בן בוזי האט געשריבן:הערליכע בילדער פון רבי איציקל סטיטשינער זי,ע
די ערשטע בילד איז ר' סיני פון זמיגראד זצ"ל.
ביי די צווייטע בילד, ווער זיצט לעבן ר' איציקל?
ס'דא א יש אומרם אז דאס איז זיין מחותן רבי טובי' משענדישוב - אבער אנדרע זענען חולק, קען זיין אזוי ווי מ'האט אויפגעמישט רבי איצקיל'ס בילד מיטן זמיגראד'ר איז די מעשה מיט די אויך, דארף מען עס לאזן פאר די מומחים, עס איז זייער וויכטיג צו וויסן א יאהר כדי צו קענען מאכן די ריכטיגע השערות.
דערמאן איך זיך יעצט אז בעצם איז די פלאכע ביבער הוטן און גאליציע געגאנגען בעיקר רבנים, עס איז געוועהן א רבניש מלביש, שטימט אז אפילו די טאטע גייט א אזא הוט מיינט נאכנישט אז די קינדער זענען אויך געגאנגען אזוי, אבער מ'דארף עס ממילא אויסקלארן.
בן בוזי האט געשריבן:הערליכע בילדער פון רבי איציקל סטיטשינער זי,ע
די ערשטע בילד איז ר' סיני פון זמיגראד זצ"ל.
ביי די צווייטע בילד, ווער זיצט לעבן ר' איציקל?
ס'דא א יש אומרם אז דאס איז זיין מחותן רבי טובי' משענדישוב - אבער אנדרע זענען חולק, קען זיין אזוי ווי מ'האט אויפגעמישט רבי איצקיל'ס בילד מיטן זמיגראד'ר איז די מעשה מיט די אויך, דארף מען עס לאזן פאר די מומחים, עס איז זייער וויכטיג צו וויסן א יאהר כדי צו קענען מאכן די ריכטיגע השערות.
דער בילד איז הונדרעט פראצענט רבי איציקל. דער יש אומרים וואס איר ברענגט אראפ איז בנוגע דעם צווייטן בעל צורה אינעם בילד
מפי הרה"ג ר' מנשה ישראל רייזמן שליט"א בשיעורו היום
[align=center]היום יארצייט של הרה"ק רבי יצחק מסטוטשין זצוק"ל בנו של הרה"ק רבי משה מראזוודאוו בן הרה"ק רבי אליעזר ז'יקובער בן הרה"ק רבי נפתלי מראפשיץ זי"ע ועכ"י . ביקש שימות בנו וממנו היה לו עיקר הנחת רבי יצחק מעשה נורא שהיה בעיר דוקלא שבגליציה, פעם אחת בא הבעש"ט לדוקלא לשבות שם בשבת קודש. במוצ"ש בצאתו מן העיר, רץ אחריו אחד מחשובי העיר רבי יעקב גולדהאמער, וצעק לבעל העגלה של הבעש"ט שיעצור כי מוכרח הוא לדבר בדחיפות עם הבעש"ט. רבי יעקב נכנס לעגלת הבעש"ט והחל להתחנן לפניו היות שבנו 'הערשל' ירד מדרך התורה והמצוות, הרי הוא מבקש ממנו שיפעל ישועה במהרה שימות בנו רח"ל. הבעש"ט החל לצחוק צחוק גדול, ואמר לו, מזה הבן שאתה מבקש שילך מן העולם, עוד יעמדו דורות גדולים בתורה ובמצוות. לימים נשא הרה"ק מראפשיץ בזווג שני את בתו של זה הבן, ויצאו משם דורות קדושים ונוראים, כל הצדיקים שהזכרנו לעיל . והיה רבי יצחק מוסיף שהאבא רבי משה בוודאי הוסיף על אותו הצחוק של רבינו הבעש"ט ,הסבא רבי אליעזר'ל גם הוסיף בוודאי על אותו הצחוק של הבעש"ט. וכן כל דור ודור הוסיף על הצחוק של הבעש"ט... וכן נאמר במשה רבינו 'ויפן כה וכה וירא כי אין' שלפני שהרג את המצרי בדק אם אין מה לצחוק, אם לא יצאו ממנו איזה דור טוב עד סוף כל הדורות, או אז הכה את המצרי ויטמנהו בחול. רבי יעקב היה לו חלישות הדעת מבנו הערשל, ובסוף היה לו עיקר הנחת מזה הבן .
קושי עבודת הצדיק לפעול ישועה לכל החסידים רבי יצחק היה חכם מחוכם כיאות לגזע ראפשיץ, פעם אחת אמר שיש לו 'מלאכה גדולה' בעבודת האדמו"רות בראש השנה, כשבא לפניו אחד מהחסידים רבי מאיר מקראקא שהיה לו בית חרושת של מי סודה, חסיד אחר 'רבי יעקב מריישא' היה לו בית חרושת של גחלים ,רבי מאיר מבקש הצלחה היינו שמבקש שיבואו ימים חמים שאז שותים הרבה סודה, ורבי יעקב מבקש הצלחה שיבואו ימים קרים ויקנו ממנו גחלים לחמם את הבית. נמצא שאני צריך לעמוד בראש השנה ולבקש מהשי"ת שבקראקא יהיה חם ובריישא יהיה קר, יענע ארבעט. אך השי"ת שהוא זן ומפרנס מקרני ראמים עד ביצי כינים, הוא 'מסתדר' יפה מאד עם כל בקשות בני ישראל. ]רבי יצחק היה לו בן רבי יודל באמריקה, נסתלק לפני כשלושים שנה, ומנו"כ בעיר טבריה[/align]
אין הגדש"פ זרע קודש ברענגט ער עטליכע לענגערע תורות פון הרה"ק ר' איציקל סטיטשינער זי"ע, אזוי אויך אין צל הקודש (לחג הסוכות) ווערט אויך געברענגט תורות פון איהם, און ער צייכנט דארט צו אז ס'איז מכת"י. פון ווי קומען די תורות? צו איז איבערגעבליבן א גאנצען ספר וואס מ'דרוקט נישט, כדרך אביו הרה"ק מראזוודוב, אדער איז בלויז געבליבן אפאר איינצעלנע תורות.
בכל אופן איז אינטערסאנט צו וויסן די השתלשלות פון דעם כת"י, ווער האט עס געשריבן, ביי וועם איז עס געלעגן וכו'.
דער האט דאך אויך אין באזיץ צוויי בענדער כת"י תורות על התורה ומועדים פון הרה"ק מ'ראזוואדוב זצ"ל אין האלט אז על על פי צוואה טאר מען דאס נישט דרוקן, עטליכע תורות דא און דארט האט ער יא געדרוקט.
איך האב שוין לאנג די קשיא, פארוואס קען נישט קומען איין חכם אין דאס דריקען. די וועלט וועט דאך אויפלעבן מיט זיינע הייליגע טיפע תורות.
איי ער האט אמאל געזאגט אז מען זאל נישט דריקען זיינע כתבים? איז שוין דא אויף דעים כמה היתרים, ובתוכם די היתר פון די הייליגע צאנזער רב אויף די זרע קודש, אז אזוי האט מען זיך אויך געפירט ביי די כתבי רח"ו, אז הגם ער האט דאס נישט געלאזט דריקען, האבן די תלמידים געמאכט כל מיני התאמצות דאס יא צו דריקן.