קיקיון האט געשריבן:ווען קען זיין א נפ"מ להלכה צי מען דאווענט פון א סידור אדער אויסענווענדיג? גארנישט פארגעסען
הרב שטערנבערג צייכענט צו
unnamed.png (123.01 KiB) געזען 5348 מאל
אבער מיר דוכט זיך אז עס איז נישט מוכרח אז דער מנחת יצחק איז תולה צי ער דאווענט יא אדער נישט פון א סידור איך האב געטראפען אין א בלעטיל פון דף יומי בהלכה
בשו"ת 'אגרות משה' (או"ח ח"ב סי' כט וח"ד סי' לג) כתב, שאף בתפילת הלחש עליו להתפלל כנוסח הציבור, משום שהטעם לתפילת הלחש של הש"ץ הוא כדי להסדיר את תפילתו. מאידך, בשו"ת 'מנחת יצחק' (ח"ו סי' לא אות ג) כתב, וכן הורה הגרש"ז אויערבך (הליכות שלמה תפילה פ"ה סי"ט ובדבר הלכה אות לא(, שבתפילת לחש יכול להתפלל כפי הנוסח שרגיל בו, אך בחזרת הש"ץ יתפלל כנוסח הציבור, שכיון שרגילים כיום להתפלל מתוך סידור אין לחוש שיכשל בלשונו. והוסיף הגרש"ז, שבעת תפילתו בלחש יתפלל מתוך סידור של נוסח הציבור ויתן ליבו לכל השינויים שיש ביניהם, ואחר כך יתפלל מתוכו בקול רם. וכן דעת הגרי"ש אלישיב (שבות יצחק דיני נר שבת עמ' רמה)הגר"ש וואזנר (קובץ מבית לוי ח"ו עמ' כג(, שבתפילת לחש יכול להתפלל כפי הנוסח שרגיל בו, אך בחזרת הש"ץ יתפלל כנוסח הציבור. והוסיף הגר"ש וואזנר (שם) ה בתנאי שמכיר ויודע שלא יטעה בתפילתו. וכן הובאה עדות מה'חפץ חיים' )דרך שיחה ח"א עמ' תקלג). וראה מה שכתוב בזה ב'ביאורים ומוספים' שב'משנה ברורה' מהדורת 'דרשו' (סי' סח ס"ק ד וסי' ק ס"ק א)
הגראי"ל שטיינמן שליט"א צידד (בגליון 'פרי חיים'), כי אם בירך אדם שהכל על איזה מאכל, והיה בדעתו לפטור גם את כוס המים שלפניו, אלא שבשעת הברכה לא היה צמא, ורק לאחר זמן נהיה צמא - הדין הוא שלא נפטרו המים בברכת שהכל שבירך, היות ובשעה שבירך לא היה צמא, ונמצא שלא היה לו אז חיוב ברכה על המים (שהרי רק השותה מין 'לצמאו' מברך על מים), ורק עכשיו כשנעשה צמא, נתחדש לו חיוב ברכה על המים, ואם כן היאך ייפטרו בברכה הראשונה, וממילא יש לצדד שיהא צריך לחזור ולברך עליהם
כ'מעג זיך קריגן? על ציור זה דהיינו שהיה בדעתו לפטור גם את זה, והיה לפניו בשעת הברכה, נפטר בהברכה בלי שום ספק. פינטל.
די טעם איז באמת פשוט, ווייל די איינציגע חיוב צו מאכן א פרישע ברכה איז נאר ווען די ערשטע ברכה איז נפסק געווארן צב"ש ער האט מסיח דעת געווען פון טרינקן, אדער אויב ער האט נישט אינזון געהאט דערויף, צב"ש ס'איז אנגעקומען נאכן מאכן די ברכה און ער האט בכלל נישט געטראכט דערפון ביים ברכה.
אבער אויב האט ער נישט מסיח דעת געווען, און בשעתן ברכה האט ער קלאר אינזון געהאט דערויף, קען די ברכה נישט אוועקפאלן, והיינו דלא נתחדש לו מים חדשים שיגרום לחיוב חדש שלא ידע מקודם, רק אדרבה גם מקודם ידע דאם יהא צמא ישתה את זה.
גין-גאלד האט געשריבן:וועלכע חיוב איז דא, וואס אויב מען האט נישט גענוג געלט פאר די גאנצע שיעור פון די חיוב, איז גענוג אז מען זאל עס מקיים זיין לכה''פ מיט וויפיל געלט מ'האט, אפילו ווייניגער ווי די שיעור. אויב אבער האט מען בכלל נישט קיין געלט, דאן איז מען מחיוב צו שאפן געלט (נעמען פון צדקה) צו קענען מקיים זיין די חיוב מיט איר פולן שיעור?
די מיינסט ג' סעודות בשבת? ווייז צו ווי עס שטייט אז ער איז מחיוב צי שאפען אז די גבאים זענען אים צו געבין דאס ווייס איך אויב די גבאים האבען אים געגעבען נור מזון שתי סעודות דארף ער גיין קלייבען פאר די דריטע?
גין-גאלד האט געשריבן:וועלכע חיוב איז דא, וואס אויב מען האט נישט גענוג געלט פאר די גאנצע שיעור פון די חיוב, איז גענוג אז מען זאל עס מקיים זיין לכה''פ מיט וויפיל געלט מ'האט, אפילו ווייניגער ווי די שיעור. אויב אבער האט מען בכלל נישט קיין געלט, דאן איז מען מחיוב צו שאפן געלט (נעמען פון צדקה) צו קענען מקיים זיין די חיוב מיט איר פולן שיעור?
ד' כוסות עי' תע"ב סי"ג, ובמג"א ריש תפ"ג, דלכאורה משמע מדבריו דכשיש לו א' או ב' כוסות כתב האיך לנהוג ולא כתב שצריך לשאול או למכור כסותו משא"כ כשאין לו כלום הלא פסק המחבר שצריך להשאיל או למכור כסותו לצורך ד' כוסות, כן נראה לכאורה, ויל"ע. - איני יודע אם זהו כוונת השואל אבל זה עולה לי עתה במחשבתי תחלה, (וואו קומט דאס אריין חודש אב?)
גין-גאלד האט געשריבן:וועלכע חיוב איז דא, וואס אויב מען האט נישט גענוג געלט פאר די גאנצע שיעור פון די חיוב, איז גענוג אז מען זאל עס מקיים זיין לכה''פ מיט וויפיל געלט מ'האט, אפילו ווייניגער ווי די שיעור. אויב אבער האט מען בכלל נישט קיין געלט, דאן איז מען מחיוב צו שאפן געלט (נעמען פון צדקה) צו קענען מקיים זיין די חיוב מיט איר פולן שיעור?
ד' כוסות עי' תע"ב סי"ג, ובמג"א ריש תפ"ג, דלכאורה משמע מדבריו דכשיש לו א' או ב' כוסות כתב האיך לנהוג ולא כתב שצריך לשאול או למכור כסותו משא"כ כשאין לו כלום הלא פסק המחבר שצריך להשאיל או למכור כסותו לצורך ד' כוסות, כן נראה לכאורה, ויל"ע. - איני יודע אם זהו כוונת השואל אבל זה עולה לי עתה במחשבתי תחלה, (וואו קומט דאס אריין חודש אב?)
גין-גאלד האט געשריבן:וועלכע חיוב איז דא, וואס אויב מען האט נישט גענוג געלט פאר די גאנצע שיעור פון די חיוב, איז גענוג אז מען זאל עס מקיים זיין לכה''פ מיט וויפיל געלט מ'האט, אפילו ווייניגער ווי די שיעור. אויב אבער האט מען בכלל נישט קיין געלט, דאן איז מען מחיוב צו שאפן געלט (נעמען פון צדקה) צו קענען מקיים זיין די חיוב מיט איר פולן שיעור?
ד' כוסות עי' תע"ב סי"ג, ובמג"א ריש תפ"ג, דלכאורה משמע מדבריו דכשיש לו א' או ב' כוסות כתב האיך לנהוג ולא כתב שצריך לשאול או למכור כסותו משא"כ כשאין לו כלום הלא פסק המחבר שצריך להשאיל או למכור כסותו לצורך ד' כוסות, כן נראה לכאורה, ויל"ע. - איני יודע אם זהו כוונת השואל אבל זה עולה לי עתה במחשבתי תחלה, (וואו קומט דאס אריין חודש אב?)
אפשר הוא בשיעור חבורת יסודי התורה?
אויב שוין ערבי פסחים, לאמיר פרעגן נאך א חידה: וואו זעט מען אין ערבי פסחים אז ספיקא דרבנן לחומרא?
גין-גאלד האט געשריבן:וועלכע חיוב איז דא, וואס אויב מען האט נישט גענוג געלט פאר די גאנצע שיעור פון די חיוב, איז גענוג אז מען זאל עס מקיים זיין לכה''פ מיט וויפיל געלט מ'האט, אפילו ווייניגער ווי די שיעור. אויב אבער האט מען בכלל נישט קיין געלט, דאן איז מען מחיוב צו שאפן געלט (נעמען פון צדקה) צו קענען מקיים זיין די חיוב מיט איר פולן שיעור?
די מיינסט ג' סעודות בשבת? ווייז צו ווי עס שטייט אז ער איז מחיוב צי שאפען אז די גבאים זענען אים מחיוב צו געבין דאס ווייס איך אויב די גבאים האבען אים געגעבען נור מזון שתי סעודות דארף ער גיין קלייבען פאר די דריטע?
יא, כ'האב געמיינט ג' סעודות בשבת, אבער נאכן איבערלערנען די הלכה נאכאמאל, האבעך טאקע געזען אז די הלכה איז אזויווי דו האסט געשריבן.
דענק און דאנק האט געשריבן:ד' כוסות עי' תע"ב סי"ג, ובמג"א ריש תפ"ג, דלכאורה משמע מדבריו דכשיש לו א' או ב' כוסות כתב האיך לנהוג ולא כתב שצריך לשאול או למכור כסותו משא"כ כשאין לו כלום הלא פסק המחבר שצריך להשאיל או למכור כסותו לצורך ד' כוסות, כן נראה לכאורה, ויל"ע. - איני יודע אם זהו כוונת השואל אבל זה עולה לי עתה במחשבתי תחלה, (וואו קומט דאס אריין חודש אב?)