קען א היינטיגער מתרגם טייטשן ריכטיגער ווי דער מקובל'דיגער
די אחראים: יאנאש,אור המקיף,אחראי,געלעגער
- לכתחילה אריבער
- שר עשרים אלף
- תגובות: 20191
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג מאי 09, 2010 7:20 pm
- לאקאציע: למטה מעשרה
פארשלאפען, ישר כח פארן נאכאמאל ארויף ברענגען די אשכול.
די פראבלעם איז אבער, אז נישט שמואל אבן תבון האט איבערגעטייטשט די פירוש המשנית. קודם איז עס בכלל נאר געווען א צווייטער פון יענע אבן תבון משפחה - אויב געדענק איך גוט - און אויך נאר חלקים אפשר איינס אדער צוויי סדרים. די איבריגע האבן אנדערע טייטשערס. און אויף טהרות למשל, ווייסט מען בכלל נישט ווער עס האט עס איבערגעטייטש. און כ'האב געהערט נאכזאגען פונעם הייליגען חת"ס זי"ע אז דער איבערטייטשער פון סדר טהרות איז נישט געווען קיין מומחה אדער שרייבט ער נאך שארפער.
בעאבאכטער האט געשריבן:..........
און וואס זאל טוהן קאפאח אז דער רמב"ם פראסקעט אים אין פנים אז זיינע סטעיטמענטס זענען נישט אמת, ער שרייבט דאך פאר רבי שמואל אבן תבון אז ער איז גוט, און נאך מער פון דעם?
.........
די פראבלעם איז אבער, אז נישט שמואל אבן תבון האט איבערגעטייטשט די פירוש המשנית. קודם איז עס בכלל נאר געווען א צווייטער פון יענע אבן תבון משפחה - אויב געדענק איך גוט - און אויך נאר חלקים אפשר איינס אדער צוויי סדרים. די איבריגע האבן אנדערע טייטשערס. און אויף טהרות למשל, ווייסט מען בכלל נישט ווער עס האט עס איבערגעטייטש. און כ'האב געהערט נאכזאגען פונעם הייליגען חת"ס זי"ע אז דער איבערטייטשער פון סדר טהרות איז נישט געווען קיין מומחה אדער שרייבט ער נאך שארפער.
"די וועלט זאגט אז מען קען ניט ארונטער דארף מען אריבער, און איך האלט אז מ'דארף לכתחילה אריבער" - אדמו"ר מהר"ש
פּי' המשנה להרמב"ם לדינא
עס ציעט זיך שוין דא עטליכע תגובות אז עס קען זיין א נפקא מינה לדינא וויאזוי מ'טייטשט אויס פון אראביש צו לשון קודש.
איך וויל נאר מעיר זיין אז בעצם, צו מ'קען ברענגען דעם פי' המשניות להלכה, איז א חלק פון די פלוגתא צווישען סאטמאר רב זצ"ל און ר' משה פיינשטיין זצ"ל בענין שיעור המחיצות בבית הכנסת. און לפי זיכרוני דרייט זיך (א חלק עכ"פּ) עס ארום אויף די שאלה צוליב וואס האט מען געמאכט די מחיצה ביי שמחת בית השואיבה, איז דאס צוליב 'תערובות' אדער 'הסתכלות'.
און סאטמאר רב טענה'עט אז לפי הפה"מ איז עס צוליב הסתכלות און ר' משה טענה'עט אז עס צוליב תערובות.
איך האב כרגע נישט דעם תשובה פון שו"ת דברי יואל תח"י אבער דער טעקסט פון אגרות משה האב איך וז"ל:
"ומלשון הרמב"ם בפירושו משמע שמקום האנשים לא היה למטה תחת הגזוזטרא שכתב שהיו מתקנים מקום לאנשים ומקום לנשים ומקום הנשים למעלה ממקום האנשים ולא כתב כלשון הרע"ב שהיו מושיבין הנשים מלמעלה והאנשים מלמטה, שהיה משמע תחת הגזוזטרא, אלא משמע שלא היו האנשים למטה מן הנשים אלא מקום האנשים היה למטה על הרצפה ומקום הנשים היה למעלה במקום גבוה וכן משמע גם מלשונו בפ"ח מלולב הי"ב.
ובזה מובן פירושו במדות פ"ב מ"ה שכתב שהקיפו אותה בשקופין אטומים ועשו בהם כמין מעלות כדי שיביטו מהן הנשים בשעת כניסת ישראל לשמחת בית השואבה עיי"ש וכוונתו שלא היו זיזין יוצאין מהכותלים להניח שם גזוזטרא כפרש"י דלפירושו לא היה שם כותל אלא שעשו הגזוזטרא אטומה עד הקרקע ושקופים הוא מלשון השקפה, ונעשו כמעלות לצד העזרה שיעמדו עליהן להביט משם. ונמצא שלא היה כלל מקום תחת הגזוזטרא לא כפרש"י וא"כ נמצא שנראו הנשים לכל האנשים לפירושו של הרמב"ם. ומוכרחין לומר שכוונתו בפירושו לסוכה להסתכלות כזאת שיכולה להביא לידי קלות ראש שהוא רק כשעומדות הנשים למטה בלא מחיצה או אף במחיצה נמוכה שהן כמעורבין. וכתב זה מחמת שסובר שההסתכלות מביאה לקלות ראש כמו שכתב התי"ט ואמנם הסתכלות האנשים בנשים מביאה לידי קלות ראש, אבל עכ"פ רק כשאפשר לבא מזה לקלות ראש שייך לאסור וכשהן למעלה אף בלא מחיצה ולמטה במחיצה גבוהה עד אחר הכתפים שאין שייך לחוש לקלות ראש לא איכפת לן בהסתכלות אף להרמב"ם בפירושו לסוכה. ואף אם נסתפק בכוונתו בפירושו לדינא אין לנו אלא מש"כ הרמב"ם בהלכותיו פ"ה מביה"ב ה"ט שהוא כדי שלא יהיו מעורבבין וכן בפ"ח מלולב הי"ב שכתב כדי שלא יתערבו אלו עם אלו והוא כמו שבארתי שבלא מחיצה גבוהה יחשבו כמעורבבין כיון שבאין מזה לקלות ראש אבל מצד הסתכלות עצמה אין לחוש." (שו"ת אגרות משה, חלק או"ח א', סימן ל"ט)
וכאמור סאטמאר רב האלט אז דער פה"מ קען מען גאנץ גוט נוצן צו ברענגען ריאות להלכה. איך מיין אז עס איז דא א מדובר אין די פוסקים אויף דעם, צו בכלל קען מען נוצען דעם פירוש אויף דקדוק הלכה ועוד חזון.
איך וויל נאר מעיר זיין אז בעצם, צו מ'קען ברענגען דעם פי' המשניות להלכה, איז א חלק פון די פלוגתא צווישען סאטמאר רב זצ"ל און ר' משה פיינשטיין זצ"ל בענין שיעור המחיצות בבית הכנסת. און לפי זיכרוני דרייט זיך (א חלק עכ"פּ) עס ארום אויף די שאלה צוליב וואס האט מען געמאכט די מחיצה ביי שמחת בית השואיבה, איז דאס צוליב 'תערובות' אדער 'הסתכלות'.
און סאטמאר רב טענה'עט אז לפי הפה"מ איז עס צוליב הסתכלות און ר' משה טענה'עט אז עס צוליב תערובות.
איך האב כרגע נישט דעם תשובה פון שו"ת דברי יואל תח"י אבער דער טעקסט פון אגרות משה האב איך וז"ל:
"ומלשון הרמב"ם בפירושו משמע שמקום האנשים לא היה למטה תחת הגזוזטרא שכתב שהיו מתקנים מקום לאנשים ומקום לנשים ומקום הנשים למעלה ממקום האנשים ולא כתב כלשון הרע"ב שהיו מושיבין הנשים מלמעלה והאנשים מלמטה, שהיה משמע תחת הגזוזטרא, אלא משמע שלא היו האנשים למטה מן הנשים אלא מקום האנשים היה למטה על הרצפה ומקום הנשים היה למעלה במקום גבוה וכן משמע גם מלשונו בפ"ח מלולב הי"ב.
ובזה מובן פירושו במדות פ"ב מ"ה שכתב שהקיפו אותה בשקופין אטומים ועשו בהם כמין מעלות כדי שיביטו מהן הנשים בשעת כניסת ישראל לשמחת בית השואבה עיי"ש וכוונתו שלא היו זיזין יוצאין מהכותלים להניח שם גזוזטרא כפרש"י דלפירושו לא היה שם כותל אלא שעשו הגזוזטרא אטומה עד הקרקע ושקופים הוא מלשון השקפה, ונעשו כמעלות לצד העזרה שיעמדו עליהן להביט משם. ונמצא שלא היה כלל מקום תחת הגזוזטרא לא כפרש"י וא"כ נמצא שנראו הנשים לכל האנשים לפירושו של הרמב"ם. ומוכרחין לומר שכוונתו בפירושו לסוכה להסתכלות כזאת שיכולה להביא לידי קלות ראש שהוא רק כשעומדות הנשים למטה בלא מחיצה או אף במחיצה נמוכה שהן כמעורבין. וכתב זה מחמת שסובר שההסתכלות מביאה לקלות ראש כמו שכתב התי"ט ואמנם הסתכלות האנשים בנשים מביאה לידי קלות ראש, אבל עכ"פ רק כשאפשר לבא מזה לקלות ראש שייך לאסור וכשהן למעלה אף בלא מחיצה ולמטה במחיצה גבוהה עד אחר הכתפים שאין שייך לחוש לקלות ראש לא איכפת לן בהסתכלות אף להרמב"ם בפירושו לסוכה. ואף אם נסתפק בכוונתו בפירושו לדינא אין לנו אלא מש"כ הרמב"ם בהלכותיו פ"ה מביה"ב ה"ט שהוא כדי שלא יהיו מעורבבין וכן בפ"ח מלולב הי"ב שכתב כדי שלא יתערבו אלו עם אלו והוא כמו שבארתי שבלא מחיצה גבוהה יחשבו כמעורבבין כיון שבאין מזה לקלות ראש אבל מצד הסתכלות עצמה אין לחוש." (שו"ת אגרות משה, חלק או"ח א', סימן ל"ט)
וכאמור סאטמאר רב האלט אז דער פה"מ קען מען גאנץ גוט נוצן צו ברענגען ריאות להלכה. איך מיין אז עס איז דא א מדובר אין די פוסקים אויף דעם, צו בכלל קען מען נוצען דעם פירוש אויף דקדוק הלכה ועוד חזון.
- לכתחילה אריבער
- שר עשרים אלף
- תגובות: 20191
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג מאי 09, 2010 7:20 pm
- לאקאציע: למטה מעשרה
מ'האט דא דערמאנט די ענין פון מחיצות. וואלט איך געוואלט פרעגן אויב ווייסט איינער, איבער די באקאנטע עובדא אז סאטמאר רב זאל זיך האבן געטראפן מיט ר' משה ביי א ניחום אבלים און די רבי זאל אים האבן אויסגעשטרעקט די הענט ווערטעלנדיג אז די קליינע מחיצה טיילט זיי אפ פונעם בית אבלים.
צו ווייסט איינער בבירור אויב די מעשה האט ווירקלעך פאסירט
צו ווייסט איינער ווער ס'ברענגט די מעשה
און ביי וועם ס'האט פאסירט אדער סיי וועלכע אנדערע פרטים.
ייש"כ
צו ווייסט איינער בבירור אויב די מעשה האט ווירקלעך פאסירט
צו ווייסט איינער ווער ס'ברענגט די מעשה
און ביי וועם ס'האט פאסירט אדער סיי וועלכע אנדערע פרטים.
ייש"כ
בועז האט געשריבן:מ'האט דא דערמאנט די ענין פון מחיצות. וואלט איך געוואלט פרעגן אויב ווייסט איינער, איבער די באקאנטע עובדא אז סאטמאר רב זאל זיך האבן געטראפן מיט ר' משה ביי א ניחום אבלים און די רבי זאל אים האבן אויסגעשטרעקט די הענט ווערטעלנדיג אז די קליינע מחיצה טיילט זיי אפ פונעם בית אבלים.
צו ווייסט איינער בבירור אויב די מעשה האט ווירקלעך פאסירט
צו ווייסט איינער ווער ס'ברענגט די מעשה
און ביי וועם ס'האט פאסירט אדער סיי וועלכע אנדערע פרטים.
ייש"כ
ביינונז אין סאטמאר זאלסטו נישט גלייבן אזעלכע מעשיות, בדרך כלל וועסטו האבן אויפן רבין צוויי פארקערטע מעשיות און עדותשאפטן, און ביידע "בדידי הוה עובדא"
EXCLUSIVE COUPONS ON AMAZON FOR YOU NOW!!!!! http://amzn.to/2tHqNZZ
בועז קלערט....
אין מושיעון של ישראל וועסטו נישט טרעפן אזעלכע מעשיות
אין מושיעון של ישראל וועסטו נישט טרעפן אזעלכע מעשיות
EXCLUSIVE COUPONS ON AMAZON FOR YOU NOW!!!!! http://amzn.to/2tHqNZZ
- מה פתאום???
- שר ארבעת האלפים
- תגובות: 4402
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יולי 09, 2015 5:16 pm
- לאקאציע: עיה״ק צפת
- farshlufen
- שר שלשים אלף
- תגובות: 35242
- זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג נאוועמבער 16, 2007 8:26 am
- לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק
- טשאלענט
- שר ארבעת האלפים
- תגובות: 4017
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אוגוסט 07, 2016 3:34 pm
- לאקאציע: אין טשאלענט טאפ
farshlufen האט געשריבן:בועז האט געשריבן:און ביי וועם ס'האט פאסירט.
מ'זאגט ביי ניחום אבלים ביים רמ"ש, יאך בין נישט דארט געוועזן..
ליובאביטש?
טשאלענט גמח!
ווען איך בין געווען אינגער פלעג איך זאגן:
די לעבן איז צו ערנסט צו נעמען אזעלכע נארישקייטן פערזענליך,
אבער היינט בין איך שוין שוין געקומען צום שכל און איך זאג:
די לעבן איז צו נאריש צו נעמען אזעלכע ערנסטע זאכן פערזענליך
ווען איך בין געווען אינגער פלעג איך זאגן:
די לעבן איז צו ערנסט צו נעמען אזעלכע נארישקייטן פערזענליך,
אבער היינט בין איך שוין שוין געקומען צום שכל און איך זאג:
די לעבן איז צו נאריש צו נעמען אזעלכע ערנסטע זאכן פערזענליך
- farshlufen
- שר שלשים אלף
- תגובות: 35242
- זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג נאוועמבער 16, 2007 8:26 am
- לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק
Re: קען א היינטיגער מתרגם טייטשן ריכטיגער ווי דער מקובל'דיגער
דאע"ג דכבר למד הרבה פעמים כל התורה והמצות, מ"מ כשיגיע המועד חייב לשאול ולדרוש בהלכות כל מועד ומועד בזמנו [ב"ח]
-
- שר חמישים ומאתים
- תגובות: 433
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג סעפטעמבער 25, 2017 12:20 am
Re: קען א היינטיגער מתרגם טייטשן ריכטיגער ווי דער מקובל'דיגער
ווען עס איז ארויסגעקומען א שיינע מהדורא פון משניות שביעית (דורך ר' דוד אהרן סופר בן רב היח"ס) אין תש"ס, האט ער געהאט א ספק וועלכע מהדורא פונעם פירוש המשניות אריינצודרוקן.
שרייבט ער אזוי:
שרייבט ער אזוי:
- אטעטשמענטס
-
- וישן מפני חדש.jpg (46.82 KiB) געזען 1125 מאל
"גם שכלנו מתת אלקים הוא ואיסור גמור לצערו" (הג"ר ישראל משה חזן, איי הים על תשובות הגאונים - שערי תשובה, סי' קפז הערה כח).