט קיין הכשר !
דאס איז געווען זיין דיעה אויך שנת תשס"ד, אזוי ווי נאך מורי הוראות אין אמעריקא וואס האבן געשריבן זייערע תשובות אין קובץ אור ישראל פון תשס"ד אבער דעס זענען דא גרויסע חולקים ובראשם איז געווען הרב אלישיב וואס האט אויך געהערט די עדות'ן וואס טענ'ן פארקערט און בכל זאת געפאסקנט אז נאך תקרובת ע"ז.
איך פערזענליך האב גערעדט אפאר חודשים צוריק מיט הג"ר יעקב מאיר שטערן שליט"א רב מערב בני ברק און מגדולי תלמידי הרב וואזנר, וואס איז געווען בסוד העניינים ביי הרב אלישיב בזמנו און אויך כיום הזה דורכגעטון נאכאמאל די נושא, און ער האט מיר געזאגט אז לויט די מצב יעצט קען ער נישט טרעפן קיין שום צד היתר, און זיין הוראה איז שיהא מונח, דהיינו מען מוז נישט פארברענן ווייל סאיז נאכניש 100% אסור מחמת כמה ספקות, אבער מצד שני איז אסור צו ניצן ווייל ספק ע"ז איז אסור - בפרט אז סאיז א ספק שנוטה לאיסור.
והאמת אז כיום הזה וואס מהאט מער צוטריט צו אינטערנעט וכו', האבן פארשידענע עוסקים בדבר געטראפן אז רוב מקורות וועגן האר אין גוגל צייכענען צו אז רוב שיער (עכ"פ מער ווי האלב) אין די וועלט קומט פון אינדיע.
[איך רעד לגבי המכחישים וואס זאגן אז ס'קומט נישט פון אינדיע, און נישט כלפי שיטת הגרמ"ש קליין ודעימיה וואס האלטן אז אפילו וודאי פון אינדיע איז מותר שלא כפסק ראשי פוסקי הדור האחרון בראשם הרב אלישיב והגר"ש וואזנר והגר"מ בראנסדורפר זכרונם לברכה ויבדלחט"א הראב"ד הגר"מ שטרנבוך והגר"נ קרליץ והגר"ח קניבסקי].
און פון דע וואס קומען פון אינדיע זענען אלעד פון די עבודה זרה? אדער א חלק פון זיי איז פון סתם מענטשן?
מצפים לישועה האט געשריבן:און פון דע וואס קומען פון אינדיע זענען אלעד פון די עבודה זרה? אדער א חלק פון זיי איז פון סתם מענטשן?
וויפיל סתם מענטשן מיינסטו זענען דא וואס האבן אזעלכע לאנגע האר און שערן זיך אויף זירו? בשעת וואס ביי זייערע טעמפל'ן שערן זיך א טאג צענדליגע טויזנטער א טאג!.
איך לייג דא צו זייער א שיינעם באשרייבונג אין מאמענט פון פרשת וארא וואס האט שיין ארויסגעברענגט די גאנצע נושא און מציאות מהחל ועד כלה.
קרעדיט: http://xn--9dbhb7b.net/?p=14896
-
- שר האלף
- תגובות: 1692
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אקטאבער 15, 2017 2:49 pm
פעלעד האט געשריבן:מצפים לישועה האט געשריבן:און פון דע וואס קומען פון אינדיע זענען אלעד פון די עבודה זרה? אדער א חלק פון זיי איז פון סתם מענטשן?
וויפיל סתם מענטשן מיינסטו זענען דא וואס האבן אזעלכע לאנגע האר און שערן זיך אויף זירו? בשעת וואס ביי זייערע טעמפל'ן שערן זיך א טאג צענדליגע טויזנטער א טאג!.
איך לייג דא צו זייער א שיינעם באשרייבונג אין מאמענט פון פרשת וארא וואס האט שיין ארויסגעברענגט די גאנצע נושא און מציאות מהחל ועד כלה.
קרעדיט: http://xn--9dbhb7b.net/?p=14896
פונקט ווי סאיז דא האר פון כיניע, דרום אמריקה, אירופה, אזוי איז דא הונדרעטער מיליונען ארימע אידיאנער וואס זענען גרייט זיך צו שערן פאר געלט.
אין כיכר ווערט באריכטעט אז ר'"נ קארעליץס בי"ד האט זיך אריינגעלייגט נאכצוגיין די נושא.
https://www.kikar.co.il/amp/267343
https://www.kikar.co.il/amp/267343
שמחהלע האט געשריבן:אין כיכר ווערט באריכטעט אז ר'"נ קארעליץס בי"ד האט זיך אריינגעלייגט נאכצוגיין די נושא.
https://www.kikar.co.il/amp/267343
שוין לאנג
זיי האבן שוין ארויס געגעבן פסקים און הוראות כמדומני שוין געברענגט אויבן.
-
- שר האלף
- תגובות: 1692
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אקטאבער 15, 2017 2:49 pm
פעלעד האט געשריבן:מצפים לישועה האט געשריבן:און פון דע וואס קומען פון אינדיע זענען אלעד פון די עבודה זרה? אדער א חלק פון זיי איז פון סתם מענטשן?
וויפיל סתם מענטשן מיינסטו זענען דא וואס האבן אזעלכע לאנגע האר און שערן זיך אויף זירו? בשעת וואס ביי זייערע טעמפל'ן שערן זיך א טאג צענדליגע טויזנטער א טאג!.
איך לייג דא צו זייער א שיינעם באשרייבונג אין מאמענט פון פרשת וארא וואס האט שיין ארויסגעברענגט די גאנצע נושא און מציאות מהחל ועד כלה.
קרעדיט: http://xn--9dbhb7b.net/?p=14896
די מענטשן וואס שערן אין די טעמפלען שערן זיך נאר איינמאל אין לעבן, פון די אנדערע זייט איז דא צענדליגער מיליאנען זייער ארימע מענטשן אין אינדיע וואס לאזן זיך וואקסן לאנגע האר און שערן זיך פאר געלט, יעדע פאר יאר, אזוי שרייבט הרב בעלסקי אז ער האט גיט מברר געווען אז רוב האר פון אינדיע איז נישט פון די טעמפלס.
כידוע מעת בירור הרב בעלסקי 14 יאר צוריק ביז היינט האט זיך די וועלט געטוישט, מהאט נישט געקענט דעמאלס אנקומען אזוי גרינג צי אינפארמאציע ווי היינט נאר דורך שיקן שליחים וכו', היינט איז אלעס אפן אויפן אינטערנעט און מקען האבן קשר מי סיי וועם אין די גאנצע וועלט איז נתברר געווארן אז סאך זאכן וואס די רבנים האבן זיך פארלאסט בענייני מציאות איז נישט געווען ריכטיג, דאס איז איינע פון די סיבות אז די זאך ווידער אמאל אויפגעפלאקערט.
מנין אז זיי שערן איין מאל אין לעבן? איך האב פארשטאנען אז מקען וויפיל מאל מען וויל.
מנין אז זיי שערן איין מאל אין לעבן? איך האב פארשטאנען אז מקען וויפיל מאל מען וויל.
- שמואל בארג
- שר ארבעת האלפים
- תגובות: 4026
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג פעברואר 18, 2016 6:44 pm
-
- שר האלף
- תגובות: 1692
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אקטאבער 15, 2017 2:49 pm
- שמואל בארג
- שר ארבעת האלפים
- תגובות: 4026
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג פעברואר 18, 2016 6:44 pm
אלט מאנרא האט געשריבן:שמואל בארג האט געשריבן:הגה"צ רבי שלמה לייב וויינבערגער שליט"א אבד"ק פאיע וחבר הביד"ץ דסאטמאר, איז ארויסגעקומען דער פארגאנגענעם דאנערשטאג ער"ח ניסן מיט א רוף צו מבער זיין די שטיילעך.
בכתב?
ניין, אין א דרשה ביי אן עצרת תפילה אין ביהמ"ד הגדול אין וויליאמסבורג.
מען קען עס הערן אויף 718-831-7000 איך געדענק שוין נישט וועלכע נומערן צו דרוקן.
- אלט מאנרא
- שר שלשת אלפים
- תגובות: 3613
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג מאי 30, 2016 11:37 am
- לאקאציע: צווישן גראז און ביימער
שמואל בארג האט געשריבן:אלט מאנרא האט געשריבן:שמואל בארג האט געשריבן:הגה"צ רבי שלמה לייב וויינבערגער שליט"א אבד"ק פאיע וחבר הביד"ץ דסאטמאר, איז ארויסגעקומען דער פארגאנגענעם דאנערשטאג ער"ח ניסן מיט א רוף צו מבער זיין די שטיילעך.
בכתב?
ניין, אין א דרשה ביי אן עצרת תפילה אין ביהמ"ד הגדול אין וויליאמסבורג.
מען קען עס הערן אויף 718-831-7000 איך געדענק שוין נישט וועלכע נומערן צו דרוקן.
שוואכע רוף
המול לכם כל זכר, און הימל געדענקט מען אלעס.
- שמואל בארג
- שר ארבעת האלפים
- תגובות: 4026
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג פעברואר 18, 2016 6:44 pm
נייער ספר הישכם אוהבים את ה'
מחקר מקיף מציאותי והלכתי בענין תקרובת עבודה זרה בפאות
http://www.hyehudi.org/%d7%94%d7%99%d7% ... %a2%d7%91/
מחקר מקיף מציאותי והלכתי בענין תקרובת עבודה זרה בפאות
http://www.hyehudi.org/%d7%94%d7%99%d7% ... %a2%d7%91/
איז דא דעי ספר אין די גישעפטן?
אגב האט מיר היינט דערציילט א וויזשניצער חסיד פון מאנסי, אז ער האט געפרעגט א צייט צוריק דעם רבין שליט"א ממאנסי (דעמאלס נאך געווען רב) וועגן דעם ענין, האט ער געזאגט ער האט נישט מברר געווען און זאל פרעגן הגאון ר' משה קעסלער שליט"א, ר' משה קעסלער האט געענטפערט אז אין זיין בירור איז אויסגעקומען אז סאיז צווישן 80 צו 90 פראצענט אסור און מארבעט די טעג אויף א קול קורא.
איז ער דעי וואך אריין צוםם רבין אין מאנסי האט דער רבי געענטפערט אז אויב סאיז נישט 100% כשר וואס איז בכלל די שאלה צו מ'מעג... און עם געהייסן טוישן.
אגב האט מיר היינט דערציילט א וויזשניצער חסיד פון מאנסי, אז ער האט געפרעגט א צייט צוריק דעם רבין שליט"א ממאנסי (דעמאלס נאך געווען רב) וועגן דעם ענין, האט ער געזאגט ער האט נישט מברר געווען און זאל פרעגן הגאון ר' משה קעסלער שליט"א, ר' משה קעסלער האט געענטפערט אז אין זיין בירור איז אויסגעקומען אז סאיז צווישן 80 צו 90 פראצענט אסור און מארבעט די טעג אויף א קול קורא.
איז ער דעי וואך אריין צוםם רבין אין מאנסי האט דער רבי געענטפערט אז אויב סאיז נישט 100% כשר וואס איז בכלל די שאלה צו מ'מעג... און עם געהייסן טוישן.
-
- שר חמש מאות
- תגובות: 747
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מארטש 17, 2009 12:24 pm
-
- שר מאה
- תגובות: 149
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג מארטש 26, 2015 5:42 pm
אסיפת הרבנים אין תשס"ד מיט הרב דונר. ערשטער זייט, צוויטער זייט.
-
- שר חמש מאות
- תגובות: 938
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג פעברואר 17, 2015 3:26 pm
עפל קאמפאוט האט געשריבן:אויב איז נישט 100% אז דאס איז אסור, דאן איז א גרויסע סיבה נישט מחמיר צו זיין, וויבאלד דאס איז כמעט א גזירה שאי אפשר לעמוד בו. אויב איז שייך דא צו טרעפן א היתר, וואלט מען דאס געדארפט טוהן. די שאלה איז אויב עס איז שייך.
זה אינו גזירה או חומרא,, זה איסור דאורייתא, ובכגון דא אמרינן פשוט בגד כלאים בשוק.
די וועלט ענדיגט זיך נישט ביי אייוועלט, וואטסעפ און בחצרות. זעצט אייך לערנען וועט איר טרעפן א נייע וועלט.